|
||||
|
||||
פרקטית, אני מסכים חלקית. אני חושב שלא ניתן להזניח ממש אירוע הכחדה גם אם ההסתברות שלו אפסית. הבובנים של ניבן, למשל, לא הזניחו אותו :) תאורטית, השאלה היא האם בעקבות הזדקנות הכוכבים ההסתברות לאירוע כזה עולה עם הזמן? |
|
||||
|
||||
להיפך. ככלל, ככל שכוכב יותר מסיבי הוא חי פחות זמן. כוכבים מסיביים מהסוג שיוצרים היפרנובה חיים 100 מיליון שנים או פחות. כשהגלקסיה היתה צעירה היו בה הרבה כוכבים כאלה, אבל ככל שהגלקסיה מזדקנת נוצרים בה פחות כוכבים צעירים ומסיביים ונשארים בה יותר כוכבים זקנים ופחות מסיביים, ככה שהסיכוי לארועים מסוג זה הולכים ופוחתים. אותו הדבר נכון גם לסיכוי של כדור הארץ להפגע מאסטרואיד או משביט - ככל שעובר הזמן אוכלוסיית השביטים והאסטרואידים המסוכנים קטנה. |
|
||||
|
||||
אריק כתב ײכדי שאירוע כזה ישמיד את המין האנושי הוא צריך לקרות במאות השנים הקרובותײ. בטווח הזה, תהליכים של מאות מיליוני שנים לא רלוונטים. |
|
||||
|
||||
מכיוון שארוע כזה לא קרה במיליארד השנים האחרונות, ההסתברות שהוא יקרה באלף השנים הקרובות הוא כנראה פחות מאחד למיליון. יש כוכבים מסיביים שנמצאים לקראת סוף חייהם והם יכולים להתפוצץ מחר (או ליתר דיוק, לפני 400 שנים ומחר נבחין בזה), אבל ככל שהגלקסיה מזדקנת יש פחות ופחות מהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |