האם חשבון העו"ש שלך ביתרת חובה (משיכת-יתר)? | 1087 | ||||||||||||||||||||||||||||
|
האם חשבון העו"ש שלך ביתרת חובה (משיכת-יתר)? | 1087 | ||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אותי קצת מרגיז המנהג אצלנו בבנקים לסמוך עלינו. בנק מאפשר להגיע לאובר ממש רציני בלי להגיד לך מילה, ואז פתאום... |
|
||||
|
||||
זה עוד טוב יחסית. לפני כמה זמן הייתה כתבה בעיתון על ''איך להתמודד עם האובר'', ובין השאר צויין שם שבבנקים מסוימים אמרו לפקידים לעודד אנשים לפתוח תוכנית חסכון בזמן שהם באוברדראפט - כלומר, במקום להשתמש בכסף שיש להם כדי לכסות את משיכת היתר, הוצע להם לפתוח תוכנית חסכון, שם, כמובן, הם מקבלים ריבית נמוכה יותר ממה שהם משלמים על האובר... |
|
||||
|
||||
הגעתי למינוס חמישה ספרתי, המתחלק יפה בשלל גורמים ארבע ספרתיים. ופתאום שמתי לב שיש לי פק"ם על סכום נכבד ביותר להפקדה חודשית אוטומטית. ולמי אני יכול לבוא בטענות? רק לעצמי. |
|
||||
|
||||
זה שזה מרגיז אותך רק מראה שאתה ראש קטן.אתה לא צריך לחכות שהבנק יודיע לך שאתה בעובר אם זה כ"כ חשוב לך (וזה אמור להיות לך חשוב) אתה אמור לעקוב אחרי החשבון שלך ולא לתת לזה לקרות כי אם אתה לא עוקב ההפסד כולו שלך אתה תשלם בסוף הרבה יותר ממה שלקחת.אז תגדיל ראש ותעזור לעצמך - אל (!!!!) תיכנס לעובר |
|
||||
|
||||
נקודתית אתה אולי צודק, אבל הגבלה של אנשים רבים שאין להם יכולת או רצון לדעת מה מצב חשבונם תעשה רק טוב (כמו חיוב ביטוח חובה לרכב). |
|
||||
|
||||
אם לענות בהגינות ופשטות, משום שהמשכורת לא מספיקה לצרכים כפי שאני חווה אותם. |
|
||||
|
||||
אם היא לא מספיקה אפילו לזה, אז למה עוד לבזבז חלק ממנה על ריבית גבוהה במיוחד על משיכת-יתר? |
|
||||
|
||||
האם זה משתלם? כלומר, האין משיכת יתר, בטווח הארוך מותירה בידיך פחות כסף? (בגלל הריבית). כשלעצמי, אני משתדל שבעו"ש ישארו בקביעות 4000 - 6000 שקלים פנויים, על כל מקרה, למען שמי הטוב והשקט הנפשי שלי. אני גם מעדיף, אם אין סיבה מספיק טובה שלא לעשות כן, לשלם בתשלום אחד, אבל את זה יותר קשה לי לנמק בשעה זו. הבעש"ט |
|
||||
|
||||
גם אני מעדיפה את התשלום בתשלום אחד. כך הרבה יותר קל לי לדעת מה יש לי ומה אין לי, מבלי להכנס יותר מידי לחישובים. |
|
||||
|
||||
את ההעדפה לשלם בתשלום אחד ניתן לנמק באיפוס החשיפה לסיכון, ובזמן האחרון גם בעמלות מעמלות שונות שחברות האשראי גובות על עסקאות בתשלומים. אבל 4000-6000? למה? לא עדיף להשקיע אותם? במקרה הגרוע, פדיון ההשקעה יחייב אותך בתשלום קנס (למרות שיש גם פקדונות שבועיים ואף יומיים, וייתכן שבכלל במקרה כזה באמת עדיף לשלם כמה ימים של ריבית משיכת-יתר), אבל אתה יכול כבר להעריך את הסיכון שזה יקרה, מול רווחי-ההון האדירים הצפויים לך על ההשקעה. |
|
||||
|
||||
"רווחי-ההון האדירים הצפויים לך על ההשקעה." על 4000-6000 ש"ח? איזה בנק יש לכם שם בחורשה? (או שזה היה בציניות?) |
|
||||
|
||||
יש כאן בנק שמציע פקדון שקלי בריבית הגבוהה מבין קבועה ופריים פחות קבוע, לתקופה של 11 חודשים, עם אפשרות לפדות את הפקדון בכל יום החל מתום החודש הראשון. זה אומר שאפופידס יכול בקלות להבטיח שתמיד יהיה לו לפחות פקדון אחד כזה בן יותר מחודש שמכיל 6000 שקלים. רווחי-ההון הם לא אדירים, כמובן. למעשה, יש תקורה בדמות עמלה על כל פעולה בחשבון העו"ש, וצריך להזיז כמויות מספיק גדולות של כסף כדי שהרווח לא יבלע ע"י התקורה הזו. |
|
||||
|
||||
בוא נחשוב: כמה ארוויח על 5000 שקל לחודש בפק"מ למשל? הכפל את הרווח ב12 כדי לדעת כמה אני מפסיד בשנה. ועכשיו, האם שווה לי, כל פעם שאני צריך לעשות קנייה גדולה, או כשהמשכורת לא נכנסת בזמן (הייטק...), לנסות לחשב כמה יש לי, כמה קנס אשלם, אולי לתת הוראות מכירה וכו'? |
|
||||
|
||||
YMMV, כמו שכותבת דינה. זה תלוי בעיקר בתכיפות של "צריך לעשות קנייה גדולה *עכשיו*" ו"המשכורת לא נכנסת בזמן". |
|
||||
|
||||
במשפחתי הקטנה, מקובל לשלם בכרטיס אשראי על כל מה שניתן, וזה כולל את כל החשבונות, כל הקניות לבית, ביטוחים, מוסכים ואפילו על צ'יפס + מילקשייק במקדונלד. (17.40) מה שנשאר זה שכר-לימוד ושכר דירה, וכן צ'קים לחתונות וארועים משפחתיים אחרים. מאחר וכל התשלומים שאינם בכרטיס אשראי הם ידועים מראש וכל התשלומים בכרטיס אשראי יחויבו רק בחודש הבא, (אם לא יותר מאוחר) אין צורך להשאיר יותר מכמה מאות שקלים בעו"ש לפלאפל וקולה. כמה אתה מפסיד, בין 400 ל 500 ש"ח בשנה, תלוי כמה סך ההשקעה שלך ובמה אתה משקיע. |
|
||||
|
||||
לי זה יצא קצת פחות. אך גם במחיר זה שווה לי השקט הנפשי. אגב, על איזה אפיק השקעה קצר מועד מדובר? |
|
||||
|
||||
על פק"מ לשנה יש ריביות של 7.2-7.6 אחוז (בנק הפועלים) אבל זה חייב ב15 אחוז מס. מק"מ לשנה נותן תשואה מעל 8 אחוז ואין עליו מס, אבל הבנק גובה עליו עמלות קניה ומכירה ודמי אחזקה. על סכומים גדולים (100000 ומעלה) אפשר לקבל ריביות טובות יותר בבנקים למשכנתאות. (למשל בנק ירושלים) צריך לזכור ששום ריבית היא לא המילה האחרונה עד שלא סגרת את הכסף ומשא ומתן בין כמה בנקים במקביל מעלה אותה באופן משמעותי. ריבית של 8 אחוז בשנה על 6000 ש"ח זה 480 שקל ששקולים ל14 כרטיסים לקולנוע, סופ"ש זוגי בצימר בצפון או צורב חדש למחשב. |
|
||||
|
||||
ניכית מהריבית של 8 אחוז לשנה את המדד? (ריבית ריאלית? נומינלית? לוזוכר) |
|
||||
|
||||
למה, בעו"ש שלך אתה מקבל הצמדה? (ריבית נומינלית - מספרית. ריבית ריאלית - ממשית, כלומר, בניכוי המדד) |
|
||||
|
||||
לא, אבל מהתגובה של איזי השתמע שאתה ממש מרוויח הרבה כסף, בעוד שהרווח שלך מעל המדד הוא בפועל די זניח. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתעקש, אפשר להגיד שהרווח מועט, אבל מצד שני אתה לא מפסיד את כל הכסף שהיית מפסיד אם היית משאיר את הכסף בלי הצמדה. |
|
||||
|
||||
מה שדובי אמר, למרות שבנק אוצר החייל בזמנו, הציע ריבית של 2-3 אחוז על יתרת הזכות הממוצעת בעו"ש בתנאי שכל החודש היית ביתרת זכות. אני בספק אם זה עדיין קיים שם. |
|
||||
|
||||
בהשקעות קצרות מועד, כאלו אותן אני יכול למשוך תוך כמה ימים, מדובר בכ6% לשנה (לא בדוק). אני גם נוטה להוריד את הסכום לכ3000 שקלים, כך שמדובר מבחינתי בהפסד כואב של 180 שקלים לשנה. בכ"ז, תודה על המידע המועיל, שדווקא נדרש לי כעת. |
|
||||
|
||||
6 אחוז זו ריבית מקובלת לפק"מ על סכומים קטנים (עד 10000) לזמנים קצרים (עד 3 חודשים) בבנקים גדולים. אני זוכר שראיתי לא מזמן פרסומות של בנק איגוד למשל שמציע ריבית של 8.5 אחוז ותהיה בטוח שזאת לא המילה האחרונה. |
|
||||
|
||||
4.5% + הצמדד, לחיסכון 25,000 ש"ח של שנתיים - זה טוב? |
|
||||
|
||||
לא מדהים, הצפי הוא לאינפלציה נמוכה בשנה הקרובה (מיתון וכו') ויש אפיקי השקעה טובים יותר. מצד שני אם אתה פוחד מאינפלציה חדה אז לפחות אתה יכול לישון ככה בשקט. על 100K ומעלה אפשר להשיג צמוד + 5.5 אחוז בבנקים למשכנתאות, כך שעבור 25K הייתי מנסה להגיע לצמוד + 5 אחוז. מזה צריך להפחית 10 אחוז מס. אם כבר הפכתי ליועץ השקעות, אני ממליץ לפחות עד סוף השנה הזאת על מק"מ. הריבית הנוכחית היא 8.6 אחוז לשנה, כ8 אחוז בניקוי עמלות ואין מס. |
|
||||
|
||||
א. ניכוי, לא ניקוי. ב. עוד דבר שנהייה חשוב להזכיר לאחרונה, אולי במיוחד בהקשר של הבנקים הקטנים, כמו "בנק ירושלים"]1[, הוא שמסתבר שבנקים יכולים להתמוטט בישראל. כמו שאמר הנגיד, "זה סיכון, ואת הסיכון הזה צריך לפזר", או לפחות לקחת בחשבון. ]1[ אין לי שום מידע ספציפי על "בנק ירושלים" או על בנק אחר כלשהו, ואין לראות בדבריי המלצה להפקיד בו או לא. |
|
||||
|
||||
האמת שאני כבר לא בטוח אם אני מייצג בעלי מערכת הפעלה כלשהי, או שאני שליח ציבור בלי ציבור, אבל אצלי הסוגריים של ה1 מופיעות הפוך, ככה: ]1[. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מודה לך מקרב-לב. בזה הרגע פתרת תעלומה שהטרידה אותי (ולא רק אותי) בשלוש השעות האחרונות. |
|
||||
|
||||
עם סתירה פנימית מאוד מגניבה. כשכתבת 'גם אצלי (כה"ב)', אז *שינית* את הכותרת של הפתיל (בכך שהוספת 'כה"ב'). זה שאחריך *השאיר* את הכותרת כפי שהיא - כולל ה'כותרת הושארה בכוונה' - ובכך, ברור שזה היה בלי כוונה! |
|
||||
|
||||
טעות שלי. אתה מייצג יותר מ- 29 חלקי 30 של משתמשי האייל. |
|
||||
|
||||
אם כבר הפכת ליועץ, קבל תיקון לגבי המס: 10 אחוז על רווחים לא צמודים (ריביות בפקדונות לא צמודים) 15 אחוז על רווחים מעבר לרווחי הצמדה (ריביות בתכניות חיסכון, פקדונות צמודים וכו') וכרגע, לפחות, המק"מים כבר לא נותנים תשואה של 8 אחוזים, יותר כמו 7 (בניכוי העמלות). פקדון שבועי שנותן 8 או יותר, עושה יותר רווחים, גם אחרי שהמדינה לוקחת את שלה ושומר על נזילות יותר טובה של הכסף. בנוסף, ב2004 כבר ישלמו עליהם (על המק"מים) מס רווחי הון שיהפוך אותם לאטקרטיביים הרבה פחות. 1-אני לא יועץ השקעות |
|
||||
|
||||
אתה צודק, החלפתי את שעורי המס של האפיקים הצמודים באלו של הלא צמודים. בדקתי אתמול באתר של "גלובס" והריבית על מק"מ לשנה היא 8.6 אחוז ברוטו - כ8 אחוז אחרי עמלות. בנק הפועלים מציע על פקדון של 100K לשבוע ריבית של 7 אחוז לפני מס. בנק למשכנתאות יתן אולי 8 אחוז לפני מס ובכל מקרה היתרון הוא של המק"מ. גם הנזילות היא לטובת המק"מ, שניתן למכור אותו בכל יום חול לעומת פק"מ ששבירתו כרוכה בקנס. אין ספק שבשנת 2004 היתרון של המק"מ יעלם. |
|
||||
|
||||
ואחרי קריאת הטקסט הנהיר הזה, אין ספק גם למה לאדם הרגיל, זה שטרוד במקצוע שלו ולא בדפי גלובס, אין מושג איך לצאת מהברוך הפיננסי. |
|
||||
|
||||
מסכים בהחלט! אישית אני לא זוכר מתי כתבתי צ'ק לאחרונה. |
|
||||
|
||||
אני בחיים לא אבין למה אנשים אוכלים במקדונלדס |
|
||||
|
||||
כי לפעמים זה נוח, וגם לא כל-כך איום ונורא? |
|
||||
|
||||
מה שערן אמר ובפרט, אני מאוד אוהב את המילקשייק שוקו שלהם ואת הצ'יפס שלהם. (צ'יפס גדול + מילקשייק = 17.40 בסניף של אוניברסיטת ת"א) |
|
||||
|
||||
מקדונלדס זה פשוט טעים. כל חובבי הגורמה/אוהבי הבישול העילי/אוהדי הבישול הביתי/מתנגדי הגלובליזציה יכולים לעשות שמיניות באויר, אבל אני חושבת, שכמו שהבגד הכי לביש וחביב הוא לא שמלת מעצבים של גוטייה אלא ג'ינס שהמציא איזה כורה (זהב?), כך גם האוכל האהוב על האנשים, תרצו או לא תרצו, הוא קציצה אפרפרה בלחמניה, טובעת בים של "רטבים" שאלוהים יודע מה הכניסו בתוכם. טעים. |
|
||||
|
||||
זה יותר מחמם וממלא את הבטן מאשר טעים (וכן, גם אני אוכלת שם לא מעט, ובכייף). זה לא יישווה להמבורגר ביתי, טרי ומתובל כהלכה. |
|
||||
|
||||
מצטער, אבל עם כל אהבתי להמבורגרים - מקדונלדס זה פשוט לא זה. מקדונלדס זה מעין גוש פלסטיקי (ואם מבקשים עם גבינה עם מקבלים מעליו גם פלסטיק מותך, רק עם פחות טעם) שזרוק בין שני חצאי לחמניה תפלה. דווקא הצ'יפס שלהם מוצלח למדי. וזה הזמן להזכיר את זה: דיון 1067 |
|
||||
|
||||
ההמבורגר שלהם היה טעים לפני שעברו מטיגון לצלייה. מאז הוא בלתי אכיל. |
|
||||
|
||||
שאלה של טעם. מי שאכל Quick בבלגיה(1), מקדונלדס, או אפילו הנעל של צ'רלי צ'פלין, ייחשבו על ידו מעדנים. ____ (1) אותה בלגיה המהווה חוויה קולינרית מדהימה. |
|
||||
|
||||
מי שאכל Febo בהולנד (מכונות החטיפים האלה), גם קוויק ייחשבו על ידו מעדנים. התחביב הלאומי היה לספר לכולם שעושים את הקרוקטים 1 האלה מעטינים של פרות, ואז לתת בהם ביס בכל זאת. 1 נראה כמו קובה מרוקאי מבחוץ, אבל רך ודביק מבפנים, עם טעם שלא דומה לכלום. |
|
||||
|
||||
האני מאמין של פופק בענייני גלובליזציה מקדונלדס וקוקה קולה. |
|
||||
|
||||
דמיין מצב בו אתה מעוניין לבצע קניה שלא ניתן לערוך בתשלומים. הכסף שיש לך בעו"ש בכל רגע נתון לא מספיק לביצוע הרכישה, אך אם תיכנס לאוברדראפט, תוכל לבצע את הרכישה עוד היום. הצרכן מחשב ומחליט שבשביל לבצע היום את הרכישה הגדולה, הוא מעדיף לשלם בדיעבד 300-400 שקלים נוספים. לדוגמא - משכנתא (או כל הלוואה אחרת). אני מוכנה לשלם לבנק בסה"כ פי 2 מערך הדירה שלי, כיוון שאחרת אני לעולם לא אוכל לקנות דירה - הרי לעולם לא יהיה לי בחשבון מספיק כסף כדי לרכוש דירה. אם תתייחס לאוברדראפט בדיוק כמו לכל הלוואה אחרת, הרי שהוא לא פחות או יותר הגיוני מהלוואה פשוטה. |
|
||||
|
||||
''אם תתייחס לאוברדראפט בדיוק כמו לכל הלוואה אחרת, הרי שהוא לא פחות או יותר הגיוני מהלוואה פשוטה.'' נראה לי שהוא פחות הגיוני- במיקרה של הוצאה פתאומית כדאי לקחת ''הלואה פשוטה'' - היא זולה יותר . |
|
||||
|
||||
אז זהו, שלא כולם רואים בזה הלוואה ככל הלוואה אחרת. חלק לא קטן מהאנשים שיש להם מ"י (משיכת יתר1) לא רואים בזה הלוואה. הם לא חושבים על הריבית שהם משלמים. הרבה אנשים שאני מכיר רואים במ"י מעין כסף מתנה שהם קיבלו מהבנק כשהם פתחו חשבון. זה לא שהם צריכים לשמור על רמה של 0 בבנק - זה שהם צריכים לשמור על רמה של מינוס 5000. 5000 הש"ח הללו, מבחינתם, הוענקו להם והם לא צריכים להחזיר אותם אף פעם. אני מכיר מישהו שהיה לו מינוס של 2500 ש"ח, ובו בזמן החזיק 3000 ש"ח *במזומן*. לדבריו, הוא לא רצה שהכסף "יעלם לאוברדראפט"... ובכל מקרה - כמעט תמיד עדיף לקחת הלוואה על פני מ"י. הריבית על מ"י היא הרבה יותר גבוהה. 1 וגם מדינת ישראל, אבל לא חשוב. |
|
||||
|
||||
אז אני אנסה ניחוש נוסף. אולי מ"י היא כ"כ אטרקטיבית כיוון שהיא מיידית, בלי טפסים ואישורים וחתימות? במקרה כזה, הרי שהבנקים יודעים מה הם עושים כשהם מעמיסים סיבוכים ביורוקרטיים על לקיחת הלוואה בריבית נמוכה, בעוד הם מאפשרים לך להיכנס למ"י באופן מיידי. כאן בא לי לכתוב מילה טובה על האמריקאים, שלא יאפשרו לך להיכנס למ"י סתם ככה, אבל אז נזכרתי בשיטת כרטיסי האשראי, וחזרתי בי. |
|
||||
|
||||
מובן. גם ברור שהאיש הרע בכל הסיפור הם הבנקים, שמרוויחים בגדול על גבם של אלו שאינם מודעים להשלכות של הכניסה למ''י. אגב, ההבדל בין ארה''ב לכאן הוא שכל אדם צריך חשבון בנק, אבל לא כל אדם צריך כרטיס אשראי. |
|
||||
|
||||
את מוכנה לשלם לבנק כפליים מערך הדירה, אבל התשלום הזה חוסך ממך את הצורך בתשלום שכירות שהיא מלכתחילה האחראית לצורך שלך במשכנתא. את מקווה שבסך הכל, תשלום המשכנתא + ערך המכירה של הדירה + תשלום דמי תחזוקה יהיה זול יותר לאורך זמן מתשלום דמי השכירות משום שאלו כוללים את אותם סכומים שציינתי בתוספת רווח של בעל הבית. |
|
||||
|
||||
האמת היא שבנוסף למה שכתבת, דוגמת המשכנתא היא לא דוגמא טובה. כדי להדגים את ההגיון שבמ"י הייתי צריכה לדמות מצב בו למרות שיש לי רק מאה שקלים בחשבון, אני בוחרת לקנות דירה במזומן, ובמשך השנים לסגור לאט לאט את משיכת היתר הענקית שנוצרה כתוצאה מרכישת הדירה (וזאת לעומת לקיחת הלוואה, או משכנתא, שהיא האלטרנטיבה למ"י). מה שמחזיר אותי להיפותזה מס' 2 - הטפסים והאישורים. |
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שהם עושים את זה בכוונה? אולי משום שהמצב הנוכחי במשק, לא מאפשר לאנשים גם לחיות וגם לגמור את החודש? |
|
||||
|
||||
תגובה 127353 תגובה 127284 |
|
||||
|
||||
אוקיי. אז אני מצטרפת לתמיהה. אני לתומי חשבתי שאוברדראפט קיים רק מחוסר ברירה ולא מתוך תכנון כלכלי עמוק. |
|
||||
|
||||
לעיתים משיכת יתר נובעת לא מחוסר ברירה אלא מחוסר מודעות לברירה, או תפיסת המצב כחוסר ברירה, או ויתור מודע/לא מודע על הברירה ובטח ישנן עוד אפשרויות... |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם יש כאלה בארץ, אבל אני זוכר שכשהייתי באנגליה ראיתי שם כל מיני מודעות להלוואות שמטרתן המוצהרת היא כיסוי משיכת יתר - כלומר, בנק אחד מציע להלוות לך כסף כדי לכסות על הכסף שאת חייבת לבנק אחר (או לחברת אשראי, בעצם). את משלמת פחות ריבית על החובות שלך, והבנק ''גנב'' לחברת האשראי קצת רווחים. לא שהייתי לוקח הלוואה בעקבות מודעה עלובה באנדרגראונד, אבל הרעיון לכשעצמו אינו רע. אנשים שנמצאים במ''י כרוני צריכים לשקול לקיחת הלוואה רגילה כדי לכסות עליה. עוד דבר טוב בהלוואות רגילות הוא שאת מחוייבת להחזיר אותן - בניגוד למ''י שיש לה נטייה לגדול לאיטה, מכיוון שאין לך שום מחוייבות לגביה. |
|
||||
|
||||
''אלפא כארד'' הציעה את זה ללקוחותיה בארץ בזמנו. |
|
||||
|
||||
סיבה הכי פשוטה: רוצים *לחיות*? יענו, על משקל - ליהנות מקיומנו כאן, בעמק הבכא, במידת האפשר ותוך אמונה, כזו או אחרת, שהעתיד לא יהיה כזה חרא - ולפיכך נצליח להגיע לעידן בעל יתרת זכות, אי-פעם? |
|
||||
|
||||
נכון לזמן כתיבת הודעה זו, יש כבר 3 שהצהירו שהם בעלים של בנק. מי בדיוק קורא את האייל? 8^) |
|
||||
|
||||
אבל אני תמיד טענתי שאמונה זה דבר חיובי, ואם ממשיכים לחלום אז בסוף זה גם מתגשם (אבל ברצינות- מי בכלל רוצה להיות הבעלים של בנק? זה נראה מה זה משעמם. אני בכלל שונאת בנקים). |
|
||||
|
||||
''...אולם איני אומר דבר על כך, ורק מסביר לה למשי שהבנק אשר היווני מדבר על אודותיו הוא בנק אמיתי, בנק שבמשחק ה''פארו'', עמו מהמרים הברנשים השונים בהימורי קלפים, ולא 'בנק' אשר בו תוחבים האזרחים ממון לחשבון עובר ושב או לפקדונות, ואשר לו קוראים כל יושבי הברודווי לא 'בנק' אלא 'פוזמק' - על מנת להבדילו מבנק של ממש.'' (כסף כבד, מתוך ברנשים וחתיכות בתרגום א. כרמי) |
|
||||
|
||||
"גבירותי ורבותי,אתם רואים לפניכם את בא כוחו השוקע של מעמד שוקע. אנחנו בעלי המלאכה הזעיר בורגנים,העובדים במפתח גנבים צנוע על קופות המזומנים של חנוונים זעירים נבלעים ע"י הקונצרנים הגדולים הנתמכים ע"י הבנקים. מהו מפתח גנבים לעומת מניה? מהי פריצת בנק לעומת יסוד בנק? (ברכט)1 1 הרחבה לציטוט קצר מפעם. |
|
||||
|
||||
זו דווקא התשובה שהייתי צריכה לענות, כנראה. יש לי כמה אלפי שקלים מיותרים בעו''ש (שריד לפיקדון שנפרע), והפקידה התעקשה משום מה שיהיה לי כדאי יותר לפתוח בהם פיקדון חדש טיפין טיפין, בהוראת קבע, ולא להפקיד את כל הסכום בבת אחת. |
|
||||
|
||||
נניח שהפקידה צודקת, והפקדות חדשיות עדיפות(1) על הפקדה חד פעמית. עדיין, מדוע להחזיק את הסכום המיועד להפקדות עתידיות בעו"ש ולא באפיקי השקעה קצרי מועד? _____ (1) לך, לבנק ברור שהן עדיפות.(2) (2) אני מניח שמה שעמד מאחורי המלצתה של הפקידה היא ההנחה שהפקדה חד פעמית היא של סכום נתון, ואילו הפקדה חדשית תמשך מכח האנרציה (והוראת הקבע, פזור הנפש ו/או עסוקך בנושאים חשובים יותר) גם כאשר הקרן המיועדת להפקדה תבלע כולה בתכנית החסכון) |
|
||||
|
||||
כלל אצבע ראשון: הפקידה ממליצה על מה שטוב יותר לבנק. כלל אצבע שני: מה שטוב יותר לבנק, בד"כ טוב פחות עבורך. ובמקרה הפרטי הזה: נניח כי הסכום הוא 1000 ש"ח, וההצעה היא הפקדה בהוראת קבע של 100 ש"ח. נניח שהריבית החודשית היא 1%, ללא קשר לגודל הסכום. (החישוב הוא ע"פ ריבית חודשית ולא שנתית רק כדי להקל על החישובים). א. ריבית: כעבור 10 חודשים, על 100 ש"ח קיבלת 10% ריבית (כי הם היו בפקדון 10 חודשים); על 100 ש"ח נוספים, רק 9%; וכן הלאה - על המאיה האחרונה קיבלת רק 1%. ריבית ממוצעת על כל הסכום: 5.5% (במקום 10%). ב. עמלות: עבור הפקדה חד-פעמית, תשלמי עמלת שורה עבור 2 שורות (הפקדה, פדיון). עבור הוראת קבע, תשלמי על 11 שורות (10 הפקדות ופדיון). ג. משיכת-יתר: אם הפקדת 1000 ש"ח, את יודעת בדיוק מה היתרה שלך בעת ההפקדה, ותכלכלי את המשך צעדייך בהתאם. אם חתמת על הוראת קבע, יתכן ולפעמים הסכום ירד בשעה שלא תהיה יתרה מספקת בחשבון באותו הרגע. על משיכת יתר משלמים, גם אם היא נמשכת יום אחד. ד. אינרציה: במקרה של הוראת-קבע, קיים סיכוי בריא שההוראה תמשיך גם מעבר לסכום המקורי שתתכננת להפקיד. ה. ריבית קבועה או משתנה: עבור הפקדה חד-פעמית, את יכולה לבחור בריבית קבועה. במקרה של הוראת קבע, הריבית אינה קבועה, ובהתחשב במצב המשק כיום, סביר רק שתרד. באופן כללי, הבנקים נוהגים לעודד בחירה בריבית משתנה (הן בפקדונות והן בהלוואות ומשכנתאות), משום שלאחר תחנת השינוי הראשונה, מופעלת "ריבית קטלוגית", ללא ההטבות המקוריות שקיבלת עבור הריבית הראשונית. |
|
||||
|
||||
צודק לגמרי. במקרה שלי ההבדל פחות קיצוני, כי מדובר רק בשלוש הפקדות במקום אחת (דווקא לכן לא ברור לי למה היא התעקשה). אבל לך תקבל החלטות בנושאים בנקאיים כשיש לך אמא שעבדה 45 שנה באותו בנק, ותומכת בפקידה. כנראה עוד מקרה של דיכוי מופנם :-) |
|
||||
|
||||
החלטתי סוף סוף לערב את אמא שלי בעניין, והפעם אקטיבית. אחרי ביקור קצר בסניף והמתקת סוד עם הפקידה, היא חזרה ודיווחה על הסיבה האמיתית להחלטה לפצל את ההפקדה שלי: בסניף התנהל אז "מבצע עידוד", ושמא "תחרות קולגיאלית" בין הפקידים, על כמות הוראות הקבע שכל אחד מהם משיג באותו חודש. לא אחוזים ולא רווחים כספיים - האשה פשוט פעלה בענייני כשכוכב הכסף, אות ההוקרה של הסניף, לנגד עיניה. חוץ מזה היו גם כמה גורמים טריוויאליים, כמו הסיבות שטל מנה (אם כי, דווקא הריבית בהוראת קבע היתה גבוהה יותר עבורי). הקיצר, המצב בא על תיקונו בהפקדה אחת 1. ובבניין ציון ננוחם. 1 "אה, טוב", אמרה הפקידה לאמא שלי. ככה זה נגמר. |
|
||||
|
||||
לו הייתי את הייתי הולך1 למנהל הסניף באותו הרגע, מטיח את העובדות בפניו ומודיע לו שאני מחסל את כל עסקיי בסניף. במקרה הרע, תעבירי את החשבון שלך למקום אחר. במקרה הטוב, הוא יתחיל להתחנף ולהציע לך תנאים מועדפים (ריבית גבוהה יותר על פקדונות, ריבית נמוכה יותר על משיכת יתר וכד') ואת תצאי מורווחת מכל העסק. 1 למעשה, לו הייתי את, הייתי הולכת, אבל זה מבלבל מדי. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בעובדה ששנות ילדותי עברו עלי בגאווה מרובה על כוכבי הכסף שאמא קיבלה, יש לי קצת בעיה מוסרית לעשות את זה. עכשיו ייקח לי קצת זמן להבין שחיי היו מושתתים על שקר וניצול לקוחות תמימים. ובכל אופן, כבר עשיתי תרגיל כזה פעם, באותו בנק, וחזרתי חפויית ראש. ב"סניף של אמא" לשעבר לפחות מזהים אותי ועונים יפה בטלפון, גם אם הם, כמו כולם, לא טורחים באמת לפעול לטובתי ולא משתינים 1 עלי בקשת. 1 כמו על כל מי שיש לו סכומים בינוניים ומטה בהפקדות. אין להם זמן ללקוחות קטנים. |
|
||||
|
||||
חשדתי בכשרים - הם *כן* משתינים עלי בקשת, ועוד איך. הם פשוט לא משתינים לכיוון שלי. |
|
||||
|
||||
אני ואחותי באנו לפני מספר חודשים, יחד עם אימי, כדי להעניק לאימי זכות חתימה על החשבונות שלנו (שנינו לא מתגוררים בבית ההורים, ואין לנו כוח להעביר את החשבון קרוב יותר הביתה, אז מנצלים את אמא). מכיוון שהסניף שלנו אוחד עם סניף אחר, נוצר תור עצום ומגוחך. כעבור למעלה מחצי שעה, כשראינו שאין לתור שום כוונה להתקדם, ניגשנו אחר כבוד לחדר סגן המנהל והתלוננו על המצב. אמא שלי התחילה לאיים שפשוט נסגור את החשבונות שלנו ונעביר אותם לבנק אחר. תוך חמש דקות סיימנו את כל עניינינו בבנק (סגן המנהל עצמו טיפל בנו), וצעדנו החוצה בשמחה, כאשר אנשים שעמדו לפנינו בתור עדיין ממתינים בשקט. ככה זה בישראל. כשלנותן השירות אין תודעת שירות, ללקוח חייבת להיות תודעת לקוח. (דובי, שאם היה שם לבד היה מחכה כמו כולם לתורו. כמה טוב שיש אמא) |
|
||||
|
||||
תור זה לא דוגמה. כשאתה עומד בתור, ברור לך שאתה עומד בתור. במקרה של אחוזי ריביות, הרבה יותר קשה לדעת איפה מסדרים אותך בכוונה, איפה סתם לא שמו לב, ואיפה פועלים לטובתך למרות שנדמה לך אחרת. בכל אופן, מצטרפת לשורה עם האמא (דיסקליימר: זו לא אותה אמא). |
|
||||
|
||||
כן, אבל כשפקידה מודה שהיא עשתה את זה *בניגוד* לטובת הלקוח, אני לא חושב שצריכות להיות הרבה תהיות. |
|
||||
|
||||
היא לא הודתה בזה. אחוזי הריבית פעלו לטובתי בהפרש לא משמעותי. מעבר לזה, הבנק נהנה מכל הבונוסים הקטנים של גבייה על פעולות ושורות חשבון נוספות, ללא צורך ואני חושבת שזה קורה כך בכל בנק וסניף. |
|
||||
|
||||
מזל שלאמא שלך אין אוברדראפט. |
|
||||
|
||||
יהיה לה, כשהיא תתן לדובי זכות חתימה בחשבון שלה... |
|
||||
|
||||
ישר עשירים? או שיש לך אוברדראפט או שאתה מיליונר? אלו האופציות? כדי לזרות לך מלח על הפצעים: גם לי ולאחותי אין מינוס. בורגנים מסריחים שכמותנו. |
|
||||
|
||||
די, דובי, אל תיקח ללב. פשוט ציינתי שלאנשים שמנהלים מדיניות ''גרעונית'' יש עמדת מיקוח פחותה מול הסניף ויותר קל לבנק להתעמר בהם. אני לא מבין למה שתרצה לזרות לי מלח על הפצעים אבל אני מקבל זאת בהכנעה. כל טוב לך וד''ש לאחותך. |
|
||||
|
||||
מעניין. יודעי דבר טוענים שיש לך הרבה מינוסים. |
|
||||
|
||||
ברור שיש לו, הוא פשוט שוכח את העובדה הזאת כל פעם מחדש. |
|
||||
|
||||
וזה הפלוס העיקרי שלו. |
|
||||
|
||||
אם כי כשחייתי בניו יורק פשוט לא היתה אפשרות למשיכת יתר. אם אין כסף בחשבון, אין כסף.כך שלפעמים אתה מוצא את עצמך אוכל ביומיים האחרונים של החודש פסטה בלי כלום רק בשביל לוודא שהצ'ק של שכר הדירה לא יקפוץ. |
|
||||
|
||||
בישראל צ'קים אינם קופצים. לכל היותר הם חוזרים (חלילה). |
|
||||
|
||||
גם לא חוזרים אלא מחוללים. (קרא מחר את ה"זירה הלשונית" של רוביק רוזנטל במעריב, למדתי המון מילים חדשות) וטריוויה ליום אחד (עד שהמוסף שלו יתפרסם ללא מנויים) - בעולם הכלכלה, מה משמעות המילה "אנוּנה"? |
|
||||
|
||||
השנה וחצי שחייתי בארה"ב ללא אפשרות לאובר, עשו לי רק טוב- מאז (4-5 שנים) לא נכנסתי בכלל לאובר, גם כשההכנסה הייתה נמוכה (אז פשוט הצטמצמתי). מה שכן, הבנקים כאן עושים הכל בשביל להקשות על ניהול חשבון מאוזן :-( |
|
||||
|
||||
צ'ק לא קופץ תגובה 113253 ואכן, חוסר האפשרות למשיכת יתר היא ברכה. עם זאת, אני מכירה הרבה יותר אמריקאים שכבר שנים לא מצליחים להשתלט על חובות כרטיסי האשראי שלהם, מאשר ישראלים הנאבקים באוברדראפט. לבעלי ולי הספיק לדבר עם שניים-שלושה כאלה כדי להישבע שלעולם לא ניכנס לחוב ולו של דולר אחד בכרטיס אשראי כאן (ובינתיים, עומדים בכך בכבוד). |
|
||||
|
||||
נו, די כבר. בתור משפחה דו- לשונית אנחנו עושים את זה לפעמים בלי להרגיש (מתרגמים ביטויים מילולית). עשינו את זה עוד מלפני שנסענו לניו יורק, אז תהיו איתי דב בעניין. |
|
||||
|
||||
אבל גם באנגלית צ'ק לא "קופייץ". הוא מנתר. Cheques bounce. אימי היתה אומרת שאסור לתרגם ביטויים משפה לשפה. כך, למשל, הופך "לדבר גלויות" ל"talking postcards". |
|
||||
|
||||
בדיוק בגלל זה זה כל כך כיף לתרגם ביטויים משפה לשפה! |
|
||||
|
||||
(רק מתיילד) |
|
||||
|
||||
שבירה? ואני הייתי בטוח שמדובר בבלם. |
|
||||
|
||||
איןחוש. |
|
||||
|
||||
מעולם אל היו לי שקים, לא בטוח למה אבל מאז ומתמיד התנגדתי לעבוד איתם, יש לי שני כרטיסים ומזומן. אגב האם ידוע לכולם שככל שיש יותר כרטיסים משלמים יותר. מבחינת חובות הייתה תקופה שלקחתי הלוואה מהבנק + סכום כחלק מההלוואה על מנת להשאר ב+ כאשר אשתמש בכסף על מנת שלא להכנס לעובר ולשלם ריבית גבוהה. |
|
||||
|
||||
מצד שני, כשיש שני כרטיסים ואחד מחוייב ב-2 בחודש והשני ב-15 בחודש, אפשר תמיד לקבל לפחות שבועיים אשראי. |
|
||||
|
||||
אין כמו מזומן לחתונה |
|
||||
|
||||
ושכ"ד איך משלמים? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
או במזומן גם כן. , או חודש בחודשו, תלוי מאוד מה ההסכם, היום השוק מספיק חלש שהמשכירים מסכימים בדרך כלל לכמעט הכל רק שתשלם. אני מעדיף את אופציית התשלום מראש ובמזומן לשלושה חודשים |
|
||||
|
||||
הוראת קבע בבנק. העמלה 8 ש"ח לכל העברה, הרבה פחות מאשר ה1.5% של חברת האשראי. |
|
||||
|
||||
וואלה? אולי כדאי גם לי לעשות דבר כזה... (דובי, שעדיין לא שילם את שכה"ד שלו לחודש פברואר) |
|
||||
|
||||
הופך להיות "חובות מסופקים"? אולי יורשיו אחראים למלא את החסר? |
|
||||
|
||||
במקום לרשת כסף ורכוש הם יורשים חובות?... |
|
||||
|
||||
לא שמעת אף פעם על אנשים שברחו לחו"ל והשאירו את המשפחה עם החובות? |
|
||||
|
||||
אתה חושב שזה מתוקף היותם המשפחה, ולא מתוקף היותם חתומים על ערבויות לאותו איש או משתמשים (גרים, נוסעים) בנכסים ששייכים לו? |
|
||||
|
||||
אמממ... אם חשבון הבנק מועבר ליורשים, אז גם החובות בחשבון מועברים יחד איתו, לא? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתגובות של עוזי ו. תגובה 127332 מספקות תשובה שלילית. שוב, זה יכול לקרות אם היורשים הסכימו מראש לסידור כזה. |
|
||||
|
||||
שמעתי על אנשים שהתאבדו והשאירו את המפחה עם החובות, אבל להעביר את זה בירושה?... |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי על האפשרות הזו. השאלה היא האם אפשר לבחור למי להוריש את האוברדראפט? נשמע לי מוזר. |
|
||||
|
||||
חובותיו של אדם שנפטר מנוכים מהרכוש שהוא מוריש, ואי-אפשר לחייב את היורשים לשלם את החובות אלא מתוך הירושה. אם החובות עולים על שווי הרכוש, בעלי החוב מפסידים את ההפרש. ערכה הכספי של כל ירושה חסום מלמטה במספר השרירותי אפס. |
|
||||
|
||||
עדיין קיימים מצבים בהם לכאורה היורש עשוי למצוא עצמו חייב למרות שהמוריש לא היה חייב, למשל אם למוריש היה פטור ממס על איזה נכס, וליורש אין אותו הפטור. אפשרות אחרת היא נכס שמחייב את בעליו בתשלום גדול בעתיד הקרוב, אם לא ייפטר ממנו. במצב שבו אין ביקוש, ירושה כזו יכולה להיות בעייתית. אני מניח שהחוק מטפל במקרה הראשון, אך מה לגבי המקרה השני? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הירושה אינה עוברת מיד לידי היורשים, אלא רק לאחר מתן ''צו ירושה'' של רשם בית-המשפט או שופט. אם הערך הכולל של הירושה הוא שלילי (והחובות אינם נופלים על רכוש ששותפים בו אחרים, כמו דירה או עסק משפחתי), היורשים יכולים להמנע מלרשת. |
|
||||
|
||||
לפני כעשר שנים נשלחתי ע"י המעביד שלי (דאז) לבצע עבודה מסוימת בבלגיה. מכיוון שהשהות שלי בבלגיה התארכה מעבר לצפוי, העביר לי המעסיק צ'ק ע"ס 30,000 BF (כ 900 $) מחשבון הבנק אותו הוא ניהל בבריסל. במקביל, הוא הפקיד בבנק 30,000 BF, על מנת שלצ'ק יהיה כסוי. ניגשתי עם הצ'ק לסניף הבנק בו התנהל החשבון וביקשתי למשוך את הצ'ק. הפקיד הסביר לי שאינו יכול לכבד את הצ'ק, כיוון שאין די כסף בחשבון על מנת לכסות אותו. לתהיתי האם לא הופקדו באותו חשבון יום קודם 30,000 BF השיב הפקיד כי אכן כך, אלא שפעולת ההפקדה חויבה בעמלה של 25 BF, ולכן היתרה בחשבון היא 29,975 BF בלבד. גישה דומה מפגינה כלפי גם המדפסת במקום העבודה שלי. לפעמים היא מסרבת להשלים הדפסה של עשרות עמודים ויותר, רק בגלל שבמחסנית חסר דף אחד... |
|
||||
|
||||
כשהייתי בתיכון פתחתי חשבון באחד הבנקים על מנת לקבל איזשהוא כרטיס להופעה (מטליקה אולי, לא זוכר). בכל מקרה אפילו השתמשתי בחשבון הזה תקופה מסוימת ואז הפסקתי. היתרה בחשבון היתה 140 ש"ח בחובה. לאחר שלוש שנים החלטתי לסגור את החשבון וגיליתי כי החוב גדל ל- 500 ש"ח ! לאחר שסרבתי לשלם את הסכום הופניתי לסגנית מנהלת הסניף, שהראתה לי את הסיבות לכך שהחוב תפח. פרט לריבית המקובלת היו שם חיובים על ניהול חשבון ועמלות שונות ומשונות על אף שלא נגעתי בחשבון שלוש שנים. בין השאר חוייבתי מספר פעמים על כך שנשלחו לי מכתבים (כל מכתב 40 ש"ח !). מכיוון שעמדתי על דעתי ולא הסכמתי לשלם מעבר לריבית החל ביני ובין סגנית המנהלת מיקוח בסגנון שוק, כאשר בין השאר, כמו במערכון של הגשש, שאלה אותי "טוב, כמה אתה רוצה לשלם ?". לבסוף הגענו לעמק השווה שהיה מחצית הסכום. מאז אני מקפיד לבדוק על מה ולמה אני משלם. דרך אגב, אני נמצא במינוס באופן קבוע. למה ? ככה. אין לי הסבר, זה כנראה עניין של אופי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המס על רווחי הון מפק"מ לא צמוד הוא 10% בלבד. המס על רווח הון שנובע מחסכון צמוד למדד היא 15%, אבל רק מהחלק שמעל המדד (מדד עלה ב-10%, הריבית עוד 5%, משלמים את המס רק על ה-5% של הריבית). כבר עם 200,000 או טיפה יותר אפשר לדרוש מהבנק (ולקבל) ריבית של בערך 8% לשנה (ברוטו) על פק"מ. לא יודע למה כולם פה סוגרים פקדונות לשנה. יש פקדונות שנפתחים אוטומטית כל שבוע, והריבית בהם מאד קרובה לאלה שנסגרים לשנה (צריך לשים לב שריבית של 8% לשנה היא יותר נמוכה מריבית של 8% לשנה כשהפקדון מתחדש כל שבוע, כי במקרה השני יש גם ריבית דריבית). איפה יש פה 14 בעלי בנקים, והאם חלק מהם הם בנות פנויות? |
|
||||
|
||||
שרי אריסון פנויה |
|
||||
|
||||
ריבית לשנה היא מובטחת. ריבית כל שבוע עלולה להשתנות. (וסביר שכלפי מטה) |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע, הריבית בפיקדון שבועי מתחדש היא קבועה אלא אם אתה מבקש לעדכנה. |
|
||||
|
||||
לא נכון. פקדון שבועי מתחדש הוא למעשה הוראת קבע לסגור כל שבוע מחדש את הקרן+הריבית. מכיוון שכל פעם אתה יוצר, לכאורה, פק"מ חדש, הרי שכל פעם אתה מקבל את הריבית הנהוגה בבנק באותו יום. ירדה הריבית - קיבלת פחות; עלתה הריבית - הרווחת יותר. |
|
||||
|
||||
ונראה לי ש- 200 אלף זה מספר שרוב הכותבים פה רואים רק כשהם סופרים כבשים. הבעיה היא עם סכומים קטנים, שאחוז ריבית לפה או לשם לא משנה בהם הרבה. לא שמים לזה לב, אבל הבנק שם לב גם שם. |
|
||||
|
||||
אני מבינה שאת יוצאת מנקודת הנחה שרוב הכותבים פה 1 יודעים לספור עד 200 אלף. 1 אלה שלא קוראים להם עוזי. |
|
||||
|
||||
ובכלל, מי סופר כבשים? |
|
||||
|
||||
אני יודעת, אבל רק על בסיס ספירה עשרוני. |
|
||||
|
||||
מה עם פקדון צמוד יורו? למה כולכם שקליים כל כך? |
|
||||
|
||||
נכון שכשתתחיל המלחמה תהיה עוד קפיצה, אבל אחריה הדולר יתחזק והאירו יתמתן. אז למה לא לדולר? כי גם הוא כבר עשה את העליה המשמעותית שלו. ולמה בכלל להזהר מפקדונות צמודי מט"ח? כי הם השקעה בה אתה מסכן את הקרן שלך ואז כבר כדאי ללכת לאפיקים בהם העמלות נמוכות יותר וסיכויי הרווח שווים או טובים יותר. |
|
||||
|
||||
לטווח הארוך, פקדונות צמודים לשקל מניבים רווחים גבוהים יותר. לא זוכר כבר מספרים, אבל מי שמושקע באפיק צמוד דולר בעשר השנים האחרונות, נגיד, הפסיד לא מעט לעומת חברו שמושקע באפיק שקלי. |
|
||||
|
||||
מצד שני, במהלך השנה האחרונה, מי שקנה דולרים בזמן ומכר אותם בזמן הרוויח מזה די הרבה. אני יודע מנסיון אישי: הבנק שלי עשה את זה. |
|
||||
|
||||
כן. מי ש... ו... אז... - הבעיה היא שלרובנו אין זמן לזה. אנחנו רוצים לזרוק את הכסף באיזו חשבון מתחדש אוטומטית ולשכוח ממנו עד שאנחנו זקוקים לכסף. במקרה כזה, אתה לוקח כמה שפחות סיכונים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ממש שקלתי לנסח אחרת כדי למנוע את אי-ההבנה-בתום-לב הזו, אבל לא הצלחתי למצוא מיד נוסח קצר וקולע, אז ויתרתי. אין לראות בתגובתי הקודמת אישור לכך שיש לי בנק. |
|
||||
|
||||
עכשיו תסביר את עניין ה''נסיון אישי'' בכך שהתכוונת ל''אישי'' במובן ''בעלי''. |
|
||||
|
||||
היתה פעם אגדה עירונית על מישהי שדרשה מהמעסיקים שלה לשלם לה משכורת במזומן בלבד, וסירבה להחזיק חשבון בנק. לפי האגדה, היא היתה באה פעם בחודש ומקבלת ערימת שטרות ומטבעות ליד. מוסר ההשכל של הסיפור היה - מי שרוצה להיפטר מהתלות בחשבון בנק, יכול לעשות זאת בקלות. שזה מקביל בערך לאגדה אורבנית אחרת, שמוסר ההשכל שלה היה - חילוני שמצליח להתברג למשרה המבוקשת של רחיצת מתים, יעשה המון כסף. |
|
||||
|
||||
מעניים יש בכלל אופציה כזו. מה שאני מכיר זו אופציה של לקבל צ'ק וללכת איתו לבנק של החברה ומשם למשוך מזומן , לא שהחברה תיתן לך מזומן, או לפחות כך היה כאשר עבדתי בצעירותי בבריכה ועדיין לא הייתי בגיל שבו יש חשבון בנק. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
רק תדעו, שהיום התקשרה אלי מיכל מן הבנק כדי לחדש את חתימתי על מסמכי הארכת הקצאת מסגרת אשראי אבל קודם כל להתלונן: מיכל: אני רואה שאתה לא מנצל את קו האשראי שנתנּו לך. אפו (בתמימות): מה זה קו אשראי? מיכל (בדידאקטיות): זה אוברדראפט בתנאי מועדפים. אפו: אתם לוקחים על זה ריבית? מיכל (בכאילו דהה): כמובן! אפו (באדיבות): זו אחת הסיבות שבגללן אני לא משתמש בזה. מיכל (בעגמומיות): חבל, כי אתה מקבל תנאים של לקוח מועדף. אפו (נרגש): תודה. מיכל (ביאוש): כי אני רואה שדווקא היו לך פיקים פה ושם. אפו (בסערת נפש): היה לי אוברדראפט? מתי? מיכל (בתחושת "שח"): בחודש יוני היה לך מינוס של מאה חמישים שקל למשך יומיים. אפו (ללא הפגנת "מט", אך בחיוך ובטון מפוייס): טרגדיה אמיתית, אני חייב לשבת. |
|
||||
|
||||
אם *הקצאת* מסגרת אשראי = *הגדלת* מסגרת אשראי (מעבר למסגרת בגובה המשכורת, שיש לך במילא), אז זהירות - גם על זה משלמים (ככה זה בפועלים, לפחות). |
|
||||
|
||||
לאחר השיחה בדקתי והתברר שגם שם הדבר כך - 10 שקלים לרבעון, עבור 9% ריבית שנתית (בלבד, מתוך כ16%) למשיכת יתר של עד 3000 שקלים. |
|
||||
|
||||
באופן כללי צריך תמיד לחשוד בבנקים ולדרוש הסבר על כל חיוב. קרה המקרה וקיבלתי בונוס. הבנק התלהב והעלה לי את מסגרת האשראי לגובה המשכורת + הבונוס. המשכורת חזרה למתכונתה הרגילה, אבל הבנק לא שינה את מסגרת האשראי. (הלא מנוצלת בכל מקרה) במקום זה הוא חייב אותי בעמלת הקצאת מסגרת אשראי. טלפון אחד והענין סודר, המסגרת חזרה לגודלה, העמלה הוחזרה ובוטלה. אבל כמה אנשים עוברים על כל שורה בתדפיס של הבנק? כמה בודקים בשבע עיניים את העמלות, משווים את פירוט משיכות הכספים ואת חיובי כרטיסי האשראי לקבלות, את המשכורת שנכנסה לתלוש ואת הצ'קים הנמשכים לספחים? כמה בכלל שומרים קבלות וממלאים את הספחים של הצ'קים? רוב האנשים שאני מכיר סומכים על הבנק (ועל עובדיו) בעיניים עצומות. חבל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |