בתשובה לab, 18/03/21 7:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי את סימן השאלה שבתגובתך, קראת ידיעה ובה הוזכר אחד מהאחים ברקת אך לא פורט שמו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מזכרון לא מאומת מדובר באדם בשם ניר ברקת. סימן השאלה שלי בסוגריים, מסמן שאיני בטוח בשם ''ניר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כמה מעשירי ההיי טק כבר נכנסו לפוליטיקה. רשימה חלקית: ניר ברקת, אראל מרגלית, נפתלי בנט, יזהר שי. לטעמי, עדיין לא ברור אם יש מתאם בין יכולות ניהול בהייטק לבין פוטנציאל התרומה למדינה בתחום הפוליטי. למשל, הישגו העיקרי של בנט כשר חינוך היה מיחשוב מערך משכורות המורים. למרבה הצער, את מצב לימודי המתמטיקה והאנגלית הוא לא ממש שיפר, מפני ששם צריך להשקיע בהכשרת מורים וזה עניין לא פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, למצער ''מתאם לא ברור'' זה הרבה יותר מהמתאם השלילי החריף שמודגם לאחרונה בין היכולת להיות רמטכ''ל לפוטנציאל התרומה למדינה בתחום הפוליטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל הרמטכ''לים לשעבר ניסו להכנס לפוליטיקה. חלקם הצליחו מאד (דיין, רבין, ברק), וחלקם פחות, לפחות בינתיים (ידין, בר לב, גור, איתן, שחק, מופז, יעלון, אשכנזי, גנץ). אולי זה עניין של כריזמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל כן כתבתי ''לאחרונה''. על ציר הזמן ההתדרדרות ברורה לא פחות מירידת אחוזי המאומתים החודש, כשהאחרון ברשימה שלך מהווה נקודת שפל שאפילו אחרי הסרת מסנן ה''רמטכל לשעבר'' צריך להתאמץ כדי למצוא פוליטיקאים כושלים ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי כן הצליח לתרום למדינה לאחרונה? יכול להיות שסיכויי ההצלחה נמוכים מאד, בהשוואה לעבר, בלי תלות בהיות המועמד רמטכ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו חמוץ כמוני יצליח למצוא כמה פעולות מועילות שעשו פוליטיקאים בשבתם בכנסת ובממשלה באלף הנוכחי. ברק יצא מלבנון0, כניסת לפיד האב לממשלת שרון הורידה את קצבאות הילדים השערוריתיות1, אולמרט חיסל כור גרעיני בסוריה3, עמיר פרץ דחף לכיפת ברזל, היתה לנו קדנציה שמעודדת לימודי ליב"ה שהזניקה את ההשתתפות בשוק העבודה לשיא2, וזה על רגל אחת, אני סמוך ובטוח שהיו עוד תרומות למדינה על ידי פוליטיקאים משני צידי המפה גם בתחומים שאני פחות מתמצא בהם. ואם לא קראת בין השורות - כרגע גם מישהו שלא מזיק זה הרבה מעל לממוצע. 0 ושלח את ביבי הביתה - הישג שאף פוליטיקאי עדיין לא הגיע אליו 1 מה שכנראה פתר לטווח ארוך את הבעייה הדמוגרפית של האלף הקודם - בשביל הנוכחית דרוש מהלך אמיץ נוסף. 2 ומאז אנחנו בהתדרדרות כידוע 3 ויש אף יאמרו שהחל שקט של 15 שנה (והיד נטויה) בצפון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כניסת לפיד האב לממשלת שרון הורידה את קצבאות הילדים השערוריתיות" - אתה לא היחיד שמזכיר מדי פעם את חלקם של הלפידים לדורותיהם בקיצוץ קצבאות הילדים. אני זוכר ללא פרטים שמישהו הביא באייל, לפני שנים, נתונים על קיצוץ מתמשך בקצבאות הילדים שהביא לעלייה ב-% המועסקים. אבל נדמה לי שלא היה זה בתקופת טומי לפיד אלא לפניו. לעומת זאת הניסיון של טומי לפיד להאחיד את קצבאות הילדים זכור לי היטב. הכוונה היתה להתחיל בקצבאות כבר בילד הראשון ולהוריד את הקצבה היחסית לילד ככל שמס' הילדים עולה. אאז"ן לא היה מדובר בקיצוץ הסה"כ אלא בתיקון המצב לפיו כמעט כל הכסף הלך למשפחות עם 6+ ילדים. באותה תקופה ש"ס היתה באופוזיציה, אבל האוצר התנגד לרפורמה, כנראה מתוך ההבנה שהדבר ינחית מכה קשה על המשפחות מרובות הילדים. הרפורמה נוסרה ל-10 שלבים וכל שנה היו אמורים להפעיל שלב נוסף. בפועל הופעל רק שלב אחד. משפחות עם הילד הראשון/שני קבלו תוספת של משהו כמו 20 שקל שאיש מהם אינו זוכר אותה. בתוך פחות משנה ש"ס נכנסה לקואליציה במקום "שינוי" והחזירה את כל המהלך לאחור. יכול להיות שנשאר משהו ממנה בילדים 3/4, אבל בגדול הרפורמה של לפיד האב היתה כלא היתה. השאלה של קצבאות הילדים אינה שאלה פשוטה. היא מתנודדת בין גזירת עוני מנוול על ילדים רבים לבין טיפוח תעשייה של משפחות מרובות ילדים לצרכי פרנסה. המהלך הנחוץ הוא קודם כל הבהרה עקרונית שהמדינה אינה מעודדת משפחות מרובות ילדים. היחיד שעשה משהו בכיוון היה דוקא נתניהו. אלא שמאז גילה הנ"ל שהמשפחות הללו מצביעות עבורו, לא נמצאו קופצים אחרים על המשימה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת לא מתאר את מה שקרה, אנא גש לויקיפדיה ותחסוך לי את מאמץ הקישור וההאכלה בכפית הפעם. לפני אותה ממשלה ילד חמישי ומעלה קיבל 860 שקל לחודש. אחרי הרבה הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו בדקתי את העניין בדוחות של הביטוח הלאומי. כאמור, יתכן ונשארו שאריות מן הרפורמה בקצבאות של ילדים 3 ו-4, אבל תוספת הקצבה אז לכל ילד מהילד השישי היתה קבועה. האם הדברים שונים היום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה לה הגבת וניסית להפריך נגעה לקדנציה עם טומי לפיד בממשלה, ז"א שאתה צריך להשוות בין המצב ב-2002 ל-2005 בערך בשביל לשפוט אותה כהלכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן היתה תקופה קצרה (מינואר 2001 עד מרץ 2002) שבה קיבלו עבור הילד החמישי ומעלה 856 ש"ח לחודש. זה היה שיאה של מגמת הגידול בקצבאות הילדים. הוא קרה בעקבות "חוק הלפרט" שהגדיל את הקצבאות לילד חמישי ומעלה בכ 40%. החוק עבר בנובמבר 2000 בכנסת הלעומתית לממשלת ברק. מספר ח"כים מהליכוד הצביעו בעד והם אלו שהטו את הכף- נעמי בלומנטל, ישראל כץ, לימור לבנת, סילבן שלום, רובי ריבלין, אברהם הירשזון ואריאל שרון. חברי כנסת אחרים מהליכוד הצביעו נגד: דן מרידור, מיקי איתן, מיכאל קליינר, יולי אדלשטיין ויובל שטייניץ. בתקופה קצרה זו משפחה עם 6 ילדים קיבלה קיצבת ילדים של 3000 ש"ח בחודש. כבר במרץ 2002, בממשלת שרון הראשונה, עם אותה כנסת, קוצצו קצבאות הילדים רוחבית ב 12%, ומשם המגמה היתה חזק לאחור עד לשפל של 140 ש"ח לילד ב 2013. כיום משפחה עם ששה ילדים מקבלת רק 1032 ש"ח לחודש1. לדעתי מעט מדי. אני חושב שמשפחה צריכה לקבל לפחות 250 ש"ח לחודש לילד3, ומשפחה חד הורית לפחות 350 ש"ח לחודש לילד3. _________ 1 עבור ילדים רביעי במשפחה ואילך שנולדו עד 31 במאי 2003 קיבלו הרבה יותר אבל לא נשארו כאלה2. 2 למעט אם נולדה רביעיה, וגם אז זה ייגמר עוד חודשיים. 3 אבל רק עד גיל 16, אחרי זה שיהיה בייביסיטר או דוגווקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמשפחה לא צריכה לקבל שום קצבה החל מהילד הראשון. אם כבר, יש נקודות זיכוי ממס הכנסה ממילא. עידוד ילודה בארץ הפך מזמן מנכס לנטל (שלא לומר בכל העולם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים.אבל לא לבטל,אלא להמיר את זה בחינוך חינם בלימודים הגבוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב אני מוצא את עצמי מסכים איתך. מדאיג, מדאיג מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני חושב שיש חסכון כלשהו, אבל למטרות לא ברורות. ותמיד יש לדאוג ולתת ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בזה ש: 1. המשמעות של חינוך חינם בלימודים גבוהים היא לרוב לקחת כסף מהעניים ולתת אותו לעשירים1. 2. המשמעות של ביטול קצבאות הילדים היא לרוב לקחת פחות כסף מהעשירים ולתת פחות לעניים2. 3. המשמעות של פחות כסף לעניים היא לרוב סיכוי נמוך יותר לעניים להתקבל ללימודים גבוהים3. 4. הצורך של החברה בעוד בוגרי לימודים גבוהים באופן כללי הוא די נמוך4. 5. המקומות בהם יש צורך לחברה בעוד לימודים גבוהים5 יש תגמול מובנה6. 6. יש לחברה צורך גם בהכשרה מקצועים שאינה לימודים גבוהים. 7. לא לכולם יש את היכולת או הרצון להנות מלימודים גבוהים. אני חושב שזה רעיון רע. אמנם צריך סבסוד של לימודים גבוהים, אני לא יודע כמה, אבל לא בחינם (ואולי גם לא לכולם), וזה לא צריך לבוא על חשבון קצבאות ילדים (בצורה זו או אחרת, לפחות להורים לילדים שבאמת צריכים את זה). 1 במובן שבוגר אוניברסיטה (לפחות בארה"ב) מרוויח בממוצע במהלך הקריירה שלו מליון דולר יותר מבוגר תיכון7. כשהאזרחים ממנים את הלימודים לבוגר אוניברסיטה, אז גם הבוגרים וגם אלא שלא למדו משתתפים במימון, אבל רק אלא שלא הלכו ללימודים גבוהים (שהם העניים) לא מקבלים את ההשקעה הזאת בחזרה. 2 אותו עקרון, העשירים והעניים משלמים את המיסים שיהפכו לקצבאות, אבל רק העשירים משלמים יותר מיסים, לכן זה רווח לעניים. 3 קצת קשה ללמוד כשרעבים ללחם. 4 והדגש כאן הוא על "באופן כללי", אולי צריך עוד רופאים ומורים, אבל האם באמת צריך עוד בוגרי ספרות או משפטים? 5 עם מספר יוצאים מהכלל שאותם מן הסתם צריך לממן. 6 כאמור משכורות... 7 מקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאורך הקריירה: ארבעים שנים? אם כך: הפרש של 25,000$ לשנה, או של 2,000$ לחודש? בכל מקרה, אם יש יותר מימון ציבורי ללימודים גבוהים, גם העניים יכולים להרשות לעצמם ללמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מדברים על לימודים גבוהים, אבל במדינת ישראל אפילו לימודים נמוכים (כמו שצריך) אין לכולם. מאות אלפי ילדים בורים וחסרי השכלה מינימלית בעידוד, במימון, בהסכמה ובשיתוף פעולה מלא של המדינה. צער בעלי ילדים מה שקורה פה. מערכות חינוך שלא מלמדות את מה שצריך כדי להצליח בלימודים גבוהים. נתחיל משם (ליבה ל כ ו ל ם) ואז נמשיך לדיבורים על לימודים גבוהים בחינם לכולם, עסק? מה יעזור מימון של לימודים גבוהים לאוכלוסיות שלא יודעות המינימום הדרוש באנגלית, מתמטיקה, מדעים, פיסיקה, מחשבים, ביולוגיה, אבולוציה, היסטוריה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכל אזרח מצונתר בכל גיל ותנאי למרות שאנחנו יודעים שהוא יעשן מחר, כך הוא יקבל את ההשכלה והחינוך בחינם בכל גיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקבל שיקבל. אני בעד (אם אפשר). אבל אני לא רוצה רק שהוא יקבל לימודים בחינם. אני רוצה שהוא גם יצליח בלימודים. זה לא תלוי רק בו, ברגע שהלימודים מומנו. בד״כ (סטטיסטית וחוץ ממקרים מאוד יוצאי דופן) כשזה שהתעללו בו במערכות חינוך גרועות2 מגיע לגיל הלימודים הגבוהים, זה כבר מאוחר מידי לעזור לו להצליח בהם. לא אשמתו שהמדינה המטומטמת שלנו זרקה אותו למערכת חינוך מפגרת1 כי זה היה נוח מבחינה פוליטית להסכים לכך. זה אחריות של כולנו לתת חינוך שווה ואיכותי לכולם, קודם כל בגיל בית הספר והתיכון. אם אנחנו נכשלים אפילו בזה, מאיפה היומרה לשפר את החיים של אנשים באמצעות לימודים גבוהים? ____________ 1 לא שם גנאי. עובדתית היא מפגרת. 2 גרועות זה לשון המעטה. לא מדובר במערכות חינוך שלא מצליחות במה שהן מנסות לעשות ולכן יוצרות מידה מסוימת של בורות בקרב ילדים. מדובר במערכות חינוך שבאופן מודע וכחלק מהשיטה והיעדים מיצרות מידה רבה של בורות בקרב ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעיה חמורה עם מוסדות החינוך החרדים שהם מראש ובכוונה תחילה דנים את התלמידים שלהם למצב כמעט בלתי הפיך. זה באמת מעיק, ואין לי דרך או מחשבה איך משנים זאת. אבל ככל שנבהיר שאנחנו חוסכים את קצבת הילדים ללימודים , המסר גם יחלחל הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שרוב האנשים עובדים יותר מ-40 שנה בסופו של דבר, אם לא כולם לומדים אז מי שלא לומד מממן את מי שלומד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6. לימודים מקצועיים גבוהים יכולים להכלל בגדר לימודים גבוהים. למשל - הנדסאי אלקטרוניקה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולל הכשרה של שרבררבים או בנאים (או רבנים)? (בכל מקרה, זה לא נשמע לי הוגן בגלל שמדובר על מחירים שונים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבנות זה לא מקצוע, זה שרות. שכל אונ' = נניח 3 שנים לצורך העניין , 50k. מה עלות הנדסאי תוכנה ? חרט cnc לא משנה, כל אזרח יהיה זכאי לעד 50k מהמדינה שמיועדים ללימודים גבוהים/מקצועיים וכל מה שיגרום לו להיות יצרן ולא בטלן. 150 שח לילד זה 40k. ויקבלו עוד 10k בונוס אם יממשו את הזכות ללמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבריטניה יש חוק שעלות שנת לימודים באוניברסיטה תהיה לא יותר מ-9,250 ליש"ט. באופן "מפתיע" זה המחיר שעולה שנת לימודים באוקסברידג' וזה המחיר שעולה שנת לימודים בוולברהמפטון. אני לא חושב שזה צריך להפתיע מישהו אם כשהמדינה תחליט לתת לכל אחד 50,000 ש"ח להכשרה מקצועית המחירים של הכשרת בנאים ושרברבים יעלו ל... 50,000 ש"ח. מי יקבע איזה הכשרה גורמת למישהו להיות יצרן ולא בטלן? (ובכל מקרה, זה לא פותר אף אחת מהבעיות בתגובה 735019, רק מעלה בעיות חדשות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא מיותר להזכיר למנהלי החשבונות באתר שבעלי ההשכלה הגבוהה הם מנוע הקידמה, והתשואה עליה היא מה שמאפשר גם לאלה שאינם בעלי השכלה גבוהה להתקיים ברווחה יחסית. אני מסכים שאת מה שייחסך מקצבאות הילדים אפשר להשקיע גם בחינוך טרום אוניברסיטאי, הבעיה עם זה היא שברור מאד לאיזה אפיקי חינוך יזרום הכסף, וכמה תועלת תגיע משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חושב שהנדסאי תוכנה יבקש לחדד את הסכין ולהתקדם למהנדס תוכנה? וכן, ההשכלה הגבוהה היא תמיד בבחינת הקטר של החברה , כמו שהנדלן כיום הוא הקטר של המשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודבר נוסף אם כבר מפרגנים למדע. בהנחה ושיקולי מוסר לא על השולחן היית מוכן לתרום את הפושעים הכבדים 1 למדע ? 1 אני מדבר על הפושעים הרצינים והאכזריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה ששיקולי המוסר לא על השולחן הייתי מוכן לתרום בערך 90% מהאנשים למדע. למדע? בעצם לכל מטרה שיכולה לשרת את האינטרס שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אדם מאוד נדיב. אני הייתי תורם לפחות 99.9988311% וגם זה כשאין בחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה אני קצת פחות בטוח. אמפטיה ומוסר הם שני דברים קשורים אבל לא זהים, ונראה לי שאסון גדול שהיה משמיד 90% מהאוכלוסייה העולמית (כולם אנשים שאינני מכיר ושאין בהם תועלת עבורי) היה משאיר אותי מדוכדך במקצת למשך כמה ימים :-) מן הסתם זה היה מתאזן מהר כשהייתי מנכס לעצמי משהו מכל השפע שנשאר ללא בעלים, אבל אני לא הייתי מוכן להיות זה שמבצע את אותה השמדה המונית. חוששני שהחינוך המטופש שקיבלתי מונע ממני להיות נאצי טוב ממש, וחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, שכחתי שאני מדבר עם מישהו שהאשים אותי בשעתו בנאציזם ולא טרח לחזור בו. שכח מההודעה האחרונה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואני קצת מבין הרבה בנאציזם,אני יכול בהחלט להעיר לך שאל לך לנכס לעצמך רוע של חוכמה,שכן כל-אחד יכול להיות נאצי טהור בנסיבות הלא נכונות. מעבר לכך וככל שכתבתי דברים שלא היו אמורים להכתב הרי שאני חוזר בי ממה שכתבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שזה נתון בספק, אבל בדיוק לאחר שסיימתי את שהותי כאן נתקלתי בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על עידוד ילודה. מדובר על גידול ילד, שהוא דבר יקר, והמדינה רוצה שלא יגדל במחסור ולכן מסייעת למשפחה. נקודת הזיכוי לאמא עובדת לא קשור- זה תמריץ שהיא תצא לעבודה1 למרות שיש לה ילד. דווקא העלות השולית של כל ילד נוסף פוחתת. גם עלות כספית וגם עול הגידול. אם אתה רוצה מבחן הכנסה אני לא מתנגד עקרונית, אבל אני חושב שזה מיותר- גם מסבך וגם גורם לנתמכים להרגיש שווים פחות. יותר פשוט לתת לכולם ואת הפרוגרסיביות לעשות במכה אחת במס הכנסה. ____________ 1 לצאת לא חייב להיות לצאת מהבית. ועדיין זה לצאת לשוק העבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכלכלן מדופלם כמוך אני מופתע לשמוע שתמיכה כלכלית לא מעודדת פעולה כלשהי. ודאי שהיא מעודדת, בדיוק כמו שהורדת מיסים מעודדת רכישת דירות. מי שמראש ידע שהוא לא יכול לתמוך כלכלית בילדיו, שיזדיין בסבלנות עד שיגיע לגיל ופרנסה שמאפשרים לו זאת. עידוד הילודה בישראל למגזרים לא יצרניים היא האיוולת הכלכלית הגדולה ביותר בפקטור אקספוננציאלי (עוד מועמדת טובה לתחרות החוקים המטומטמים שמישהו פתח פה לאחרונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם מושלם אנשים עושים את החשבון הכלכלי לפני שהם מביאים ילדים. בפועל יש ילדים, וצריך לדאוג להם. אני חושב שהמדינה צריכה לעזור לדאוג להם, וזה טוב למדינה. כנראה שזה מעודד ילודה1, לא אמרתי שלא, אבל זו לא הכוונה שלי כשאני תומך בקצבת ילדים אלא שזה נלווה. רע נלווה? אני בכלל לא בטוח. צמיחת אוכלוסיה וגיל חציוני לא גבוה זה טוב מאוד לכלכלה. כשהפריון הגבוה הוא בסקטור דל פריון זאת אכן בעיה רצינית. ההשפעה של קצבה של 200 או 300 ש"ח לחודש לילד לא נראית לי מעודדת ילודה במיוחד. גם במשפחה חרדית לא נראה לי שזה עסק רווחי. ה 800 של ח"כ הלפרט כן, כי את ה 4-5 הראשונים הם ממילא הביאו. אז בונוס על כל ילד נוסף זה בהחלט מעודד. __________ 1 לפי המחקרים שראיתי, די בקטנה ברמת המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ המחקרים דוקא מראים שיש השפעה ניכרת וארוכת טווח על הילודה, עם קורלציה יפה וברורה לקצבאות, ומצד שני, אין קורלציה לכמות הילדים העניים כאן למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שמדובר על עידוד ילודה. הממשלה יכולה לסבסד מוצרי מזון בסיסי, חינוך ובריאות, אבל כל הדברים האלו יקרים ולא מניבים מבחינה אלקטורלית. הכי קל זה לתת כסף למשפחות ושיעשו עם זה מה שהם רוצים. לעתים קרובות מה שהם רוצים זה עוד ילד. קריא עידוד ילודה. צריך ליצור איזון כזה בו קצבאות ילדים לא יהפכו למקור הכנסה עיקרי ולא יעודדו ילודה, אלא יהיו צורה של תשלומי סעד מינימלי. מה לעשות שהמדיניות של ש''ס והחרדים בדיוק הפוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1000 ש"ח לחודש על ששה ילדים לא נראה לי מעודד במיוחד. יותר בקטע שהילדים לא יהיו רעבים כל היום. היית יכול להיות יותר פטרנליסטי ולתת להם תלושי מזון, כדי שלא יאכלו במבה וישתו קריסטל ירוק. אני מעדיף לא להכנס לדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. נראה שאתה צודק. א. מוזר שדוקא אחרי שש"ס נכנסה לקואליציה במקום שינוי, חלה ירידה עקבית בגודל הקצבאות. יתכן שזה נעשה כדי לדפוק את הערבים, בעוד מצביעי החרדים פוצו באפיקים הסמויים של כספים יחודיים. כך גם פיצו רק את המשפחות היהודיות וגם שיחדו את ההנהגה הפוליטית. זה גם מסביר את צמצום הילודה במגזר הערבי לעומת הפיריון היהודי. ב. עזוב את הפטרנליזם ותלושי המזון. אני יותר מן הזרם הסוציאליסטי. שיוויון ולא סעד. לצערי סוציאליזם זה יקר ולא יעיל. ג. יש בעיה בכך שמדינה לוקחת כסף ממישהו ונותנת אותו למישהו אחר מפני שיש לו יותר ילדים. הבעיה האמיתית היא שהמדינה צריכה להחליט אם משפחות מרובות ילדים זה טוב לה או לא. נראה שההחלטה הסמוייה היא: ערבים לא, יהודים כן. ואח"כ מאשימים את מראענה בגזענות מפני שהיא רוצה לשלוח את היהודים לארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שני דיונים- הדיון העקרוני והדיון המעשי. באופן עקרוני אני סוציאליסט למרות שזה יקר ולא יעיל בחלק מהמקרים1. אין מושלם. אני בעד תמיכה של המדינה בילדים והוריהם- חינוך חינם מגיל אפס, סבסוד מעונות יום וכו'. השקעה בילדים זו גם השקעה מאוד משתלמת, שניה רק להשקעה בתשתיות. לכן אין מבחינתי בעיה שהמדינה לוקחת כסף מאחד ונותנת לאחר מפני שיש לו יותר ילדים. המדינה כל הזמן לוקחת מאחד ונותנת לאחר וזו סיבה טובה ככל סיבה אחרת. התרופפות ערכי הסולידריות והערבות ההדדית, ונסיגתם מפני האינדיבידואליזם הכלכלי, גרמו להטלת ספק בעקרון האוניברסליות של הביטוח הלאומי- ליצירת מבחני הכנסה כתנאי לקבלת גמלאות וכו'2. בעיני זה רע. באופן מעשי תשלומי ביטוח לאומי לקצבת ילדים הם רק 7.7% מתשלומי המוסד לביטוח לאומי3, לעומת 20% מהסך הכל ששולמו בענף נכות ו 9.1% בענף אמהות (מענק לידה ודמי לידה). רק 7% מהילדים (200 אלף ילדים בס"ה) עבורם שולמה קיצבה היו חמישי ויותר במשפחה. אני לא רואה איזו תועלת צומחת מהקטנת הקצבאות. _____________ 1 ראינו שהקפיטליזם יקר בהרבה ועוד יותר לא יעיל במקרים אחרים, אז מה לנו כי נלין. 2 60 שנה למוסד לביטוח לאומי – מבט על שינויים בנושאי ליבה נבחרים 3 בשנת 2018, לא כולל "חסכון לכל ילד", לעומת 8.1% ב 2017. המוסד לביטוח לאומי, סקירת פעילות לשנת 2018 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גם אני לא מתנגד באופן עקרוני לתשלומי העברה ולכן אמרתי שהמדינה צריכה להחליט אם משפחות של יותר מ-10 ילדים זה טוב לה או לא. וכשהיא שוקלת את זה, היא צריכה להביא בחשבון שמישהו עושה מהפכה דמוגרפית, חברתית ופוליטית באמצעות המשפחות האלו. ב. כאשר כתבתי סוציאליזם התכוונתי למסורתי ולא חדשני. סוציאליזם כזה אינו מחלק כסף לאנשים. הוא מחזיק בעצמו מוסדות רפואה, חינוך ואפילו הזנה לכל הילדים כולם. ולכן זה יקר ולא יעיל. ג. אני מניח ששנינו סוג של סוציאליסטים חדשניים שמבינים כי לשוק החופשי חייב להיות חלק די גדול בכלכלה כדי למנוע שחיתות ובזבוז משאבים. אם כך, אתה חייב להביט בחשד על תשלומי העברה ולהגביל אותם ע"פ צרכי המדינה והחברה. מה שעשתה החברה הישראלית, כאשר מימנה בנדיבות גידול דמוגרפי של מגזרים אנטי-חברתיים ואנטי-סולידריים, היה מעשה של טרוף והתאבדות כאחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סוציאל דמוקרט שמעדיף ממשלה גדולה ומוסדות ציבוריים, והמיסוי הגבוה שנלווה אליהם, על פני הפרטה של הכל. אני בעד ביטוח לאומי וקצבאות אוניברסליות. ואני בעד שוק חופשי ונגד רגולציה כבדה, מכסי מגן ובולשביזם. אני חושב שהדבר הנחוץ ביותר למשק שלנו הוא הרבה הכשרה מקצועית במימון ממשלתי. הכשרה שגם החרדים (חרדיות) יהנו ממנה. מה זה משנה לי אם המפרנס העיקרי במשק בית חרדי הוא האשה? ממילא נשים עושות הכל יותר טוב, חוץ מכדורגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'נשים עושות הכל יותר טוב' . מסכים איתך בהחלט וזאת אני כותב לאחר שנים רבות של מיזוגניות מהולה בישראליות ברברית. כשהפוליטיקה בישראל תהיה נשית במהותה, אנחנו נגלה את הפוליטיקה מחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משנה כי ברוב המשפחות זקוקים לשני מפרנסים כדי לגמור את החודש, ולכן אתה כופה עלי ועל זוגתי לעבוד יותר כדי לפרנס משפחות חרדיות שבהן הגברים בוחרים לא לעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני לא. הם בחרו במפרנס אחד ורמה כלכלית נמוכה. זכותם. אף אחד לא כופה עליך לעבוד יותר בשבילם. הם לא יקנו אייפדים לילדים ולא נעלי ספורט ממותגות בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שכופה. התמיכה בילדים, בישיבות ובכוללים באה מכספי המיסים המאד גבוהים שאני משלם. מעבר לזה, התמיכה במערכת הבריאות הציבורית שמסבסדת טיפולים שווים לכל ראש, גם בעלויות אדירות, הן מכספי המיסים שלי ושלך. כנ''ל תשתיות שונות מכבישים ומים והלאה. אני וזוגתי היינו מאד שמחים לעבוד פחות שעות ולקבל אותו שכר נטו שמפרנס את שתי בנותינו, ולבלות איתן יותר שעות, אם היינו משלמים פחות מיסים כי לא היינו תומכים במשפחה של שבעה ילדים בממוצע שבה האב לא עובד מרצון. אם בחרו במפרנס אחד ורמת חיים נמוכה לשיטתך, תן להם להתמודד עם הבחירה שלהם ואל תתמוך בהם באלפי שקלים לחודש ממיסי העבודה הקשה שאני ואתה כן בחרנו לעשות ולא מתבטלים על חשבון מישהו אחר. ולראיה, מחקרים על מחקרים הראו שברגע שיורדת התמיכה, עולה ההשתתפות בכח העבודה ויורד מספר הילדים הממוצע. מה שמוכיח שהבחירה שלהם היא אקט כלכלי וכשמשתנה נקודת האיזון גם הבחירה משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתך ביטול הרפואה הציבורית והפיכתה לפרטית תגרום לכך שתשלם פחות מיסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד מסים גבוהים. תקרא לזה כופה, אז כופה. גם עבור המשפחה עם 7 ילדים, גם עבור הנכים, גם עבור הקשישים, החולים, פגועי הנפש וכו'. זה נקרא ערבות הדדית. תאמר שהאחרים לא בחרו בזה, ומרובי הילדים כן. אומר שהילדים לא אשמים בבחירה של ההורים שלהם. את התמיכה בבחירה לא לעבוד אפשר לתקן על ידי מס הכנסה שלילי שיחליף תמיכות אחרות, אבל לא את קצבאות הילדים. התמיכה בישיבות ובכוללים לא קשורה ובכל מקרה אני מתנגד לה, אז אל תכניס אותם לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
150 שח לילד יכולים להנתן גם על ידי סובסדיות נקודתיות שבכל מקרה הילדים צורכים ועולים כסף בוודאות. הרי כולנו יודעים שהקצבאות לא נכנסות ישר לחשבון הצרכניה המקומית שמוכנה לרשום בהקפה למשפחה. זהו גם המסר שהמדינה מעדיפה לממן למשפחה רק תחומים עם ערך מוסף. את עניין ההזנה למשפחות קשות יום הייתי משאיר למלכרים 1 בפיקוח מחמיר של המדינה. אני כן מאמין בשיתופי פעולה של המדינה באמצעות משרדיה דרך הקהילה העיסקית והמקומית. 1 אני מודע להיבטים המינהלים הלוקים בחסר של המלכרים ובניטרול המקרה הנקודתי של יור זקא מז , יש לפקח על המלכרים כי הם מהווים את היד הנעלמת של המדינה במקומות שבה עדיף לה לא להכנס. ואגב, לאחרונה פרסומים של דעות בהארץ מערבבים בשר וחלב .לוקחים את המקרה של זקא ומציבים אותו מול מדא כארגון שלוקח את המשאבים של מדא 'הממשלתי'. אבל מדא גם מלכר. והתחרות היא לא זקא-מדא , אלא מדא-הצלה. תמוהה לי רצונם של גורמים מסוימים להלאים את המלכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פעם בשנה מענק לימודים לילדי הנכים שמקבלים קצבאות נכות. זה מכונה ' מענק לימודים'. מענק לימודים נשמע אחרת מדמי עוני . גם הנכים עצמם יסכימו לקבל את הקצבאות כמענקי לימודים או מטרות אחרות שקשורות לילד ולא כקצבאות סעד בסך 150 שח לילד. זה באמת כסף לרש גם במונחי עוני 2021. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעג לרש, או בעצם 'יש גבול כמה נושפל בשביל להכנות עני ' שכן מה המחיר שעני מוכן לקבל בשביל להיות בקטגוריית 'העני' ? כל סכום ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שניסה לצאת לטיול בימים האחרונים וממשיך לתמוך בעידוד הילודה צריך להיות טיפש מאד או זקן מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שניסה לצאת לטיול בימים האחרונים, מגיע לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להעיד שאם מתחילים מספיק מוקדם במקום מספיק נידח, אפשר היה לעשות יופי של טיולים גם בימים האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט! מסתבר שבשעה 4:30 בבוקר יום ג' היו שני מקומות חניה פנויים בנחל זיב-אל-נבי, והם נותרו כך במשך 10 דקות תמימות. הבעיה היחידה היתה שכדי להגיע לשם בזמן היה צריך לצאת מהבית עוד לפני שהסגר האחרון נגמר. באסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חניה ב Alpha Librae [Wikipedia]? אני טס! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם 8:45 בבוקר למרגלות הר מסור זה בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. באיזו שעה יצאתם מהבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצאנו מחצבה בסביבות 8 בבוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף שזה יהיה הרבה יותר מוקדם מזה או הרבה יותר מאוחר מזה (בקנה מידה של ימים עד שבועות). אין דבר מהנה יותר מטיולים ביום חול כשרוב האנשים בעבודה. הכבישים ריקים (יחסית), אתה רק עם האנשים האהובים עליך ועם הטבע. תענוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה ממהר לקפוץ למסקנה שכישלון של רמטכ"לים בפוליטיקה הוא אות קלון לרמטכ"לים, ולא למערכת הפוליטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה כתבתי את זה? כל הפתיל דן במתאם בין מקצוע קודם לפוטנציאל התרומה הפוליטי, ואני הצבעתי על מתאם (שלילי) כזה. מערכות כידוע הרבה (אקספוננציאלית) יותר קשה לתקן מאשר לשנות קריטריוני גיוס לאנשים שמתאימים או לא לתפקידם באותה מערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדובר בכל כך הרבה מקרים (לא רק הרמטכ''לים, גם שאר הקצינים הבכירים, ואפשר להוסיף להם את יוצאי השב''כ) נראה לי די ברור שהסיכוי שזה כשלון שלהם (של כל אחד ואחד מהם) הוא די אפסי. או שזה כשלון של המערכת הפוליטית שלא מסוגלת לנצל את הכישורים של יוצאי המערכת הצבאית, או שזה כשלון של המערכת הצבאית שלא השכילה להכשיר את מפקדיה הבכירים באופן שיוכלו לתרום למערכת הפוליטית, או כשלון של המערכת הצבאית שלא הצליחה לקדם לתפקידים בכירים את האנשים בעלי הכשרון לתרום למערכת הפוליטית, או שזה כשלון של ציבור הבוחרים שלא משכילים לשלוח את יוצאי מערכת הביטחון לתפקידים בהם הם לא יכשלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתך אחד מתפקידיה של המערכת הצבאית הוא להכשיר פוליטיקאים? היית רוצה שהשיקולים לבחירת רמטכ"ל יכללו גם את התאמתו האפשרית למערכת הפוליטית בעתיד? אותי הרעיונות האלה מפחידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי. אם נסתכל על מדינות אחרות בעולם המערבי נגלה שהן מסתדרות מצוין בלי גנרלים במשרת ראש ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, לא חשבתי על זה ככה. ניסיתי להצביע על הסיבות האפשריות לתופעה ולא על האם מדובר בבעיה שצריך לפתור. אבל - א. בהתחשב בעובדה שכמעט כל הרמטכ"לים מוצאים את עצמם במקומות גבוהים במערכת הפוליטית, ושהנזק של פוליטיקאי גרוע במקום גבוה במערת הפוליטית הוא גדול, לא הייתי פוסל את זה על הסף. ב. יכול להיות שהכשרה של מפקד בצבא לתפקוד במערכות אזרחיות (לא רק המערכת הפוליטית) תשפר את התפקוד שלהם גם כקצינים1. 1 אם אני זוכר נכון, לג'פרסון היה רעיון דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעידן נתניהו שרים שעושים דברים נדחקים החוצה (מקרה בוחן- גלעד ארדן) ומוחלפים בחדלי אישים עושי הן (שטייניץ) ואופורטוניסטים (רגב, כץ, אוחנה, שר הדיגיטל והסייבר דודי אמסלם). אין בכך כמובן כדי להוציא את המפלגות האחרות נקיות, אבל זו מפלגת השלטון כבר זמן רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל כך כתבתי כרגע גם מי שלא מזיק זה מעל לממוצע. אבל לגבי הכשלון הקולוסאלי של הרמטכ"ל האחרון בפוליטיקה, מה שהופך אותו לכזה הוא כמו ההגדרה הידועה לטרגדיה - ההבדל הדק בין מה שקרה למה שיכול היה להיות. ברשימת מלחכי הפנכה שלך, שום דבר טוב לא יכול היה לצאת מהם מלכתחילה1. 1 או בכל שלב אחר במהלך הקריירה שלהם. נסה לקשר את המילה "אכזבה" למירי רגב ותראה שלא תצליח לנסח שום משפט קוהרנטי בענין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ברק לא היה סיפור הצלחה בפוליטיקה הישראלית. לא נראה לי שההיסטוריה תצא מגדרה כדי להלל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאהוד ברק לא היתה תמיכה פרלמנטרית חזקה מספיק על מנת שיוכל לבטא את כישוריו. אילו הייתה לברק תמיכה פרלמנטרית חזקה כמו שהיתה לאריק שרון, יתכן שהוא היה יכול לבצע את "חומת מגן" ולזכות לתהילת עולם. ההשג הכי גדול של אהוד ברק הוא דווקא מה שרבים רואים ככשלון שלו: בתקופת אהוד הוכח לציבור היהודי בישראל שהסכמי אוסלו כושלים מפני שהפלשתינים אינם פרטנר להסדר מדיני איתם. מאז שלטונו של ברק אין שום נסיון פטטי של "הצלת הסכמי אוסלו", חוץ מאשר אצל מיעוט שמאלנים פאנאטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שלא הייתה לו תמיכה היא הנותנת ואומרת את התוצאה שהוא נכשל כשלון שאין לו תקדים. הרי ברור הוא שכדי להצליח בשיטה הפוליטית בישראל יש ליצור תמיכה פרמלנטרית רחבה ולא להתנהג למשל כמו אחרון האדיוטים. 1 במקרה של ברק זה יותר חמור, שכן ברק בניגוד ד"ר 12 שנ"ל , יש לו גם תואר וגם עם ניסיון פוליטי קודם ובכל זאת הוא הצליח לפרק את הקואלציה שלו בתקופה הכי קצרה בפוליטיקה הישראלית. 1 החל מ1:30 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק שנתת הוא לא ממשלת ברק אלא ממשלת ביבי-בנט-לפיד 2013. לגבי ממשלת ברק 1999 (או 2000, לא זוכר). זו היתה ממשלה עם כנסת "לעומתית" לברק, כאשר ניסו את שיטת הבחירה הישירה לראש ממשלה. שיטת הבחירות ההיא היתה שיטת בחירות "כאילו נשיאותית", והחולשה שלה היתה סיטואציה אפשרית של ראש ממשלה ללא רוב ברור בכנסת. נוסף לצרות של ברק (העדר תמיכת פרלמנט) עראפאת הפעיל נגד ברק את האינטיפדה השניה עם המון ניפגעים. הניפגעים הרבים הורידו את הפופולריות של ברק מבחינה ציבורית. יתכן שהיה נידבך נוסף לחולשתו של ברק והוא הנשיא קלינטון הפעיל על ברק לחצים קשים להגיע להסדר עם עראפאת בנוגע להסכמי אוסלו, זכורה לרע פיסגת שרם א שייך שנועדה להגיע להשלמת הסכם אוסלו, פיסגה זו פגעה שוב באהוד ברק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק מתייחס לאדיוטיזם של לפיד מול החרדים בשאלה איך בונים קואלציות כדי להיות ראש הממשלה. וקל חומר - ברק שהוא נחשב לאדם חכם ומבריק. ושוב, , גם אצל ברק , הוא לא היה חייב לשחק אותה רמבו או רבין 2 ולפוצץ את חבית הנפץ עליה ישב עראפת. הוא יכל להיות ראש ממשלה טוב. אבל לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון - כבר לא התקופה הכי קצרה. הכנסת האחרונה שברה גם את השיא השלילי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שביבי הקים את הקואליציה האחרונה *כדי* לפרק אותה מהר ככל האפשר (אחרי שהצליח לפרק את כחול לבן). מה שאנחנו רואים עכשיו זה According to plan ולא איזה כשלון ו/או טעות. התפרקות הממשלה הזאת תוך מספר חודשים היתה תסריט ידוע מראש. הדחליל גנץ1 יזכר בהיסטוריה כהשטיח עליו ביבי הלך אל ביסוס שלטונו כדיקטטור. _____ 1 התמים? הרשע? עדיין לא החלטתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיאים ונתונים הם לפי מספרים, לא לפי כוונות בלב איש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי שיפור ההוראה באנגלית למתמטיקה אינו דרך שיפור בהכשרת מורים אלא שיפור באמצעי הוראה (ספרים, מצגות , אודיו לאנגלית וכולי) . הכשרת מורים ותשלום שכר ראוי למורים טובים זו משימה קשה ביותר, כמעט בלתי אפשרית בארצנו. לעומת זאת חומרי הוראה איכותיים (מהסוגים שהזכרתי) מדלגים על מחסומי ההוראה האנושיים. חומר הוראה טוב מבצע את מלאכת ההוראה הפרטנית יותר טוב ממורה פרונטלי. תפקיד המורה (לדעתי) הוא רק תפקיד הכוונה: המורה צריך לסייע לתלמיד להשתמש בחומר ההוראה, לבחון את השגי התלמיד, לעודד כיוונים פרודוקטיבים. העלויות של סיוע מהסוגים שהזכרתי הן שבריר מהעלויות של מורה שמתפקד בתור תחליף לספר למצגות, לאודיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם השיטה הזו נוסתה בהצלחה באיזשהו מקום בעולם (מורים ברמה בינונית וטכנולוגיות למידה מתקדמות)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טכנולוגיות למידה מתקדמות" זה מילים גדולות שמסתתר תחתן בעיקר חומרי לימוד אינטראקטיביים ועבודה עצמית, אבל הן מדגישות עובדה חשובה: חומרי לימוד מתקדמים מחייבים מורים טובים יותר ולא מורים טובים פחות. בלי קשר, אני חייב לחזור ולומר, שהכל כך מעט שנעשה בתחום חומרי הלימוד המתקדם והעצמאי מאכזב מאד. האם יש לארגוני המורים הרגרסיביים והחונקים כל שינוי, חלק בכך? אני לגמרי מבין שועדי המורים צריכים להגן על המורים הבינוניים, אבל אם הם עושים זאת ע"י מדיניות של "אדמה חרוכה", יש בעיה. תלמידים צריכים ללמוד חומרים מתקדמים יותר ולבלות פחות שעות בבתי הספר. זה דורש שינויים רדיקליים ולא מהלכים יחצ"ניים וקוסמטיים סטייל לימוד משמעותי וניפוח לימודי המתמטיקה 5 יחידות שהיו נפוחים בצורה מוגזמת עוד קודם לכן. אם רוצים ללמד חומרים מתקדמים יותר, צריך לתת למורים פחות תלמידים ולא למלא את הכיתות בתלמידים שלא צריכים להיות שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים איתך שיש הכרח בחומרי לימוד מסובכים ברמה שמחייבת מורים מעולים. להיפך, אם חומרי הלימוד לא מדברים בעד עצמם וניזקקים לסיוע על ידי מורה מתוחכם — הרי חומרי הלימוד הללו גרועים. חומרי לימוד אמורים להיות פשוטים להבנה ברמה כזו שמורה בינוני יבין אותם היטב, ההבנה שלו תאפשר לו לסייע לתלמיד להבין את הטקסט/המצגת/האודיו/הגרפיקה. המורה לא אמור לעבד את החומר בעצמו. מסכנים התלמידים שמתעללים בהם באמצעות תיחכום יתר. אני ניזכר שבזמנו ניסו לפתור בעיות של "הבנת הניקרא" וכן בעיות של "אריתמטיקה אלמנטרית" על ידי טכניקות לימוד מתוחכמות מדי (,"הקריאה כמכלול", "בדידים' ועוד). נסיונות אילו ניכשלו כי הם סיבכו את החומר. כרגע יש סיפרי לימוד רבים שניצברו עשרות שנים. לא צריכים להיפטר מהם אלא רק להחליט מהם הספרים ש"שווים" וליצור עיבוד מחדש של הספרים ש"שווים" תוך שימוש בכלים חדשים (גרפיקה, מצגות, אודיו). אם אפשר ליצור חומרים אינטראקטיביים בזול מה טוב, אם אי אפשר ליצור חומרים אינטראקטיבים בזול מוטב לא לעשות כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום הקבלה בין חומרי לימוד מסובכים לחומרי לימוד מתקדמים. מסובכים מתיחס לתוכן. יש נושאי לימוד פשוטים יותר ויש מסובכים יותר. חומרי לימוד מתקדמים מתיחס לעזרים הלימודיים, הויזואליים או האינטראקטיביים, שצריכים להנהיר את התוכן ולהקל על הבנתו. חומרי לימוד מתקדמים הם לעולם זולים. אתה יכול להשקיע הרבה מאד בויזואליה, בגרפיקה לימודית, בסרטונים ובבחירת המורה והניסוח המושלם וזה עדיין יכול לבוא במקום משכורות להרבה מאד מורים והרבה מאד זמן שמתבזבז בכיתה. מצד שני, אתה לעולם לא יכול לחסוך את משכורתם של המורים הטובים יותר שיצטרכו, מצד אחד לדעת לתפעל את מערכת הלימוד האינטראקטיבי ומצד שני לדעת לענות על שאלות של התלמידים בנוגע לחומר הלימוד. יש כנראה משהו בסיסי נכון מאד בשיטת הלימוד הפרונטלי מפני שעובדה שהיא מחזיקה כבר הרבה מאד שנים מול המתנכלים לה. אבל העולם המשתנה והתפוצצות האוכלוסיה אומרים שחייבים לבדוק את האלטרנטיבות. אני מקווה ששנת הזום נתנה לפחות לחלק קטן מן ההורים תובנות חדשות בנוגע לאפקטיביות של ההוראה הפרונטאלית המקובלת. נכון שמדובר באמת מידה מאד עקומה והקשיים הטכניים במתודולוגיה מן הסתם ישמשו את רוב ההורים כדי לחמוק מן המסקנה המתבקשת לגבי מידת ההבנה של ילדיהם את החומר הנלמד. המיעוט הנבון, בודאי יבחין שילדיהם לא היו מבינים את החומר הנלמד גם לו ישבו בכיתה רגילה שאינה נעדרת הסחות דעת משלה. אם אנו רוצים לדלל את בתי הספר ולהימנע מלימוד במשמרות (עוד דבר שהגיע הזמן להשתמש בו), אנו צריכים לאבחן ביתר יעילות את הלקוחות העתידיים של חינוך אקדמי ולהפסיק לזלזל כל כך בחינוך מקצועי וטכני. אין שום אסון שילדים ילמדו מקצועות אופנה, תיירות, גננות, פעילות גופנית, תרבות ואמנות. אומה המאפשרת לחלקים משמעותיים מן הנוער שלה לבזבז את זמנם בטחינת מי קודש, צריכה למצוא בתוך עצמה את העוז לעמוד בפני טענות מתמסכנות על הסללה. החינוך צריך לקבל משמעות הרבה יותר רחבה מאשר לימוד מתמטיקה 5 יח', הטפה לאומנית או חיפושי שורשים בערבות הסלביות או במדבריות הג'הליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הזום לימד אותנו משהו - זה שלמרבה הצער הוא כלי איום ונורא ללימוד תלמידי בית ספר1, והוא הרבה פחות אפקטיבי מלימוד פרונטלי בכיתה עם תלמידים ומורה. דוקא שיעור מאלף לכל החכמולוגים האוטופיים שרואים בחזונם לימוד מרחוק כמשהו נפלא ורצוי. 1 אני מדבר על יסודי וכנראה גם על חטיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היית פעם תלמיד בעצמך? אני מוכן להתערב (לא בדקתי) שאם יש שם בחוץ מחקרים עם מתודולוגיה שאינה בדיחה - אז מסקנתם היא שאין שום דבר פחות אפקטיבי מלימוד פרונטלי בכיתה סטנדרטית. לפחות בזום יש לתלמידים את האופציה לכבות את המצלמה ולנמנם, ובכך לנצל טוב בהרבה את הזמן שלהם. (הסתייגות: אני מתאר לעצמי שיש סט מאד ספציפי של כישורים שאולי דווקא אפקטיבי ללמוד במסגרת של כיתה, כמו למשל כתיבה או שפה מדוברת. אם בעיקר לכך התייחסת, לא אתווכח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא אבדוק, אבל אני זוכר שכבר יצאו כתבות שדיווחו על שיעורי נשירה של 30% ומעלה של תלמידים מלימודי הזום. אני לא זוכר שיעורי נשירה כאלה בלימודים פרונטליים, ואני סמוך ובטוח שהתקופה האחרונה תהווה כר נרחב למחקרים ודוקטורטים שינתחו אותה מכל כיוון - לימודי, חברתי, סוציולוגי ופסיכולוגי. אין בסביבה שלי - כולל עשרות ילדים ממשפחה וחברים, וקבוצות וואטסאפ של כיתות בבית הספר - אפילו אחד שלא מתלונן על קריסת הלימוד בשנה הזו. וכידוע, בין הדברים הראשיים שבית הספר מלמד (מזכיר את הגילאים שציינתי) נמצאות אינטראקציה חברתית, אינטליגנציה רגשית ותקשורת בין-אישית, דברים שאין זום בעולם שיכול ללמד אותם. ועל השאלה המאד אנקדוטלית שלך בהתחלה - הייתי פעם תלמיד בעצמי, הרבה מאד שנים, ואני יכול להעיד שעבורי לימוד פרונטלי היה מצוין, ונהניתי ללכת לבית הספר. גם תוצאות הלימוד היו סבבה, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמא אתה משליך מנסיונך האישי על התלמיד *הממוצע*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא כלי איום בכלל. כמו כל כלי- השאלה היא איך אתה משתמש בו. מפתח צינורות הוא לא פטיש טוב במיוחד, וכשאתה מנסה לפתוח בורג פיליפס חלוד עם מברג רגיל יש סיכוי לא רע שתהרוס את ראש הבורג. ראה תגובתי לשוקי בעניין שיטות לימוד. כמובן שמערכת החינוך, שהיתה לה חצי שנה להתכונן לפתיחת שנה"ל מפסח שעבר, לא עשתה כלום, וגם לא למדה והשתפרה במהלך שנה"ל1. הסתדרות המורים והנהלת משרד החינוך הם ניאנדרטל וקרו מניון. לך תבנה מדינה. _______ 1 איך דווקא זה שמופקד על הלימודים לא מצליח ללמוד כלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא יודע אם אני חוכמולוג אוטופי, אבל אני מבחין בהבדל חשוב שיש בין למידה בזום המאלצת אותך להיות עד מקרבה ראשונה לאפקטיביות של התהליך החינוכי לבין למידה בביה"ס המרחיקה אותך מזירת הפשע. הערתי בעצמי, שהקשיים הטכניים בזום מאפילים על התהליך הלימודי. אבל, צא וחשוב, מה קורה בכיתת ביה"ס הרחוקה. האם שם התהליך החינוכי חף מהפרעות והסחות דעת? ב. עוד משהו שפספסת לחלוטין בתגובתך זה את ההבדל בין לימוד מרחוק של הוראה פרונטאלית שהוא רעיון די אוילי מצד אחד, אבל מצד שני כנראה היה בנתונים הקיימים הכרח בל יגונה, לבין לימוד עצמי באמצעות חומרי לימוד אינטראקטיביים שזה משהו שונה לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המסקנות שלי מהשנה הזו הן שהבעייה בזום אינם הקשיים הטכניים אלא הפורמט המובנה עצמו. על הקשיים הטכניים התגברו אחרי כמה שיעורים, על השאר פחות. וברור שבבית הספר התהליך לא חף מהפרעות, אבל בקנה מידה אחר. אפילו לגבי - עם קצם יותר נסיון מתלמיד יסודי - אני מוצא שבישיבות עבודה בזום (טימס אצלנו) הרבה יותר קשה להתמקד ולפקס את הדיון ואת הבנת הנושא, וקל מאד לברוח לחלונות עבודה אחרים2. ב. לגבי לימוד עצמי מול חומרי לימוד אינטראקטיביים -קרי למשל הרצאות ביוטיוב וסיכומי שיעור אונליין - פה דוקא יש לי נסיון עצמי מהשנים האחרונות ואני אכן מודה שלאדם הבוגר זה כר נרחב ונפלא להתפתחות ולימוד, הרבה מעבר למה שהיה קיים כשאני הייתי באוניברסיטה או בתיכון. ואני לגמרי מסכים שזה אחד מהכלים העיקריים שבוגרי מערכת החינוך אמורים להכיר היטב. אבל לדעתי - שוב, לגילאים נמוכים, נאמר יסודי - זה יכול להוות תחליף חלקי מאד ובמשורה ללימוד בכיתה עם מורה. בעצם זה לא יכול להיות תחליף, אלא תוסף רצוי ומומלץ. 1 ועדיין יש מה לשפר כמובן, הבלגן שדורש מתלמיד שרוצה לראות את כל המטלות (והוריו) לאסוף אותם מהזום, הטימס, האימייל וקבוצות הוואטסאפ עם המורה הוא אכן קוץ בישבן. 2 וכמובן לא וויינט או האייל, מה פתאום, never happened. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ 2 עכשיו הבנתי משהו שגרד בירכתי מוחי. על פי ההתרשמות שלי ימי א' וב' בשעות הצהריים זו התקופה הפעילה ביותר בהודעות באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמילותיו של מישהו אחר - מה נשתנה? הבנו שאין תחליף לבית ספר. משם: "וייתכן גם שזו המסקנה העיקרית מהשנה החולפת: אי אפשר לנתק את תהליך הלמידה מממדים רגשיים וחברתיים. הלמידה מרחוק חיזקה את ההבנה (אינטואיטיבית בקרב אנשי חינוך רבים, מוכחשת אצל עתידנים חסרי בסיס) כי ילדים זקוקים לחברים שלהם — ולא פחות מכך למורים שלהם — כדי ללמוד. מסכים לא יכולים להחליף זאת. אחרי שמיהרו לקבור את בית הספר, מתברר עד כמה הוא חסר." כמעט כאילו כתבתי זאת בעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע ללמוד ביער ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור לדה-מרקר מעלה אצלי שוב את השאלה למה אין חוסמי פרסומות שיודעים להסוות את עצמם כך שהאתר לא יידע על קיומם. אני משער שזה מצריך שת"פ של הדפדפן, אבל ההגיון מחייב1 שיהיו מי שישמחו להוסיף את האפשרות הזאת לדפדפנם ולזכות ביתרון מסויים עבור משתמשים כמוני, לא? ___________ 1- אחרי השנה האחרונה זה מאד יומרני מצידי להגיד "ההגיון מחייב", אבל הנה, אמרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלית כמה נקודות חשובות, ששוות כל אחת דיון משלה. - האם המעמד של הלימוד הפרונטלי מוצדק? - איפה הלימוד במשמרות? - איפה החינוך הטכני? הלימוד הפרונטלי: החלק החשוב לדעתי בלימוד הפרונטלי הוא באינטראקציה של אחד על אחד. כשמדובר בהרצאה אני חושב שהלמידה מרחוק יעילה באותה מידה, ואם יצליחו להתאים את הגישה למדיום אף עדיפה! יתרונות ההרצאה ברשת- - ניתן לראות שוב ושוב, ולהריץ במהירות הנוחה לתלמיד. יש הרצאות שאני רואה ב X1.25, לפעמים אפילו X1.5, ויש קטעים מסויימים שאני חוזר עליהם במהירות X0.75 - ניתן להוסיף המחשות טובות יותר מאשר בלימוד הפרונטלי, כגון אנימציות. - ניתן לשפר את ההרצאה על פי המשוב, כך שבגרסאות מתקדמות שלה התלמידים מקבלים תמיד את הגרסה המעולה שלה, שלא תלויה במצב הרוח של המורה באותו יום. החסרון, כמו שאמרתי, הוא בטאץ' האישי לתלמיד ובאינטראקציה בינו לבין המורה, ששווה הרבה מאוד. מערכת החינוך המהוללת של פינלנד שמה דגש חזק על הפן הזה. הבת שלי אמרה לי לפני כמה חדשים דבר חכם מאוד- לכל תלמיד יש דרך שונה שבה הוא לומד הכי טוב. יש כאלה שמתאים להם יותר לשנן, יש כאלה שמתאים להם לשמוע הרצאות פרונטליות ולסכם לעצמם, ויש כאלה שמתאימה להם למידה ממוחשבת. למה לא לתת לתלמידים כמה אופציות, ושכל אחד מהם ילמד בדרך שנמצאה כמתאימה לו ביותר? כיתה של הרצאות פרונטליות, כיתה של למידה ממוחשבת וכו'. - הלימוד במשמרות: זה היה פתרון שהתברר כמוצלח מאוד בזמנו, כשהיה מחסור של כיתות לימוד בארץ. אני לא זוכר שלימודים אחה"ץ יצרו איזה שהן בעיות אצל תלמידי היסודי. אדרבא- יש מחקרים שבגיל ההתבגרות שעות הבוקר הן שעות של קליטה גרועה במיוחד (לא שלא ידענו את זה מנסיון אישי...) - החינוך הטכני: אני אתחיל מכוון אחר, שיראה מפתיע- אחת הבעיות הגדולות של המשק הישראלי, אולי הגדולה בהן, היא פריון נמוך. למעט ענפים בודדים (הייטק כמובן), הפריון, היינו התוצר פר מועסק, במשק הישראלי נמוך מאוד ביחס ל OECD. הפער בסך הכל המשקי הוא של 30% מתחת לממוצע OECD, כאשר בענפים הפחות תחרותיים (תעשיה, שירותים לתעשיה, אירוח ואוכל) הוא עצום. הבעיה הזו מלווה את המשק הישראלי עשרות שנים, והיא שיצרה את ישראל א' (הייטק, פלוס עובדי הועדים החזקים כמו חברת חשמל והתע"א) מול ישראל ב' (כמעט כל השאר). המקור לבעיה הזאת, טען הכלכלן הראשי באוצר, הוא לא מחסור במכונות1 והשכלה2, אלא מתפוקה נמוכה שנובעת מניצול לא יעיל של המכונות והעובדים. אם לקרוא לילד בשמו- מיומנות נמוכה של העובדים. הפתרון הוא ברור- הכשרה מקצועית. הדרך הקלה והטובה ביותר להעלות את הפריון בארץ היא הכשרת העובדים להיות מיומנים יותר. גימוד החינוך הטכני והטכנולוגי מול האדרת החינוך העיוני יצרו בארץ כח עבודה גרוע במיוחד. וזה לא רק פחחים3, זה כל המקצועות שדורשים היום ידע בסיסי באקסל, דטה בייס (מחסנאי), שלא לדבר על חרטים וכרסמים (מפעילי ומתכנתי CNC הם במחסור אדיר כבר עשורים), וכלה בכל הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים. __________ 1 אפשר לחלוק על זה, כי גם השקעות ההון בארץ נמוכות יחסית בענפים המפגרים 2 על זה אין מחלוקת. העובד הישראלי מאוד משכיל 3 הפחח שלי סיפר לי שקשה מאוד למצוא שוליות, ומי שמוצא אחד מחזיק אותו בכל מחיר. בזמנו הוא היה אחד משש שוליות במוסך, והיום אם הוא מוצא אחד הוא מאושר, גם אם הוא מצא אחד גרוע. 4 המחסור ב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'....שלא לדבר על חרטים וכרסמים (מפעילי ומתכנתי CNC הם במחסור אדיר כבר עשורים), וכלה בכל הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים.' יש לי גיס שהוא בן 58 והוא התקבל לעבודה לפני כשנתיים כחרט CNC בחברה מכובדת ורצינית ללא קשיים מיותרים. '...גימוד החינוך הטכני והטכנולוגי מול האדרת החינוך העיוני יצרו בארץ כח עבודה גרוע במיוחד. וזה לא רק פחחים' מצנפת ההסללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההאדרה של הלימודים העיוניים כל כך דבילית. הרי אתה יודע בדיוק מה אפשר לעשות בשוק העבודה עם תואר ראשון בסוציולוגיה או ספרות. בזכות המכללות יש אפילו אינפלציה של עורכי דין, שמשתכרים בממוצע פחות ופחות. <קישור כ-70% מבעלי המפעלים הקטנים הם בוגרי החינוך המקצועי - כך עולה מסקר שערכה התאחדות התעשייה והמלאכה https://www.themarker.com/career/1.409340> חרט CNC או רתך ארגון מיומנים, שלא לדבר על טכנאי מכונות חיתוך לייזר, מפקח ריתוך וכן הלאה, זוכים למשכורות נאות יותר משל מורה או פקיד בנק ומשתווה לזה של עו"ד בעל נסיון. איך הגיס שלך למד את המקצוע? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |