|
OK. אבל הנקודה שלי היא שאם הורה מסויים אינו רואה את הילד הספציפי שלו מתקשר עם תלמידים אחרים כדי לעזור או להעזר, מן הסתם גם בכיתה הוא לא מכיר את האופציה הזו. ודוק, אני לא טוען שזו תורה למשה מסיני. יתכן שבכיתה זה דוקא כן יקרה. אני לא טוען שהוראה בכיתה והוראה מרחוק זה אותו הדבר. אני מציע את האפשרות שהרבה דברים שלא עובדים בזום, לא עובדים גם בכיתה והסיבה אינה קשורה לטכנולוגיה ולקונפיגורציה השונה. הרבה מאד ילדים לא אוהבים גאומטריה ולא חשוב איך תלמד אותה, הם לא ידעו אותה. אני מהגג על הנזק שיגרם לעולם אם חלק גדול של התלמידים יהיו פטורים מעול לימוד הגאומטריה. וכאן אנו מגיעים לנקודה החשובה באמת והיא הטענה שהדבר החשוב שנלמד אינו החומר הנלמד אלא טכניקות הלמידה. לדעתי, דוקא בתחום זה יש ללימוד העצמי הוירטואלי יתרון ע"פ החינוך הפרונטאלי. אחד היתרונות הוא שבעוד המורה בכיתה יכול להשתמש רק בטכניקת לימוד אחת, בלימוד העצמי אפשר לבחור טכניקה מתאימה לתלמיד. מי שחושב שאני מדבר על מדע בדיוני, חשבו על הלמידה באוניברסיטה הפתוחה. אני מבין שתלמיד היסודי האופייני שונה מאד מהסטודנט של האוניברסיטה הפתוחה. אבל אני מאמין שיכולת הלימוד הכללית של התלמיד נגזרת במידה רבה מאד מיכולת הלימוד העצמי שלו בכל מקרה.
|
|