בתשובה לאריק, 13/08/18 2:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש עוד מוטיבציה אפשרית של חייזרים להשמיד אותנו, או לפחות להגביל את מספרנו באופן דרסטי, ודווקא אם הם חייזרים נאורים במיוחד. נדמה לי שהיא נאמרה באייל לא מזמן, אבל אבל לפחות בדיון הזה אני לא מוצא אותה. אם הם יספיקו לבוא בזמן, הם אולי ירצו לשמור על המגוון הביולוגי הנחמד על הפלנטה שלנו, ולרסן את המין האחד שמשמיד את כל השאר. חשבתי שזה לא סביר במיוחד (אפילו בהינתן המקרה הלא סביר שחייזרים עליונים טכנולוגית מגיעים לכאן), כי החייזרים בוודאי יזדהו עם תבונתנו העילאית ביחס לשאר שוכני הפלנטה. אבל אז קראתי כתבה מקיפה ב"הארץ" על הידלדלות מיני הציפורים בארץ. אחד הגורמים הקשים ביותר להילדלדלות מיני הציפורים הוא קומץ מינים פולשים - מיינה, דררה, עורב הודי - ואחד מקומי אבל מתפרץ, עורב אפור. לאורך הכתבה מדברים שומרי טבע שונים על כמה חבל שטכנית ולוגיסטית אנחנו לא יודעים להשמיד או לרסן קשות את הכנופיה הזו. והנה כך אומר הצפר עמיר בלבן: "בדומה למיינות, העורב האפור הוא מין חכם מאוד, וברגע שיש הרבה ממנו, יש פחות ממינים אחרים... המינים המצליחים יותר אגרסיביים בכך שהם חומסים קנים של מינים אחרים. הם בדרך כלל בעלי כושר למידה והסתגלות גבוהים, אין להם צרכים מיוחדים, אלא יכולת להסתדר בהרבה בתי גידול שונים. במרבית המקרים יש להם מערכת תקשורת גבוהה ומארג חברתי מפותח." המממ... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי שקראתי לאחרונה על ירידה של 30% באוכלוסית הציפרים (3 מליארד) בצפון אמריקה בחמישים השנה האחרונות. שתים מהסיבות העקריות שצוינו הן צמצום מקומות המחיה ושימוש רחב בחומרי הדברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל לי יותר לקנות חיזרים מהסוג של הבאגים של אנדר מאשר חייזרים נאורים כמו ב''כשהעולם עמד מלכת'' או החייזרים של ארתור קלארק. ואם הם כל כך נאורים הם בטח לא יעשו גן חיות, שיתנו לנו היתוך קר וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כתבתי כאן פעם את התיזה שדוקא בעידן החקלאי האדם עשה פעולה גלובלית שמאד הקטינה את הכחדת המינים האחרים - התמקד בגידול ואכילה של שני מינים מסויימים במקום לאכול ולהכחיד את כל השאר (שזה כנראה מה שקרה בטרם העידן הזה, והכחיד את רב מיני היונקים הגדולים, על פי יובל הררי ודומיו). איך זה בתור אקט מוסרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני כתבתי כשעשוע אינטלקטואלי, אורנה רינת כותבת מדם ליבה. (אמל"ק: מסתבר שהוכרז רשמית סזון נגד העורב האפור והעורב ההודי, שיש בכמה מקומות בארץ מבצעי הרג שלהם, והם כרוכים באכזריות כלפי העורבים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מתעלמת מכך שהעורב האפור מרעיב למוות ציפורים אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וגם מקדישה את רוב הכתבה לנמק נקודות שאני חושב שמעטים חולקים היום עליהן (שיש דבר כזה גרימת סבל לבעלי חיים, ולו מחמת הספק, שזה רע מוסרית, ושעורבים נכללים בזה), נלחמת באנשי קש (אני לא חושב שמישהו רציני רוצה להילחם בעורבים בטענה שהם רעים) ומתעלמת או בורחת הצידה בנקודות קשות. ואף על פי כן, אני חושב שזו כתבה מאוד טורדת מנוחה. לנקודה שהעלית: חיות גורמות לחיות סבל קשה, לעתים קרובות. אבל אם אנחנו חושבים שזה אומר שאנחנו כבני אדם צריכים להתערב, אני לא יודע מאיפה להתחיל ואיפה לעצור. דווקא רבים מבעלי החיים שאנחנו הכי מתאמצים להגן עליהם הם טורפים. הנקודה המעניינת שהיא נוגעת בה, גם אם באופן לא ממצה פילוסופית, כבר דוסקסה באייל: מעבר למעמד המוסרי של בעלי חיים כפרטים, האם יש מעמד מוסרי למין? הרג העורבים נעשה, כך נראה, לא כדי להגן על בעלי חיים אחרים כפרטים אלא על מינים אחרים (ומערכות אקולוגיות). לי נראה שקשה קצת לתת מעמד מוסרי למין. קל יותר לראות ערך אנושי בשמירה על מין, אבל האם עךר כזה יכול להצדיק גרימת סבל לבעלי חיים כפרטים? לדעתי, קל יותר פילוסופית ללכת על העמדה שהיא מציגה - כלומר, לצערי היא לא מציגה עד הסוף, אבל זה מה שמשתמע - אנחנו כבני אדם צריכים להתאמץ להפריע כמה שפחות לטבע באופן אקטיבי, וכמה שפחות לפגוע אקטיבית בבעלי חיים תבוניים (וכשיש ספק משמעותי, להניח תבוניות); מעבר לזה - לתת לטבע לעשות את שלו. לא כך אנחנו פועלים בינינו לבין עצמנו - בחברות של בני אדם אנחנו כן מחויבים לסוג של שיטור; אבל זו הבחנה מוצדקת בינינו לבין חיות, בגלל חוסר היכולת שלנו לתקשר איתן, שמונע מאיתנו כל דרך לשפוט ביניהן. אבל אני לא מצליח באמת לתמוך בגישה כזו, כאשר בעלי חיים ממין מסוים גורמים באמת נזק קשה למינים ומערכות אקולוגיות בסכנה. יש מקום בעיני לטענה שהשיקול המוסרי לא מספיק חד-משמעי (בהינתן הסבל שבעלי חיים גורמים זה לזה), ואילו פגיעה אקולוגית והכחדת מינים היא ברורה, אקוטית בימינו, וכמעט לא הפיכה; יש הצדקה למנוע אותה אפילו אם אנחנו גורמים בכך ליותר סבל משאנחנו מונעים, ואפילו אם ההצדקה לזה היא "הומנוצנטרית" בלבד. אם אנשי רט"ג צודקים בנזק שהעורבים גורמים, ואם הדילול באמת יכול לעזור, אז לדלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |