|
||||
|
||||
צודק לגמרי. במקרה שלי ההבדל פחות קיצוני, כי מדובר רק בשלוש הפקדות במקום אחת (דווקא לכן לא ברור לי למה היא התעקשה). אבל לך תקבל החלטות בנושאים בנקאיים כשיש לך אמא שעבדה 45 שנה באותו בנק, ותומכת בפקידה. כנראה עוד מקרה של דיכוי מופנם :-) |
|
||||
|
||||
החלטתי סוף סוף לערב את אמא שלי בעניין, והפעם אקטיבית. אחרי ביקור קצר בסניף והמתקת סוד עם הפקידה, היא חזרה ודיווחה על הסיבה האמיתית להחלטה לפצל את ההפקדה שלי: בסניף התנהל אז "מבצע עידוד", ושמא "תחרות קולגיאלית" בין הפקידים, על כמות הוראות הקבע שכל אחד מהם משיג באותו חודש. לא אחוזים ולא רווחים כספיים - האשה פשוט פעלה בענייני כשכוכב הכסף, אות ההוקרה של הסניף, לנגד עיניה. חוץ מזה היו גם כמה גורמים טריוויאליים, כמו הסיבות שטל מנה (אם כי, דווקא הריבית בהוראת קבע היתה גבוהה יותר עבורי). הקיצר, המצב בא על תיקונו בהפקדה אחת 1. ובבניין ציון ננוחם. 1 "אה, טוב", אמרה הפקידה לאמא שלי. ככה זה נגמר. |
|
||||
|
||||
לו הייתי את הייתי הולך1 למנהל הסניף באותו הרגע, מטיח את העובדות בפניו ומודיע לו שאני מחסל את כל עסקיי בסניף. במקרה הרע, תעבירי את החשבון שלך למקום אחר. במקרה הטוב, הוא יתחיל להתחנף ולהציע לך תנאים מועדפים (ריבית גבוהה יותר על פקדונות, ריבית נמוכה יותר על משיכת יתר וכד') ואת תצאי מורווחת מכל העסק. 1 למעשה, לו הייתי את, הייתי הולכת, אבל זה מבלבל מדי. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בעובדה ששנות ילדותי עברו עלי בגאווה מרובה על כוכבי הכסף שאמא קיבלה, יש לי קצת בעיה מוסרית לעשות את זה. עכשיו ייקח לי קצת זמן להבין שחיי היו מושתתים על שקר וניצול לקוחות תמימים. ובכל אופן, כבר עשיתי תרגיל כזה פעם, באותו בנק, וחזרתי חפויית ראש. ב"סניף של אמא" לשעבר לפחות מזהים אותי ועונים יפה בטלפון, גם אם הם, כמו כולם, לא טורחים באמת לפעול לטובתי ולא משתינים 1 עלי בקשת. 1 כמו על כל מי שיש לו סכומים בינוניים ומטה בהפקדות. אין להם זמן ללקוחות קטנים. |
|
||||
|
||||
חשדתי בכשרים - הם *כן* משתינים עלי בקשת, ועוד איך. הם פשוט לא משתינים לכיוון שלי. |
|
||||
|
||||
אני ואחותי באנו לפני מספר חודשים, יחד עם אימי, כדי להעניק לאימי זכות חתימה על החשבונות שלנו (שנינו לא מתגוררים בבית ההורים, ואין לנו כוח להעביר את החשבון קרוב יותר הביתה, אז מנצלים את אמא). מכיוון שהסניף שלנו אוחד עם סניף אחר, נוצר תור עצום ומגוחך. כעבור למעלה מחצי שעה, כשראינו שאין לתור שום כוונה להתקדם, ניגשנו אחר כבוד לחדר סגן המנהל והתלוננו על המצב. אמא שלי התחילה לאיים שפשוט נסגור את החשבונות שלנו ונעביר אותם לבנק אחר. תוך חמש דקות סיימנו את כל עניינינו בבנק (סגן המנהל עצמו טיפל בנו), וצעדנו החוצה בשמחה, כאשר אנשים שעמדו לפנינו בתור עדיין ממתינים בשקט. ככה זה בישראל. כשלנותן השירות אין תודעת שירות, ללקוח חייבת להיות תודעת לקוח. (דובי, שאם היה שם לבד היה מחכה כמו כולם לתורו. כמה טוב שיש אמא) |
|
||||
|
||||
תור זה לא דוגמה. כשאתה עומד בתור, ברור לך שאתה עומד בתור. במקרה של אחוזי ריביות, הרבה יותר קשה לדעת איפה מסדרים אותך בכוונה, איפה סתם לא שמו לב, ואיפה פועלים לטובתך למרות שנדמה לך אחרת. בכל אופן, מצטרפת לשורה עם האמא (דיסקליימר: זו לא אותה אמא). |
|
||||
|
||||
כן, אבל כשפקידה מודה שהיא עשתה את זה *בניגוד* לטובת הלקוח, אני לא חושב שצריכות להיות הרבה תהיות. |
|
||||
|
||||
היא לא הודתה בזה. אחוזי הריבית פעלו לטובתי בהפרש לא משמעותי. מעבר לזה, הבנק נהנה מכל הבונוסים הקטנים של גבייה על פעולות ושורות חשבון נוספות, ללא צורך ואני חושבת שזה קורה כך בכל בנק וסניף. |
|
||||
|
||||
מזל שלאמא שלך אין אוברדראפט. |
|
||||
|
||||
יהיה לה, כשהיא תתן לדובי זכות חתימה בחשבון שלה... |
|
||||
|
||||
ישר עשירים? או שיש לך אוברדראפט או שאתה מיליונר? אלו האופציות? כדי לזרות לך מלח על הפצעים: גם לי ולאחותי אין מינוס. בורגנים מסריחים שכמותנו. |
|
||||
|
||||
די, דובי, אל תיקח ללב. פשוט ציינתי שלאנשים שמנהלים מדיניות ''גרעונית'' יש עמדת מיקוח פחותה מול הסניף ויותר קל לבנק להתעמר בהם. אני לא מבין למה שתרצה לזרות לי מלח על הפצעים אבל אני מקבל זאת בהכנעה. כל טוב לך וד''ש לאחותך. |
|
||||
|
||||
מעניין. יודעי דבר טוענים שיש לך הרבה מינוסים. |
|
||||
|
||||
ברור שיש לו, הוא פשוט שוכח את העובדה הזאת כל פעם מחדש. |
|
||||
|
||||
וזה הפלוס העיקרי שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |