בתשובה לשוקי שמאל, 19/03/21 11:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מסכים איתך שיש הכרח בחומרי לימוד מסובכים ברמה שמחייבת מורים מעולים. להיפך, אם חומרי הלימוד לא מדברים בעד עצמם וניזקקים לסיוע על ידי מורה מתוחכם — הרי חומרי הלימוד הללו גרועים. חומרי לימוד אמורים להיות פשוטים להבנה ברמה כזו שמורה בינוני יבין אותם היטב, ההבנה שלו תאפשר לו לסייע לתלמיד להבין את הטקסט/המצגת/האודיו/הגרפיקה. המורה לא אמור לעבד את החומר בעצמו. מסכנים התלמידים שמתעללים בהם באמצעות תיחכום יתר. אני ניזכר שבזמנו ניסו לפתור בעיות של "הבנת הניקרא" וכן בעיות של "אריתמטיקה אלמנטרית" על ידי טכניקות לימוד מתוחכמות מדי (,"הקריאה כמכלול", "בדידים' ועוד). נסיונות אילו ניכשלו כי הם סיבכו את החומר. כרגע יש סיפרי לימוד רבים שניצברו עשרות שנים. לא צריכים להיפטר מהם אלא רק להחליט מהם הספרים ש"שווים" וליצור עיבוד מחדש של הספרים ש"שווים" תוך שימוש בכלים חדשים (גרפיקה, מצגות, אודיו). אם אפשר ליצור חומרים אינטראקטיביים בזול מה טוב, אם אי אפשר ליצור חומרים אינטראקטיבים בזול מוטב לא לעשות כלום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום הקבלה בין חומרי לימוד מסובכים לחומרי לימוד מתקדמים. מסובכים מתיחס לתוכן. יש נושאי לימוד פשוטים יותר ויש מסובכים יותר. חומרי לימוד מתקדמים מתיחס לעזרים הלימודיים, הויזואליים או האינטראקטיביים, שצריכים להנהיר את התוכן ולהקל על הבנתו. חומרי לימוד מתקדמים הם לעולם זולים. אתה יכול להשקיע הרבה מאד בויזואליה, בגרפיקה לימודית, בסרטונים ובבחירת המורה והניסוח המושלם וזה עדיין יכול לבוא במקום משכורות להרבה מאד מורים והרבה מאד זמן שמתבזבז בכיתה. מצד שני, אתה לעולם לא יכול לחסוך את משכורתם של המורים הטובים יותר שיצטרכו, מצד אחד לדעת לתפעל את מערכת הלימוד האינטראקטיבי ומצד שני לדעת לענות על שאלות של התלמידים בנוגע לחומר הלימוד. יש כנראה משהו בסיסי נכון מאד בשיטת הלימוד הפרונטלי מפני שעובדה שהיא מחזיקה כבר הרבה מאד שנים מול המתנכלים לה. אבל העולם המשתנה והתפוצצות האוכלוסיה אומרים שחייבים לבדוק את האלטרנטיבות. אני מקווה ששנת הזום נתנה לפחות לחלק קטן מן ההורים תובנות חדשות בנוגע לאפקטיביות של ההוראה הפרונטאלית המקובלת. נכון שמדובר באמת מידה מאד עקומה והקשיים הטכניים במתודולוגיה מן הסתם ישמשו את רוב ההורים כדי לחמוק מן המסקנה המתבקשת לגבי מידת ההבנה של ילדיהם את החומר הנלמד. המיעוט הנבון, בודאי יבחין שילדיהם לא היו מבינים את החומר הנלמד גם לו ישבו בכיתה רגילה שאינה נעדרת הסחות דעת משלה. אם אנו רוצים לדלל את בתי הספר ולהימנע מלימוד במשמרות (עוד דבר שהגיע הזמן להשתמש בו), אנו צריכים לאבחן ביתר יעילות את הלקוחות העתידיים של חינוך אקדמי ולהפסיק לזלזל כל כך בחינוך מקצועי וטכני. אין שום אסון שילדים ילמדו מקצועות אופנה, תיירות, גננות, פעילות גופנית, תרבות ואמנות. אומה המאפשרת לחלקים משמעותיים מן הנוער שלה לבזבז את זמנם בטחינת מי קודש, צריכה למצוא בתוך עצמה את העוז לעמוד בפני טענות מתמסכנות על הסללה. החינוך צריך לקבל משמעות הרבה יותר רחבה מאשר לימוד מתמטיקה 5 יח', הטפה לאומנית או חיפושי שורשים בערבות הסלביות או במדבריות הג'הליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הזום לימד אותנו משהו - זה שלמרבה הצער הוא כלי איום ונורא ללימוד תלמידי בית ספר1, והוא הרבה פחות אפקטיבי מלימוד פרונטלי בכיתה עם תלמידים ומורה. דוקא שיעור מאלף לכל החכמולוגים האוטופיים שרואים בחזונם לימוד מרחוק כמשהו נפלא ורצוי. 1 אני מדבר על יסודי וכנראה גם על חטיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היית פעם תלמיד בעצמך? אני מוכן להתערב (לא בדקתי) שאם יש שם בחוץ מחקרים עם מתודולוגיה שאינה בדיחה - אז מסקנתם היא שאין שום דבר פחות אפקטיבי מלימוד פרונטלי בכיתה סטנדרטית. לפחות בזום יש לתלמידים את האופציה לכבות את המצלמה ולנמנם, ובכך לנצל טוב בהרבה את הזמן שלהם. (הסתייגות: אני מתאר לעצמי שיש סט מאד ספציפי של כישורים שאולי דווקא אפקטיבי ללמוד במסגרת של כיתה, כמו למשל כתיבה או שפה מדוברת. אם בעיקר לכך התייחסת, לא אתווכח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא אבדוק, אבל אני זוכר שכבר יצאו כתבות שדיווחו על שיעורי נשירה של 30% ומעלה של תלמידים מלימודי הזום. אני לא זוכר שיעורי נשירה כאלה בלימודים פרונטליים, ואני סמוך ובטוח שהתקופה האחרונה תהווה כר נרחב למחקרים ודוקטורטים שינתחו אותה מכל כיוון - לימודי, חברתי, סוציולוגי ופסיכולוגי. אין בסביבה שלי - כולל עשרות ילדים ממשפחה וחברים, וקבוצות וואטסאפ של כיתות בבית הספר - אפילו אחד שלא מתלונן על קריסת הלימוד בשנה הזו. וכידוע, בין הדברים הראשיים שבית הספר מלמד (מזכיר את הגילאים שציינתי) נמצאות אינטראקציה חברתית, אינטליגנציה רגשית ותקשורת בין-אישית, דברים שאין זום בעולם שיכול ללמד אותם. ועל השאלה המאד אנקדוטלית שלך בהתחלה - הייתי פעם תלמיד בעצמי, הרבה מאד שנים, ואני יכול להעיד שעבורי לימוד פרונטלי היה מצוין, ונהניתי ללכת לבית הספר. גם תוצאות הלימוד היו סבבה, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמא אתה משליך מנסיונך האישי על התלמיד *הממוצע*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא כלי איום בכלל. כמו כל כלי- השאלה היא איך אתה משתמש בו. מפתח צינורות הוא לא פטיש טוב במיוחד, וכשאתה מנסה לפתוח בורג פיליפס חלוד עם מברג רגיל יש סיכוי לא רע שתהרוס את ראש הבורג. ראה תגובתי לשוקי בעניין שיטות לימוד. כמובן שמערכת החינוך, שהיתה לה חצי שנה להתכונן לפתיחת שנה"ל מפסח שעבר, לא עשתה כלום, וגם לא למדה והשתפרה במהלך שנה"ל1. הסתדרות המורים והנהלת משרד החינוך הם ניאנדרטל וקרו מניון. לך תבנה מדינה. _______ 1 איך דווקא זה שמופקד על הלימודים לא מצליח ללמוד כלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא יודע אם אני חוכמולוג אוטופי, אבל אני מבחין בהבדל חשוב שיש בין למידה בזום המאלצת אותך להיות עד מקרבה ראשונה לאפקטיביות של התהליך החינוכי לבין למידה בביה"ס המרחיקה אותך מזירת הפשע. הערתי בעצמי, שהקשיים הטכניים בזום מאפילים על התהליך הלימודי. אבל, צא וחשוב, מה קורה בכיתת ביה"ס הרחוקה. האם שם התהליך החינוכי חף מהפרעות והסחות דעת? ב. עוד משהו שפספסת לחלוטין בתגובתך זה את ההבדל בין לימוד מרחוק של הוראה פרונטאלית שהוא רעיון די אוילי מצד אחד, אבל מצד שני כנראה היה בנתונים הקיימים הכרח בל יגונה, לבין לימוד עצמי באמצעות חומרי לימוד אינטראקטיביים שזה משהו שונה לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המסקנות שלי מהשנה הזו הן שהבעייה בזום אינם הקשיים הטכניים אלא הפורמט המובנה עצמו. על הקשיים הטכניים התגברו אחרי כמה שיעורים, על השאר פחות. וברור שבבית הספר התהליך לא חף מהפרעות, אבל בקנה מידה אחר. אפילו לגבי - עם קצם יותר נסיון מתלמיד יסודי - אני מוצא שבישיבות עבודה בזום (טימס אצלנו) הרבה יותר קשה להתמקד ולפקס את הדיון ואת הבנת הנושא, וקל מאד לברוח לחלונות עבודה אחרים2. ב. לגבי לימוד עצמי מול חומרי לימוד אינטראקטיביים -קרי למשל הרצאות ביוטיוב וסיכומי שיעור אונליין - פה דוקא יש לי נסיון עצמי מהשנים האחרונות ואני אכן מודה שלאדם הבוגר זה כר נרחב ונפלא להתפתחות ולימוד, הרבה מעבר למה שהיה קיים כשאני הייתי באוניברסיטה או בתיכון. ואני לגמרי מסכים שזה אחד מהכלים העיקריים שבוגרי מערכת החינוך אמורים להכיר היטב. אבל לדעתי - שוב, לגילאים נמוכים, נאמר יסודי - זה יכול להוות תחליף חלקי מאד ובמשורה ללימוד בכיתה עם מורה. בעצם זה לא יכול להיות תחליף, אלא תוסף רצוי ומומלץ. 1 ועדיין יש מה לשפר כמובן, הבלגן שדורש מתלמיד שרוצה לראות את כל המטלות (והוריו) לאסוף אותם מהזום, הטימס, האימייל וקבוצות הוואטסאפ עם המורה הוא אכן קוץ בישבן. 2 וכמובן לא וויינט או האייל, מה פתאום, never happened. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ 2 עכשיו הבנתי משהו שגרד בירכתי מוחי. על פי ההתרשמות שלי ימי א' וב' בשעות הצהריים זו התקופה הפעילה ביותר בהודעות באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמילותיו של מישהו אחר - מה נשתנה? הבנו שאין תחליף לבית ספר. משם: "וייתכן גם שזו המסקנה העיקרית מהשנה החולפת: אי אפשר לנתק את תהליך הלמידה מממדים רגשיים וחברתיים. הלמידה מרחוק חיזקה את ההבנה (אינטואיטיבית בקרב אנשי חינוך רבים, מוכחשת אצל עתידנים חסרי בסיס) כי ילדים זקוקים לחברים שלהם — ולא פחות מכך למורים שלהם — כדי ללמוד. מסכים לא יכולים להחליף זאת. אחרי שמיהרו לקבור את בית הספר, מתברר עד כמה הוא חסר." כמעט כאילו כתבתי זאת בעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע ללמוד ביער ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור לדה-מרקר מעלה אצלי שוב את השאלה למה אין חוסמי פרסומות שיודעים להסוות את עצמם כך שהאתר לא יידע על קיומם. אני משער שזה מצריך שת"פ של הדפדפן, אבל ההגיון מחייב1 שיהיו מי שישמחו להוסיף את האפשרות הזאת לדפדפנם ולזכות ביתרון מסויים עבור משתמשים כמוני, לא? ___________ 1- אחרי השנה האחרונה זה מאד יומרני מצידי להגיד "ההגיון מחייב", אבל הנה, אמרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלית כמה נקודות חשובות, ששוות כל אחת דיון משלה. - האם המעמד של הלימוד הפרונטלי מוצדק? - איפה הלימוד במשמרות? - איפה החינוך הטכני? הלימוד הפרונטלי: החלק החשוב לדעתי בלימוד הפרונטלי הוא באינטראקציה של אחד על אחד. כשמדובר בהרצאה אני חושב שהלמידה מרחוק יעילה באותה מידה, ואם יצליחו להתאים את הגישה למדיום אף עדיפה! יתרונות ההרצאה ברשת- - ניתן לראות שוב ושוב, ולהריץ במהירות הנוחה לתלמיד. יש הרצאות שאני רואה ב X1.25, לפעמים אפילו X1.5, ויש קטעים מסויימים שאני חוזר עליהם במהירות X0.75 - ניתן להוסיף המחשות טובות יותר מאשר בלימוד הפרונטלי, כגון אנימציות. - ניתן לשפר את ההרצאה על פי המשוב, כך שבגרסאות מתקדמות שלה התלמידים מקבלים תמיד את הגרסה המעולה שלה, שלא תלויה במצב הרוח של המורה באותו יום. החסרון, כמו שאמרתי, הוא בטאץ' האישי לתלמיד ובאינטראקציה בינו לבין המורה, ששווה הרבה מאוד. מערכת החינוך המהוללת של פינלנד שמה דגש חזק על הפן הזה. הבת שלי אמרה לי לפני כמה חדשים דבר חכם מאוד- לכל תלמיד יש דרך שונה שבה הוא לומד הכי טוב. יש כאלה שמתאים להם יותר לשנן, יש כאלה שמתאים להם לשמוע הרצאות פרונטליות ולסכם לעצמם, ויש כאלה שמתאימה להם למידה ממוחשבת. למה לא לתת לתלמידים כמה אופציות, ושכל אחד מהם ילמד בדרך שנמצאה כמתאימה לו ביותר? כיתה של הרצאות פרונטליות, כיתה של למידה ממוחשבת וכו'. - הלימוד במשמרות: זה היה פתרון שהתברר כמוצלח מאוד בזמנו, כשהיה מחסור של כיתות לימוד בארץ. אני לא זוכר שלימודים אחה"ץ יצרו איזה שהן בעיות אצל תלמידי היסודי. אדרבא- יש מחקרים שבגיל ההתבגרות שעות הבוקר הן שעות של קליטה גרועה במיוחד (לא שלא ידענו את זה מנסיון אישי...) - החינוך הטכני: אני אתחיל מכוון אחר, שיראה מפתיע- אחת הבעיות הגדולות של המשק הישראלי, אולי הגדולה בהן, היא פריון נמוך. למעט ענפים בודדים (הייטק כמובן), הפריון, היינו התוצר פר מועסק, במשק הישראלי נמוך מאוד ביחס ל OECD. הפער בסך הכל המשקי הוא של 30% מתחת לממוצע OECD, כאשר בענפים הפחות תחרותיים (תעשיה, שירותים לתעשיה, אירוח ואוכל) הוא עצום. הבעיה הזו מלווה את המשק הישראלי עשרות שנים, והיא שיצרה את ישראל א' (הייטק, פלוס עובדי הועדים החזקים כמו חברת חשמל והתע"א) מול ישראל ב' (כמעט כל השאר). המקור לבעיה הזאת, טען הכלכלן הראשי באוצר, הוא לא מחסור במכונות1 והשכלה2, אלא מתפוקה נמוכה שנובעת מניצול לא יעיל של המכונות והעובדים. אם לקרוא לילד בשמו- מיומנות נמוכה של העובדים. הפתרון הוא ברור- הכשרה מקצועית. הדרך הקלה והטובה ביותר להעלות את הפריון בארץ היא הכשרת העובדים להיות מיומנים יותר. גימוד החינוך הטכני והטכנולוגי מול האדרת החינוך העיוני יצרו בארץ כח עבודה גרוע במיוחד. וזה לא רק פחחים3, זה כל המקצועות שדורשים היום ידע בסיסי באקסל, דטה בייס (מחסנאי), שלא לדבר על חרטים וכרסמים (מפעילי ומתכנתי CNC הם במחסור אדיר כבר עשורים), וכלה בכל הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים. __________ 1 אפשר לחלוק על זה, כי גם השקעות ההון בארץ נמוכות יחסית בענפים המפגרים 2 על זה אין מחלוקת. העובד הישראלי מאוד משכיל 3 הפחח שלי סיפר לי שקשה מאוד למצוא שוליות, ומי שמוצא אחד מחזיק אותו בכל מחיר. בזמנו הוא היה אחד משש שוליות במוסך, והיום אם הוא מוצא אחד הוא מאושר, גם אם הוא מצא אחד גרוע. 4 המחסור ב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'....שלא לדבר על חרטים וכרסמים (מפעילי ומתכנתי CNC הם במחסור אדיר כבר עשורים), וכלה בכל הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים.' יש לי גיס שהוא בן 58 והוא התקבל לעבודה לפני כשנתיים כחרט CNC בחברה מכובדת ורצינית ללא קשיים מיותרים. '...גימוד החינוך הטכני והטכנולוגי מול האדרת החינוך העיוני יצרו בארץ כח עבודה גרוע במיוחד. וזה לא רק פחחים' מצנפת ההסללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההאדרה של הלימודים העיוניים כל כך דבילית. הרי אתה יודע בדיוק מה אפשר לעשות בשוק העבודה עם תואר ראשון בסוציולוגיה או ספרות. בזכות המכללות יש אפילו אינפלציה של עורכי דין, שמשתכרים בממוצע פחות ופחות. <קישור כ-70% מבעלי המפעלים הקטנים הם בוגרי החינוך המקצועי - כך עולה מסקר שערכה התאחדות התעשייה והמלאכה https://www.themarker.com/career/1.409340> חרט CNC או רתך ארגון מיומנים, שלא לדבר על טכנאי מכונות חיתוך לייזר, מפקח ריתוך וכן הלאה, זוכים למשכורות נאות יותר משל מורה או פקיד בנק ומשתווה לזה של עו"ד בעל נסיון. איך הגיס שלך למד את המקצוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. ויש לכך תרומה מכרעת של השירות הציבורי . להווי ידוע לך שכדי לקבל גמול א' או ב' יש ללמוד בעיון את הפסיכולוגיה של השושנה הסינית ולצבור עוד כמה שעות [ היעד היה כמדומני 500 שעות או 400 ] והכל כדי שיהיה עוד כמה מאות שקלים לפנסיה הקובעת. לאחר שהבנו שגמול א' זה בקטנה החלטנו להיות אקדמאים , כי בוגרי המח"ר מקבלים גם יותר , הם גם יותר חכמים וגם מקבלים גמול ב' אז הלכנו ללמוד משהו ולא משנה מה בעיקר שיהיה כבר תואר והדירוג שלנו יתחיל ב40 מחר במקום 20 מינהלי. גיסי חרף גילו לקח את התיק והלך למרכז להכשרה טכנולוגית בתל ארזה ירושלים . האמת שקצת לא הבנתי למה בגילו כאשר אנחנו כבר סופרים את הפנסיה האקדמית שלנו הוא הולך ללמוד . והוא באמת הלך ברצינות ללמוד ואיך שהוא סיים , חודשים והוא קיבל את העבודה . יאמר לזכותו שהיה לו רקע טכני באזור הזה אבל הוא באמת למד ברצינות. ואני יודע שזה תחום מאוד מעניין . אני עד היום אוהב לראות את הסרטונים ביוטיוב את חיתוכי הCNC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שור מכורסם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הרפרוף המהיר על הפתיל הזה לא מטעה אותי, ואיתכם הסליחה, אתם לא מתייחסים לאינטרקציה בין התלמידים עצמם כחלק מתהליך הלימוד. קראתי פעם מאמר שטען שהחלק החשוב ביותר בלמידה בבית הספר מבוצע בעצם דרכה. אני משער שהזום די הורג את זה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא מתייחסים. חלקנו כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אתה הזכרת אינטרקציה חברתית כמטרה בפני עצמה, וככזאת היא כמובן חשובה מאד, אבל אני מתייחס כרגע לאינטרקציה הזאת ככלי למידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו בסגנון 'אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה' ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט . יש חשש שדור הזום יהפוך לדור הזומ-בי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אתה צודק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל א. לפי העדויות של הבת שלי (חלק מ)המורים בכיתה עושים ככל יכולתם למנוע את התהליך החשוב הזה. ב. היא וכמה מחבריה התגברו על המכשול הזה. הם עשו לעצמם קפסולה ולומדים מדי פעם בזום ביחד, כל פעם בבית אחר. עכשיו זאת אפילו לא עבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה מאשים את הזום על לא עוול בכפו. אני מנסה לשאוב מניסיוני לפני שנות דור וחצי ואני מקווה שלא אחטוף גם זו הפעם. מה יכול להסתתר מאחורי הביטוי אינטראקציה חברתית לימודית. אני מניח שזה יכול להיות תלמיד אחד המסביר לרעהו את הנלמד. התואה בד"כ היא שהלומד עדיין לא מבין, אבל המלמד מבין טוב יותר. כעת מה המקבילה הזומית? אני מניח שלאחר תום השיעור בזום, בעבודת הבית תלמידים יכולים להתקשר בצ'אט של הזום או סתם בטלפון זה לזה ו"איש את רעהו יעזורו". עכשיו, תנסו לחשוב כמה פעמים ראיתם את זה קורה. כך יוכל כל אחד להבין עד כמה הילד שלו מכיר את האופציה הזו של אינטראקציה חברתית לימודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הנקודה שעוררתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK. אבל הנקודה שלי היא שאם הורה מסויים אינו רואה את הילד הספציפי שלו מתקשר עם תלמידים אחרים כדי לעזור או להעזר, מן הסתם גם בכיתה הוא לא מכיר את האופציה הזו. ודוק, אני לא טוען שזו תורה למשה מסיני. יתכן שבכיתה זה דוקא כן יקרה. אני לא טוען שהוראה בכיתה והוראה מרחוק זה אותו הדבר. אני מציע את האפשרות שהרבה דברים שלא עובדים בזום, לא עובדים גם בכיתה והסיבה אינה קשורה לטכנולוגיה ולקונפיגורציה השונה. הרבה מאד ילדים לא אוהבים גאומטריה ולא חשוב איך תלמד אותה, הם לא ידעו אותה. אני מהגג על הנזק שיגרם לעולם אם חלק גדול של התלמידים יהיו פטורים מעול לימוד הגאומטריה. וכאן אנו מגיעים לנקודה החשובה באמת והיא הטענה שהדבר החשוב שנלמד אינו החומר הנלמד אלא טכניקות הלמידה. לדעתי, דוקא בתחום זה יש ללימוד העצמי הוירטואלי יתרון ע"פ החינוך הפרונטאלי. אחד היתרונות הוא שבעוד המורה בכיתה יכול להשתמש רק בטכניקת לימוד אחת, בלימוד העצמי אפשר לבחור טכניקה מתאימה לתלמיד. מי שחושב שאני מדבר על מדע בדיוני, חשבו על הלמידה באוניברסיטה הפתוחה. אני מבין שתלמיד היסודי האופייני שונה מאד מהסטודנט של האוניברסיטה הפתוחה. אבל אני מאמין שיכולת הלימוד הכללית של התלמיד נגזרת במידה רבה מאד מיכולת הלימוד העצמי שלו בכל מקרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |