המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "טריוויה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
יש לי איזה זיכרון מעומעם שהוא עשה משהו כזה פעם. (הייתי אמור לפרסם ניחוש מעורפל כזה?) |
|
||||
|
||||
אולי אבידן עשה זאת -- אבל לי לא ידוע על כך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה אתה רוצה, תגיד לי? שעכשיו נפתח כאן פתיל על פופק1, ומשם נעבור לענייני אופ טופיק אחרים, אותם נכתוב תחת כותרות עם ציטוטים משירים, ואז יבוא לכאן איזה מישהו ויעיר לנו, ואז אני אתקוף אותו וגם אנצל את ההזדמנות להגיד משהו על א"ב, ובסוף תבוא ברקת ותגיד כמה שהיא סובלת מכל הריבים האלה? הא?! אתה הרי יודע שאני סולד מפתילים כאלה. 1 שדווקא יש לי מה להגיד על זהותו, אבל התאפקתי כבר בפעם הקודמת, ובכלל למה שלא תלמד מה"יועץ" ותפתח מייל? |
|
||||
|
||||
עם דיונים לתוך הלילה, שביתות ברגע האחרון, עד שמחליטים את המובן מאליו. אז אולי מעכשיו נוותר על כל השלבים - אתה תתן הודעה פותחת, אני אשיב בהודעת סלידה מסכמת, א''ב לא תצטרך להתערב בכלל, ושלום על ישראל. |
|
||||
|
||||
(והנה יש לנו גם כותרת משיר). טוב שבאת, כי בפעם הקודמת שכחתי להגיד שכל הפתיל המסליד ההוא התחיל בכלל באשמתך, ובגלל אי הבנה שלך תגובה 116471 . מבחינתי כל הצעה שתאפשר לי לומר את המילה האחרונה, ולצאת - כפי שהגדיר זאת אייל אלמוני חכם (וכפי שאני במציאות) - "חזק וחכם וצודק" היא בסדר, אבל יכול שבעיניי אלמונים אחרים היא תמצא חן פחות תגובה 117412 . |
|
||||
|
||||
כל עוד יש לך ז' קטן, זה לא חשוב עד כמה אתה חכם. |
|
||||
|
||||
ואללה? זה מנסיון, הא? מעניין איך שכל פעם מחדש זה מרגש לשמוע וידויים קורעי לב באייל. טוב, אם ככה, אז מזל שאין לי ז' קטן. |
|
||||
|
||||
שאתה חכם, זה כבר אמרתי. עכשיו, אם אוסיף שאתה גבר וצודק, אפילו לא תצטרך להגיב פה בשביל שייחשב כאילו אמרת את המילה האחרונה. נכון? (שאלה בתקווה). |
|
||||
|
||||
נכון. |
|
||||
|
||||
יש כאן בעיה של מינון. כל אחד רוצה להיות ''פופק'', יש רגעים בהם נוצרת אינפלציה, והגבול בין הנורא מצחיק לנורא מעיק הוא דק וחמקמק. |
|
||||
|
||||
אין שום אינפלציה. פופק יש רק אחד ואף אחד לא ישווה לו. |
|
||||
|
||||
איזה ציטוט יפה הבאת. אם כי, אתה יודע, בד''כ כשמביאים ציטוט נהוג לשים אותו בתוך גרשיים, ואפשר אפילו לתת קרדיט למחברו (''החזק והחכם והצודק''). |
|
||||
|
||||
מה יכול להיות משותף? אולי העובדה שהחברים בכל להקה שירתו יחד בלהקה צבאית קודם לכן? ואם כן, הייתי מוסיפה את התרנגולים. או אפילו את הגשש החיוור. |
|
||||
|
||||
אני דווקא הלכתי בכיוון אחר. אפרים שמיר - כוורת, היה מאוהב בירדנה ארזי - שוקולד מנטה מסטיק ולה הוא גם כתב את ''נכון את יפה''. בנוגע לקשר לשלושרים (חנן יובל, בני אמדורסקי ושלום חנוך) אני עוד לא בטוחה וקיים סיכוי שאצטרך להכניס לתסבוכת את הדור המבוגר יותר שהכיר את מדורי הרכילות של אותה תקופה. |
|
||||
|
||||
בין כוורת ושוקולד-מנטה-מסטיק יש עוד משותף - שתי הלהקות נשלחו לייצג את ישראל באירוויזיון באמצע שנות השבעים, כוורת עם ''נתתי לה חיי'' ושמ''מ עם (אאל''ט) ''אמור שלום''. |
|
||||
|
||||
מקום 6 בשנת 1976. מילים א.מנור לחן מ. כספי |
|
||||
|
||||
אני גם הלכתי בכיוון הזה: חנן יובל מהשלושרים שירת בלהקת הנח"ל. לגבי שלום חנוך אני לא בטוח. ירדנה ארזי מלהקת שוקולד מנטה מסטיק שירתה בלהקת הנח"ל. ובכוורת חמש שביעיות שירתו בלהקת הנח"ל - גידי דני אלון מאיר ואפרים. מי הלהקה שחסרה - אולי עוד להקה שחבריה שירתו בלהקת הנח"ל (להוציא את דודה וגזוז שזה בעצם הצמד גידי - דני פעם נוספת) |
|
||||
|
||||
לגבי השאלה הראשונה , האם יכול להיות העובדה שכולם יוצאי להקות צבאיות או להקת הנח"ל בפרט? בברכת ירדנה ארזי עידו הראל מחבתן |
|
||||
|
||||
האם מישהו מהשלושרים היה בלהקת הנח"ל? אם כן, אז זה גם פתרון, שלא חשבתי עליו, אבל לא הדוק; בפרט, לשאלה "איזו עוד להקה שייכת לכאן" נראה שאפשר לענות עם בערך כל להקה ישראלית עד סוף שנות השבעים. |
|
||||
|
||||
איך לא לדעת דבר כזה? |
|
||||
|
||||
Carpenter Cooper Glenn Grissom Schirra Shepard Slayton האסטרונאוטים שנבחרו לתכנית מרקורי. סלייטון קורקע (לינק מצורף) וטס מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד לפילפילון! הייתי בטוח שעוד שבוע אני אאלץ להתחיל לפזר רמזים, ולהוסיף את "שירה" ו"גריסים". אכן, מדובר על ששת האסטרונאוטים שטסו לחלל בתוכנית ה"מרקורי", תוכנית החלל המאויישת הראשונה של NASA. ציינת יפה כי במקור היו שבעה אסטרונאוטים בצוות - גם דונלד סלייטון, שקורקע עקב בעיה בריאותית. החידה כללה את שמות המשתתפים: אלן שפרד (רועה, בשגיאת כתיב) ג'ון גלן (עמק, בעיקר בסקוטלנד, מסתבר שבבילון מתרגם את זה ל"גיא", גם בשגיאת כתיב) סקוט קרפנטר (נגר) גורדון "גורדו" קופר (עושה מחבתות. באמת) השניים הנוספים הם: וולטר שירה וירג'יל "גאס" גריסום הרוסים הקדימו את האמריקאים במרוץ לשלוח אדם לחלל, ובמקביל לתוכנית המרקורי האמריקאית פיתחו את חלליות ה"ווסטוק". יורי גגרין המנוח היה האדם הראשון בחלל, ב- 12.4.1961 כמה קישורים לקינוח: תוכנית "מרקורי": אתר על אסטרונאוטים/קוסמונאוטים: הסרט "הצוות המובחר", שמתאר בציוריות את "אנשי מרקורי", וגם את טייס הניסוי צ'אק ייגר, האדם הראשון שעבר את מחסום הקול, והיה ב"ברנז'ה" של הטייסים שנבחרו להיות אסטרונאוטים: |
|
||||
|
||||
קופר זה עושה חביות. (באמת. אבל לא נורא.) ובאמת כל הכבוד לפילפילון. |
|
||||
|
||||
אוי, את צודקת! ולמרות זאת הפילפילון גילה, אז תרועות הידד שנית! |
|
||||
|
||||
הוצאת "מערכות", 1985. ספר חובה (תכף. תכף נצביע מאיזו בחינה..) - העשוי לעצב ולשנות את התודעה והאתוסים האישיים שאנשים מציבים לעצמם (וכולנו עושים זאת, איש איש והאתוס החביב עליו, החל ממוכר בורקס או בעל באסטה, דרך המחונן הלומד פיזיקה או מחשבים, המשך בזה הלומד תקשורת ומעט פילוסופיה וכלה במדען או בפקיד הבכיר). אין לעשות כאן סטראופיטיזציה (הפיכה לסטראוטיפ) או סכמטיזציה (השטחה לסכמה דו מימדית) בנוסח "הרואיקה אמריקאית הוליוודית - נו האמריקנים האלה..." שכן מדובר בספר מפוקח להפליא. ראי/ראה קריאת ספר זה כהשלמה של מימד חיוני - שבלעדיו יקוזז האינטלקט המורכב על ידי הציניות המסכלת כל עשייה רב שלבית (ציניות המתעלת גם לביצוע מחטפים וחיפוש נישות רגעיות בכל תחום). |
|
||||
|
||||
רועה, עמק, נגר ועושה מחבתות — כולם שירתו את המלכה (תכנית מרקורי). |
|
||||
|
||||
באסון הגדול ביותר של תכנית החלל האמריקאית לפני הצ'לנג'ר. גץ חשמלי הבעיר את תא פיקוד של תכנית ''אפולו'', על הקרקע, במהלך תרגול. התא היה מלא בתערובת גזים עשירה בחמצן, ושלושת האסטרונאוטים שהיו בו ניספו. |
|
||||
|
||||
אכן כן. עוד על צוות "אפולו 1": גריסום, וויט וצ'אפי. וולטר שירה, מצוות מרקורי, היה בצוות הגיבוי למשימה זו - הצוות הראשון לצאת לחלל בתוכנית ה"אפולו" - תוכנית הירח של NASA. אפשר להרחיב עוד על הצוות המקורי: אלן שפרד: נפטר לפני כ- 4 וחצי שנים. היה האמריקאי הראשון בחלל בתוכנית מרקורי בחללית Freedom-7. טיסתו הבאה לחלל הייתה בחללית אפולו-14, בה היה לאדם השישי שדרך על הירח. סקוט קרפנטר: טס במרקורי ב Aurora-7. ג'ון גלן: טס במרקורי ב Friendship-7, והיה האמריקאי הראשון שהקיף את כדוה"א בחללית. פרש לפוליטיקה, וחזר, בגיל 77, כדי לטוס במעבורת החלל Discovery, כדי לבדוק, בין השאר, את השפעת הטיסה בחלל על אנשים זקנים. "גאס" גריסום: הספיק לטוס על במרקורי בחללית Liberty-bell-7 ובמסגרת תוכנית "ג'מיני" ב"ג'מיני 3". וולטר שירה: טס בשלוש התוכניות הראשונות של NASA, במרקורי ב Sigma-7, בג'מיני 6, ובאפולו 7. גורדון קופר: טס ב Faith-7 ובחללית ג'מיני 5. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה שהכי מפחיד ומצחיק זה שהוא רציני. |
|
||||
|
||||
מאז המצאת המנורות הכחולות האלה שמושכות חרקים עוד לא קם מכשיר חיוני כמוהו. ה Ynet של האינטקטואלים הנרדפים. |
|
||||
|
||||
נחמדה האנלוגיה עם המנורות הכחולות (גם הלינק להודעה של מ. שרון, מאוד משעשע), אבל האם ידעתם שבאה"ב יש "טוטו בחירות", שפעם דובי הבטיח שאולי יהיה גם באייל? האמת, חשבתי שבטח רבינוביץ' יארגן דבר כזה, אבל משום מה הנחתי שהוא גם יבוא לידע אותנו על זה, ועכשיו כבר הפסדתי מלא ימים שבטח יורידו לי את הניקוד בשורש הריבועי של פאי בחזקת n עצרת (או משהו בסגנון). זה שגם ע"ב הימר שם ("האיחוד הלאומי" - 4?) אומר שבטוח שלא יהיה דבר כזה באייל? |
|
||||
|
||||
אופס, ע"ב לא הימר שהאיחוד הלאומי יקבלו 4 מנדטים, ודווקא יש לו הימור בסדר, למרות שהוא מאמין בתיאוריות קונספירציה. |
|
||||
|
||||
עדיין אפשר להצטרף - גם אני הצטרפתי (ואיבדתי יום בגלל שיצאו לי רק 119 מנדטים בהתחלה ועיכבו את ההימור שלי עד להשלמתו). |
|
||||
|
||||
לא יהיה. וחוץ מזה, לנו אין קשרים עם משווקים של מצלמות אלקטרוניות, אז בכלל לא היה שווה להשתתף בטוטו שלנו. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי פסוק מ"קופיקו": "הרי זה פשוט קופיקו" קרא דן בגיל, שמט במשיכה את כובע שוטר התנועה, ולעיני כולם התגלה פרצופו המבדח של קופיקו. |
|
||||
|
||||
"דן"? לא היה "יורם" בקופיקו? |
|
||||
|
||||
אמר איש הטרפז שהתנגש בניתורו מהמקפצה בכלב "טוסקניני" שהילך על חבל זקוף, אוחז כינור וקשור עיניים, בגובה 20 מטר (ואולי יותר... זה היה מזמן). אכן, כנראה "יורם" ואולי "רונן" או "זמי" (זלמן)... כשקראתי אז, זה היה מזמן. היתה זו מושבה (היכן שקופיקו חי ופעל), וכיום מדברים על "מושבים". אפילו השם "יורם" כיום אינו מה שהיה מזמן. אולי אכתוב פעם את הספרון "געגועי לקופיקו". לעד קטן, נזכור את זלמן, נגמע, חרופים, את עיני "מזמן" נתיז כוסית אחר סילבסטר הזוי ונקיץ, מדושנים, לשחר 2003 בזוי. |
|
||||
|
||||
היתה פתח תקוה, שבדרכים לא מוסברות התפתחה מאז לעיר, ואף יש לה שתי (!) קבוצות כדורגל בליגת העל ויו"ר התאחדות כדורגל. תמיד שאלתי את עצמי מה אנשים בכלל עושים שם. |
|
||||
|
||||
אין מקום כזה! לא יכול להיות. (פרסומת עצמית, בלי שום בושה) |
|
||||
|
||||
שיש על כדור הארץ עוד אנשים סבירים. |
|
||||
|
||||
"...ספרי חלוקת קשב... הינו מהפכה אמיתית בתולדות החשיבה המערבית... ספר זה, שהינו התרומה הפסיכולוגית המשמעותית ביותר שהוצגה אי פעם בישראל... הוצנע ומחברו סורבל מלהתקדם, פרשה שאני מאמין שתלמד בעתיד בתולדות הההיסטוריה והסוציולוגיה של המדע". מ. שרון נו, אז אני שואל אותך, אני יכול להתחרות בך? הרי אחרי קטע כזה כל מה שאני לא אכתוב, יראה כלא יותר מבדיחה טפלה. מילא אם לפחות היית לומד קצת ממאן1, שלפחות עוד היה מצויד בשמץ של מבוכה ומודעות עצמית, ומשקיע קצת בהמצאת כל מיני פיקטיביים שיהללו את פועלך. 1 ולא שהוא אי פעם הגיע לדרגות של: "מהפכה בתולדות החשיבה המערבית" |
|
||||
|
||||
מאן זה מין משאית שאתה מעמיס עליה את כל האנאלוגיות שלך? |
|
||||
|
||||
בוודאי שהתרומה הפסיכולוגית המשמעותית ביותר בארץ. מי עוד היציג בארץ טיפוס אישיות וטיפוס קוגניטיבי חדש (טיפוס אישיות/טיפוס קוגניטיבי - נוסח אקסטרוורטים ואינטרוורטים [ובעברית פשוטה - מופנמים ומוחצנים - קארל יונג, אייזנק] מורכבות קוגניטיבית [שרדר, דרייבר, סטרויפר ואחרים], תלות שדה [הרמן א. וויטקין], פתיחות-סגירות [רוקיץ] וכד'). וזה חלק קטן יחסית מההיקף התאורטי שפותח במסגרת גוף-ידע חדש זה. וגם בוצע מחקר על כ-700 "שפני ניסוי" אנושיים (דווקא הנבדקים נהנו..). וגם מדובר בידע ישומי הכרוך בביצוע תפקידים מורכבים ועטירי שינוי ["גם יפה וגם אופה", נאמר] וגם פיתוח מתודולוגיה חדשה, וגם הבנה חדשה של תהליכי קשב. ואולי - לא רק שאולי הדברים היו מעולם, אלה שאולי אלה שחשים (מה לעשות?) ש"אינם יכולים להתחרות" - ממזערים ("זה חושב שמגיע לו פרס נובל זה, חושב שמגיע לו הכל [איפוא אמרתי זאת?] ולכן - נע - לא כלום"). מה כאן לא ליליפוט? ועוד איך, כפול 10 בחזקת 11 עצרת, ועדיין לא תגיע לאפס קצהם של הליליפוטיות ומי-האפסיים בחיינו. [איני אגב אינטלקטואל מתוסכל אלא, אם תרצה, אינטלקטואל לוחם, מי יודע. ועוד דברים. אולי, לפעמים] לפחות איני צבוע תחת שם אחר, אלא אומר דברים בשם אומרם -פה אני מצטט לפחות מישהו שאני מוקיר במיוחד - אני עצמי, ומביא דברים בשם אומרם - שוב אני. האם היגזמתי? איני יודע, אך יפה הטלטלה לפוחלצים "הללו". |
|
||||
|
||||
וחבל. עם כל הכבוד, אפילו אם כל טענותיך צודקות, העובדה שהנחתום מעיד על עיסתו בפסקנות כזאת הופכת אותו מאינטלקטואל לוחם לדמות פאתטית, לפחות בעיני אלה שלא קראו את התיאוריות המהפכניות שלו. בהנחה שאתה רוצה לעורר סקרנות אינטלקטואלית לגבי ההגות שלך, אתה עושה לעצמך שרות אנשלוביץ. |
|
||||
|
||||
כל נחתום טוב מעיד על עיסתו (ראה הסופרת הצרפתיה האלוהית מרגריט יורסנר, או ג'ורג' ברנרד שואו ["אילו רק הייתי צנוע - הייתי מושלם"]), כשם שמלצר טוב חייב לתת לך איזו אוריינטציה "מה טוב" ולא את הקלישאה בחיוך פלגמאטי "על טעם וריח אין להתווכח". אינטלקטואל נוקט עמדה, ומדוע דווקא בתחום התענינותו האינטימית ביותר ובאיזור מאמצי העשייה הגדולים ביותר שלו - היכן שבחר להשקיע מאמצים אלה - מדוע דווקא שם יחשוק שפתיים ויידום כקבר? |
|
||||
|
||||
אולי הבעיה היא שאינך רואה את מגוון האפשרויות שפרוש בין ''יחשוק שפתיים ויידום כקבר'' לבין ''התרומה הפסיכולוגית המשמעותית ביותר שהוצגה אי פעם בישראל''. האנשים שמשמשים לך דוגמא העידו על עצמם רק לאחר שזכו להכרה ע''י אחרים, ולפחות שואו עשה את זה בקריצה. אם גם אתה מדבר בהומור עצמי, אני מודה שהחמצתי את זה. |
|
||||
|
||||
בפסיכולוגיה ניסויית וקוגניטיבית בישראל, באם מדובר בעבודה אחרת של חוקרים אחרים? |
|
||||
|
||||
ברוך שובך לאיייל. שלא נצטרך לכתת רגליים לפא"צ. גם נדמה לי שכאן סגנונך קולח ומשעשע יותר. אני נוטה להסכים עם השוטה.(מה זה נוטה,מעריץ שוטה שלו). ואם בכל זאת פרסומת עצמית, האם זה אינטלקטואלי במיוחד לנסח אותה בסגנון: האם קראת את "הממונה" של מיקי בר קיקי? מתחיל מצחיק,באמצע התנגשות,נגמר דרמה. לקח מקום ראשון בפסטיבל הספר העולמי. |
|
||||
|
||||
מפוכח = רואה נכוחה. מפוקח = (בזזזט. לא קיים). מ"פ.ק.ח" (עיניים). עטירי שינוי = (בזזזט. לא קיים). מ"ע.ט.ר" (קישט). עתירי שינוי = שהשינוי שופע בהם. אפשר בדוחק. בדיחה טפלה = לעומת הבדיחה העיקרית(?). בדיחה תפלה = חסרת טעם. על משקל "אמונה תפלה". כנראה מה שהתכוון האלמוני המקורי (מהדיון ההוא. מישהו אמר לי השבוע שהוא חמוד, ולדעתי זו שערורייה). |
|
||||
|
||||
מה, שאמרו _לך_ שהוא חמוד, או שחושבים ככה בכלל? ________ העלמה עפרונית, מתעניינת |
|
||||
|
||||
שאמרו לי, עי"ן, שאמרו לי. היום לא יום גועלי, ואני מקווה שזה יימשך כך :-) |
|
||||
|
||||
_____ העלמה עפרונית, דווקא אוהבת את השם החדש והשב"כניקי משהו שהדביקו לה. |
|
||||
|
||||
נראה שלא עליו אמרו שהוא חמוד. אז לא שערורייה, אחרי הכל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למה לא קיים? "מפוקח" - תחת פיקוח. "הליך ייצור השוקולד במפעלי עלית הוא הליך מפוקח" |
|
||||
|
||||
אופס, נכון. מפוקח = שפוקחים עליו עין. |
|
||||
|
||||
אם כבר, אז האמונה המטופשת נקראת (באופן מסורתי; לא מתחייב על הגיון סמנטי) "אמונה טפלה". |
|
||||
|
||||
לפי מילון אבן שושן, לביטויים אמונה תפלה ואמונה טפלה אותה המשמעות. |
|
||||
|
||||
לפי אתר אמאזון הספר מכר 2.5 מליון עותקים. נראה לי שמיכאל שרון רכש בעצמו את כולם. |
|
||||
|
||||
הספר לא מכר 2.5 מיליון עותקים, אלא הוא במקום 2.5 מיליון ברשימת רבי-המכר של אמאזון. הם לא מפרסמים מספרי מכירות ממשיים. אגב, האם אמאזון מחזיקים ספרים אחרים בעברית? |
|
||||
|
||||
לארץ הבץ היקר, יכולתי לענות במלה אחת - "תתפלא" אך בפרקטיקה הישראלית מדובר לרוב בקלישאה ליצנית: - איך גנח-שגל האידיוט מונה לסמנכ"ל "מציצים בע"מ"? - תתפלא (כאן אתה מתחיל לתהות, אולי יש משהו שניסתר ממך..) בברכת חביירים מיכאל |
|
||||
|
||||
יש קריפטולוג בקהל ? |
|
||||
|
||||
נו נו צדיקים מלאכתם נעשית בידי בולשבקים |
|
||||
|
||||
מי כמוך יודע, שמה שיפה בפא''צ זה שקיים מנגנון אוטומטי של החלפת מילים לא ראויות. למשל, אם כתבת בהודעתך בטעות מפגרים, תוכנה מיוחדת תשנה מילה זו, לבולשביקים נניח. |
|
||||
|
||||
בולשביקים שוה שטניות זה שעור ראשון שלומדים בפא''צ ומכאן שאין דבר יותר נורא מזאת מפגרים זה סתם מתחרז עם צדיקים ואחרים יש לכם באג בתוכנה |
|
||||
|
||||
שני המנוני יסוד אמריקאים, אחד לתקופה הזו השני כללי, חוברו על ידי יהודי. |
|
||||
|
||||
(משום מה אני רואה אותו כרגע רק בחלון זה, ולא בחלונות אחרים הפתוחים אצלי. כנראה שעלה רק עכשיו). |
|
||||
|
||||
"God bless America" ו-"I'm dreaming of a white Christmas" שניהם של אירוינג ברלין, 1888 - 1989, ועוד למעלה מאלף שירים.
|
|
||||
|
||||
יש שורה ארוכה של שירי כריסמס שאינם מזכירים במילה את הולדת ישו - מזכרת לכך שכותבי השירים הדגולים של ה"אמריקאנה" היו בחלקם יהודים... ________________ לידור ברזיק-פרידלנד - קצת הנגאובר. באמת לא נורא. |
|
||||
|
||||
אייזן בטון ברלין, שבא לאמריקה מרוסיה בגיל חמש, כתב את God bless America כשהוא היה בלהקה צבאית במלחה"ע-1 אבל השיר נשאר במגרה. בשנות העשרים הוא נתן אותו לזמרת שרצתה שיר מיוחד. כשהוא הכתיב את white Christmas למזכירה שלו הוא אמר לה שזה השיר הכי טוב שהוא כתב אי פעם. אח"כ הוא חזר בו ואמר שזה השיר הכי טוב שנכתב אי פעם. אאל"ט זה באמת השיר הכי פופולרי בכל הזמנים (עד כה). האירוניה היא שחולמים בקליפורניה על כריסטמס לבן של ניו אינגלנד. השיר כולו ענוג ומתוק חוץ מנקודה אחת לפני הסיום שברלין הכניס מלנכוליה ועצב כשהוא שינה את האקורדים למינורים בפעם האחרונה ששרים את May your days be merry and bright (זהירות, לא לנסות לבד בבית). אגב, את השיר אפשר לשמוע ולראות בסרט white Christmas עם בינג קרוסבי ודני קיי. |
|
||||
|
||||
עוד אירוניה קטנה, אם כי לא ממש קשורה: ברלין הגיע לגיל מופלג, מאה ואחת, אך כל הצלחותיו הגדולות היו מאחריו כבר בשנות השישים המוקדמות שלו. בשנים שאחר כך (ומדובר, כאמור ב*הרבה מאוד* שנים) הוא סבל מדכאונות עמוקים משום שלא הצליח לשחזר את ימיו הגדולים. קצת עצוב. אבל אנחנו כנראה נמשיך תמיד לחשוב שאריכות ימים זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו... |
|
||||
|
||||
עוד אירוניה קטנה, אם כי לא ממש קשורה: ברלין הגיע לגיל מופלג, מאה ואחת, אך כל הצלחותיו הגדולות היו מאחריו כבר בשנות השישים המוקדמות שלו. בכל השנים שאחר כך (ומדובר, כאמור, ב*הרבה מאוד* שנים) הוא סבל מדכאונות עמוקים משום שלא הצליח לשחזר את ימיו הגדולים. קצת עצוב. וכל זה לא בא לאמור שאריכות ימים זה דבר רע... |
|
||||
|
||||
אופס, איך זה קרה? מה, אני עשיתי את זה? |
|
||||
|
||||
"האייל" מחוץ לגבולות ישראל. בהתעלם מהגחחה העצמית הבלתי נמנעת - יתכן שעומד לקרות פה משהו רציני, שכן האמריקנים מזיזים די הרבה כוחות למפרץ, וגם מדברים על פגיעה בכלכלה האמריקנית. אין לדעת - יש כאן איזה נעלם - ואולי לא. אך חובה לשמר ולגבות בסיס המידע של אתר זה מחוץ לגבולות המדינה (Mirror כזה - עניין די פעוט, יחסית). שכן מדיניות אחראית ביחס למידע בכלל, וביחס לתעוד סיעור מוחות לא רע וממושך כאתר זה בפרט - מדיניות אחראית היא להיות "קצת היסטרי" בקור רוח, דהיינו להיערך גם לתרחישים גרועים, שחלילה משיתרחשו בפועל. |
|
||||
|
||||
שבאייל מפורסמים סודות צבאיים וביטחוניים ממדרגה ראשונה בתדירות שאפילו דבקה לא מכירה. ולכן יש למדר את המידע שבאייל למען לא ידעוהו אויבי ישראל הבולשים אחר המתרחש באתר השכם והערב. ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
דבריך אמנם חסרי קשר לדברי, וגם לנימתם (בהציגך אותי כאיזה "מרובע" נלעג וביטחוניסט שוטה, תוך שימת דברים וטון דיבור בפי, ללא קשר לתוכן ונימת דברי) אולי פרי מוח קודח באשמורת אחרונה - אך נקווה שהיתה לך סיבה טובה ולוהטת לקדוח הלילה. :) |
|
||||
|
||||
למה אני שואל: אפשר אולי לשים לב שמקצת אנשי מדעי החברה באתר עשויים להיות, איך לאמר - יותר "תכליתיים" או אף מניפולטיביים בגישתם (המתעלמת לעיתים, מתוך מניפולציה, מנתונים בשטח, ומעצבת המציאות באופן "אוטיסטי" למטרותיה). זאת בעוד אנשי מדעי הטבע, מתימטיקה או מחשבים, כליאור גולגר למשל (דוגמא העולה במוחי כרגע, יש גם אחרים) - גישתם הן יותר חדורה ב"שעשועים" והברקות אינטלקטואלים, והן כנה או "אידאליסטית" יותר, תכופות "אחראית" יותר תוך שיקול אמיתי ארוך טווח, פחות רטורית/מילולית ומכל מקום, נראה שפחות מניפולטיבית. אך אולי אנשי מחשב עשויים להצטייר בשעת להטם האידאי כ"מניפולטיביים" באופן בוטה, יתכן שבגלל חוסר תחכום פילוסופי, או היותם נוחים למניפולציה והזרמת מידע מסולף מצד ה"חברתיים" המתוחכמים יותר? מכל מקום, עוד ב-1972 קראתי מחקר אמריקני שבדק את רמת התוקפנות (האגרסיביות) במקצועות שונים: האגרסיביים ביותר - בני מדעי החברה, בפרט מדע המדינה. מקום שני - מדעי הרוח. מקום שלישי - בני מדעי הטבע רביעי - מתימטיקה טהורה וישומית והנמוכים ביותר ברמת התוקפנות: סטודנטים לביולוגיה. בברכה, מיכאל |
|
||||
|
||||
תוכל להרחיב עוד על המחקר האמור? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ואם מישהו אחר יבקש ? אני רוצה לראות אם יש שם משהו על אנשי מחשבים. |
|
||||
|
||||
אני בספק אם ב- 1972 יצרו פרופיל מוגדר של "אנשי מחשבים". גם אם כן, מחקר במדעי החברה בן למעלה מ- 30 שנה אינו תקף ואינו מהימן. |
|
||||
|
||||
אופס לא שמתי לב לתאריך. טוב לא רוצה. |
|
||||
|
||||
שנים מאוחרות יותר? אגב, הרשי לי להעיר (ואיני מתכוון לפגוע. השיכחה הינה תכונה אנושית..) כי שימושך בביטויים הסטטיסטיים "תקפות ומהימנות" בהקשר זה אינו שימוש 'תקף' וגם לא 'מהימן' [במרכאות - על דרך האנלוגיה]. אנא טירחי לקרוא שוב במחברתך את החומר על תקפות חיצונית ופנימית (תקפות פנימית נקראת גם "מהימנות") - internal/ external validity האם דפוסי הבדלים בסיסיים בתכונות אישיות מסויימות בין ביולוגים למתימטיקאים למשל, השתנו שינוי שבמהות, או בווריאציות קלות בלבד (ואז *כוון ההבדלים* ביניהם ברמת תוקפנות אינו משתנה).היו גם היו אנשי מחשבים ב-72 . עניין המעבר הנפוץ למחשב ביתי אינו בהכרח רלוונטי מבחינת הבדל ברמת התוקפנות בין אלה הפונים ללימודי מחשב ואלה הפונים למשל ללימוד אכדית עתיקה או תרבות קלסית (במדעי הרוח). |
|
||||
|
||||
אקבל ציון בבחינה שלאחר מכן? אם היית בקיא בחומר, מר שרון, היית יודע שכל נושא תורות האישיות עבר שינויים רבים בשלושים השנים האחרונות ולפיכך מחקר כגון זה שאתה מתאר, פרט לעובדה שאינו חשוב מספיק כדי שתציינו באופן ברור, מופרך לגמרי בימינו. |
|
||||
|
||||
אז איפה זה שם אותך, מר "התרומה החשובה ביותר לפסיכולוגיה בישראל"? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בהשכלתי אני כימאי ובמקצועי איש מחשבים, אך התחום המענין אותי ביותר הוא היסטוריה. |
|
||||
|
||||
ביום שלאחר רצח רבין נמצאתי בקמפוס בגבעת רם, והתקיימה שם עצרת של כל הקמפוס לזכרו. דיקן מדעי הטבע ניצל הזדמנות מופלאה זו לתקוף את מדעי הרוח והחברה שנואי נפשו (כנראה) ואמר בערך את המלים האלה: "את כל המהומות בקמפוס בזמנו (של צחי הנגבי וישראל כץ) נעשו על ידי תלמידי מדעי הרוח והחברה, ואין זה פלא. התלמידים בחוגים אלה אינם אמונים על משמעת ועל כיבוד אחרים. בטוח אני שאף אחד מתלמידי מדעי הטבע, שהם אנשי סדר ומשמעת ומחשבה הגיונית, לא היה מבצע רצח כזה!" ואולי הוא פשוט קרא את המחקר האמריקני שלך... |
|
||||
|
||||
האינטלקטואלית הפנימית (כתחליף לאסוסיאציות רופסות) והיכולת לחשוב על דברים לעומק ולא "להקפיץ" מהמותן דעה צעקנית והיסטרית, "למרוח" הבלים המצלצלים "נכונים" איכשהו (אולי עקב טון דיבור נחרץ וצדקתני כתחליף לחשיבה שקולה) - אין ספק שכל אלה וגם רמת התרבות בישראל ירדו תלולות. זאת מאז הרפורמה בחינוך התיכוני של שר החינוך יגאל אלון (אדם בעל כוונות טובות, ובעל תכונות מצויינות אחרות, אך שכאן טעה בגדול ופגע בדור שלם של ישראלים צעירים) בסביבות 76 . מאז התדרדרה ישראל מאחד המקומות הראשונים בעולם במבדקים בינלאומיים למקום ה-33 בעולם במתימטיקה וה-36 בעולם במדעים. את התוצאה אנו אוכלים כל יום (באופן מילולי/ליטראלי לגמרי) הן בדמות ירידה והתכווצות כלכלית, ירידה ביוזמות ופרוייקטים רב שלביים (עקב ירידה ביכולות לחשיבה מורכבת), והן בדמות שחצנות צעקנית וצדקתנית שהשתלטה על השיח הציבורי, כשרבים כאן הינם צעירים נבערים הירודים למעשה ביכולת לחשיבה מורכבת. וכשאלה מאיישים בהדרגה את המנגנונים הממשלתיים כלפיהם מוזרמים 70 אחוז מהתוצר - תקציב המדינה הוא 250 מיליארד שקל - כך בדיוק אנחנו נראים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מקווה שהבנתי אותך נכון - האם אתה טוען שאנשי מדה"ח הם צעקנים, היסטרים ומרחנים? נדמה לי שהתרבות והשיח הציבורי בארץ לא סובלים כתוצאה מעודף השפעה של האקדמיה, אלא כתוצאה ממחסור בה. את שנותיי האחרונות אני מבלה עם אנשי מדה"ח, והם לא מחזיקים באף אחת מהתכונות הנ"ל. הרבה אנשים שאני פוגשת ברחוב, עם זאת, שלא שמעו על מקיאבלי, מיד, מישלס או וובר, הם אכן צעקנים המשוכנעים בצדקת עצמם. דווקא במדה"ח אני רואה את הספקנות התמידית, הפתיחות והחקר לעומק. |
|
||||
|
||||
רמת המתימטיקה והמתודולוגיה גבוהה, בפרט במדעי החברה, פשוט לא מתעודדת נטייה כללית ללמוד חפיף חפיף ולהפגין פוזות במקום לשאוף להבין ולזהות תופעות בעצמך בעקבות הכלים שרכשת. כאשר המגמה היא חשיבה יסודית יותר - הרי שפשוט נהנים להעמיק עם מאקס וובר, פיטר ברגר, שמואל אייזנשטאט (סוציולוגיה) מרגרט מיד או קלוד לוי שטראוס באנטרופולוגיה, קיינס, סמואלסון או מילטון פרידמן בכלכלה, קונרד לורנץ באתולוגיה. אחרת, סתם מורחים ביובש פסקאות מתות בעבודות או בבחינות. הבעייה היא לא מקס וובר, אלא הדילטנטיות (נבערות, רפרוף שטחי) המנפנפת במאקס וובר או מזכירה את שמו תוך איזכור שיטחי של מושגים כגון, אירגונים ביורוקרטים רציונליים, מנהיגים חריזמתיים ופרגמטיים, האתיקה הפרוטסטנטית וכיוצא בזה. זאת תוך חתירה ליתרונות בעקבות הניראות של ידע, אך בלעדי הידע. דילטנטיות כזאת יוצרת תרבות של ''פוזה''. וגם שחצנות של ''עבד כי ימלוך''. |
|
||||
|
||||
תיארתי לעצמי שלזה אתה מתכוון. אך יש להסתייג - אתה לא מדבר על אנשי מדה"ח (העוסקים בתחום למחייתם), אלא על מי שלקח מבוא לסוציולוגיה בשנה א' באוניברסיטה, או קרא בעיתונות הפופולרית מאמר על נושא חברתי. את הסוג השני אני פוגשת מדי יום. אחת ההערות הנפוצות ביותר אותן אני רושמת לסטודנטים שלי על העבודות היא "שימוש שגוי במתודולוגיה". אנשים אוהבים לנפנף במונחים ובשמות, וברוב המקרים הם יעשו את זה באופן שגוי. אז בוא נבהיר: כשכתבת "אנשי מדה"ח", האם התכוונת לסוג הראשון או לסוג השני? |
|
||||
|
||||
לא מתודולוגיה, אלא טרמינולוגיה, כמובן. סליחה (השעה מאוחרת) |
|
||||
|
||||
שימוש שגוי בטרמינולוגיה. נחמד. |
|
||||
|
||||
התופעה הזאת לא מצטמצמת רק לאנשים שחסרה להם השכלה מסויימת. יש למשל אנשים שאחרי שהם לומדים פרק זמן כלשהו, מפתחים איזשהו אגו אינטלקטואלי שגורם להם לחשוב שהם פשוט אינטלגנטים באופן כללי ביחס להדיוט הממוצע. כתוצאה מתחושת עליונות זו הם מרגישים שהם יכולים להצהיר הצהרות גם בתחומים אחרים שבהם הידע שלהם לא נרחב כמו בנושא שאותו הם למדו, מתוך אישזהו הגיון שאדם משכיל ואינטילגנטי מאוד יכול להגיע לאמת מסויימת ע"י אינטואיציה אינטלקטואלית כלשהי, יותר מאשר אדם פחות משכיל ואינטיליגנטי שיש לו ידע קונקרטי בתחום המדובר. ככה למשל יצא לי יותר מפעם אחת לשמוע קביעות נחרצות ורעיונות מורכבים בתחום המחשבים מאנשים משכילים בתחומים אחרים, שמאוחר יותר קבעו גם שאני לא מוכן לפתוח את הראש או סתם מורח אותם, אחרי שניסיתי להסביר להם שהם טועים או שמה שהם מתארים בלתי אפשרי בגלל עובדות מסויימות שהם לא יודעים. לדעתי זאת בעיית אגו ולא בעיה של חוסר השכלה. ויותר מזה: לפי דעתי כל אחד לוקה בזה במידה מסויימת. זה פשוט מאפיין אנושי בסיסי. ההבדל הוא רק במינון של הביקורת העצמית מול תחושת העליונות של הבן-אדם. |
|
||||
|
||||
אני מכיר ומתכתב עם הרבה אנשים לא מקצועיים שבטוחים שהם מבינים בפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מבקש שתפסיקו להטריד אותי לגבי הניק. זכותי להיות פחדן, ולפחות תחת המסווה של האלמוניות להרגיש עצמי גיבור. גם חסרי הביצים רוצים לחיות!!! |
|
||||
|
||||
o_O
|
|
||||
|
||||
זה לא הייתי אני. |
|
||||
|
||||
גם לא אני, ככה שלא נשארו הרבה אופציות. |
|
||||
|
||||
אני מודה. זה הייתי אני. |
|
||||
|
||||
נו, אתה לא מבין לבד את הסרבול שבשימוש ב"אייל האלמוני" עם כל ההבהרות שהוא דורש? זה לא הייתי אני, זה לא היה הוא, זה הייתי אני מלפני שתי הודעות אבל לא השלישית... רוצה להישאר אלמוני? תפאדל. בחר לך איזה ניק שאתה רוצה, אבל תישאר איתו וכולנו נדע לבד אם זה היית אתה או לא. |
|
||||
|
||||
או כמו שההוא אמר תגובה 117891 |
|
||||
|
||||
שמעון כתב מזמן על התופעה המשעשעת/מעצבנת/מסוכנת של הבור המשכיל. צריך לחפש בארכיון. |
|
||||
|
||||
קראתי מחדש את הפתיל בעקבות התגובה שלך, וגיליתי שאני לחלוטין לא מסכים עם הסנוביות שכולנו מביעים פה. למה אני צריך להכיר את המתודולוגיה בשביל להשתמש במסקנות של מחקרים? אלא אם כן זה המקצוע שלי, או שהנושא מעניין אותי במיוחד, זה נראה לי סתם בזבוז זמן. בהרבה נושאים (למשל הנושאים בסוציולוגיה שהזכיר מר שרון) הידע שלי הוא שטחי (מר שרון היה אומר: "להחריד"), ובכל זאת אין לי שום בעיה להשתמש במושגים שלקוחים מהתחום. אחרי הכל, המטרה של השימוש במושגים היא להסביר לאחרים למה אני מתכוון, וממש לא מעניין אותי אם השימוש שאני עושה במושגים הוא השימוש האקדמי הנכון. |
|
||||
|
||||
גם אני לא מסכימה עם מיכאל שרון, ודווקא התגובה שלך גורמת לי להסכים איתו קצת יותר. לצטט מחקר שלא קראת, למשל, זה בעייתי. אז מה אם בכתבה במעריב סיכמו את הממצאים - הרי ברור לך, כמובן, ההבדל בין קריאת המקור לקריאת הוורסיה של העיתונות הפופולרית עליו. לא להבין את המתודולוגיה זה בעייתי לא פחות. כבר כתבתי בעבר כי כמעט על כל מחקר שמתפרסם במדה"ח אפשר להעביר, או מישהו כבר העביר, ביקורת מתודולוגית. סטטיסטיקה ניתנת למניפולציות, ומחקר איכותני על אחת כמה וכמה לא יכול להיות מוצג כאמפירי. אתה תצטט בשמחה משהו שקראת בעיתון בלי להבין את המתודולוגיה, בעוד שמישהו שקרא את המחקר יוכל בשתי שליפות עט להוכיח שהממצאים שגויים. אבל מרבית אנשי שיחך לא קראו את המחקר המקורי, וכך נמצאת מפזר אינפורמציה שגויה. שימוש שגוי בטרמינולוגיה מרגיז אותי בה במידה. לנפנף בשמות ומושגים ללא ביסוס הוא מוטעה ומטעה. ואני לא כותבת את זה כאשת אקדמיה, אלא כמתדיינת באייל. אני מאמינה למה שאני קוראת, ואם תטעה אותי אני אעביר את הטעות הלאה. כתבת שאתה רואה את ההתעמקות בתחום שאינו מעניין אותך כבזבוז זמן. אם כך, אל תכתוב עליו. כל זה נכתב תוך הסתייגות: בתגובות רבות באייל קוראים מביעים את דעתם האישית, ולא חל שום הכרח לבסס את דעתך במראי מקום. עם זאת, אם אתה משתמש בעובדות כדי לבסס את דעתך, עליך לפחות לוודא שהעובדות נכונות. גם אני חוטאת לעיתים, כמו כולם, בזריקת משפטים לחלל האתר ללא ביסוס, ואני עדיין מוצאת את זה כשגוי ומקווה שלכשאתבגר אלמד לבסס את דעותיי באופן יותר מוצלח. הנה, זו היתה תגובה שלא חייבה שום הבנה במדעים או התבססות על עובדות. סתם דעה אישית שלי. |
|
||||
|
||||
יש הרבה במה שאת אומרת. אבל המושגים שהביא מר שרון הם מושגים קצת שונים, לטעמי. הוא כותב על מושגים שנפוצים בשיח היום, ולא רק בשיח האקדמי. ("אירגונים ביורוקרטים רציונליים, מנהיגים חריזמתיים ופרגמטיים, האתיקה הפרוטסטנטית וכיוצא בזה"). אני מודה שמעולם לא קראתי את וובר, מיד, קיינס או הרבה אחרים במקור. אני גם לא חש דחף מיוחד לעשות זאת. האם, אם אשתמש במושג כמו "האתיקה הפרוטסטנטית" זה יהיה ביטוי ל'תרבות של 'פוזה'. וגם שחצנות של 'עבד כי ימלוך'."? כללית, זה רעיון גרוע לצטט מחקרים מעיתון. אבל אם על כל מחקר אפשר לערער מתודולוגית, ואם את צריכה לקרוא כל מחקר בעצמך, אין הרבה ערך לדיסציפלינה. |
|
||||
|
||||
אם תשתמש במושג כמו "האתיקה הפרוטסטנטית" בלי להבין מאיפה הוא בא ומה הוא מייצג, תשחק ישר לידיו של מר שרון. אין הכרח לקרוא את וובר במקור - גם לי יש רשימה של כאלה שאנסה להימנע מלקרוא אותם, ואעדיף תמיד לקרוא מה כתבו עליהם אחרים (בורדיה או מרקס ואנגלס, למשל - אצלם כל משפט יכול להימשך פסקה או שתיים; דווקא וובר קל לקריאה), אבל עליך להבין את המושג לפני שתשתמש בו. ובנוגע לדיסציפלינה - ככה זה אצלנו במדה"ח, תמיד חוקרים ושואלים ולא מקבלים שום דבר כמובן מאליו (ולא כפי שהציע מיכאל שרון באחת מתגובותיו הקודמות). הדיסציפלינה עדיין בעלת ערך, אם כי מחזיקה בפחות אכסיומות מהמדעים המדוייקים, כמובן. ובנוסף - מה זה "צריכה לקרוא כל מחקר בעצמך"? אני *רוצה* לקרוא כל מחקר בעצמי. האם אפשר להיות סוציולוג, למשל, בלי לקרוא מחקרים? לא. האם אפשר להיות סוציולוג חובב בלי לקרוא מחקרים? כן. אבל הסוציולוג החובב צריך להיזהר בלשונו, כי בבוא הסוציולוג האמיתי, הוא עוד ייתפס בקלקלתו. קראתי לא מזמן טור קצר של דנקנר בו הוא מתאר את הסוד של איך להיראות אינטלקטואל כשאינך באמת כזה: הקשב לשיחה של הסובבים, ובשלב מסויים אמור, בפרצוף מלא חשיבות "כן, אבל לא בצפון". |
|
||||
|
||||
אני חושב שאין בינינו מחלוקת עקרונית. בנוגע למרקס ואנגלס, יצא לי לקרוא לא-מזמן את המניפסט (בטעות. אני לא קורא דברים כאלה בד"כ). אני חייב לומר שהוא מעניין, ושעבר בי רעד מוזר כשהתחלתי לקרוא "רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם. כל המעצמות של אירופה הישנה חברו יחדיו..." וחשבתי שמהלך חייהם ומותם של מיליונים רבים נקבע כתוצאה מהטקסט הזה 1. אבל אני מתאר לעצמי שהתייחסת לכתבים היותר "רציניים" שלהם, שאליהם לא הגעתי. 1 כן, אני יודע שמרקס לא היה מסכים עם קביעה כזאת. מצד שני, אם מטריאליזם דיאלקטי הוא שקובע את ההיסטוריה, מה הרעיון בפעילות מהפכנית וכתיבת מניפסט? |
|
||||
|
||||
אז זהו, שאתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה על ''האתיקה הפרוטסטנטית'', אבל אם בכוונתך לפרשנות של וובר לפרוטסטניזם, כדאי שתדע מה הוא אמר, ולא כל מיני דברים שאנשים (כמו עבדך הנאמן, לעיתים) אומרים מתוך שניים וחצי משפטים שהם קראו על וובר איפשהו פעם, וגם אותם הם זוכרים לא נכון. |
|
||||
|
||||
אבל מי יכול לקרוא את כל המקורות האלה? כמה אנשים קראו את דארוין? כמה את שרדינגר? איינשטיין? מרכס? שייקספיר ("שייקספיר לילד" לא נחשב)? המציאות מחייבת להסתמך על פרשנים ומתמצתים, אלא כשהאדם עוסק בתחום הצר בו הוא מומחה. |
|
||||
|
||||
אפילו יותר ממה ששכ"ג אמר: המתודולגיה של וובר לא מעניינת אותי. אני לא הולך לבדוק את המחקר שלו (כפי שמצפה ממני מר שרון, ואולי גם נוגה) כדי להשתמש במסקנות המחקר. |
|
||||
|
||||
השאלה היא כמה מה שאתה יודע עליו הוא מדויק. אני, בניגוד לשניים שציינת, איני רואה דבר שלילי בשימוש בלתי מדויק בהוגים ובחוקרים. אני עושה זאת באופן יומיומי. אני כן רואה משהו מגוחך בזה שאנשים ממשיכים לעשות שימוש כזה גם אחרי שמתקנים אותם, ואף מתווכחים עם אלו שמוכיחים את טעותם. לטעות זה אנושי, להתווכח עם מי שהצביע על הטעות זה דבילי. |
|
||||
|
||||
לטעות זה אנושי, להתווכח עם מי שהצביע על הטעות זה דבילי, אבל אנושי לא פחות. |
|
||||
|
||||
To really mess things up, you need a computer.
|
|
||||
|
||||
אז זהו, אני רק זוכר במעומעם את מה ששמעון כתב על הבור המשכיל ומשווה את זה לדיליטנט של מיכאל. נראה לי שיש הבדל עדין אבל מהותי בין מה ששמעון כתב, על האדם שזורק ביטויים חופשי חופשי, בדיוק כמו שנגה הביאה ממה שדנקנר כתב. אאל''ט בין הבור המשכיל לדיליטנט יש עוד כמה גוונים שיכולים ליצג את מרבית הכותבים פה. לעומתו, מיכאל מקצין את הדרישות ומקשיח אותם למעמד על, לא בהכרח סנוביות. אם תרצה אל רגל אחת, זה ההבדל בין האייל לצבי. |
|
||||
|
||||
היי רון, אם כבר העלית זאת, הרי שאת המונח בור-מלומד טבע ההיסטוריון אורטגה אי גאסט, ואני ציטטתי אותו באחת מתגובותיי. להלן דברים אחדים שכתב אי גאסט בעניין זה בספרו "מרד ההמונים" (1932) בפרק "ברבריות ושמה התמחות": מיהו האיש שבידיו נתונה היום העוצמה החברתית? מי מטביע את חותם דעתו על התקופה? בלי ספק - איש המעמד הבינוני. מהי הקבוצה הנחשבת למעולה ביותר בתוך המעמד הזה, מהי האריסטוקרטיה של ההווה? בלי ספק - המהנדס, הרופא ועוד. ומי מייצג את הקבוצה הזאת בטהרתה? שוב, בלי ספק - איש המדע... והנה מסתבר שאיש-המדע הזה הוא למעשה האבטיפוס של איש ההמון. לא במקרה, לא מחמת ליקוייו הפרטיים של כל איש מדע לחוד, אלא משום שהמדע עצמו - שורש הציוויליזציה - הופך אותו אוטומטית לאיש ההמון, עושה אותו לאדם פרימיטיבי, לברברי חדש... ..כדי להתקדם תבע המדע התמחות - לא מעצמו אלא מאנשי המדע.. מלאכת המדע הניסיוני מחייבת בהכרח הפרדה בין תחומי הידע ודורשת התמחות.. וכך צומצם בהדרגה מדור לדור תחום עיסוקו הרוחני של איש המדע... המדע הנסיוני התקדם בחלקו הגדול הודות לעבודתם של אנשים בינוניים להדהים או אף פחות מבינוניים. רוצה לומר, שבמדע המודרני שהוא שורשה וסמלה של הציוויליזציה העכשווית שלנו יש מקום לטיפוס הוא איש-המון מבחינה אינטלקטואלית.. המומחה אכן"יודע" הכל על הפינה הזעירה של היקום שהיא כמו מצויה ברשותו - והוא בור גמור ביחס לכל השאר. הנה לפנינו דוגמא מובהקת של איש חדש משונה זה, אשר ניסיתי לתארו על שני הבטיו המנוגדים. אמרתי שאדם כזה הוא סוג אנושי שאין לו תקדים בהיסטוריה. שהרי קודם לכן יכולים היו בני-האדם להתחלק פשוט לאלה היודעים ולאלה הנבערים מדעת - יודעים במידה זו או אחרת ונבערים במידה זו או אחרת. אך המומחה שלנו אינו יכול להיכלל באחת משתי הקטגוריות הללו. אין הוא האיש היודע משום שהוא בור מוצהר ביחס לכל מה שאינו מתחום מומחיותו, אך אין הוא גם "נבער מדעת" משום שהוא "איש מדע" והוא "יודע" הרבה או הכול על אודות חלקתו הזעירה. יהיה עלינו לומר שאדם כזה הוא בור מלומד. והדבר הוא חמור משום שמובלע בו שאין המדובר באדם שהוא בור במשמעות הרגילה והמוכרת של אדם נבער מדעת אלא באדם שנושא בתוכו תחושת-סמכות שבאה לו מכוח מומחיותו. ואכן, כזאת היא התנהגותו של המומחה. בפוליטיקה, באמנות, בבעיות החברה, במדעים אחרים - עמדתו תהיה כעמדת האדם הפרימיטיבי, הנבער מדעת. אך הוא יתפוס עמדה זו מתוך תחושת כוח ובטחון עצמי והוא לא יבטל את דעתו - וכאן הפארדוקס! - בפני דעתם של מומחים בתחומים השונים הללו. הציווליזציה שציוותה עליו להתמחות עשתה אותו לאיש אטום הרמטית בתוך מגבלותיו ומרוצה-מעצמו בתכלית - אך אותה תחושה פנימית של עוצמה וערך תביא אותו לידי רצון לשלוט גם מחוץ לתחומו. |
|
||||
|
||||
זהו טיעון החוזר ומושמע בנוגע לאקדמיה המודרנית. מעניין אותי מה אתה חושב בנושא. לדעתי הכותב אינו מדייק - הרי לא ניתן לסיים תואר ראשון במדעי החברה או הרוח מבלי לקחת קורסים בתחומים שאינם תחום ההתמקצעות הראשי של הסטודנט (וראה גם את הדיון שמתחיל בערך בתגובה 113960). |
|
||||
|
||||
הכרתי לא מעט סטודנטים שהתעניינו מאוד בתחום התמחותם, וזלזלו בקורסים "הצדדיים". בין אם אלו היו קשים או קלים, אותם סטודנטים לא הפיקו מהם הרבה, ולא זוכרים מהם דבר. יש גם סטודנטים אחרים, כמובן1; זה כנראה תלוי בנטיות של האדם. אני לא בטוח מה הנטייה הדומיננטית יותר. 1אצלי הגישה היתה כמעט הפוכה: בתואר הראשון, במדעי המחשב, הרבה יותר התעניינתי והשקעתי בקורסים שאינם במדעי המחשב (פיזיקה, שפות זרות, ועוד קצת). פשוט היה לי קו מחשבה כזה, שאני הולך לעסוק עכשיו שנים במדעי המחשב, אז הבה ננצל את הזמן הזה להרחיב אופקים... |
|
||||
|
||||
מהכרותי האישית את הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, רבים מהסטודנטים אינם קוראים אפילו את חומר החובה הנוגע למקצועם הראשי - קל וחומר בתחומים אחרים. אבל זו ממש הערה אגבית. הדגש אצל אי גאסט אינו על רוחב ידיעותיו של הבור המלומד כי אם על כך, שהבטחון שהוא רוכש לו כמקצוען בתחומו, גורם לו להיות משוכנע שלדעתו תוקף שאין לערער עליו גם בתחומים שאינם נוגעים לתחום התמחותו (מובן מאליו שזו הכללה - יש כאלה ויש אחרים - אך בימי חלדי נוכחתי לדעת שיש בה יותר משמץ של אמת). |
|
||||
|
||||
אולי דווקא בדור שלנו הטענה היסודית של אי גאסט אינה במקומה; אמצעי התקשורת הם כל-כך יעילים והידע כל-כך נגיש, עד שאנשים רבים (גם לא אקדמאים, וודאי שלא רק חוקרים ותיקים) שייכים ל"אלה היודעים". אדם כזה עשוי להיות מומחה בתחום מצומצם, ועדיין להחזיק בידע כללי רחב מספיק כדי שלא להיות "בור מוצהר ביחס לכל מה שאינו מתחום מומחיותו". |
|
||||
|
||||
כשאתה כותב ש"אין ספק...כול אלה וגם רמת התרבות בישראל ירדו תלולות", ושהתוצאה של זה היא "ירידה והתכווצות כלכלית...", האם אתה יכול להוכיח נתונים אלה, או לקשור בין סיבה לתוצאה, כך שנחשוב שהדברים שלך הם תוצאה של "היכולת לחשוב על דברים לעומק ולא 'להקפיץ' מהמותן דעה צעקנית והיסטרית, 'למרוח' הבלים המצלצלים 'נכונים' איכשהו", ושלא נטעה ונחשוב, שדבריך הם תוצאה של "אסוציאציות רופסות", או של "נטייה כללית ללמוד חפיף חפיף ולהפגין פוזות במקום"? תודה מראש. |
|
||||
|
||||
ב- psychlit לגבי טווח השנים 70-75: במחשבי הספרייה המרכזית, ספריית מדעי החברה (תלוי באיזו אוניברסיטה), או בספריית תעשייה וניהול בטכניון. זאת לפי הצלבת מילת המפתח ( aggression (level כמונח יסוד - *באופן ניסיוני* עם mathematics, biology biological וכד' ("מתימטיקה" למשל אינה שכיחה בהצלבה עם אגרסייה, הינה לכם טיפ של עקרון כללי לחיפוש יעיל). מה כאן בכלל הבעייה? מספר דקות, זה כל הסיפור. אם טעיתי בשנים, נניח, ניתן גם לחפש עבור קבוצת השנים 75-80 - מדובר בהקבצות של מספר שנים. עלו והצליחו, ואקווה שתביאו יותר פרטים מאלפים משהבאתי אני. בציפייה וסקרנות לפגוש שוב מאמר וותיק משכבר הימים - מיכאל |
|
||||
|
||||
אפרים שמיר מכוורת שר עם שוקולד ועם חנן יובל מהשלושרים את "ליל חנייה" בפסטיבל הזמר. נדמה לי שהשתתפה שם גם "אף אוזן גרון" — חביבי לפני שהצטרפה אליהם שלומית אהרון. פסטיבל הזמר של שנת 1973, כמובן. |
|
||||
|
||||
שאפו לא. הראשון. עכשיו אני מצטרף לערן: "הייתי בטוח שעוד שבוע אני אאלץ להתחיל לפזר רמזים". וגם התחלתי להרגיש לא נעים, על שהשאלה שלי לא מי יודע מה הוגנת. חה, קטן עליכם (הקולקטיב של קוראי האייל). תיקון קטן: אף אחת מהלהקות בשאלה לא השתתפה בשיר כשלעצמה. ירדנה ארזי "יצגה" לבד את שוקולד מנטה מסטיק. "יצגה" במרכאות, כי נדמה לי שהלהקה עדיין לא היתה קיימת אז. ולכן, מי שהיה יכול להשלים את השאלה היא "הכל עובר חביבי". |
|
||||
|
||||
''שוקולד'' היתה כבר קיימת אז, בהרכב קצת שונה, והשתתפה לפני כן בפסטיבל שירי ילדים בשיר ''אברה קדברה''. |
|
||||
|
||||
אני מסיר את הכובע בפני א. הראשון, שגם חסך לי מלאכת חיטוט בתקליטייה. (אינני טוען שהייתי מצליח). ואם החידה נפתרה מוקדם מהצפוי, הינה אחרת תחתיה : בפסטיבל זמר אחר הופיע הרכב שמילה אחת משמו, וגם מילה אחת משם השיר שביצע בפסטיבל, מופיעות שתיהן בשורה מסוימת מתוך שיר די מוכר, שביצעו "אחרית הימים". מהו ההרכב? איזה שיר שר בפסטיבל? רמז ינתן ע"פ דרישה. |
|
||||
|
||||
"שלישית לא אכפת להם" (כספי, הגבוה והגוץ) שרו "יש לי צפרים בראש". "מה אכפת לציפור" מתוך "העץ הוא גבוה" של חנוך לוין(?) ו"אחרית הימים". |
|
||||
|
||||
פסטיבל הזמר תשל''א. אגב, הם לא זכו בכלום. אילנית לקחה אז מקום ראשון- עם ''רק הירח'' המעצבן במיוחד. ששי קשת (שירשם בספר החיים של הזמר העברי בזכות ''פנקס הקטן'') הגיע למקום השני עם ''ומתוק האור בעיניים'' הדביק (''איך תוכל לקום וללכת...''אשר להשגת האפקט המתאים רצוי לשיר אותו במצב מנוזל). |
|
||||
|
||||
באיזה עונה חיבר ווינסטון בין אריק לאריק, ואיך? |
|
||||
|
||||
אני אנסה להתחיל - אריק סיני פרסם בזמנו סיגריות, אבל דווקא מרלבורו אא"ט, נכון עד כאן? |
|
||||
|
||||
ואני אעלה השערה שזה קשור לצ'רצ'ילים או יצחק קלפטר, נכון עד כאן? |
|
||||
|
||||
אם לא יקדימו אותי, אנסה בלילה להרחיב. |
|
||||
|
||||
ב-1982 הוציא א.אינשטיין את "יושב על הגדר", יצחק קלפטר הלחין הכל אבל גם תרם שני שירים שהוא כתב להם גם לחן וגם מילים,"בשבחי הסמבה"- (אין כמו הסמבה לתפוש שלווה....) ואת "טרוף במה"- (אנ'לא רוצה יותר אהבה נכזבת, לא רוצה יותר לב שבור...). קלפטר/צ'רצ'יל תרם שיר ידוע, מילים ולחן, גם לאלבום של אריק סיני-"צל כבד" השיר הוא: "אם אתה כבר בסביבה" (כן כך נראית העיירה שלי...). |
|
||||
|
||||
תשובה טובה, אבל לא לחידה שלי.מה עם העונה? אריק איינשטיין לא מעורב בזה. (וגם לא סיני) |
|
||||
|
||||
האמת, לא ציפיתי ליותר מכוכבית. וגם את זה לא קיבלתי :-) |
|
||||
|
||||
האמת הייתי נותן לך פרס על תשובה שכמעט עונה תשובה מלאה (אבל אחרת) על השאלה. טוב, לא מלאה לגמרי, בגלל העונה ובגלל האיך. |
|
||||
|
||||
אפרופו "יושב על הגדר", לאריק אינשטיין יש גם את "יושב מול הנייר"1. השיר הזה (בגירסאות כאלו ואחרות) הושר גם על ידי מוקי, ועל ידי "המהפכה" למישהו יש מושג איך באמת קוראים ללהקה?3 1כמעט חצי שנה חיפשתי את השיר הזה, בטוחה שקוראים לו בווריאציה כזו או אחרת "שברת לי את הלב", עד שבהופעה של מוקי2 גיליתי את השם האמיתי של השיר. 2אליה נקלעתי כמעט בטעות 3ניר פרידמן, גיל קופטש, אורן שאבו וחברים |
|
||||
|
||||
כבר עשרה ימים ממתינה החידה לפותר, ועוד מעט תסתלק הכתבה מן הדף הראשי. כדי לעורר את העניין מחדש אצרף רמז: יחדיו בלסנו. |
|
||||
|
||||
המ... בלסנו, לבלוס, זה שקמים. או זה לפחות מה שעמוס נהג לעשות. יש איזה עמוס בעסק? |
|
||||
|
||||
יופי נחמה! |
|
||||
|
||||
לא, אבל תישאר עם השקמים. |
|
||||
|
||||
אשתי אומרת שגם הוא שר את גן השקמים. |
|
||||
|
||||
אריק סיני ואריק רודיך שיתפו פעולה, לא? |
|
||||
|
||||
אם הייתי זוכר שסיני שר את גן השקמים וגם ריקה זראי (אשתו של יוחנן) הייתי מוותר על הרמז הזה. אבל אמרתי באיזה מקום שלא אריק רודיך ולא אריק סיני? אם לא אמרתי, אני אומר עכשיו, וחוזר על הרמז הנוסף: אמר הנביא: חנוך יופיע בכיכר שהיא העיר 1 1 גם הוא מצאצאיו. |
|
||||
|
||||
וואללה, הרמזים שלך יותר סתומים מהרמזים שאני נתתי לגרושו. אם הנביא לא עזר לנו עד עכשיו אז אולי צריך רמז יותר בהיר? |
|
||||
|
||||
מה שאני יכול להגיד רק, שאל תחשוב רק על מוסיקה (גם, אך לא רק) ___________________ אמר הנביא: חנוך יופיע בכיכר שהיא העיר |
|
||||
|
||||
אם כן, יצאת גדול: פתאום החידה שלך נהייתה אקטואלית! |
|
||||
|
||||
ככה סתם כאילו כלום? העם דורש מסיבת עיתונאים עם הסברים. 1. מה מהות הקשרים בין ראש הממשלה לשר המושבות הבריטי? 2. באיזה עונה נרקמה עסקתם (סתיו כנראה) ולמה? איך חנוך וכיכר העיר קשורים לשרון והחווה? להלן כמה הערות לטובת הציבור : א. שמו של אריק שרון עלה לפחות 3 פעמים למיטב ידיעתי, גם בתגובה שלי (לא עוצר באדום) ועוד קודם אצל ערן. ב. חצי תשובה היתה כבר משועל- צ'רצ'יל (קלפטר) ניגן ברוח סתיו של אריק לביא. מילים עמוס קינן.הלחן של יוחנן זראי. אח"כ נוספו 3 רמזים: רמז ראשי-אמר הנביא: חנוך יופיע בכיכר שהיא עיר 1 1 גם הוא מצאצאיו. רמז משני-יש קשר מסוים לשמות מיוחדים לבחורות. רמז אחרון- יחדיו בלסנו. ג. נתחיל מהקל-"לא נביא ולא בן נביא אנוכי, כי בוקר אנוכי ובולס שקמים", אמר עמוס (ז, טו), כפי שגילה כבר ערן. עמוס מתקשר גם לעמוס קינן מחבר רוח סתיו, וגם לנביא מהרמז. אפרופו הרמז, חנוך הוא מצאצאיו של קינן [ויחי קינן 70 שנה ויולד את מהללאל...ויחי מהללאל 56 שנה ויולד את ירד...ויחי ירד 162 שנה ויולד את חנוך]. מכאן שחנוך הוא נינו של קינן (עמוס), מצאצאיו, כלומר הנביא הוא עמוס! טוב, כולנו חכמים אחרי ה"בלסנו", ומבינים כבר שהנביא עמוס ומדובר בשקמים. ד. גן השקמים הולחן ע"י יוחנן זראי, מלחין רוח סתיו. ה. בשיר "יכול להיות שזה נגמר" ששר אריק (י. גפן, שם טוב לוי) נגנו הצ'רצ'ילים ומופיעים שני עצי שקמים. ו. הצעה פרועה במקצת: חנוך הוא שלום חנוך (מצאצאי קינן, הלא הוא עמוס, הלא הוא הנביא). הכיכר שהיא עיר-פראג. "איך נדם קול כיכר הומה בחג, שיר שחלמתי על פראג." חנוך יופיע: זה השיר היחידי של חנוך באלבום "פוזי", שהיה החיבור הראשון של אריק עם הצ'רצ'ילים, אחרי שהחליט לותר על הופעה בפסטיבלים עקב כשלון "פראג". פוזי-שם מיוחד לבחורה,. זה היה הכינוי של אלונה, אשתו של אריק. ז.סליחה על אורך התגובה, הרמזים אללי... אך אולי יתרפא בעזרתם הרב"י מנטייתו לסתום תחת לבאר, אזי יומחש כי העיקרון ההומיאופטי של "רפא דומה בדומה" עובד, ובא שכר לעמלנו ומזור לסבלנו. |
|
||||
|
||||
הפתרון שלך נשמע מבטיח, אבל אם כבר הנביא עמוס, האולי יש קשר לשיר "חוזה לך ברח", שהלחין שלום חנוך וכתב יענקלה רוטבליט ע"פ שיר של ביאליק, ע"פ ציטוט מספר עמוס? |
|
||||
|
||||
א.תשובתו של ירדן ניר וגם תשובתו של השועל מובילות אל הפתרון. השאלה איך. ג. שים לב לעוד מלה אחת במשפט "גם הוא מצאצאיו". ו. מגיעה כוכבית על הפתרון היצירתי וגם על האינפורמציות המוסיקליות. אולם כדי להגיע לפתרון יש לגלוש לטרוויות שמחוץ למוסיקה. כולל עובדות ביוגרפיות והיסטוריות ופוליטיות, וקשר בין אנשים שבפוליטיקה הם בכיוונים שונים וגם עוסקים בתחומים שונים. אמרתי משהו חשוב. נסכם למענכם את מה שכבר יש לנו: אריק שרון עמוס קינן (שקמים) קלפטר אריק לביא סתיו והקישור הוא חנוך יופיע בכיכר שהיא העיר. אם הייתי מתכוון דווקא למשהו שקשור ישירות בשלום חנוך, הייתי אומר את שמו המפורש? אולי זה קשור באספקט אחר הקשור לחנוך ש.? |
|
||||
|
||||
מלכי ישראל! (אה... לא. טוב, סליחה, תודה ושלום). |
|
||||
|
||||
זה צריך לרמוז משהו, ה"שלום הגלילה" הזה? אולי עם סופרת הילדים הידועה גלילה רון פדר עמית? האם יש לה ספר על ילד בשם אריק? |
|
||||
|
||||
טוב, נמאס לי. מחר בערב, אם ירצה האשם, אני מפרסם הפתרון. |
|
||||
|
||||
הוא נפטר לא מזמן, דרך אגב. הוא קשור רק באופן סביבתי, כלומר לא קשור ממש. |
|
||||
|
||||
משהו מריח לי חזק מהתנועה הכנענית, סביבות יונתן רטוש ימינה. אבל זה לא מתחבר. |
|
||||
|
||||
יתכן שהמקור לתשובה שלי עשוי להיות קשור איכשהו בכנעניוּת, או בתקופות קדומות. אבל עקרונית לא חשבתי על משהו כנעני. מה יהיה, אנחנו רק מבשרים היום על פטירות. קודם אני על יבי ועכשיו את תגובה 120372 |
|
||||
|
||||
אז מסתבר שלא עקבתי. סליחה ושלום. |
|
||||
|
||||
בחצי השעה הקרובה, בטרם החידה תיעלם מהעמוד הראשון וגם אני איעלם לשבוע בערך למקום שספק אם תהיה לי בו גישה לאינטרנט, אני מתכוון לגלות את הפתרון, אלא אם כן יקדימוני באמצעות הרמז הנוסף: בהמשך של הכיכר שהיא העיר היא מלכה. |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
הייתי רחום, והוספתי שעה על הזמן שקבעתי. לא עוד. ובכן: בבחירות של 1977 רץ אריק שרון לכנסת בראשות רשימה שנקראה "שלומציון" (שקיבלה 2 מנדטים, ולאחר זמן קצר התמזגה עם הליכוד). את ההשראה לשם הוא קיבל ממכרו השמאלני, עמוס קינן, שנתן שם זה לביתו. החיבור בין אריק שרון לאריק לביא לפיכך הוא דרך עמוס קינן, שבשיר סתיו שנכתב למילותיו ניגן וינסטון קלפטר צ'רצ'יל. האבא של שלומציון לאחד נתן את שיר הסתיו, לשני את שם המפלגה. ובאשר לרמזים: הנביא, כמובן הוא עמוס (קינן) שיחד עם אריק שרון בלס שקמים בחוה. חנוך אף הוא מצאצאי קינן, כמו שלומציון הנ"ל, ורמזתי בכך לשלום שיופיע בכיכר שהיא העיר — כיכר ציון, שהוא גם אחד השמות האחרים של העיר שבה הכיכר נמצאת. ובאשר לרמז האחרון שנתתי, מי שירושלמי או מכיר קצת את מרכז ירושלים, יודע שרח' שלומציון המלכה נמצא מזרחה מכיכר ציון, ונפגש עם ההמשך של רח' יפו. גם את גלילה רון פדר הבאתי לעזרתי כרמז באחת הכותרות שנתתי: "רק שרון יביא שלום הגלילה". שרון לא הביא שלום לגליל וספק אם לציון יביא, אך קיויתי שמישהו ייזכר שגלילה כתבה את "אל עצמי — יומנו של ציון כהן" ויקבל רמז נוסף, סמוך ל"שלום". מתחת לכותרת כתבתי "הראשון לציון" וכך שוב הסמכתי "שלום" ו"ציון". מה שנקרא, כמעט צעקתי את החוליה החסרה, אך זה לא עזר. יש לציין שהגעתם כמעט להכל, מלבד החוליה החסרה הזאת. החידה באה להצביע על כל מיני קשרים מעניינים בין תרבות לפוליטיקאים ואנשים ממחנות שונים לגמרי. תודה לכל המשתתפים, לילה טוב ולהתראות אולי בחידה הבאה. |
|
||||
|
||||
שרון אף הציע ליוסי שריד להצטרף אליו בשלומציון. היו לו הרבה חברים שמאלנים אז, לאריק. |
|
||||
|
||||
לא. אבל כוכבית בקשר לרעיון עם הסיגריות. נחשוב עליו לחידה אחרת. |
|
||||
|
||||
גם אריק אינשטיין פירסם פעם סיגריות, לא? או שזה היה בנק? טוב, תשכחו מזה. |
|
||||
|
||||
אריק איינשטיין פרסם פעם, מאוד מאוד מזמן, תה. תה ויסוצקי. עכשיו גם אני פרסמתי אותו לא בכוונה. נדמה לי שגם איזה בנק. סיגריות לא זכור לי. נדמה לי שהוא דוקא השתתף באיזה קמפיין נגד עישון, לא? |
|
||||
|
||||
לא יודע אם זה קשור אבל בסרט ''כבלים'' בו שיחק אינשטיין, יש קטע סטייל פספוסים שבו עושה מוני מושונוב פרסומת לסיגריות פרש (עד למותו המר). |
|
||||
|
||||
מישהו יודע איפה אפשר להשיג אותו חוץ מהאוזן השלישית? |
|
||||
|
||||
ברודווי שמונים. אריק סיני פירסם סיגריות ברודווי שמונים. ''מתאים לי... ברודווי שמונים'' |
|
||||
|
||||
קשור לגיטריסט האנגלי שליווה עם הצ'רצ'לים את אריק איינשטיין? |
|
||||
|
||||
רוב האקסלי? לא. |
|
||||
|
||||
טוף ,אני אמשיך לסייע לפיתרון הקבוצתי כאן. ראשית, לא התייחסנו עד כה למילה "עונה", שמתקשרת אצלי ל"סוף עונת התפוזים". שנית, ניסיתי לחשוב איזה "אריק"ים מפורסמים אני מכיר, אז עליתי על הבאים: אריק שרון, אריק אינשטיין אריק לביא ואריק סיני. סוף עונת התפוזים מתקשר לשלום חנוך, שעבד הרבה עם אריק אינשטיין. קדימה, תמשיכו. |
|
||||
|
||||
לא בכיוון, אבל יש בדבריך משהו שיכול להוביל לפתרון. |
|
||||
|
||||
גם איינשטיין וגם הצ'רצ'ילים ביצעו אותו שיר - אצל הראשון הוא קרוי "אחינעם לא יודעת". והיי, מצאתי את הפתרון ברשת שחור על גבי לבן :-) אבל זה לא פייר לגלות ככה, אז שמישהו הגון יפתור את זה בבקשה. |
|
||||
|
||||
אבל איך זה עונה על השאלה שלי על החיבור בין אריק לאריק? אך יש משהו בכיוון של שמות מיוחדים לבחורות. זרקתי רמז. |
|
||||
|
||||
אבל איפה פה הווינסטון שאמור לקשר בין שני "אריק"ים? ואיזו עונה יש פה? |
|
||||
|
||||
אריק קלפטר=צ'רצ'יל ניגן בגיטרה עם אריק איינשטיין במזל=עונה גדי? |
|
||||
|
||||
אריק קלפטר? אולי התכוונת להשוואה בין אריק קלפטון ליצחק קלפטר. אם, אז מגיעה לך כוכבית אבל זה לא זה. |
|
||||
|
||||
מזל גדי (1974) הוא אלבום מוזר במקצת. יש שם שילוב של שירי ילדים כמו "רוח רוח", "מדוע הילד צחק בחלום", האדון הרופא" (ד"ר דוליטל) ועוד, בצד שירים כבדים כמו: "מה שהיה היה". שלום חנוך הלחין הכל, אבל הצימוק הוא העיבוד התזמורתי של אלכס וויס, שהביא את תזמורת סי בי אס ישראל לליווי השירים, וגם ניצח עליה. וקלפטר לא היה בסביבה. ____ גרושו, מזל טלה. |
|
||||
|
||||
"מזל גדי" לא משנת 1974 אלא מ1968, וציין את תחילת השיתוף בין אריק ושלום חנוך. ב1974 אריק איינשטיין כבר היה אחרי ימי "שבלול" העליזים/ הסוערים עם הסמים וכו', כבר נפרד משלום חנוך אבל עבד עם מיקי גבריאלוב. זו נדמה לי השנה של "סע לאט" (זאת אומרת, כשהוא כבר התחיל לנסוע לאט). אגב נדמה לי שמאז ואז מוסקט מן השנה הקודמת, לא כתבו הוא ושלום דברים משותפים. |
|
||||
|
||||
הכל נכון, רק אוסיף שהאלבום מ74 עם מיקי גבריאלוב הוא "הדשא אצל אביגדור". |
|
||||
|
||||
"הדשא אצל אביגדור" הוא משנת 1971, ומציין את תחילתה של ידידות מופלאה שהתמשכה על פני כמה וכמה אלבומים בין איינשטיין לגבריאלוב. והשם המדוייק הוא "בדשא" כמובן. |
|
||||
|
||||
אכן 1968. כתוב לי על התקליט 1974 (שנת הדפסה מחודשת?) וזה הטעני. |
|
||||
|
||||
אם היית קולט ערוץ 33 בניו יורק הקרה, היית יכול לשבת כל היום (אצלנו זה לילה) ולראות שידורים של עוד להיט משנות השמונים המוקדמות. להיזכר בימים שהקטע עם חליל במעבר בין השירים היה מעורר התרגשות וציפיה לשמוע מהו השיר הבא. היית יכול לראות את עופרה חזה בתקופה התמימה ההיא כשהיא שרה את השיר המצליח "כשנהיה בני 73" (מילים בצלאל אלוני בהשפעת לנון מקארטני, לחן לא זוכר מי אבל אותה השפעה) ומיד אחרי זה היית יכול לראות את צ'רצ'יל הנ"ל מנגן את שירו האהבה שלי (היא לא האהבה שלו לא לא). אני עדיין לא הצלחתי לפענח את הקטע שלו עם הזבוב. בכל אופן בכתוביות שלפני השיר הוזכרו המשורר (יונתן גפן) המלחין (יצחק קלפטר) וכמובן השירה (כמו המלחין). אם הייתה רואה את זה לא היית מתבלבל עם אריק קלפטון. לא שיש לי משהו נגד אריק קלפטון. |
|
||||
|
||||
על תדברי על אריק, ואריק החבר של בנץ |
|
||||
|
||||
אריק וינטר (חורף, עונה לא?) מימי חיינו http://daysofourlives.about.com/library/biography/bl... |
|
||||
|
||||
הם לא חברים, הם ידידים ושותפים: |
|
||||
|
||||
הכנסת לכאן את אריק שרון, (שאפילו חמשירים במשלט לא כתב), ולא הזכרת את אריק רודיך? המוזיקאי שב-1981 הוציא את האלבום יוצא הדופן "סטאללה". |
|
||||
|
||||
באמת עלבון, אבל לא אמרתי שאני שואל רק על מי שיודע לכתוב חמשירים. זה מין רמז. |
|
||||
|
||||
היו עוד אריק - לביא, מחקה החיות, ברדן (מלהקת החיות) |
|
||||
|
||||
נו! נו! חלק כבד של הפתרון נמצא בידי שניכם. רק את הקישורים הנכונים אתם צריכים למצוא. |
|
||||
|
||||
משהו שקשור בתאטרון? |
|
||||
|
||||
לא ממש. |
|
||||
|
||||
וקטע הנושא מ"סטאללה" ליווה את תחזית מזג האוויר, נכון? אבל זה רק תירוץ בשבילי ל"שאל ת'אייל" קטן: האם מישהו כאן יכול לאשר או להכחיש ש"קיסריה" של יוני רכטר (המופיע באלבום "קווים") ליווה גם הוא את התחזית? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה, אבל אני נאלץ לדרוש קבלה. כי זכור לי, די במעופרל, שכבר שאלתי אותך את זה פנים אל פנים. ובמעורפל לא זכור לי שנתת לי אז תשובה חיובית (כלומר, לא זכור לי שקיבלתי עד כה תשובה חיובית לשאלה, ודנתי בזה עם מישהו או שניים). ולכן מנקר בי החשש שבעקבות אותה שיחה שלנו ההשערה שלי התקבעה אצלך בראש כעובדה. אנא פזר את הענן, תודה מראש וסליחה על החשדנות. |
|
||||
|
||||
גם אני זוכר שרכטר ליווה את התחזית אבל אני לא מתחייב שזה קיסריה. אני צריך לדוג את התקליט ולהקשיב לו. |
|
||||
|
||||
יוני רכטר מתארח עכשיו בפורומים של YNET, אתה מוזמן לשאול אותו. חוץ מזה שבוודאות אני יכולה לכתוב שאכן "קיסריה" ליווה את התחזית אי שם כשעוד ראינו ערוץ 1 ולא היה שום דבר אחר. |
|
||||
|
||||
ניסיתי, באמת. כנראה ששאלתי מאוחר מדי. |
|
||||
|
||||
זה קשור עם גיטרה, אבל לא זאת שמלווה את הריסון. |
|
||||
|
||||
בחורף אחד, לפני הרבה שנים, ניתק כבל חשמל שהונח על קרקעית הים (?). כיוון שחשוב היה לחבר שוב את הכבל במהירות האפשרית, ואי אפשר היה פשוט לעקוב אחריו מקצה אחד עד לנקודת הנתק, לא הייתה ברירה אלא לקרוא לאחד, ווינסטון שמו, שייחשב את מיקום הנתק על ידי חישובי מתח והתנגדות. "גשר ווינסטון", כפי שנקרא הפיתרון, כנראה שחיבר (או לפחות, ישנה סבירות גבוהה שחיבר) בין איזשהו אריק בצד אחד לאיזשהו אריק אחר בצד השני, וממציאו זכה בכרטיס חינם אל דפי ההיסטוריה והבגרויות בפיסיקה. |
|
||||
|
||||
נחמד. אני לא מכיר את הסיפור הזה אבל לגשר קוראים גשר ויטסטון אם אני לא טועה. |
|
||||
|
||||
דברים מעניינים עלו בעקבות החידה, עד כדי סיפורים על חיבור גשרים. בחייכם זה לא צריך להיות כל כך מסובך... חלק (גרושו) עלו על דבר אחד נכון. בחצי השעה הקרובה אזרוק רמז. |
|
||||
|
||||
אמר הנביא: חנוך יופיע בכיכר העיר. |
|
||||
|
||||
"שיר סתיו" של אריק לביא, שהלחין יצחק קלפטר? |
|
||||
|
||||
שיר סתיו (כל הנחלים הולכים לים, ולי כבר אין לאן ללכת...) מופיע באלבום ''שיר הוא לא רק מילים'' של אריק לביא, וגם בכפול שלו ''כל החלומות''. את המילים לשיר כתב עמוס קינן, והלחן של יוחנן זראי. (ולא יוחנן זרעי כמו שכתוב באלבום הכפול בטעות). |
|
||||
|
||||
טעות שלי - קלפטר לא הלחין, אלא ניגן בשיר. |
|
||||
|
||||
יתכן. באלבום "שיר הוא לא רק מילים" (1974) אכן השיר נפתח עם ליווי מודגש של גיטרה חשמלית, אך לא מצוין מי הנגנים (פרט מביש). רק שהעיבוד של אלכס וויס. ב"כל החלומות" (הכפול) מנגן בשיר סתיו הגיטריסט-בס אריה נץ. |
|
||||
|
||||
יש קשר בין הגיטריסט-בס אריה נץ, לארז נץ? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. בדקתי שוב בתקליט וכתוב אכן אריה נץ. מאידך גוגל לא מכיר את אריה נץ בעוד שארז נץ מופיע 133 פעמים. מסקנה: טעות בהדפסת השם ככל הנראה, סליחה ארז. |
|
||||
|
||||
יופי שועל! עכשיו נותר לכם רק לפתור את החלק השני! |
|
||||
|
||||
אריק רודיך היה בלהקה שנקראה אקווריוס טווינס, או בעברית ''תאומי דלי'' - ודלי הוא מזל של סתיו. |
|
||||
|
||||
דלי הוא מזל של חורף, בא לפני דגים אא''ט. |
|
||||
|
||||
אף פעם לא הייתי חזק באסטרולוגיה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נולדתי במזל שועל. |
|
||||
|
||||
זה לא. כוכבית היתה מגיעה לך על הפתרון היצירתי, לו אכן היה דלי מזל של סתיו. (אני חושב שכבר הסבירו לך שלא) |
|
||||
|
||||
את ''שיר סתיו'' לאריק לביא הלחין יוחנן זראי, שגם הלחין את ''רוח סתיו'', אותו ביצע אריק איינשטיין. אם כן, מצאתי קשר עוקף ווינסטון (או קלפטר). |
|
||||
|
||||
חוץ מזה שווינסטון (או קלפטר) ייעלב, הכרחי היה להגיע אליו כדי למצוא את הקישור של האריק הראשון. הקישור לאריק השני נמצא במקום אחר.(הנמצא, כמובן, בנתונים שכבר הגענו אליהם). אני חוזר על הרמז: אמר הנביא: חנוך1 יופיע בכיכר העיר. 1 אף הוא מצאצאיו. שים לב גם לתשובה שעניתי לברקת. |
|
||||
|
||||
לא מגיעה לי כוכבית על הפתרון העוקף? |
|
||||
|
||||
אמר הנביא: חנוך יופיע בכיכר העיר. האם כוונתך ל"מחכים למשיח" ולנבואות על בואו של המשיח בתשמ"ד? (שנת הוצאת האלבום או קרוב לכך). אחרי האלבום הזה שלום חנוך הרבה להופיע וזה היה אלבום מאוד פוליטי.(כיכרות, ליכוד, וכו') מאחר ופסלת את אריק אינשטיין, האם מדובר באריק שרון גיבור השיר "לא עוצר באדום"? אם כן יש לנו חנוך, נבואות על משיח, אריק אחד, אך מה הקשר כאן לווינסטון? האם בדלי הסיגריות במאפרה שמצולמת על עטיפת התקליט הם בדלי ווינסטון? לא נראה לי, דומני שפסלת את ענין הסיגריות. למיטב ידיעתי קלפטר לא ניגן באלבום הזה. |
|
||||
|
||||
1. יש לי תוספת על הרמז שאולי תעזור, באחת התשובות שלי לשועל.(בקיצור, הרחבתי את הרמז). 2. כוונתי אינה קשורה לסיפור המשיח או לבדלי סיגריות כלשהן. 3. יש משהו אחר שאמרת, הנכלל בפתרון החידה. אל תלך שולל אחרי מה שנראה כגלוי. |
|
||||
|
||||
באחת התשובות שלך רמזת לשמות מיוחדים של בחורות. האם יש איזו זמרת או מישהי מפורסמת שמכונה אריק? (רביץ?) |
|
||||
|
||||
יש? אני לא שמעתי. מעניין. |
|
||||
|
||||
רק להזכיר שכבר שבוע החידה שלי פה. |
|
||||
|
||||
אתמול בלילה הקרינו בבריזה את הפסטיבל. מסתבר שרק אפרים וירדנה ליוו את חנן, בלי שותפות של אף נציגי להקה אחרת. משום מה חשבתי תמיד שגם אחרים משתתפים ב"ליל חנייה". אולי זה בפסקול המוקלט. "אף אוזן גרון" ועוד שלישיית בנות נוספת (בנות חווה?) ליוו זמרים בשירים אחרים, למשל שלישיית הבנות ליוותה את שלמה ארצי "פתאום קם אדם" (או בשמו התקני: שיר בבוקר בבוקר), בשיר "יעלה ויבוא" ליוו שתי השלישיות את גידי המחוספס ובעל הבלורית, שניבא בהופעתו השונה מהופעת האחרים את השינוי הכללי שעתידה המוסיקה הישראלית לעבור בשנים שיבואו לאחר מכן, ו"שוקולד" ו"אף" שרו יחד את השיר המסיים "נצח ישראל לא ישקר" בו אמורה היתה רותי נבון להיות סולנית אך לא הגיעה בגלל תאונת דרכים, וכך אולי נמנע פרס משיר מזעזע מבחינת הפער בין המלים נושאות הטרגיוּת שבו המספרות על גורלם של חברי ניל"י שנהרגו בדרכים שונות, לבין המנגינה והביצוע העליזים והכייפים עד למאד, כיאה לישראל העליזה של לפני יום כיפור. זה מזכיר לי אגב את ביצועה, בפסטיבל שנה אחרי, של אילנית, לשיר השאהידי "אם ייפול הכוכב שלי", שגם בו ניכר שהיא לא בדיוק הבינה את משמעות המלים אותן שרה. |
|
||||
|
||||
מוזר ומעניין. בדיסק האוסף של ירדנה ארזי יש גם תמונה, ובה נראים חברי "אף אוזן גרון", בצד הבמה סביב מיקרופון אחד, אבל לא מאוד רחוק משלושת הסולנים. הייתכן שהתמונה היא מהופעה אחרת, ולא מפסטיבל הזמר? לחילופין, הייתכן שבצילום שהוקרן בבריזה פשוט לא טרחו לצלם אותם בשיר הזה? מבחן אמפירי: בתמונה יש ברקע הבמה מין שלטים בצורת פרח, שכתוב עליהם "מי יודע כמה", ו"איילת החן" (ויש כנראה עוד פרחים, שנחתכו בצילום). זוכר משהו כזה? |
|
||||
|
||||
לא זוכר משהו כזה. בצילום שבבריזה היה אפשר לראות די בבירור מי עומד על הבמה, אבל יתכן מאד שהיה שטח מת בצד. מכל מקום, הם היו צריכים לעמוד די רחוק מהסולנים כדי שלא יראו אותם. אפשרות שאני חושב עליה, שיתכן שהם ביצעו את השיר פעם נוספת לאחר שזכו כמדומני בפרס השלישי (בפרס השני זכה שלמה ארצי ובפרס הראשון עדנה לב ''את ואני נולדנו בתש''ח) כי את ההכרזה על הזוכים לא הקרינו (וגם לא את ההנחייה של רבקה מיכאלי). זה אולי ההסבר. |
|
||||
|
||||
את ואני נולדנו מאשך את ואני נולדנו בתש''ח אמא התפתלה ואבא קצת נשך, פה היא התעקשה ושמה הוא משך. הקרב היה קשה, אלים וממושך, אמא נאבקה באומץ ללא חת, או-טו-טו כמעט נדחינו לתש''ט. מזל שאבא הוכיח דבקות במטרה, ניצל עליונותו (המוסרית) ולא הירפה, ואז... לא נשכח זאת לעולם- אבא והמנדט גמרו באותה שניה, וכשאבא קם- קמה המדינה. |
|
||||
|
||||
"לא שלחתם שאלות"? כבר לפני חודשיים שלחתי שאלה וזו הפעם השניה שהיא לא מתפרסמת. |
|
||||
|
||||
צודק. עמך הסליחה. תפורסם בחודש הבא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אינני יודע אם זו הכוונה, אבל יש את איתן גלס, שפרסם את שיריו כאילו הם שיריו של אחד 'סימון נחמיאס'. |
|
||||
|
||||
ושוב -- אולי, אבל לא לזאת כיוונתי. מדובר במשורר מוכר, שהשווה את יצירתו (בביקורת אלמונית, כאמור) ליצירתם של שייקספיר ושל הומרוס. |
|
||||
|
||||
אני לא טוב ברמזים מתוחכמים. הוספתי מידע שלא היה קיים בחידה המקורית - שמותיהם של הומרוס ושייקספיר. נסיון (גרוע) להתחכם: לא בטוח שאוסף יצירותיו של המשורר האמור יעבור את אחוז החסימה. |
|
||||
|
||||
אופס, לא שמתי לב לתוספת המידע (מן הסתם בגלל שהומרוס ושייקספיר הם ברירת המחדל למשורר ומחזאי...). סליחה. |
|
||||
|
||||
המ... חרות? מורשת אבות? עלה ירוק? היחידי שאולי מתאים כאן זה אבות ישורון, שזה, אא"ט, פסבדונים. שכחתי את שמו המקורי. אולי משהו עם העלים? יש איזה משורר אמריקאי עם עלים - וולט ויטמן עם "עלי דשא" או משהו כזה. אני רק יותר מבולבל עכשיו. |
|
||||
|
||||
(אבות ישורון). הוא לא מצטייר לי הטיפוס שיתאים לשאלה של טל. |
|
||||
|
||||
פתרת, כמובן. מדובר בוולט וויטמן, מחבר ''עלים של גראס''. |
|
||||
|
||||
והוא אפילו לא ידע שהוא פתר... סליחה, לא התכוונתי לפתור. עכשיו תספר לנו קצת יותר על מה מדובר? |
|
||||
|
||||
אין הרבה מה לספר; וויטמן פרסם את סיפרו Leaves of Grass, שזכה לתגובה צוננת מצד מרבית המבקרים, למעט ראלף וולדו אמרסון, שקיבל מוויטמן עותק בדואר וענה בתשובה: "I rubbed my eyes a little to see if this sunbeam were no illusion... [This book] is the most extraordinary piece of wit and wisdom that American has yet contributed". וויטמן כתב סקירות אנונימיות של סיפרו, ושלח אותם לעיתונים שונים; חלקם פרסמו את הסקירות האמורות, שכללו הצהרות כמו:"An American bard at last!" (השוואה לשייקספיר, כמובן – The Bard). או:"We announce a great Philosopher – perhaps a great Poet". וכיוצא באלה. (אין לי עימי את הציטוט המדוייק של ההשוואה עם הומרוס).הספר האמור היה, למעשה, ספרו היחיד של וויטמן; אולם הוא שוכתב (שירים חדשים נוספו במהדורות חדשות) במשך כל חייו. |
|
||||
|
||||
טוב מקודם התאפקתי אבל אם "עלי עשב" הוא באמת התשובה, אז אני חייב לקשר להודעה הזאת: תגובה 78926 |
|
||||
|
||||
אם כך וויטמן הוא אלכסנדר מאן! |
|
||||
|
||||
אחד מהמשוררים הגדולים של המאה העשרים חוגג היום יום-הולדת. מיהו היוצר הדגול? |
|
||||
|
||||
דייויד בואי? |
|
||||
|
||||
המשותף שניהם שירתו באותו להקה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |