בתשובה לעוזי ו., 27/07/02 1:43
למה כועסים על נהגי מוניות 81111
בניגוד לטל, אני חושב שהאירוניה היא לא מוצדקת. נותני שירותים באמת לא צריכים להיות בעלי אישיות - לא בגלל שאני בן המעמד העליון האדנותי ואין שום סיבה שאני אתייחס לעבדים שנוהגים במונית שלי. הקשר שלי איתם הוא עסקי, ועסקי בלבד. אני צריך שרות, הם נותנים לי אותו. אם אני אפגוש בנהג הזה במסיבה או בתור בדואר, ומצב הרוח שלי יהיה סביר, אני אדבר איתו. אם אני בסך הכל רוצה להגיע מפה לשם, באמת לא מעניינות אותי הדעות שלו, בדיוק כמו שאותו לא צריכות לעניין הדעות שלי - אני זה שמשלם לו כסף, בדיוק כמו שהוא זה שנותן לי שרות.
תאר לעצמך שאתה נכנס למונית של בחור קצת מופנם, שלא אוהב לדבר יותר מידי עם הלקוחות. נניח שאתה שומע משהו ברדיו, ואז אומר לו "אחח, הפוליטיקאים האלה, כולם רמאים, שמנסים להכניס לנו תודעה כוזבת ולחמוס מאיתנו את התודעה המעמדית הפרולטרית שלנו!", והוא, החוצנפ, מישיר את מבטו אל הכביש ולא עונה. נו, אז הוא מתייחס אליך כ"חסר אישיות"? האם גם כלפיו תהיה ציני ומרקסיסטי? מה אם אני לא אוהב לדבר עם אנשים שאני לא מכיר? לא נעים לי, מביך אותי. אז אני חייב לדבר איתם כדי שלא ירגישו איך אני מדכא אותם?

בסופו של דבר, אם המונית הייתה יכולה לנהוג את עצמה, הייתי שמח לנסוע בה בלי נהג. ואם רק מדעני טילים היו יכולים לנהוג במוניות, וזה היה המקצוע המכובד ביותר עלי אדמות, עדיין לא הייתי רוצה לדבר עם כל מדען טילים שנקרה לדרכי. בדיוק כמו שאני לא מעוניין לנהל שיחות חולין עם כל המרצים שלי באוניברסיטה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים