בתשובה לשוקי שמאל, 22/03/21 10:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העלית כמה נקודות חשובות, ששוות כל אחת דיון משלה. - האם המעמד של הלימוד הפרונטלי מוצדק? - איפה הלימוד במשמרות? - איפה החינוך הטכני? הלימוד הפרונטלי: החלק החשוב לדעתי בלימוד הפרונטלי הוא באינטראקציה של אחד על אחד. כשמדובר בהרצאה אני חושב שהלמידה מרחוק יעילה באותה מידה, ואם יצליחו להתאים את הגישה למדיום אף עדיפה! יתרונות ההרצאה ברשת- - ניתן לראות שוב ושוב, ולהריץ במהירות הנוחה לתלמיד. יש הרצאות שאני רואה ב X1.25, לפעמים אפילו X1.5, ויש קטעים מסויימים שאני חוזר עליהם במהירות X0.75 - ניתן להוסיף המחשות טובות יותר מאשר בלימוד הפרונטלי, כגון אנימציות. - ניתן לשפר את ההרצאה על פי המשוב, כך שבגרסאות מתקדמות שלה התלמידים מקבלים תמיד את הגרסה המעולה שלה, שלא תלויה במצב הרוח של המורה באותו יום. החסרון, כמו שאמרתי, הוא בטאץ' האישי לתלמיד ובאינטראקציה בינו לבין המורה, ששווה הרבה מאוד. מערכת החינוך המהוללת של פינלנד שמה דגש חזק על הפן הזה. הבת שלי אמרה לי לפני כמה חדשים דבר חכם מאוד- לכל תלמיד יש דרך שונה שבה הוא לומד הכי טוב. יש כאלה שמתאים להם יותר לשנן, יש כאלה שמתאים להם לשמוע הרצאות פרונטליות ולסכם לעצמם, ויש כאלה שמתאימה להם למידה ממוחשבת. למה לא לתת לתלמידים כמה אופציות, ושכל אחד מהם ילמד בדרך שנמצאה כמתאימה לו ביותר? כיתה של הרצאות פרונטליות, כיתה של למידה ממוחשבת וכו'. - הלימוד במשמרות: זה היה פתרון שהתברר כמוצלח מאוד בזמנו, כשהיה מחסור של כיתות לימוד בארץ. אני לא זוכר שלימודים אחה"ץ יצרו איזה שהן בעיות אצל תלמידי היסודי. אדרבא- יש מחקרים שבגיל ההתבגרות שעות הבוקר הן שעות של קליטה גרועה במיוחד (לא שלא ידענו את זה מנסיון אישי...) - החינוך הטכני: אני אתחיל מכוון אחר, שיראה מפתיע- אחת הבעיות הגדולות של המשק הישראלי, אולי הגדולה בהן, היא פריון נמוך. למעט ענפים בודדים (הייטק כמובן), הפריון, היינו התוצר פר מועסק, במשק הישראלי נמוך מאוד ביחס ל OECD. הפער בסך הכל המשקי הוא של 30% מתחת לממוצע OECD, כאשר בענפים הפחות תחרותיים (תעשיה, שירותים לתעשיה, אירוח ואוכל) הוא עצום. הבעיה הזו מלווה את המשק הישראלי עשרות שנים, והיא שיצרה את ישראל א' (הייטק, פלוס עובדי הועדים החזקים כמו חברת חשמל והתע"א) מול ישראל ב' (כמעט כל השאר). המקור לבעיה הזאת, טען הכלכלן הראשי באוצר, הוא לא מחסור במכונות1 והשכלה2, אלא מתפוקה נמוכה שנובעת מניצול לא יעיל של המכונות והעובדים. אם לקרוא לילד בשמו- מיומנות נמוכה של העובדים. הפתרון הוא ברור- הכשרה מקצועית. הדרך הקלה והטובה ביותר להעלות את הפריון בארץ היא הכשרת העובדים להיות מיומנים יותר. גימוד החינוך הטכני והטכנולוגי מול האדרת החינוך העיוני יצרו בארץ כח עבודה גרוע במיוחד. וזה לא רק פחחים3, זה כל המקצועות שדורשים היום ידע בסיסי באקסל, דטה בייס (מחסנאי), שלא לדבר על חרטים וכרסמים (מפעילי ומתכנתי CNC הם במחסור אדיר כבר עשורים), וכלה בכל הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים. __________ 1 אפשר לחלוק על זה, כי גם השקעות ההון בארץ נמוכות יחסית בענפים המפגרים 2 על זה אין מחלוקת. העובד הישראלי מאוד משכיל 3 הפחח שלי סיפר לי שקשה מאוד למצוא שוליות, ומי שמוצא אחד מחזיק אותו בכל מחיר. בזמנו הוא היה אחד משש שוליות במוסך, והיום אם הוא מוצא אחד הוא מאושר, גם אם הוא מצא אחד גרוע. 4 המחסור ב |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
'....שלא לדבר על חרטים וכרסמים (מפעילי ומתכנתי CNC הם במחסור אדיר כבר עשורים), וכלה בכל הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים.' יש לי גיס שהוא בן 58 והוא התקבל לעבודה לפני כשנתיים כחרט CNC בחברה מכובדת ורצינית ללא קשיים מיותרים. '...גימוד החינוך הטכני והטכנולוגי מול האדרת החינוך העיוני יצרו בארץ כח עבודה גרוע במיוחד. וזה לא רק פחחים' מצנפת ההסללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההאדרה של הלימודים העיוניים כל כך דבילית. הרי אתה יודע בדיוק מה אפשר לעשות בשוק העבודה עם תואר ראשון בסוציולוגיה או ספרות. בזכות המכללות יש אפילו אינפלציה של עורכי דין, שמשתכרים בממוצע פחות ופחות. <קישור כ-70% מבעלי המפעלים הקטנים הם בוגרי החינוך המקצועי - כך עולה מסקר שערכה התאחדות התעשייה והמלאכה https://www.themarker.com/career/1.409340> חרט CNC או רתך ארגון מיומנים, שלא לדבר על טכנאי מכונות חיתוך לייזר, מפקח ריתוך וכן הלאה, זוכים למשכורות נאות יותר משל מורה או פקיד בנק ומשתווה לזה של עו"ד בעל נסיון. איך הגיס שלך למד את המקצוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. ויש לכך תרומה מכרעת של השירות הציבורי . להווי ידוע לך שכדי לקבל גמול א' או ב' יש ללמוד בעיון את הפסיכולוגיה של השושנה הסינית ולצבור עוד כמה שעות [ היעד היה כמדומני 500 שעות או 400 ] והכל כדי שיהיה עוד כמה מאות שקלים לפנסיה הקובעת. לאחר שהבנו שגמול א' זה בקטנה החלטנו להיות אקדמאים , כי בוגרי המח"ר מקבלים גם יותר , הם גם יותר חכמים וגם מקבלים גמול ב' אז הלכנו ללמוד משהו ולא משנה מה בעיקר שיהיה כבר תואר והדירוג שלנו יתחיל ב40 מחר במקום 20 מינהלי. גיסי חרף גילו לקח את התיק והלך למרכז להכשרה טכנולוגית בתל ארזה ירושלים . האמת שקצת לא הבנתי למה בגילו כאשר אנחנו כבר סופרים את הפנסיה האקדמית שלנו הוא הולך ללמוד . והוא באמת הלך ברצינות ללמוד ואיך שהוא סיים , חודשים והוא קיבל את העבודה . יאמר לזכותו שהיה לו רקע טכני באזור הזה אבל הוא באמת למד ברצינות. ואני יודע שזה תחום מאוד מעניין . אני עד היום אוהב לראות את הסרטונים ביוטיוב את חיתוכי הCNC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שור מכורסם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הרפרוף המהיר על הפתיל הזה לא מטעה אותי, ואיתכם הסליחה, אתם לא מתייחסים לאינטרקציה בין התלמידים עצמם כחלק מתהליך הלימוד. קראתי פעם מאמר שטען שהחלק החשוב ביותר בלמידה בבית הספר מבוצע בעצם דרכה. אני משער שהזום די הורג את זה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא מתייחסים. חלקנו כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אתה הזכרת אינטרקציה חברתית כמטרה בפני עצמה, וככזאת היא כמובן חשובה מאד, אבל אני מתייחס כרגע לאינטרקציה הזאת ככלי למידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו בסגנון 'אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה' ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט . יש חשש שדור הזום יהפוך לדור הזומ-בי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אתה צודק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל א. לפי העדויות של הבת שלי (חלק מ)המורים בכיתה עושים ככל יכולתם למנוע את התהליך החשוב הזה. ב. היא וכמה מחבריה התגברו על המכשול הזה. הם עשו לעצמם קפסולה ולומדים מדי פעם בזום ביחד, כל פעם בבית אחר. עכשיו זאת אפילו לא עבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה מאשים את הזום על לא עוול בכפו. אני מנסה לשאוב מניסיוני לפני שנות דור וחצי ואני מקווה שלא אחטוף גם זו הפעם. מה יכול להסתתר מאחורי הביטוי אינטראקציה חברתית לימודית. אני מניח שזה יכול להיות תלמיד אחד המסביר לרעהו את הנלמד. התואה בד"כ היא שהלומד עדיין לא מבין, אבל המלמד מבין טוב יותר. כעת מה המקבילה הזומית? אני מניח שלאחר תום השיעור בזום, בעבודת הבית תלמידים יכולים להתקשר בצ'אט של הזום או סתם בטלפון זה לזה ו"איש את רעהו יעזורו". עכשיו, תנסו לחשוב כמה פעמים ראיתם את זה קורה. כך יוכל כל אחד להבין עד כמה הילד שלו מכיר את האופציה הזו של אינטראקציה חברתית לימודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הנקודה שעוררתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK. אבל הנקודה שלי היא שאם הורה מסויים אינו רואה את הילד הספציפי שלו מתקשר עם תלמידים אחרים כדי לעזור או להעזר, מן הסתם גם בכיתה הוא לא מכיר את האופציה הזו. ודוק, אני לא טוען שזו תורה למשה מסיני. יתכן שבכיתה זה דוקא כן יקרה. אני לא טוען שהוראה בכיתה והוראה מרחוק זה אותו הדבר. אני מציע את האפשרות שהרבה דברים שלא עובדים בזום, לא עובדים גם בכיתה והסיבה אינה קשורה לטכנולוגיה ולקונפיגורציה השונה. הרבה מאד ילדים לא אוהבים גאומטריה ולא חשוב איך תלמד אותה, הם לא ידעו אותה. אני מהגג על הנזק שיגרם לעולם אם חלק גדול של התלמידים יהיו פטורים מעול לימוד הגאומטריה. וכאן אנו מגיעים לנקודה החשובה באמת והיא הטענה שהדבר החשוב שנלמד אינו החומר הנלמד אלא טכניקות הלמידה. לדעתי, דוקא בתחום זה יש ללימוד העצמי הוירטואלי יתרון ע"פ החינוך הפרונטאלי. אחד היתרונות הוא שבעוד המורה בכיתה יכול להשתמש רק בטכניקת לימוד אחת, בלימוד העצמי אפשר לבחור טכניקה מתאימה לתלמיד. מי שחושב שאני מדבר על מדע בדיוני, חשבו על הלמידה באוניברסיטה הפתוחה. אני מבין שתלמיד היסודי האופייני שונה מאד מהסטודנט של האוניברסיטה הפתוחה. אבל אני מאמין שיכולת הלימוד הכללית של התלמיד נגזרת במידה רבה מאד מיכולת הלימוד העצמי שלו בכל מקרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |