בתשובה לרון בן-יעקב, 06/12/15 7:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבר סיפר לי לפני יומיים שבתכנית שראה בקשר לתפוצת הנשק בארה"ב (60 דקות? ייתכן, לא בטוח), נאמר שבחלק מהמדינות זה לא חריג לתת לילד בן 7-8 אקדח ליום הולדת. יתירה מזו - חלק מכלי הנשק האלה משווקים גם בוורוד, עבור פלח השוק של הילדות. אני הצתמררתי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך הבא.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק אתמול קראתי בערך Elvis Presley [Wikipedia]: A few months later, Presley received his first guitar for his birthday; he had hoped for something else — by different accounts, either a bicycle or a rifle. יום ההולדת המדובר הוא של הגיל המופלג 11.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופצית הרובה היתה עלולה להוביל לגרסה אחרת של Jailhouse Rock. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין בנים לבנות? שוביניסט! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, איפה אמרתי שמה שהפריע לי זה ההבדל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''יתרה מזאת'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''יתרה מזאת'' כוונה למיתוג - המוכר מעולם הצעצועים לילדים - של הנשקים. באותה מידה יכולתי להתלונן על טלטאביז שמודפסים על הנשק, אלא שזאת הדוגמה שהועלתה בפני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חפרתי קצת בנתונים, ונראה לי שהטבלה, במקרה הזה, קצת משקרת. כמחצית מההתאבדויות ובין שני שליש לשלשה רבעים ממקרי הרצח בארה"ב1 מבוצעים בנשק חם. טבלת הפשע בכלי נשק2 מראה שיעורי אחזקת נשק גבוהים, אפילו מבהילים, ושיעורים גבוהים של רצח, אבל מה שהטבלה לא מראה הוא את המוקדים העירוניים של רצח. מרילנד, למשל, שמדורגת שלישית עם 7.3 מקרי רצח ל 100 אלף תושבים בשנת 2010, חבה את דרוגה לעיר בולטימור (הזכורה מהסדרה "הסמויה"). בשנת 2010 היו בבולטימור 223 מקרי רצח, יותר ממחצית המקרים במרילנד, למרות שתושבי העיר היוו רק תשיעית מתושבי המדינה. באותו אופן דטרויט אחראית ליותר ממחצית מקרי הרצח במישיגן, למרות שאוכלוסייתה רק עשירית מאוכלוסיית המדינה. שיעור מקרי הרצח בשנת 2010 ל 100 אלף תושבים דומה מאוד בדטרויט ובולטימור (34-36) אבל בניו אורליאנס הוא הגיע ל 51. אם תחבר את ניו אורליאנס ובאטון רוז' תקבל שמינית מתושבי לואיזיאנה שאחראים גם הם ליותר ממחצית מקרי הרצח במדינה. גם סנט לואיס, עם שיעור רציחות של 45, תרמה את שלה למיזורי. ארבע הערים הללו (סנט לואיס, דטרויט, בולטימור וניו אורליאנס) מככבות בראש גם ברשימת פשע בערי ארה"ב ב 20143 וגם ברשימת הערים שאוכלוסייתן התכווצה4 כאשר דטרויט וסנט לואיס אפילו מוליכות את הטבלה באחוז ההתכווצות. 82% מתושבי דטרויט בשנת 2010 שחורים, 63% מתושבי בולטימור, 60% מתושבי ניו אורליאנס ו"רק" 49% בסנט לואיס. אם נחזור לטבלה המקורית2 מדינות כמו איווה נהנות משיעור רצח בנשק חם נמוך כמעט כמו בקנדה, אף ששיעור הבעלות על נשק באיווה נמצא בסביבת הממוצע הארצי. שיעור המתאבדים בנשק חם אינו שונה באיווה מאשר הממוצע בארה"ב, אבל בדה מוין היו רק 6 מקרי רצח ב 2010 (שיעור של 3 ל 100 אלף). שיעור השחורים בדה מוין הוא 10%, אני רק אומר. ________________ 1 תלוי באיזה שנה ומי סופר, FBI או CDC. אני מעדיף את נתוני CDC כי ראיתי שלא כל תחנות המשטרה מדווחות ל FBI, יש כאלה שמשום מה פטורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערים כמו בולטימור ודטרויט לא קיימות בריק, יש להם איזור מטרופוליטני ענק שצריך להיות חלק מכל סטטיסטיקה שמתייחסת לחברה שלהן. בבולטימור רבתי יש 2.7 מליון אנשים (בערך 45% מאוכלוסיית מרילנד). בדטרויט רבתי יש 3.9 מליון אנשים (בערך 40% מאוכלוסיית מישיגן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים הם על העיר עצמה. בטבלה מופיעה בולטימור עם 623 אלף תושבים. יש לי מכר בבולטימור שמספר לי שהפשיעה הקשה אפילו עוד יותר מרוכזת, ממש בשכונות בודדות. גלול למטה בקישור על הרציחות בבולטימור שהבאתי בגוף התגובה ותמצא מפה שדי מאשרת את זה. כמו כן - 90% מהקרבנות בבולטימור הם זכרים, ושני שליש מהקרבנות הם בני 20-39 ארבע ערים שאוכלוסייתן המשותפת 2 מיליון איש מייצרות 9% מהרציחות בארה"ב. פי 15 מחלקן היחסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אבל על מנת ששכונת פשע תתקיים כלכלית היא צריכה ''סביבה תומכת'' רחבה מספיק. הפשע ברמלה מושפע גם מהאוכלוסיה ברחובות, נער מגבעתיים שרוצה לקנות סמים יילך לתל אביב, איש עסקים ממבשרת שרוצה ללכת לזונה יילך לירושלים, סוציופט מעומר שרוצה לפתח קריירה קרימינלית יעבור לבאר-שבע. אם היית לוקח את שכונת הפשע הכי קשה בבולטימור ומעביר אותה כמו שהיא לשומקום באמצע מונטנה, ויומינג או אלסקה וחוזר אליה אחרי שנתיים היית מגלה שהפשע בה ירד באפן משמעותי (אם היו נשארים שם אנשים). לכן, כשאתה מסתכל על הסטטיסטיקה של הערים השונות אתה צריך להתחשב בגודל האמיתי שלהם, גודל שכולל גם את הפרברים והערים הצמודות (שלרוב מגדילות את האוכלוסיה ומקטינות את מספר הפשעים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סדר את הערים בטבלה List_of_United_States_cities_by_crime_rate_(2014) [Wikipedia] לפי גודל האוכלוסיה ותראה שהשונות בשיעור הרציחות עצום. סן דייגו עם 2.3 ל 100 אלף מול פילדלפיה עם 15.9. אוסטין, טקסס עם 3.5 מול אינדיאנופוליס עם 15.9 לאוסטין אין הינטרלנד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שיש שונות בין הערים השונות, רק ציינתי שכשמתחשבים בגודל האוכלוסיה המספר הרלוונטי הוא האוכלוסיה של המטרופולין כולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין מה הנקודה שלך, אפילו אם אני כמעט בטוח שהיא לא מאד קשורה לתגובה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שאקדחים לא הורגים, אנשים הורגים. תפוצת הנשק בארה"ב היא עצומה (40% מבתי האב) ולכאורה השימוש בהם לעבריינות גבוה בהתאם. אבל אם תוציא מהמשוואה את הכנופיות שהורגות זו את זו (90% גברים, 67% בגילאים 20-39) במרכזים העירוניים בערים המתפוררות מסתבר שהמספרים לא שונים בהרבה מאלו של קנדה. הם אמנם עדיין כפולים מאשר מדינות מערב אירופה, אבל רחוק מאוד מהתדמית האלימה שתפוצת הנשק האדירה מסמנת. מאידך הזמינות של כלי הנשק גורמת ליותר התאבדויות באמצעותם, אבל זה דיון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בקנדה ובאירופה יש מרכזים עירוניים בערים מתפוררת. ובכל זאת, שים לב שמתוך 50 מדינות בארה"ב, רק באחת יש אחוז רצח נמוך מהממוצע בקנדה כולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני השתמשתי כל הזמן במספרי 2010 - אז חמש מדינות, לא אחת, אבל העיקרון ברור. מוסכם ששיעור הרצח בארה"ב גבוה יותר מאשר בשאר מדינות המערב. רק ציינתי את המשיכה החזקה של ממוצע הפשיעה למעלה על ידי אותם מרכזים עירוניים הרוסים ומוכי פשיעה. אני לא חושב שבקנדה ובאירופה יש ערים שהאוכלוסיה שלהם הצטמצמה במשהו שמתקרב ל 60% של דטרויט וסנט לואיס. ההרס של המרקם העירוני עצום. אבל גם בניטרול הזומבילנדס המספרים בארה"ב גרועים יותר ללא ספק. קל להשוות בין לונדון רבתי, עיר בת 8 ומשהו מיליון תושבים, לבין ניו יורק עם מספר תושבים דומה. בלונדון היו ב 2010 רק 123 מעשי רצח ושיעור הרצח היה 1.5 (שיעור השחורים 13% שחורים אפריקאים רק 7%) בניו יורק היו באותה שנה 534 מעשי רצח, שיעור של 6.5 (שיעור השחורים 25.5%) ברובעים האלימים ביותר של לונדון כמו למבת' (שיעור השחורים 25%, כמו ניו יורק) שיעור הרצח עדיין רק 3.2- כחצי משיעורו בניו יורק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאנשים הורגים, השאלה היא אם אנשים עם אקדחים הורגים יותר מאנשים עם אייפונים. אגב, אמנם ענין ההתאבדויות הוא נושא אחר, אבל המסקנה מהנושא הזה (אנשים עם גישה נוחה לנשק נוטים לביצוע מוגבר של מעשים אלימים1) עשיה להיות רלבנטית גם לנושא שלנו. 1 כלפי עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שראינו, אנשים הורגים גם עם סכינים, גרזנים, מכוניות, ואפילו חבלי סנפלינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל לא מייתר את השאלה העיקרית בפתיל הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהינתן זמינות כלי נשק, מי שרוצה להרוג ישתמש בהם. בהיעדר כלי נשק, מי שרוצה להרוג ישתמש בכלים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין ההתאבדויות מפריך את התיזה הזאת. אתה מוזמן להעלות תיזה חדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק מפריך? אין דין התאבדות כדין רצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לשיטתך זמינות היא לא פקטור, סביר שהיא גם לא תהיה פקטור בהתאבדויות. הרוצים להתאבד לא פחות נחושים מהרוצים להרוג, סביר אפילו שיותר. ובכל זאת, העובדות מראות שהזמינות כן מעלה את מספר ההתאבדויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין ההתאבדויות אינו רלבנטי, מכיוון שהמניעים והשיקולים של אדם שרוצה להתאבד שונים בתכלית מאלו של אדם שרוצה לרצוח, ולכן לא ניתן להסיק מאחד לשני. לפי ההגיון שלך אפשר גם לבדוק מה הקורלציה שבין זמינות הנשק לנפוצות הציד (למטרות מזון, מסחר או הנאה כאחד), ומכאן להסיק מסקנות לגבי רצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב אחרת. אבל נראה לי שמאחר ושנינו לא מביאים נתונים חדשים ותומכים, נישאר בזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-1996 אחרי שאדם חמוש רצח 35 תיירים ופצע 23 ממשלת אוסטרליה העבירה חוקים להגבלת נשק. הממשלה קנתה מהציבור 600,000 רובים (כחמישית מסך כלי הנשק), אסרה על מכירת נשק פרטית, חייבה שכל כלי נשק ירשם ותינתן סיבה ממשית להחזקתו. מספר מקרי הרצח ביריה ירד ב- 59% והתאבדויות ביריה ירדו ב- 65%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, נתונים מרשימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מדייק. לפי הקישור שלך עצמך, ממשלת אוסטרליה לא אסרה על כלי נשק בכלל אלא רק על רובים אוטומטיים וחצי-אוטומטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אחת כמה וכמה. קל וחומר. אדרבא!1 ___________ 1- מי שהמורה מינה לא קופצת לו לראש עבר ילדות עשוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה זינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אחת כמה וכמה? אני מקווה שהיא הנותנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככתוב, איסור על מכירה פרטית, לא על החזקה בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אפילו הגבלה חלקית של אחזקה ומכירת נשק הורידה את שיעור הנפגעים בכמעט 60%? מרשים עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שזו הסיבה. הרבה יותר קל להתאבד עם אקדח מאשר עם רובה. יתר על כן, היותו של רובה חצי אוטומטי או אוטומטי היא חסרת משמעות לחלוטין במקרה של התאבדות (הרי מספיק כדור אחד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכל להצביע על שינוי גדול אחר שהוביל לירידה של כמעט 60% במספר הנפגעים (הנח כרגע את מספר המתאבדים בצד)? גודל השינוי כגודל התוצאה הברוכה והוא מעיד על הגורם: הפחתת מספר הנשקים בידי האזרחים. אם אינך יכול להצביע על גורם מקביל בגודלו שהוביל לשינוי, מדוע קשה לך להאמין שזו הסיבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסביר לאט כדי שתביני מהר: התאבדות בעזרת רובה היא הרבה יותר נדירה מאשר התאבדות בעזרת אקדח, על אחת כמה וכמה התאבדות בעזרת רובה אוטומטי או סמי-אוטומטי. הממשלה האוסטרלית אסרה על מכירת רובים אוטומטים וסמי אוטומטים, אך לא על מכירת אקדחים, ולכן קישור של הירידה במס' ההתאבדויות דווקא לצעד זה נראה לי קלוש. יתר על כן, בארה"ב, פחות או יותר באותו פרק זמן (בין 1993 ל2000) היתה ירידה של כשליש במס' ההתאבדויות ע"י כלי נשק, ללא שינוי מקביל בחוקי הנשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לכן שאלתי (ואף בקשתי שתניח בצד את ההתאבדויות. האם קראת את תגובתי?)ולא ענית אם יש הסבר אחר, פרט לשינוי המדיניות באוסטרליה לירידה המרשימה, 60%! במקרי הרצח כמתואר בתגובה 669316? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שבאותה תקופה היתה ירידה מרשימה גם כן, של כ30% במקרי ההתאבדות, בארה"ב (שבה לא נאסרה מכירת נשק אוטומטי) מחלישה את הנחרצות של התיאוריה שלך. דרך אגב, לדן אריאלי יש תיאוריה לפיה הירידה הכלל עולמית במקרי רצח והתאבדות (ובכלל בפשיעה אלימה) בשנים הללו נובעת מעליית הפופולריות של הגלולה 20 שנים קודם לכן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השורה השניה שלך, האם בתקופה המדוברת נמנו פחות צעירים (שהם קבוצת סיכון להתאבדות ולמעורבות בפשע)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות צעירים שהוריהם לא רצו בהם מלכתחילה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שאתה מתכוון לדן אריאלי הגלולה? הטענה הזאת נשמעת כמו העתק של הטענה של לויט והפלות בהתאמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יכול להיות, אני לא זוכר אם ראיתי את התיאוריה בפריקונומיקס או ב''לא רציונלי ולא במקרה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שהתחלת להגיב כאן לפני שקראת את כל המאמרים באתר? פשוט שערוריה. הנה, מתוך דיון 2520 ("שעה קלילה על כלכלה"): "לוויט טוען כי גורם חשוב, שנעלם עד כה מעיניהם של הקרימינולוגים והסוציולוגים, הוא הלגליזציה של ההפלות בארצות־הברית ב-1973: הילדים הבלתי־רצויים, שלידתם נמנעה בזכות פסק־הדין המפורסם "רו נגד ווייד", היו מועדים יותר מאחרים להידרדר לחיי פשע עת היו מגיעים לגיל המתאים בתחילת שנות התשעים, והירידה בפשיעה משקפת את היעדרם." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן חטא גדול חטאתי. ועכשיו אחרי שקראתי, הרשה לי לצטט משפט שרלבנטי מאוד לענייניו: "הסיכוי של ילד למות בטביעה בבריכה הוא גבוה בערך פי מאה מהסיכוי למות כתוצאה ממשחק בנשק, אבל הורים מוטרדים הרבה יותר כשילדם מבקר חבר שבביתו אקדח מאשר כשהוא מבקר חבר שבביתו בריכת שחייה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק מה שאני אומר בדיון המקביל על הפיגועים ותאונות הדרכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בריכת שחייה היא סיכון גדול לילדים. עם זאת, סביר להניח שתפוצת האקדחים בבתי חברים בארה''ב היא פי מאה לפחות מתפוצת הברכות. נראה לי שהורים לילדים בארה''ב צריכים להיות מאד מוטרדים כמעט כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהפגם הלוגי במשפט שציטטת ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, ולא לשכוח את תגובה 588986. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שכחנו ולא סלחנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ המצב הוא לא שאדם מחליט להתאבד ואז הולך ומברר איזה כלי נשק הוא יכול לקנות כדי להוציא את זה לפועל, אלא שהזמינות של כלי ההרג גורמת ליותר אנשים לבצע את המעשה ברגע של חולשה (או של אומץ, או של טמטום או של נחישות - לא ממש משנה כרגע); אנשים שכאשר הנשק אינו תחת ידם פשוט מתחרטים. זה שנאסרה החזקת רובים פשוט הביא להפחתה במספר הכולל של כלי הנשק - כי רק חלק ממי שרצה רובה יקנה אקדח - וזאת היא הסיבה לירידה השימוש אלים בכלי נשק מכל סוג. או לפחות כך אני משער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שאנשים מחליטים להתאבד ואחר כך בוחרים דרך. אם הספונטניות היתה הורגת בקנה מידה משמעותי עדיף היה לאסור על תנועת רכבים, מטוסים ורכבות (טרם שמעתי על מתאבד שהטביע כלי שיט) כי התנגשות, דריסה או התרסקות זמינים בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות חלק מהאנשים לא "מחליטים" להתאבד במובן בו אנחנו מתיחסים למילה "מחליטים" בד"כ, אלא חיים במקביל עם הרצון להתאבד שבא והולך ועם הרצון להמשיך לחיות. ככל שיש לאלה יותר אמצעים זמינים להתאבד, כך גדל הסיכוי שה יממשו את החלק הבלתי רברסיבילי של המשוואה באחד מאותם רגעי חולשה (אומץ.. וכד'). מסיבה זאת לא רצוי שתהיה לטיפוסים מסויימים גישה נוחה לגלולות שינה, למשל (לצערי אני מדווח על זה ממקור ראשון: כספת ביתית נקנתה רק לאחר נסיון אובדני של מישהו), אקדחים ואפילו חלונות בקומה גבוהה ללא סורגים. נכון, כל מי שנחוש בדעתו להתאבד יצליח לעשות זאת, אבל אצל לא מעטים זאת יותר החלטה רגעית. אם כדי למנוע התאבדות של כמה אנשים בודדים אתה מוכן לאכוף הפסקת תנועת מכוניות, מטוסים ורכבות אתה אדם הרבה יותר טוב (וטיפש) ממה ששאר התגובות שלך מראות. נמר של נייר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטטיסטיקה שנוגעת לגבי הדרכים שהובילו למעשי התאבדות "מוצלחים" לא מפורסמת למיטב ידיעתי והניתוח המסוייג שלך לא סותר את מה שאמרתי. רצון ן\או החלטה יכולים לבוא וללכת ואפילו להתיישב לצד רצון או החלטה שסותרים אותם. "מעכשיו בלי סופגניות, כן? " "מבדיח, אחרונה וזהו." הנקודה שעסקה בכמות המתאבדים ביחס לאוכלוסיה תקפה גם במדינות שבהן הפשיעה קשה וההגנה העצמית לצד ההרתעה שבנשק חם נדרשת ומצילה חיים. בארץ הקודש כשגנב (לא משנה המוצא) נכנס לבית, משערים שיסתלק עם המפתחות של הרכב הסלולרי והארנק כמו רוב הגנבים בציון. מיעוט קטן וחריג מנצל את ההדמנות לאונס ורצח. בדטרויט ויוהנסבורג המצב קצת שונה. הפשיעה הקשה שמתחילה בשוד ומסתיימת בטרגדיות שכיחה בהרבה ולכן אפילו גאונים מעדיפים להחזיק דו-קני מאשר לנסות לחייג ולהמתין לניידת הקרובה לאזור. משתתף בצערך, חג שמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אני יכול לאשש את דבריך. כשהייתי במעונות בשנה ב' היה לי שותף שהיה לו רקע נפשי מסוים - אני לא הייתי מודע לזה כלל. בזמן חופשת הסמסטר הוא נקלע למשבר בגלל כשלונות במבחנים ונטישתו ע"י חברתו. המשפחה שלו דאגה שמישהו יהיה אתו בבית סביב השעון, אבל הוא ניצל רגע של חוסר תשומת-לב, רץ לקומה העליונה, הוציא את האקדח של אבא ממקום מחבואו וירה בעצמו. אילו לא היה לו אמצעי שמאפשר לגרום מוות בזמן קצר כל-כך יתכן שהוא היה עמנו עד היום. אגב, פעם ספרתי והגעתי למסקנה שהתאבדויות הן גורם המוות הלא-טבעי המוביל בין אנשים שהכרתי, יותר מתאונות דרכים וממוות בפיגועים/קרב. ספירה חוזרת מעלה את האפשרות שהמחבלים נמצאים ביתרון על המתאבדים, אבל כך או אחרת אני תוהה אם אצל אחרים כאן התוצאות המקבריות דומות לשלי (הנה סקר איילים בלי אופציה הומוריסטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזה הרגע הסתיים דיון בסוגיה ברשת ב' שכלל מנהל של בית חולים פסיכיאטרי (לא שמעתי את הדיון מתחילתו ולכן איני יודעת במי מדובר) והוא ציין שהקטנת זמינות האמצעים מקטינה משמעותית את מספר המתאבדים. גידור של מקומות ''אהובים'' על מתאבדים בארה''ב הוביל לירידה במספרם. על אחת כמה וכמה הרחקת נשקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזה נראה כאילו אני מנטפק אותך למוות, אבל אל תקחי את זה אישית. כשאת מסימת את התגובה שלך במשפט "על אחת כמה וכמה הרחקת נשקים" זאת הרי תוספת שלך לדברי אותו רופא, אבל הקורא התמים עלול לקבל את הרושם שאת מתכוונת להגיד שאותו מנהל בי"ח הוא שאמר גם את המשפט הזה. מכאן ועד ל"שקרנית סמולנית שאל-תשאלו-מה-היא-עושה-עם-ערבים-ואיך-אמא-שלה-מתפרנסת" הדרך קצרה ולא מומלצת - אין אפילו נוף יפה. וכדי להוכיח את נקיון כפי אעבור בשתיקה על אותו "נשקים" משוקץ שטוב היה לו לא להיוולד (יחד עם "רכבים" תאומו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הרגת אותי. אבל אני לא לוקחת זאת אישית.) חשבתי שהדבר ברור. באמת צריך ללכת על ביצים? התרגלתי ל"סמולנית...." רק אל תכניס(ו) את אמא שלי לעניין. בבקשה דבר, מה רע בנשקים/רכבים? שאלמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם הורגים :-) וברצינות, זאת פשוט גחמה של מי שהעביר את מרבית חייו עם "כלי נשק" ו"כלי רכב" וקשה לאוזניו הקשישות להתרגל לצלילים חדשים גם אם הם תקינים בהחלט. אם לשאול ביטוי שמערב חוש אחר, הייתי אומר שהם כשרים אבל מסריחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מקשר למאמר שמראה שלא רק שהביטויים הנ"ל כשרים, אלא אף כשרים מדאורייתא, אז על מה ולמה אתה מתלונן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית יודע על כמה דברים מ"אורייתא" אני מתלונן לא היית שואל את השאלה הזאת. אתה חושב שאני אתחיל לאהוב את "קוֵיתי" בגלל הענבים שנרקבו לחברר ההוא של ישעיהו, או שאני מחבב את מפזרי "שתי שקל" לכל עבר בזכותו של איזה זוג דובים מקראיים? גם אם היתה מצווה מפורשת באורייתא לחרוק עם גיר על לוח (אני יודע? אולי "כי חרקים הייתם בארץ מצריים", לא היה בה כדי לבטל את הצמרמורת שזה עושה לי. הנה משפט חביב שקראתי אצל תמר עילם גינדין: "אי אפשר להכשיר כל שרץ רק מפני שהוא קיים גם בתנ"ך או בלשון חכמים, כי רוב השרצים קיימים שם." הייתי מוסיף עוד מילה או שתיים משלי על שרצים ועל תנ"ך אבל אולי נשאיר זאת לפעם אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקדמיה עושה עם המקורות מה שהיא רוצה. כשהיא רוצה להכשיר עבירות בניה אז כמו ועדה מקומית בראשות סגן ראש העיר מהמפלגה המקורבת היא תמצא כל תקדים דחוק כדי להכשיר. כשהיא רוצה לעשות ההפך, אז היא תקבע שאת המלים ''אלהים'', ''מאד'' ו-''כהן'', למשל, יש לכתוב עם ו' אפילו כאשר מנקדים אותן - אף שכל אחת מהמלים האלה מופיעה בתנ''ך (שכמובן אינו מנוקד) מאות ואלפי פעמים ללא שום צורך ב-ו'. לזכותה ייאמר שהיא מוכנה ברוב טובה לאשר לאלה ששם משפחתם הוא ''כהן'' להמשיך לאיית את שמם ללא ו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין ההרגל מעניין. ישנם מצבים בהם נוח לי להשתמש במלה: "רכב" או "מכונית" ובהקשר אחר במלה: "אוטו" ואוי לאזניים שכך שומעות, לפעמים ב"אוטואים" מסיג הגבול. אתה יכול להתנחם בעקביות שבהרגליך במקום הגחמנות חסרת הכללים שהיא מנת חלקם של אחרים. מנשק(נ)ים רצוי להתרחק. (למרות שהם הורגים אותך ברכות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מחבקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתכת? על אחת כמה וכמה. מפאת כבוד המקום ולשם מניעת הדרדרות הדיון עוד יותר, אמנע מלפרט את האסוציאציה הנובעת מההקשר שעלתה בי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אבל מגוון מרשים ומפתיע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכירו, מאיה - גוגל תמונות, ולהיפך. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אתה אחלה שדכן. סומכת עליך שוידאת שהוא ממשפחה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה טובה, הכי טובה. וגם חשבון הבנק שלו מרשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מדברים על קשרי עבודה, כן? ואני לא נערה (פחחח... היו זמנים) חומרנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, במקרה הזה אני לא בטוח שאני ממליץ, הוא נוטה להיות כל הזמן במוד חיפוש :-/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אסתפק ביחסי ידידות קורקטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כיוונתי לאסוציאציה אנלוגית לזאת בה השתמשת, כולל ה-(נ) . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לקחתי צעד אחורה, לעולם שהתגלם בתמונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהרה, אני לא טרחתי לגלול מטה, כך שנחשפתי רק ל10 התמונות הראשונות. אחרת ייתכן והייתי שוקל מחדש את צעדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנ''ל ובפרט למראה עגלות התינוק וזוג הדובים החמוד. (גללתי לאחר שליחת התגובה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמצעים להתאבדות נמצאים בכל מקום ורובם אינם נקראים כלי נשק. מי שרוצה למות ימצא דרך. גם לגבי הקטלניות אני לא משוכנע שאקדח הכי יעיל. בנוסף אני לא רואה במנהל מוסד פסיכיאטרי כאוטוריתה לשפיות או כמישהו שיציג עמדה נייטרלית וגם לא וכנ"ל לגבי עורך התכנית. בתקשורת האג'נדה והסיפור חשובים יותר מהאנשים ומהאמת. יש ארגונים שעוסקים במניעת אובדנות. הם מכירים את הנתונים יותר טוב מכולם וזועקים בכאב שזוכה להתעלמות מהממסד והתקשורת. אני מסכים שהספונטניות לצד הגירוי האסוציאטיבי מנוכחותו של נשק זמין עלולים להעלות את הנסיונות, אבל : 1. בכמה אחוזים בדיוק זמינות הנשק מעלה את כמות הנסיונות? 2. האם בקרב אלה ששומרים על הנשק בהתאם להנחיות הבטיחות (כספת, נוקר ותחמושת מופרדים) הנתונים דומים? אם יתברר שבארץ שלאזרחים מותר להחזיק נשק ורובם שומרים על נהלי בטיחות אחוז הנסיונות גבוה ב 20% -נראה שכדאי לאסוף נשקים ולבדוק עוד 5 שנים מה קרה. אם גבוה רק ב-10%, סביר שבהעדר הרתעה והגנה הנזק מפושעים חמושים יעלה על התועלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מי ששומרים על הנשק בצורה כזו כל הזמן לא מסתובבים איתו ולכן הוא גם לא זמין עבור הגנה ועבור התאבדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי שרוצה למות ימצא דרך" זה משפט נכון רק בחלקו. כל אנשי בריאות הנפש (ואנשים שעוסקים במניעת האבדנות אינם חולקים על העובדות הללו) ששמעתי במשך שנים (כך גם במחקר המצורף שבדק את הנתונים)אומרים שאחוז מסויים, קטן בחלקו היחסי, ישוב וינסה להתאבד ולבסוף יצליח. מרבית המנסים להתאבד ונכשלים (ורוב המנסים להתאבד נכשלים) נשארים בחיים. מכאן שזמינות של נשק קטלני, לעומת כדורים או אמצעים אחרים שכושלים (כטביעה, סליחה ומחילה על המקאבריות, ואכילת סופגניות) תגדיל את שיעור ה"מצליחים". לגבי איסוף הנשקים, זכור לי (ודברנו על כך כאן בעבר) שכאשר נאסר על שומרים, מאבטחים וכ"ו לקחת את נשקם לביתם, ירד מספר הנשים שנרצחו ע"י הבעל. לגבי ההנחה שבשורה האחרונה, בעיני לא סביר בכלל שכן מספר הפשעים "הביתיים" (לא מדובר כרגע בטרור) שנבלמו ע"י המחזיקים נשק בביתם, זעום. במחקר המצורף שעקב אחר המנסים והמצליחים להתאבד בתקופה של 7-11 שנים שנים, מתוך 900 מנסים, 400 ניסו שוב. יותר מחצי לא שבו לנסות ובניגוד לשיעורי ה"הצלחה" באמצעים אחרים שהם נמוכים למדי, בתלייה (80%) ובנשק (100%) ה"הצלחה"גבוהה במובהק. לא ניתן לאסוף חבלים מבתים אבל בהחלט ניתן להקטין ולהגביל את מספר כלי הנשק (שכ"ג, בשבילך..) שאזרחים יורשו להחזיק. השיטה ש"עובדת" תמיד: נשק חם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-2007 מדינת מיזורי ביטלה את הדרישה לבדיקות רוכשי אקדחים. בשנה הראשונה אחרי הביטול עלה מספר הרציחות בנשק ב-34% ומספרם נשאר גבוה גם בשנים הבאות, בעוד שמספר הרציחות באמצעים אחרים לא השתנה. בנוסף, מספר ההתאבדויות עלה. המשמעות היא כ-50 רציחות ו-60 התאבדויות נוסםות בשנה. באותן שנים קונטיקט חוקקה חוק הפוך למיזורי, המגדיל את הבקרה והפיקוח על מכירת כלי נשק. מספר הרציחות בכלי נשק ירד ב- 45%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היחיד שמוכח הוא שכאשר יש יותר נשק יש יותר תאונות נשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני 20 שנה ה-CDC ערך מחקר ראשון על הקשר בין אחזקת נשק ע"י הציבור ואלימות. ה-NRA נזעק מיד ולחץ על נציגיו הרפובליקנים לבלום את המחקר. הם הוסיפו לחוק סעיף האוסר על ה-CDC לערוך מחקרים כאלה בטענה שעצם המחקר מהווה "הגבלה על החזקת נשק". בתוספת, הם קיצצו בתקציב ה-CDC. במהלך השנים הסעיף הורחב גם ל-NIH, מרכז הבראיות הלאומי. במשך הזמן נעשו נסיונות לביטול הסעיף, וגם יוזמו הרפובליקאי חזר בו. למרבה האירוניה, כמה שעות לפני הטבח בסן ברנדינו חברי הקונגרס הרפובליקנים ולחץ ה-NRA מנעו פעם נוספת נסיון לביטול האיסור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מועמדים רפובליקנים מקיימים הגרלות בקרב מי שנרשם כתומך. הפרס הראשון שגרג ברופי מציע, רובע סער מסוג M&P15. ה-NRA מקיימת הגרלות נשק מאז שנות ה-1980 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכירות כלי נשק בארה"ב בעליה. כל פעם ארוע טבח ורצח גורם לעליה חדה במכירות, וגם אחרי שאובמה נבחר היתה עליה חדה מפחד שהנשיא ישלח שוטרים להחרים כלי נשק ולכן צריך להתגונן מפני האיום על הזכות החוקתית להחזקת נשק. יש גם עליה בפופולריות של תיקי גב לילדים שהם גם אפוד נגד כדורים. לחגיגה מצטרפת חברת "ערוץ אחריות חברתית" (Social Responsibility Network) שתשיק בינואר הקרוב ערוץ קניות GunTV המיועד למכירת כלי נשק ומוצרים נלווים בסגנון ערוץ הקניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
50,000 איש חתמו תוך שבוע על העצומה שדורשת לפי הזכות החוקתית להכניס נשק לוועידה הרפובליקנית הארצית בקליבלנד. השרות החשאי התנגד, והמועמדים הרפובליקנים לנשיאות - תומכים נלהבים בהחזקת נשק ונשיאתו "למקרה שצריך" - בחרו לא להתערב. מחבר העצומה אמר אח"כ בראיון שהוא רצה לחשוף את ההתלהבות הצבועה של הרפובליקנים שנעצרת כאשר מדובר בעצרות בחירות המוניות שהם עצמם משתתפים בן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זה מצחיק שמדברים על "הזכות לנשיאת נשק" בלי להתייחס בכלל לדקויות ולפרופורציות. זה דבר אחד לאפשר לכל אזרח בגיר ושפוי, ללא עבר פלילי, שרוצה בכך - להחזיק אקדח (לא מכונת יריה, אקדח, ולא יותר מאחד לאדם) תוך חיוב באימונים שנתיים ובביקורות אחת לכמה זמן. זה דבר אחר לגמרי למכור קלצ'ניקובים לכל דורש כאילו מדובר במחבטי טניס. התיקון השני לחוקה מדבר על הזכות לשאת נשק, למיטב ידיעתי הוא לא מפרט בדיוק למה הכוונה ב"נשק". איך החליטו את זה? למה עוזי כן אבל מטול רימונים לא? ואם בא לי להחזיק בחצר טנק פועל? או סוללת תותחנים? אפשר פשוט להחליט שבנשק הכוונה לאקדחים בלבד, וזה לא יהיה בלתי חוקתי יותר מהפרשנות הנוכחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הזכות לשאת נשק נועדה לתת אפשרות לאזרחים להתעמת עם השלטון, אקדחים לא נותנים מספיק כוח אש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ועוזי כן? אם אובאמה יקום על צד שמאל מחר ויחליט לטבוח בבני עמו, כמה רדנקס חמושים בקלצ'ניקוב זה מה שיעצור אותו? ואם המטרה היא לתת לאזרחים להתעמת עם השלטון, למה לא לתת לאנשים להחזיק סוללות ארטילריה ועתודות שריון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. עוזי עדיף בהרבה מאקדח. אם השלטון צריך להתמודד עם מיליציות חמושות, מיליציות חמושות בעוזי מסוכנות לו בהרבה מאשר כנופיות אקדוחנים. ב. לא מדובר על כמה רדנקס, מדובר על תפוצה רחבה ביותר של נשק. היפנים התייחסו לתפוצת הנשק באמריקה כששקלו פלישה לחוף המערבי במלחמת העולם השניה. דבר כזה לוקחים בחשבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שעוזי עדיף מאקדח. אבל זה כמו להגיד שאם אתה מתמודד לבדך מול להקת אריות מורעבים, עדיף שתהיה לך ביד סכין מאשר קולפן תפוחי אדמה... נכון, אבל סביר להניח שגם הסכין לא ממש תציל אותך. אם אובאמה יחליט לטבוח בבני עמו סביר להניח שהוא יעשה זאת באמצעות מטוסים ופצצות. ושוב, עוזי עדיף מאקדח, סוללה ארטילרית עדיפה על עוזי, למה לא לאפשר בעלות פרטית על ארטילריה? איפה הגבול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר באדם המתמודד לבדו. כשכל הנשק מרוכז בידי השלטונות, השלטונות יכולים להטיל אימה באמצעות כוח קטן יחסית שאצלו נמצא הנשק. כשמספר האזרחים החמושים כפול ומשולש ממספר אנשי כוחות הבטחון, למרות שלכאורה לצבא יש את החימוש והציוד, האזרחים יכולים להשתלט על בסיסי צבא ולהתחמש טוב יותר, הצבא מאבד את העורף שלו, שבלעדיו צבא לא יכול להתקיים. לגמרי לא פשוט. תראה מה קורה בסוריה, לדוגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. והאמריקאים התייחסו להתנגדותה האפשרית של כל האוכלוסיה היפנית כשהם תכננו לפלוש ליפן. ולהבדיל, גם באוכוסיה הבריטית היו באותה תקופה הרבה ותיקי קרבות, ולכן האיום של צ'רצ'יל ''נילחם בהם על החופים'' וגו' לא היה סתמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין וותיקי קרבות והתנגדות של אוכלוסיה מקומית שהסליקה קצת נשק, לאוכלוסיה שבה בחלק גדול מהבתים יש כלי נשק, ואנשים שיודעים להשתמש בהם ברמה כזו או אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "כמה רדנקס חמושים בקלאצ'ניקובים". אזרחי ארצות הברית מחזיקים ברשותם 110 מליון רובים ו86 מליון רובי ציד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבא ארה''ב חמוש במטוסי קרב, זה לוקח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאתה רואה בסוריה השכנה, לגבור על מרי אזרחי חמוש ונרחב עם מטוסי קרב זה לא כל כך קל. בין השאר, למשל, כי קשה לך מאד עם מטוס קרב לפגוע באזרח חמוש ברובה ולא בשכן שלו. וכשאתה בכל זאת מפציץ אותו ופוגע בשכן, זה נוטה להפוך גם אותו לאזרח חמוש ברובה שמופנה נגדך. הממ, זה נשמע מוכר קצת, אפס1. 1 פ' דגושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשני הצדדים שם יש ספקי נשק חיצוניים. המלחמה שם החלה כשחלק לא מבוטל מהצבא הממשלתי ערק על רוביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שקורה כשהצבא נלחם בעם. העם הוא העורף של הצבא, ולצבא קשה להתקיים בלי העורף. כשחייל צריך לירות במשפחה ובחברים שלו, הוא עורק ומצטרף אליהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |