|
||||
|
||||
גם ישראל לא טמנה ידה בצלחת. היתה לי חברה שעבדה כמוקדנית בשביל חברת "ביפר", וסיפרה סיפורי זוועה (אם כי אני מודה שזה היה לפני 5 או 6 שנים, אולי "ביפר" השתנו מאז). המשכורת לכל עובד חושבה לפי מיקומו לעומת הממוצע - דהיינו, החברה מחשבת את התפוקה הממוצעת (כמות שיחות נכנסות בשעה או במשמרת), ואז מי שממוקם מעל מקבל תוספת למשכורת, ולמי שממוקם מתחת, מורידים. בנוסף, הרי שעדיין לא הזכרנו את מרכזי שירות הלקוחות והטלמרקטינג האמריקאים הממוקמים בהודו, ונועדו לחסוך כסף על משכורות ושכירת שטח (גם לי כבר קרה שטלמרקטר בירך אותי ב"לילה טוב" בתום השיחה, למרות שאצלי השעה היתה 12 בצהריים). |
|
||||
|
||||
אחרי שעתיים- שלוש במשמרת, כששיחה רודפת שיחה, יש נטיה לשכוח מה השעה, איזה יום היום ואיך קוראים לך ואז קורה שתגיד 'בוקר טוב' בעשר בלילה ולהיפך, גם אם איזור הזמן שלך (גוש דן רבתי) ושל הלקוח (הנגב המזרחי, נניח) חופפים. ואז צריך להתנצל, האמינות שלך נפגמת, יש כאלה שגם מעירים הערות נבזיות ובאופן כללי, זה זמן טוב להגיד שמערכת המחשב בדיוק קרסה ושיתקשרו שוב אח''כ. |
|
||||
|
||||
זה מה שתמיד עניתי כשאיזה אידיוט בצד השני טרח להעיר ''אבל זה לא בוקר עכשיו...''. גם את זה מרבית האנשים לא הבינו, אבל אני, מה אכפת לי, אני הייתי מנומס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |