|
||||
|
||||
אם היית יודע על כמה דברים מ"אורייתא" אני מתלונן לא היית שואל את השאלה הזאת. אתה חושב שאני אתחיל לאהוב את "קוֵיתי" בגלל הענבים שנרקבו לחברר ההוא של ישעיהו, או שאני מחבב את מפזרי "שתי שקל" לכל עבר בזכותו של איזה זוג דובים מקראיים? גם אם היתה מצווה מפורשת באורייתא לחרוק עם גיר על לוח (אני יודע? אולי "כי חרקים הייתם בארץ מצריים", לא היה בה כדי לבטל את הצמרמורת שזה עושה לי. הנה משפט חביב שקראתי אצל תמר עילם גינדין: "אי אפשר להכשיר כל שרץ רק מפני שהוא קיים גם בתנ"ך או בלשון חכמים, כי רוב השרצים קיימים שם." הייתי מוסיף עוד מילה או שתיים משלי על שרצים ועל תנ"ך אבל אולי נשאיר זאת לפעם אחרת. |
|
||||
|
||||
האקדמיה עושה עם המקורות מה שהיא רוצה. כשהיא רוצה להכשיר עבירות בניה אז כמו ועדה מקומית בראשות סגן ראש העיר מהמפלגה המקורבת היא תמצא כל תקדים דחוק כדי להכשיר. כשהיא רוצה לעשות ההפך, אז היא תקבע שאת המלים ''אלהים'', ''מאד'' ו-''כהן'', למשל, יש לכתוב עם ו' אפילו כאשר מנקדים אותן - אף שכל אחת מהמלים האלה מופיעה בתנ''ך (שכמובן אינו מנוקד) מאות ואלפי פעמים ללא שום צורך ב-ו'. לזכותה ייאמר שהיא מוכנה ברוב טובה לאשר לאלה ששם משפחתם הוא ''כהן'' להמשיך לאיית את שמם ללא ו'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |