 |
אבאר: כאשר כתבת: "אבל אותך, עצמותך, מלאות עגלתך וכל מה שיש בך- אותם אני מבטל באופן עקרוני, באופן שלם, מבחינת מעמדו של האינדיבידואל ביחס לשאלות מדיניות." הותרת בי רושם שאינך פתוח (מבטל באופן עקרוני ושלם) לדיאלוג איתי ועם עגלתי. לכן, אין באפשרותנו להסכים ואין, כפי שכתבת, שפה משותפת ועל כך נאלצתי להסכים. נאלצתי ולצערי, שכן שנינו בני אדם, בני אותו העם, החיים על אותה אדמה, ומשלא ניתן להידבר ויש פסילה מוחלטת של השני, מתעורר בי צער.
ומיהו שפתח ושב ודיבר על הייחוד ואפילו ניסה לאיין את הייחוד שלי (שלא לומר, לאיין את הדבור הייחודי של כל אדם מהשמאל) הרשה לי להזכירך מתוך תגובות שלך: "דיבור סוציולוגי שלך- שפת המונים הוא. מילא שאין לו מה לומר, אפילו ייחוד אינדיבידואלי אין בו.", "תחילה, תוכלי לראות שאין בזה כל יחוד", "אם תסכימי איתי כי זווית ההתייחסות הזו מותנית היא, ואינה מקורית משלך" - ניסיון לאיין את הייחודיות ומשנכשלת אתה כותב: ""הייחוד שלך, כמו גם הייחוד שלי, אינם מעניינים כלל."
אני חולקת על הדמיון שאתה מוצא בין השיח הדתי לשיח זכויות האדם ולכאורה כאילו קיים שוני בינו לבין השיח על העם או הלאום שכן שיח הדת מתייחס לקבוצה מצומצמת עד מצומצמת מאד (בהתאמה למידת דתיותו של הדובר) ואילו שיח זכויות האדם מתייחס לכל אדם שהוא והעם מורכב מבני אדם ולכן מדובר בשיח העם וערכי הלאום. אומה שאינה דואגת לזכויות ולרווחת הפרט תהפוך למפולגת ושסועה, למדינה של שבטים בה כולם שונאים את כולם ומנסים לדפוק אחד את השני. אנחנו המדינה עם רמות העוני מהגבוהות במערב והכל קשור.
נראה כי אתה מוצא סתירה בין זכויות אדם לביטחון הלאום אבל לכן קיימים איזונים ובלמים. אפילו אירופה המתקדמת השיתה סייגים על עצמה בנושא. איננו מתאבדים. המחלוקת היא וודאי גם פוליטית אבל גם על ערכים ודמות המדינה בכל תחום שתיארת. היהדות היא ערך מרכזי ומאחד של רבים אם לא רוב העם בציון ולכן בעיני חשיבותה ומעט מאד מהשמאל מנסה לערער או לאיין אותה. אנחנו, אתה זוכר, טובים בפשרות... מתוך אותו שיח זכויות ודאגה לרווחת האדם.
נראה כי לייבוביץ' היה מגנה ראשית לכל את רוח העוועים והגזענו והפלגנות וההתדרדרות שחלה בתוכנו. לגבי הציונות וערכיה, דומני שאתה טועה ואני מקוה שבקיאים ממני יפרטו.
לעניין המפיצנית. עלי להודות כי כתבתי זאת "חשיבות... הפצה" תוך רצון להקניט אותך מעט, הרי ידעתי שתגיב כמי שמצא שלל רב ונראה כי הייתי צריכה לוותר על כך, מצטערת. אני ואתה וכולנו כאן מתדיינים (ולכן, בהגדרה, "מפיצנים" של עמדות) אבל בעוד שאתה בעיני נוטה לדבר קצת בהכללה ובסיסמאות שהן סוג של עיוורון ("השמאל פסול ומסוכן" לעיתים בשפה ציורית ולעיתים בגיבובי קללות - ""עדר, "אבק אדם", "אספסוף", "מתבוססים בחרא" וכדומה) אני מעדיפה, כאשר ניתן, להביא ממצאים, תיעוד ועדויות כדי לבסס את טענותי וכדי ללמוד עוד, כך שתפישת המציאות שלי לא תורכב רק מרגשות (פחד, שנאה או תקוה) אלא גם מלמידה, אפילו של עובדות שאינן נוחות לי, לשלבן בתפישת המציאות שלי וכל המרבה הרי זה משובח.
מדוע אתה מתנגד לכך ומנסה למסמס את תוקפן כאשר אתה מכנה אותם "פמפלטים"? האם אתה מעדיף כמשל 3 הקופים המעודכן: לא לראות, לא לשמוע ולא לחשוב? פחד ושנאה אינם בסיס טוב לתפישת מציאות ריאלית.
אשמח שתפנה אותי לחלק בתגובתי בו ביטאתי התנשאות. לענ"ד דברתי בנימוס ובענייניות אלא אם למידה לכשעצמה (למשל, הבאת קישורים לערכים שנהניתי לקרוא ושקשורים לדיון) נתפשת בעיניך כהתנשאות, ואין לי אלא לתמוה על כך.
מדובר ראשית בהשכלה שוודאי, כדרכה, מלווה בעונג רגשי. לגבי נתניהו, אתה צודק. יש בליבי עליו. הוא אינו דואג לאזרח, אינו דואג לרווחה ולשוויון, ומפורר אותנו כפוליטיקאי במקום לאחד אותנו כמנהיג. אני סולדת מהאיש ומדרכו וחושבת שהיסב נזק ופגיעה לכולנו בכל המישורים, פנימה והחוצה ואם הוא נוהג לשקר כדי לשגשג כפוליטיקאי, ראוי וצודק לחשוף זאת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש