|
אני חושב שגם אם אנחנו לא מסכימים על העיקרון, אנחנו מסכימים על הדרך (אבל לא על המינון). הממשלה מנסה לאכוף נורמות התנהגות על הציבור. לפעמים על ידי ענישה (עישון במקומות ציבוריים) ולפעמים על ידי קמפיינים ציבוריים ומיסוי (חסוך במים). הטענה שלי שבתחומים מסויימים הממשלה מציבה רף גבוה של ענישה, ששייך למישורים אחרים. לקבל אותו עונש על סחר בסמים ועל אונס נראה לי עקום.
אני מגנה קשות את הכניעה של הממשל האמריקאי לתאגידים, הרגולציה שם היא בדיחה גרועה מאוד. מבחינתי השחיתות שם היא ממסדית. תאגידי הפיננסים, התרופות, הסיגריות והמזון הצליחו להשפיע על הכללים בהם הם אמורים לשחק כך שהם יפעלו לטובתם בלבד. ואפילו כשהם שברו את הכללים המוטים לטובתם הם לא נענשו. אף בכיר בחברות הסיגריות לא נכנס לכלא אחרי שהתברר שהם הטעו את הציבור ביודעין ובאופן שיטתי וגרמו למיליונים להתמכר ולחלקם למות ביסורים. אף בכיר בחברות התרופות לא נכנס לכלא כשהתברר שהם הטעו את הציבור ביודעין ובאופן שיטתי וגרמו למיליונים להתמכר ולחלקם להתאבד. ואני מתחלחל מכך שאת הנורמות שלהם הממשלה שלנו שואפת לאמץ (מתווה הגז).
|
|