|
||||
|
||||
אני חושב שצריך להפריד בין ארועים שיכולים בוודאות להשמיד את כל האוכלוסיה האנושית, ארועים שלא יכולים כלל להשמיד את האוכלוסיה האנושית, וארועים שלא ידוע אם יכולים להשמיד את האוכלוסיה האנושית. בקטגוריה הראשונה אני מונה שני סוגים של ארועים- 1. ארוע קוסמי אלים, כגון היפרנובה או התפרצות גמא תגובה 678816, שיכחידו לחלוטין את החיים על פני הכדור הקטן והכחול שלנו 2. חייזרים עוינים 1. כדי שהמין האנושי ישרוד ארוע קוסמי אלים הוא יצטרך להקים מושבות מחוץ למערכת השמש שלנו, דבר שלא יקרה במאות השנים הקרובות. לכן כדי שארוע כזה ישמיד את המין האנושי הוא צריך להתרחש בכמה מאות השנים הקרובות. ההסתברות לכך היא מאוד מאוד נמוכה, אבל קיימת. לכן לא ניתן לומר בוודאות שהמין האנושי ישרוד. 2. כדי שחייזרים עוינים ישמידו את המין האנושי צריכים להתקיים התנאים הבאים: א. יש חייזרים- ההסתברות לכך לא ידועה. ב. הטכנולוגיה שלהם מפותחת משלנו, והם אלימים- בהינתן שיש חייזרים, ההסתברות לכך היא גבוהה. ג. הם נמצאים מספיק קרוב כדי שיבחינו בנו וכדי שיהיה להם משתלם להשמיד אותנו- בהינתן א. ו ב., ובהעדר מגמ"א, ההסתברות לכך נמוכה, אפילו נמוכה מאוד. אני מניח שרדיוס של עשרת אלפים שנות אור הוא הרדיוס המקסימלי שאפילו תרבות מפותחת מאוד ועוינת מאוד תוגבל בו פרקטית. אבל בהנתן א. ב. וג., ההסתברות להכחדת המין האנושי גבוהה מאוד. ממש לא קשה לחסל את כל החיים על הכוכב בטכנולגיה לא הרבה יותר מפותחת משלנו, ועם קצת יותר משאבים. נניח להטיל אלפיים פצצות מימן על הכדור הכחול הקטן והמסכן שלנו. בקטגוריה השניה אני מניח שארועים שלא ישמידו את כל החיים על פני הכדור לא ישמידו גם את המין האנושי, כי כמו שאמר איזי- קבוצות קטנות יחסית תמיד יוכלו לשרוד. 1. מלחמת עולם 2. שינויי אקלים 3. כילוי המשאבים בקטגוריה השלישית אני כולל 1. חקירה מדעית שיצאה משליטה - לדוגמה חור שחור קטן שנוצר במעבדה ויבלע את כדור הארץ, וירוס מהונדס, AI רצחנית. 2. איומים ביולוגיים טבעיים - לדוגמה מחלות חדשות-ישנות שיתפשטו במהירות באמצעות חרקים כאשר הטמפרטורה הממוצעת תעלה ב 3 מעלות; גרסאות עוד יותר תוקפניות של נמלי אש, או של ארבה שישמיד את כל היבולים בעולם בעקבות שינויי האקלים. 3. ניוון - שינויים תרבותיים שיגרמו להפסקת ההתרבות. לדוגמה התמכרות לאלקטרודות שמחוברות למרכזי ההנאה במוח; הארכה מופרזת של תוחלת החיים 4. משהו שלא חשבנו עליו אני חושב שלא ניתן להעריך את ההסתברות להופעתם של אחד מאלה, וליכולתם להכחיד אותנו. אם לסכם הכל- יש לנו סיכויים מצויינים לשרוד את כל מה שניתן להעריך. ומה שלא ניתן להעריך- לא ניתן להעריך. |
|
||||
|
||||
רק הערה, מכיוון שעד כה התפרצויות גמא לא השמידו את החיים על כדור בארץ, והחיים על כדור בארץ מתקיימים כבר די הרבה זמן, נראה לי שאפשר להניח שההסתברות לאירוע כזה היא זניחה לחלוטין. |
|
||||
|
||||
פרקטית, אני מסכים חלקית. אני חושב שלא ניתן להזניח ממש אירוע הכחדה גם אם ההסתברות שלו אפסית. הבובנים של ניבן, למשל, לא הזניחו אותו :) תאורטית, השאלה היא האם בעקבות הזדקנות הכוכבים ההסתברות לאירוע כזה עולה עם הזמן? |
|
||||
|
||||
להיפך. ככלל, ככל שכוכב יותר מסיבי הוא חי פחות זמן. כוכבים מסיביים מהסוג שיוצרים היפרנובה חיים 100 מיליון שנים או פחות. כשהגלקסיה היתה צעירה היו בה הרבה כוכבים כאלה, אבל ככל שהגלקסיה מזדקנת נוצרים בה פחות כוכבים צעירים ומסיביים ונשארים בה יותר כוכבים זקנים ופחות מסיביים, ככה שהסיכוי לארועים מסוג זה הולכים ופוחתים. אותו הדבר נכון גם לסיכוי של כדור הארץ להפגע מאסטרואיד או משביט - ככל שעובר הזמן אוכלוסיית השביטים והאסטרואידים המסוכנים קטנה. |
|
||||
|
||||
אריק כתב ײכדי שאירוע כזה ישמיד את המין האנושי הוא צריך לקרות במאות השנים הקרובותײ. בטווח הזה, תהליכים של מאות מיליוני שנים לא רלוונטים. |
|
||||
|
||||
מכיוון שארוע כזה לא קרה במיליארד השנים האחרונות, ההסתברות שהוא יקרה באלף השנים הקרובות הוא כנראה פחות מאחד למיליון. יש כוכבים מסיביים שנמצאים לקראת סוף חייהם והם יכולים להתפוצץ מחר (או ליתר דיוק, לפני 400 שנים ומחר נבחין בזה), אבל ככל שהגלקסיה מזדקנת יש פחות ופחות מהם. |
|
||||
|
||||
בהינתן שיש ציביליזציה יותר מתקדמת משלנו, אני מתקשה לראות מה המוטיבציה שלה להשמיד אותנו. מה הסצנריו הכי סביר שאתה יכול להמציא לזה (או שסופרי המד"ב לדורותיהם המציאו לזה)? מצד שני, אני יכול לדמיין יותר בקלות שהם ישמידו אותנו בטעות. (למשל: אנחנו יוצאים במפרץ חיפה הגלאקטי, הוחלט למקם בשכונה שלנו את מיכל האמוניה התרמו-גרעיני1, וקבלן התחזוקה עיגל פינות, או הנסראללה האזורי הצליח במזימתו. בדאגלס אדאמסית זה נשמע יותר טוב.) 1 אולי הם השתכנעו ממגיב אחד באייל /-: |
|
||||
|
||||
למנוע תחרות. כדי שלא נתפתח ונשמיד אותם בעתיד. אני חושב שרוב הסיכויים שציביליזציה מתקדמת תהיה אלימה כמונו. גם במקרה הפחות סביר לדעתי שהם לא אלימים, הם יחששו מהאלימות המובנית שלנו. לארי ניבן המציא את הבובנים- תרבות מפותחת מאוד של אוכלי עשב עדריים וחששניים. אני חושב שגם תרבות כזו תרצה להשמיד אותנו ליתר בטחון (הפתרון של ניבן היה יותר אלגנטי) |
|
||||
|
||||
כמו כל אימפריה קולוניאליסטית כמעט לאורך ההיסטוריה, הסיבה הראשונית יכולה להיות רצון בהשתלטות על משאבי טבע, ובראשם פשוט שטח להתיישב בו. תאר לך ציוויליזציה מבוססת פחמן למשל, שכוכבי הלכת המתאימים לה הם אלה שבחגורה הצרה שבין סלעים לוהטים לגזים קפואים, היכן שהמים בטמפרטורה נעימה ונוזלית ובאטמוספירה אחוזי חמצן סבירים. אם אותה ציביליזציה כבר מכילה 25 מיליארד בכוכב הבית, והיא מאד תשמח להתיישב במקומות אחרים (שהשמש שלהם לא לפני קריסה, למשל),.הנדל"ן המקומי יישמע לה מאד מפתה. תאר לעצמך מה היה המין האנושי עושה אם היה מכיע לכוכב כזה כשהוא מאוכלס בשבטים ברמה של שבטים אפריקאיים מלפני אלפיים שנה. בדיוק אותו דבר. |
|
||||
|
||||
זה נראה לי אחד התסריטים הכי פחות סבירים. לא רק שמסע בין-כוכבי הוא דבר מאוד לא סביר, הרעיון לפתור באמצעותו התפוצצות אוכלוסין הוא ממש גרוע. כמה שאני קורא יותר ספרי מדע בדיוני שמוצג בהם מסע בין-כוכבי (Hainish Cycle, The Expanse, The Thousand Worlds), אני יותר ויותר משתכנע שזה כנראה בלתי אפשרי. |
|
||||
|
||||
ייתכן שזה רעיון גרוע, אבל אולי יש מצבים שבהם זה הפתרון היחיד (חוץ ממספרי מוות המוניים או רעיונות מטומטמים כאלה שעוברים כרציניים רק בסרטי קומיקס). לפני אלף שנים הסיכוי של מישהו לחזור ממסע בין יבשתי היה זעום, והסיכון בהתאם. אבל הטכנולוגיה שינתה את זה, אולי היא תשנה זאת גם לגבי הכוכבים. |
|
||||
|
||||
זה רעיון גרוע לא כי הוא (כנראה) בלתי אפשרי, אלא כי הוא לא רלוונטי. אין שום תסריט, בדיוני ככל שיהיה, שקצב ההגירה ידגדג את קצב הריבוי הטבעי. מסע בין-כוכבי יכול להגדיל את סיכויי השרידות של המין המהגר, אבל הוא לא יכול לפתור בעייה של התפוצצות אוכלוסין. עדיף לאוכלוסיה צפופה להשקיע בפתרונות אחרים (ערים תת-מימיות, בנייה לגובה של קילומטר או שניים וכד׳) מאשר להשקיע במסע בין-כוכבי. |
|
||||
|
||||
האנלוגיה שקופצת לראש היא האירופים שהגיעו לאפריקה ולאמריקה. ובכן, האירופים עשו זוועות לאפריקאים ושמות באמריקאים, אבל דבר אחד שהם לא עשו זה השמדה מכוונת של האוכלוסיות הקיימות. את האמריקאים השמידו בעיקר בטעות על-ידי מחלות (ואכן, לא כליל). את האפריקאים שיעבדו, כשהיה בזה היגיון כלכלי, ואת המשאבים ניצלו ככל שהיה בזה היגיון כלכלי, אבל אני חושב שתרבות מפותחת מספיק למסעות בחלל יכולה להפיק יותר משיתוף פעולה מאשר מניצול, ויותר מניצול מאשר מהשמדה. |
|
||||
|
||||
רק שניצול מתאפשר כשהמנוצל מספיק חלש. לא יודע מה היה קורה לו הניגרים במאה השבע עשרה היו מצוידים בקצת נשק גרעיני. גם כשהצד השני מצויד בהרבה. ולקרוא לשרידי האינקה והמאיה ''לא הושמדו'' זה קצת לעג לרש. |
|
||||
|
||||
אדרבא. אילו הניגרים היו מצוידים בקצת נשק גרעיני, אז הצד השני, גם אם מצויד בהרבה, כנראה היה מעדיף להיכנס איתם למשא ומתן, לא? כלומר, אני מסכים שלא היה ניצול, אבל שיתוף פעולה היה יותר סביר מהשמדה, לא כך? הנקודה עד כמה הושמדו האמריקאים המקוריים לא משמעותית, העיקר הוא שהם הושמדו בעיקר בשוגג ולא באלימות. |
|
||||
|
||||
האינקה אכן הושמדו במה שצריך לתארו כרצח עם מתוכנן לאחר מרידה ומאבק נואש של אחד מנסיכי האינקה. לעומתם תרבות המאיה קרסה מאות שנים לפני שכובש ספרדי דרך על אדמת אמריקה. הספרדים פגשו כפרים דלים שבהם התגוררו חקלאים שהיו שרידים דלים של תרבות המאיה שחרבה. אאז''ן פילגשו המתורגמנית של קורטז המכונה מלאנצ'ין, היתה קשורה באופן כלשהו למאיה. למרות שהכמרים הספרדים נלחמו בתרבות המאיה הילידית ואף שרפו כמעט את כל כתביה, ומן הסתם אף לא התנזרו מרצח של שרידי המאיה, השרידים הללו היו מלכתחילה כל כך דלים ועניים שלא היה להם שום דבר שהספרדים רצו. באופן יחסי אני מניח ששרידי המאיה נפגעו הרבה פחות מצאצאי עמים יותר דומינאנטיים כמו האצטקים. הכלל, היתה התמוטטות חדה בגודל האוכלוסיה הילידית ביבשת אמריקה. אין ספק שהיה לכך קשר עם הגעת הכובשים האירופאים. אלא שלעיתים נדירות בלבד היה מדובר ברצח עם מאורגן ומכוון כפי שנעשה לצאצאי האינקה ולאינדיאנים של צ'ילה. צאצאי של ילידי אמריקה חיים גם כיום ברוב מדינות היבשת. |
|
||||
|
||||
בקיצור, אתה טוען שקולוניאליזם, לא השמדה. גם לא נשמע מפתה, מה נאמר. |
|
||||
|
||||
''יכולה להפיק יותר משיתוף פעולה מאשר מניצול'' |
|
||||
|
||||
למשפט הזה כיוונתי בדיוק. אבל בכיוון פחות אופטימי אולי (או שאני קראתי ''יותר ניצול מחיסול''). |
|
||||
|
||||
מה המוטיבציה של בני אדם להכחיד אלפי מינים של בעלי חיים? אין מוטיבציה. זו תוצאת לוואי של הפעילות שלו, שאינה מטרידה אותו במיוחד. ציביליזציה מפותחת יותר משלנו, שלגביה אנחנו לא בעלי משמעות יותר מאשר נמלים, לא צריכה מוטיבציה כדי להשמיד אותנו. |
|
||||
|
||||
נכון. ולכן מה שהקפיץ אותי בתגובה של אריק היה ההנחה שהשמדה על-ידי חייזרים דורשת שהם יהיו אלימים ועוינים. |
|
||||
|
||||
אם ניתן להסיק משהו מהמקרה היחיד של תרבות מתקדמת שאנחנו מכירים, ויסלחו לי חובבי השימפנזים, הלוייתנים והדולפינים, הרי שהרגישות להמשך קיומם של מיני בעלי חיים הולכת ומתפתחת יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית שכרוכה בהתפתחות תרבותית. חייזרים שיהיו מסוגלים להתגבר על הבעיות הקשות של מסע ממושך בחלל מייצגים ללא ספק תרבות מפותחת הרבה יותר מהאנושות של ימינו. מאחר שאין לי שום ספק ש*היום* לא הייתה האנושות מכחידה את הוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס אם הוא היה מתגלה, שלא לדבר על הזהירות שננקטת כדי לא לזהם גופים שמימיים קרובים בחיים מכדוה"א (אמנם גם מטעמים אנוכיים, אבל בפירוש לא רק), אני מתקשה להאמין באפוקליפסה מסוג "How to serve man", וזאת עוד לפני חישוב מחיר הסטייק שהשגתו דורשת מסע בן 300 שנה. גם אם הפער בין אותם חייזרים מתקדמים לבינינו גדול יותר מהפער בינינו לבין חילזון, אם נניח שאפשר איכשהו לכמת את זה, מעבר לשאלת הפער יש גם ממד אובייקטיבי לשאלת ה"קידמה" ואני משער שכל יצור בעל תודעה עבר איזשהו סף שאף יצור תודעתי אחר לא יראה כזניח. מרחב מחיה? בשביל זה צריך להניח מחד שאותו גזע חייזרי התפתח במקום דומה מאד לכדוה"א, ומאידך שהמאפיינים האלה די נדירים (אחרת קשה להבין למה מכל האפשרויות להשתלט נבחרה דווקא על פלנטה שיש בה חיים תבוניים). הצרוף של שני אלה מניח את דעתי גם המבחינה הזאת. אנחנו יודעים בבירור שחיים תבוניים עם טכנולוגיה מתקדמת אינם חזיון נפוץ, לפחות בגלקסיה שלנו, אחרת סת' שוסטק כבר היה זוכה בפרס נובל, כך שאני רואה מעט מאד הגיון בהנחה ששתי תרבויות אלה, אם הצליחו לגשר על פער המרחב שביניהן, יחליטו דווקא להשמיד זו את זו. הרבה יותר סביר ששתיהן יפיקו הרבה יותר תועלת מסינרגיה. אפילו הקלינגונים הבינו את זה והם באמת באים מתחתית החבית הגלקטית. פחד מפני השתלטות שלנו עליהם? יש יותר משמץ מגלומניה ברעיון שאנחנו יכולים להוות איום על חייזרים שמסוגלים להשתלט עלינו בעתיד הנראה לעין. אם מדובר על העתיד הרחוק, נאמר עוד כמה אלפי שנים או משהו כזה, אני חוזר לקטע הראשון: אם המין האנושי ישרוד בעוד כמה אלפי שנים, אני חושב שאמות המוסר שלו יהפכו כל מחשבה כזאת לבלתי מתקבלת על הדעת, ואותם חייזרים מתקדמים יהיו בטח מסוגלים להבחין בכך. מובן שמחיר הטעות עלול להיות גבוה מאד, אבל מאחר וממילא אין לנו הרבה מה לעשות בעניין אני מציע להמשיך לישון בשקט. טראמפ הרבה יותר מסוכן בעיני מהנוסע השמיני. |
|
||||
|
||||
אם, נניח בעוד 500 שנה, נגלה סימני ציויליזציה על פלנטה במרחק 200 שנות אור מאיתנו, כנראה נשלח לשם גשושיות. בזמן שהגשושיות יהיו בדרכן נתחיל לקלוט שידורי רדיו מאותה פלנטה. נגיד שכעבור כמה מאות שנים נוספות, כשנקבל את שידורי הגשושיות, יתגלה שאותה פלנטה מאוכלסת בג'וקים אינטליגנטיים ורצחניים, שבינתיים כילו את משאביה וכבר התרבו לפלנטה נוספת במערכת השמש שלהם. אחת הגשושיות הבאות תגלה שהם כבר עושים ניסויים ליציאה ממערכת השמש שלהם. האם לדעתך נשלח להם מסר של שלום ושיתוף פעולה? |
|
||||
|
||||
ולהלן לוח הזמנים: שנת X: הגו'קים משדרים רדיו חזק. שנת X + 200: אנשי כדו"א מגלים ומאכנים את השידור (בהנחה שהטכנולוגיה תהיה מפותחת לאין שיעור מהיום) שנת X + 3200: הגשושית מגיעה לגוקים (בהנחה הטכנולוגית לעיל). בהנחה שיהיה לצאצאנו חשק להשקיע את סכומי העתק במימון המשלחת במקום (למשל) בחקירת/הארצת פלנטות קרובות יותר. שנת X + 3400: השדר על אופי הגוקים מגיע מהגשושית. שנת X + 7400: מאה גשושויות נוספות עם נשק מגיעות לגוקים כדי להשמידם. אך בנתיים הגוקים (שבלי קשר - המירו דתם לבודהיזם, כי אופי רצחני לא תומך בכלכלה משגשגת) התפשטו למערכת שמש אחת נוספת והגשושיות האינטלגנטיות מחליטות לבקש הוראות נוספות. שנת X + 7600: אין בכדו"א מי שיענה לשדר כי האנושות נסוגה חזרה לימי הביניים בגלל המשבר הכלכלי שנגרם ממימון המשלחת האחרונה. |
|
||||
|
||||
"ג'וקים איטנליגנטיים ורצחניים" זו כבר הנחת המבוקש ששכ"ג ואני טוענים שאינו סביר. (שכ"ג הולך צעד אחד יותר ממה שאני העזתי, וטוען שקדמה טכנולוגית הולכת יד ביד עם ערכים של סובלנות ו-איך לומר? אנושיות. אני יכול לראות את ההיגיון (שכ"ג בטח יכול להסביר יותר מסודר ממני), אבל העדפתי להיות יותר זהיר, ולהישאר בגבולות האינטרסנטיות.) |
|
||||
|
||||
רצחניים- שחיסלו את המינים האחרים על פני הפלנטה שלהם. יכולים בקלות להשלים את המלאכה עם ניצני אינטליגנציה, לא כמו הקופים המגושמים שיולדים צאצא אחד בשנה. נמלים יפתחו איטליגנציה - הספר הנהדר ''עיר'' של קליפורד סימאק. ''דבורים'' יפתחו איטליגנציה - סדרת אנדר, ולחלופין ''לוחמי החלל'' של היינלין, השטוח אמנם, אך הבסיס שלו אינו מופרך. |
|
||||
|
||||
פתאום חשבתי על עוד אפשרות מדאיגה1, שהסבירות לה אמנם נמוכה מאוד גם בהינתן מפגש אינטרפלנטרי, אבל מנסיננו בפלנטה שלנו היא אפשרית גם אפשרית. אולי, מבין כל החיות על פני כדור הארץ, אנחנו טעימים במיוחד לחיכם של החייזרים? ומה שמצפה לנו אז הוא לא השמדה, אבל כן חוות ריבוי, אולי הגבלת תנועה (אם הם אוהבים רך), הזרעה, ואולי ציד אם הם רוצים לשלב גסטרונומיה עם סוג של ספורט. 1 אני בטוח שבתולדות המד"ב היא עלתה, לפחות באגפיו הפחות רציניים. |
|
||||
|
||||
אאל"ט, לארי ניבן פרסם ראשי פרקים לסיפור שלא יצא לפועל ובו מסתבר שהטכנוטיפ2 (או משהו כזה) מזייפים את התפוצצות הגלקסיה כדי לצוד את הבורחים. והסיבה היא שיש להם חיבה מיוחדת לבשר שמקורו ביצור תבוני. בתכלס, הסיכוי שמינים תבוניים זרים לחלוטין1 באותה הגלקסיה ימצאו אחד את השני זעום למדי. וכך גם הסיכוי שבשרו של האחד לא יהיה רעיל לשני. אפילו תיאורית דובי הפנדה המטופשת שלי סבירה יותר בכמה סדרי גודל כגורם להכחדת האנושות. __ 1. כלומר, שני מינים שהתפתחו אורתוגונלית. להבדיל ממקרה אפשרי בו מטאוריט מצליח בדרך לא דרך לאסוף כמה תאים/או-מה-שלא-יהיה מפלנטה אחת ולזרוע חיים בפלנטה סמוכה. 2. הם הופיעו קודם כגזע טכנולוגי במיוחד שהוביל את המרד דרך השליטים (עולם של פטאאבים, הנשק) ונכחד כשהשליטים הרגו את כולם (פרט ל-Bandersnatch, שפותח בדיוק לתכלית העגומה אותה תיארת). בראשי הפרקים הנ"ל מסתבר שההיסטוריה של הגלקסיה מזוייפת, הטכנוטיפ חיים וקיימים והבובנים עובדים בשבילם. << התיאור מבוסס על זכרונות בני עשרים. מקווה שלא פספסתי יותר מדי >> |
|
||||
|
||||
אני מכיר שני סיפורים כאלה: To serve man של דימון נייט, קיבל גם גרסה טלוויזיונית באזור הדמדומים, ו-Fair game של פיליפ ק. דיק. |
|
||||
|
||||
משהו בסגנון בדיוק יוצא לאקרנים. |
|
||||
|
||||
אולי לא רק לחיכם של חייזרים, כמו בסיפור הקצר הזה של ארתור סי קלארק מזון האלים. |
|
||||
|
||||
האפשרות שאנחנו טעימים מופיעה גם בײמלחמת האדם הזקןײ של גון סקאלזי. על כל פנים, לא נשמע לי שזו סיבה ראשית לשעבוד האנושות, אלא סיבה משנית. באנלוגיה, נניח שישראלים אוהבים מאד פיסטוק חלבי - זו לא סיבה חזקה מספיק להכריז מלחמה על איראן. אבל אם כבר פולשים לאיראן, כנראה נביא משם כמה קונטיינרים.. |
|
||||
|
||||
תרבות שפיצחה את בעיית המרחק הגדול (ואולי אפילו את השואה? צריך לשאול את סרת התרבות) לא מצאה את הדרך לייצר אוכל טעים, ו/או רובוטים שימלאו עבורה את תפקיד הניצוד? בכל מקרה, בטח הרבה יותר הגיוני מצידם לגנוב קצת DNA אנושי ולברוא מושבה מיוחדת לסיפוק צרכיהם מאשר להשתלט על כדוה"א. אותה מושבה תהיה, מן הסתם, הרבה יותר קל"ב. שוב, אם לשפוט לפי הדוגמא היחידה שאנחנו מכירים אלה בעיות הרבה יותר קלות, ואפילו אנחנו עם טכנולוגיית החלל העלובה שלנו די קרובים לייצור תעשייתי של מזון ורובוטים. השאלה המעניינת בעיני היא האם באמת אנחנו יכולים להניח שיש בסיס משותף מספיק רחב לכל התרבויות הטכנולוגיות כך שמותר לנו לגזור מעצמנו. האם תיתכן תרבות מפותחת מאד מבחינת הטכנולוגיה של טיסה בחלל אבל מפגרת מבחינות אחרות (כימיה, למשל?). נראה לי שפירמידת הידע של כל גזע אינטליגנטי צריכה להיות די דומה, לפחות ברבדים הנמוכים שלה, פשוט משום שהחוקי של הלוגיקה והפיזיקה זהים, אבל "נראה לי" אינו נימוק משכנע במיוחד. לדעתי בהחלט הגיע הזמן לפגוש איזה גזע חייזרי שיענה לפחות חלקית על השאלה. הלו, וגאנים, תגידו משהו. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על כך שהטעם שלנו הוא כמו של עוף (ידע אישי). |
|
||||
|
||||
לא יודע בקשר אליך, הVegans שאני מכיר מדברים ללא הפסק. |
|
||||
|
||||
שאלה טובה מאוד. האם המתמטיקה היא באמת מערכת ההפעלה של היקום הפיזי או שהיא רק פרשנות אישית שלנו? אם אכן המתמטיקה (והלוגיקה?) "קיימת" גם ללא קיומו של צופה מתוך היקום- נראה לי שהמטריאליזם סופג מכה קשה. |
|
||||
|
||||
אני חוזר בי מהאפשרות של חור שחור שנוצר במעבדה. כדי שחור שחור לא יתאייד במהירות בגלל קרינת הוקינג הוא חייב להיות בעל מסה התחלתית די גדולה. לא משהו שאפשר ליצור במעבדה. |
|
||||
|
||||
סתם תהיה, חור שחור עם מסה התחלתית קטנה כן יכולים ליצור במעבדה? |
|
||||
|
||||
בספרי מדע בדיוני לא מעודכנים. כמו כן אני זוכר שהובע חשש כזה כשהקימו את מאיץ החלקיקים בצרן. בפיזיקה של זה אני לא מתמצא באמת. |
|
||||
|
||||
לפי חלק מן ההערכות זה מה שקורה במאיץ בצרן. רק שבגלל קרינת הוקינג, קצב ההתאדות של חורים שחורים מיקרוסקופיים גבוה בהרבה מן הקצב בו הם סופחים מסה ואנרגיה מן הסביבה כך שהם מתאיינים מיידית. |
|
||||
|
||||
האם אפשר להעריך את המסה המינימלית הנדרשת לחור שחור כדי שספיחת המסה והאנרגיה יהיו גדולות מקצב התאדותו? נניח כתנאי סביבה שניסוי כושל הותיר אותו במסלול בתוך כדו"א. ___ כן, כזה אני, רואה שחורות ללא תקנה. |
|
||||
|
||||
הנה: Safety_of_high-energy_particle_collision_experiments#Micro_black_holes [Wikipedia] תקציר: הטענה היא שאם נוצרים חורים שחורים יציבים אז הם לא מסוכנים - כי הם נוצרים גם באופן טבעי ע"י קרינה קוסמית, ואם הם היו מסוכנים אז היינו כבר רואים לזה עדות. אגב, למיטב ידיעתי מאז שה LHC התחיל לפעול לא נוצרו בו חורים שחורים (גם אם הם התאיידו מיד, היה קל לגלות אותם). |
|
||||
|
||||
נראה שמישהו בוויקיפדיה מאוד התאמץ כדי להרגיע את ההמון הזועם. תמיד תיארתי לעצמי את מקור ההיסטריה בנוגע לחור שחור במאיץ החלקיקים בראיון היפוטטי בו הפיזיקאי התורן ענה לעיתונאי הנודניק תשובה בסגנון ''או, למיטב ידיעתי ההסתברות שיווצר לנו חור שחור שיבלע את כדור הארץ קטנה למדי. אבל זה רעיון מעניין. בהחלט מענין...'' |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני כן (בהנחות מסויימות על סביבת החור השחור) |
|
||||
|
||||
כנראה שלא, ובכל מקרה אין סיבה לדאגה - ראה למשל תשובה של ברק שושני מquora. |
|
||||
|
||||
וירוס מהונדס עבר מהקטגוריה השלישית לראשונה. |
|
||||
|
||||
יש עוד מוטיבציה אפשרית של חייזרים להשמיד אותנו, או לפחות להגביל את מספרנו באופן דרסטי, ודווקא אם הם חייזרים נאורים במיוחד. נדמה לי שהיא נאמרה באייל לא מזמן, אבל אבל לפחות בדיון הזה אני לא מוצא אותה. אם הם יספיקו לבוא בזמן, הם אולי ירצו לשמור על המגוון הביולוגי הנחמד על הפלנטה שלנו, ולרסן את המין האחד שמשמיד את כל השאר. חשבתי שזה לא סביר במיוחד (אפילו בהינתן המקרה הלא סביר שחייזרים עליונים טכנולוגית מגיעים לכאן), כי החייזרים בוודאי יזדהו עם תבונתנו העילאית ביחס לשאר שוכני הפלנטה. אבל אז קראתי כתבה מקיפה ב"הארץ" על הידלדלות מיני הציפורים בארץ. אחד הגורמים הקשים ביותר להילדלדלות מיני הציפורים הוא קומץ מינים פולשים - מיינה, דררה, עורב הודי - ואחד מקומי אבל מתפרץ, עורב אפור. לאורך הכתבה מדברים שומרי טבע שונים על כמה חבל שטכנית ולוגיסטית אנחנו לא יודעים להשמיד או לרסן קשות את הכנופיה הזו. והנה כך אומר הצפר עמיר בלבן: "בדומה למיינות, העורב האפור הוא מין חכם מאוד, וברגע שיש הרבה ממנו, יש פחות ממינים אחרים... המינים המצליחים יותר אגרסיביים בכך שהם חומסים קנים של מינים אחרים. הם בדרך כלל בעלי כושר למידה והסתגלות גבוהים, אין להם צרכים מיוחדים, אלא יכולת להסתדר בהרבה בתי גידול שונים. במרבית המקרים יש להם מערכת תקשורת גבוהה ומארג חברתי מפותח." המממ... |
|
||||
|
||||
נזכרתי שקראתי לאחרונה על ירידה של 30% באוכלוסית הציפרים (3 מליארד) בצפון אמריקה בחמישים השנה האחרונות. שתים מהסיבות העקריות שצוינו הן צמצום מקומות המחיה ושימוש רחב בחומרי הדברה. |
|
||||
|
||||
קל לי יותר לקנות חיזרים מהסוג של הבאגים של אנדר מאשר חייזרים נאורים כמו ב''כשהעולם עמד מלכת'' או החייזרים של ארתור קלארק. ואם הם כל כך נאורים הם בטח לא יעשו גן חיות, שיתנו לנו היתוך קר וזהו. |
|
||||
|
||||
כבר כתבתי כאן פעם את התיזה שדוקא בעידן החקלאי האדם עשה פעולה גלובלית שמאד הקטינה את הכחדת המינים האחרים - התמקד בגידול ואכילה של שני מינים מסויימים במקום לאכול ולהכחיד את כל השאר (שזה כנראה מה שקרה בטרם העידן הזה, והכחיד את רב מיני היונקים הגדולים, על פי יובל הררי ודומיו). איך זה בתור אקט מוסרי? |
|
||||
|
||||
מה שאני כתבתי כשעשוע אינטלקטואלי, אורנה רינת כותבת מדם ליבה. (אמל"ק: מסתבר שהוכרז רשמית סזון נגד העורב האפור והעורב ההודי, שיש בכמה מקומות בארץ מבצעי הרג שלהם, והם כרוכים באכזריות כלפי העורבים.) |
|
||||
|
||||
היא מתעלמת מכך שהעורב האפור מרעיב למוות ציפורים אחרות. |
|
||||
|
||||
נכון, וגם מקדישה את רוב הכתבה לנמק נקודות שאני חושב שמעטים חולקים היום עליהן (שיש דבר כזה גרימת סבל לבעלי חיים, ולו מחמת הספק, שזה רע מוסרית, ושעורבים נכללים בזה), נלחמת באנשי קש (אני לא חושב שמישהו רציני רוצה להילחם בעורבים בטענה שהם רעים) ומתעלמת או בורחת הצידה בנקודות קשות. ואף על פי כן, אני חושב שזו כתבה מאוד טורדת מנוחה. לנקודה שהעלית: חיות גורמות לחיות סבל קשה, לעתים קרובות. אבל אם אנחנו חושבים שזה אומר שאנחנו כבני אדם צריכים להתערב, אני לא יודע מאיפה להתחיל ואיפה לעצור. דווקא רבים מבעלי החיים שאנחנו הכי מתאמצים להגן עליהם הם טורפים. הנקודה המעניינת שהיא נוגעת בה, גם אם באופן לא ממצה פילוסופית, כבר דוסקסה באייל: מעבר למעמד המוסרי של בעלי חיים כפרטים, האם יש מעמד מוסרי למין? הרג העורבים נעשה, כך נראה, לא כדי להגן על בעלי חיים אחרים כפרטים אלא על מינים אחרים (ומערכות אקולוגיות). לי נראה שקשה קצת לתת מעמד מוסרי למין. קל יותר לראות ערך אנושי בשמירה על מין, אבל האם עךר כזה יכול להצדיק גרימת סבל לבעלי חיים כפרטים? לדעתי, קל יותר פילוסופית ללכת על העמדה שהיא מציגה - כלומר, לצערי היא לא מציגה עד הסוף, אבל זה מה שמשתמע - אנחנו כבני אדם צריכים להתאמץ להפריע כמה שפחות לטבע באופן אקטיבי, וכמה שפחות לפגוע אקטיבית בבעלי חיים תבוניים (וכשיש ספק משמעותי, להניח תבוניות); מעבר לזה - לתת לטבע לעשות את שלו. לא כך אנחנו פועלים בינינו לבין עצמנו - בחברות של בני אדם אנחנו כן מחויבים לסוג של שיטור; אבל זו הבחנה מוצדקת בינינו לבין חיות, בגלל חוסר היכולת שלנו לתקשר איתן, שמונע מאיתנו כל דרך לשפוט ביניהן. אבל אני לא מצליח באמת לתמוך בגישה כזו, כאשר בעלי חיים ממין מסוים גורמים באמת נזק קשה למינים ומערכות אקולוגיות בסכנה. יש מקום בעיני לטענה שהשיקול המוסרי לא מספיק חד-משמעי (בהינתן הסבל שבעלי חיים גורמים זה לזה), ואילו פגיעה אקולוגית והכחדת מינים היא ברורה, אקוטית בימינו, וכמעט לא הפיכה; יש הצדקה למנוע אותה אפילו אם אנחנו גורמים בכך ליותר סבל משאנחנו מונעים, ואפילו אם ההצדקה לזה היא "הומנוצנטרית" בלבד. אם אנשי רט"ג צודקים בנזק שהעורבים גורמים, ואם הדילול באמת יכול לעזור, אז לדלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |