 |
לרגולציה שלא אוסרת אין באמת משמעות. הצהרת שאתה תומך באיסור רק של מכירה לקטינים ובאיסור על מכירה לחומרים שגורמים נזק לזולת. אני מנסה לטעון בעד סיבות נוספות לאיסורים.
"כל מוצר או שירות לא חוקי (- הימורים, סמים, ויאגרה ואמל"ח גנוב) הופך לנחלתו של העולם התחתון" האמנם? האם יש מכירות לא חוקיות של רכב ללא חגורות בטיחות או ללא צמיגים תקינים? האם יש שוק פעיל לאקמול לא מפוקח? כמה אנשים מחפשים אלכוהול רעיל?
"אני חושב שהאפליה בין שימוש באלכוהול לשימוש בסמים אחרים (כולל ויאגרה) לא מוצדקת" אני לא יודע אם אני מסכים, אבל זה דיון אחר. הדיון הזה הוא על העקרון: "מתי מותר למדינה לאסור לבוגר אחד למכור מוצר לבוגר אחר?" אתה טענת: רק כאשר "הפוטנציאל לגרום בהם נזק לאחרים גדול" ואני מבקש להוסיף עוד כמה מגבלות. אחרי שנסכים על העקרון נוכל לדון על הפרטים.
"אבל מכיוון שיש את ההסדרה של ביטוח חובה אני מבין את הצורך של המדינה לדאוג ששומרי נפשם לא ישלמו הרבה יותר בגלל מי שאינם נזהרים." לצורך העניין, מה ההבדל בין ביטוח חובה לביטוח בריאות ממלכתי? למה הראשון כן מאפשר לך להגמיש את העקרונות שלך והשני לא?
"אני חושב שכשאתה מתייחס לציבור כאל מבוגרים בעלי אחריות זה מה שאתה מקבל, וכשאתה מתיחס אליהם כאל ילדים חסרי אחריות זה מה שאתה מקבל" אני בטוח לגמרי שאתה טועה. לא ביום הראשון ולא אחרי 50 שנה. העובדה שאנשים עדיין מעשנים מוכיחה את זה.
"איסורים הגורפים שמורים לפגיעה בזולת- בגופו, ברכושו או בנפשו." במדינה דמוקרטית אין דבר כזה "איסור גורף", כל מה שיש לך זה הצהרה שאם תעשה X ותתפס אז אתה עלול לקבל עונש.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש