 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה סיפור: קרה כבר כמה פעמים, שהוזעקתי מביתי אל מקום העבודה בשעות הערב ולרוע המזל המכונית לא עמדה לרשותי באותו רגע. יצאתי לרחוב ועצרתי מונית בהנף יד: כמה? 40 ש"ח. סבבה, סע. מה אכפת לי? מקום העבודה משלם. פעם אחת עצרתי מונית: כמה? לא יודע, כמה אתה משלם בדרך כלל? לא יודע, תפעיל מונה. טוב. סע. הגענו. כמה? 16 ש"ח. שמור את העודף. תודה. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבה ונראה מהו זה ההופך את חוויית הנסיעה במונית בניו-יורק לנעימה במיוחד: 1. איגוד כל המוניות תחת קורת גג ארגונית אחת. בחלק הפנימי של כל מונית מופיעים פרטי הנהג ומספר רשיון המונית שלו. אם נדמה לנוסע שהנהג לא ביצע את בקשותיו במדויק, הוא יכול להתקשר (ואף אמור להתקשר, ואף יתקשר) לארגון המוניות וידווח על הנהג, שייענש לאלתר. 2. בתוך כל מונית, במקום גלוי ובולט, נמצאת רשימת "זכויות הנוסע". הנהג חייב לציית אם הנוסע מבקש הפעלת מיזוג אוויר. הנהג חייב לציית אם הנוסע מבקש סגירת הרדיו. הנהג יוריד את הנוסע בדיוק היכן שביקש הנוסע. 3. הנהגים הניו-יורקים אינם מדברים עם לקוחותיהם. לעולם. (אני מניחה שהסיבה היא קשיי שפה.) הישיבה מלפנים במונית ניו-יורקית היא מאוד, מאוד לא נהוגה (אני מניחה שזוהי שארית משנות השמונים, בהן סבלה ניו-יורק מפשיעה גבוהה). לאחר חוויית השיחה עם נהגי המונית הישראלים (ולעולם לא ביזמתי), הנסיעה בניו-יורק היא חוויה מרעננת במיוחד. נהגי ניו-יורק אמנם נוהגים כאילו אין מחר, ולרוב אני יוצאת מנסיעה במונית עם סחרחורת קלה, אך מהירות הנהיגה זניחה לעומת החוויה הנעימה - בניגוד מוחלט וגמור לחוויה הישראלית (אין צורך בדוגמאות, הכתבה תיארה את החוויה בדיוק לא רע, ואף בלשון המעטה). נהגי ניו-יורק מרגישים כמו מקצוענים, וזוכים ליחס של אנשי מקצוע. בנוסף, ארגון-הגג מוודא שהשוק לא יוצף, כך שלכולם תהיה עבודה. אולי הגיע הזמן להחיל בארץ חלק מהפיתוחים הזרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כנראה לא נוסעת במוניות מספיק. נתקלתי לא פעם ולא פעמיים בנהגים פטפטנים למדי (בעיקר בולטים יוצאי האיטי, אבל גם הרוסים לא סותמים) ונטולי כוונות הדלקת מזגן בעליל. בקרב הבנגלים והפקיסטאנים, אבל לא הסיקים, נהוגות אזניות הסלולארי האלו שגורמות לך לתהות האם הם מדברים אל עצמם (מה שגם קורה), או אליך, או לאלוהים. איכות הנהיגה גם היא משתנה מטובה מאד ועד אלו שנדמה שזה יומם הראשון על הכביש. כמובן שכל זה לא משתווה לחוויה הישראלית, אבל זה נכון לגבי כל דבר. עוד פרמטר הוא שמחירי הנסיעה כאן הם זהים כמעט לאלו שבישראל, למרות שהדלק ושאר ההוצאות גבוהות שם בהרבה ולמרות שכאן כמות הנוסעים גדולה משמעותית מברוב המקומות בתל אביב (נהג מונית ניו יורקי משלם כמדומני 90 דולר למשמרת לתחנה, כולל הכל). סרט מצויין על נהגי מוניות בניו יורק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איתי מדברים רק נהגים רוסים. 2. אם לא הדליקו לך מזגן, אתה יכול להתלונן, והם יודעים את זה. פשוט תבקש (או תאיים). בנוסף, במוניות רבות ניתן להפעיל ולכבות את המזגן מהמושב האחורי. 3. כן, אני יודעת בדיוק למה אתה מתכוון בנוגע לאזניות. אכן משעשע, הם באמת נראים כאילו הם מדברים אל עצמם. 4. הערת אגב בתוספת להודעתי הראשונה - איך שכחתי לציין - אין דבר כזה "40 שקל". מונה מופעל תמיד בתוך העיר, והמחירים ליעדים מחוץ לעיר הם קבועים. הוויכוח סביב המונה (שאליו אני נוטה להיכנס עם הנהגים הישראלים) לא קיים. 5. אמנם הדלק יותר זול, אך המשכורות יותר גבוהות. חישוב מחירי הנסיעה לא מתבצע על סמך עלויות הנסיעה, אלא לפי ההגיון של מה-מוכן-הצרכן-לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו אין לי מה לעשות בחיים, להתלונן על איזה אומלל שלא הדליק לי מזגן? מה שהתכוונתי לומר הוא שהפער בין עלויות הנהיגה ובין מחיר הנסיעה גדול בהרבה כאן מבישראל ושיעורי המס נמוכים יותר, לכן האינטרס של הנהגים להמנע מהפעלת מונה ו/או לנסות ולרמות את הנוסע קטן יותר. ועוד קצת חומר מעניין על מוניות בניו יורק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על זה שאת זוכה מן ההפקר במונולג של ג'קי מייסון שמזכיר לך בבואך ובצאתך מהמונית את זכויותיך, ושתקחי קבלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה של קונטיקט, אלה של ניו-יורק, אלה של בוסטון, אלה של ניו-ג'רסי, אלה של וושינגטון (זה מה שאני זוכרת כרגע) - עם אחד מהם אפילו נשארתי ביחסי ידידות. למה לא מדברים, למה? מדברים, מראים לי את העיר הרבה פעמים, מספרים לי איך הגיעו מאיפה שהגיעו, וכמה המצב קשה עכשיו בייחוד אחרי ה- 11 בספטמבר. והאמת היא, שזה עושה את חווית הנסיעה לנעימה יותר, ברוב במקרים. בנוסף, לפחות ברוב המקומות, נתקלתי בפערים ניכרים במחירים (המחיר הלוך וחזור היה שונה בתכלית, בהתאם למונית שתפסת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתאילנד נהג מונית אחד דפק אותי. לקח לי 400 בהאט במקום 50. עשרות נהגי מוניות אחרים היו אתי יותר מבסדר. בנגקוק עיר ענקית. נהג מונית שלא יודע איך להגיע לכתובת הרצויה, יקרב אותך ליעד, ויעביר אותך למונית אחרת שכן יודעת איך להגיע, מבלי לגבות כסף. נהג שהתבלבל בדרך (פספס פנייה וכו'), ואני באמת מאמין שהוא התבלבל, ולא תיחמן אותי, ביקש סליחה בערך מאה פעם, והופתע מאד כשעדיין נתתי לו טיפ. אין לי ספק שיש מלא אנשים שלא נהנו מהמוניות בבנגקוק (מוניות עם מיזוג, לא תוקתוקים), אבל אני ממש ממש נהניתי. וגם למרות שאפשר לעמוד שם שעות בפקקים, אף אחד לא צופר. הנהגים פשוט נרדמים על ההגה, ומתעוררים כשהתנועה מתחילה לזוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוגה התיאוריה שלך בענין ישיבת הנוסעים מאחור חביבה, אבל אין לה קשר למציאות. האמת היא שישראל היא יוצאת הדופן, לא ניו-יורק. ברוב העולם (לפחות העולם המערבי) הנוסעים יושבים מאחור. מחיצת הפרספקס המפרידה בין הנהג לנוסעים היא מנהג חדש יחסית, אבל מקום הישיבה לא השתנה מקדמת דנא. הסיבה היא מעמדית -- המוניות במקורן היו כרכרות רתומות לסוסים, ולא היה עולה על הדעת שהנוסע מהמעמד הבינוני-גבוה ישב לצידו של הרכב בן המעמד הנמוך. המסורת של ההפרדה נישארה עד היום. רק בישראל, שבא כולם היו ביחד בפלמ''ח, מעדיפים הנוסעים לשבת מלפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אצלי מילדות השתרשה המחשבה שמי שיושב מקדימה הוא היותר נחשב - אני ואחיי היינו נלחמים מי ישב מקדימה במכונית המשפחתית. חוץ מזה, אם אני מקדימה אני קרוב יותר למזגן. בכלל לא עלה בדעתי לשבת מאחורה. נראה לי הכי טבעי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושב הקדמי הימני (בברטיניה ודומותיה: השמאלי) נקרא "המושב של החותנת" על שום היות היושב בו בעל הסיכוי הגדול ביותר להיפגע קשות ביותר בתאונת דרכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אם ככה אז הנטייה הישראלית לשבת במושב הזה מתאימה לאתוס של "אחרי!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובארה"ב שמעתי התייחסות אליו בתור המושב של ה shotgun driver - בטח גם בתחומי הרש"פ יש לו שם דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לעומת זאת שמעתי על ה back seat driver, שהוא הנודניק שיושב מאחורה ו"מייעץ" לך איך לנהוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Back seat drivers אלה הקיביצרים שזורקים עצות לשחקני השח או הדמקה. ועליהם כתב פוצ'ו את הסיפור על דמקה הונגרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוצ'ו? דמקה? הסיפור מופיע בילקוט הכזבים של חיים חפר ודן בן-אמוץ תחת השם "משחק מוזר". המשחק המוזר הוא "שח הונגרי", וכפי שאמר בנץ לנודניק, "כדאי לך ללמוד אותו. מענין מאוד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הסיפור הזה מילקוט הכזבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מילקוט הכזבים, אז שח הונגרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי ואיפה נתן את ההגדרה המילונית? (לא הכי מצחיקה אבל מזכירה צחוקים ישנים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דליקטס של בעלת הבית שלא ידעה מה לעשות עם שאריות האוכל שהכינה לאורחים (שלושה בסירה אחת)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בשלושה בסירה אחת מסופר 1 על נזיד אירי ולא מוזכרת בו ההגדרה הנ"ל. 1 פרק ארבע עשרה עמוד 124 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליטיקוס יקירי אתה מתייחס ל"שלושה בסירה אחת" המקורי, של ג'רום ק. ג'רום. אבל היתה גם תכנית רדיו בעלת שם זה בשנות ה50, תכנית הומור שהתבססה על שאלה שהוצגה ותשובות הומוריסטיות שניתנו לה ע"י הרכב משתתפים, שכלל את דן בן אמוץ ואחרים פחות ידועים כיום: אמנון אחינעמי, גבריאל צפרוני, יהודה האזרחי ואחרים. יצאו בעקבותיה שני ספרים לפחות, והיא שודרה פעמיים בשבוע (פעם אחת בשבת בבוקר, פעם שניה באמצע השבוע בשידור חוזר) ונראה שהיתה פופולארית לא פחות מהסקרים ב"אייל הקורא". הבדיחה ה"מפילה" ביותר עפ"י המושגים של אז מהתכנית היא בדיחתו של דן בן אמוץ על מבריח הקפה שנתפס בנמל חיפה וטען שזה מזון לציפורים. כשנשאל ע"י הפקיד התמה ממתי ציפורים אוכלות קפה, אמר: "ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו" וזה הפך להיות מטבע לשון. במקור הודגמו באמצעות בדיחה זו מספר שיטות ל"הריגת" בדיחה ואני מקווה שתרמתי בזאת את חלקי הצנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שני משתתפים ידועים (פחות מדב"א, יותר מהאחרים שהזכרת): דן אלמגור ושלום רוזנפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, נכון. לגבי שלום רוזנפלד, לא הייתי בטוח אם הוא השתתף או לא (לא זכרתי). עם שניים מאלה שהזכרתי היתה לי איזה היכרות אישית, לכן זכרתי טוב יותר את שמותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז משם הביא נתניהו את הדוקטרינה הפוליטית המזהירה שלו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו גם כמה מערכונים/בדיחות של דן בן אמוץ ביידיש. כל הקהל התפקע מצחוק, פשוט שמעו אותם נמרחים על הכסאות, אבל זה שודר כפשוטו, בלי שום תרגום או משהו. באותם ימים כנראה הניחו שכולם מבינים יידיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברה שלי היא שהבדיחות היו למבוגרים בלבד, המבוגרים ידעו "כולם" יידיש (ויסלחו לי יוצאי מדינות ערב, היי, גם אני לא יודע יידיש! וגם אמא שלי! אז מה?), ולכן מנעו מאזניכם הרכות את התועבה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל - אני עד היום חיה בהחמצה מסוימת. כמה הם צחקו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית פעם נאום של היטלר? ראית איך הצופים התלהבו ונהנו? הקשבת לנאום? שמעת איזה קול נבעכי ולא-מרשים היה לבחור הזה? מה המסקנה? אולי כל שהפסדת הוא ההנאה מהומור נמוך, הנפוץ מאד במקומותינו ממילא. אז למה לדאוג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שנחשבים לשוטים כל עוד הם שותקים. ואז, פתאום, הם מחליטים לפתוח את הפה ולהוכיח שאכן הם כאלה. מאיפה היקרצת את ההשוואה הזו? הנה עוד סיפור על יידיש - הבמאי והצייר שמואל בונים מספר בספרו כאן בונים על העלאת הצגת המגילה לאיציק מאנגר בתיאטרון החאן ביפו. ההצגה התנהלה כולה ביידיש והייתה הצלחה מסחררת למרות כל ההזהרות של ספקנים למניהם. מיותר לציין שלא רק דוברי יידיש באו לראות את המגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הייתה השוואה, זו הייתה הדגמת תכלית. חוץ מזה, אם אתה רומז לכך שאני, מכל האנשים, הוא-הוא שוטה הכפר הגלובלי, הריני להודיעך כי אתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גודווין היה גאה בך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"או מרמלדה?"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראי תגובה 138422. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהקרדיט למתכון שבתגובה 138422 ניתן לסבתא שלי (זאת מתגובה 100156), נא לשלם לי תמלוגים על השימוש בניק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה גיל קני? איה הארכיבאי? התמלוגים בדואר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, אני יוצא לחכות לדוור. ולא, אני לא גיל קני. לסבתא שלי היו מספר נכדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוותר על הפריבילגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לפרוש לך את זה לתשלומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משלם לעו"ד? מה שמסביר למה לא נשאר לך כסף למוצר חיוני כמו מרמלדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, כמו בכל משפחה טובה, גם בשלי יש עו''ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הזה מתחיל (מתחיל?) להדרדר לתהומות שלא יאמנו. אני חותך כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכנה את המושב הזה ''כיסא הנווט''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש מטומטמים שחושבים שהם עושים טוב לנהג המונית אם הם יושבים לידו האמת שגם הנהג וגם הנוסע סובלים מישיבה צפופה אחד ליד השני שלא לדבר על ריחות גוף הן של הנהג והן של הנוסע שמייד מתערבבים אחד עם השני איזה זכות יש לנוסע להידחף ןלשבת ליד אדם מיוזע שעושה את עבודתו בנהיגהכל היום מה פיתאום הוא נדחף במושב הקידמי ועוד מעיז לשלוף את הפלפון וליצעוק אני מתאר לעצמי שאדם כזה שונא את כל העולם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא אוהבת לשבת ליד הנהג זה מגרה אותי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שבכל מקום יש מטומטמים המתבטאים בעניינים שבהם אינם מבינים דבר, ועוד בשגיאות כתיב, תחביר ופיסוק. לבעלי רגליים ארוכות נוח יותר לשבת מלפנים. לעניין זכויות - תן לבעל המונית להחליט. שום דבר אינו מונע ממנו לנעול את הדלת הימנית הקדמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אני הייתי בניו=יורק, בפעם הראשונה שעליתי על מונית, נכנסתי בטבעיות למושב הקדמי. הנהג הכריח אותי, במהלך עצירה זמנית באמצע הנסיעה, לצאת ולהכנס למושב האחורי, כי זה נגד הנהלים. מפחידים, האמריקנים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרי (אבל זו רק אפשרות) שזה בגלל שעלית לו על העצבים. או שהוא סתם רצה לעשן, או לרמות במונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שלא בא לא להישדד באותו יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר. אני חמוד ולא-מאיים כחתלתול בן-יומו. כתוב שם בנהלים שלהם. יש הוראות ברורות שם, לנוסע ולנהג. הוא פחד מהמנהלים שלו, לא ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חריג. נסעתי לא מעט במוניות העיר הזו, ואף פעם לא נתקלתי בתופעה הזו. אני טוען שעדיין אפשרי שמדובר בנוהל נוסע עוין (כחתלתול בן יומו). וייתכן שנהג המונית סתם בדלן :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל מה הישראלים רוצים לשבת במונית תמיד ליד הנהג.? אני חושב שזה ביגלל שהם רוצים להיות כאילו סחבק עים הנהג לדעתי זה ממש אידיוטי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה בדיוק מתלוננים נהגי המונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם איני טועה, בזמן האחרון נעשה מאוד פשוט וקל לקבל רשיון נהיגה במונית. הנהגים מוחים על כך שרבים מאוד מקבלים את הרשיון הזה, מפעילים מונית, ובפועל - אין ביקוש. למשל, שמעתי נהג אחד מתלונן על כך שאנשים שיש להם רשיון אך אינם יכולים עוד לעבוד, פשוט משכירים את הרשיון תמורת 200 ש"ח בחודש, מחיר מצחיק לכל הדיעות, ובצורה כזו מציפים את השוק. אני חושב שמאבקם די צודק, בסה"כ. מה שאותי מעניין, זה איזה נהג אמר את המילה "לעזאזל", לעזאזל! "חרא" אני יכול לקבל, איכשהו, אבל לעזאזל? או שהמילה חזרה ללקסיקון של מילות הרחוב, או ש"האייל" נוהג לערוך צנזורה גדולה משחשבתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשבע בהן צדקי שלא שיניתי במילה את ציטוטי הנהגים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה המדויקת היתה "ל'זזל!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה במדינת ישראל צריכות להיות הגבלות על מספר המוניות? אני מבין את הצורך בתנאי רישוי מחמירים, סימון המוניות ככאלו והגבלות נוספות, אבל למה שהמדינה תחליט לכמה אנשים מותר להרוויח כסף על ידי העברת אנשים אחרים ממקום למקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. כי אם אין הגבלה, מוצאים הנהגים עצמם מחוסרי עבודה, מחליטים לשבות, ומעירים את כותב המאמר מוקדם בבוקר בצפירות. במרבית השווקים קיימים מנגנוני ביקורת כדי למנוע הצפה, בעיקר ביקורת עצמית של בעלי העסקים (אני לא אקים דוכן לימונדה בצומת רחובות בה כבר יש שני דוכני לימונדה, כי אז לשלשתנו לא תהיה פרנסה מספקת). משום מה בשוק נהגי המוניות בארץ לא קיימת הביקורת העצמית הזו, כמדומני. במקצועות מסויימים משנות האוניברסיטאות את גודל הכתה הנכנסת בהתאם לצפי צרכי השוק (בשנה אחת יתקבלו 50 סטודנטים לשנה א' מחשבים, ובזו שלאחריה יתקבלו 100). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגבלות בארץ (וגם בניו יורק) לא קשורות להצפת השוק, אלא לקבוצות לחץ בעלות השפעה (נכי צה''ל בארץ ולהבדיל המאפייה פה). אם שומרים על המנגנונים הרגולטוריים ורק מסירים את ההגבלה על מספר המדליונים, לא צפוי לחול שום שינוי משמעותי בשוק אחרי תקופת התייצבות (לעומת זה אם מפסיקים את הרגולציה על כל היבטיה, מקבלים את אנרון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לשבת תמיד מאחור, פחות סיכויים שהוא יפתח בשיחה. 2. לשאת ספרון שירה קטן ולקרוא בו ("היא קוראת תהילים", הוא חושב, ולא מעז לפצות פה). 3. לדעת בדיוק מה מחיר המחירון ליעד - אבל לזכור שאם מפעילים מונה, זה יוצא בערך חצי מהסכום. לא להתבייש לשלוף את הטיעון הזה כשדנים על המחיר. 4. לקבוע את המחיר מייד בתחילת הנסיעה, גם אם הוא ממשיך לנסוע תוך כדי ויכוח, לזכור שאפשר תמיד לצאת - כל עוד לא הוסכם על המחיר - ולחפש מונית אחרת. 5. תיאורטית, אפשר לאיים בתלונה במשטרה אלא אם יפעיל מונה. זכותנו (גם אם לא נעשה את זה, וזה גועלי והורס את הבוקר). 6. *לא* לעלות על המוניות הממתינות בתחנות הרכבת ברכבת צפון ובשלום (עזריאלי) - הם תמיד מפקיעים מחירים, תמיד חמדנים, תמיד מתעצלים להיכנס לתוך לב העיר, תמיד חולמים על התייר הבא שיוכלו לסדר, והרי אין תיירים. 7. טיפ לחסרי האינטואיציה - אם אתם פותחים את הדלת האחורית והמושב מלא פירורים/קליפות גרעינים/אפר - מדובר בחרא של נהג. כמו שהוא מטפל במונית שלו, כך יטפל בכם. לנטוש מייד ולחפש מונית אחרת. 8. טיפ ללא-אסרטיביים - מכה שלא הוזכרה בקטע שלעיל היא הנהגים שמדברים בסלולרי *ללא דיבורית*. זה בדרך כלל יקרה באמצע הנסיעה, באמצע צומת, או בכל הזדמנות אחרת שבה אין לכם דרך לצאת מהמונית. אני מבקשת מהם לנתק את השיחה, בטיעונים "אני מפחדת" או "לא חבל עליך?" אבל אם הוא לא מנתק, לבקש ממנו לעצור מייד אחרי הצומת. לרדת, פשוט לרדת וללכת משם. החוצפה והיהירות המטומטמת במקרים האלה ("אני נוהג 20 שנה, מה כבר יקרה?") מרגיזות אפילו יותר מהסיכון הבטיחותי עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהיום מתחיל שינוי בתעשיית המוניות: מחירונים שיקובעו בתוך המונה, שיאפשרו ללקוח לברר מראש מהו המחיר ליעד המבוקש והנהג לא יוכל לקבוע מחיר כראות עיניו. בכל מונית יותקן גם מפתח אלקטרוני שיזהה את הנהג וכמו כן, נהגי המוניות יחוייבו לפרסם את פרטי הנהג בצורה בולטת במונית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוסע רבות במוניות, בעיקר מתחנות רכבת אל מקומות עבודה. מתחנת רכבת צפון בת"א, *אי אפשר* לבקש מהנהגים להפעיל מונה. מדובר בפיקוח נפש - הם יתנפלו עליך כאילו אין מחר. והמחירים שהם גובים גבוהים בערך פי 3 מהמחיר עם מונה. רק מה - אפשר להתמקח. הם גם נוסעים כאילו אין מחר: פחד אלוהים. בסוף מצאתי אחד שלוקח מחיר הגון יחסית ("רק" פי 2 ממחיר מונה) ונוהג סביר יחסית. לקחתי כרטיס ביקור, ואני פשוט מתקשר אליו תמיד כ- 10 דקות לפני שאני מגיע לתחנה. לגבי טלפונים תוך-כדי נהיגה (בלי דיבורית, כמובן, כי זה נהג שכיר ולבעל המונית יש טלפון מסוג אחר) - החוויה המפחידה בחיי היתה נהג שתוך-כדי נסיעה הודיעו לו שמעיפים אותו מהתחנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו טקסי..ילד פרסי נכנס הביתה כשהוא מתנשף בכבדות ומבסוט שואל אותו אביו : מה קרה ילד ? עונה הילד: פיספסתי תאוטובוס בשנייה ורצתי אחריו עד הבית אז למה אתה מבסוט ? שואל האב. חסכתי תכרטיס, עונה הבן. כועס האב וסוטר לבנו. שואל הבן : אבל למה?? עונה האב : להבא תפספס מונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוניות שמריצות את קו 164 מרחובות לפ"ת לא מזכירות את הסיפורים. המוניות תמיד נקיות. יש סדרן שדואג שהם יצאו בדיוק בשעה קבוע כל 15 דקות ומי שלא עושה את זה מקבל קנס, הנהגים כמעט תמיד מנומסים וחייכנים, כאשר לא מקירים איך להגיע לרחוב מסויים הם לא יתעצלו אלא יבררו בתחנה בדיוק איך להגיע גם אם זה יחסית רחוק מהמקום שבו אתה יורד. בעבר הם הושיבו בכיסאות קטנים היום המנהג הזה נעלם לחלוטין והם לא מכיניסים מעבר למותר. לכולם יש שם ומס נהג שניתן לראות בקלות או ליד הדלת או ליד הנהג, כולל של נהג המשנה במידה ויש כזה. עד לפני לא הרבה זמם נסעתי איתם בקביעות מידי יום לשם וחזרה והנסיעות היו הרבה יותר מהירות מאוטובוס, הרבה יותר נוחות , ויותר זולות. הדבר היחיד שהם חלקם "שוכחים" הוא את הקבלה אבל לא רבים מזכירים להם את הפרט הפעות הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברחוב שלי נוהגים להשתמש רבות במוניות. ניתן לזהות מתי מישהו ממול הזמין אחת, על פי הסירחון שעולה מהמונית הממתינה. וכמובן על פי ציפצופיי המונית, גם אם זה בשלוש בלילה. אחה''צ גם יצטרפו למזמור כל המכוניות מאחור. וזה קורה כל יום, ומספר פעמים. באמת כמעט תמיד בקשה מנהג מונית, מלווה ברטינה. אפילו להנמיך את הרדיו. מה שכן, צריך להתשמש בטון הנכון של - דונט-פאק-וויד-מי אסרטיבי. הנהג יקשקש משהו, אבל בשקט. לא קרה פעם אחת שמחיר קבוע יצא יותר זול ממחיר מונה. מוניות שירות בת''א - שמתם לב איך תשעים וחמש אחוז מהפעמים הנהג מנהל ללא הפסק שיחת ''איך זה עבר אותו, ואיך ריק במונית, ולמה זה לא חיכה'' וכן הלאה. סיוט. כמה אפשר לסבול את זה במשך חצי שעה. וזוהי רק רשימה חלקית. אני ממש שונא מוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי מאמר מסריח משמרנות וסנוביזם, גזעני כמעט ביסודו, נוטף שביעות רצון עצמית ושנאה לאחר, וחשבתי שבו יבואו נכסדי האתר ושועיו ויגידו את אשר צריך להגיד. להפתעתי, אף אחד לא פצה פה וצפצף, להפך, חלק מהתגובות עלו אפילו על המאמר "נהגי המוניות מסריחים וקולניים" "רק שלא ינסו לדבר איתי, הם כל כך מטומטמים" "הם כל הזמן רק מנסים לעשות כסף על חשבוני, בתור אזרח שומר חוק ונאמן, אדאג אישית לכך שהם לא יקבלו שקל אחד יותר מהמגיע להם" "הם כל הזמן מנסים להתחיל איחי,אני מרגישה את זה, פעם אפילו מישהו מהם העז להגיד לי "חמודה",איבס, מה, הם לא רואים שאסור להם, אני כל כך הרבה יותר טובה מהם" "איך הם מעיזים לשמוע מוזיקה שמוצאת חן בעיניהם, או לרטון, או לנסות לדבר איתי, או לנסות להרוויח 2 שקלים יותר, מוות לנהגי המוניות." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האם נהג מונית צריך להיות מסריח וקולני? 2. האם נהג מונית צריך לפצוח בשיחה עם הנוסעים? 3. האם נהג מונית צריך לרמות את נוסעיו? 4. האם נהג מונית צריך להטריד את הנוסעים? 5. האם נהג מונית צריך להיות נותן שרות או להתנהג כתגרן בשוק או אף יותר מכך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהג מונית הוא מסריח וקולני? הוא מרמה את נוסעיו? הוא מטריד את הנוסעים? נותן שרות הוא עבד? וכן, נהג מונית ידידותי זו לא בעיה איתי בן של נהג מונית נחמד ובנאדם שנוסע הרבה במוניות בירושליים וחושב שרוב נהגי המוניות, ממש כמו רוב הכותבים באיל, והאנשים בכלל. עושים לרוב את מה שהם צריכים לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש נהגי מונית שהם מסריחים וקולניים. יש נהגי מונית שמרמים את נוסעיהם. יש נהגי מונית שמטרידים את הנוסעים. יש נותני שרות שלא מודעים לסטנדרטים הבסיסיים של נתינת שירות (עצה, אם יוצא לך, סע פעם לבריטניה, תרגיש מה זה) כנראה שאבא שלך הוא לא כזה, אבל העובדה היא שזה הרושם שנהגי מוניות השאירו על המגיבים. האם הבעיה היא אצל המגיבים או אצל חלק מנהגי המוניות, לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חברי כנסת, עורכי דין, גנרלים בצבא, מתכנתי מחשבים ומאפרות כאלה. התדמית השלילית של "נהג המונית" עומדת מאחורי רוב התגובות, ולא שיפוט אוביקטיבי של רמת נתינת השרות שלהם. הבעיה היא של המגיבים? לא התאור של חוויות הנסיעה במונית הוא שמפריע לי, אלא הלגיטימציה שנותנים האנשים כאן לעצמם לבוז לכל מי שהוא לא הם, לגיטימציה שעורכי האתר נתנו לה מקום כשפירסמו את המאמר המיותר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מתאר כמה תקריות שלא נראה לי שאפילו בשיפוט אובייקטיבי (או אפילו סובייקטיבי למדי) ניתן לקרוא להן "שירות סביר". הקביעה שלך כי "התדמית השלילית" היא מה שעומד מאחורי רוב התגובות לא כל-כך עומד במבחן המציאות כאן: תגובה 80442 תגובה 80583 תגובה 80779 רוב התגובות האחרות מתייחסות למוניות בניו יורק או לדברים אחרים שאינם אופיים של נהגי מוניות. יוצאים מהכלל הם רועי, שמספר על המוניות המצויינות בקו 164: תגובה 80701 וברק/ת, שמתארת באופן כללי ולא ספציפי: תגובה 80543 כך שאני ממש לא יודע על מה אתה קובע את הקביעות שלך (אולי אתה באתה עם "תדמית שלילית" על נוסעים במוניות? בכל מקרה, האם אתה טוען שמאמר זה שיקרי? האם אתה טוען שאינו משקף מציאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען שהמאמר שיקרי, אני כן טוען שהוא לא משקף מציאות. אנסה לנסח יותר במדויק את מה שהפריע לי. ''וולגריות פסוודו אינטלקטואלית'' כך אני קורא לסוג כזה של מאמרים, ושל חלק מן התגובות (התגובה של ברקת היא דווקא דוגמא טובה, ומעצבנת במיוחד, לסוג כזה של וולגריות) הוולגריות הזו מתאפיינת בנקיטת עמדות אליטיסטיות לכאורה (נהגי מוניות הם וולגריים , תגרנים בשוק מתנהגים בחוסר תרבותיות, ישראלים הם עם חסר נימוס ופאשיסטי, אם לשלוף מן המותן כמה דוגמאות) שמשמשות לרוב כדי להבדיל את עצמך מן האחר וליצור אצל הדובר הרגשת עליונות מזויפת, הווגריות הזו התבטאה בצורה יוצאת מן הכלל במוסף שהוציא עיתון הארץ לפני כמה שנים תחת הכותרת ''הישראלים הוולגרים'' ושהתוכן שלו, אם לנסח אותו בפשטות היה ''כל מי שהוא לא אני (קורא הארץ) הוא וולגרי ומגעיל'' העמדות האלו מעצבנות אותי, והמאמר הזה עצבן אותי באופן מיוחד,לא בגלל התוכן שלהם, טקסטים ירודים וחסרי מעוף מופיעים בכל מקום, אלא בגלל היומרה שעומדת מאחוריהם, ''קינות'' של היאפי הישראלי המצוי, שלמד לפעמים להתנסח אבל לא לחשוב באופן עצמאי, שלרוב נשמעות כאילו יצאו מפה אחד, ומסתירות מותה התנשאות עילגת, לא ראויות להופיע פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רם כך, אני חושב שאני אשאיר את הבמה לכותב המאמר כדי שיגן על מאמרו. הוא פה בסביבה. ניר, אתה מוכן לגשת לרגע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר הזה, חביבי, עצבן אותך מסיבה אחת בלבד: *אבא שלך*. נקודה. אל תספר לי על אינטלקטואליזם ועם אליטיזם ועל שטויות. אבא שלך נהג מונית, אז, עם כל הכבוד, דעתך אינה אובייקטיבית. כמובן שמתקיפתך לא הבנו, אנו הוולגריים האליטיסטיים, האם זו זכותם הקדושה של נהגי מוניות, כולם, חלקם או מיעוטם, עם או בלי אלה המקורבים אליך אישית, להתייחס ללקוחותיהם באופן שערורייתי וגזלני ולאחר כן (או לפני כן) להפגין להם מתחת לבית. וולגאריות כזו הרי היא מעצבנת ונטולת מעוף, כמובן, ולא היתה עולה מעולם על דל שפתי או עטי אילולא היתה האמת המצערת לאמיתה. (רמז: בתגובתך הבאה, נסה להתייחס *לעובדות*, וזאת להבדיל מדמגוגית PC זולה - תודה. מעולם לא הייתי PC ואין בכוונתי להתחיל כעת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין pc לגס רוח יש הרבה דרגות ביניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה - בא הכותב הנכבד איתי כ, ובשם ה-PC הנאור קורא למאמרי "מסריח" ו-"גזעני", ואף לנמק אינו טורח (למעט קשריו המשפחתיים, כמובן). ראה זה פלא - PC וגסות רוח בכפיפה אחת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשתי הודעות די ארוכות. אם לא הבנת משהו אני אשמח להבהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.האם גילוי נאות פוסל אותי מתגובה עניינית? 2.ה"דעות" שהזכרתי קודם הם חלק מהPC הישראלי המקובל. להבדיל מדעות גזעניות כלפי ערבים למשל, או הומוסקסואלים. כך שאתה לא מוציא את עצמך מתוכו ואני כלל לא היתייחסתי אליו. 3.האם ערכת מחקר כלשהו על התנהגות נהגי מוניות, מהמאמר שלך הבנתי שאתה בעל מכונית פרטית, שנזקק לשירותים אלו לעיתים רחוקות, האם יש לך מספיק מידע כדי לקחת מקלדת ליד ולהכליל. גם אם כתבת על מיקרים םרטיים של התיחסות לא הוגנת של נהגי מוניות, בצורה שבה נכתב המאמר, ובאופן שבו מוצגים הדברים בפורום המכובד הזה, ניתקת את המקרה שלך מהסיטואציה המדוברת ויצרת הכללה לא הוגנת ולא ראויה. לא הגבת לדברים פרטניים שכתבתי בתגובות קודמות, וגם לא ל"תזה" הכללית שהצבתי. אתה, וגם ברקת, העדפתם את הדרך הקלה בה שמים את הדעה שלא מוצאת חן בעינכים תחת מרכאות ומלעיגים עליה בלי להתמודד איתה באמת. זו אחת הדרכים היותר קלות, ועלובות, לסתור דעה, ממש כמו חזרה על דברי המתווכח איתך תוך כדי עיוות מגוחך של קולו. אם יש לך מה לומר חוץ מ"אבא שלך נהג מונית" אשמח להגיב, אם לא אני רואה את עצמי פטור מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גילוי נאות לא פוסל אותך מתגובה עניינית. לצערי, תגובתך *לא* היתה עניינית לתוכן המאמר. 2. איני יודע מהו ה-PC הישראלי המקובל, אבל אם נוטים רבים לדמיין, לשמע המילים "נהג מונית", מספר מנהגים שליליים (ואני לא מדבר על ריחות ומראה, לא כאן, לא במאמר ולא בכלל, אז רד לך מעצי), הרי שאני אישית, לנוכח הנסיון שצברתי במהלך השבועות האחרונים, מסוגל להבינם (מאז כתיבת המאמר קרתה לי עוד תקלה "משעשעת" עם נהג מונית, אגב - הוא הציע בנדיבות לעשות סיבוב גדול מאד מעבר לפקק בכביש, וכשביקשתי לרדת במקום *סירב* להורידני ונאלצתי לפעול בתקיפות רבה). 3. לא ערכתי מחקר, וכפי שראית - לא התיימרתי לכך. החוויות הרשומות מעלה הנן אמיתיות לחלוטין, והן קרו בסדר וברווח הזמנים המתוארים מעלה. *אני*, האזרח הקטן, נכווה כמעט בכל פעם (נדירה, נכון - מעניין למה!) בה אני נכנס למונית. זה קורה בתל אביב (כמצוין בכתבה, אגב, מה שהופך את תגובתך הירושלמית לחסרת ערך עוד יותר), זה קורה לי. גם ההפגנה שתיארתי אמיתית לחלוטין. עכשיו - על מה אתה מלין? על שכתבתי את האמת, *כל* האמת ו*רק* את האמת? האם הייתי צריך לחפש נהג מונית ידידותי מתחת לאדמת אבן-גבירול-ת"א כדי לזכות באמונך? או שמא להמציא אחד? כי *אני* עוד לא נתקלתי בו, במהלך שנות מגורי בעיר הזו. מה תעשה לי? או שמא תלין על כי אני מתנשא מעל נהגי המוניות, בבחינת "אני יותר טוב מכם"? הכיצד? מעצם דעתי כי מובן מאליו ש*מגיע* לי - כן, כן! *מ ג י ע* לי שירות טוב בעד כספי? מתוך הרעיון שהפגנת נהגי מוניות, לאור ההתנהגות ש*אני* מקבל מהם, היא חוצפה ושערוריה? מצטער - ה-"תזה" שלך, אם לחזור על דבריך, מריחה ממשהו. אני לא בטוח שאני יודע ממה, אבל אנ'לא אוהב את הריח. ועוד דבר. כתבת כי המאמר "גזעני ומלא שנאה". יתכן כי אינך יודע מה פירוש מילים אלה, ולכן אני נוטל על עצמי להשכילך בנושא: --הצהרה: הקטע הבא *אינו* מהווה בשום פנים ואופן את דעתו של הכותב או חלק ממנה, אלא משמש לצרכי הדגמה *בלבד*-- "נהגי המוניות, אותו עם של יצורים תת-אנושיים מתועבים, מגודלי זיפים, רופסים ונודפי צחנה עדינה במקרה הטוב; לא תוכל להתעלם מנוכחותו של אחד מהם לו פגשת אותו סתם כך ברחוב. בתוך כלי רכבו המטונף, הופך כל נהג שכזה לשליט העריץ של ממלכתו הקטנה ונטולת ההיגייניות: מוסיקה נחותה וברברים, קולות חרחור במכשיר הקשר - שיש להתפלא על כי יש ביד הנהג את היכולת הטכנית להפעילו - וריחות עזים של פריטי מזון והפרשות גופניות. שפת הדיבור של אותו מלך בזעיר אנפין אינה מהווה שיפור ניכר למתואר קודם..." וכו'. *זה*, חמודי, קטע מלא שנאה וגזענות. ככה, שתדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר שלך לא היה "גזעני ומלא שנאה" אלא רק "גזעני ומלא שנאה ברוחו" ואני מלין על כי כתבת בכלל על חוויותיך חסרות הערך* לפורום הזה, ועל עורכי הפורום הזה כי קבלו את מאמרך חסר הערך. *חסרות ערך בגלל מה שהסברתי למעלה ואתה לא ניסית כלל להבין. בברכת " דרך צלחה" איתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלה מאתנו המקורבים לנהגי מוניות, שכן אלה האחרונים, מסתבר, אינם מסוגלים לחטוא לזולתם כמלוא הנימה. או שכן. חסרות ערך, כמובן, כשהן קורות לזולתך. תמהני כיצד אתה היית מגיב אליהן. ודאי היית אומר "הו, נהג זה מחרף ומגדף אותי, ואף לא מוכן להביאני ליעד שסוכם מראש - הבה ואתן לו את כל תכולת ארנקי, מסכן שכמותו!" או שלא. ראוי לך לחזור בך מכל שרשרת התגובות שבכאן, שכן עדיין לא הבאת ולו טענת *אחת* המתייחסת, באופן זה או אחר, *לעובדות* (וזאת בניגוד לרגשותיך הנאצלים). רד, רד מהעץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, סוף סוף מצאו לי ז'אנר, אני וולגרית פסאודו-אינטלקטואלית" :-) ואף קוראת הארץ, הידד. מר איתי, אם אלי רמזת, מעולם לא טענתי שנהג מונית "הטריד אותי". גם לא הבעתי את דעתי על רמתם התרבותית של נהגים. אלה מביניהם שיש להם מה לומר סיפקו לי חומר למחשבה עוד זמן מה אחר כך, אבל לא ניכנס לזה. אני פשוט מנסה להימנע משיחת חולין בשעה תשע בבוקר, ורצוי להימנע בנימוס. כי אם אתה באמת רוצה לדעת (זה מעניין?), אני נוסעת במונית כמעט כל בוקר. העובדה שאני לא מאנשי הבוקר, וששיחת חולין עם אדם זר היא מאמץ-על בשבילי לפני הקפה השני - פלוס העובדה שעשרים דקות בכל בוקר הן זמן נהדר לקריאה - גורמת לי לרצות רק דבר אחד: לשבת בשקט במושב האחורי. זה אכן מה שאני עושה. או במילים אחרות: יש לי פתק מהרופא. כשנוסעים הרבה במוניות נתקלים גם בשאלת המחיר הקבוע - בנסיעה בין עירונית המחיר במחירון הוא כך וכך, במונה הוא יוצא כך וכך פחות עשרה-עשרים שקל (במקרה שלי), ובדרך כלל מה שמתגבש ביני ובין הנהג הוא לפעמים מחיר המחירון ולפעמים מחיר שנמצא איפשהו באמצע. אבל בנסיעות עירוניות הנהג זורק, הרבה פעמים, "עשרים שקל!", ומה אומר לו אם אני יודעת שהמחיר ליעד הוא לא יותר מ - 12? אנה אוליך את יומרתי? ולגבי מצב הניקיון - אותי אישית קליפות גרעינים לא מטרידות. גם לא היעדרותו של מזגן. אבל במקרה קיצוני אחד ראיתי כבר חתיכות של גללים במושב האחורי, אולי מזכרת מהסוליה של הנוסע הקודם. שילמתי לנהג והערתי לו. ככה זה כשאת אליטיסטית-לכאורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלך, ועוד פעם את ההודעה הזו, ותראי את ההבדלים. אני שמח שעזרתי לך להבהיר את הנושא ואת עצמך, ומצטער על הההתיחסות המבטלת שלך למה שאמרתי. נו, מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, בוא לא נתחיל עם "מי העליב קודם", בשביל מה לך. הנה טענה עניינית, לא תיאוריה פרטית שלי - על פי רוב, הנהגים מתחנת הרכבת השלום (עזריאלי) נוטים לסרב לנסיעות ללב העיר ומנסים לקבוע מחירים מופרזים ללא מונה. הם לא מייצגים את כל הנהגים בארץ, אבל הם סיבה מספיק טובה לא לנסוע איתם. לצערי אין לי זמן וחשק לערוך מחקר כמותי בנושא. האם אתה טוען שאני מתנשאת ומזלזלת בגלל קביעתי זו? שכצרכנית, אסור לי להתלונן על נותני שירותים? ובכלל, האם יש לך משהו עקרוני נגד קביעות מהסוג הזה? או שאתה מעדיף לעסוק בנימת הדברים כפי שהיא נראית לך? כי עיסוק בתיאוריה הוא באמת הרבה יותר קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שפשוט אלה שנתקלים בנהגי מונית נחמדים שוכחים להגיב. אני נתקלתי בנהגי מונית נחמדים. אני דיברתי עם נהגי מוניות (בארץ ובחו''ל) וזה היה מעניין ברוב המקרים, גם כשהם סיפרו לי על החיים האישיים שלהם. אני מוצאת חיים אישיים של אנשים מעניינים. אני לא זוכרת רושם מיוחד מריחות רעים. או הטרדות (למעט מקרים בודדים). ושונות היתה בין נהגים שונים כמו שיש בין אנשים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעמים הבודדות שיצא לי לנסוע במונית בירושלים, אכן השרות היה סביר למדי (פרט לפעם אחת שנהג רימה אותי, כך שבינתיים, באחוזים, מצב נהגי המוניות טוב יותר מאשר, נגיד, מצב המוסכניקים). העניין הוא ששירות סביר צריך להיות הנורמה, במקרה הרע, ואין שום סיבה לשבח שירות סביר. טרם נתקלתי בנהג מונית נפלא, וגם קשה לי לדמיין מה בדיוק הוא צריך להיות כדי שהשירות שהוא יתן לי יהיה מעל למצופה. אולי הציפיות שלי גבוהות: שיביא אותי לאיפה שאני רוצה, עם כמה שפחות אי-נעימות עבורי (קרי: מזגן ברמה סבירה, בלי מוזיקה שאני לא אוהב ברדיו, לפחות אחרי שאני מבקש לכבות אותו, ובלי לנסות לרמות אותי). לעומת זאת, כל ניסיון רע נחרט היטב בזכרונו של הלקוח, וכשאלו מצטברים - נוצר סטריאוטיפ. לא כל הסטריאוטיפים, כמובן, הם שגויים, בהכרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מגזר בעייתי'' כתוב על כך מאמר אירוני ופרסם אותו בכתב העת האינטלקטואלי לכאורה הקרוב אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני לנצל במה זו ולשבח את מגזר המוכרים בחנויות הסקס אנשים מסורים אילו עושים ימים כלילות במתן שירות מצויין. הם לעולם לא יסרבו לתת הסבר לגבי שימוש במוצרים שונים, המלצה על סרט טוב או אתר אינטרנט חדש והם מצליחים להתגבר על המבוכה הכרוכה בנושא במיומנות ובהומור. ויוה למוכרי הסקס! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעע. כשיהיה מדובר במוכרות בחנויות סקס, ו''הסבר לגבי שימוש במוצרים'' יכלול הדגמות, נדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירות הדגמות שימוש במוצרי עינוג שונים קיים במועדון הבורסה ברמת גן, מומלץ למסיבות רוקים, מסיבות שיחרור, מסיבות גיוס ומסיבות סתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מוכרות (נשים) בחנויות סקס הוא מחזה נפוץ למדי. ההסבר ששמעתי טוען שכך נשים מרגישות נוח יותר להכנס לחנויות האלה, וגם גברים מרגישים פחות מאויימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האורגזמה הנשית החמקמקה הביאה את טובי המומחים בתחומי הפיזיולוגיה, החומרים והמין לפתח מאות סוגים של עזרים תוך שימוש בטכנולוגיות חלל בנסיון להשיג אותה. במקביל שחרור האישה והרצון להשתחרר מהצורך בגברים יצר מצב שזה מאוד אופנתי לאישה המודרנית להחזיק איזו מפלצת בעלת חמישה מצבי פעולה שמעוצבת לפי תבנית הזין של ג'והן הולמס כוכב הפורנו האגדי ויש בה שבעה מרכזי עונג ומאלץ אורגזמה, שלט רחוק, בקרת שיוט ועוד אלפי שכלולים שגם גבר יתקשה להפעיל ובטח אישה נטולת חושים טכניים במהלך רצף אורגזמות מתמשך. מיותר לציין שהמחירים נקבעים בהתאם ולמעשה עיקר הפעילות העיסקית של הענף מבוססת על לקוחות מהמין היפה. לנו הן מוכרות בובות ומכונות מציצה אבל זה רק לסוטים, הגבר הממוצע מתמקד באגף הסרטים ואין שם צורך ביותר מידי הסברים (הכל כתוב על הקופסה של הקלטת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך אולי עוד פרטים על המאלץ אורגזמה? כי אני נטולת חושים טכניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פני למרכז התמיכה של ****** (אני לא רוצה לעשות פרסומת) הקרוב למקום מגוריך הם ישמחו לעזור. אני לצערי לא חוויתי אורגזמה מאז 1989 וכל אלו שזכיתי להעניק היו כפי הנראה מזויפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטערת לשמוע. הייתי מעניקה לך כמה משלי, אבל יש להן ערך סנטימנטלי עבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, זה בסדר, אני מצטרף לסטטיסטיקה של 90% מהנשים וגם יש לי בונוס בצורת זיקפה תמידית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לשאול באתר המכובד הזה איך אתה משתין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לדעת למה פתחת בנושא הסקס ככה פתאום?מרגישים גם את המאמץ הרב שהשקעת במציאת הקשר המזערי לנושא המקורי.אני מציעה לך לשמור על התשוקות הנואשות שלך לעצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כריסי, חשבתי שאת חדשה כאן. אולי כדאי שתבלי קצת זמן בלהכיר את השטח, לפני שאת ממנה את עצמך לאחראית-מטעם על מה ראוי ומה לא ראוי לפורום. ביחוד לגבי הודעות שפורסמו לפני כמעט חמישה חודשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גזעני כמעט ביסודו" - האמנם נהגי המוניות הם גזע ביולוגי נפרד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. נהגי המוניות הם "כמעט" גזע נפרד? עזוב, לא חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסביר המאמר לא היה גזעני, הוא היה "כמעט גזעני". רוח הדברים, התיעוב כלפי מעמד חברתי מסוים, ונימת ההתנשאות גרמו לי להרגשה הזו. אם זה חשוב לך, או\ו למר יניב, אחזור בי מהמילה הזו (מהגזעני, לא מהכמעט) אבל אני מניח שזה לא חשוב לכם, אז נניח לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שרוח הדברים היתה של ביאוס, אבל אתה טועה כשאתה משייך את הביקורת ל "מעמד חברתי מסוים", בעוד למעשה היא הופנתה ל*מקצוע* מסוים. ייתכן שבעלי המקצוע הזה משתייכים ברובם גם לאותו מעמד כלכלי (באמת אינני יודע) אבל זה לא רלבנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Cusco, the inca capital, has very narrow streets that were not built for two-way transport.
Many times in the last week I saw taxis stuck (both directions in the street). Never, but NEVER, I heard the taxi drivers use their horn in such cases. The same is in congested Lima. While cars try to push into every possible place, they don´t horn. There is no counter, either, but the prices are low. The only high price is from Lima Chavez airport to the city (10 dollars). About Israel, from my experience it is better to ban regular taxis if you can, and use only service taxis. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט מיומן המסע 15.8.01: "...ויצאנו מהטרמינל. נהגי המוניות התחילו מ40 סול [יותר מ10 דולר] וירדו ככל שהתרחקנו לכיוון היציאה משדה התעופה, כשהגיעו ל15 סול לקחנו את המונית ונסענו למירפלורס. [הרובע העשיר של לימה]" מונית ממירפלורס לשדה התעופה עולה כ15 סול. (ללא התמקחות, אחרי מיקוח אפשר להגיע ל10-12) ועמית, אם אתה קורא את זה, צור איתי קשר דחוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I already sent you an email.
I'll try to take care of the problem and send you an email in few days. Amit |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהג מונית לונדוני חייב להכיר בפרוטרוט את האזור המרכזי של לונדון, ברדיוס של שישה מייל מתחנת צ'רינג קרוס, ולהכיר באופן כללי יותר את כל האזור המטרופוליטני של העיר. הם לומדים זאת* בבתי ספר מיוחדים, וצריכים לעמוד במבחן בכתב ובשורת מבחנים בע"פ שבהם הם מוכיחים את ידיעותיהם, כולל מהו המרחק הקצר ביותר בין כל שתי נקודות, ומה המסלול הטוב ביותר בשעות הלחץ, וכו'. *השם הרשמי לחומר שבו נדרשת בקיאות: "The Knowledge". רבים מאוד מנהגי לונדון הם קוקנים אמיתיים, בני המעמד הנמוך ממזרח לונדון. יש לקוקנים שפה מיוחדת משלהם שנקראת Cockney Rhyming Slang. יש גרסאות שונות למתי איך ולמה הסלנג הזה נולד. גרסה אחת- שהקוקנים המציאו אותה כדי לדבר בלי שהשוטרים יבינו אותם. העיקרון הוא שבמקום לומר מלה, אומרים מלה או בטוי שמתחרז עם המלה הראשונה. כך, במקום לומר head אומרים loaf of bread העניין הוא, שבד"כ מתחילים להשמיט אח"כ את המלה השניה, זו שבעצם מתחרזת עם המלה המקורית, וכך בדוגמה הנ"ל נשארים עם loaf ו- use your loaf הוא "השתמש בראש שלך". את רוב הסלנג הקוקני מכירים רק הם עצמם (אם כי יש מילונים לכך, גם באינטרנט). כמה צירופים שמוכרים בציבור הרחב הם: הסלנג ל wife הוא trouble and strife הסלנג ל stairs הוא apples and pears הסלנג ל suit הוא whistle and flute דוגמה לקטע קוקני: Got to my mickey, found me way up the apples, put on me whistle and the bloody dog went. It was me trouble telling me to fetch the teapots. ותרגומו לאנגלית סטנדרטית:Got to my house (mickey mouse), found my way up the stairs (apples and pears), put on my suit (whistle and flute) when the phone (dog and bone) rang. It was my wife (trouble and strife) telling me to get the kids (teapot lids). אבל אל תנסו להתאמן בזה על קאבי לונדוני, הם אומנם לא מעשנים ולא מדליקים רדיו, אבל הם קצת טמפרמנטליים...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת לגבי כמויות העישון של הנהגים הקוקנים, אבל אני לא יכולה לשכוח את הפעם ההיא שנסעתי עם שתי חברות למועדון, עם נהג וס.נהג מסטולים לחלוטין (אפילו אני לא יכולתי לטעות בריח) שהיו משועשעים למדי כל מהלך הנסיעה ובסוף ביקשו "את הטלפון של אחת ממכן". ז'תומרת, עד כמה לא בררן אתה יכול להיות?! לא שהוא היה מקבל את המספר בכל מקרה, אבל לבקש אותו באופן אקראי? _______ העלמה עפרונית, דווקא נוסעת די הרבה במוניות לאחרונה, ולרוב מרוצה מאד, ואפילו לא מרמים אותה!1 1מה שאני לא יודעת לא כואב לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנסיעה המעליבה הזאת היתה... איפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדרום תל אביב לאזור אלנבי-נחלת בנימין.1 (אמרתי לך שאין באמת קשר, אבל ההודעה שלך פשוט הזכירה לי את הסיטואציה הכה משעשעת ההיא וגרמה לי לחשק עז לשתף את העולם...) 1רחוב הגת-רימון למתקטננים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב מועדונים ונסיעות ליליות, יש בלונדון חברות-מוניות עם נשים נהגות בלבד. ואת יכולה לבקש מבעל הפאב את מס' הטלפון של חברה כזאת באזורו, להתקשר ולבקש שישלחו נהגת לאסוף אותך. רעיון טוב, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי1 שבארץ יש חברות-מוניות עם יהודים נהגים בלבד. רעיון טוב? לא. 1 פורסם בעתונות על תחנות שמסרבות להעסיק נהגים ערבים, כביכול בגלל תגובות הנוסעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה אולי הזמן לציין שרוב רובם של אותם נהגים-בסדר-גמור שיצא לי לנסוע במונית שלהם בירושלים היו ערבים. לא שזה אומר משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פה אולי הזמן, אז עכשיו אולי המקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר את הסיפור הזה. לפני כמה שנים הוקמה אכן חברה כזו (לא ''חברות''). היא נתבעה, ובית המשפט האנגלי קבע שסירוב להעסיק גברים הוא אפליה אסורה. ג'רמיין גריר דנה בסיפור הזה באחד מספריה האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רן, אני חושבת שזה עדיין קיים (אולי באופן לא רשמי?); מה כתבה על זה גריר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא יוצאת למועדונים בלונדון. גם לא לפאבים. אני מניחה שיש לזה איזשהו קשר לעובדה שהפעם האחרונה בה הייתי בלונדון הייתה כשהייתי בת 10. אבל אני אשתדל לזכור את הפרט הכה חשוב הזה למקרה הצורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאמרתי ש"את יכולה לבקש מבעל הפאב..." וכו, לא התכוונתי אלייך, העלמה עפרונית ממש, את ולא מלאך, את ולא שרף. זה היה משפט עם כוונה כללית- "אפשר לבקש..." עם הדגשת העובדה שסידור זה שימושי במיוחד לבנות... אוף, כ"כ הרבה הסבר על כל כך מעט משפט. למה את עושה לי את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, מדובר בסיבות הרבה יותר פשטניות... למרות שאני אכן מתכננת גיחה קצרה ליוון 1 בתחילת ספטמבר. ואני מתנצלת מעומק ליבי על חוסר ההבנה המשווע. אני אאשים בזה את העובדה שאני פועלת כרגע על חסרים משמעותיים מאד בשעות שינה.2 1 או קפריסין, או תורכיה או כל מקום אחר שנוכל להרשות לעצמנו. 2מסתבר שממוצע של 4 שעות שינה בלילה למשך חודש זה לא שוס כזה גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 קפריסין יקרה. 2 לכי לישון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשן כבר בספטמבר. כרגע חם לי מדי, ולח לי מדי, ואין לי מאוורר מדי בשביל לחזור לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה, לראות נערה צעירה וחייכנית הולכת לישון בלי מאוורר?! יהודים טובים! אני מכריז בזאת על העלמתרום! פתחו את ליבכם! בואו ונקנה ביחד מאוורר לעפרונית! תנו אמונה בטוב ליבו של האייל הפשוט! (דובי. *הרבה* יותר מדי "רק בישראל". 2002) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם נהגות של מוניות, מספר רודני דנג'רפילד, שהן לא מבינות בדיחה. כשנהגת מונית שאלה לאן לקחת אותו הוא אמר לה אולי נסע אליך, אז היא לקחה אותו למוסך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאת אלמוני בשם מקס... דווקא בדיחה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יהיה אסתי? תגובה 60561 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת התכוונתי לשאול אם זה נחוץ. ולמה. ואם כן, איך עושים שהלינק יהיה כמו שלך ולא כמו שלי. אתה יודע מה, אני מוותרת על ה''למה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(איך עושים את זה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום סתם להדביק, מוחקים את haayal.xfer.attacca.com, וכותבים www.haayal.co.il. לא מסובך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לעבוד קשה תגובה 81699 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה ה xfer ולמה הוא אמור להפריע (כי אצלי הוא עולה באותה מידה) שצריך למחוק אותו? אגב, זה מזכיר לי אתר טוב מאוד להגדרות פילוסופיות ולהגות בכלל - Xrefer. הנה לדוגמא ההגדרה הלא-רעה שלו לטלאולוגי: http://www.xrefer.com/entry.jsp?xrefid=224975&se... אתר כייפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה DNS זמני, או משהו כזה, אני לא יודע כמה זמן הוא ימשיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסנו שותפי לנסיעה ואני מונית משדה התעופה למלון. בסוף הנסיעה, מבקשים קבלה. החזר הוצאות, אתם יודעים. "סליחה," אומר הנהג. "למה לא אמרתם קודם? לא הייתי לוקח אתכם. אין לי בכלל קבלות עלי." 30 פאונדים (180 ש"ח דאז) הלכו להם. בדיעבד כמובן הסתבר שהוא שיקר. הבנאדם הראשון איתו אני מדבר בלונדון, אחרי ביקורת הדרכונים - מרמה אותי. מוזר עוד יותר הוא שכאשר דיברנו על כך עם נהג מונית אחר, הוא פשוט הגיש לנו קבלה ריקה, ואמר לנו למלא אותה כאוות נפשנו. מוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, נהדר. לא ידעתי. ההשוואה של טלפון ל"כלב עם עצם" אכן תופסת ויזואלית, אם חושבים על המכשירים הישנים, בעלי השפופרת והעריסה :-) ואולי זה המקום לשאול משהו שהטריד אותי המון זמן - למה האנגלים קוראים לבחורה bird ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בטח מהסיבה שאמריקאים קוראים לבחורה chick. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, אבל בכל מקרה זה סלנג מיושן, שנות ה 50-60 כזה, אני חושבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט מקסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על המוניות שחורות. חוץ מהן יש לא מעט מוניות פרטיות בלונדון והנהגים שלהן הם מהגרים שחלקם לא יודעים אנגלית ולא מכירים את העיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק כמובן, חוץ מאשר שאני ''את'' (בפעם האחרונה שבדקתי). וכשדיברתי על פאבים שמזמינים לך מונית עם נהגת- אלה יהיו מוניות פרטיות, שלא נמצאות כ''כ במרכז העיר (וגם הפאבים לא יהיו אלה שבמרכז). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, סליחה, הייתי בטוח שאני מגיב לרון בן יעקב (לא יודע איך הוא קשור, יותר לא אגיב מתוך שינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהג מונית שמדבר עם הנוסע מפר את החוזה הבסיסי והבלתי כתוב שלנו עם נותני שירות (נהגי אוטובוס, קופאים בסופרמרקט, פקידים): לא אמורה להיות להם אישיות. אנחנו לא רוצים להתעניין בחיים שלהם, לשמוע את דעתם הפוליטית, לחשוב על המצוקות שלהם. בסך הכל רצינו להגיע מפה לשם, לקבל את השירות שבשבילו שילמנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירוניה מוצדקת. ובכל זאת, בתור אחד שבד"כ משוחח ארוכות עם הנהגים, קורה לפעמים שאני נכנס למונית ואני עסוק (קורא את החומר אותו אני אמור ללמד, בד"כ). ובכן, פעם אחת זכיתי לכך שנהג ממש כעס עלי (!) על כך שאני לא מדבר איתו במהלך הנסיעה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לטל, אני חושב שהאירוניה היא לא מוצדקת. נותני שירותים באמת לא צריכים להיות בעלי אישיות - לא בגלל שאני בן המעמד העליון האדנותי ואין שום סיבה שאני אתייחס לעבדים שנוהגים במונית שלי. הקשר שלי איתם הוא עסקי, ועסקי בלבד. אני צריך שרות, הם נותנים לי אותו. אם אני אפגוש בנהג הזה במסיבה או בתור בדואר, ומצב הרוח שלי יהיה סביר, אני אדבר איתו. אם אני בסך הכל רוצה להגיע מפה לשם, באמת לא מעניינות אותי הדעות שלו, בדיוק כמו שאותו לא צריכות לעניין הדעות שלי - אני זה שמשלם לו כסף, בדיוק כמו שהוא זה שנותן לי שרות. תאר לעצמך שאתה נכנס למונית של בחור קצת מופנם, שלא אוהב לדבר יותר מידי עם הלקוחות. נניח שאתה שומע משהו ברדיו, ואז אומר לו "אחח, הפוליטיקאים האלה, כולם רמאים, שמנסים להכניס לנו תודעה כוזבת ולחמוס מאיתנו את התודעה המעמדית הפרולטרית שלנו!", והוא, החוצנפ, מישיר את מבטו אל הכביש ולא עונה. נו, אז הוא מתייחס אליך כ"חסר אישיות"? האם גם כלפיו תהיה ציני ומרקסיסטי? מה אם אני לא אוהב לדבר עם אנשים שאני לא מכיר? לא נעים לי, מביך אותי. אז אני חייב לדבר איתם כדי שלא ירגישו איך אני מדכא אותם? בסופו של דבר, אם המונית הייתה יכולה לנהוג את עצמה, הייתי שמח לנסוע בה בלי נהג. ואם רק מדעני טילים היו יכולים לנהוג במוניות, וזה היה המקצוע המכובד ביותר עלי אדמות, עדיין לא הייתי רוצה לדבר עם כל מדען טילים שנקרה לדרכי. בדיוק כמו שאני לא מעוניין לנהל שיחות חולין עם כל המרצים שלי באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי בטוח שזו היתה אירונה. אני מסכים עם דובי שכשאני קונה שירות, אני לא תמיד רוצה לדון בפילוסופית החיים שלי (או של נותן השירות). בכל אופן, המציאות היא שנותני שירותים (מסויימים) נדחקים כלפי מטה בסולם החברתי. הדוגמא הבולטת בארצות-הברית (מקום מושבי הזמני) היא קופאים וקופאיות ברשתות הגדולות (כמו Walmart או K-mart). בניגוד למקובל בארץ, הם צריכים לעמוד במשך כל המשמרת. פרט למילות נימוס מוכתבות מראש, אסור להם לדבר עם הלקוחות, והם תמיד נראים לי כנועים במידה עצובה למדי. לנהגי מוניות, לעומתם, לא אכפת לשתוק כי הם סופרים את הדולרים (דולר כל 144 שניות או מייל ורבע, משהו כזה)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תנאי שהוא אכזרי למדי, לדעתי) לבין הדרישה שלא לדבר עם הלקוחות. הראשון לא תורם מאומה לאף אחד, ואילו השני מועיל לאנשים בתור, שכן הקופאית אינה מתעכבת בדברים בטלים. עם זאת, נראה לי כי הגיע הזמן שמקצוע זה יעבור מן העולם, ואם זכרוני אינו מטעני הרי שכבר יש סופרמרקטים ממוכנים לחלוטין פה ושם. בעיקר שם, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שמהנדסי היצור של Walmart חישבנו איזו סיבה להעמיד את הקופאים כל המשמרת (אולי זה ממריץ אותם לעבוד מהר יותר). התפקיד של קופאי הוא להעביר את המצרכים מתחת לסורק האלטרוני ולארוז אותם בשבילך; יכולנו לעשות את זה לבד, אבל לא נראה לי שסומכים עלינו (בעיקר בתפקיד הראשון). חוץ מאלו, אסור לשכוח את העובדים שצריכים לסדר את העגבניות בפירמידה ולהחזיר את הגבינה צהובה למקרר כל פעם שמישהו מוציא אותה משם. ואת מנהלי המחלקות שרודים בהם, ואת מנהל החנות שרודה בכולם. אורגניזם מעניין, הסופרמרקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הגיעי לארה"ב, הופתעתי מכך שלכל קופאית מוצמד עובד שכל תפקידו לארוז את המצרכים יפה בשקית (או לחילופין, מכך שהקופאית אורזת בשביל הלקוח). הרי מלאכה פשוטה כמו אריזה יכולים הלקוחות לבצע בעצמם. עם זאת, נסיון לארוז בעצמי נכשל בעקבות התרעמות קולנית של הקופאית (מה גם ששקיות האריזה הן מחוץ להישג ידו של הלקוח!). ההנחה שלי היא שזו דרכם להימנע מתביעות - הרי לאמריקאים חדורי התודעה הצרכנית הגבוהה נטיה לרוץ לבית המשפט על כל דבר. והיה וארזתי לבד ונקרעה השקית בדרכי הביתה, אוכל לתבוע את הסופרמרקט, ולכן הם מוודאים שהאריזה מתבצעת בצורה מקצועית. הנחה אלטרנטיבית היא תודעת שירות גבוהה. יכול להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בקנדה עצרתי באיזה סופרמרקט כדי לקנות כמה מצרכים בסיסיים (לחם, שתייה, כאלה). לאחר שסיימתי לשלם פניתי להכניס את המצרכים לשקית כדי להעבירם למכונית שלי. הקופאי הסתובב אלי וסינן משהו. "פארדון?" עניתי בתמימות. מסתבר ששקית(!) עולה(!!) חמישה סנט(!!!). כאילו, פר שקית! אחרי ההלם הראשוני מהקונספט המופרך, הנחתי את השקית שלקחתי כבר במקומה, הרמתי את המצרכים שקניתי בידי, ויצאתי מהחנות. כאילו, מה הקטע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קמצנים הקנדים. פה זה בחינם. מצד שני, תרבות הטיפים מאוד מפותחת בניו-יורק, כך שנדמה לי שהכל מתאזן בסוף (בלי להיכנס לתיאוריות כלכליות של כוחות שוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אצל כולם שם. רק ברשת ההיא. לא נכנסתי לשם יותר (בכל השבוע וחצי שנותר לי בקנדה...). מה טיפים? נותנים טיפים לקופאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקופאי לא נותנים טיפ. עם זאת, בראיה רחבה יותר, הרי שבסופו של דבר אני ''משלמת על השקיות''. דהיינו, בסוף היום לא חסכתי כסף לעומת עמיתי הצרכן הקנדי, והשוק קיבל ממני את אותו הסכום שהיה מקבל אילו הייתי משלמת על השקיות, אך נותנת פחות טיפ לשליח. דוגמא טובה היא הבארמן - הבארמן שלי נותן כל משקה שלישי חינם. בסוף הערב, הוא הרוויח יותר כסף מאשר היה מרוויח אילו חייב על כל המשקאות ששתיתי, כיוון שאני כמובן אתשר אותו בנדיבות. הסופרמרקט לא מחייב על שקיות, אך בסוף היום הוא הרוויח יותר מאשר היה מרוויח אילו היה מחייב על שקיות - דרך הטיפ לשליח, או דרך המחירים הגבוהים של המצרכים. אני הופכת לצרכנית מאושרת (כיוון שלא חוייבתי על השקיות), ולא מודעת לכך שלמעשה לא חסכתי כסף כלל. (וכל זה ברמה התיאורטית, כמובן, קח את המילה ''שקיות'' והחלף אותה בכל מילה אחרת כראות עיניך.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם זיהום סביבתי מיותר כל השקיות החדפעמיות האלה. כשמשהו לא עולה לאנשים כסף (נגיד, חשמל), יש להם נטיה לבזבז. מצרכים רבים אפשר לשאת בסל או בשקית רב-פעמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע הוא שתביא סל קניות מהבית. הרבה יותר ידידותי לסביבה. אגב, אחרי כמה שנים באירופה, התרגלתי ללכת למכולת עם צרור שקיות משומשות (אם כי, מודה, זה קצת עבר לי). בישראל, גם אם תקנה קופסת גפרורים, ידחפו לך שקית ענק מחומר יקר, רצוי עם לוגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, כל פעם שאני יוצא לקניות (פעם בשנה, בערך, לא כולל חלב ופיתות בסופר), אני מסתפק בשקית הראשונה שאני מקבל, וכל שאר המקומות שאני מבקר בהם נאלצים לוותר על שרותי כלוח מודעות מהלך. להביא סל קניות מהבית זה נורא נחמד, אבל הבית שלי היה במרחק כמה אלפי מילין משם (עשרות אלפי? לא יודע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בארץ יש חנויות הנותנות שירות זה (''חצי חינם'' בפ''ת, למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך בתאוריה שהקופאים אורזים כדי להמנע מתביעות: הם הרי אורזים *כל דבר* בשקית-בתוך-שקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-sweat shops של העולם המערבי הם ה-call centers - מוקדי התמיכה הטלפונית ללקוחות. בחברות הגדולות מדובר באולמות בשטח של מגרש כדורגל המלאים בעמדות צפופות. כל מוקדן יושב בעמדתו מול מחשב עם אוזניות ומיקרופון, ומטפל בשיחות שהמערכת מעבירה אליו. על מנת שהמערכת האוטומטית תדע שמוקדן X נמצא בעמדתו ואפשר לנתב אליו שיחות, עליו לסמן זאת במחשב כשהוא מתיישב, וכשהוא קם או רוצה הפסקה, אפילו אם רק לחצי דקה, עליו לסמן זאת על מנת שלא יגיעו שיחות לעמדה כשהוא אינו זמין לענות עליהן. המשכורת של כל מוקדן כזה מבוססת פעמים רבות על סך הזמן שבו הוא ישב בפועל מול העמדה במצב המתנה לשיחה או בשיחה. אני לא יודע מה איתך, אבל אני לא מכיר עוד הרבה מקצועות שבהם בכל פעם שאתה הולך להשתין, אוכל איזה סנדוויץ' קטן או סתם עוצם עיניים לכמה שניות, הזמן הזה יורד לך ישר מהמשכורת. אם זה לא מספיק מקומם, יש להם עוד שיטות יצירתיות שמטרתן לדרבן את העובדים לעבוד יותר. לצורך זה יש בכל מקום שלטי ticker אלקטרוניים שמראים בכל רגע לעובדים (ולבוס) כמה שיחות מטופלות כרגע, מה זמן ההמתנה הממוצע, וכו', אבל למהדרין יש גם גונג גדול שפועם בקצב שעולה ביחס הפוך לזמן ההמתנה הממוצע במערכת. המשמעות היא שכשאין מספיק מוקדנים במצב פעיל והלקוחות ממתינים זמן רב יחסית על הקו, הגונג הזה דופק בטירוף ומשגע את כולם. העובדים שאינם זמינים באותו רגע ישר מקבלים מוטיבציה לחזור לעבוד מהר ככל האפשר פשוט כדי להרגיע קצת את הרעש הנורא הזה. כל זה קורה בארה"ב, לא בתאילנד או בסין. לא האמנתי לזה עד שראיתי בעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ישראל לא טמנה ידה בצלחת. היתה לי חברה שעבדה כמוקדנית בשביל חברת "ביפר", וסיפרה סיפורי זוועה (אם כי אני מודה שזה היה לפני 5 או 6 שנים, אולי "ביפר" השתנו מאז). המשכורת לכל עובד חושבה לפי מיקומו לעומת הממוצע - דהיינו, החברה מחשבת את התפוקה הממוצעת (כמות שיחות נכנסות בשעה או במשמרת), ואז מי שממוקם מעל מקבל תוספת למשכורת, ולמי שממוקם מתחת, מורידים. בנוסף, הרי שעדיין לא הזכרנו את מרכזי שירות הלקוחות והטלמרקטינג האמריקאים הממוקמים בהודו, ונועדו לחסוך כסף על משכורות ושכירת שטח (גם לי כבר קרה שטלמרקטר בירך אותי ב"לילה טוב" בתום השיחה, למרות שאצלי השעה היתה 12 בצהריים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שעתיים- שלוש במשמרת, כששיחה רודפת שיחה, יש נטיה לשכוח מה השעה, איזה יום היום ואיך קוראים לך ואז קורה שתגיד 'בוקר טוב' בעשר בלילה ולהיפך, גם אם איזור הזמן שלך (גוש דן רבתי) ושל הלקוח (הנגב המזרחי, נניח) חופפים. ואז צריך להתנצל, האמינות שלך נפגמת, יש כאלה שגם מעירים הערות נבזיות ובאופן כללי, זה זמן טוב להגיד שמערכת המחשב בדיוק קרסה ושיתקשרו שוב אח''כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שתמיד עניתי כשאיזה אידיוט בצד השני טרח להעיר ''אבל זה לא בוקר עכשיו...''. גם את זה מרבית האנשים לא הבינו, אבל אני, מה אכפת לי, אני הייתי מנומס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לפני כמה חודשים כתבה ב"הארץ" על "הפועלים השחורים של הקניון" - הקופאיות והמאבטחים, ועל תנאי עבודתם. לפחות באחת הרשתות - נדמה לי סופרפארם - הקופאיות נדרשות לעמוד במשך המשמרת. המנהלים נימקו זאת לכתבה במשהו שקשור לאיכות השירות, לא זוכר בדיוק איך. מישהו מתנדב לבדוק בסניף הקרוב אליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם למיטב ידיעתי, בסופר פארם חובה לעמוד, וכך גם באחת מרשתות השיווק ההמוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים מן הנהגים שאינם מקפידים על התנהגות נאותה בכבישים (road ethics) הם נהגי מוניות (אין פרוש הדבר שזו התנהגותם של רוב נהגי המוניות). להלן מספר דוגמאות קלאסיות: 1. שימוש היסטרי בצופר בשטח עירוני כדי להסב את תשומת ליבו של נוסע פוטנציאלי. 2. חסימה של תחנות אוטובוס גם כשמגיע אוטובוס (בניגוד לחוק). 3. חסימה של נתיב נסיעה לשם העלאה והורדה של נוסעים. 4. עקיפות מסוכנות, מעבר נתיבים פרוע, מעבר באור אדום וכו'. 5. העדר סבלנות וסובלנות כלפי נהגים אחרים. לזכותם יאמר שזמנם על הכביש יקר, אך עדין רבים מדי מתוכם מסכנים את הנוהגים סביבם, כמעט כמו בלונדיניות הנוהגות ברכב שטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמהני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמהני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צורת הנקבה היא "תמהתני", אך יש לך על מי שתסמוכי: אימא שלום, אישתו של רבי אליעזר ואחותו של רבן גמליאל, שאמרה "כך מקובלני מבית אבי אבא": לפרטים נוספים: תגובה 57244 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה אשר. ותודה לאימא שלום שהביאתני עד הלום. אגב: לא שאני מבינה ארמית, אבל ב"בבא" שלך כתוב: "אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי". 1. נשמע שהגברת שלום היתה בתו של ר' אליעזר, ולא אשתו. 2. ה"הואי" מוצא חן בעיניי מאוד. אגב ב: האייל העשבו-שוביניסטי מזומן בזאת שנית להתייצב בלא דיחוי בסנהדרין האייל, ולהסביר את הערתו הסקסיטית. (לא, כי אפילו כבדיחה זה רע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבבא היא גם שלך, אם רק תרצי. ''ביתהו'' פרושה ''ביתו'' (מהמילה ''בית'') שהוא כינוי רווח לאישה בספרות חז''ל. ''הואי'' יש לקרוא ''הוואי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי'' - אמא שלום, אשתו של רבי אליעזר, אחותו של רבן גמליאל היתה. דביתהו - '''וכפר בעדו ובעד ביתו' - ביתו, זו אשתו'' (מסכת יומא, פרק א משנה א). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר תצפיות מדוקדקות הצלחתי לאפיין את אוכלוסיית הבלונדיניות הנוהגות ברכבי שטח. למעשה היא מתחלקת לשניים: א. בלונדיניות טבעיות - אלו שאבא קנה להן רכב חדש, כאילו שירגישו בטוחות על הכביש. בפועל, הרגשת הביטחון מאפשרת להן לעשות עוד מספר דברים על הכביש כגון מסקרה ושיוף ציפורניים. ניתן להבחין בהן נוסעות במסלול השמאלי של הכביש המהיר במהירות ממוצעת של 30 קמ"ש. ב. בלונדיניות מחומצנות - אלו לקחו את הרכב של בעליהן והן סתם לא יודעות לנהוג. הבעל אגב, משתמש ברכב כדי לנסוע בו על שפת הים ולהפחיד רוחצים תמימים, או כדי לגרור את אופנוע הים שלו (או גם וגם). כל בלונדינית שמרגישה furious anger כלפי הדברים הנ"ל, מוזמנת לדרוס אותי בהזדמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטייתם המעצבנת של נהגי המוניות לנסוע ל א ט - ל א ט, כדי שלא יחמיצו לקוחות, חס וחלילה. וחמישים המכוניות התקועות אחריהם בנתיב? לאבדון, כמובן. באשר לבלונדיניות ורכבי שטח - נסה פעם לעמוד ברמזור אחרי בלונדיניים (או בעלי כל צבע שיער אחר, בדרך כלל לשעבר) ברכבי שטח, כאלה הקוראים במנוחה גליון של גלובס בעוד הרמזור מחליף צבעיו בנחת, ואפילו שירת הצופרים האדירה מאחורה לא תמנע מהם את התענוג שבסקירת *כל* מאורעות הבורסה של אתמול, דבר המבטיח כי אתה תגיע ליעדך לפחות מחרתיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לאמץ את הצעתו המלומדת של לירון 'פטריק' תאני (עסק שחור, גלגל"צ, יום חמישי בחצות, מומלץ בחום) לעשית צדק חברתי. על פי ההצעה יגנבו אנשי המעמד התחתון את הגלגל הרזרבי מרכבי השטח של בני המעמד העליון 1, ואח"כ ימכרו להם אותו בחזרה. 1 כל שנדרש הוא מפתח גלגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"אלמוות" של קונדרה 1 ישנו פרופסור שיוצא בלילה לעשות חתכים בצמיגי מכוניות, על פי סדר שנקבע מראש. פעולה חתרנית. 1 לא הספר הכי טוב שלו, אבל ספר בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החייל התחנן, אך נהג המונית סירב קנס בסך 5000 ש"ח ההוטל על נהג מונית תחנת הרכבת "ארלוזרוב". המקרה קרה לפני כשנתיים, חייל המילואים יצא לחופשה משירות מבצעי פעיל בביקעה והגיע עייף לתחנת הרכבת ארלוזרוב בת"א כל מבוקשו היה להגיע הביתה במהירות. כאשר פנה החייל אל נהג המונית סירב הלה להסיעו בטענה "אני אוכל עכשיו כריך" גם הנהג השני סירב להסיע את החייל בטענה שכרגע הוא משמש כסדרן בתחנה. השופט ישראל ויטלסון הטיל קנס על שני הנהגים החוצפנים. יש גבול לכל תעלול- כך סבר השופט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה בזמן הפסקת האוכל שלו אז למה הוא לא הפנה את הנוסע החייל לנהג אחר? בכל מקרה אינני סבורה שהנהג התנהג בצורה הולמת, הוא הרי משרת ציבור וגם משלמים לו כסף על הנסיעה כך שהוא חייב לשרת את הנוסעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מישהו חושב שפרסומות "חאפר" על אחוריהם של אוטובוסים עברו את גבול הטעם הטוב לאחרונה? לדעתי מדובר בהחשדה של ענף כלכלי שלם בהתנהגות, אהם, לא נורמטיבית, ואפילו פלילית. "דן" תמיד יכולים לטעון שהם יוצאים רק נגד החאפרים ולא נגד נהגי מוניות השירות המאוגדים, אבל המציאות היא שעל אף דלת של מונית לא כתוב "חאפר", והתוצאה היא החשדה של כל נהג מונית באשר הוא בעבירה על החוק בעיני לקוחותיו הפוטניציאלים (שהם, להזכירנו, גם לקוחות פוטנציאלים של תאגידי האוטובוס). אני מתפלא שאין תביעה מוצלחת להסיר את הפרסומות האלו. במיוחד אני מוצא טעם נפגע בכך שהפרסום מתבצע על-ידי תאגידים המקבלים תקציב ו/או זוכים במכרז מטעם הממשלה נגד מתחריהם שלא זכו בתקציבים או במכרזים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גם אני וגם לא-מעט ממכריי נגעלנו מכל הפרסומות הטלוויזיוניות בנושא, שמציגות את ה''חאפר'' כערס-נוכל מטומטם ומשוגע. ב. לא נסעתי באגד הרבה פעמים בחיי, אבל מהפעמים שנסעתי, אני לא זוכר שהנהגים שואלים איך הייתה הנסיעה וכאלה דברים. חלק מהם גם בהחלט לא-אדיבים בתשובות לשאלות של לקוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אני נוסע הרבה במיניבוסים האלה, דווקא של חברה עם זיכיון1 ולא "חאפר" אבל נדמה לי שהפרסומת לא מדגישה מספיק את ההבדלים ובעצם אוגדת את שתי הקבוצות לאותה חבילה. אם היו אומרים "סעו רק במוניות מוסדרות או באוטובוסים" היה אפשר איך שהוא לסלוח לסטריאוטיפים, אבל הרמיזה שכל מוניות השירות הם בעצם פושעים מאוד מקוממת. 1 ואפילו איבדתי שם פעם ארנק, ועניני זכה לטיפול נאות וזריז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה ש"אגד" יפרסם את המוניות המוסדרות? איזה אינטרס יש לו לעשות את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב של''אגד'' יש בכלל עניין להפנות את דעת הציבור לסכנה שבחאפרים. אני אהיה מופתע מאוד לשמוע שנהגי מוניות השירות החאפרים בכלל מחזיקים נתח שוק גדול מספיק בשביל לכסות את הוצאות הקמפיין. ''אגד'' מעוניינים פשוט לחזק את הסטריאוטיפ ה''מלוכלך'' של נהגי מוניות השירות בכלל, ולהפחיד נוסעים כדי שלא ייסעו איתם. אם למישהו יש עניין לפעול נגד החאפרים באמת זה למוניות המוסדרות, שכמו שאמרת, ל''אגד'' אין שום עניין לפרסם, ושהם התעשייה הניזוקה ביותר מהקמפיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרס של אגד הוא כזה: בדרך זאת ירשו לו לפרסם מבלי לעבור על אלף חוקים ותקנות של הראשות השניה והראשונה בקשר לאמת בפירסום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום קפץ לי לראש הפתיל הזה. בדרכי לאי שם עמדתי בצומת ליד הבית. (טפטוף קל) חיכיתי חיכיתי, ציפיתי ציפיתי, ומה לא הגיע? האוטובוס. (טפטוף מתגבר) התחלתי להאשים את עצמי שיצאתי מאוחר מדי, פספסתי, פישלתי, ולהתנחם בעובדה שעשרים דקות אחר כך יוצא אוטובוס נוסף לאותו הכיוון. (מתחיל לרדת גשם). טלפון זהיר למודיעין אגד (הגשם מתחזק) - המתנה על הקו שלוש וחצי דקות, האצבעות שלי קופאות מקור. בסוף מישהו ענה, ובחוסר נחמדות בוטה הודיע לי חגיגית: "עד שתיים עשרה אין אוטובוסים יוצאים". למה? לאלהי-אגד פתרונות. (כבר מבול) אני והחיילת השנייה שולפות מטריות מתפרקות מהתרמיל הכבד, ולפתע צפצוף. "צריכות לתל אביב?". מונית שרות. "לא, לקסטינה. אבל אין לנו כסף". "זה בסדר, תעלו". בקסטינה אמנם השמש זרחה, אבל לאוטובוס חיכינו (עם סד"כ של בערך פלוגה שלמה) שעה וחצי נוספות. אל הבסיס כבר לא הגעתי,אחרי למעלה מעשר שעות בדרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בליל הסערה, מוצאי שבת קודש, נסעה אחותי מירושלים לבר-אילן. מונית שירות: 38 שקלים, טבין ותקילין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מונית *שירות*, וואללה? די מוזר. המחירים שלהם קבועים, כמו אוטובוסים, בלי שום קשר לסערה או למזג אוויר אביבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהמונית לא היתה מלאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אם לא היתה מלאה, מה הקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב מוניות השירות, בייחוד בשעות או בקווים שבהם אין תנועה קבועה ועמוסה של נוסעים, ושאין בהם הרבה נוסעים שעולים בתחנות ביניים (וקווים היוצאים מירושלים נכללים באלה) יוצאות רק כשהמונית מלאה לגמרי ולא על-פי לוח זמנים מדוייק. לפעמים, בייחוד בלילה, קורה שאין מספיק נוסעים כדי למלא את המונית, והנוסעים שמחכים בתחנת היציאה מסכימים ביניהם לחלק ביניהם את עלות הנסיעה של הנוסעים החסרים כדי שלא יצטרכו לחכות עד בוש (לפעמים לאחר משא ומתן עם הנהג על הורדת מחיר הנסיעה של אותם נוסעים ווירטואליים). במקרה כזה עלות הנסיעה בפועל יכולה לעלות על המחיר הנקוב, אבל רק בהסכמת הנוסעים, וב''תמורה'' להקדמת שעת היציאה לשעה נוחה יותר. אני לא יודע אם זה תואם את החוק היבש (וגם לא יודע אם זה היה המקרה שתואר למעלה), אבל בעיני זה לגיטימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את חכמה מאד כאשר ההגה לא בידיך- חוץ מזה מדוע ההכללה, אני מציע לך לא לשפוך צבע, כי לאחר שפיכת הצבע הם לא יזוזו מהמקום ותהיה להם סיבה להמשיך לצפור קרוב לחלונך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |