|
||||
|
||||
זהו מקרה נדיר שמישהו מגיע איתי לתמימות-דעים. אני צריך לעבור שוב על הפתיל ולמצוא היכן טעיתי. |
|
||||
|
||||
סליחה. אני לא אעשה את זה שוב. (זה לא אתה, זה אני). |
|
||||
|
||||
אחרי שבע שנים את באה לי עם הקלישאה הזו? רק חסר שתציעי שנישאר ידידים... לכי יא-מחבקת. |
|
||||
|
||||
אם לא הייתי חושבת שאני לא מכירה אותך, הייתי חושבת שאני מכירה אותך... |
|
||||
|
||||
לא מכירה, אבל אף פעם לא מאוחר. |
|
||||
|
||||
וכל זה רק כי הסכמתי איתך קודם? וואו, אתה קל. |
|
||||
|
||||
היות ורעייתי שתחיה מתרגלת את העברית שלה מידי פעם תוך גלישה באתרים נבחרים אני מוצא לנכון להדגיש.... בכל מקרה, נעים מאוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |