בתשובה לאריק, 25/12/19 18:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה "איפה ואיפה" בין מוצרים לא בין אנשים. זה באמת עניין עקרוני בעינך? יותר עקרוני מעניינים אחרים? זה לא שהממשלה מתיחסת לאזרחיה כילדים חסרי אחריות, הממשלה נבחרה על ידי רוב האזרחים ומייצגת אותם. זה שרוב האזרחים מתייחס לחלק מאל האזרחים כילדים חסרי אחריות. האם היחס הזה לא מוצדק (בהקשר הספציפי הזה)? יש גם על אלכוהול פיקוח מסויים, אתה צריך אישורים לייצר ולמכור אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה איפה ואיפה בין אנשים שמעדיפים לדפוק את הראש עם אלכוהול מאשר עם תוצרי הקנאביס, הפרג או המעבדה. נראה לי מוזר שמכניסים מגדלי קנאביס לכלא. הממשלה מיצגת את האזרחים, ועושה מה ש<מוגדש היא> חושבת שנכון עבורם, לא מה שהם חושבים שנכון עבורם (לפחות ככה זה אמור להיות מבחינתי). במקרה הזה, ובלא מעט מקרים אחרים, הממשלה מתייחסת לאזרחים כילדים חסרי אחריות. אולי בצדק ואולי לא, ועל זה אפשר להתווכח, אבל זו ההתייחסות. אני חושב שבהקשר הספציפי הזה היחס לא מוצדק. גם תמרורי "עצור" לדעתי לוקחים את שיקול הדעת מהנהג לא בצדק. "תן זכות קדימה" היה צריך להספיק לבוגר אחראי, ותמרור "עצור", במקומות שהוא מוצב, היה צריך להציע לנהג לעצור, לא להכריח אותו. העיקר צריכה להיות זכות הקדימה, ותמרור ה"עצור" הופך את העיקר לפעולה הטכנית של העצירה. כשאתה מתייחס לציבור כילדים חסרי אחריות זה מה שאתה מקבל. נתקלתי בלא מעט נהגים שעצרו ב"עצור", ואז התחילו לנסוע בלי לבדוק זכות קדימה וגרמו לכמעט תאונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה איפה ואיפה בין אנשים שמעדיפים לדפוק את הראש עם אלכוהול מאשר עם תוצרי הקנאביס, הפרג או המעבדה." לא באמת. ההשפעה של האיסורים החוקיים על השימוש בסמים היא השפעה על המחיר שלהם ועל ואיכות שלהם. מבחינת המחיר, בעולם בו הממשלה שולטת בצרכנות רק בעזרת מס (תגובה 712007) ובו הממשלה לא מעדיפה צרכנות של אלכוהול על פני צרכנות של קנאביס (שזה המצב הנוכחי), המחיר של קנאביס יהיה גבוה כמו עכשיו (או יותר, או פחות, תלוי בממשלה). מבחינת האיכות, בעולם בו אין פיקוח על קנאביס ואלכוהול, לא רק שצרכני הקנאביס לא יהנו מאיכות מובטחת אלא שגם צרכני האלכוהול לא יהנו מאיכות מובטחת. "נראה לי מוזר שמכניסים מגדלי קנאביס לכלא." למה? יש חוק, יש מדיניות, יש תקדימים, הם ידועים לכולם, למה זה מוזר? מי שבוחר לעבור על החוק בוחר לקחת על עצמו סיכון של כניסה לכלא. מוזר בעינך במי שבוחר לסוע בצד הלא נכון של הכביש יקבל קנס? "הממשלה מיצגת את האזרחים, ועושה מה שהיא חושבת שנכון עבורם, לא מה שהם חושבים שנכון עבורם (לפחות ככה זה אמור להיות מבחינתי)." אם האזרחים היו רוצים עולם ללא פיקוח הם היו בוחרים חברי פרלמנט שהיו מבטיחים לבטל את הפיקוח הממשלתי. בינתיים רוב האזרחים ברוב המדינות לא עושים את זה. "במקרה הזה, ובלא מעט מקרים אחרים, הממשלה מתייחסת לאזרחים כילדים חסרי אחריות. אולי בצדק ואולי לא, ועל זה אפשר להתווכח, אבל זו ההתייחסות." ממש לא, זה לא "הממשלה" זה האזרחים שבוחרים בממשלה פעם אחרי פעם. "אני חושב שבהקשר הספציפי הזה היחס לא מוצדק." למה? "כשאתה מתייחס לציבור כילדים חסרי אחריות זה מה שאתה מקבל" וכשאתה מתייחס לציבור כאל מבוגרים בעלי אחריות אתה מקבל משהו אחר? לפני שחוקק החוק שמחייב אנשים לחגור חגורת בטיחות אנשים נסעו מבלי לחגורת את חגורת הבטיחות (שהיתה באוטו), שנים אחרי שהקשר בין עישון לסרטן היה ידוע אנשים המשיכו לעשן במקומות עבודה ובמקומות בילוי ואפילו במטוסים סגורים(!), סיגריות אלקטרוניות גרמו לאלפי פגיעות ריאה חמורות בארה"ב לפני שהממשלה התערבה בשנה האחרונה, רוב האנשים שמעשנים סיגריות היום נולדו אחרי שהקשר בין עישון לסרטן היה ידוע (וגם עצם הידיעה הזאת היתה נמנעת בעולם ללא פיקוח ממשלתי), במדינות ללא חוקי תנועה דה פקטו (כמו הודו) יש יותר הרוגים מתאונות דרכים ממדינות עם חוקי תעבורה דה פקטו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי שבוחר לעבור על החוק בוחר לקחת על עצמו סיכון של כניסה לכלא" זה באמת לא נימוק משכנע במיוחד, כאשר השאלה שמוצבת בפניך היא למה זה החוק. בניגוד לחוקי התחבורה, כאן מדובר על פשע ללא קורבן (מלבד, אולי, ה"פושע" עצמו כשמדובר בסמים קשים כמו למשל אלכוהול והרואין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור, אנחנו מדברים בין השאר על מכירת "גלולה שהופכת אותך לתומך אסד". נראה לי די ברור למה החוק אוסר על זה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם הבריטים בזמנו דנו במושג "פשע ללא קורבן" כאשר החליטו לכפות על הסינים את העיקרון הליברלי עם קצת כוח. ואשמח לדעת אם "בריאות הציבור" קיים כמושג עבורך ועבור אריק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבריאות הציבור תצא נשכרת אם כל הויאגרה והקוקאין שימכרו יהיו חוקיים בדיוק כמו אלכוהול. ולארגוני הפשע יהיה פחות כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שתסכים איתי שהמצב הפיסקלי של ארגוני הפשע אינו שייך לתחום בריאות הציבור. האחראים לכך נמצאים במחלקה אחרת. ואני מקווה שתסכים איתי גם שמאורות האופיום בסין הקיסרית בתקופתן החוקית לא היוו פיתרון אלא בעיה. לגבי הויאגרה: אתה בעצם מציע להסיר כל פיקוח רפואי שקיים היום על מרשמים לתרופה הזאת. האם אתה בעצם מציע להשתמש באמצעי הזה על מנת לדלל את אוכלוסיית הגברים בין גיל העמידה לגיל הזהב? לגבי הקוקאין: כאן עולה שאלת הנסיון בתחום. האם חווית בסביבתך הקרובה התמכרות של מישהו/י לסמים ממריצים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, לארגוני הפשע יהיה פחות כסף גם אם כל כלי הנשק שימכרו יהיו חוקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שלא יהיה להם יותר פשוט לשדוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל משמעותי. ההביקוש לנשק לא חוקי מגיע מעבריינים. הביקוש לסמים לא חוקיים מגיע מכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות ברמה הסמנטית גם השני מגיע מעבריינים, בהגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שלמרות זאת, את ההבדל המהותי אתה רואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט - אבל מאחר ואני לא מהווה ביקוש לשניהם, אני רוצה להסתייג מה''כולם'' בניסוח שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא לגמרי ברצינות:) בסדר, אבל יש נציג במחלקת השקילות שלך שתורם לביקוש לסמים לא-חוקיים, בעוד שכנראה אין כזה שתורם לביקוש לנשק לא-חוקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מתחילים לנטפק, אז הבה נבהיר את הטיעון שלי. אני ניסיתי לרמוז שהטיעון 'לגליזציה מקטין את הרווחים של ארגוני הפשע' לא משכנע מספיק, כי אותו טיעון עבור כלי נשק לא נשמע משכנע גם לך, כנראה. אתה טוען, אם אני מבין, שההבדל באופי או כמות הצרכנים הרלוונטיים של המוצרים השונים הוא מסםיק גדול כדי להיות הבדל עקרוני/משמעותי, ולכן האנלוגיה שלי שגויה. מול זה אני יכול לטעון שאם הפרמטר שלך הוא רווחי ארגוני הפשע, ראוי להיצמד אליו ולא לדלג לפרמטר אחר כשזה מתאים לך. זאת ועוד, בהסתכלות גלובלית יותר שוק הנשק הלא חוקי מגלגל סכומי עתק של כסף, לא בטוח שהם לא קומפרבילים לשוק הסמים. זאת ועוד בריבוע - אפילו לגבי סטטיסטיקת הצרכנים שלך אני לא בטוח שכל כך ברור לאן היא נוטה. בארה'ב, לדוגמה, אני מבין שבממומע כל אדם שני מחזיק נשק, ז'א שהוא צרכן אופציונלי לנשק. לא בטוח בכלל שכמות צרכני הסמים גדולה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערכה היא ש-3% מהאמריקאים מחזיקים 50% מכלי הנשק (8-140 כלים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי לגגל זאת בשבילך - שליש מהאמריקאים בעלי נשק אישי, וכמעט מחצית גרים בבית שיש בו נשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה שני נתונים משלימים. כשכתבת "אני מבין שבממומע כל אדם שני מחזיק נשק" רציתי להראות שזה ממוצע שמסתיר בעייה הרבה יותר חמורה. למשל, אני חושב שאפשר לחיות עם מציאות שבה כל אמריקאי שני (בוגר?) מחזיק נשק אחד, תוך קבלה של התיקון השני לחוקה. מציאות שבה 10 מליון מחזיקים ארסנלים של עשרות כלי נשק זו כבר מציאות קשה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל וחומר - כל הפתילון הזה התחיל מהטענה שמספר הצרכנים של נשק זעום יחסית לצרכני הסמים, והטענה הנגדית שלי שזה לא מבוסס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי אלא שלדעתי ההגדרה ''צרכנים'' לא עוזרת להשוואה. צרכני סמים לעומת בעלי כלי נשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שטיעון הכוח של ארגוני הפשע לא מנצח כל דבר, אבל לדעתי יש לו משקל שצריך לשקול אותו במאזן התועלות והנזקים, ומשקל לא קטן בכלל. לדוגמה: אני במחנה שחושב שאנשים הם חלשים וטוב שהמדינה אוסרת עליהם לעשות שטויות; נראה לי סביר שקוקאין הוא שטות כזו שכדאי לאסור על אנשים לנסות (אני לא בטוח על הפרטים של קוקאין, אבל נניח שכן). ואז אני קורא על קרטלי הקוקאין במקסיקו, והסבל הנורא שהם ממיטים במדינה הזו, וזה נראה לי טיעון חזק מאוד בעד לגליזציה (+רגולציה?) של קוקאין בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נגד רגולציה. כמו שכתבתי, אני בעד איסור מכירה של סיגריות, אלכוהול וסמים לקטינים. ההשפעה של האיסור החוקי חורגת הרבה מעבר למחיר. כל מוצר או שירות לא חוקי (- הימורים, סמים, ויאגרה ואמל"ח גנוב) הופך לנחלתו של העולם התחתון. ראינו שככל שאתה אוסר בחוק יותר דברים (אלכוהול, אחזקת מט"ח) אתה רק מרחיב את תחומו של העולם התחתון. אני חושב שהאפליה בין שימוש באלכוהול לשימוש בסמים אחרים (כולל ויאגרה) לא מוצדקת. למה לא מוצדקת? כי אני לא רואה הבדל בין להיות שיכור ללהיות מסומם, קל וחומר מעורר מויאגרה. אני חושב שהמעמד המועדף של אלכוהול נובע ממסורת ודת. ידוע שאיסור על אלכוהול הוא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, ודאי כשדת המדינה מצווה להשתכר בחג עד דלא ידע. ספציפית לענין חגורת בטיחות- גם כאן אני לא מסכים עם העיקרון התאורטי, כי מי שלא חגור מסכן רק את עצמו. אבל מכיוון שיש את ההסדרה של ביטוח חובה אני מבין את הצורך של המדינה לדאוג ששומרי נפשם לא ישלמו הרבה יותר בגלל מי שאינם נזהרים. אני חושב שהסדר חליפי שבו מי שלא היה חגור בזמן תאונה לא זוכה בפיצוי מביטוח החובה היה יותר צודק, אם כי כנראה היה מקדם פחות לתוצאות הרצויה מבחינת המדינה. אני חושב שכשאתה מתייחס לציבור כאל מבוגרים בעלי אחריות זה מה שאתה מקבל, וכשאתה מתיחס אליהם כאל ילדים חסרי אחריות זה מה שאתה מקבל. לא ביום הראשון, זה תהליך של שינוי, אבל בסופו של דבר כן. יש הבדל בין הסדרה (של חוקי תנועה, של חמרים מסוכנים, של אכיפת חוזים וכו') לבין איסור גורף. האיסורים הגורפים שמורים לפגיעה בזולת- בגופו, ברכושו או בנפשו. כיוון שעישון במקומות סגורים פוגע בזולת האיסור מובן לי. זה לא נכון לגבי סמים והימורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החגורה זה לא רק שינוי חוק אלא גם מסע הסברה נרחב מאוד שתרם לשינוי נורמות. לא לגמרי ברור לי עד כמה שינוי הנורמות היה עובד ללא שינוי החוק. ע״ע עישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. לדעתי איסור העישון במקומות ציבוריים הצליח משום ששינה את הנורמות בתהליך הדרגתי (בהתחלה בקולנוע, אחר כך רק בשורות האחרונות באוטובוס ובמטוס, הפרדה במסעדות ובפאבים, ועד למצב הנוכחי שבו עישון בכל מקום ציבורי נחשב לא נורמטיבי בעליל). החקיקה ודאי שתרמה, אבל אני יכול להפנות למסע איסור קטיפת פרחי הבר שבו הקנסות ממש לא היו העיקר בשינוי הנורמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור מאליו ששינוי הנורמות לא היה עובד ללא חקיקה ואכיפה. רק תסתכל על חגירת ילדים מאחור: כיוון שקשה לאכוף את זה, עד עצם היום הזה רבים אינם טורחים לחגור את הילדים שלהם. אנשים מסכנים את חיי ילדיהם - ואלה "המבוגרים האחראים" שאריק מדבר עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה על איזה בסיס בנסיון האנושי אתה טוען שאם מתיחסים לציבור כאל מבוגרים בעלי אחריות זה מה שמקבלים. הדוגמאות ההיסטוריות לציבור שמתנהג כמבוגרים בעלי אחריות הן נדירות מאד (אולי הפוריטנים, נגיד) ואילו הדוגמאות ההיסטוריות לציבורים שבהעדר מגבלות על הימורים, סמים, עישון ואלכוהול וגורמי נזק אחרים פיתחו התמכרות רחבה לדברים האלה הן רבות מאד. בתקופת גורבצ'וב היה מאמץ בברית המועצות לצמצם את צריכת הוודקה. עם קריסת האימפריה גם המאמץ הזה נפסק; העובדה הזו נחשבת לאחד הגורמים לכך שבעשור לאחר נפילת בריה"מ ירדה תוחלת החיים לגברים ברוסיה בעשר שנים - ירידה שאין לה אח ורע במדינה מתועשת שאינה במלחמה. זו היתה התוצאה של מעבר מיחס של אחריות המדינה ליחס שאתה קורא לו "כאל מבוגרים בעלי אחריות" ואני קורא לו "תעשו מה שבא לכם, זו בעיה שלכם, מה אכפת לי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להתווכח על ענין איך שתתיחס לאנשים זה איך שהם יתנהגו. לא בדקתי אם במקומות שהימורים היו אסורים והתירו אותם כמות ההימורים גדלה או לא. אני חושב שזה עקרון ערכי שהמדינה צריכה לאמץ. הציבור מורכב מאנשים אחראים יותר ופחות. תחת תנאים סביבתיים אנשים הופכים להיות אחראים יותר או פחות. תמיד יהיו אנשים שמתמכרים לסמים, הימורים וכו'. יש מבני אישיות שמועדים לזה. השאלה היא מתי הממשלה רק מעודדת אנשים להתנהג באחריות- במסים, בקמפיינים ציבוריים וכו', ומתי היא אוסרת עליהם איסור גורף להתנהג באופן שעלול להוות סכנה לעצמם או לאחרים. הרגולציות והאיסורים הם תלויי תרבות לא רק בהבדלה בין אלכוהול לסמים אחרים. דוגמאות: - יש היתר כללי לגדל את הילד שלך, ואילו קביעת חוסר מסוגלות הורית נעשית רק על ידי ערכאה שיפוטית, ההיפך הגמור מהתנאים לקבלת רשיון עסק, למשל, שם חובת ההוכחה עליך בכל שלב ושלב עד שתקבל היתר. באותו ענין- הקמפיין הציבורי לא לשכוח את הילד במושב האחורי לא מלווה בחקיקה. - מרוצי מכוניות היו אסורים בארץ, עד שחוקק חוק הספורט המוטורי. לקח שנים עד שהותקנו עבורו תקנות מסורבלות, שהקשו על עריכת מרוצי מכוניות בישראל. ברוב מדינות העולם ספורט מוטורי אינו מוסדר בחקיקה. לעומת זאת אין שום מגבלה חוקית בארץ על ספורט לא פחות מסוכן- סקי. אז לפעמים המדינה אומרת- תעשו מה שבא לכם, לפעמים היא אומרת- אני אשתדל שזה לא יהיה לכם כדאי, ולפעמים היא אומרת- אסור! בדרך כלל אין לכך הסברים או כללים, כמו למשל מה גורם לחומר להיכנס לרשימת הסמים המסוכנים. יש רשימה, וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני, אם יש מבני אישיות שמועדים למשהו שלילי אז הדרך להתמודד עם זה היא לא להגיד "טוב, כל אחד יעשה מה שבא לו ומי שמועד - הלך עליו" אלא לצמצם את הגישה אל הדבר הזה. אפשר לדון לגבי האמצעים, בחלק מהמקרים מה שיועיל לא יהיה איסור מוחלט אלא פיקוח כזה או אחר, אבל התנערות מאחריות צבורית תבטיח למעשה שהמועדים להפגע אכן ייפגעו. האמונה שאנשים יהפכו ליותר אחראים ככל שהצבור יצמצם את אחריותו לא מוכיחה את עצמה. המדינה שבה, כנראה, התפקיד הצבורי מצומצם יותר מאשר בכל מדינה אחרת במערב היא ארה"ב. ראה, למשל, את חוקי הפיקוח על הנשק שם: לא רובים הורגים - אנשים הורגים, אתם מבוגרים אחראים, נסמוך עליכם שתחזיקו את הנשק ותשתמשו בו בתבונה, ושיהיה לכולנו בהצלחה. למותר לציין מה התוצאות של זה. נקודה אחרת שחשוב לציין אותה היא שבכל מקום בו אפשר להרוויח כסף מגרימת נזק לאנשים יהיו תאגידים שישמחו לעשות את זה. אתה מציין את ארגוני הפשע, אבל לדעתי הרווחים שלהם לאורך השנים מתגמדים מול אלה של יצרני הסיגריות. יצרני התרופות אחראים למגפת האופיואידים (שלגמרי לא במקרה הורגת אנשים בארה"ב דלת הרגולציה אבל לא בישראל), יצרני הדלק הפוסילי פולטים פד"ח לאוויר אף שכבר יותר משלושים שנה הם יודעים בדיוק מה תהיינה התוצאות. כל אלה גם משקיעים סכומי עתק כדי למנוע בדיוק את הרגולציה שאמורה למנוע או לצמצם את הנזקים שהם גורמים, והצלחתם בכך לא מבוטלת. המצב הזה מקשה מאד על אנשים להיות "מבוגרים אחראים" כי הם וקובעי דעת הקהל שהם רואים בהם מקור סמכות נמצאים תחת השפעה מתמדת של מנגנון יח"צ ממומן היטב שמטרתו לדחוף אותם להזיק לעצמם. העובדה שהמדינה (הזו ואחרות) לא פועלת בצורה עקבית לא אומרת שלא צריך לפעול, בדיוק כפי שהעובדה שגם בתחומים אחרים מדיניות המדינה לא עקבית (עידוד תח"צ ובמקביל בניית כבישים ותמריצים רבים לנהיגה ברכב פרטי, למשל) אין משמעה שאין צורך במדיניות כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם אם אנחנו לא מסכימים על העיקרון, אנחנו מסכימים על הדרך (אבל לא על המינון). הממשלה מנסה לאכוף נורמות התנהגות על הציבור. לפעמים על ידי ענישה (עישון במקומות ציבוריים) ולפעמים על ידי קמפיינים ציבוריים ומיסוי (חסוך במים). הטענה שלי שבתחומים מסויימים הממשלה מציבה רף גבוה של ענישה, ששייך למישורים אחרים. לקבל אותו עונש על סחר בסמים ועל אונס נראה לי עקום. אני מגנה קשות את הכניעה של הממשל האמריקאי לתאגידים, הרגולציה שם היא בדיחה גרועה מאוד. מבחינתי השחיתות שם היא ממסדית. תאגידי הפיננסים, התרופות, הסיגריות והמזון הצליחו להשפיע על הכללים בהם הם אמורים לשחק כך שהם יפעלו לטובתם בלבד. ואפילו כשהם שברו את הכללים המוטים לטובתם הם לא נענשו. אף בכיר בחברות הסיגריות לא נכנס לכלא אחרי שהתברר שהם הטעו את הציבור ביודעין ובאופן שיטתי וגרמו למיליונים להתמכר ולחלקם למות ביסורים. אף בכיר בחברות התרופות לא נכנס לכלא כשהתברר שהם הטעו את הציבור ביודעין ובאופן שיטתי וגרמו למיליונים להתמכר ולחלקם להתאבד. ואני מתחלחל מכך שאת הנורמות שלהם הממשלה שלנו שואפת לאמץ (מתווה הגז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיום, בממשל הנוכחי, הממשלה האמריקאית גם היא מטעה את הציבור ביודעין בזה שהיא מסירה ומעלימה תחומי מחקר שלמים, אוסרת על ביצוע מחקרים שונים (למשל בתחום הסכנה הציבורית של כלי נשק) ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגולציה שלא אוסרת אין באמת משמעות. הצהרת שאתה תומך באיסור רק של מכירה לקטינים ובאיסור על מכירה לחומרים שגורמים נזק לזולת. אני מנסה לטעון בעד סיבות נוספות לאיסורים. "כל מוצר או שירות לא חוקי (- הימורים, סמים, ויאגרה ואמל"ח גנוב) הופך לנחלתו של העולם התחתון" האמנם? האם יש מכירות לא חוקיות של רכב ללא חגורות בטיחות או ללא צמיגים תקינים? האם יש שוק פעיל לאקמול לא מפוקח? כמה אנשים מחפשים אלכוהול רעיל? "אני חושב שהאפליה בין שימוש באלכוהול לשימוש בסמים אחרים (כולל ויאגרה) לא מוצדקת" אני לא יודע אם אני מסכים, אבל זה דיון אחר. הדיון הזה הוא על העקרון: "מתי מותר למדינה לאסור לבוגר אחד למכור מוצר לבוגר אחר?" אתה טענת: רק כאשר "הפוטנציאל לגרום בהם נזק לאחרים גדול" ואני מבקש להוסיף עוד כמה מגבלות. אחרי שנסכים על העקרון נוכל לדון על הפרטים. "אבל מכיוון שיש את ההסדרה של ביטוח חובה אני מבין את הצורך של המדינה לדאוג ששומרי נפשם לא ישלמו הרבה יותר בגלל מי שאינם נזהרים." לצורך העניין, מה ההבדל בין ביטוח חובה לביטוח בריאות ממלכתי? למה הראשון כן מאפשר לך להגמיש את העקרונות שלך והשני לא? "אני חושב שכשאתה מתייחס לציבור כאל מבוגרים בעלי אחריות זה מה שאתה מקבל, וכשאתה מתיחס אליהם כאל ילדים חסרי אחריות זה מה שאתה מקבל" אני בטוח לגמרי שאתה טועה. לא ביום הראשון ולא אחרי 50 שנה. העובדה שאנשים עדיין מעשנים מוכיחה את זה. "איסורים הגורפים שמורים לפגיעה בזולת- בגופו, ברכושו או בנפשו." במדינה דמוקרטית אין דבר כזה "איסור גורף", כל מה שיש לך זה הצהרה שאם תעשה X ותתפס אז אתה עלול לקבל עונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם כבר מדברים: יש שוק לוויאגרה לא חוקית בגלל המחיר הגבוה שלה, שמגיע בגלל הפטנט. יש גם שוק שחור לסיגריות בגלל המיסוי הגבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למה שחשבתי מתברר שיש גם שוק שחור לאלכוהול (והאנשים ה"בוגרים" בוחרים לקנות אלכוהול לא מפוקח גם אם זה כלול בסכנת חיים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |