|
היי, סוף סוף מצאו לי ז'אנר, אני וולגרית פסאודו-אינטלקטואלית" :-) ואף קוראת הארץ, הידד.
מר איתי, אם אלי רמזת, מעולם לא טענתי שנהג מונית "הטריד אותי". גם לא הבעתי את דעתי על רמתם התרבותית של נהגים. אלה מביניהם שיש להם מה לומר סיפקו לי חומר למחשבה עוד זמן מה אחר כך, אבל לא ניכנס לזה. אני פשוט מנסה להימנע משיחת חולין בשעה תשע בבוקר, ורצוי להימנע בנימוס. כי אם אתה באמת רוצה לדעת (זה מעניין?), אני נוסעת במונית כמעט כל בוקר. העובדה שאני לא מאנשי הבוקר, וששיחת חולין עם אדם זר היא מאמץ-על בשבילי לפני הקפה השני - פלוס העובדה שעשרים דקות בכל בוקר הן זמן נהדר לקריאה - גורמת לי לרצות רק דבר אחד: לשבת בשקט במושב האחורי. זה אכן מה שאני עושה. או במילים אחרות: יש לי פתק מהרופא.
כשנוסעים הרבה במוניות נתקלים גם בשאלת המחיר הקבוע - בנסיעה בין עירונית המחיר במחירון הוא כך וכך, במונה הוא יוצא כך וכך פחות עשרה-עשרים שקל (במקרה שלי), ובדרך כלל מה שמתגבש ביני ובין הנהג הוא לפעמים מחיר המחירון ולפעמים מחיר שנמצא איפשהו באמצע. אבל בנסיעות עירוניות הנהג זורק, הרבה פעמים, "עשרים שקל!", ומה אומר לו אם אני יודעת שהמחיר ליעד הוא לא יותר מ - 12? אנה אוליך את יומרתי?
ולגבי מצב הניקיון - אותי אישית קליפות גרעינים לא מטרידות. גם לא היעדרותו של מזגן. אבל במקרה קיצוני אחד ראיתי כבר חתיכות של גללים במושב האחורי, אולי מזכרת מהסוליה של הנוסע הקודם. שילמתי לנהג והערתי לו. ככה זה כשאת אליטיסטית-לכאורה.
|
|