 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחשק תאוותני ממש, מתעורר באנשי אוסלו לומר- הנה גל הטרור הנוכחי הוא הוכחה לכך ש''ניהול הסכסוך'' נכשל. ''ניהול הסכסוך הפך לסכין בגב האומה'' אומר הרצוג. ניהול הסכסוך יעלה בדמים, אומרת פעילת ארגון שמאל, ודוחפת עוד פמפלט על אודות פרופסור אגבריה. בניית שכונת הר חומה הפכה את הסכסוך לדתי, לא פחות מזה כותב איזה אוויל ששמוהו פרשן בטלוויזיה. ניהול הסכסוך אינו מדיניות, אינו תכנית מדינית, אינו מחלוקת מדינית, אלא הוא פילוסופיה. הוא פילוסופיית הנגד שקמה לפילוסופיית אוסלו אשר טיפשה את האזרחים עד העצם, להבטיח באמצעות עיסקה מדינית, איזה פיתרון אשר לא רק יפתור איזו איבה קמאית, אלא את כל מצוקות הקיום הקשורות בחיים החברתיים והפוליטיים. שתעטוף את המציאות בהגנה, והנה נשוב כולנו אל הרחם. יספור אדם כמה הבטיחו לו באמצעות אוסלו. איראן, אזורי, אסטרטגי, כלכלי, חברתי, תנועת החרם, האנטישמיות, המרמרה, אירופה, ארצות הברית, דאעש, טרור ומה לא. פילוסופיית ''ניהול הסכסוך'' אינה נגד שיחות מדיניות, אינה נגד יוזמה מדינית, הסדרים, וכל כיו''ב. אלא שאין היא מוליכה שולל את הציבור, בהבטחות, בסיבובי דעת, במנטרות ובקלישאות ריקות מתוכן, באמונות תפלות. אומרת היא לציבור ומודיעה לו בפירוש, המציאות חריפה היא. גם יושג הסכם פוליטי כזה או אחר, למחרת היום ישובו אזרחי ישראל אל אותם גורמי יסוד אשר הופכים אותה לכזו. עד היום לא קם מי מפושעי אוסלו כדי לומר ש.. ''לא חשב על הדברים עד הסוף''. אנשי אוסלו לא אנושיים הם, ולא ייתכן שטעו. גם לאחר הקריסה הכללית שטפחה על פני יומרות אוסלו, סטרה סטירה מצלצלת באלף דרכים, לא קם מי מפושעי אוסלו כדי לומר דבר מה לציבור. לאחר שהניח כל יהבו, לאחר שהימר הימור נפסד ונפשע והניח בתוכו הנכסים הקולקטיביים של הציונות, לא נותרה לו לשמאל אמירה וגם לא זהות. הפך השמאל שאמור היה, שיכול היה, לייצג עמדה שקולה ואחראית, הפך לסמרטוטר שנטרף בידי עמותות וארגונים ''אזרחיים'' שכיום הם דוחפים פמפלטים, ולמחר יבשילו ויהיו לארגוני טרור אנרכיסטים. את מקום המרבץ שלהם ''הגדה השמאלית'' קראו בשם המרבץ של החוג האנטישמי הצרפתי מראשית המאה הקודמת. יביט אדם ויראה מהי מפלגת העבודה כיום. כנס של בעלי אג'נדות שנתקבצו מזה ומזה. יחידה אשר לא זנתה עם הפוסט ציונים ועם האנטי ציונים, שלי יחימוביץ'. יחיד בעל השקפת עולם רחבה שראוי לו להיות למיניסטר ולחבר בכנסת ישראל, הוא זוהיר בהלול. והנה רוחב ההשגה של בעלי האג'נדות. אם רק תצליח לשכנע אותנו שהערבים הם בני אדם. גילוי עבורנו ולא ידענו, שבני אדם הם הערבים. שיש בהם רופאים ומנתחים. איך לא ידענו כל זאת, ובאה.. הלזו, והאירה את עינינו. מעבר לציניות והעמדת הפנים לכאורה ביחסי יהודים ערבים, יש הבנות של אמת. כשבארצות הערביות מתחולל קטל ברוטלי, כאן, אין מתפתים לאידיאולוגיות קיצוניות. וזה כולל את כולם ללא הנחות. הערבים אינם נטע זר, אינם ''בעיה''. כשם שאין ''לגרש'' אותם, כך אין לנסות ''לאסרל'' אותם, או ''לאזרח, אותם, היינו להגדיר אותם הגדרה אזרחית חסרת זהות. הערבים- ישראלים הם על פי דרכם. אין זהות שאין בה שניות, אין זהות שאין בה סתירות וניגודים. זו ההכרה שמאפשרת את הקיום המשותף. מי שינסה ''לנתח'' -''יהרוג את החולה''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם שמעת, אבל יש לנו כבר כמה שנים ראש ממשלה ששמו נתניהו. הדברים הללו קרו במשמרת (הארוכה) שלו. אבל מצד שני, הוא היה צריך את הלחץ הזה כדי להתחיל לפעול עם קצת שכל (כמו במקרה מנהרת הכותל, שאז רק מהומות חסרות בסיס שכנעו אותו לפגוש את ערפאת). לפחות הוא פתאום היה הראשון לגלות שמלבד סלע קיומנו אנחנו צריכים גם קצת תמיכה בינלאומית כדי לעבור את המשבר הזה בשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמרת שקדמה למשמרת של נתניהו הייתה נוראה וקשה הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תגובה מהסוג של "הוא התחיל". השאלה הבסיסית היא למה בכלל הגענו למצב הזה? לדוגמה: למה רק לפני שלושה שבועות (בערך) עוד שר בממשלה היה יכול לעלות להר הבית והצהיר שם הצהרות מתלהמות, בניגוד להבטחות שנתן נתניהו למלך ירדן לפני שנה (כדי לעזור להרגיע את הסיבוב הקודם של המתיחות סביב הר הבית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי עולם הערכים שלך לשר ישראלי אסור לעלות להר הבית בגלל שהוא טמא, והצהרה מתלהמת היא: "איני טמא. מותר לי לעלות להר הבית, ערש היווצרות עמי". לי יש עולם ערכים אחר, ואני גם בטוח שאצלכם האלימות כנגד יהודים היא ערך בפני עצמו, ואין לכם בעיה למצוא תירוצים, "אל אקצה", "כיבוש" או כל מילה אחרת. טבח חברון לא היה, גם במוצהר, לא בגלל "כיבוש" ולא בגלל "אל אקצה". הטובחים כבר מצאו מילים מתאימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא טבח חברון כן היה, כביכול, בגלל אל-אקצה. חאג' אמין אל חוסייני יצא בהסתה שהיהודים עושים משהו או זוממים משהו, נגד אל-אקצה, וזה גרם לטבח. זאת למרות היהודים אז ממש לא עשו כלום, אפילו לא עלו להר הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, נתניהו היה זה שהבטיח. אם לנתניהו לא הייתה בעיה, למה הוא הבטיח? ולא מדובר על מניעת עליית יהודים. מדובר על הימנעות משינוי הסטטוס קוו והימנעות מהצהרות באותו כיוון. הצהרה מהסוג של "זכותי להתפלל כאן" (כשהיא מגיעה משר בממשלה, שיכול לפעול למימוש הזכות הזו) היא אמירה משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להביא קישור או ציטוט מה בדיוק הבטיח נתניהו למלך כדי שאוכל להגיב. מכל מקום אם הוא הבטיח שלא יתיר ליהודי להתפלל על הר הבית אני מגנה את הבטחתו זו כי זאת פשוט בושה וחרפה, אבל אין לי ספק שההבטחה הזאת אם הייתה ואולי הפרתה לא הם שגרמו לאלימות שמגיעה כפי הנראה היום לשיא שאני מודה שלא שערתי כמוהו בחלומותיי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? נתניהו טורח להבהיר לכל העולם ואשתו שהסטטוס קוו בהר הבית לא השתנה. דהיינו שכניסת יהודים לשם מותרת, אך תפילתם שם אסורה. זה בכלל לא חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ואומר שאם כוונתו באי שינוי הסטטוס קוו היא שליהודים אסור יהיה להתפלל על ההר, אני מתנגד להבטחתו, ואני גם חוזר ואומר שלומר שהפרת הבטחה ממין זה כזו או אחרת היא הסיבה להשתוללות המטורפים האלה, זו שטות מוחלטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע למה לא שיערת אלימות שכזו בחלומותיך. כבר כמה שנים שמספרים ומזהירים שהאינתיפאדה כבר כאן, שיש עשרות מקרים של ידויי אבנים ובקת"בים כל יום. אנשים נפצעו למכביר, כמה מהם נרצחו ובצד הישראלי עשו כל מאמץ להשתיק ולמזער את הרושם, לא לומר שמדובר בגל טרור ולא לכבות את האש כשהיא עוד "קטנה". אותו דבר כמו עם הרקטות מעזה, כשהערבים רואים שלא מטפלים בהם בכוח, כשלומדים לסבול את הטרור היומיומי שלהם, הם משתדרגים ומסלימים את המצב. אם אפשר, למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לגבי "ואני גם בטוח שאצלכם האלימות כנגד יהודים היא ערך בפני עצמו" אולי תרצה לשוב לחשוב ולחזור בך? לא חשבתי לשתף אבל כשנרצחו 3 יהודים קראתי באייל אבל לא הייתי מסוגלת לכתוב. ופניו של אחד הנרצחים חוזרות ומלוות אותי בכאב. איננו אנטישמים וכוונתנו לטובת עמנו ואני יודעת שקשה לך להאמין לי אבל זו האמת שלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד צריך לפרש את התגובות שלי בצורה ממש ישירה. על "זכות ההתנגדות" שמשמעותה היתר פגיעה ביהודים בגלל "כיבוש" או "תקיפות באל אקצה" או בדומה לכך, שמעתי עד כה רק מפי אישים ערביים1, בעיקר חברי הכנסת שביניהם, וכשדיברתי על הצדקת אלימות כלפי יהודים התכוונתי אליהם. אבל ישנם הרבה יהודים שרואים עצמם סנגורים של הערבים, שכל הזמן רואים רק את הדברים הרעים שאנו עושים ומתעלמים כליל מדברי הסתה כגון אלה. אז נכון שכשפניתי לצפריר במילה "אתם" התכוונתי למסיתים הערבים הישראלים, במיוחד חברי הכנסת שלהם. אבל בכל זאת אמרתי "אתם" כי צרפתי להם את ה"סנגורים" התמידיים שלהם. 1 רק הערב התראיינה בתכנית של ירון לונדון (ללא קירשנבאום) ערבייה שלונדון התייחס אליה בכבוד גדול כל הזמן כ"יודעת ומבינה", והיא בפרוש דברה על "התקפות על אל אקצה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקפות על אל־אקצה לא היו. אבל משהו שבהחלט יכול להראות כמו התחלת סיפוח זוחל (כמיטב המסורת של עמותות הימין במזרח העיר) כן היה שם: רק בחודשים האחרונים סגרו את המתחם לארבע שעות ביום למוסלמים (שבע עד 11 בבוקר, למיטב זכרוני). כשיש לך ברקע התבטאויות של שרי ממשלה (ורבים אחרים) על הר הבית, לא פלא שמהצד השני פוחדים ולא פלא שגם הפחות פרנואידים די ספקנים לגבי נסיונות ההכחשה של נתניהו. זה בוודאי לא עזר להרגעת הרוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזו שמועה על הגבלת עלית מוסלמים להר הבית (הבא קישור. לא די לי ב"מיטב זיכרונך".), ויש התבטאויות של שרי ממשלה ורבים אחרים על הר הבית (ליהודים אסור להוציא משפתותיהם את צמד המלים "הר הבית"), ולכן מה הפלא שיהודיה בת שבעים חטפה אתמול סכין בבטן ? מגיע להם לבני הקופים והחזירים. זה בערך מה שאתה אומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרחקת לכת. הדם סוער אבל הרחקת מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אך איני מסוגל להבין את התופעה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי ולא מצאתי. בפרט נייר עמדה של "עיר עמים" מה־26 לספטמבר ושל עמוס הראל לשאלה דומה. השעות שאותן הזכרתי (או ליתר דיוק: 7:30 עד 11:30) מוזכרות במקומות שונים כשעות הביקור של יהודים בהר הבית. מעבר לכך, התבטאויות בנושא מצד חברי הממשלה לא חסרו (והן ממשיכות. מגדילה לעשות מירי רגב, שאם היינו מקשיבים לה כל המהומות הנוכחיות לא היו פורצות: הפיצוץ היה כבר קורה הרבה קודם). אני לא בא להצדיק את ההסתה הפרועה שיש מהצד השני. אבל משום מה, יש מי שמתעקשים לתת לה תירוצים. הגל הקודם (לפני שנה) לא שכך בגלל יד קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לומר אבל אתה פשוט חלק מההסתה הערבית ושקריה. עכשיו אני יודע בוודאות שהטענה שטענת לפיה הייתה לאחרונה איזו הגבלה על עליית מוסלמים להר הבית היא שקר1. אתה אומר את השקר הזה מבלי לטרוח לבדוק. זאת הסתה. עכשיו אתה מתרכז במירי רגב. מאד הייתי רוצה לדעת מה בדיוק אמרה ואיזו בעיה יש בתוכן דבריה, ואני מקווה שלא תביא לשם כך איזה קישור אחד לא רלוונטי ושני שאיני יכול לפתוח אותו, כמו בתגובתך האחרונה. 1 יהודה גליק שמדריך קבוצות של מטיילים בהר הבית טען באיזו תכנית בטלוויזיה לפני מספר ימים, שלאחרונה השינוי בסטטוס קוו היה דווקא לטובת המוסלמים, והוא גם פרט אך איני זוכר הפרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמירי רגב אמרה: "כמעט שנתיים היא שיגעה אותי", הוא סיפר אתמול בהתרגשות. "שוב ושוב היא נדנדה לי שאאפשר לה לעלות עם ועדת הפנים להר הבית. היא גם רצתה לפתוח פתח מעבר בכותל הקטן (קטע קיר התמך המערבי של הר הבית, המצוי צפונית לכותל וצמוד לשער הברזל). אמרתי לה 'על גופתי. את לא מבינה שהר הבית יכול להדליק לנו את כל העולם המוסלמי?'. בכל כוחי שמרתי על הסטטוס־קוו בהר מכל משמר. שש שנים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אנו חוזרים לדברים שאמרתי קודם. מירי רגב ביקשה רשות לעלות עם ועדת הפנים להר הבית, ולא קבלה את הרשות הזאת. זה ממש איום ונורא. הרי ידוע שאסור ליהודים הטמאים לעלות להר הבית. הסכין אתמול לא היה בגלל שעלתה, כי כטמאה אסור לה, אלא בגלל שבקשה רשות לעלות ברוב חוצפתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה מתעקש לפרש את דברי בצורה יצירתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שאין לי מושג על מה שקרה או לא קרה בהר הבית, אבל אתמול נחשפתי בטעות לקטע קטן בחדשות ובו נאמר, אם הבנתי נכונה, שנתניהו פנה למלך ירדן בבקשה לארגן פגישה משולשת, והבטיח שהוא פועל להשבת הסטטוס קוו בהר הבית. האם אוזני הטעוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין זאת להחזרת המצב השקט ששרר לפני המהומות. ללא קישור קשה לדעת במה בדיוק מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש הממשלה נתניהו הדגיש את מחויבותה של ישראל לסטטוס־קוו בהר הבית צר לי אך ניסיונך למצוא היכן המקום בו ממשלת ישראל בלפה לא עלה יפה. המשך לנסות ובוודאי תצליח. הרי אנחנו הרעים והם הטובים, וזה ברור. רק ההוכחה חסרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי אך לנסיונך לייחס לי כוונות זדוניות אין אחיזה במציאות. מעולם לא טענתי משהו שאפילו מתקרב ל"אנחנו הרעים והם הטובים", ואם תחפש מספיק בין אלפי התגובות שלי אני בטוח שתגלה את זה בקלות. כדי להסיר כל ספק: אני לא חושב שאנחנו רעים יותר מהפלשתינאים אלא להיפך, לדעתי החלק הארי של האשמה מוטל על הפלשתינאים, גם באופן כללי וגם ספציפית בגל האלימות הנוכחי, שלא לדבר על השיטות הנאלחות שלהם לקדם את מה שנתפס בעיניהם כמטרה לגיטימית. אאל"ט על המשבר העכשווי לא הבעתי כלל את דעתי, ובאשר לשאלה הכללית אני בטוח שיש באייל די והותר תגובות שלי שמאששות את ההכרזה הזאת - אם כי אני מודה שלא קל למצוא אותן בין אלפי התגובות שלי. אבל הנוהג שלך לייחס לי כוונות נסתרות אינו חדש, כך שאני לא צריך להיות מופתע. לומשנה. עכשיו נעלבתי ואני לא אגלה את הדרך המופלאה שהגיתי לפתרון הסכסוך. הכל באשמתך (או אולי בזכותך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורה כאן משהו שמזכיר לי קצת את "ספירת השוטים" הזכורה לטוב. בזמנו, הייתה איזו תזה שנקראה "מעגל האלימות" לפיה פעולות חיסול של מחבלים גוררות מיד תגובה נגדית בדמות פיגוע ובסופו של דבר (היום מתרגמים מאנגלית ל: "בסופו של יום", ומעצבנים אותי) הפעולה שלנו מלבה את האש. הדעה שלי הייתה שזה נכון שלפעמים המחבלים מקדימים פעולות פיגוע כדי להראות מסיבות של תעמולה שהם נוקמים, אבל בסך הכול את כל מה שהם יכולים לעשות הם עושים, וההזדרזות שלהם להראות כאילו הם נוקמים רק מקטינה את האפקטיביות של המלחמה שלהם, כי כשמזדרזים לא תמיד כל כך מצליחים כמו כאשר עושים את הדברים בנחת. מכל מקום כשחוסל אחמד יאסין היה זה בתקופה של אחרי "חומת מגן" כשהיכולת שלהם לעשות נפגעה אנושות, ולא הערכתי שהם יוכלו להזדרז ולהוציא פיגוע מרשים מיד, וכאשר הם יוכלו הם ממילא יעשו זאת ללא קשר לנקמה ספציפית. אבל היו רבים שעדיין החזיקו בתיאורית "מעגל האלימות". הייתה איזו מגיבה (אני כותב את הכל מהזיכרון ולא חזרתי לבדוק איך זה בדיוק היה) שטענה שבקרוב מאד נראה כבר את תוצאות מעשינו הנלוזים, וכשעבר זמן קצר ולא קרה כלום, אמרתי לה משהו כמו: "נו ?", ואז אתה התערבת לעזרתה וכתבת את אותה תגובה גורלית: עבר זמן מאד קצר. חכה עד שיגמרו ימי האבל, או משהו כזה. ואז, כדי להדגים שאין שום ממש בתיאורית "מעגל האלימות" התחלתי בספירת השוטים שמבחינתי הייתה מוצלחת מאד. כי דווקא שהייתה אמורה להגיע נקמה נוראה השתרר שקט נפלא, הרבה מעבר לתחזיותיי הורודות ביותר. מה שקורה היום הוא שאני מנהל ויכוח עם קבוצת אנשים שמחפשים בנרות איזה שינוי בסטטוס קוו בהר הבית כדי להצדיק את האלימות הדעשית שמתרחשת היום אצלנו. ראינו כבר שהגבלת יהודים לשעות ביקור מיוחדות הופכת להגבלת מוסלמים לעלות להר הבית, ובקשה של מירי רגב לעלות להר שלא נענית הופכת לשינוי עצום בסטטוס קוו1. ואז אתה מתערב, שוב לצד הלא נכון ומוצא משהו שלא היה. אבל כאן כמו שם אתה בוודאי לא בראש הקבוצה שעמה הוויכוח. אם אתה חושב שאנחנו לא כל כך אשמים, אמור זאת במקום לחפש חיזוקים לצד השני. 1 אגב, דווח לי על משהו שבכל זאת נראה כשינוי הסטטוס קוו שפורסם באיזה מאמר במקור ראשון ואני צריך למצוא את המאמר ולראות מה בדיוק כתוב. אבל מדובר בכך שהמשטרה הייתה מונעת מיהודים לעלות להר הבית בחגים בגלל שהיו מהומות ולא בגלל שהיה הסדר שכך צריך להיות והשר ארדן הפסיק את הנוהג הזה והתיר ליהודים לעלות גם בחגים להר הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוז העניין נעוץ במשפט "אתה התערבת לעזרתה וכתבת את אותה תגובה גורלית: עבר זמן מאד קצר". ובכן, מר אנשלוביץ, הזריזות בה אתה קופץ לחלק את העולם ל"עמית" ו"טורף" לא מפסיקה לשעשע ולעצבן אותי בו זמנית. באותו דיון עם כרמית (מכשפת הבית שלנו, שמאז התגלגלה לצפרדע ואינה פוקדת עוד את מחוזותינו) הצבעתי על פגם בטיעון שלך (או, אם ללכת על קצות האצבעות כדי שגם ההודעה הזאת לא תהפוך לסדין אדום בעיניך, הצבעתי על מה שנראה לי כמו פגם בטיעון שלך. זה לא הופך אותי למי שבא לעזרתה של בת הפלוגתא שלך, זה לא אומר שתמכתי בעמדה שלה, זה לא אומר שאני צורר ישראל וזה לא אומר שגופים אנטישמיים באירופה מממנים אותי (אם כי אני פתוח להצעות, חבר'ה. יאבול!). זה אומר שהצבעתי על פגם, או על מה שנראה לי כפגם, בטיעון שלך. זהו. אם חוץ משנינו מישהו נוסף מתעניין בחילופי הדברים המוזרים משהו, הנה התגובה שעוררה את זעמך: תגובה 207864 שהיא קצרה דיה כדי שאצטט אותה במלואה: "באיזה אזור זמן אתה חי, שכבר עברו בו יומיים מאז חיסול יאסין? אצלי עברו 28 שעות. מכל מקום, לפי הרדיו המשטרה נערכת בעיקר למה שיקרה אחרי תום שלושת ימי האבל שהוכרזו (ואני הייתי מניח שייקח עוד קצת זמן עד שהפיגועים ייצאו לפועל)." - כלומר ציטטתי את ההערכה של המשטרה עם הסתייגות שלי מלוח הזמנים שהיא קבעה. אגב, עד כמה שאני זוכר אכן היה נסיון לבצע פיגוע ראווה גדול באמצעות הברחת מחבלים לישראל במכולה אלא שלשמחתנו הוא סוכל - אבל זה באמת רק עניין צדדי כרגע. לא שאני מרגיש צורך עז מדי להצטדק, אבל עמדתי שמעולם לא היתה נגד חיסולים ממוקדים באופן כללי דווקא מצאה את דרכה אל האייל, ואותו "מעגל אלימות" הוא לא משהו שאני התרשמתי ממנו יותר מדי. לא מאמין לי? קרא את תגובה 88165 . ועכשיו חוזר אותו דגם: אני מנסה להבין משהו ששמעתי (או קיי, בבקשה: אני מנסה להבין משהו שנדמה לי ששמעתי) בחדשות, ומתוך טשטוש מוחין רגעי פונה דווקא אליך במחשבה שאולי היו לכך הדים באיזה אתר שאתה אולי קורא ואני לא (חדשות 7, רוטר או משהו כזה) ואתה מניח מיד שאני מנסה למצוא איפה הממשלה "בילפה" אותנו, כלומר שיש לי מניעים נסתרים. אתה מכיר אותי וירטואלית כבר יותר מיומיים, והייתי מצפה שתדע שכאשר אני חושב שהממשלה "בילפה" אותנו אני לא מתבייש להגיד את זה בפה מלא1 ולא מסווה את זה מאחרי שאלות. זה היה אמור להיות ברור לגמרי מהניסוח של ההודעה שמתחיל בהצהרה מפורשת שאני לא יודע על אם היה או לא היה שינוי סטטוס (הנה: "אני מודה שאין לי מושג על מה שקרה או לא קרה בהר הבית..."), אבל זה כמובן לא מה שיעזור לי. החיים קשים. _____________ 1 - ביטוי די דבילי אם חושבים עליו. זה בדיוק מה שאמא שלנו לימדה אותנו לא לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להוריד את הכובע בפני שניכם, על כך שלא רק שאתם זוכרים ויכוח ביניכם מלפני 13 שנים, אלא אתם גם יודעים לצטט תגובות ספציפיות ממנו, כולל השעה המדוייקת שבה הן נכתבו ביחס לחיסול יאסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנוע החיפוש לא שוכח דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ואומר שבזמנו לא טענתי שאתה כן או לא בעד חיסולים אלא רק ניצלתי את הדברים שבהם טענת שהפיגועים לא יאחרו לבוא ימים ספורים אחרי תום ימי האבל, ובהקשר שהדברים נאמרו זה נראה כאילו הם יבואו במהרה כמענה לחיסול יאסין ולא בגלל שהערבים אוהבים לפגוע באופן כללי (ולכך התכוונתי ב"לעזרתה"), כפי שחשבה כרמית. תיאוריה זו לא התאימה להערכתי על שעומד לקרות באותה נקודת זמן, וניצלתי את ההערה הזאת כדי להתחיל לספור את הימים ולהוכיח שדווקא אחרי החיסול לא הקדים פיגוע לבוא, כלומר התאוריה הזאת שגוייה. אגב, איני זוכר שנמנע פיגוע באמצעות מכולה אחרי החיסול. היה פיגוע באמצעות מכולה שהגיעה לאשדוד, אבל זה היה לפני החיסול. לעניין של היום, כששאלת "האם אזני הטעוני ?" זה נשמע כשאלה צינית שמבקשת להפריך את טענתי שכאשר הממשלה טוענת שלא היה שום שינוי בסטטוס קוו היא אומרת אמת, אבל "אם אזני (או יותר נכון פרשנותי למשמע אזני) הטעוני" אני מתנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. מאחר ואותו משפט של נתניהו עבר בלי לעורר שום רעש, אני חושב שההסבר שנתת בתגובה קודמת ''אני מבין זאת להחזרת המצב השקט ששרר לפני המהומות'' הוא הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין שציינתי בהערה שאחרי התגובה, השינוי בסטטוס קוו, מצאתי את הקטע שעליו דווח לי (ע"י אשתי), ואני רוצה להעתיק שני משפטים מתוך מאמרו של אריאל כהנא במקור ראשון: "היו שחששו שראש הממשלה ישביע את תאבונם של המרצחים ויצמצם את היקף ביקורי היהודים בהר הבית אבל הוא והשר גלעד ארדן התעקשו שלא לעשות זאת. הר הבית היה פתוח השנה ליהודים בתקופת החגים, כפי שלא היה מעולם." כאילו שינוי בסטטוס קוו, אבל בעצם דווקא ניסיון לשמור על הסטטוס קוו שהופר בשנים קודמות בגלל כניעה לאלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדחילו ורחימו אני שואל בלי כוונות נסתרות: אז בכל זאת היה שינוי בסטטוס קוו? כלומר "כפי שלא היה מעולם" נשמע לי כאילו הוא לפחות מסביר במשהו (לא מצדיק, רק מסביר לי, הקטן) את ההמולה העכשווית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטטוס קוו היה הסדר עוד מימי משה דיין1 לפיו מותר לכל אחד לעלות להר הבית אבל ללא מוסלמים אסור להתפלל בו. בתחילה הכול זרם על מי מנוחות2, אבל בהמשך, בגלל כל מיני "התעצבנויות" של האספסוף הערבי הוא היה מידי פעם משתולל, זורק אבנים על המתפללים בכותל מלמעלה וכו'. לכן המשטרה הייתה עושה הערכות מצב ומחליטה לפעמים לא לאפשר ליהודים לעלות כדי להרגיע את המצב. כלומר, ההחלטות האלה של מפקד המשטרה במקום הן היו השינוי בסטטוס קוו. מה שכותב המאמר כותב, ואין לי סיבה לא להאמין לו, הוא שלאחרונה נתניהו וארדן בקשו מהמשטרה לאפשר, למרות החשש ממהומות, ליהודים לעלות להר, כפי שנקבע בהסדר עם ירדן והוקף. וכפי שאתה רואה, לא היססתי להביא את הדברים למרות שמישהו יכול אולי לחשוב שאינם משרתים את הצד שלי בוויכוח. זה לא רק בגלל שאני ממש מאד הגון, אלא שבאמת איני חושב שצריכה להיות לי בעיה עם האינפורמציה הזאת מבחינת הטיעון שלי. 1 בכייה לדורות שבה אני רואה את המקור למהומות. במערת המכפלה היה הסדר שכן אפשר ליהודים לעבור מעבר למדרגה השביעית, להיכנס פנימה ולהתפלל רחמנא לצלן, ושם העסק דופק בסדר עד היום, אפילו אחרי שגולדשטיין עשה מעשה שהיה שלכאורה היה עלול לערער את ההסדר הזה. 2 אלוף פיקוד הדרום היוצא סיפר בראיון שכילד הוא זוכר שהלך עם אמו לעשות קניות בשוק בעזה, בתקופות הראשונות שאחרי מלחמת ששת הימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהיר לגבי 1 , כשכתבתי "מהומות" התכוונתי לאלה שמתרחשות כל הזמן בהר הבית, ולא ל"אינתיפדת הסכינים" שהייתה מתרחשת, להערכתי גם ללא קשר להר הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנית "המקור" הערב תעסוק בשאלת הססטוס קוו על הר הבית. מתאבן בבלוג של דרוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאתנחתא הקומית של שלטון הימין: "השר סילבן שלום מהליכוד אמר היום בכנס חירום של מרכז השלטון המקומי: אין לנו כוונה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית. "אל אקצא הוא מקום קדוש למוסלמים, אני מכבדים את זה ואין שום כוונה, לא הייתה לא קיימת ולא תהיה להרוס את מסגד אל אקצא ולבנות במקומו את בית המקדש. הרי כל מי שאומר את זה זה דברי הבל. זה דבר שמביא להסתה, יש אנשים שחיים מההסתה הזאת, שמקבלים תרומות כתוצאה מזה", אמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שהאתנחתא הקומית היא "סילבן שלום-שלטון ימין"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה רצית לומר, ואני גם לא בטוח שיש בידיך ללמדני על מדיניות, או על "תמיכה בינ"ל. אני לא זקפתי את אשמת הטרור על מישהו, כשם שמעולם לא זקפתי דמם של 1500 הרוגי האינתיפאדה השניה על פרס או על ברק. לא על קרבנות הטרור ביקורת אוסלו, כי אם על המדיניות, על דרך ניהולה, על הנחות היסוד שלה. על המדיניות בפני עצמה. כשיש דם ברחובות, כולם יודעים לומר מה צריך לעשות. אם מסוגל השמאל להגן או לנמק את אוסלו, או את ה"שלום האזורי" אם הוא חושב שהתכניות שלו טובות, שהקונספציה שלו טובה, יתכבד ויעשה זאת לא על דמם של נפגעי גל הטרור הנוכחי. בוודאי לא יקשה עליו הדבר. אבל אם אין לשמאל אמירה, כי החליף את החזון הציוני בחזון המזרח התיכון החדש, או "חזון שתי המדינות" ונשאר בלי אמירה, נשאר עם "חזון" נפסד, אז יאמר- זניתי, ובאין לי אוסלו אין לי דבר. כי ללא חשבון נפש כזה, יישאר השמאל הקרוי השמאל הציוני, או השמאל המתון, לא רק חסר אמירה, אלא גם חסר זהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הערבים- ישראלים הם על פי דרכם." ודרכם להשליך אבנים, לדקור בסכינים, להתפרע ולתמוך בצורה גורפת וחד משמעית בטרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הערבים אויב, ולא הערבים איום על החברה ואת המדינה הישראלית, כי אם השמאל. וליתר דיוק, אותו זרם מסויים בשמאל. אם יש ארגון שאותו ראוי להוציא מחוץ לחוק, זוהי המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה. אם יש אנשים שמקומם לא ייפקד בחברה הישראלית, אלו הם אותם עשרות דוקטורים ולמעלה מזה, שהיו חותמים היום, בלב שלם וללא הינד עפעף על הקריאה של חנין זועבי ל''התקוממות''. וכולם יהודים. את העולם הם באים לערוך מחדש במושגים של ''דקונסטרוקציה''. העולם, החברה, המדינה, החיים - לדידם הם נתון מובן מאליו, פנוי לאקספרימנטים של ''חמלה'' ו''קשב''. לא ביקורת, לא ריבוי קולות, ולא דמוקרטיזציה בליבם, כי אם מאבק שיטתי להרס מושגי היסוד של הקולקטיב הישראלי. הם, הופעתם, אינם סימן לריבוי דעות, והסובלנות כלפיהם אינה סימן לחוסן פנימי. סימן הם לשקיעתה של תרבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לעובדה שאנו צריכים לנקות את המוגלה הזו, הערבים הם אויב ואיום על החברה הישראלית. ברגע שלגיטימי שערבי מסתובב ברחוב שלנו, הוא יכול להפתיע אותנו בכל רגע. אם מותר לו לעבוד בבניין, או בבזק או בבית לווינשטיין, לנסוע דרך התחנה המרכזית או באוטובוסים שלנו, הוא יכול לדקור ולירות ולדרוס, בכלים שאנחנו באיוולתנו נתנו לו. דחוף יותר מתמיד למצוא פתרונות כיצד ליישם תוכנית טרנספר/נכבה, כדי שנצטרך לשמור על הגבולות החיצוניים, ולא להביט לכל הכיוונים כשהולכים מהבית למכולת - במרחק 5 בניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הפרוטוקול: הבעתי שאט נפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. כדי שלא תרגיש שאט נפש, אזרחים הגונים ימותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את "פעילת ארגון שמאל" ואת ה"דוחפת". 1. מנין לך? נדמה לי שכבר הזהרתי אותך מלהניח הנחות לגבי מבלי לבדוק את אמיתותן. 2. האם מדובר בניסיון שלך להפוך אותי ואת הודעותי ללא-לגיטימיות? לתייג אותי כ"יפת-נפש שמאלנית-לכן-לא נקשיב-או-לא-נתדיין-איתה? פחחח... נו, לא תגובה רהוטה אבל בהחלט תואמת את ההתלהמות שלך. 3. והכי חשוב: מדוע לא לצטט ולשמוע דעות ואמירות מתונות של ערבים ישראלים? האם הן כה מאיימות על תפישת עולמך עד שאתה חייב לנסות לבטל אותן? הן קיימות, הן לגיטימיות והן משקפות כרגיל מציאות מורכבת שנראה שפשוט אינך יכול לשאת. 1,2,3... הרי התלהמות נוספת שלך קרבה ובאה: : : : (הכל בסדר, אני מחקה את שתיקתו של נתניהו בנאומו, אחלה אמצעי רטורי). המימרה החביבה עלינו השמאלנים כיום: נתניהו חשב שיוכל לנהל את הסכסוך והנה התהפך לו והסכסוך מנהל אותו. אולי כדאי שתלמד מכמה אנשי ימין פה המסוגלים להתדיין עם בעלי דעות הפוכות משלהם מבלי לנסות להפוך את בן שיחם ללא-לגיטימי. דרך ארץ, אתה יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפיות נפשותך אינה מעניינת כלל. גם עצמותך, מלאות עגלתך, נימוסייך, שיחתך, כל אלה יכולים היו לעניין אותי באופן אישי. אבל אותך, עצמותך, מלאות עגלתך וכל מה שיש בך- אותם אני מבטל באופן עקרוני, באופן שלם, מבחינת מעמדו של האינדיבידואל ביחס לשאלות מדיניות. כאשר ביקרתי את מדיניות אוסלו- נושא קולקטיבי, השבת שזו עמדה מתנשאת שאינה מכירה בעגלה מלאה משלו- האינדיבידואל. כאשר דיברתי על עיתות חירום- הקולקטיב, השבת שאין עיתות חירום, ומעולם לא היו. יש רק חוסר סובלנות - האינדיבידואל. כל מה שיש לך. ולשכמותך. כל מה שיש לפעילי ''זכויות האדם'', כל מה שאתם מסוגלים להגות ולחשוב, כל אופני החשיבה שלכם, כל מה שאתם מאומנים ומאולפים לו, נטוי על האינדיבידואל, על האדם. לכן כל מה שיש לך, ללנדו לגורביץ' לומר בענייני הסכסוך, הוא להביא עוד סיפור אישי ועוד סיפור אישי ועוד סיפור אישי. אין אתם מסוגלים להכיר בכך שהמציאות החברתית, הפוליטית, המדינית, כוללת יותר מאשר - מה שקשור בפרט. לא זאת בלבד, אלא מבקשים אתם לכפות מושגיו של אדם על יחסי קהילות, על יחסי מדינות, על העולם כולו. מה יש לומר. המדינה היא את. את והאייל האלמוני הידוע. כל זה לא היה מפריע כלל, אלמלא הפכתם לגורם הרסני. כי מה שמתאים לאדם, אפילו ליברל- מניאקים שכמותכם, אינו לעולם לא יכול להלום את מושג הכלל. על כן אין את מאיימת על תפישת עולמי. גם אין את מסוגלת לזה. דיבור סוציולוגי שלך- שפת המונים הוא. מילא שאין לו מה לומר, אפילו ייחוד אינדיבידואלי אין בו. כולו כמו משפט חוזר שסדר מילותיו השתנה. מה שנשאר, לך, לשמאלנים, להתנאות בו, היא ה''מימרה''. כפיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה ומצטערת על העיכוב בתגובה. נראה כי בחרת בדרך קלה שהיא לייחס לשמאל התיחסות לאינד' בלבד ולבטל את ערכיו כולם. מאז ומתמיד השמאל התיחס לקבוצות מוחלשות בחברה ושאף להגדלת השוויון כחלק מערכיו. לעיתים מתוך חשיפת מצוקותיו של הפרט הוא ניסח עקרונות כלליים לבניית חברה ערכית יותר ואילו בהתיחסותך הפכת את היוצרות וניסית לאיין את ערכי השמאל במנותק מן האמת. דחיה חד משמעית וחוסר הכרה בתכנים הערכיים של בן שיחך מונעת, כפי שתיארת בעצמך, כל דיאלוג. מה היתה דעתך על דברי אדם שהיה דוחה מכל וכל את תכני היהדות כולה וגורס שאין בה דבר, לא ערך ולא תוכן שכדאי להתיחס וללמוד ממנו? יתכן ואתה סבור כי השמאל הסב נזק רב וכי הוא מסוכן ולכן אינך חפץ בדיאלוג. זו עמדה לגיטימית בעיני אך היא מותירה בידך אפשרויות תגובה מצומצמות: להתעלם או לגדף ומגבילה את הדיון. אם תקשר לתגובה הקודמת אוכל להתיחס. אאז"נ היא דברה באופן חד צדדי על נפלאותה של היהדות וביטול כל ערך או תפישת עולם אחרת ואולי אף ביטול אנשים שדעתם וערכיהם שונים משלך ולכן חשתי כי היא מתנשאת ואטומה. אך יתכן וזכרוני מתעתע בי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבוצות מוחלשות. חברה ערכית. שיוויון. דיאלוג. דמות מתקרבת מולך בסמטה חשוכה ואת קופאת. אדם עם סכין רוצה לקחת את היקר לך מכל. הוא משתייך לקבוצה מוחלשת. הוא רואה בך את האי שיוויון. הוא מלוכלך עני ובור, את משכילה יפה ועשירה. הוא לא רוצה בדיאלוג. הוא רוצה לקחת בכוח ואין אפשרות לברוח. תחשבי לרגע האם את מסוגלת לציין מהם אותם ערכים שאת כליברלית תיישמי מול התוקף בסיטואציה שאני כאדם לא ערכי ולא שמאלני שנמצא באותה סיטואציה לא איישם. את כותבת "מאז ומתמיד השמאל התיחס לקבוצות מוחלשות בחברה ושאף להגדלת השוויון כחלק מערכיו". גודווין נרדם. זה נכון, היטלר התייחס לקבוצות מוחלשות וגם סטאלין שאף להגדלת השיוויון ושניהם היו שמאל. אין ניסויים גדולים מהשפעות שני אלה כדי להבין מה קרה לפרט בהשפעת השמאל: שחיתות, אפטיות, עצלנות, שררה, פחד, אלימות, אי שיוויון, עוני ועוד. זה בדיוק מה שקרה לקיבוצים לאחר שהרוח הציונית התחלפה בשיח הערכים המדומיינים. יש קיבוץ עירוני בעיר מסויימת. צעירים שחיים באופן די דומה לקומונה של תנועת נוער. הרגש העיקרי שנוצר בי מהמפגש איתם הוא רחמים. עסוקים מבוקר עד לילה בעזרה לאחרים. הם לא סתם, אידיאולוגים. מדוע רחמים? הלעיטו אותם באותו סט של ערכים והתוצאה שהם בקושי מקיימים את עצמם. חיים בג'יפה מהיד לפה. אין להם חסכונות או רכוש ולחלקם יש ילדים. אני נותן להם 15 שנה להתפרק ו- 35 שנה לאחרון האידיאולוגים להתפכח. מה ערכי בלעזור כלכלית לזולת כשאתה לא מסוגל להעמיד את עצמך כלכלית. הרי אם תהפוך לנזקק בדיוק כמוהו בעוד עשור או שניים אתה לא מצמצם את הסבל בחברה ולא את כמות הפרטים שסובלים. זה פשוט חסר ערך אמיתי. הדוקטורינה הסובייטית על שלל המונחים המנצנצים והמילים היפות מושכת לפעמים גם אנשים תמימים וטובים אבל אין בה שום ערך, תועלת או הגיון. דוקטורינה שמציעה אמונה, סגנון חיים וזהות פוליטית - חברתית. לא מכיר משהו יותר הומאני מעמותות חסד "דתיות" שמאכילות רעבים ומסייעות לקשישים גלמודים וחולים. הגישה ההומאנית והערכים שאת מדברת עליהם מתקיימים בימין הדתי יותר מכל עמותות השמאל הידעניות והמגניבות. זה לא הגיבורים של מרק לווינסקי שאולי יגיעו לאזכור שמם בהארץ כי תרמו ל"שחור אפריקאי" וסייעו ל"פליט". אין במחנה שלכם בדל של ערכים, הכל חלומות ופנטזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי דבריך בתחילה, המובן מאליו הוא... מובן מאליו גם אצל שמאלנים יפי נפש. כאשר אדם נושא סכין מתקדם לעברי, השרדות ו"שמרי נפשך" קודמים לכל ועלי לנהוג בהתאם לכך. הנחות לגבי התנהגות אחרת בסיטואציה זו משקפות דימוי דמיוני לגבינו וכדאי ורצוי לעדכן אותו. הקומוניזם אכן נכשל וגרם לרצח המונים, אין בכך הוכחה כי ערכיו וערכי הסוציאליזם המיושמים באופן מותאם לחיים המודרנים שגויים. אני מדברת על סוציאל-דמוקרטיה ולא על קומוניזם. המתח בין גישה ליברלית וסוציאליסטית במישור הכלכלי קיים ובעיני ראוי למצוא פשרה מתקבלת על הדעת שתיטיב עם האזרח מבלי להפוך אותו לנרפה ועני עוד יותר. למשל, העובדה כי נלקחים מאשה נתמכת סעד המנסה לצאת לעבוד, מסף הכנסה מסוים, לא גבוה במיוחד (אאז"נ מדובר בכל שקל מעל 800 ₪ במשכורתה) 60/80 אגורות מכל שקל שהיא מרויחה, משקפת מדיניות קצרת רואי ומחבלת באפשרות השיקום וההשתלבות של מגזרים נתמכים בשוק העבודה. אין כאן יפות או רכות נפש אלא גישה פחות חמדנית ושאיפה לחברה שוויונית קצת יותר בה פערי השכר לא יהיו כה שערורייתיים. נתון ששמעתי מדבר על 131 משכורות של אדם מהשכבה החלשה לעומת חודש אחד (1!) של בכיר כלשהו שאינו יחיד במינו. פער שלעניות דעתי יפורר את החברה כאן ועלול להוביל לשכונות סגורות ופשעים נוסח דר' אמריקה. לגבי הקומונות העירוניות חשבתי שמדובר בעיקר בצעירים ובכל מקרה איננו נביאים, יתכן שילדיהם ימרדו או שיוסיפו ויגדלו דור מודע, ערכי ותורם. ההומאניות של העמותות הדתיות מסתיימת ברגע בו הן פוגשות את אלו ש"אינם קרויים אדם" ולמרות שהן עושות עבודה נהדרת קיים יסוד גזעני פסול בבסיסן. הגישה החד צדדית שמנסה מצד אחד להציג אותנו כעדיני ויפי נפש מרחפים ומצד שני פוסלת כל תרומה ושיח ערכים שלנו היא קיצונית וחוטאת לנו כאנשים ולמציאות כהוויתה. סוציאליזם [ויקיפדיה] ליברליזם [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודגש השרדות ו"שמרי נפשך" קודמים לכל. STOP. בואי ננצור את הרגע כי עד כאן אנחנו מסכימים.כדי לקיים ערכים צריך להתקיים. כל עוד את מתנגדת להעביר לערבים שטחים שיהפכו למרחבי שיגור עבור החמאס, הג'יאהד והדאעשים וכל עוד את מתנגדת להעצמת הג'יהאדיזם הנאצי אנחנו יכולים לדלג שלובי ידיים בשדות תוך כדי דיון על שיוויון אחווה וההבדלים בין סוציאל-נאציונל לסוציאל-מבולבל. כשאת מעדיפה לדבוק בעמדה שמעמידה ציבור (לתפיסתנו1) בסכנה קיומית ברור לך כאדם רציונלי (STOP) שננהג -כדברייך, בהתאם. במילים אחרות, נעשה את כל מה הנדרש לשרידותנו2. עכשיו תחזיקי חזק שלא נמעד: את מעדיפה לסכן את הקשר המופלא בינינו מלסכן את מימוש האידיאל הליברלי סוציאלי שלך. מדוע שלא אנהג בהדדיות ואסכן את הקשר המופלא בינינו כדי לממש את האידיאל 3 הטמילי? 1 שאין בינה לתפיסה שיש עם פלסטיני שום הבדל רלוונטי. 2 האפ האפ- אמרנו בלי הנחות ודימויים. 3 מדינה יהודית, הוצאה מחוץ לחוק תנועות חתרניות וג'האדיסטיות, חופש תנועה, הפרדת הדת מהמדינה, חופש עיסוק, אכיפה שוויונית, חוקה, סימון ברור להבדל בין דיעות לדיווח עיתונאי, חופש מיני, סיפוח שטחים, סילוק תאגידים מחופי ישראל, שינוי שיטת המשפט להכרעה ע"י מושבעים, חופש פולחן, חלוקת משאבים ציבוריים באופן שיוויוני, סילוק ח"כים תומכי ג'יהאדיזם וטרור מהכנסת, הרס הרשות הפלסטינית, חינוך אחיד לערבים ויהודים, איסור על פוליטיזציה של תכני חינוך ועוד ועוד ועוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 589468 תגובה 633185 תגובה 598959 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו האידאל הטמילי? כפי שאני מכיר אותו הוא מכיל בשלב מסויים שאהידיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכלי לראות שגם התייחסותך האחרונה הנוגעת לאחת מהתקפות הטרור, פונה, כמעט על דרך של רפלקס, אל השאלה מדעו פגעו במחבל מרגע שחדל להוות סכנה. דרכים רבות יש להתייחס למלחמת הטרור הנוכחית, אך האחת, האינסטינקטיבית, שהניעה אותך להביא ציטוט מיעקב עמידרור, היא זו העוסקת בזכויות האדם. קול רבים היה זה, ולא רק קולך. היה זה כעין הקול הציבורי שסביבו התגבש יחסו של השמאל כלפי מלחמת הטרור הנוכחית. תחילה, תוכלי לראות שאין בזה כל ייחוד. התניית המונים היא להתייחס לדבר מן הזווית של זכויות האדם. אם תסכימי איתי כי זווית ההתייחסות הזו מותנית היא, ואינה מקורית משלך, רשאית את לתהות- מי הטמיע אותה בכם. אבל רשאית את גם לשאול, האם זו ההתייחסות שצריכה להעסיק את הפוליטיקה ואת המדיניות הישראלית. אין לי טרוניה כלפייך. לא באופן אישי. הלא מפיצנית את. בסך הכל מפיצנית לפמפלטים של כנסיה. אבל מן האידיאולוגיה השטוחה הזו, המפשטת את המציאות בצורה גסה,ומעמידה אותה על זכויות האינדיבידואל, כעיקרון מרכזי או כערכאה אחרונה, מגיעים בסופו של דבר גם נבחרי הציבור, והם, כמוך, אינם מסוגלים לראות או לשפוט את המציאות מעבר לגובה האג'נדה. במנטליות שלהם, בשכלם, הם מגיעים אל הפוליטיקה מבלי שנתנו דעתם, אפילו לא פעם אחת, על שאלת הקולקטיב. מבלי שנתנו דעתם כי בכלל קיים צורך כזה. רגע אחד לפני שקופצים אל ראש התור. בכך, ולא רק בזה, הפכתם להיות גורם הרסני. הביני. אני בכלל לא ניהלתי איתך, בת שיחתי, דיון על ערכים. בכל הדיונים הפוליטיים, מעולם לא דיברתי על ''נפלאותיה של היהדות'' כנימוק למדיניות. רק עתה פתח הקרנף צוהר לשאלת מקומה של היהדות ביחס למדיניות. ותשובתי מוכנה. אין מקום לערכים של היהדות, או לציווייה, כנימוק למדיניות. כשם שאין מקום ל''חזון השלום'' . כשם שאין מקום ל''זכויות האדם''. הסיפורים המזוויעים שאת מפיצה בעקבות לנדו.. אין בסופם ואסור שתהיה- מסקנה מדינית. את שמספרת איזו הארה חלה בך לאחר שנחשפת לסיפור ועוד סיפור. אשרי לך וטוב לך. מדיניות החוץ, אינה נגזרת ואסור שתהיה נגזרת מתחושות האינדיבידואל שלך. חומלת את- חימלי בביתך. הקרנבל של הדמוקרטיה הישראלית- מזעזע. הדמוקרטיה לא בסכנה. הדמוקרטיה היא הסכנה. כאשר ארגון אזרחי שואף וגם מצליח להשתלט על ניהול מדיניות החוץ, כי הוא רק רצה לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני בתום לב גמור-זה מזעזע. כאשר עגלות מלאות בפני עצמן, עוברות ונוסעות בפולטיקה הלאומית, בשם האזרחי, בשם האינדיבידואלי, בשם המסע הרוחני, וה''צמיחה האישית'' זה מזעזע. מה גרם לכך שנטרף השמאל הלאומי בידי קואליציה של ארגונים אזרחיים. שברון הלב של כשלון אוסלו, האינטרנט, ההפרטה. אבל ישימו לב. הותיקים. אנשי השמאל הציוני, מלח הארץ, בני הדור הקודם, אשר ליבם על הציונות והם נאחזים באשליית ההפרדה, ישימו לב לאן המגמה הולכת. לאן מושך השמאל החדש. ישימו לב מי פותח את השערים בארצות המערב, כדי להכניס מהגרים, להרוס את הלאומיות בכוונת מכוון. להרוס את הלאומיות על פי אידיאולוגיה. ישים לב לקורט קוביין ולדומיו. יביט ויראה, היכן עובר המאבק. לא יועיל כל גבול מדיני, כאשר יהיה זה השמאל החדש אשר יפתח את השערים, כאשר רק תיקרה בפניו ההזדמנות. אני מרגיש שמיציתי. אם רצונך להוסיף, בבקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים כוחות הביטחון חסלו עוד שחור אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ברצוני להוסיף כי כעת אני מבינה יותר לעומק את עמדתך. ההערה שלך לגבי תגובתי הראשונה נכונה. במדרג הערכים שלי זכויות אדם שני כמעט רק לזכות לחיים (סייגתי שכן במצבים שונים ובמצבי קיצון קיימת אפשרות של תנועה מסוימת במדרג) בדיוק כפי שאתה תגיב לגבי פגיעה בערך שנמצא גבוה בסולם הערכים שלך. ישנה נימת גינוי בדבריך שאינה ברורה לי. זכותו של כל אדם להעדיף ערכים מסוימים, זו מהות המגוון האנושי (דודתי חסידת ברסלב ניסחה זאת כך: "צריך מכל הסוגים כדי לברוא עולם"). זהו שיח ערכים מובהק המכתיב את תגובתנו לאירועים גם אם לא תכנה אותו כך. עניין ה"ייחוד" וה"מפיצנית" עורר את סקרנותי וכמה מחשבות בנושא. מדוע חשוב לך (פסקה שניה) שאבין כי איני ייחודית? האם אתה ייחודי? (אני שואלת ברצינות ולא בהתרסה). אני ייחודית וחד פעמית פשוט בשל היותי אדם ואין צורך להוכיח זאת. מידת הייחודיות של כ"א תלויה להבנתי ברוחב ועומק האופקים והמחשבה, בניסיון החיים ובמידת היצירתיות בה הוא מביא את דבריו. (מילן קונדרה כותב על ייחודיות התנועה האישית והמשמעות הסובייקטיבית של מילים, תודה שהזכרת לי). (סלח לי, אבל האסוציאציה הראשונית למקרא דבריך היתה הלחישה: "היזהרו, וולדמורט!" שמטרתה ליצור אישקש מאיים). אגב, על כל דעה, כולל שלך, ניתן לטעון ובצדק מסוים כי "הוטמעה" בך ואינה פרי מחשבה מקורית משלך ולכן טענתך היא טענה ריקה שאינה אומרת דבר. אני מבינה כי קשה לך עם העדויות והתחקירים שאני מביאה לכאן בעקבות עידן לנדו ואחרים. בעיני יש חשיבות רבה להפצה ולחשיפה מרבית של כמה שיותר ישראלים לעוולות הפרטניות והכוללות שאנו עושים בישראל ובשטחים ולהכרה כי השליטה על מיליוני בני אדם מחלחלת אל דפוסי ההתנהגות והנורמות בחברה הישראלית ומבהימה אותנו שכן בכך אולי יותר ישראלים יחתרו לפתרון כלשהו של הטירוף המתמשך הזה. שוב אתה טועה ואינך מסוגל משום מה להפנים כי עיקר העיקרים בשמאל הוא הקולקטיב, ערכיו והנורמות שלו. לנדו מביא לפעמים מקרים פרטניים ולעיתים תחקירי עומק ביחס למגזרים (בדואים, פלסטינים) או לאזורים (הנגב, בקעת הירדן) אבל אתה מתעלם מכך ומגדיל בזכוכית מגדלת את ה"אנקדוטות" כדי שתוכל לסמן את המטרה: "אתם מתייחסים אך ורק לאינד"' ויש כאן חוסר יושר מצידך. לשמאל יש חזון ועמדה מדינית פחות או יותר מגובשת וידועה ואינך זקוק לי כדי להכיר אותה וזכותך כמובן להתנגד לה, אך אל תטעה, אף שאין נוהגים בד"כ בשמאל לדבר בפאתוס ובמשפטים בומבסטיים כ"נצח ישראל" ו"השרדות העם" הדאגה והחזון כלפי עתידו של עם ישראל והקולקטיב הישראלי אמיתיים וברורים. הפתעת אותי כאשר כתבת: "הדמוקרטיה לא בסכנה. הדמוקרטיה היא הסכנה." צר לי באמת. תפישת העולם, המדיניות והערכים שלנו כה רחוקים עד שאין באפשרותנו להגיע לאיזו הסכמה חלקית ואני נאלצת להסכים אתך, צדקת: אין טעם בדיאלוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. את נאלצת להסכים, או שאין באפשרותנו להסכים. אמנם אני לא אמרתי שאין טעם בדיאלוג, אבל שפה משותפת בוודאי אין. על כן אל תצרי. תשמחי. זאת לא ההסכמה היחידה. כי כשאת אומרת שיש בעינייך "חשיבות רבה להפצה..", גם זו הסכמה. לקח לך קצת זמן להגיע להכרה הזו. עד לפני כמה ימים, היו הדברים "בלתי ראויים לתגובה". הייחוד שלך, כמו גם הייחוד שלי, אינם מעניינים כלל. אם צריך הדבר להיאמר פעם שביעית, אם אין זה מלמד על אטימות הדעת, בוודאי זה מלמד על האופי האנתרופוצנטרי, ובמקרה של האייל האלמוני- האגוצנטרי, של המנטליות בשמה את דוברת. והנה את מאשרת כי במעלה מדרג הערכים שלך, זכויות האדם עומדות בראש. אבל אני לא דיברתי על מידרג הערכים שלך. כי אם על מידרג הערכים של ישראל. ובראש מידרג הערכים של ישראל לא עומד האדם, כי אם העם. ומי שמביא אל המדיניות נימוקים מ"זכויות האדם" פסול הוא באותה מידה שבה פסולים נימוקים של דת. הלא בזה נזדעקו אנשי האמת של שנות השמונים, מן הנימוקים הדתיים של גוש אמונים. בזה ראו צורך להרחיק את הדת מן המדינה ומן הפוליטיקה, ובזה ראו סכנה. היום אתם הסכנה. והייתי אומר..אויב. אם יש עוד שמאל לאומי המסוגל לחשוב מנקודת מבט לאומית, טוב הדבר ורצוי לימין עד מאד. כי בינם לבינם תישאר רק מחלוקת פוליטית. זהו השמאל הישן, לא רק טוב הוא, גם יפה, ועמו אנו מוצאים שפה משותפת. מאימתי נעשה השמאל ל"בוגד"? מזמן שהפכה האתניות בעיניו ל"קונספט גזעני". זה השמאל אשר לא רק הוא נאלח, באמת באמת נאלח, אלא בעיקר מסוכן, זה אשר המניפסטציה שלו היא ביטול "היהודית" בשם הדמוקרטית. ולו היה פרופסור לייבוביץ' חי, היה הוא מטיל בכם את החרפות. היה בראש העומדים לקלל אתכם, להוקיע אתכם, לארר אתכם. וכך ראה לייבוביץ' את הדמוקרטיה. מכניזם ריק, אין בו ערך חיובי, ועיקר תועלתו מן הצד השלילי. בכך שהוא מכיל איזונים ובלמים שיש בהם כדי למנוע עריצות. צירוף הדמוקרטיה עם הליברליזם, היא קביעה אידיאולוגית שהציונות הייתה מוכנה לקבל - כמשנית. היא מעולם לא קידשה אותה, ומעולם לא הציבה אותה בראש מידרג הערכים. המדברים בשם ה"דמוקרטית" מבקשים לבצע הפיכה. הפיכה באמצעים דמוקרטיים. אלה המבקשים לקדש "מלחמה" בשם "הדמוקרטית" כי נראית להם הלאומיות- קונספט גזעני, מבקשים לנהל מלחמה כנגד הציונות. מלחמה כנגד ה"הבית הלאומי". אין פירוש אחר. הנה כי כן אם הגעת להכרה לכך שהשתלבת עד כה בדיון, לא כמתדיינת, אלא כמפיצנית, מתוך עמדה מיסיונרית, ובאמת זה חמוד מצדך להביא הפניות לערכים ליברליזם וסוציאליזם של ויקיפדיה, למד אני שהפך נושא זכויות האדם, מרעיון פוליטי, לדת חילונית. לדת אזרחית. לכן משמשים סיפורי הפרט לא למושכלה, כי אם לעונג רגשי. לכן מוציאה את נחירות של עונג למקרא איזה טור אידיוטי, שהצליח ההוא, האובססיבי כלפי נתניהו, למצוא ברשת. שימי לב, את מנחררת. חדורים אתם תחושה של עליונות, תרבותית, נימוסית, אינטלקטואלית. ואינני יודע על מה. אין אני מבין על מה. אך זו תהיה מכה קשה לדימוי העצמי של השמאל, להתמודד עם המחשבה שהוא אספסוף היסטורי. אבל אספסוף אתם, אבק אדם, עדר בהמות מלחכות קש וגבב, אשר מרוב כי רבצו בחרא, נעשה הדבר להם נעים להתפלש בחרא. תתפלשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבאר: כאשר כתבת: "אבל אותך, עצמותך, מלאות עגלתך וכל מה שיש בך- אותם אני מבטל באופן עקרוני, באופן שלם, מבחינת מעמדו של האינדיבידואל ביחס לשאלות מדיניות." הותרת בי רושם שאינך פתוח (מבטל באופן עקרוני ושלם) לדיאלוג איתי ועם עגלתי. לכן, אין באפשרותנו להסכים ואין, כפי שכתבת, שפה משותפת ועל כך נאלצתי להסכים. נאלצתי ולצערי, שכן שנינו בני אדם, בני אותו העם, החיים על אותה אדמה, ומשלא ניתן להידבר ויש פסילה מוחלטת של השני, מתעורר בי צער. ומיהו שפתח ושב ודיבר על הייחוד ואפילו ניסה לאיין את הייחוד שלי (שלא לומר, לאיין את הדבור הייחודי של כל אדם מהשמאל) הרשה לי להזכירך מתוך תגובות שלך: "דיבור סוציולוגי שלך- שפת המונים הוא. מילא שאין לו מה לומר, אפילו ייחוד אינדיבידואלי אין בו.", "תחילה, תוכלי לראות שאין בזה כל יחוד", "אם תסכימי איתי כי זווית ההתייחסות הזו מותנית היא, ואינה מקורית משלך" - ניסיון לאיין את הייחודיות ומשנכשלת אתה כותב: ""הייחוד שלך, כמו גם הייחוד שלי, אינם מעניינים כלל." אני חולקת על הדמיון שאתה מוצא בין השיח הדתי לשיח זכויות האדם ולכאורה כאילו קיים שוני בינו לבין השיח על העם או הלאום שכן שיח הדת מתייחס לקבוצה מצומצמת עד מצומצמת מאד (בהתאמה למידת דתיותו של הדובר) ואילו שיח זכויות האדם מתייחס לכל אדם שהוא והעם מורכב מבני אדם ולכן מדובר בשיח העם וערכי הלאום. אומה שאינה דואגת לזכויות ולרווחת הפרט תהפוך למפולגת ושסועה, למדינה של שבטים בה כולם שונאים את כולם ומנסים לדפוק אחד את השני. אנחנו המדינה עם רמות העוני מהגבוהות במערב והכל קשור. נראה כי אתה מוצא סתירה בין זכויות אדם לביטחון הלאום אבל לכן קיימים איזונים ובלמים. אפילו אירופה המתקדמת השיתה סייגים על עצמה בנושא. איננו מתאבדים. המחלוקת היא וודאי גם פוליטית אבל גם על ערכים ודמות המדינה בכל תחום שתיארת. היהדות היא ערך מרכזי ומאחד של רבים אם לא רוב העם בציון ולכן בעיני חשיבותה ומעט מאד מהשמאל מנסה לערער או לאיין אותה. אנחנו, אתה זוכר, טובים בפשרות... מתוך אותו שיח זכויות ודאגה לרווחת האדם. נראה כי לייבוביץ' היה מגנה ראשית לכל את רוח העוועים והגזענו והפלגנות וההתדרדרות שחלה בתוכנו. לגבי הציונות וערכיה, דומני שאתה טועה ואני מקוה שבקיאים ממני יפרטו. לעניין המפיצנית. עלי להודות כי כתבתי זאת "חשיבות... הפצה" תוך רצון להקניט אותך מעט, הרי ידעתי שתגיב כמי שמצא שלל רב ונראה כי הייתי צריכה לוותר על כך, מצטערת. אני ואתה וכולנו כאן מתדיינים (ולכן, בהגדרה, "מפיצנים" של עמדות) אבל בעוד שאתה בעיני נוטה לדבר קצת בהכללה ובסיסמאות שהן סוג של עיוורון ("השמאל פסול ומסוכן" לעיתים בשפה ציורית ולעיתים בגיבובי קללות - ""עדר, "אבק אדם", "אספסוף", "מתבוססים בחרא" וכדומה) אני מעדיפה, כאשר ניתן, להביא ממצאים, תיעוד ועדויות כדי לבסס את טענותי וכדי ללמוד עוד, כך שתפישת המציאות שלי לא תורכב רק מרגשות (פחד, שנאה או תקוה) אלא גם מלמידה, אפילו של עובדות שאינן נוחות לי, לשלבן בתפישת המציאות שלי וכל המרבה הרי זה משובח. מדוע אתה מתנגד לכך ומנסה למסמס את תוקפן כאשר אתה מכנה אותם "פמפלטים"? האם אתה מעדיף כמשל 3 הקופים המעודכן: לא לראות, לא לשמוע ולא לחשוב? פחד ושנאה אינם בסיס טוב לתפישת מציאות ריאלית. אשמח שתפנה אותי לחלק בתגובתי בו ביטאתי התנשאות. לענ"ד דברתי בנימוס ובענייניות אלא אם למידה לכשעצמה (למשל, הבאת קישורים לערכים שנהניתי לקרוא ושקשורים לדיון) נתפשת בעיניך כהתנשאות, ואין לי אלא לתמוה על כך. מדובר ראשית בהשכלה שוודאי, כדרכה, מלווה בעונג רגשי. לגבי נתניהו, אתה צודק. יש בליבי עליו. הוא אינו דואג לאזרח, אינו דואג לרווחה ולשוויון, ומפורר אותנו כפוליטיקאי במקום לאחד אותנו כמנהיג. אני סולדת מהאיש ומדרכו וחושבת שהיסב נזק ופגיעה לכולנו בכל המישורים, פנימה והחוצה ואם הוא נוהג לשקר כדי לשגשג כפוליטיקאי, ראוי וצודק לחשוף זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ניסיתי לאיין את הייחוד שלך. ניסיתי לאיין את נקודת המבט השקועה באינדיבידואל. ניסיתי להזמין אותך לצאת לרגע מעצמך, לתלות את נקודת המבט מחוצה לך כאינדיבידואל. לראות את הדברים כפי שאמורה לראות אותם, למשל, מדינה. לזה אין את מסוגלת, מכיוון שאולפת לא להיות מסוגלת לזה. כדי להדגים כי אולפת, כי מאולפת את, חניכה של דיציפלינה, אני מראה לך פעם אחת שאת משתלבת בדיון כמפיצנית, כמשכפלת, ופעם שנייה שגם הניסוחים שלך, סובבים בתבנית סביב כמה מושגים סוציולוגיים שהוטמעו בך ובאחרים. כלומר לא רק בטיעונים שלך אין ייחוד, כי אם גם בשפה. והשפה כשלעצמה מכוונת אל מסקנות נדרשות. ההודעה האחרונה שלך אינה חריג. את הטיעונים שלי, אף שהבהרתי אותם ואת כוונתם, וזו הפעם האחרונה, את מפרשת כניסיון או ככישלון לאיין את הייחוד שלך. אם אינני מוצא תוכן בדברים שלך, מתפרש לך הדבר כחוסר סובלנות כלפי האינדיבידואל האחר, על העגלה המלאה שלו. על הערכים והמטען הערכי שלו. את הביקורת על הפמפלט על אגבריה, את מפרשת שמאיימת עליי המחשבה שיש ערבים מתונים. על הפמפלטים של לנדו, את מבינה כי הם מאיימים עליי, כדי כך שאני מנסה להכחיש אותם. האם את שמה לב לאיזה מכנה משותף. האם את שמה לב לפילטרים שלך. איכשהו הכל בסופו של דבר קשור בך. איכשהו הכל קשור בי, בו במישהו. כל מה שיודעת את לומר הוא כי הטיעונים שלך עומדים לא בכוח התוכן שלהם, אלא בכוח מעמדך כאינדיבידואל עצמאי, נפרד בעל זכות לעמדה משלו. מרגישה את כפי הנראה שצריך אני להתייחס לא לדברים שלך, כי אם אלייך. וזו העמדה האידיאולוגית של האגואיזם שלופף בביטוי נאצל - ''זכויות אדם''. אנשים כמוך מרגישים לא רק שצריך להתייחס אליהם, אלא גם שהכל מותר להם בשם ה''אני''. יום אחד את עשויה לגלות שהאני שלך, לא חשוב ככלות הכל. לא באמת. יום אחד יחדל האני שלך מהיות חשוב אפילו בעינייך. כשזה יקרה, אשמח לדבר איתך על בעיות חברתיות, על עוני, על פערים חברתיים, על אוסלו, על כל דבר שבעולם. עד אז, את לא מעניינת אותי. אפילו לא כאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר הוא שאין ערך ליחיד אלא אם הוא חלק מקולקטיב. מכאן קל למדי להגיע לתפיסה הפשיסטית. אגב, גם הבולשביזם היה בעל אותה תפיסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר דיברת על השמאל, עניתי על השמאל. כאשר התייחסת אלי, עניתי בהתאם. אבל אתה מעדיף לצמצם הכל לפריזמה הצרה והמוטית אותה ביטאת מתגובתך הראשונה. אין בעיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |