בתשובה לארז לנדוור, 03/01/03 4:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה אני שואל: אפשר אולי לשים לב שמקצת אנשי מדעי החברה באתר עשויים להיות, איך לאמר - יותר "תכליתיים" או אף מניפולטיביים בגישתם (המתעלמת לעיתים, מתוך מניפולציה, מנתונים בשטח, ומעצבת המציאות באופן "אוטיסטי" למטרותיה). זאת בעוד אנשי מדעי הטבע, מתימטיקה או מחשבים, כליאור גולגר למשל (דוגמא העולה במוחי כרגע, יש גם אחרים) - גישתם הן יותר חדורה ב"שעשועים" והברקות אינטלקטואלים, והן כנה או "אידאליסטית" יותר, תכופות "אחראית" יותר תוך שיקול אמיתי ארוך טווח, פחות רטורית/מילולית ומכל מקום, נראה שפחות מניפולטיבית. אך אולי אנשי מחשב עשויים להצטייר בשעת להטם האידאי כ"מניפולטיביים" באופן בוטה, יתכן שבגלל חוסר תחכום פילוסופי, או היותם נוחים למניפולציה והזרמת מידע מסולף מצד ה"חברתיים" המתוחכמים יותר? מכל מקום, עוד ב-1972 קראתי מחקר אמריקני שבדק את רמת התוקפנות (האגרסיביות) במקצועות שונים: האגרסיביים ביותר - בני מדעי החברה, בפרט מדע המדינה. מקום שני - מדעי הרוח. מקום שלישי - בני מדעי הטבע רביעי - מתימטיקה טהורה וישומית והנמוכים ביותר ברמת התוקפנות: סטודנטים לביולוגיה. בברכה, מיכאל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להרחיב עוד על המחקר האמור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מישהו אחר יבקש ? אני רוצה לראות אם יש שם משהו על אנשי מחשבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם ב- 1972 יצרו פרופיל מוגדר של "אנשי מחשבים". גם אם כן, מחקר במדעי החברה בן למעלה מ- 30 שנה אינו תקף ואינו מהימן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס לא שמתי לב לתאריך. טוב לא רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנים מאוחרות יותר? אגב, הרשי לי להעיר (ואיני מתכוון לפגוע. השיכחה הינה תכונה אנושית..) כי שימושך בביטויים הסטטיסטיים "תקפות ומהימנות" בהקשר זה אינו שימוש 'תקף' וגם לא 'מהימן' [במרכאות - על דרך האנלוגיה]. אנא טירחי לקרוא שוב במחברתך את החומר על תקפות חיצונית ופנימית (תקפות פנימית נקראת גם "מהימנות") - internal/ external validity האם דפוסי הבדלים בסיסיים בתכונות אישיות מסויימות בין ביולוגים למתימטיקאים למשל, השתנו שינוי שבמהות, או בווריאציות קלות בלבד (ואז *כוון ההבדלים* ביניהם ברמת תוקפנות אינו משתנה).היו גם היו אנשי מחשבים ב-72 . עניין המעבר הנפוץ למחשב ביתי אינו בהכרח רלוונטי מבחינת הבדל ברמת התוקפנות בין אלה הפונים ללימודי מחשב ואלה הפונים למשל ללימוד אכדית עתיקה או תרבות קלסית (במדעי הרוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אקבל ציון בבחינה שלאחר מכן? אם היית בקיא בחומר, מר שרון, היית יודע שכל נושא תורות האישיות עבר שינויים רבים בשלושים השנים האחרונות ולפיכך מחקר כגון זה שאתה מתאר, פרט לעובדה שאינו חשוב מספיק כדי שתציינו באופן ברור, מופרך לגמרי בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איפה זה שם אותך, מר "התרומה החשובה ביותר לפסיכולוגיה בישראל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהשכלתי אני כימאי ובמקצועי איש מחשבים, אך התחום המענין אותי ביותר הוא היסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שלאחר רצח רבין נמצאתי בקמפוס בגבעת רם, והתקיימה שם עצרת של כל הקמפוס לזכרו. דיקן מדעי הטבע ניצל הזדמנות מופלאה זו לתקוף את מדעי הרוח והחברה שנואי נפשו (כנראה) ואמר בערך את המלים האלה: "את כל המהומות בקמפוס בזמנו (של צחי הנגבי וישראל כץ) נעשו על ידי תלמידי מדעי הרוח והחברה, ואין זה פלא. התלמידים בחוגים אלה אינם אמונים על משמעת ועל כיבוד אחרים. בטוח אני שאף אחד מתלמידי מדעי הטבע, שהם אנשי סדר ומשמעת ומחשבה הגיונית, לא היה מבצע רצח כזה!" ואולי הוא פשוט קרא את המחקר האמריקני שלך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטלקטואלית הפנימית (כתחליף לאסוסיאציות רופסות) והיכולת לחשוב על דברים לעומק ולא "להקפיץ" מהמותן דעה צעקנית והיסטרית, "למרוח" הבלים המצלצלים "נכונים" איכשהו (אולי עקב טון דיבור נחרץ וצדקתני כתחליף לחשיבה שקולה) - אין ספק שכל אלה וגם רמת התרבות בישראל ירדו תלולות. זאת מאז הרפורמה בחינוך התיכוני של שר החינוך יגאל אלון (אדם בעל כוונות טובות, ובעל תכונות מצויינות אחרות, אך שכאן טעה בגדול ופגע בדור שלם של ישראלים צעירים) בסביבות 76 . מאז התדרדרה ישראל מאחד המקומות הראשונים בעולם במבדקים בינלאומיים למקום ה-33 בעולם במתימטיקה וה-36 בעולם במדעים. את התוצאה אנו אוכלים כל יום (באופן מילולי/ליטראלי לגמרי) הן בדמות ירידה והתכווצות כלכלית, ירידה ביוזמות ופרוייקטים רב שלביים (עקב ירידה ביכולות לחשיבה מורכבת), והן בדמות שחצנות צעקנית וצדקתנית שהשתלטה על השיח הציבורי, כשרבים כאן הינם צעירים נבערים הירודים למעשה ביכולת לחשיבה מורכבת. וכשאלה מאיישים בהדרגה את המנגנונים הממשלתיים כלפיהם מוזרמים 70 אחוז מהתוצר - תקציב המדינה הוא 250 מיליארד שקל - כך בדיוק אנחנו נראים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שהבנתי אותך נכון - האם אתה טוען שאנשי מדה"ח הם צעקנים, היסטרים ומרחנים? נדמה לי שהתרבות והשיח הציבורי בארץ לא סובלים כתוצאה מעודף השפעה של האקדמיה, אלא כתוצאה ממחסור בה. את שנותיי האחרונות אני מבלה עם אנשי מדה"ח, והם לא מחזיקים באף אחת מהתכונות הנ"ל. הרבה אנשים שאני פוגשת ברחוב, עם זאת, שלא שמעו על מקיאבלי, מיד, מישלס או וובר, הם אכן צעקנים המשוכנעים בצדקת עצמם. דווקא במדה"ח אני רואה את הספקנות התמידית, הפתיחות והחקר לעומק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמת המתימטיקה והמתודולוגיה גבוהה, בפרט במדעי החברה, פשוט לא מתעודדת נטייה כללית ללמוד חפיף חפיף ולהפגין פוזות במקום לשאוף להבין ולזהות תופעות בעצמך בעקבות הכלים שרכשת. כאשר המגמה היא חשיבה יסודית יותר - הרי שפשוט נהנים להעמיק עם מאקס וובר, פיטר ברגר, שמואל אייזנשטאט (סוציולוגיה) מרגרט מיד או קלוד לוי שטראוס באנטרופולוגיה, קיינס, סמואלסון או מילטון פרידמן בכלכלה, קונרד לורנץ באתולוגיה. אחרת, סתם מורחים ביובש פסקאות מתות בעבודות או בבחינות. הבעייה היא לא מקס וובר, אלא הדילטנטיות (נבערות, רפרוף שטחי) המנפנפת במאקס וובר או מזכירה את שמו תוך איזכור שיטחי של מושגים כגון, אירגונים ביורוקרטים רציונליים, מנהיגים חריזמתיים ופרגמטיים, האתיקה הפרוטסטנטית וכיוצא בזה. זאת תוך חתירה ליתרונות בעקבות הניראות של ידע, אך בלעדי הידע. דילטנטיות כזאת יוצרת תרבות של ''פוזה''. וגם שחצנות של ''עבד כי ימלוך''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיארתי לעצמי שלזה אתה מתכוון. אך יש להסתייג - אתה לא מדבר על אנשי מדה"ח (העוסקים בתחום למחייתם), אלא על מי שלקח מבוא לסוציולוגיה בשנה א' באוניברסיטה, או קרא בעיתונות הפופולרית מאמר על נושא חברתי. את הסוג השני אני פוגשת מדי יום. אחת ההערות הנפוצות ביותר אותן אני רושמת לסטודנטים שלי על העבודות היא "שימוש שגוי במתודולוגיה". אנשים אוהבים לנפנף במונחים ובשמות, וברוב המקרים הם יעשו את זה באופן שגוי. אז בוא נבהיר: כשכתבת "אנשי מדה"ח", האם התכוונת לסוג הראשון או לסוג השני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתודולוגיה, אלא טרמינולוגיה, כמובן. סליחה (השעה מאוחרת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימוש שגוי בטרמינולוגיה. נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה הזאת לא מצטמצמת רק לאנשים שחסרה להם השכלה מסויימת. יש למשל אנשים שאחרי שהם לומדים פרק זמן כלשהו, מפתחים איזשהו אגו אינטלקטואלי שגורם להם לחשוב שהם פשוט אינטלגנטים באופן כללי ביחס להדיוט הממוצע. כתוצאה מתחושת עליונות זו הם מרגישים שהם יכולים להצהיר הצהרות גם בתחומים אחרים שבהם הידע שלהם לא נרחב כמו בנושא שאותו הם למדו, מתוך אישזהו הגיון שאדם משכיל ואינטילגנטי מאוד יכול להגיע לאמת מסויימת ע"י אינטואיציה אינטלקטואלית כלשהי, יותר מאשר אדם פחות משכיל ואינטיליגנטי שיש לו ידע קונקרטי בתחום המדובר. ככה למשל יצא לי יותר מפעם אחת לשמוע קביעות נחרצות ורעיונות מורכבים בתחום המחשבים מאנשים משכילים בתחומים אחרים, שמאוחר יותר קבעו גם שאני לא מוכן לפתוח את הראש או סתם מורח אותם, אחרי שניסיתי להסביר להם שהם טועים או שמה שהם מתארים בלתי אפשרי בגלל עובדות מסויימות שהם לא יודעים. לדעתי זאת בעיית אגו ולא בעיה של חוסר השכלה. ויותר מזה: לפי דעתי כל אחד לוקה בזה במידה מסויימת. זה פשוט מאפיין אנושי בסיסי. ההבדל הוא רק במינון של הביקורת העצמית מול תחושת העליונות של הבן-אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר ומתכתב עם הרבה אנשים לא מקצועיים שבטוחים שהם מבינים בפוליטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש שתפסיקו להטריד אותי לגבי הניק. זכותי להיות פחדן, ולפחות תחת המסווה של האלמוניות להרגיש עצמי גיבור. גם חסרי הביצים רוצים לחיות!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
o_O
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הייתי אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא אני, ככה שלא נשארו הרבה אופציות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה. זה הייתי אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה לא מבין לבד את הסרבול שבשימוש ב"אייל האלמוני" עם כל ההבהרות שהוא דורש? זה לא הייתי אני, זה לא היה הוא, זה הייתי אני מלפני שתי הודעות אבל לא השלישית... רוצה להישאר אלמוני? תפאדל. בחר לך איזה ניק שאתה רוצה, אבל תישאר איתו וכולנו נדע לבד אם זה היית אתה או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כמו שההוא אמר תגובה 117891 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון כתב מזמן על התופעה המשעשעת/מעצבנת/מסוכנת של הבור המשכיל. צריך לחפש בארכיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי מחדש את הפתיל בעקבות התגובה שלך, וגיליתי שאני לחלוטין לא מסכים עם הסנוביות שכולנו מביעים פה. למה אני צריך להכיר את המתודולוגיה בשביל להשתמש במסקנות של מחקרים? אלא אם כן זה המקצוע שלי, או שהנושא מעניין אותי במיוחד, זה נראה לי סתם בזבוז זמן. בהרבה נושאים (למשל הנושאים בסוציולוגיה שהזכיר מר שרון) הידע שלי הוא שטחי (מר שרון היה אומר: "להחריד"), ובכל זאת אין לי שום בעיה להשתמש במושגים שלקוחים מהתחום. אחרי הכל, המטרה של השימוש במושגים היא להסביר לאחרים למה אני מתכוון, וממש לא מעניין אותי אם השימוש שאני עושה במושגים הוא השימוש האקדמי הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מסכימה עם מיכאל שרון, ודווקא התגובה שלך גורמת לי להסכים איתו קצת יותר. לצטט מחקר שלא קראת, למשל, זה בעייתי. אז מה אם בכתבה במעריב סיכמו את הממצאים - הרי ברור לך, כמובן, ההבדל בין קריאת המקור לקריאת הוורסיה של העיתונות הפופולרית עליו. לא להבין את המתודולוגיה זה בעייתי לא פחות. כבר כתבתי בעבר כי כמעט על כל מחקר שמתפרסם במדה"ח אפשר להעביר, או מישהו כבר העביר, ביקורת מתודולוגית. סטטיסטיקה ניתנת למניפולציות, ומחקר איכותני על אחת כמה וכמה לא יכול להיות מוצג כאמפירי. אתה תצטט בשמחה משהו שקראת בעיתון בלי להבין את המתודולוגיה, בעוד שמישהו שקרא את המחקר יוכל בשתי שליפות עט להוכיח שהממצאים שגויים. אבל מרבית אנשי שיחך לא קראו את המחקר המקורי, וכך נמצאת מפזר אינפורמציה שגויה. שימוש שגוי בטרמינולוגיה מרגיז אותי בה במידה. לנפנף בשמות ומושגים ללא ביסוס הוא מוטעה ומטעה. ואני לא כותבת את זה כאשת אקדמיה, אלא כמתדיינת באייל. אני מאמינה למה שאני קוראת, ואם תטעה אותי אני אעביר את הטעות הלאה. כתבת שאתה רואה את ההתעמקות בתחום שאינו מעניין אותך כבזבוז זמן. אם כך, אל תכתוב עליו. כל זה נכתב תוך הסתייגות: בתגובות רבות באייל קוראים מביעים את דעתם האישית, ולא חל שום הכרח לבסס את דעתך במראי מקום. עם זאת, אם אתה משתמש בעובדות כדי לבסס את דעתך, עליך לפחות לוודא שהעובדות נכונות. גם אני חוטאת לעיתים, כמו כולם, בזריקת משפטים לחלל האתר ללא ביסוס, ואני עדיין מוצאת את זה כשגוי ומקווה שלכשאתבגר אלמד לבסס את דעותיי באופן יותר מוצלח. הנה, זו היתה תגובה שלא חייבה שום הבנה במדעים או התבססות על עובדות. סתם דעה אישית שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה במה שאת אומרת. אבל המושגים שהביא מר שרון הם מושגים קצת שונים, לטעמי. הוא כותב על מושגים שנפוצים בשיח היום, ולא רק בשיח האקדמי. ("אירגונים ביורוקרטים רציונליים, מנהיגים חריזמתיים ופרגמטיים, האתיקה הפרוטסטנטית וכיוצא בזה"). אני מודה שמעולם לא קראתי את וובר, מיד, קיינס או הרבה אחרים במקור. אני גם לא חש דחף מיוחד לעשות זאת. האם, אם אשתמש במושג כמו "האתיקה הפרוטסטנטית" זה יהיה ביטוי ל'תרבות של 'פוזה'. וגם שחצנות של 'עבד כי ימלוך'."? כללית, זה רעיון גרוע לצטט מחקרים מעיתון. אבל אם על כל מחקר אפשר לערער מתודולוגית, ואם את צריכה לקרוא כל מחקר בעצמך, אין הרבה ערך לדיסציפלינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשתמש במושג כמו "האתיקה הפרוטסטנטית" בלי להבין מאיפה הוא בא ומה הוא מייצג, תשחק ישר לידיו של מר שרון. אין הכרח לקרוא את וובר במקור - גם לי יש רשימה של כאלה שאנסה להימנע מלקרוא אותם, ואעדיף תמיד לקרוא מה כתבו עליהם אחרים (בורדיה או מרקס ואנגלס, למשל - אצלם כל משפט יכול להימשך פסקה או שתיים; דווקא וובר קל לקריאה), אבל עליך להבין את המושג לפני שתשתמש בו. ובנוגע לדיסציפלינה - ככה זה אצלנו במדה"ח, תמיד חוקרים ושואלים ולא מקבלים שום דבר כמובן מאליו (ולא כפי שהציע מיכאל שרון באחת מתגובותיו הקודמות). הדיסציפלינה עדיין בעלת ערך, אם כי מחזיקה בפחות אכסיומות מהמדעים המדוייקים, כמובן. ובנוסף - מה זה "צריכה לקרוא כל מחקר בעצמך"? אני *רוצה* לקרוא כל מחקר בעצמי. האם אפשר להיות סוציולוג, למשל, בלי לקרוא מחקרים? לא. האם אפשר להיות סוציולוג חובב בלי לקרוא מחקרים? כן. אבל הסוציולוג החובב צריך להיזהר בלשונו, כי בבוא הסוציולוג האמיתי, הוא עוד ייתפס בקלקלתו. קראתי לא מזמן טור קצר של דנקנר בו הוא מתאר את הסוד של איך להיראות אינטלקטואל כשאינך באמת כזה: הקשב לשיחה של הסובבים, ובשלב מסויים אמור, בפרצוף מלא חשיבות "כן, אבל לא בצפון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאין בינינו מחלוקת עקרונית. בנוגע למרקס ואנגלס, יצא לי לקרוא לא-מזמן את המניפסט (בטעות. אני לא קורא דברים כאלה בד"כ). אני חייב לומר שהוא מעניין, ושעבר בי רעד מוזר כשהתחלתי לקרוא "רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם. כל המעצמות של אירופה הישנה חברו יחדיו..." וחשבתי שמהלך חייהם ומותם של מיליונים רבים נקבע כתוצאה מהטקסט הזה 1. אבל אני מתאר לעצמי שהתייחסת לכתבים היותר "רציניים" שלהם, שאליהם לא הגעתי. 1 כן, אני יודע שמרקס לא היה מסכים עם קביעה כזאת. מצד שני, אם מטריאליזם דיאלקטי הוא שקובע את ההיסטוריה, מה הרעיון בפעילות מהפכנית וכתיבת מניפסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה על ''האתיקה הפרוטסטנטית'', אבל אם בכוונתך לפרשנות של וובר לפרוטסטניזם, כדאי שתדע מה הוא אמר, ולא כל מיני דברים שאנשים (כמו עבדך הנאמן, לעיתים) אומרים מתוך שניים וחצי משפטים שהם קראו על וובר איפשהו פעם, וגם אותם הם זוכרים לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מי יכול לקרוא את כל המקורות האלה? כמה אנשים קראו את דארוין? כמה את שרדינגר? איינשטיין? מרכס? שייקספיר ("שייקספיר לילד" לא נחשב)? המציאות מחייבת להסתמך על פרשנים ומתמצתים, אלא כשהאדם עוסק בתחום הצר בו הוא מומחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו יותר ממה ששכ"ג אמר: המתודולגיה של וובר לא מעניינת אותי. אני לא הולך לבדוק את המחקר שלו (כפי שמצפה ממני מר שרון, ואולי גם נוגה) כדי להשתמש במסקנות המחקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא כמה מה שאתה יודע עליו הוא מדויק. אני, בניגוד לשניים שציינת, איני רואה דבר שלילי בשימוש בלתי מדויק בהוגים ובחוקרים. אני עושה זאת באופן יומיומי. אני כן רואה משהו מגוחך בזה שאנשים ממשיכים לעשות שימוש כזה גם אחרי שמתקנים אותם, ואף מתווכחים עם אלו שמוכיחים את טעותם. לטעות זה אנושי, להתווכח עם מי שהצביע על הטעות זה דבילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעות זה אנושי, להתווכח עם מי שהצביע על הטעות זה דבילי, אבל אנושי לא פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
To really mess things up, you need a computer.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, אני רק זוכר במעומעם את מה ששמעון כתב על הבור המשכיל ומשווה את זה לדיליטנט של מיכאל. נראה לי שיש הבדל עדין אבל מהותי בין מה ששמעון כתב, על האדם שזורק ביטויים חופשי חופשי, בדיוק כמו שנגה הביאה ממה שדנקנר כתב. אאל''ט בין הבור המשכיל לדיליטנט יש עוד כמה גוונים שיכולים ליצג את מרבית הכותבים פה. לעומתו, מיכאל מקצין את הדרישות ומקשיח אותם למעמד על, לא בהכרח סנוביות. אם תרצה אל רגל אחת, זה ההבדל בין האייל לצבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי רון, אם כבר העלית זאת, הרי שאת המונח בור-מלומד טבע ההיסטוריון אורטגה אי גאסט, ואני ציטטתי אותו באחת מתגובותיי. להלן דברים אחדים שכתב אי גאסט בעניין זה בספרו "מרד ההמונים" (1932) בפרק "ברבריות ושמה התמחות": מיהו האיש שבידיו נתונה היום העוצמה החברתית? מי מטביע את חותם דעתו על התקופה? בלי ספק - איש המעמד הבינוני. מהי הקבוצה הנחשבת למעולה ביותר בתוך המעמד הזה, מהי האריסטוקרטיה של ההווה? בלי ספק - המהנדס, הרופא ועוד. ומי מייצג את הקבוצה הזאת בטהרתה? שוב, בלי ספק - איש המדע... והנה מסתבר שאיש-המדע הזה הוא למעשה האבטיפוס של איש ההמון. לא במקרה, לא מחמת ליקוייו הפרטיים של כל איש מדע לחוד, אלא משום שהמדע עצמו - שורש הציוויליזציה - הופך אותו אוטומטית לאיש ההמון, עושה אותו לאדם פרימיטיבי, לברברי חדש... ..כדי להתקדם תבע המדע התמחות - לא מעצמו אלא מאנשי המדע.. מלאכת המדע הניסיוני מחייבת בהכרח הפרדה בין תחומי הידע ודורשת התמחות.. וכך צומצם בהדרגה מדור לדור תחום עיסוקו הרוחני של איש המדע... המדע הנסיוני התקדם בחלקו הגדול הודות לעבודתם של אנשים בינוניים להדהים או אף פחות מבינוניים. רוצה לומר, שבמדע המודרני שהוא שורשה וסמלה של הציוויליזציה העכשווית שלנו יש מקום לטיפוס הוא איש-המון מבחינה אינטלקטואלית.. המומחה אכן"יודע" הכל על הפינה הזעירה של היקום שהיא כמו מצויה ברשותו - והוא בור גמור ביחס לכל השאר. הנה לפנינו דוגמא מובהקת של איש חדש משונה זה, אשר ניסיתי לתארו על שני הבטיו המנוגדים. אמרתי שאדם כזה הוא סוג אנושי שאין לו תקדים בהיסטוריה. שהרי קודם לכן יכולים היו בני-האדם להתחלק פשוט לאלה היודעים ולאלה הנבערים מדעת - יודעים במידה זו או אחרת ונבערים במידה זו או אחרת. אך המומחה שלנו אינו יכול להיכלל באחת משתי הקטגוריות הללו. אין הוא האיש היודע משום שהוא בור מוצהר ביחס לכל מה שאינו מתחום מומחיותו, אך אין הוא גם "נבער מדעת" משום שהוא "איש מדע" והוא "יודע" הרבה או הכול על אודות חלקתו הזעירה. יהיה עלינו לומר שאדם כזה הוא בור מלומד. והדבר הוא חמור משום שמובלע בו שאין המדובר באדם שהוא בור במשמעות הרגילה והמוכרת של אדם נבער מדעת אלא באדם שנושא בתוכו תחושת-סמכות שבאה לו מכוח מומחיותו. ואכן, כזאת היא התנהגותו של המומחה. בפוליטיקה, באמנות, בבעיות החברה, במדעים אחרים - עמדתו תהיה כעמדת האדם הפרימיטיבי, הנבער מדעת. אך הוא יתפוס עמדה זו מתוך תחושת כוח ובטחון עצמי והוא לא יבטל את דעתו - וכאן הפארדוקס! - בפני דעתם של מומחים בתחומים השונים הללו. הציווליזציה שציוותה עליו להתמחות עשתה אותו לאיש אטום הרמטית בתוך מגבלותיו ומרוצה-מעצמו בתכלית - אך אותה תחושה פנימית של עוצמה וערך תביא אותו לידי רצון לשלוט גם מחוץ לתחומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו טיעון החוזר ומושמע בנוגע לאקדמיה המודרנית. מעניין אותי מה אתה חושב בנושא. לדעתי הכותב אינו מדייק - הרי לא ניתן לסיים תואר ראשון במדעי החברה או הרוח מבלי לקחת קורסים בתחומים שאינם תחום ההתמקצעות הראשי של הסטודנט (וראה גם את הדיון שמתחיל בערך בתגובה 113960). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי לא מעט סטודנטים שהתעניינו מאוד בתחום התמחותם, וזלזלו בקורסים "הצדדיים". בין אם אלו היו קשים או קלים, אותם סטודנטים לא הפיקו מהם הרבה, ולא זוכרים מהם דבר. יש גם סטודנטים אחרים, כמובן1; זה כנראה תלוי בנטיות של האדם. אני לא בטוח מה הנטייה הדומיננטית יותר. 1אצלי הגישה היתה כמעט הפוכה: בתואר הראשון, במדעי המחשב, הרבה יותר התעניינתי והשקעתי בקורסים שאינם במדעי המחשב (פיזיקה, שפות זרות, ועוד קצת). פשוט היה לי קו מחשבה כזה, שאני הולך לעסוק עכשיו שנים במדעי המחשב, אז הבה ננצל את הזמן הזה להרחיב אופקים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהכרותי האישית את הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, רבים מהסטודנטים אינם קוראים אפילו את חומר החובה הנוגע למקצועם הראשי - קל וחומר בתחומים אחרים. אבל זו ממש הערה אגבית. הדגש אצל אי גאסט אינו על רוחב ידיעותיו של הבור המלומד כי אם על כך, שהבטחון שהוא רוכש לו כמקצוען בתחומו, גורם לו להיות משוכנע שלדעתו תוקף שאין לערער עליו גם בתחומים שאינם נוגעים לתחום התמחותו (מובן מאליו שזו הכללה - יש כאלה ויש אחרים - אך בימי חלדי נוכחתי לדעת שיש בה יותר משמץ של אמת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי דווקא בדור שלנו הטענה היסודית של אי גאסט אינה במקומה; אמצעי התקשורת הם כל-כך יעילים והידע כל-כך נגיש, עד שאנשים רבים (גם לא אקדמאים, וודאי שלא רק חוקרים ותיקים) שייכים ל"אלה היודעים". אדם כזה עשוי להיות מומחה בתחום מצומצם, ועדיין להחזיק בידע כללי רחב מספיק כדי שלא להיות "בור מוצהר ביחס לכל מה שאינו מתחום מומחיותו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה כותב ש"אין ספק...כול אלה וגם רמת התרבות בישראל ירדו תלולות", ושהתוצאה של זה היא "ירידה והתכווצות כלכלית...", האם אתה יכול להוכיח נתונים אלה, או לקשור בין סיבה לתוצאה, כך שנחשוב שהדברים שלך הם תוצאה של "היכולת לחשוב על דברים לעומק ולא 'להקפיץ' מהמותן דעה צעקנית והיסטרית, 'למרוח' הבלים המצלצלים 'נכונים' איכשהו", ושלא נטעה ונחשוב, שדבריך הם תוצאה של "אסוציאציות רופסות", או של "נטייה כללית ללמוד חפיף חפיף ולהפגין פוזות במקום"? תודה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב- psychlit לגבי טווח השנים 70-75: במחשבי הספרייה המרכזית, ספריית מדעי החברה (תלוי באיזו אוניברסיטה), או בספריית תעשייה וניהול בטכניון. זאת לפי הצלבת מילת המפתח ( aggression (level כמונח יסוד - *באופן ניסיוני* עם mathematics, biology biological וכד' ("מתימטיקה" למשל אינה שכיחה בהצלבה עם אגרסייה, הינה לכם טיפ של עקרון כללי לחיפוש יעיל). מה כאן בכלל הבעייה? מספר דקות, זה כל הסיפור. אם טעיתי בשנים, נניח, ניתן גם לחפש עבור קבוצת השנים 75-80 - מדובר בהקבצות של מספר שנים. עלו והצליחו, ואקווה שתביאו יותר פרטים מאלפים משהבאתי אני. בציפייה וסקרנות לפגוש שוב מאמר וותיק משכבר הימים - מיכאל |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |