הלמ''ס: עליה ברמת ההשכלה של המורים בישראל | 1251 | ||||||||
|
הלמ''ס: עליה ברמת ההשכלה של המורים בישראל | 1251 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
תעודת הוראה לא נחשבת כתואר? חשבתי שכן. אז תנו לי להבין, מחצית מהמורים הם בעלי תואר נוסף? כלומר מחצית מהם _נטולים_ תואר נוסף? וזה אמור להיות דבר חיובי?! ויי. ________ העלמה עפרונית,גם ככה מיואשת לחלוטין ממערכת החינוך, וויתרה היום סופית על הרעיון להיות יום אחד מורה בעצמה. |
|
||||
|
||||
תעודת הוראה (למשל מסמינר המורים) אינו תואר אקדמי. הרבה מאוד מהמורים הללו שנחשבים אקדמאים פשוט השלימו מה שצריך להשלים כדי לקבל B.Ed, כלומר תואר ראשון בהוראה (Bachelor of Education, בניגוד ל-Bachelor of the Arts, שהוא אותו BA נכסף). אז לא, אין להם תואר נוסף. ואחר-כך הם מנסים להסביר לכיתות איך להכנס לאתרים וחושבים שזה שוס גדול לחייב אותם לשלוח תגובות באייל. |
|
||||
|
||||
find a better vocation. my sister teaches high school and has a master's degree and needs my parents' help "lignor et hachodesh". i highly recommend running to the knesset or teaming up with mr. hanegbi who seems to find high paying jobs for his people.
|
|
||||
|
||||
מורים, מה לעשות, הם בד"כ אנשים שנכשלו בתחום אחר, או נואשו מהאפשרות ללמוד מקצוע מבוקש ולעסוק בו. ככה זה כשמשלמים שכר נטו של איזה 400 שקל בחודש לאנשים שתפקידם לעזור לאנשים אחרים לפתח יכולות שיעזרו להם להרוויח שכר גבוה יותר בעצמם. אני מתאר לעצמי שגם ככה להיות מורה זה סיוט, והעוסקים במקצוע הזה סובלים על בסיס יומיומי סבל בל יתואר. לדעתי הצורה הנוכחית שבה בנויה מערכת החינוך בישראל הופכת אותה לבלוף, ובוודאי שלא למוסד שמקנה ידע וכלים של חשיבה וניתוח. ייתכן בהחלט שלרמת השכר, שמרחיקה אנשים איכותיים מהמערכת וממילא לא תורמת למוטיבציה של אלה שכבר נמצאים בה, יש חלק בהידרדרות מחד ובכשלים המובנים של השיטה מאידך. |
|
||||
|
||||
i disagree with your statement. both my mother and sister are teachers and both enjoy teaching. my sister in fact is excellent in what she does. she devotes long hours without pay to tutor her students and her name was submitted with few other teachers to the ministry of education as an outstadning teacher. However, I can understand your point of view because i went through the system and met a lot of failures who made my life miserable.
i predict that my sister at some point would find herself so demoralized and tired that she would have to find herself another job. it's a shame to lose good teachers because they can't survive on their meager salaries. |
|
||||
|
||||
השאלה לא נוגעת למקרה הספציפי של מורה זה או אחר, אלא לתנאים שהמערכת יכולה להציע, ולכן לאיכות כוח האדם שהיא יכולה למשוך, ולכן לאיכות של המערכת עצמה; וממילא אם התנאים גרועים, בוודאי שאנשים איכותיים שמסיבה כזאת או אחרת, למשל אידיאולוגית, כבר נמצאים במערכת, עשויים להישבר במוקדם או במאוחר ולעזוב למקום שבו יתוגמלו כראוי על כישוריהם ומאמציהם. כך שאנו אומרים למעשה בדיוק את אותם דברים, ולא ברור לי מדוע את טוענת שאיננו מסכימים. |
|
||||
|
||||
i did not agree with the first part of your statement. i agree with your assessment of the poor working conditions. i was lucky to have 4 outstanding teachers when i did my time in the system.
|
|
||||
|
||||
הקביעה הראשונה שלי לא היתה שיפוטית, ולא גורפת: אמרתי בפירוש 'בד"כ'. שאר ההודעה באה להסביר מדוע זה המצב, ולא לנתח את המצב לאורה. אני מקווה שעכשיו אנו מבינים זה את זה. |
|
||||
|
||||
thanks for the clarification.
i believe that working conditions consist of more than a paycheck. my children attend a private school and salaries offered at the school are lower than in the public school sector. our school has very little turnover of the staff. when i asked teachers why they stay and not look for a better paying position they pointed to me that they like the working conditions. the classes are loaded with teaching aids and they don't have to buy anything for the students using their own funds. they also feel secure. there have been no incidents of assaults on teachers. a verbal or physical assault against a tecaher either by a parent or a student would lead to prosecution. parents are very involved and active at the school and teachers know that parents appreciate their efforts. i just wish that as a society we would get our priorities straight. |
|
||||
|
||||
באיזו מדינה אנגלו-סכסית את נמצאת? |
|
||||
|
||||
aol.com, אז אני מניח שארה"ב. לא? חוץ מזה, באנגליה ה-"public schools" הם דווקא בתי הספר הפרטיים, אז זה לא יכול להיות שם. |
|
||||
|
||||
the u.s. of a.
by the way did i mention that the school offers bilingual education even for kindergarten children? bilingual education is offered in canada and they have the best programs in the world. we have some americans who were educated in canada and studied in the jewish schools there. their fluency in hebrew is amazing. i wish some of our elected official could that fluent in their native language. |
|
||||
|
||||
איזה צירוף מקרים! בדיוק תהיתי אתמול, כיצד יכול אדם לדאוג שילדיו ידעו לפחות שתי שפות כשפות אם. במקרה שלי, הם עשו את זה בדרך לא טובה - גידלו אותי שלוש שנים בארה"ב כמעט על טהרת האנגלית, ואז בחטף לקחו אותי לישראל, שם למדתי עברית מהר מאד, אבל מאוחר מדי. לא טוב מבחינה חברתית. אילו שפות מציעים בביה"ס של ילדיך? אגב, דיון אחר, שמעתי שבתי ספר פרטיים קתוליים בארה"ב נחשבים למעולים, והם זולים יותר מן הרגילים, וגם מאפשרים ללא-קתולים לשלוח את ילדיהם לשם (ולא דורשים מהם להפוך לקתולים). האם זה נכון? מה דעתך בעניין? |
|
||||
|
||||
they go to a jewish school so hebrew is the language of choice. they teach modern hebrew and use the tal am program that was developed in canada. i was quite impressed by the results especially when 3rd graders who do not have israeli parents could follow a conversation i had with a friend.
catholic schools are way cheaper. they are about 4,000 dollars for kindergarten through 8th grade and then they charge six grand a year for 9th through 12th grade. the catholic schools are facing a serious problem because their student body is mostly non-catholic. they now have a new policy that 25% of admission can be non-catholic students the rest either convert or wait in line for an open spot. personally i have to stick with the jewish schools. education is improtant to us but also the children's identity. they need to understand their heritage and learn about jewish religion and history and it is best covered at the jewish schools. by the way religion is practiced in a very different manner here. nothing is forced down your throat. some members of our temple do not drive on shabbat and eat stricly kosher. others enjoy their sushi anytime they wish to have it. i know many who send their kids to the catholic schools and my opinion is that you do whatever is best for your family. |
|
||||
|
||||
האם אין קושי בלקחת דוגמא מבתי ספר פרטיים יהודיים בארה"ב? הרי מספרם זעום ביותר, הם משרתים אוכלוסיה מאד מאד מסוימת והם לא בדיוק צריכים להתחרות על תלמידים עם בתי ספר ממלכתיים. בתי הספר היהודיים גם לא בדיוק מתחרים ביניהם בגלל מספרם הזעום ובגלל ההתמחות שלהם, על פי עצמת הדתיות שהם מלמדים. מה עוד ששכר הלימוד בהם הוא בסביבות 10K לשנה. הם מעסיקים מורות הרבה ישראליות שלא יכולות לקבל משרה בבתי ספר ציבוריים כי אין להם שום תואר, השכלה ונסיון (כמובן שלא כולן) והן יודעות ללמד רק עברית וענינים שקשורים ליהדות. מה עוד שבית הספר דואג להם לנירות ואישורי עבודה ולכן הוא יכול שלא לשלם להם שכר גבוה יותר. מהי היתפלגות השכר בבית ספר פרטי כזה, בין המנהלים והצוות האקדמאי האמריקאי לבין שאר המורות? |
|
||||
|
||||
they are serving a small minority but they also have to be accredited by the association of private schools that includes all the private schools in a certain area. the accreditation is a long process that is done every 6 years. all the teachers at our schools have at least a bachelor's degree and are american citizens including the israeli teachers. most of the teachers at our school are american jews including some of the hebrew teachers. the difference in pay is based on seniority, education, load of work (some work pary time) and i am sure that the principal makes more than the teachers. the tuition is more than 10k at our school. i don't have more details regarding pay becasue americans would rather tell you that they attend aa meetings and have problems with drug abuse than confess to how much money they are making. the public schools pay new teachers who have no experience about 35k a year and it does not include the health care benefits, retirement savings, etc.
competition exists between jewish schools in the large metropolitan areas where there are more than one school for each level of observence. i was not trying by the way to compare apples to oranges. public schools cannot be compared to private schools but my point was that even with a smaller budget wonderful things can be achieved if our priorities are set so they refelect our interst in getting better education for our children. the public schools have a very large budget and it is wasted for different reasons. not long ago a new school project in our area had to be folded after more than 20 million dollars were invested. the school was built on polluted land. |
|
||||
|
||||
לא, לבתיה"ס הציבוריים אין תקציב עתק, אלא תקציב מצומצם ביותר. התקציב השנתי של בי"ס פרטי גדול פי עשרות מונים מזה של בי"ס ציבורי. בתיה"ס הציבוריים ממומנים מכספי מיסים מקומיים, כך שבמחוזות של המעמד הנמוך סובלים בתיה"ס מגרעון תמידי. מאיפה הבאת את הרעיון שיש להם "very large budget"? |
|
||||
|
||||
i would like to keep the answer short so no one will feel the need to kick me in a certain area.
budget includes payroll and public schools have a larger student body, more teachers and other employees and pay more for the teachers. but your point was that the money allocated for school supplies, books, library, and other needs is small and i agree. money is wasted left and right and does not end where it should - such as the fiasco of the new high school that buried more than 20 mill in funds. our school district enjoys a large pool of tax money and bonds from different parts of the county, so it cannot use the excuse of underfunding poor areas due to poor tax revenue. the difference between poor areas and affluent ones is the parents. one school in palo alto got a computer for each student-donated by a father of a student and later the parents wanted to pay from their pockets overtime for the teachers. my point is that schools even in poor areas could and should look better only if we set our priorities to reflect our concern for the next generation. |
|
||||
|
||||
כתבת הרבה ולא אמרת כלום. שוב לא הבנתי איך מתקשר המשפט האחרון שכתבת לשאר התשובה. מורה בבי"ס ציבורי מרוויחה $39K בשנה, משכורת נמוכה-עד-מביכה, ועד לפני חצי שנה השכר היה $32K. איך ישנה בי"ס ציבורי עני את סדרי העדיפויות? יפסיק לשלם משכורות? (נראה כי לזה את רומזת). הודית שיש להם תקציב קטן, ולא הסברת כלל מה אפשר לעשות עם תקציב קטן שהם לא עושים היום. הדוגמא עם ה-20 מליון היא באמת מזעזעת, אבל היא היוצא מן הכלל הקיצוני והמוזר המעיד על הכלל. |
|
||||
|
||||
האם את יודעת על בתי ספר, המלמדים דו-לשוניות עם שפה אחרת, ולא עברית? אני מודע לכך שהיהדות בארה"ב היא שונה בהרבה מזו של מדינת ישראל, אך בהיותי אתאיסט, זה לא כל כך משנה לי. (או, יותר נכון, לא היה משנה לי, לו הייתה כאן הפרדת דת ומדינה.) בכל מקרה, אני אישית מעדיף לתת לילדי ההיפותטיים (כל קשר להיפו, בתה של העלמה ע', מקרי בהחלט) רקע לשוני רחב יותר מזה, הנובע מידיעת עברית ואנגלית. אני דווקא הייתי מתחיל מאנגלית, ערבית, צרפתית, רוסית וסינית, לאו דווקא בסדר הזה. אם הם יבחרו, אינני חושב כי תהיה להם בעיה ללמוד עברית לאחר מכן. או כל שפה אחרת שהיא, למען האמת. |
|
||||
|
||||
there are schools that stress bilingual education. if you want more details i can check and send you e-mail. spanish is usually the language of choice in my area. there are other private schools that teach other languages (chinese, japanese, etc.) these are usually schools that target certain immigrant groups that want to preserve their heritage and language. my college offers now armenian studies in addition to hebrew, french, spanish, german and few more languages.
arabic is offered by the islamic center but it is coupled with koran studies. |
|
||||
|
||||
אני מודה לך מאד על הנכונות להעניק מידע, אבל העניין שלי הוא, מסיבות מובנות, שטחי לחלוטין. טוב, הסיבות אולי לא מובנות, אז הנה אחת עיקרית: לפחות למשך העשור הקרוב, אני מתכוון להשאר בישראל. איזו מכללה זו מכללתך, בדיוק? |
|
||||
|
||||
בה "השמאלנים יפי הנפש" עתרו לבג"ץ והתלוננו מדוע המדינה מסבסדת בתי ספר קתוליים. האין הדת נפרדת מהמדינה? בדקו, והסתבר שלאחר שהונהגה שיטה של ואוצ'רים, בה המדינה ממנת באופן חלקי שכר לימוד של תלמיד במוסד לפי בחירת הוריו, בחרו הורים רבים לשלוח ילדיהם לבתי ספר קתוליים, שהיו זולים יותר, ובאיכות גבוהה יותר. בג"ץ שלהם דחה את העתירה. הבחירה לאן הכסף זורם היתה של ההורים. לא של המדינה. |
|
||||
|
||||
we had this choice presented to us and it is written as a voucher for any private school and the choice is made by the parent. the voucher law was voted down by the local residents who did not want money going from the public schools to private ones. by the way most parents at our school voted against vouchers. they felt that we should not bankrupt the local schools that are already in really bad shape.
|
|
||||
|
||||
נושא הואוצ'רים (אשרות?) בעינו עומד מזה למעלה מעשר שנים, ועתירות מוגשות לביהמ"ש באופן תדיר. ואוצ'רים מונהגים כיום רק בשלוש מדינות בארה"ב, בשתיים מהן בהיקף מאוד מאוד מצומצם (פחות ממאה תלמידים המקבלים ואוצ'רים מדי שנה). הנושא מורכב מאוד ובעייתי מאוד - לא רק הבעיה של כספי מיסים שהולכים לבתי"ס קתוליים, אלא גם אופן בחירת הזכאים לואוצ'רים והאפקטיביות של השיטה, המוטלת בספק. |
|
||||
|
||||
המחלוקת ביניכם נעוצה בעובדה שאתה מתייחס למערכת החינוך הישראלית ואילו קלייר משליכה את הביקורת על המערכת האמריקאית הקצת יותר מתוקנת. בכלל כל ההצהרה הזו של משרד החינוך מזכירה לי את ההתפארות הנבובה של ראש אגף כ''א במשטרה מלפני מספר שנים. בראיון לתקשורת היא התרברבה שמספר השוטרים האקדמאים עבר את סף שבעים האחוזים. במציאות, כמעט כל המפלג שלי הלך וקנה תארים במכללת לטביה או צ'צ'ניה על פי עקרון הדרייב אין במקדונלד - שלם, צלם עבודות וחכה כשנה וחצי לעלייה במשכורת. |
|
||||
|
||||
ואם כבר הגענו לנושאי משטרה, במכון לקרימינולוגיה בירושלים היו במשך כל השנים 2 כיתות - הרגילה וכיתת השוטרים. הלימודים הם לתואר שני כמובן ומדובר באוניברסיטה העברית ולא במכללה עלומה. לפני שנתיים (בסוף 2001) בוטל התואר השני בקרימינולוגיה כמקנה גמול השתלמות. תואר בהנדסה תעשיה וניהול עדיין מוכר. |
|
||||
|
||||
האמת היא שבין לימודי קרימינולוגיה לעבודת משטרה אין שום קשר אבל כל שורת ההחלטות בנושא היחס ללימודים אקדמאים מעוררת שאלות נוקבות. אם מישהו יעשה את החשבון הוא יגלה את העובדות הבאות: במהלך השנים האחרונות שילשלו לכיסם גורמים זרים מאות מיליוני שקלים. הכסף שיצא מהמחזור הישראלי שולם לא בכדי לרכוש מיומנות מקצועית ולא על מנת להרחיב את הידע אלא על מנת לגרום לממשלה לשלם יותר לעובדיה. 1. האם לא היה יעיל ורווחי יותר פשוט להעלות את המשכורות ללא התהליך האווילי הזה? 2. האם שוטר,מורה או כל עובד מדינה אחר אשר קנה תואר במנהל עסקים שווה באופן אוטומטי יותר מחברו למקום העבודה? 3. האם גם היום אשכח לכוון את הטיימר של המזגן ואאלץ לקום קפוא בארבע בבוקר? כל זאת בפרק הבא של בועות |
|
||||
|
||||
אני לא מסכימה עם דבריך. כשמדובר בלימודי תואר שני לימודי הקרימינולוגיה בהחלט יכולים לחדש ולהעשיר את עבודת המשטרה. עם זאת, זו לא הנקודה העיקרית בדברי. הרעיון שלימודי תואר שני של האוניברסיטה העברית אינם מוכרים לגמול השתלמות בעוד שלימודי תעודה ממכללה כלשהי כן מוכרים הוא מגוחך בעיני. כך שבנושא זה אנחנו מסכימים. בברכת חורף חם על אף ולמרות. |
|
||||
|
||||
מתנצל על העיכוב הקל אם את מתכוונת להעשרה כללית אז כמובן אין לי וויכוח עמך רק קחי בחשבון שהיות ומדובר בעבודת משטרה שנוגעת כמעט בכל תחומי החיים והתרבות הרי שכמעט כל דבר יכול להעשיר את החוקר הממוצע (חוץ מאגף משכורות). אם נפרוט את עבודת המשטרה הרי שלימודי קרימינולוגיה לאו דווקא קשורים אליה. השוטר צריך לחשוף פשעים, לאסוף ראיות לביסוסם ולהביא את החשודים לדין. באופן עקרוני את השוטר לא צריכים לעניין הליקויים החברתיים אשר מצמיחים את העבריין, גם לא תכניות שיקום למיניהן או טיפול זה או אחר. ישנם מיקרים בפרשות מורכבות, כמו האנס הסדרתי למשל, בהן כדאי לצוות החקירה להתייעץ עם קרמינולוג/פסיכולוג על מנת לבסס פרופיל נפשי של העבריין. קרמינולוג מקצועי יכול לספק חוות דעת די מבוססת על דפוסי התנהגות ונטיה רצידיביסטית של העבריין אשר יכולה לעזור לצוות החקירה לגבש כיווני חקירה. בכל מיקרה לימודי קרמינולוגיה ברמתם הבסיסית לא מוסיפים למקצועיות החוקר יותר מלימודי כלכלה או מכונאות. |
|
||||
|
||||
נכון הדבר שהשוטרים, מתוקף היותם מייצגי החברה צריכים לנהוג ע''פ החוק היבש ולאכוף אותו, אך עם זאת, הידע באותם תחומים קרימינולוגיים יכול לסייע להם בטיפול ובאינטראקציה שלהם עם הפרטים השונים באוכלוסיה וכך לא להכנע לדעות קדומות שישפיעו על אופן עבודתם. לדעתי כלל לא משנה אם הם מטפלים בעבירות צווארון לבן, סמים או זנות כל עוד הם מסוגלים לאמץ לעצמם פרספקטיבה ראויה בטיפול הפרטני בכל אדם. |
|
||||
|
||||
מעניין עם החלק הראשון של תגובתך אני כאמור מסכים. לגבי החלק השני קיימת בעייתיות גדולה במידה והבנתי אותך נכון. אני תמיד טענתי שאין לעשות הפרדה בין חשודים שונים רק מפני שהרקע של האחד שונה מזה של השני. בשלב איסוף הראיות וגיבוש כתב האישום אסור לדעתי למשטרה להתחשב בפרטים הנוגעים לרשויות משקמות או טיפוליות. במידה ויוגש כתב אישום הרי שתפקיד בית המשפט לשקלל את מכלול הנתונים. היוצא מן הכלל לדעתי הוא נושא פשיעת נוער אך כאן כבר נקבעו ונקבעים נהלים המחייבים את המשטרה להתייחס להיבט האישי. |
|
||||
|
||||
לא הבנת אותי לגמרי. לא התכוונתי חלילה ליחס שונה או מפלה בין חשודים אלא לעובדה שמושג מסוים שיהיה לשוטר על הרקע שמביא לפעולה זו או אחרת יגרום לו להתייחס לנושא בהומניות ולא באופן מכני ויבש. הדוגמא הקלאסית היא תאורית האבירות בכל מה שנוגע לנשים הנחשדות בביצוע פשע כזה או אחר (מצד אחד רחמים על האשה שהגיעה למצב כזה ומצד שני כעס על העובדה שדווקא הדמות שאמורה לייצג את ''המין היפה'' ואת הדמות האימהית כביכול, בוגדת ביעודה). נכון שבעבירות של אינוס למשל, ישנן חוקרות המוסמכות לכך אך לא יזיק אם גם לשאר השוטרים המעורבים יהיה מושג תאורטי שימנע מהם שיפוטיות מזיקה. |
|
||||
|
||||
עכשיו הבנתי (פשוט הגיע השוטר שקורא) מסכים במהות. יש לי השגות לגבי ההגדרות 'התיחסות הומנית' ו- 'התיחסות יבשה' אני מעדיף חוקר עם התיחסות 'יבשה' אך מקצועית (כלומר הוא יודע איך לגשת לנפגעת אונס) מאשר חוקר 'הומני' שלוקח ללב והדבר משפיע על כושר השיפוט שלו. |
|
||||
|
||||
גם אני. לרגע לא התכוונתי שהשוטר יהיה בתפקיד טיפולי ואמפתי אלא שלא ינהג באופן ציני וקר. |
|
||||
|
||||
זהו מקרה נדיר שמישהו מגיע איתי לתמימות-דעים. אני צריך לעבור שוב על הפתיל ולמצוא היכן טעיתי. |
|
||||
|
||||
סליחה. אני לא אעשה את זה שוב. (זה לא אתה, זה אני). |
|
||||
|
||||
אחרי שבע שנים את באה לי עם הקלישאה הזו? רק חסר שתציעי שנישאר ידידים... לכי יא-מחבקת. |
|
||||
|
||||
אם לא הייתי חושבת שאני לא מכירה אותך, הייתי חושבת שאני מכירה אותך... |
|
||||
|
||||
לא מכירה, אבל אף פעם לא מאוחר. |
|
||||
|
||||
וכל זה רק כי הסכמתי איתך קודם? וואו, אתה קל. |
|
||||
|
||||
היות ורעייתי שתחיה מתרגלת את העברית שלה מידי פעם תוך גלישה באתרים נבחרים אני מוצא לנכון להדגיש.... בכל מקרה, נעים מאוד. |
|
||||
|
||||
זו לא הצהרה של משרד החינוך. הפעם אי אפשר להאשים אותו. לא הוא ביקש את זה ולא הוא הפיץ את זה. הפרסום הוא אחד מיני עשרות הפרסומים של הלמס מדי חודש. מדובר, בסך הכל, בעוד סקר על עוד תחום, מבחינתם. אני אישית חשבתי שזה נושא מספיק חשוב ומעניין כדי להביאו לאייל לדיון, אבל אי אפשר להאשים פה את משרד החינוך. |
|
||||
|
||||
_______ העלמה עפרונית,חזרה מותשת מעוד יום בבית ספר, וממש עצובה שלקח לה פחות מחודש להחליט שהיא מגיע לעשות את השעות שלה וללכת, אחרי שהגיעה חדורת אידיאולוגיה ורצון טוב. |
|
||||
|
||||
קשה לדעת מה היינו עושים בלי המידע מתחת לקו התחתון. |
|
||||
|
||||
אבל אם כבר שאלת, אז בבקשה. אני עובדת כמורה מחליפה בבית הספר היסודי במקום מגוריי. הגעתי לשם, אחרי 4 שנים של התעסקות מסיבית בחינוך הבלתי פורמלי, מהן שנה בשנת שירות שחלקים נבחרים ממנה ביליתי בבית הספר השכונתי. ניסיון, עם ילדים, חינוך והוראה- יש. אמרתי לעצמי, שאם אני יכולה להשפיע עוד קצת, ולתת לילדים כאן, אז זה בהחלט עדיף על שעות מילצור בבית קפה או לעמוד על הרגלים באיזה חנות מעפנה. אידיאולוגיה- יש. נכון, מדובר בעבודה לא קבועה, ושעות לא מובטחות מראש (ואפילו צריך לקום בבוקר! מוקדם!) אבל מה זה לעומת ההרגשה הטובה? כלומר אפילו רצון- יש. אז זהו, שזה לא ממש רלוונטי. לי, כמורה, אין שום סמכות מול התלמידים. שום סנקציות שאני יכולה להפעיל עליהם, שום כבוד. בהתחלה אמרתי, טוב. אני כו-לה מורה מחליפה. ילדה בת 20 שמסתכלת להם בגובה העיניים (מילולית...). קורה. אבל אחר כך גיליתי שמדובר גם במורות הקבועות. האמירות ששמעתי מהילדים (בסך הכל בני 7 וחצי) זה לא בגלל שאני מחליפה. זה ענין של תרבות, של המסרים שהם מקבלים בדרך קבע. מדובר בבית ספר "נחשב" בישוב "איכותי". אתה יודע, "ילדים טובים מבית טוב".כל הקלישאות הרגילות. אבל מה? כבוד מינימלי אין. |
|
||||
|
||||
איזה אמירות? (דובי, כמה פליקים וזה עובר) (סתם, לא, אני נגד אלימות) |
|
||||
|
||||
המממ... "את לא קובעת עליי! רק אמא שלי קובעת עלי!" (וזה אפילו לא היה מופנה אליי, אלא כלפיי המחנכת שלו) "תומר, תלך בבקשה לכיתה של אילנה" (כאמור,אסור לי להוציא אותם מהכיתה, אז הפתרון הנפלא הוא להעביר אותם לכיתה אחרת, צפופה לא פחות) "לא!" "תומר, אני אמרתי לך ללכת אל הכיתה של אילנה" "לא! את לא תגידי לי מה לעשות!" "מורן, תשבי בבקשה בשקט ותעתיקי את התרגילים מהלוח" "לא רוצה" וזה בלי להזכיר חמישה ילדים שונים שביקשו להתקשר להורים שלהם (בלי שום סיבה מיוחדת, פרט לעובדה שהם נורא נפגעו מזה שלא נשאר להם מספיק בצק להכין חלות[כי הם יצאו מהכיתה סתם כך], כי נשברה להם המטריה [בכלל לא ירד היום גשם] או כי... ככה.), שלושה קרבות שנאלצתי לקטוע (באמת, מה עבר לי בראש?), מספר לא ברור של ילדים שיצאו 4 פעמים בשיעור להתפנות/לשתות, מספר עוד פחות ברור של ילדים שסתם יצאו החוצה, ילדה שנכנסה להיסטריה במשך שעה וחצי כי בקבוק תירוש שהיא הביאה נשבר, וסתם ילדים שחשבו ששיעור חשבון זה זמן מצויין לשחק בבייבבלייד שלהם, או סתם לצייר. (וזה היה רק היום. שלשום, היה לי ילד שהתחיל לנהום ולא הקשיב לאף אחד, עד שברח אל מחוץ לכיתה מזיל ריר ונזלת. אני לא צוחקת. זה היה מאד מבהיל.) אז יכול להיות שזה לא נשמע כל כך נורא. בסך הכל, נורא יפה שילדים עומדים על הזכויות שלהם, ויודעים מה מותר להם. חבל שהם לא יודעים גם מה אסור להם, ועוד יותר חבל, שההורים שלהם משתפים פעולה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
את לא לבד. |
|
||||
|
||||
נו טוב, אני יכול להאשים רק את עצמי. |
|
||||
|
||||
(כן, גם זו תגובה מיותרת שהייתי שולחת למייל שלך, אם היה כזה) |
|
||||
|
||||
אני פשוט חושב שלפעמים-לפעמים, לא תמיד-ההערות האישיות קצת מוגזמות. ככל הנראה הייתי צריך לשמור את דעותי לעצמי. אני מתנצל. סליחה אם פגעתי, ויום טוב. |
|
||||
|
||||
הבנתי שחלקכם חושבים שההערות מתחת לקו מוגזמות ומיותרות. אני חושבת שהורדתי את המינון. אממה? ה"מתחת לקו" לדעתי היה רלוונטי לנושא הדיון. התלבטתי איפה לדחוף אותו,ובגלל שרציתי לתמצת, חשבתי שלא נורא אם יהיה קו למעלה. מצד שני, אתה ביקשת שאני אוותר על הקו,ותראה מה יצא מזה... הנקודה שלי היא, שהמטרה הפעם לא הייתה לשתף אתכם ביום המעייף שעבר עליי, אלא לתת "מבט פנימי" על בית ספר יסודי אחת, שלצערי מעיד על עוד הרבה אחרים. |
|
||||
|
||||
ואני מודה לך מאד. שלא כמו מר א. אלמוני, אני מעריך את דעתך הפנימית, ואני בטוח שרבים אחרים מרגישים כך. תנו צ'אנס לקו! |
|
||||
|
||||
מעניין (וקצת מייאש) שאת מציינת ניסיון בחינוך הלא-פורמלי. אני מניח ששם היו לך עוד פחות סמכויות מאשר כמורה (אם זה אפשרי), ואני מניח ששם בכל זאת היה כבוד. עכשיו אפשר לכתוב הרבה מילים ותיאוריות, אבל לא מתחשק לי. אני רק רוצה להצביע על התופעה. אין בה משהו חדש או מפתיע, אבל הדוגמה כאן היא חדה: אותה עלמה, מול אותם ילדים1, ורק הבדל במסגרת. 1 לא נכון, כמובן. ילדים אחרים, ואף מחתך סוציואקונומי שונה, עד כמה שאני מבין - אבל זה עובד בכיוון שרק מחריף את הדוגמה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי למה מייאש. אני לא חושבת ששם היו לי פחות סמכויות. דבר ראשון, הילדים אותם הדרכתי (אני מתעלמת לרגע משנת השירות, שם היה ערבוב תמוה לחלוטין בין בית הספר/התנועה/החוג/הבית הפתוח/כל קשר אחר) הגיעו אלי מבחירה ומרצון. אם הם הפריעו בצורה מופרזת, היו אנשים מעלי אליהם יכלתי להפנות אותם, או להוציא אותם מהפעולה (ולהצמיד אותם למישהו אחר, לא לגמרי שונה מהשליחה לכיתה אחרת, אבל שונה לחלוטין) או לשלוח אותם הביתה. הנקודה המעניינת (?) אולי, היא שכשאני נכנסת לכיתה ו' והילדים שם עוד זוכרים אותי (גם אם במעומעם) כ"עפרונית מהצופים" אז קצת יותר פשוט. |
|
||||
|
||||
כמורה לשעבר, אני חשה הזדהות עם מה שכתבת בתגובות שלך למעלה לגבי מה שמתרחש בכיתה. הרבה שנים לא שכחתי את התחושה המשפילה של הקרקס שהתלמידות שלי עשו לי כאשר הגיע המורה שלי לדידקטיקטיקה כדי לבחון אותי. (על אף שהייתי המורה הקבועה שלהן!). עם הזמן, הנסיון קצת מפחית את תחושת חוסר האונים, מקרין יותר בטחון, ומשכנע את התלמידים בדרך כלשהי לשתף פעולה. אני כבר מזמן לא מורה, והקשר שלי לנושא כיום הוא בעקר דרך ילדי העוברים במערכת החינוך, ודרך כמה מאחיותי העובדות כמורות. לדעתי, אחת הרעות החולות של המערכת, שגם את הזכרת, היא ההורים. במקום שהמורים יקבלו גיבוי מההורים, ובכך יאפשרו את הסמכות של המורים על התלמידים, דבר שהוא תנאי בסיסי לכל תהליך ההוראה, הם ניצבים לעיתים קרובות, יחד עם ילדיהם כנגד המורים, והורסים כל אפשרות לנהל מערכת יחסים נורמלית, שתאפשר העברת ערכים וידע מצד המורים לתלמידים. כילדה קטנה זכור לי מקרה בו אחותי שלמדה אז בכיתה ב', חזרה הביתה נרעשת וגועשת, וסיפרה שהיא התווכחה קשות עם המורה שלה. המורה טענה שהנחלים זורמים מהים אל ההרים ולא מההרים לים, כי מאיפה יש מים בהרים? ואילו הים מלא מים. אני זוכרת את המבט המשונה בעיניה של אימי, ואת התגובה שלה לאחותי שהיתה הצדקת המורה(!) תוך הסבר שכנראה אחותי לא הבינה בדיוק את מה שהיא אמרה וכו'. כששאלתי אותה, הרבה שנים אחר כך, לפשר התגובה היא אמרה לי: תראי, זה שהמורה היתה טיפשה הבנתי מיד, אולם מה הייתי מרויחה מכך שהייתי מצטרפת לביזוייה בעיני אחותך? את השטויות שהמורה לימדה ניתן לתקן, אולם את היחס הרע, חוסר האמון, וההתנשאות שהאחותך היתה חשה כלפי המורה הזאת, ואולי כלפי המורים בכלל, אם הייתי מגבה אותה, היה הרבה יותר קשה לתקן. בכך הייתי הורסת לה את היכולת ללמוד את מה שניתן היה בכל זאת ללמוד ממורים אלו. חבל שהיום ההורים לא מבינים דבר בסיסי זה. |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא בטוחה שאת השטויות שהמורה לימדה ניתן לתקן. לדעתי זה חמור לא פחות. |
|
||||
|
||||
ברור שיותר טוב שהמורים יהיו בעלי ידע רחב בעלי כשרונות ומוטיבציה וכן גם עדיף שלא יטעו אף פעם. אולם זה לא המצב. חוסר האמון במורה וביזויו, לא יגרום למורה לדעת יותר. סביר להניח שבמהלך שאר הלימודים, התלמידים יתקלו במורים שידעו קצת יותר, והם יתקנו במידה רבה את הטעויות בידע. לעומת זאת חוסר אמון במורה יגרום לחוסר יכולת לקבל ממנו מה שבכל זאת יש לו לתת. זה גם יגרום להצדקת חוצפה וחוסר משמעת כלפיו וכלפי שאר המורים, שברוב מוחלט של המקרים אינה מוצדקת, ומקלקלת מאוד את היכולת לחנך וללמד. כך שיצא שכרך בתיקון הטעות האחת, בהפסד של בורות גדולה. |
|
||||
|
||||
ועם הפיסקה השניה שלך אני מסכימה לחלוטין. אבל אני בכלל לא בטוחה שבהמשך הלימודים התלמידים יתקלו במורים שייתקנו את הידע השגוי. יש מעט מאוד מורים *טובים*, ומידע שגוי בכיתה ב' יכול (לדעתי) להישאר מידע שגוי בגיל עשרים. |
|
||||
|
||||
יש יותר מ"מעט" מורים טובים. יש מעט מדי מורים טובים *מאד*, והרבה מדי מורים שנשחקו. אבל מה? מרבית המורים לפחות יודעים את החומר שהם צריכים להעביר. הבעיתיות לטעמי היא לא בעובדה שהם _לא יודעים_ את החומר (כמו שאת טוענת) אלא בעובדה שהם לא יודעים/מצליחים להעביר אותו בצורה מספיק טובה. |
|
||||
|
||||
ואיפה אמרתי שהם לא יודעים את החומר? אמרתי שסביר להניח שהם לא יתקנו את הטעויות שנעשו בגיל צעיר יותר, כי יש מעט מורים טובים- נכון מאוד, בדיוק בגלל שהם לא יודעים/מצליחים להעביר אותו בצורה מספיק טובה. זאת היתה הבעיה עם רוב המורים שאני פגשתי (בתור תלמידה, ולא רק). |
|
||||
|
||||
אני מתערבת שוב כדי לנסות להדגיש את הכוונה בתגובה שלי. אין ספק שטוב היה שיהיו מורים טובים ומוכשרים יותר. (כמו גם רופאים, עורכי דין, וכל שאר המקצועות בעולם). אולם היכולת שלנו, כאנשים פרטיים, להשפיע על קידום המורים בארץ מוגבלת מאוד. נתינת גיבוי למורה בעיני הילד, הוא מעשה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות לגבי ילדיו, ובכך לאפשר להם למצות את מה שיש למורה להעניק להם, הרבה יותר טוב. כך אפשר לתקן, ולו במעט, את החסרון האובייקטיבי שיש במערכת. מה שאני כותבת כאן אינו השערה בעלמא. אני חוויתי זאת עם כל ילדי שעברו/ עוברים במערכת החינוך. (שבעה במספר עד עתה), וסליחה על ההתייהרות, עם תוצאות טובות. כולל חשיבה עצמאית וביקורתית, וביטחון עצמי ביחד עם הכבוד למורים. אני טורחת לכתוב זאת, משום שאני יודעת שזה הלך חשיבה לא לגמרי מקובל, ובודאי לא מיושם הרבה. ולדעתי זה פספוס גדול. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שכיום לא מדובר (בהכרח) על מורים שטועים וילדים שצודקים, אלא על ילדים שהפנימו כל מיני ערכים רלטיוויסטיים. כשהם אומרים משהו והמורה אומרת שהם שגו, התשובה היא ''ככה אני חושב ואין נכון או לא נכון''. זה מתחיל כבר מכיתות נמוכות, למיטב ידיעתי. אם תשאלי אותי, זה נובע ממחסור בחינוך למדעים - הילדים קולטים פילוסופיה בגרוש (שלא לדבר על מיסטיקה ושאר הבלים) מהבית, ואין להם שום חינוך בסיסי בעקרונות של מחקר מדעי, הוכחות ולוגיקה. |
|
||||
|
||||
אתה אולי צודק לגבי הערכים הרלטיוויסטיים, יכול להיות שהפילוסופיה הזו המנסרת בחלל עולמנו משפיעה על הילדים ולכן קשה להם לקבל דברים מהמורים שלהם. לדעתי גם הוכחות ולוגיקה לא יעזרו כאן, כי גם זה לא יהיה מקובל על בעלי הדעות העצמאיות. מכל מקום חינוך והוראה לא יוכלו להתקיים אלא במקום בו יהיה ברור שיש תלמידים שהם "קטנים וחסרים ידע", ויש מורה שהוא "גדול ובעל ידע", והוא מעביר אליהם את הידע. זה אולי נשמע מאוד לא נכון פוליטית, אולם לדעתי זהו תנאי יסודי להעברת אינפורמציה וערכים. אפשר להחליט שאנו לא צריכים ללמד ולחנך את ילדינו, כי ממילא אין אמת מוחלטת ומה שנכון היום שיקרי מחר, ומה שחשוב היום נשכח מחר. אולם אז אנו מסתכנים בכך שנגדל אנשים שיגדלו ללא יכולות חשיבה ולמידה מינימליים. פשוט כי הם לא פיתחו בגיל המתאים את ה"מסלולים" הנחוצים לזה במוחם. כמו ילד שיגדלו אותו ללא שפה, או ילד שלא יתנו לו להשתמש בעיניו.הם לעולם לא יוכלו לחשוב/לדבר או לראות בצורה תקינה. |
|
||||
|
||||
אגב, הייתי שמח להסכים איתך, אבל בעקבות המפגש האחרון שלי עם צוות המורים של חטיבת ביניים מסוימת, קשה לי שלא לתמוך בעמדת התלמידה שניצבה בפני צוות מורים (ומנהלת) אטום וגם קצת סתום. חלק מהבעיה הוא גם בכך שהמורים חורגים לעיתים מהמנדט שניתן להם (לחנך את הילדים לערכים מסוימים שמוכתבים להם) ומביעים סנטימנטים כמו זה שהביעה המנהלת בשיחה איתי - ''ביה''ס הוא הבית שלי ואני אעשה בו מה שאני מוצאת לנכון''. |
|
||||
|
||||
זה נכון שלעיתים אתה נתקל במורה שלא נראה מתאים לתפקידו בלשון המעטה. אולם גם אז זה ממש לא עוזר לתהליך החינוכי של הילד, כאשר אתה מוריד מכבודו וסמכותו בעיניו. נקודה נוספת שרציתי להגיב אליה היא המשפט ''שהמורים חורגים לעיתים מהמנדט שניתן להם (לחנך את הילדים לערכים מסוימים שמוכתבים להם)''. אם אני מבינה נכון, ומקצינה את אמירתך, אתה בעצם מתייחס למורים כאל ''רובוטי חינוך והוראה''. או כאל ''ספקי שירותי חינוך והוראה''. אני חושבת שנכון יותר להתייחס אליהם כאל בני אדם, כולל חולשות ומעלות של בני אדם. הילדים בנויים להתמודד עם זה. כשם שהם בנויים להתמודד עם זה שהוריהם לא מושלמים, יש להם חולשות, הם עושים לעיתים טעויות, וזה ממש לא נורא. |
|
||||
|
||||
דווקא ממך ציפיתי ליותר תמיכה בהתנגדות שלי לצוות הוראה שמתייחס לילדה כמוקצה מחמת מיאוס בגלל שהיא מביעה עמדות פוליטיות ימניות... |
|
||||
|
||||
לא הבנתי שמדובר על מקרה ספציפי שתואר כאן באיזה מקום. לכן התגובה שלי היא על מה שהבנתי מהתגובה הפרטית שלך. אני לא מצליחה לעקוב אחרי כל הדיונים. תפנה אותי. מכל מקום, העקרון של גיבוי בית הספר על ידי ההורים עדיין נראה לי חשוב. במקרה כזה, בו בית הספר אינו מתאים לדעות הפוליטיות שלי, ומפגין זאת, פשוט הייתי מעבירה את הילדה שלי לבית ספר אחר, מתוך מחשבה שטובת ילדי מחייבת שהוא ילמד בבית ספר שהוא מכבד. |
|
||||
|
||||
באופן מוזר, אף אחד לא כתב משהו והתקומם נגד הגישה שלך עד עכשיו. איך הגעת מאישור של האם שמה שבתה אומרת הוא האמת, אל "היחס הרע, חוסר האמון, וההתנשאות שאחותך הייתה חשה כלפי המורה הזאת, ואולי כלפי המורים בכלל." ואל "בכך הייתי הורסת לה את היכולת ללמוד את מה שניתן היה בכל זאת ללמוד ממורים אלו"? כאילו, למה לא למשל "אם האם הייתה מסכימה עם הבת, הבת הייתה לומדת שגם דמויות סמכותיות עשויות לטעות, ולא הייתה מפתחת אישיות שנכנעת בקלות לסמכות", ואולי "אם האם הייתה מאשרת את דברי הבת, הבת הייתה לומדת שהאמת לא תלויה בדובר", או "הייתה מפתחת בטחון עצמי, ומקבלת אישור לכך שיש מי שעומד לצדה בעולם". |
|
||||
|
||||
בעולם ממנו באה ניצה דמויות סמכותיות לעולם אינן טועות או לפחות זה החינוך שמנסים לתת שם |
|
||||
|
||||
ההיכרות שלך עם העולם שממנו באתי כנראה מצומצמת ורווית דעות קדומות- (אופייני לעולם ממנו באת אתה כנראה..) דווקא בעולם בו גדלתי, בו יש משמעות לאמת, הגדולה יותר מהאנשים הנושאים אותה, יש תמיד לכל אחד אפשרות לבקר את האנשים ה''סמכותיים'', ולהשוות את אמירתם והתנהגותם לאמת אותה הם מבטאים. מי שמצוי יותר בהלכי הרוח בעולם הדתי והחרדי, יודע שמדובר ב''עם קשה עורף'', ודעתן, הרבה יותר מזה החילוני, שדי בכמה כתבות דמגוגיות ביומן הטלויזיה כדי שרוב הציבור ישנה את דעתו. |
|
||||
|
||||
כמובן שאימי לא אישרה שהנחלים זורמים מהים להרים... מה שאימי לא עשתה -והיום הרבה הורים כן עושים- הוא לומר שהמורה טועה, והוא לא מבין את החומר, והוא לא יודע ללמד וכו'. אם אימי היתה אומרת את מה שהיה מתבקש בסיטואציה כזאת, היא היתה גורמת להשפלת המורה בעיני אחותי, וזו לא היתה שוכחת למורה את זה לעולם, וכך גם כל שאר תלמידי הכיתה.. כמובן שאפשר היה לשכוח מהמשך תהליך למידה או חינוך כלשהו, בין המורה הזו ובין אחותי. אני חושבת שזו טעות לחשוב שכאשר תלמיד מכבד את המורה שלו הוא ''נכנע בקלות לסמכות''. הכניעה לסמכות נובעת מחוסר ביטחון באינטלקט שלך, ולא מכך שאתה מכבד אחרים. בדיוק כשם שזה שאתה מזלזל באחרים לא אומר שאתה עצמאי בדעותיך, (כפי שיש שחושבים בטעות), אלא שיש לך חינוך רע שלא מכבד אנשים. דוקא היכולת ללמוד, ולקבל חיזוקים חיובים מהאנשים שאתה מכבד, מפתחת את הביטחון העצמי בידיעותיך וחשיבתך. ביטחון היכול להוות בסיס לביקורת על האינפורמציה המובאת בפניך. התחושה ש''מישהו עומד לצדך בעולם'', נבנית מתוך האמון הבסיסי שיש בין הילד ובין ההורים שלו, ולא צריכה לבוא על ידי הסכמה קבועה למה שהוא אומר או חושב, אלא אם הם באמת מסכימים לזה. יש עוד הרבה מאוד להרחיב הנושא הזה, אולם זה מספיק לתגובה אחת. |
|
||||
|
||||
מצטער, לא מבין. קראתי מחדש את התגובה שלך שפתחה את הפתיל, ואני לא מבין מה הטעם בהצדקת המורה. למה לא להסביר לתלמיד שכולנו טועים לפעמים, גם אנשים מבוגרים וכדומה? בודאי שאני לא בעד ביזוי או זלזול במורה מול עיניי התלמיד (אני לא יודע למה את חושבת שזה "מתבקש"). אני לא בעד זלזול באף אדם, גם אם אני חוטא בזה לפעמים. מעבר לזה, אני לא מקבל את ההצהרות בשאר התגובה שלך: נטייה לכניעה לסמכות היא שאלה של אישיות ואין לה קשר לאינטלקט, כיבוד אנשים לא אמור להיות תוצאה של חינוך אלא של הכרה פנימית, ואת התחושה ש"מישהו עומד לצדך בעולם", גם אם מקורה ביחסים ראשוניים, צריך כל אחד מאתנו יום-יום, במיוחד ילדים שעדיין לא רכשו את כלי-ההתמודדות עם העולם. מספיק לתגובה אחת. |
|
||||
|
||||
יהונתן, עד כמה שאני מבין, אגרת הרמב''ן היא מסמך מאד חשוב עבור ליהודים. המכתב שאותו מצווה הרמב''ן לקרוא לפחות פעם בשבוע, מכיל הרבה אמיתות בנליות וגם אימרות יפות ובסיסיות על הדרך בה יש להתנהג בחברה (חלק קטן מהם מתאים אפילו לאדם לא מאמין). כתוב שם בין השאר ''ותתביש מכל אדם, ואם יקראך איש אל תענהו בקול רם, רק בנחת כעומד בפני רבו''. בנוסף, החזון איש אמר שחכמה עוברת אלינו רק ''דרך נשמת חכם חי'' היינו דרך מורה שאנחנו מקבלים עלינו שהוא חכם. גם אני אסתפק בזה... |
|
||||
|
||||
היי רון, לפעמים הפער בחכמה הוא כל-כך גדול, שאי אפשר לגבור עליו בקלות כזאת. אני חושש שלא תוכל ''להסתפק בזה'', ותאלץ להסביר לי את כוונתך. |
|
||||
|
||||
אני אישית חושב שיש משהו בשני הכיוונים - מצד אחד, קשה ללמוד ממישהו אם אוטומטית מתייחסים אליו כנחות ממך, ולכן מתעלמים מדברים חשובים שהוא אומר. מצד שני, קשה ללמוד ממישהו אם אוטומטית מתייחסים אליו כעליון לך, ולכן נותנים חשיבות יתר לדברים לא-חשובים שהוא אומר. הגישה שלי היא, בדרך כלל, פשרה בין גישות הקיצון הללו.. אם אני יודע, למשל, מדבריהם של אחרים ומכתביו של אדם כי הוא סמכות בתחום מסויים, אקשיב לו יותר מאשר מלסתם אדם. מצד שני, אם מישהו שתחום סמכותו הוא אחד יתחיל להתנהג כבר-סמכות בתחום אחר לחלוטין, אחשוד בו מאד. בכל מקרה, לא הייתי רוצה שילדי ההיפותטיים יקבלו כל מלה שהמורה אומר כתורה מסיני (גם אם הוא מדבר על תורה מסיני), במיוחד אם הם ילמדו בבי''ס קתולי.. לעומת זאת, ארצה שתהיה להם היכולת לתפקד מול סמכות, שעצמאיותם לא תהפוך לאנטי-סמכותיות, שתמנע מהם ללמוד את מה שאכן יש למורה להסביר. בדוגמה של ניצה, אני הייתי אומר לילדה כי כן, המורה טעתה, גם למורים זה קורה, אבל הייתי מבקש ממנה שלא תרחיב על כך את הדיבור עם המורה, כי אנשים לא אוהבים, בדר''כ, לשמוע שהם טועים. ובכל מקרה לא הייתי מתחיל בנאום על אווילותם של המורים, וכדומה. (אם המורה הייתה מתייחסת אל הילדה בזלזול, או פועלת כמו הסגל החביב בחטיבת הביניים, שלידידתנו חנה יש הכבוד המפוקפק ללמוד בה, הרי שיתכן וכן הייתי מתחיל בנאום כזה.) |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה מסכים איתי שהנקודה החשובה היא לשמור על כבודו של המורה בעיני התלמיד, על אף שהוא טועה. איך לעשות זאת- האם להסביר לו שאפשר לטעות לפעמים, או לומר שיתכן והתלמיד לא הבין את המורה או עוד אפשרויות, זה כבר שייך לשיקול הדעת המתאים ספציפית לאירוע. בשביל אחותי שהיתה סוערת ובקורתית ואימי ידעה שהיא מסוגלת לפתוח מסע צלב נגד המורה שטעתה, הרי שתגובתה של אימי התאימה כדי למזער את הנזק. כניעה לסמכות היא ודאי עניין של אישיות וביטחון בשיקול הדעת העצמי- את זה הילד מקבל רק אם הוא מעריך את המורה/הורה שלו ואז מקבל ממנו חיזוק חיובי, ואישור ליכולתו. אם הילד לא מעריך את מוריו או הוריו הרי בתוכו, הוא לא יאמין להם, ודעתם לא תהיה משמעותית בעיניו. זה ההבדל בין לקבל מחמאה ממישהו שאתה מעריך, לבין לקבל הערכה ממישהו שאתה מזלזל בו. לגבי כיבוד אנשים, האמירה שלך לא מובנת לי. מה זה הכרה פנימית שאינה תלויה בחינוך? ולמה כיבוד אנשים תלוי בזה דווקא? מה שאני יודעת מנסיוני כבת וכאם הוא שאין צורך בחיזוק יומיומי של תחושת התמיכה והשייכות ביני ובין הורי, וביני ובין ילדי. זה מעין "ברור מאליו". אני לא חשה שאני צריכה לאשר את התמיכה שלי בילדי בכל המצוקות הבאות עליהם, אלא ההתייחסות שלי מנסה להיות עניינית לנושא. האהבה והתמיכה היא בסיס מובן מאליו. דווקא על בסיס השייכות הקיומית והראשונית הזאת יכולה להגיע הביקורת האמיתית והטובה ביותר, שמתקבלת בצורה ה"נקיה" ביותר. את ההערות הטובות (והקשות) ביותר, שבאמת גרמו לשינויים בהתנהגותי, קבלתי מאמא שלי... |
|
||||
|
||||
אני חושב שכמעט כל אחד נתקל במורה מצויין אחד אי שם במהלך 12 שנות לימוד. אבל בד"כ זה רק אחד, והוא יוצא מן הכלל שמלמד על הכלל. |
|
||||
|
||||
ניקח מורה ממוצע/ת: עבודה של בערך שש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. חודשיים חופש גדול, שלושה שבועות פסח, שבוע חנוכה ועוד ימים כהנה וכהנה פה ושם. מה יצא לנו? בערך תשעה חודשים של שלושים שעות בשבוע. אה, יש גם אסיפות הורים וישיבות צוות? נעגל לשלושים וחמש שעות לשבוע ובחישוב כולל כ-1260 שעות בשנה שעבורן מקבלים בערך 4000 ש"ח לחודש (נניח 4000, לדעתי זה יותר גבוה), מה שמביא את החישוב לכ-38 ש"ח לשעה נטו. מצטערת, אין הרבה עבודות בהן כל בוגר תואר ראשון או תעודת הוראה מקבל שכר כזה. והשחיקה? אה, בשביל זה כל שנה שביעית היא שנת שבתון (שבתון!) בתשלום. לא שאני אומרת פה שלהיות מורה זו חגיגה, אבל נמאס לי מהקיטורים בנוגע לכסף. |
|
||||
|
||||
שלושים שעות? האם אי פעם בדקת מבחנים או עבודות? זה לוקח שעות על גבי שעות. כן, גם לשבת בבית ולבדוק מבחנים זו עבודה, כמו גם להכין את השיעור ולהכין את הסמסטר. שנת ההשתלמות משולמת מקרן אליה מפרישים המורים בכל חודש חלק מהמשכורת (אותם 4,000 ש"ח, ולפעמים רק 3,000). אני לא יודעת מה המשכורת המקובלת בארץ היום, אבל 3,000-4,000 ש"ח נראה לי סכום נמוך במיוחד לבוגרי תואר ראשון. |
|
||||
|
||||
"3,000-4,000 ש"ח נראה לי סכום נמוך במיוחד לבוגרי תואר ראשון" נכון, אבל זו בעיה שסובלים ממנה רבים אחרים בשוק העבודה הישראלי שכה אוהב לנצל את השכיר. בשבועיים האחרונים יצא לי לראות בוגרי מדעי המחשב שמרויחים 18 ש"ח לשעת עבודה (?!). כל זאת מבלי להתחיל לדבר על בוגרי תארים בפסיכולוגיה, פילוסופיה, תרבות צרפת, משפטים ושאר ירקות שמתקרבים למשכורות שכר מינימום (ונאלצים ללמוד תואר שני בשביל לקבל משכורת קצת יותר אנושית). בישראל מרויחים מעט! מי אמר שזו צרה של מורים? |
|
||||
|
||||
מורים בארץ מרוויחים מעט מזה שנים, בעוד מתכנתים נהגו להרוויח סכומים נאים עד לקריסת שוק ההיי-טק. היום הכלכלה בכי רע, כך שאפשר לומר למורים "על מה אתם מתלוננים"; אך גם כשהמצב הכלכלי יציב, מרוויחים המורים מעט. ד"א, אני לא חושבת שזו הסיבה להתנהלות האומללה של מערכת החינוך, ולא חושבת שהעלאת שכר המורים תביא לרפורמה המיוחלת בנעשה בכיתות. נכנסתי לנושא כדי להעמיד דברים על דיוקם מול מר אלמוני. |
|
||||
|
||||
לא הזכרתי רק את ההיי-טק. גם בוגר תואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה (זו רק דוגמא אחת), מוצא את עצמו עובד בשכר מינימום עד לסיום התואר השני. מה כל כך מיוחד במורים? תואר ראשון בישראל לא שווה הרבה מבחינת שיפור תנאי שכר (הוא מהווה יותר כמעין תנאי מינימלי ל*קבלה* לסוגי עבודה שונים). אני מסכים שיש לעשות הרבה מעבר להעלאת שכר, אך לא הבנתי איך העמדת דברים על דיוקם. גם עבודות אחרות (ביחוד במקצועות הטכניים) מצריכות המשך עבודה (לפעמים קשה) מעבר לשעות העבודה הפורמליות, בה העובד צריך לשבת על התחת שעות וללמוד הרים של חומר טכני (יש חברות שעושות מבחנים לעובדיהן). לא הבנתי כיצד עובדת בדיקת הבחינות בבית, סותרת את חישובו (חישובה?) של האלמוני (38 ש"ח לשעה). האם הסכום שיורד למורה במהלך 6 שנים הוא בדיוק הסכום שחוזר אליו במהלך שנת השבתון? |
|
||||
|
||||
על החישוב: היא חישבה 35 שעות בשבוע, אני טענתי שזה הרבה יותר. ובכללי: אוקיי. כנראה שוק העבודה שאני חוויתי שונה משוק העבודה הנוכחי (או ה"אמיתי") אותו אתה חווה או אותו חווים אחרים. במהלך לימודי התואר הראשון בארץ ב-1998 הרווחתי מעל 4,000 ש"ח בחודש על עבודה במשרה חלקית (ועוד כעובדת מדינה), כך שאותו הסכום נראה לי נמוך לעובד בעל תואר במשרה מלאה. אז כנראה שבאמת אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
בדיקת הבחינות (ושעורי בית) בבית, להבדיל ממעבר על חומר מקצועי הקשור לעבודה, אינו קשור לקידום המורה, לרצון הטוב שלו, או אפילו למוטיבציה שלו. זהו חלק בלתי נפרד ממהות העבודה שלו. בשום גוף צבורי (ואפילו לא בפרטי) נמדדות שעות העבודה של עובד מסוים כשעות קבלת הקהל שלו ותו לא. ההנחה ששעות העבודה של המורה הן רק השעות בהן הוא ניצב אל מול התלמידים ("שעות קבלת הקהל") היא מוטעית, ואפילו דמגוגית. ולשאלה האחרונה שלך: על כל שקל שאני מפריש לקרן השתלמות (ואני לא מורה, כך שאיני חייב לנצל אותה להשתלמות, אלא רשאי להשתמש בכסף גם להחלפת הרכב, בנית בית וכו'), מפריש המעסיק (הפרטי) שלי שלושה. |
|
||||
|
||||
לא מספיק שהוספתי חמש שעות לשבוע בשביל סעיף ה"שונות"? אין בעיה, קחי עוד חמש, עלי. עדיין מגיעים לכ33 ש"ח לשעה, שכמו שציין אביב, נחשבת משכורת לגיטימית ואפילו מכובדת בשוק העבודה בארץ. מורים לא מרוויחים פחות מהשאר, הם פשוט עובדים פחות שעות. זה הכל. |
|
||||
|
||||
אלא שמורים מועסקים במקרים רבים מאד בשברי משרה, ומורה שלא מצליח לגייס מספיק שברים הוא מובטל מאונס, גם אם רק חלקית. אין לזה הרבה מקבילות בשירות הציבורי. |
|
||||
|
||||
גם חופשת הקיץ היא מעין ''מובטלות מאונס'', ורוב המורים שאני מכירה עוסקים בכל מני עבודות הוראה צדדיות בקיץ. בעוד שהציבור רואה את זה בתור הצ'ופר הגדול של המקצוע, מורים רואים את הקיץ פעמים רבות כעונש הגדול של המקצוע. |
|
||||
|
||||
הפתרון - יום לימודים ארוך. גם ההורים ישמחו, גם המורים יוכלו לדרוש הרבה יותר כסף. רק הילדים יתבאסו. |
|
||||
|
||||
הפתרון הוא לא ביום למודים ארוך, אלא ביום חינוך ארוך. לא עוד מאותו הדבר, אלא מסגרת כוללת, המעסיקה מורה במשרה מלאה של 45 שעות שבועיות, מתוכן הוא ניצב מול הכתה 30 (או 24) שעות, כמקובל היום, ושאר השעות מוקדשות ליתרת עבודתו: קבלת קהל (הורים, מפגש פרטני עם תלמידים, יועצים, פסיכולוגים וכו'), בדיקת מבחנים ושעורי בית, הכנת מערכי שעור וכו'. במקביל יועסקו התלמידים בהכנת שעורי בית, חוגים ופעילויות רב גיליות, משחקים, גלישה באינטרנט (האייל מחוץ לתחום למעט מגמת מידענות) וכו'. אלא שיש שני מכשולים בדרך: משרד האוצר וארגוני המורים. משרד האוצר, ברור למה: תכנית כזאת דורשת משאבים רבים. רק לשם דוגמא: משרד לכל מורה, ושרותי הסעדה מסובסדים (לפחות עבור חלק מהתלמידים). ארגוני המורים זה כבר ספור אחר. למרות שיש להניח שצעד כזה ישפר את תנאי העסקתם של המורים, הרי מורים רבים, אשר הסיבה העיקרית לבחירתם במקצוע ההוראה הינה מסגרת השעות, יתקוממו כנגד השנוי. זאת, בתוספת השמרנות המובנית בכל ארגון מקצועי, יביאו להתנגדות נמרצת של ארגוני המורים. |
|
||||
|
||||
והייתי מוסיף גם לימודים אקדמאים בתחומים מסויימים כמו חינוך, פסיכולוגיה, פילוסופיה וכו'. או אולי מסלול אחד שמרכז בתוכו לקט מתחומים שונים תחת השם ''הוראה''. מה שבטוח לא עוד מורים עם שישיות בבגרות. |
|
||||
|
||||
אני יכול לדבר רק בשם עצמי, אבל יש עוד מכשול בדרך: יש אנשים, כמוני, שלמשך רוב שנות הלימודים שלהם, שהיה בביה"ס שלא במסגרת שעות הלימוד עצמן (ולפעמים גם אז) היא גיהינום, בו מתעללים בהם מילולית ופיסית, והם מוקפים באנשים אחרים כאשר הם צריכים זמן פרטי ושקט בו יוכלו לחשוב. כתנאי מקדים ליום לימודים ארוך צריך לפחות לפתור את בעית האלימות בביה"ס - בין אם על ידי הרחקת ילדים אלימים, ובין אם על ידי לימוד ילדים חלשים יותר כיצד להגן על עצמם, וכשדרוש, להסתדר בחברה. |
|
||||
|
||||
אכן, בעיה מוכרת (וכואבת). כמובן שמה שהצעתי הוא רק תקציר, ולא תכנית עבודה מפורטת, אבל השנוי אמור לכלול אתו גם שנוי באיכות ההוראה, שנוי במעמד ובסמכות המורה, ויחד אתם, גם הפחתה ברמת האלימות הבלתי נסבלת בבתי הספר. |
|
||||
|
||||
אחד הדברים שתמיד מוציאים אותי מהכלים הוא סיפורים של התנכלויות ילדים לחלשים ואלימות אצל ילדים. רק לאחרונה נודע לי שבן-כתה שלי סבל מהתעללות פיזית במהלך כל שנות התיכון ע"י בני כתה אחרים, ולי לא היה מושג. האם שינוי במעמד ובסמכות המורה ישפר את המצב? ומה עם הדרך הביתה אחרי בי"ס, למשל? האם פחד מהמורה יעזור? שמעתי מקרים על הורים של ילד מוכה שהתלוננו ישירות אצל הורי הילד המכה, וללא תועלת - ההורים היו חסרי אונים מול הילד, או לחילופין נקטו בענישה לא אפקטיבית. כיצד יוכל מורה לעזור לשנות את המצב? |
|
||||
|
||||
עבודה (חלקית) בבית אינה כמו עבודה רגילה על כל המשתמע מכך. גם אם שנת ההשתלמות משולמת על ידי המורה עצמו זוהי פרווילגיה _אדירה_ שלא ניתנת לעובדים במקצועות אחרים. ולגבי התואר הראשון, אנו בכיוון ששם נמצאות מדינות רבות אחרות, בהן נקודת ההתחלה היא מקבילה כלשהיא לתואר שני. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע, יש לי כמו לעוד המון עובדי מדינה ועובדים במגזר הפרטי דבר שנקרא קרן השתלמות. אני מפקיד לתוכה סכום כסף מסויים כל חודש, המעסיק מוסיף קצת וכעבור שש שנים מצטבר בה סכום כסף ששוה לשכר שנת עבודה פחות או יותר, אני כנראה אעדיף להוציא את הכסף על שיפוץ הדירה (6 שנים עם יושקו יכולים להיות מאוד הרסניים לדירת שניים וחצי חדרים פלוס מרפסת שמלכתחילה הייתה זקוקה לשיפוץ קל) אבל באותה מידה יכולתי לצאת לחופשה ללא תשלום של שנה בדיוק כמו מורה. אבל זה הכל חלומות באספמיה, מאז הצבא לא הצלחתי להחזיק מעמד באותו מקום יותר משנתיים. אין שום סיכוי שאני אשאר ב HIA שש שנים שלמות. |
|
||||
|
||||
אז ככה, לא ממש עברתי על כל התגובות בפתיל שנפתח בהודעה שלך, אבל נדמה לי שאת רוח הדברים הספקתי לקלוט, ושהבהמשך שקעו התגובות לדיונים פנימיים שכבר מזמן התנתקו מהמקור. זו הסיבה שבגללה אני רוצה להגיב לנקודה אחת שלך שזכתה להתעלמות. מה זאת אומרת "שתפקידם לעזור לאנשים אחרים לפתח יכולות שיעזרו להם להרוויח שכר גבוה יותר בעצמם"? האם זה התפקיד שאתה מועיד למערכת החינוך?, כישורים לקבלת משכורת גבוהה יותר מזו של מורה? האם זו כל ההכנה לחיים שהחברה צריכה לספק לילדיה? אולי התגובה שלי היא דמגוגיה זולה, אבל איכשהו נדמה לי שיש הנחות יסוד שהן שגויות, או לחילופין מחרידות, המסתתרות מאחורי המשפט הזה שלך. |
|
||||
|
||||
הגזמת. זו היתה צורת התנסחות מפותלת. אבל בקשר לנקודה עצמה - כן, אני חושב שאחד התפקידים החשובים של מערכת החינוך (לא היחיד, אבל בחרתי לציין אותו בגלל ההקשר של הטיעון) הוא להעניק לאנשים יכולות מינימליות כלשהן שיסייעו להם להתפרנס ולהיות עצמאים. בוודאי שחינוך שמתעסק *רק* בזה הוא חינוך גרוע, בדיוק כפי שהחינוך של ש"ס (או חינוך חרדי בכלל) הוא גרוע, מכיוון שהוא לא מתעסק בפיתוח יכולות כאלה בכלל. התגובה שלך אינה דמגוגיה זולה, אבל היא הוצאה של הדברים שלי מהקשרם. ייתכן שהייתי צריך לציין באיזשהו מקום "בין השאר" או ביטוי דומה כדי לשים את הדברים באור המתאים. |
|
||||
|
||||
לקרוא להם 'יוצאי חבר העמים' ולא 'מורים אקדמאים' |
|
||||
|
||||
כמה כבר עולה לקנות תואר באיזו אוניברסיטה לאטבית? |
|
||||
|
||||
תגובה 102892 |
|
||||
|
||||
לפני שהמורים רוכשים תואר כלשהו, כדאי שילמדו אותם לדבר עברית כמו שצריך. עלגות, בלבול בין זכר ונקבה ועוד לא דיברתי על תכנים. כמובן שאין באמור לעיל כדי לעשות הכללות (אם יש צורך אני אצביע על כל המורים באופן פרטני...). |
|
||||
|
||||
למה הכוונה ב"בלבול בין זכר ונקבה"? קוראים לגבר גברת? |
|
||||
|
||||
שלוש בנים וחמישה-עשר אבנים |
|
||||
|
||||
למה אין "בנות" בהודעה שלך ? זו אפליה מינית ! אותך לפמיניסטיות באתר ! |
|
||||
|
||||
כי אין מילים בזכר שמתסיימות ב''בנות''. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(אמנם הנושא לא חדש) למה האנשים אמורים לדבר לפי הנורמות של האקדמיה ללשון? למה קוראים לזה "נכון"? בעברית של זמננו אכן מקובלות הצורות כגון "עשר שקל". מה רע בזה? אין סכנה של אבדן קטגורית המין הדקדוקי: האנשים לא אומרים "הגברת נכנס לאוטובוס". אכן, בכל השפות "הממוסדות" קיים איזשהו תקן מעורפל יותר או פחות. בעברית התקן הוא אידיאלי ואף אחד לא מדבר בעברית תקנית לחלוטין, וזה בסדר גמור. נזכיר רק את המלים ה"מלרעיות" גלידה, כובע וצלע, ואת ההגיה הנכונה של מלים כמו ראיתם, כתבתם - reitem, ketavtem במלרע. שמעתי לאחרונה מורה ללשון עברית שהתלוננה שהיא מלמדת את התלמידים את הכלל "שווא בראש מילה הוא תמיד נע", בעוד שהמילה "שווא" עצמה לא מתאימה לכלל זה. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על השיבוש הפושה בכל חלקה טובה "שמונָה עשרה". |
|
||||
|
||||
המגמה של התגובות כאן היא מזלזלת שלא לצורך. הידיעה כי חלה עליה באחוז המורים האקדמיים היא חיובית, ואסור לזלזל בה. גם הזלזול בתואר B.Ed אינו במקומו: זהו תואר שבניגוד ל- B.A נמשך ארבע שנים,ובסיום הלימודים מוענקת גם תעודת מקצוע (תעודת הוראה). מבחינת ערכו האקדמי הוא לא פחות מ- B.A (בהקשר זה ע"ע אתר המל"ג. ומשם מומלץ להמשיך ל'מידעת') באשר לתלונות על רמה נמוכה של מורים, אין לה קשר ולו קל שבקלים לתואר האקדמי B.Ed . נהפוך הוא התואר הנ"ל רק העלה את רמת ההוראה.(בעיות רמת הוראה הן נושא להודעה אחרת). הדגשה חשובה נוספת בעקבות ההודעות הקודמות: אין קשר בין תואר B.Ed לתארים מחו"ל. ולכל השערוריה המתחוללת בנושא בקרב עובדי מדינה (במטרה להעלות את שכרם). הערה לדובי: אם אינני טועה , הסטודנטים שהתלוננת על הספאמינג שהם עושים באתר היו סטודנטים ב'קורס מידענות' ולא לתואר (כך לפחות הם הציגו עצמם בתגובות ). |
|
||||
|
||||
א. קורסי מידענות הם בד"כ חלק מהלימודים לתואר. ב. אני התייחסתי דווקא לתלמידי חטיבות הביניים שביקרו פה לאחרונה. ג. תואר B.Ed הוא תואר מקצועי - כלומר, המחזיק בו יודע איך ללמד (נגיד ש). לצערי אינו מלמד דבר וחצי דבר על הידע הכללי של המורה, ובטח שלא על הידע שלו בתחום אותו הוא מלמד. לעולם לא אשכח את אותו מאמר מכמיר ב"פנים" בו מנחה פדגוגי מתוסכל סיפר על איכותן הזוועתית של מורות סמינריסטיות. אבל זה לא קשור. |
|
||||
|
||||
הטענה היא כי אין מקום לזלזל בתואר שהוא שקול לתואר אקדמי , (ולא לתעודה מקצועית). אם תעיין במספר השעות הנדרשות תגיע למסקנה דומה. מבחינתי כל המרבה במורים אקדמאים הרי זה משובח. מפני שזה מעיד שהם לפחות למדו יותר מלימודים לתעודה. מורים עם B.A מבחינתי שקולים למורים עם B.Ed . בעיות הרמה המקצועית, כאמור, אינן קשורות לתואר אלא לגורמים אחרים שחלקם הוזכרו כאן(גיל, שחיקה, רמת שכר ). כל נסיון לטעון שמקורן בתואר ה- B.Ed , ולרמוז כי אם היום מורים בעלי B.A אזי צרות המערכת היו נפתרות, הוא מתנשא וחסר בסיס. |
|
||||
|
||||
אין לי זלזול בבעלי תואר בחינוך. אני פשוט תוהה אם זה הדבר המתאים ביותר לדרוש ממורים. כתלמיד תקשורת, אני יכול להבטיח לך שאדם עם BA בתקשורת אינו איש תקשורת טוב יותר. אולי היה מוטב אם הדרישות להוראה תהיינה דווקא תעודת הוראה + BA בתחום הרלוונטי? לפחות עבור מורים בתיכון... |
|
||||
|
||||
most high school teachers have a bachelor's degree in their chosen field and not one in education. the latter is more common for teachers in the younger age groups.
|
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה ממש עולה מתוך הפרסום של הלמ''ס, אבל אין לי אפשרות לדחות את הטענה שלך - פרט לידע האנקדוטלי שלפחות בתיכון שלי, היא לא הייתה נכונה. ואם כבר הזכרתי - המורה שאני הכי הערכתי במהלך לימודי בתיכון היא לגמרי במקרה אותה מורה, כך נתגלה לי מספר שנים מאוחר יותר, שעסקה בכתיבת הדוקטורט שלה (היסטוריה, חקר השואה) בזמן שלמדתי אצלה. כיום היא אחראית על הפרסומים של יד ושם. בלה גוטרמן. מעניין אם היא עדיין מלמדת בתיכון. |
|
||||
|
||||
אצלי אלה היו המורות לערבית. אולי המקצוע היחיד שממש הרגשתי באופן אישי שמוקדש ללמידה אמיתית ולא לשינון טריוויאלי. השניה ביניהן גם היתה כוּסית. |
|
||||
|
||||
לי היה מורה זכר לערבית, והוא ממש לא היה כוסית. לעומת זאת הייתה לנו מורה לצרפתית שבהתחלה חשבנו שהיא כוסית, אבל הצרחות שלה בכיתה גרמו לתחושה הזו לחלוף די מהר. מיותר לציין שמשתי השפות אני לא זוכר כלום. אני אפילו לא זוכר את האותיות בערבית, ובצרפתית הסתפקתי בשינון המשפט השימושי Je ne parle pas francais. Parle vouz englais? |
|
||||
|
||||
Parlez-vous anglais?
|
|
||||
|
||||
כן, טוב, למדתי איך *להגיד* אותו. לא איך לכתוב. (: |
|
||||
|
||||
אם כך, אני מקווה שלא שכחת לבטא את ה-S בסוף ה-vous, השתוקה בדרך כלל, כ-z, בגלל החיבור אל העיצור a שאחריה. בברכת נוקדנים, ד.א. (: |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה, אולי באמת היה עדיף לו היתה לך מורה סקסית. (ואיני נוהג או ממליץ להשתמש בביטוי האחר.) |
|
||||
|
||||
אגב, תיקנו אותי - תואר בהוראה, לא תואר בחינוך. תואר בחינוך זה BA תיאורטי שאינו מהווה תעודת הוראה. תואר בהוראה זה B.Ed שדווקא כן. |
|
||||
|
||||
מורים צריכים לדעת כיצד ללמד, ואם לשפוט לפי המורים בהם נתקלתי עד כה, זו איננה ידיעה של מה בכך. לדעתי אין בהכרח ערך מוסף לתואר BA בתחום הספציפי אותו מלמד המורה בבית ספר תיכון. במתמטיקה למשל, מורה -טוב- בעל ידע של חמש יחידות במתמטיקה יגיע לתוצאות טובות בהרבה מכל פרופסור ממוצע מאוניברסיטה בארץ או בחו"ל. נראה לי שהמצב דומה גם לגבי היסטוריה או ספרות. |
|
||||
|
||||
מורה צריך לדעת ללמד, וצריך גם לדעת מה ללמד. למה זה לא ברור מאליו שהשניים צריכים ללכת יחד? על מנת שמורה יוכל להעניק לתלמידים שלו את ההשכלה הטובה ביותר, הוא צריך לדעת (לדעתי) את החומר שהוא מלמד במאה ועשרה אחוז. ככה שמורה לחשבון בבית ספר יסודי אכן יכול להסתפק בבגרות שלוש יחידות במתמטיקה. מורה בחטיבה חמש, ובתיכון- תואר במתמטיקה.1 יותר מזה, במקצועות ההומנים2 יש לטעמי ערך מוסף גבוה אפילו עוד יותר להשכלה רחבה. מורה שמצליח לתת רקע היסטורי ליצירה ספרותית, לנתח בצורה פילוסופית דמויות תנ"כיות וכו', יעניק הבנה מלאה יותר לתלמידים שלו וערך חינוכי גבוה הרבה יותר ממורה שאולי "יודע ללמד"3 אבל לא יכול לענות על שאלות שמעט חורגות מחומר הלימוד. 1פשטני לחלוטין, אבל זה מעביר את הכוונה שלי. 2 יכול להיות אבל שזה בגלל העובדה שלמדתי גם תנך, גם ספרות וגם הסטוריה, אבל רק מתמטיקה. 3מסכימה לחלוטין שצריך לדעת את זה, והיטב. |
|
||||
|
||||
באונ' הקשר בין "ידע תאורטי" ו"כישרון כמורה" ברור הרבה יותר. ברור שכל הפרופסורים ורוב המתרגלים שולטים היטב בחומר ובמה שסביבו, ובכל זאת רק מעטים ובודדים הם גם מורים טובים, שיודעים להציג את הנושא אותו הם מלמדים, לא בצורה "מעניינת" (חסר משמעות), אלא פשוט ברורה. והסיבה שדווקא לך אני עונה, היא בגלל השאלה הזו: כדי להיות מורה מחליפה, לא צריכים תעודת הוראה? |
|
||||
|
||||
הרמתי טלפון, דיברתי עם אחת המורות, אמרתי לה שהחל מספטמבר אני פנויה. היא רשמה את המספר ואמרה שתתקשר בהזדמנות. תעודת הוראה? אפילו ראיון לא עשו לי. שלא לדבר על שיחת נהלים בסיסית של מה מותר ומה אסור לי לעשות. הייתי ממש המומה מחוסר האחריות המשווע, אבל אמא אמרה שזה בטח בגלל שמכירים אותי, ויודעים עם איזה ניסיון אני מגיעה. נתתי לעצמי להנות מהספק, עד שגיליתי שלאף אחד מהמחליפים האחרים לא עשו ראיון או שיחת נהלים. יותר מזה? אחרי כמעט שלושה שבועות בהם הייתי בבית ספר לא מעט, המנהלת קראה לי "מיכל" (ולא קוראים לי ככה, גם לא בעולם האמיתי). המנהלת! שלושה שבועות מסתובבת לה ילדה בין הרגלים, אחראית על 30 ילדים, והיא לא טורחת אפילו לבדוק מ'ניינים איתה.שלא לדבר על "רשימת הדברים שאסור לך לעשות" (שהיא הרבה יותר ארוכה ממה שחשבתי שהיא ראויה להיות) אני, בתור בחורה בת 17 שהייתה אחראית על ילדים ישבתי יותר על העורק של החבר'ה שלי הרבה יותר מרוב לחץ שיקרה משהו לילדים |
|
||||
|
||||
תנסי סתם בשביל הקטע לחטוף את כל התלמידים ולמכור אותם לעבדות באיראן. |
|
||||
|
||||
בוודאי שהמורה חייב לדעת את החומר הנלמד. אולם אני מכיר את המקצועות המדעיים (ספציפית התחום שלי הוא מתמטיקה), ושם הפער בין החומר הנלמד בתיכון לבין החומר שנלמד אפילו בתואר ראשון הוא גדול כל כך, עד שאין כמעט שום ערך מוסף לתואר הראשון. מורה שיודע אנליזה הרמונית או תורת המידה לא מסוגל לעשות כל שימוש בחומר הזה אשר יעזור לתלמידיו בכיתה. אני אומר "כמעט" ולא לגמרי, משום שאני מניח שתפקידו העיקרי של המורה הוא לתת חינוך בסיסי, ולא לקדם ואתגר את המצטיינים שבתלמידים. זה אומנם חשוב, אבל לא ניראה לי כתפקיד העיקרי של מורה. ומי שואל היום שאלות ש"חורגות מחומר הלימוד"? ממילא הטובים ביותר (אני מדבר על סמך ימי בבית הספר, את מכירה את זה טוב ממני אז תקני אותי אם אני טועה). במקצועות ההומניים זה אכן תורם יותר, אבל שוב נראה לי נאיבי במציאות של היום. אכן, אין "מרביצים" תרבות באדם - ניתן רק לעורר בתוכו את האהבה לתרבות שייתכן ושוכנת בו. ואומנם מורה שהוא איש תרבות במלוא מובן המילה יכול לעשות כן, מה שאין הדבר לגבי מורה אשר סתם שינן חומר. אולם כמה מורים הם כמו אותו קיטינג ב"ללכת שבי אחריו", ובכמה בתי ספר יש חומר אנושי דומה לאותם תלמידים? אני לא אומר שאין זה רצוי שהמורה יהיה אדם מעולה מכל הבחינות - הלוואי שהיו לי מורים כאלו. אולם יש לדרוש בתחילה את הבסיס - שיהיה מסוגל להעביר את החומר הבסיסי לרוב התלמידים בכיתה, ורק לאחר מכן שיהיה בו הפוטנציאל לרומם את נפשם של המעטים המוכנים לכך בגיל כה צעיר. |
|
||||
|
||||
עם מתמטיקה בקושי הצלחתי להתמודד לבד. לא מעט בגלל העובדה שהמורה שלי אולי ידעה מתמטיקה, אבל לא ידעה עברית ברמה גבוהה כל כך. התוצאה הייתה שאם לא הבנתי את הנושא, היא הסבירה לי אותו שוב ושוב ושוב,(רצון טוב היה לה, והרבה)אבל מה? אותו הדבר. לעומת זאת, כשאני לימדתי את החברות שלי אזרחות1 או היסטוריה, נתתי להן אנלוגיות שונות ומשונות. כתבנו שירים על מבנה החמולה הערבית2, בנינו דגמים של הכפר הערבי מבמבה וביגלה, השווינו בין הכנסת לצופים, הסברתי להן על הבעיתיות של גרמניה בשנות השלושים בהשוואה לישראל של היום, וכל מיני דברים תמוהים שכאלו. אז אני לא מצפה ממורים שיכתבו לי שירים וישחקו איתי באוכל, אבל כן שיהיה להם ידע עשיר מספיק- לא רק בשביל התלמידים החזקים (ומה, להם לא מגיע?) אלא גם בשביל התלמידים החלשים יותר, שצריכים לתקוף את הבעיה מכל מיני כיוונים, עד שימצאו את הדרך בה הם כן יבינו. 1פתחתי קבוצת לימוד. גם כי ככה למדתי את החומר טוב יותר, אבל בעיקר כי רציתי שתהיה להן תעודת בגרות. 2חמי רודנר לעולם לא יישמע לי אותו הדבר |
|
||||
|
||||
תואר במתמטיקה זה לא 110 אחוז זה 300 אחוז ידע. בשביל ה 110 אחוז ידע על בגרות של חמש יחידות מספיק תואר במדע כללי או הוראת המדעים. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם באמת מדובר בעליה ברמת המורים או בירידה ברמת הדרישות לקבלת תואר. בשל הטרנד הקיים של ''תואר לכל פועל'' שמכה את האונ' בישראל, אני בספק אם המקרה הראשון הוא זה שקרוב יותר למציאות. |
|
||||
|
||||
מגמת ה- ''תואר לכל פועל'' קשורה בשלוחות של אוניברסיטאות מחו''ל. עובדי מדינה רבים גילו שכדאי להם לשלם על לימודים בשלוחה של אונ' כלשהי כדי לקבל תוספת לשכרם. אין לכך קשר לרמת הלימודים במכללות ואוניברסיטאות בארץ. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |