בתשובה לאביר הקרנפים, 17/09/14 0:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מתכחש. בתורה יש גם שנאה, גם עבדות, גם סקילה וכריתת אברים, גם יחס מחפיר לנשים... אבל זה לא כל מה שיש בה. בכל דור אנשים בוחרים מה לקחת ממנה ואיך ליישם את זה בזמנם. גזענים חשוכים, בוחרים בשנאה ופחד. שנאה ופחד זה לא מצווה מדאורייתא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לקחת מהתורה מה שבא לך. למעשה אתה לא לוקח ממנה כלום. אתה עושה באופן כללי מה שבא לך, ועושה טובה כשאתה מסכים עם חלקים בתורה שמתאימים לך. קבל את זה שיש אנשים שמחוייבים לכל מה שכתוב בתורה, בלי לברור את מה לקחת ואת מה לזרוק. ובקשר לשנאה ופחד... כל המשפט האחרון בהודעה שלך צועק שנאה ופחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצה לקבל את זה כי זה לא נכון. נכון שיש אנשים שטוענים שהם מחוייבים לכל מה שכתוב בתורה. אז הם טוענים, נו אז? זה אותם אנשים שטוענים שהיו פעם נחשים מדברים או שקוסם גדול ברא את העולם בהוקוס פוקוס. הם לא אמינים כל כך, האנשים הללו. הם גם עושים זאת תוך כדי ניהול ויכוח עם אנשים אחרים שטוענים בדיוק אותו הדבר שדווקא הם הם שמחויבים באמת באמת לכל מה שכתוב בתורה. האנשים הללו: אלו שלא בוררים מה לקחת ומה לא לקחת מהתורה, אלו שלא מפרשים את הכתוב באופן שמתאים להם ואלו שמחויבים לכל מילה כלשונה, זו פשוט פיקציה פונדמנטליסטית. כשאני אומר פיקציה, אני בעצם מתכוון למשהו אחר. זה שקר. אנשים שטוענים שהם מחויבים לכל מה שכתוב בתורה (בלי פרשנות, בלי בררנות ובלי בחירה) הם שקרנים. הם משקרים לאחרים וכנראה שהם גם משקרים לעצמם. ספר הספרים הוא אסופת ספרים שנכתבו בתקופות שונות ע״י סופרים שונים ולהם שלל מגוון של ערכים. מי שמסכים ומחויב לכל מה שכתוב בתורה, מחויב לחיות במצב תמידי של דו חושב, חייב לעשות לעצמו הנחות או חייב לבצע צוקהרות מחשבתיות מאולצות ולא קלות שמנסות לישב דברים סותרים ע״י פלפולים תאולוגיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה שלך מכילה כשל לוגי גדול ושמן כמו יוקוזונה. אין אנשים שטוענים שהיו פעם נחשים מדברים או שאלוהים ברא את העולם. יש אנשים שמחוייבים לכל מה שכתוב בתורה, ולכן הם מקבלים את התורה שאמרה שהנחש דיבר והאלוהים ברא את העולם. אתה ואחרים שחושבים כמוך, ממילא לא מאמינים בתורה. אז יש אנשים כמוך (אולי אפילו אתה בעצמך) שמתמוגגים כשהם רואים בתורה איזה ציווי מוסרי או זעקה להגינות. הם מתמוגגים כשהם קוראים בתנ"ך קטע שירה עסיסי. אבל הם מעדיפים לעצום עיניים או לגנות בכל פה חלקים שעפעס... לא מתאימים להשקפה הנאורה שלהם. ספר הספרים הוא אסופת ספרים שנכתבו בתקופות שונות על ידי סופרים שונים שלכולם היו את אותם ערכים. המשותף לכל כותבי התנ"ך הוא ערכי תורת משה. אתה מתיימר לסתור את הקביעה הזו - הוכח לי. קשה לך עם המחוייבות לכל מה שכתוב בתורה? אל תאמין בה. רק אל תנסה להתכחש לפסוקים מפורשים שכתובים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין אנשים שטוענים שהיו פעם נחשים מדברים או שאלוהים ברא את העולם. יש אנשים שמחוייבים לכל מה שכתוב בתורה, ולכן הם מקבלים את התורה שאמרה שהנחש דיבר והאלוהים ברא את העולם." צוקהרה מרשימה במיוחד. 9.4 לפחות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסביר את עצמי. אתה טוען שמישהו שקרן כי אם הוא טוען שהיה נחש מדבר - לא מתקבל על הדעת - מי שאומר דברים שלא מתקבלים על הדעת הוא שקרן ואסור להאמין למילה שלו. אתה שופט את אותם אנשים על פי החשיבה שלך. וכאן הבעיה. זה שהעניין לא מתקבל על הדעת שלך, לא אומר שהם לא מאמינים בזה. ואם הם מאמינים בזה, הם לא משקרים. ואם הם מקבלים דבר שקשה להאמין בו בגלל ציווי אלוהי שהם מאמינים בו, יש סבירות גבוהה יותר שהם יקבלו את המכלול בשלמותו ולא יסלקו משם כל מה שלא נראה להם. מי שמסלק מן המכלול נחשים מדברים וגזענות וכל מה שהוא לא מאמין בו, מוצא את עצמו באותו מצב כמו ה"רבה" מאמריקה שמחקה את כל המצוות מספר ויקרא חוץ מאיסור גילוי עריות בתוך המשפחה. בסופו של דבר אנשים כאלה משיירים בידם מכל התנ"ך כולו רק צרור פסוקים. חופן עלים ביער. זה לא יהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אדם דתי ולא לוקח מהתורה שום דבר מחייב. יש בה כמה ניסוחים מוצלחים שאני לפעמים מצטט כדי לקשט או להדגיש בהם את דברי. אני מקבל את זה שיש גזענים ויש שאינם גזענים. אלו שהם גזענים מתחלקים לשני סוגים, שניהם נתעבים בעיני אבל השני גם בזוי: (א) בראשון, אלו שלוקחים אחריות על בחירתם להיות גזענים ואומרים "אני גזען כי בזה אני מאמין והתורה אינה מוסיפה או מורידה לעניין זה" (ב) בשני, אלו שמתחמקים מאחריות, משתמשים בתורה כעלה תאנה ואומרים "זה לא אני, התורה מחייבת אותי להיות גזען". אם איזה מהמשפטים הקודמים שלי מבטאים משהו - זה לא שנאה או פחד אלא תיעוב וסלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את זה שיש "נאורים" ויש שאינם "נאורים". הנאורים מתחלקים לשני סוגים. שתי הגישות לא ממש נכבדות בעיני, אבל הגישה השניה בזויה ונתעבת: א. אלה שמאמינים במה שהם עושים ומשתדלים לנהוג לפי זה. ב. אלה שמשתמשים בנאורות ככלי להתנהגות חשוכה של שנאת האחר והשמצתו. אם לך יש את הזכות לחוש תיעוב וסלידה, למה לאחרים אין זכות לחוש תיעוב וסלידה? למה אצלם זה פחד ושנאה ואצלך זה תיעוב וסלידה? כנראה שברגע שתודה שהתורה גזענית, תצטרך לחשוב פעמיים אם להאשים מישהו שהוא משתמש בתורה כעלה תאנה לגזענותו. אולי הוא פשוט אימץ את הגישה התנ"כית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עלינו לסבול את חסרי הסובלנות? Paradox_of_tolerance [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורקים אתם סובלים. אזרחים שלא סובלים אורקים, אתם לא סובלים. פרדוקס נפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם האורקים אינם חסרי הסובלנות שמכנים בני אדם אחרים "אורקים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי והבעיה החמורה ביותר שלנו היתה "כינויים". הבעיה שלנו היא שמצד אחד יש עם של שודדים, רוצחי תינוקות, אנסי סבתות/ילדות ושוגלי גמלים. בצד השני יש "נאורים" שמאוד מאוד מפריע להם אם ינקטו בצעדים שבאמת יגבילו את הפשיעה של בני הצד הראשון, ואפילו מפריע ל"נאורים" אם יפגעו ברגשותיהם של האורקים הנ"ל ויכנו אותם בשמות. בין שני הצדדים האלה, איך אדם יכול לחיות בשקט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. האיסלאם אוסר על משגל עם גמלים (נאקות מותר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה משפיע על מה שנעשה בשטח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר מעבר לידיעותיי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדעת נותנת שלא. הרי גם אם ניתן לתרץ שהטרור והג'יהאד מתירים להם לגנוב/לאנוס/לרצוח מי שלא מוסלמי, הרי שרמת הפשיעה בינם לבין עצמם גבוהה בהרבה מעל המקובל בחברות אחרות. אם כן האיסלאם לא מעכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רוצחים, שודדים ואנסים יש גם בין היהודים (אולי פחות, אבל יש) - להם אתה לא קורא אורקים. ומאידך, אתה קורא אורקים למוסלמים, לשחורים ולרוסים - גם אם הם לא רוצחים, שודדים ואונסים. האם אתה רוצה לגרש מפה רק מי שנתפס ברצח, שוד ואונס, או את כל הגויים - שאינם יהודים (כפי שאתה מגדיר את הכת הזאת)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורש נעוץ בדבריך שלך - פחות. כשאתה מזהה דפוס מסויים בהתנהגות של קבוצה מסויימת, דפוס עקבי, מתמשך, בעל תפוצה רחבה - זה הופך למאפיין, לסטריאוטיפ, לאסוסיאציה וכו'. לא קראתי לרוסים אורקים. הבהרתי כמה וכמה פעמים למה אני מתכוון. כיניתי בשם אורקים את כל אלה שבאופן עקבי מנהלים מלחמות וחייהם הם זרם בלתי פוסק של אלימות ופשיעה. אם זה לא כלפי חוץ, אז בינם לבין עצמם. לא מזמן הזכרתי בשרשור על צוק איתן שמאז קום המדינה, בשל הסכסוך הישראלי-ערבי, נהרגו כמה עשרות אלפי בני אדם. שלא על ידי הסכסוך הישראלי ערבי, נהרגו באותו זמן כ-11 מליון איש במזרח התיכון בשלל נסיבות, מלחמות, מאבקים, מרידות וכו'. אין לי מושג כמה אנשים מתו באפריקה בזמן הזה באותן נסיבות של מלחמות אזרחים, הפיכות, מרידות וסתם פשיעה. וגם כשנותנים להם להגר למדינות מערביות, הם מביאים איתם לשם את המלחמות והפשיעה, במקום להנות מהשלום והשגשוג במדינת היעד. כשמדובר בהיקפים שכאלה, איך תסנן את הרוצחים, האנסים והשודדים? אני רוצה לגרש את כל אלה ששוהים בארץ בניגוד לחוק ולא משנה מה התירוץ שלהם. אני חושב שכדי לשמור על הסדר התקין, אסור לתת פרס לשב"חים ולתת להם אזרחות. אני חושב שכדי לשמור על התואר "מדינת היהודים", לא צריך לתת אזרחות למהגרים שאינם יהודים. אלה שאינם יהודים אבל חיים במדינה כאזרחים הגונים, אין סיבה לפעול לגרש אותם. הבעיה היא שיש בארץ קבוצות שאינן מכירות במדינה, קבוצות שפועלות באופן אקטיבי כדי להרוס את המדינה ולפרק אותה. איך גוף יכול להכיל בתוכו גורמים שמנסים לפרק אותו? לכן אני חושב שרחבעם זאבי צדק וצריך לטרנספר את אלה שתומכים בטרור, שרוקדים כשנופלים עלינו טילים, וכשנערינו, זקנינו וטפינו מתפוצצים באוטובוסים ובשווקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת אורקים למי שאינם יהודים בעיניך, וזה - גם אם אמם התגיירה ושומרת על אורח חיים מסורתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרחת לבדוק במי מדובר בקישור האמור? לא טרחת. מפליא כמה אנשים נותנים לדמיון להשלים פערים כדי לראות את מה שהם רוצים. אילו היית טורח לבדוק, היית מגלה שמדובר בישראלי שנשא לו כושית מאפריקה שטוענת שהתגיירה והיא מדליקה נרות שבת. חביבי, להדליק נרות שבת זה לא גיור. אין הבדל בינה לבין כל שאר המהגרים מאפריקה שמנסים להתחתן עם ישראלים כדי להתאזרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען התיעוד ההיסטורי: לא כל היהודים הדתיים מכוערים כמו הז'יד הקריקטורי שלעיל. למעשה, יהודי שמחויב להלכה, שמע פעם או פעמיים על "הלכה ואין מורין כן", על "פרוזבול", ועל דרך ארץ. יהודי דתי - שאיננו קראי - מחויב לקרוא בתורה מבעד למשקפי הפרשנות המסורתית, ובפרט - באמצעות הרב שהוא עצמו עשה לעצמו. יש ז'יד שבוחר ברב גזען א-לה-זיני, ויש מלוא חופניים יהודים שבוחרים ברבנים מוצלחים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני לא הבנתי עד לרגע זה למה להשתמש במילה ז'יד. אפשר לתת לקרנף כל מיני כינויים, ואפילו הניק שלו עצמו, שהוא עצמו בחר, נותן שדה פעולה ליצירתיות בנושא. לא צריך להשתמש במילה הזאת, ''ז'יד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה בכינוי הזה? ז'יד זה בסה"כ "יהודי" בפולנית. בתור עומו בארון שנראה כמו אורק, הוא יוכל להתמודד עם הכינוי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש על זה ויכוחים, אבל בכל אופן ברוסית ובצורות שימוש מסויימות באוקראינית ''ז'יד'' זו מילת גנאי וזה לא רק ''יהודי''. בפולנית, למרות שטוענים שזה בסה''כ ''יהודי'', לפי מה שאני שמעתי זה בהחלט נשמע מילת גנאי, לפחות באזורים מסויימים וזה גם תלוי באיזה טון זה נאמר. ופעם אחת, באזור שהיה קרוב למזרח גרמניה של פעם (וקרוב לגבול הפולני), שמעתי באוטובוס שני גרמנים זקנים וכנראה שיכורים שאמרו ''ז'יד'' - בפירוש בתור מילת גנאי. לא צריך את המילה הזאת כלפי אף אחד, גם לא כלפי הקרנף, בלי קשר לדעות התמוהות שלו או לאישיותו הבלתי ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז'יד זה אנטידוט מדולל לארס האורקים/כושים/עומואים שהקרנף החצוף מפיץ. הוא, וקוראים אחרים, צריכים לדעת שאופן הביטוי שלו איננו קביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז'יד בפולנית הוא כינוי גנאי כמו שערבי בעברית הוא כינוי גנאי. ז'יד בפולנית הוא כמו יבריי ברוסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית כותב באתר בפולנית, המלה היתה לגיטימית. מכיוון שמדובר באתר בעברית, צריך להתיחס למשמעות העברית (ששאולה מרוסית, לא מפולנית). ברוסית המלה ה"רגילה" ליהודי היא "יבריי" ("עברי") בעוד המלה "ז'יד" שמורה למקרים בהם רוצים לבטא גנאי. ד"א, מה זה "עומו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה באמת?! יש ל"ז'יד" קונוטציות מעליבות? לא ידעתי! תיכף תאמר לי שגם ל"אורק", "כושי" או "עומו" יש קונוטציות מעליבות. החבר הקרנף שלך משתמש בהם ללא הפסק; הוא צריך לקלוט שזה חצוף ולא קביל כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עדיין לא הבנתי מה זה "עומו" 2. ל"כושי" אין קונטוציות מעליבות (אתה מתבלבל עם "כושון" שהיא כינוי גנאי לכושי, כפי ש"יהודון" היא כינוי גנאי ליהודי, ו"ערבוש" - לערבי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "עומו" זאת מילת עלבון להומוסקסואלים, הנהוגה בפיהם של כמה י... ימ... ימנ... ימני... אוף, לא נעים - אבל באמת, זאת מילת עלבון בפיהם של כמה ימנים צעירים להומוסקסואלים. 2. לכושי יש בחיים האמיתיים קונוטציות מעליבות. מה שאתה מתכוון לומר זה שבעולם מושלם לא היו צריכות להיות קונוטציות מעליבות, ובזה אתה צודק. המציאות, מה לעשות, מוכיחה לנו שוב ושוב שיש לה חוקים משלה והיא לא נשמעת לחוקים של מישהו מאיתנו. במציאות, אף אחד לא מתכוון להחמיא לאזור מוצאו של מישהו, כשהוא אומר לו "עוף מכאן, כושי!" - הוא מתכוון בהחלט להעליב, בלי קשר לדעתך או דעתי על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה הקשר בין נטייה פוליטית לנטייה מינית? 2. גם אף אחד לא מתכוון להחמיא לאזור מוצאו של מישהו כשהוא אומר לו "עוף מכאן, יהודי" (או רוסי, או אתיופי). הקונוטציות המעליבות נמצאות ב"עוף מכאן", לא ב"כושי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הקשר הוא עובדות החיים. עובדות החיים הן שלמצוא שמאלני שיכתוב כאן "עומו", זה קשה עד בלתי אפשרי. ימני, לפחות אחד, שהשתמש במילה הזאת, יש כאן כבר, ובכל הארץ יש הרבה יותר. וזה ש"צל" אחד, כמו כל אחד - צריך להתפרנס, ואי לכך החליט, אם להסתמך על הלינק, על שינוי/שיפור תדמית, זה לא משנה את עובדות החיים. 2. בולשיט, התעלמות טוטאלית מהמציאות. גם כשמישהו אומר ברחוב "כושי", רק "כושי", בלי שום מילה נוספת, למישהו אחר שמקורו ביבשת אפריקה, בלי קשר לאזור מסויים או למוצא עממי/שבטי מסויים - הכוונה היא להעליב והמילה מתקבלת כעלבון. אסיים בזאת, אין לי כוונות להמשיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למיטב הבנתי, הומופוביה נפוצה יותר באוכלוסיות כמו החרדים (אותם אלה שתמכו בהסכמי אוסלו) והערבים (בעלי הברית של השמאל) מאשר ציונים חילוניים או דתיים. דרך אגב הזוג שהצל חיתן (בחינם - מה הקשר לפרנסה?!) אמרו בראיון שהם פנו אליו מכיוון שהם פטריוטיים בעצמם. 2. כושי רימון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרנסה של הצל היא בתור זמר, והיא אמורה להשתפר בעזרת שיפור התדמית הגרועה שנוצרה לו במלחמה, לא מתשלום אחד על חתונה אחת, כאילו שלא הבנת את זה בעצמך, איזה היתממות. כושי רימון בן שבעים ומשהו ומה שהיה איתו בילדותו לא קשור בשום צורה עם מה שהולך עכשיו בכל הארץ, אל תיתמם. גם עם שאר הקשקושים יילך לך אולי במקומות אחרים, לא באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התדמית של הצל דווקא השתפרה בקרב הציבור הרחב בעקבות צוק איתן (אבל כנראה לא בציבור שלך שהוא מיעוט קטן אם כי לא זניח). אותו זוג שפנה אליו הוא הראיה הטובה ביותר לכך (לא מבקשים ממישהו לא פופולרי לחתן אותך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אוי אתה ז'יד (בפולנית, בפולנית) עם חוש הומור ז'ידי כל כך מצחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם העובדה שלמלה jew יש קונוטציות שליליות באנגלית (כפועל, פירושה לנהל משא ומתן שלא בתום לב), תגרום לך להיעלב למשמע המלה Jew, או רק לפי הקונוטציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שהחבר הקרנף שלו, כמו גם החבר של החבר הקרנף שלו, כנראה לא יקלוט שזה חצוף לעולם. זה לא אשמתו, החלק במוח שלו שאמור לקלוט שדברים כאלה פוגעים פשוט לא עובד (כנראה שזה אותו חלק שאמור לקלוט שלהרוג חתולים זה לא בסדר). אתה, לעומת זאת, קולט את זה טוב מאד. לכן, בלי קשר לקרנף (שמן הסתם בכלל לא מבין שאתה מנסה להתחרות איתו) וחבריו, בבקשה - למען שאר הקוראים - על תכנס איתו לתחרות עלבונות. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שעלה בחיפוש של המייל שלו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממצא קריטי להסבר התופעה. ככל שהמשיך להביע את עצמו כאן הלכה וגברה אצלי התחושה שמשהו רקוב מיסודו. אתה קורא ומבין שהגזענות הדתית היא רק כיסוי. אתה קורא ושומע רוע צרוף מדבר אליך ממעקי האדמה. היה כמעט בלתי אפשר להאמין שהוא לא נהנה מהתעללות בחתולים. מעניין לחשוף ככל האפשר, גם את האיש וגם את הרקע שלו כדי להבין איך גדלים יצורים נאלחים כאלו בקירבנו. הנה עוד על הקשר שבין הניק "אביר הקרנפים" לבין יוסי כהן "רוצח החתולים". הנה הכתבה במקומון ירושלים הנה אחיו, יד ימינו, אליעזר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו צדדי, בעיקר לך ולאיילה שעכשיו מבינה: אני חוששת שלא ניתן יהיה לשקם את בוניטה הכלבה, כפי שמבקשים יוזמי העצומה/עצומות. ה"אילוף" האכזרי שהיא קיבלה ע"מ ליהפך למה שהינה, ובכלל, כל מה שהיא עברה, אני לא מבינה גדולה בכלבים אבל קשה לי להאמין שאלו דברים שאפשר להשיב אותם אחור. הייתי כמעט אומרת שגורלם של החתולים האומללים, במובנים מסויימים - שפר מגורלה. עצוב. עצוב בכלל ועצוב עוד יותר שאצלנו כאן באייל משוחחים איתו כמו עם כל בנאדם, על תורה והלכות (לא לטעות בי! אני מאוד אוהבת את כתיבתם המצויינת של תשע ושל נועה!) ועל מה צריך לעשות עם "הכושים" וכולי וכולי, במקום לנדות אותו ולא להגיב לו - עצוב, אמרתי כבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אמרת. וזה באמת עצוב. ולטעמי אפילו יותר מכך שלא ניתן לשקם את הכלבה, נראה שבלתי אפשרי יהיה לשקם את בעליה. כלבים נגועים - עם כל הצער - שמים בהסגר. מה עושים עם אנשים (או שמא אורקים) נגועים? ולגבי הדיון המתמשך, בדיעבד באמת עצוב ששוחחנו איתו. מצד שני אפשר להתנחם בעובדה שחשפנו עוד אחד מפניו הרבות של הרשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם צריך ללבן רק את הדעות של אנשים מהוגנים? מבחינה רגשית קשה לשמור על ענייניות בדיון כשהאדם שמולך ביצע מעללים זוועתיים, אבל לדעתי דווקא חשוב להבין איך אנשים (אפילו נאלחים, אפילו רוצחים ואנסים) חושבים ומה מניע אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יש מקום לחקירה ודיון - פסיכולוגי, קרימינולוגי - במקורות הרוע: "איך אנשים [מרושעים ...] חושבים ומה מניע אותם". אבל צריך להבחין בין חקר הרוע לבין הדברות איתו. אנחנו מתדיינים בסובלנות עם בעלי דעות שונות: סוציליסטים-קפיטליסטים, דתיים-חילונים, יהודים-נוצרים, ועוד. צריך להיזהר שלא להכליל רוע ברשימת הדעות הלגיטימיות האלה שאנחנו סובלים בדיון. לסובלנות כלפי דעות שונות יש גבול. רוע חסר סובלנות נמצא מעבר לגבולות הסובלנות (שאינה מביסה את עצמה). לכן אסור לשוחח איתו אלא רק אודותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב ש״רוע״ צריך להיות מוחרג מהדיון ואני לא חושב שהדיון נותן לו לגיטימציה. בהחלט אפשר להתדיין עם פושע מתוך בית הכלא ואין בכך כדי לתת לגיטימציה למעשיו. המשפט האחרון מנוסח כאקסיומה. האם יש לך הסבר מדוע לסובלנות יש גבול (כלומר, אני יודע שזה המצב המצוי בגלל שאנחנו יצורים אמוציונליים, אבל מדוע זה המצב הרצוי?), ומדוע רוע חסר סובלנות נמצא מעבר לגבולות הסובלנות (ולמה גזענות כלפי גויים אינה רוע כזה לעומת התעללות בבעלי חיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(קודם, להבהיר: גזענות - ברמה שהופגנה כאן - כלפי גויים היא בהחלט רוע, לפחות כמו התעללות בבעלי חיים). שנית, לא צריך לפחד מאקסיומות. אי אפשר לקיים דיון משמעותי אם אין אקסיומות משותפות. תנסה להוכיח משפט בגיאומטריה למי שמתכחש לאקסיומות של אוקלידס. עם אלו שאתם באמת אין לך אקסיומות מוסריות משותפות, אתה חייב להילחם - ורצוי שתנצח כי אחרת אתה מת. זה הגבול לסובלנות - נכונותך למות (או לוותר על ערכיך) בשמה. דיון עם מי שאינו שותף לאקסיומות שלך עשוי לתת מראית עין של לגיטימציה לפסיכופט1 שאיננו מקבל את האקסיומות החברתיות (למשל, דיון עם מי שאיננו מקבל את האקסיומה שאסור להרוג בני פלוגתא, עלול להעניק לו לגיטימציה להרוג אותך). _____ 1 המושג "פסיכופתיה" אינו מוגדר באופן רשמי באף אחד מהמדריכים המקצועיים בעולם הפסיכופתולוגיה, כגון DSM-IV-TR או ICD-10. עם זאת, מוגדרות בהם הפרעות נפשיות חופפות, כגון הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, המאופיינות בהתנהגויות דומות. פסיכופתים מבטאים התנהגות נורמטיבית כלפי חוץ, ואף דומיננטיות וכריזמה, לצד קושי בתפקוד הרגשי והחברתי המתבטא בעיקר בחוסר אמפתיה קיצוני, והתנהגויות קיצוניות כגון מניפולטיביות, גרנדיוזיות, יהירות והפרת נורמות חברתיות מוסריות ... פסיכופתיה מתבטאת בפגיעה ביחסים בינאישיים, רגשות והתנהגות. אדם עם פסיכופתיה לא חש אשמה או בושה על מעשיו, גם אם הם פגעו באחר, ומוצא דרך להסביר אותם באמצעות רציונליזציה, מניפולציה רגשית, האשמת אחרים או הכחשת מעשים אלו. הוא לא מביע אמפתיה כלפי האחר אף על פי שביכולתו לזייף אמפתיה. רגשות שונים שהוא מביע לוקים בשטחיות ורדידות יחסית. אדם עם פסיכופתיה עשוי להשתמש במניפולציות שונות כדי להשיג את רצונותיו, ולשקר לשם כך ללא ייסורי מצפון. פסיכופתיה [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דיון עם מי שאינו שותף לאקסיומות שלך עשוי לתת מראית עין של לגיטימציה לפסיכופט" האם הפסיכופת צריך מראית עין כזו? זה משנה לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פסיכולוג/פסיכיאטר. ככל הידוע לי פסיכופטים מאופיינים בחוסר אמפתיה כלפי הזולת אבל לאו דווקא באדישות לאמפתיה מהסביבה כלפיהם. רבים מהם, כפי שראינו כאן, משקיעים אנרגיה רבה בהצדקת מעשיהם ובהטלת האשמה/האחריות על הקורבן, או על אנשים אחרים או בנסיבות - למשל, "זה לא אני, זה מדאורייתא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מגיב ומתיחס (כי "דווקא חשוב") לאדם בזוי כזה, אתה נותן לו פרס וסוג של לגיטימציה. במיוחד בדיונים הארוכים שנערכו עמו כאן. בנוסף, אתה מאפשר לאיש השפל מוסרית הזה ללכלך את האייל. עצם מציאותו כאן ושמדברים איתו כשווה במקום להוקיע אותו לחלוטין, מנמיך את האתר הזה ומאפשר ופותח דלת לעוד מתדיינים עם תרבות דיון מאד נמוכה להיכנס ואכן כבר הרבה פחות נעים לקרוא כאן. התגובה של אביו ואמו זהה לחלוטין לתגובתו: "אתם מוציאים מפרופורציות". הוא הוסיף לכך שהדברים נעשו "מזמן". 2011 זה ממש לא מזמן. (ויתכן שבשל הנאתו הגדולה מעצם זה שהתייחסו אליו כאן, גרמה לו להגיב כך ובמציאות הוא, אחיו וחברו עדיין משסים את כלבתו בחתולים ורוצחים אותם). נדמה לי שכולם כאן כבר מבינים "איך אנשים (אפילו נאלחים, אפילו רוצחים ואנסים) חושבים ומה מניע אותם". מדוע להמשיך ולתת לו פרס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת הרוע היא חשובה ומעניינת (לפי הסדר הזה), וכמובן נחקרה ונחקרת, ניסוי הכלא של סטנפורד [ויקיפדיה] - כדוגמה ידועה אחת. אני חושבת שמה שגרם לי להרגשה הרעה-במיוחד הוא לא עצם העובדה הטכנית ששוחחנו איתו, אלא, כפי שציינתי - כי השיחות איתו היו "כמו עם כל בנאדם". לו היתה מופיעה כותרת, "ראיון עם מר קרנף, הנוהג להתעלל בחיות", ו/או לו היו הקוראים מקבלים, באופן כלשהו, הזדמנות לדעת עליו מלכתחילה את כל האמת - היה להם חופש בחירה כיצד לנהוג והם היו יכולים, תיאורטית, לפתוח את תגובותיהם בגינוי כלשהו למעשים ואח"כ לעבור לכל נושא שעל הפרק. הנה משתתפת שהחליטה את ההחלטה שלה רק הלילה, כאשר הדברים נודעו לה ולאחר דיונים ממושכים (ומעניינים) עימו, תגובה 642489. לפני כמה שנים היה כאן דיון בנושא דומה, דיון 3035. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי שהדיון איתו הוא כדי לחקור את מקורות הרוע או ווטאבר. אני לא פסיכולוג וגם לא קרימינולוג. אם הוא לא היה שם כתובת אימייל (או פותח כתובת אימייל חדשה) לא היה לך מושג שזה הוא, אז עכשיו כל אחד יצטרך להזדהות לפני שהוא כותב תגובה כדי שלא ייצא שמדובר ברוצח המונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בודאי שצריכים להזדהות (לא אני אבל כולם כן). אם היה לך דיון נורא מעניין עם מישהו שהניק שלו הוא "פילוסוף", בסוגיה האם כושים, ערבים ונשים הם מוסריים או שיש להם מוח של בבונים, ואיכשהו היה מתברר לך בשלב מסויים שבן שיחך הוא היטלר, שהתחבא שבעים שנה ביערות ברזיל - זה לא היה פרט חשוב ומעניין? (סתם, סתם, אתה לא מוכרח להתגרד בראש במרץ עד שתמצא תשובה רצינית ומעמיקה..). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב ומעניין. אבל המסקנה שלך מכאן היא שעדיף שהדיון לא יתקיים בכלל? נקודת המוצא שלי היא שאם דיון רציונלי הוא הדרך שלנו להחליט מהי הדעה הנכונה (או המתאימה לנו ביותר), צריכים להיות פתוחים לשמוע כל דעה מכל אדם. לא הבנתי את המשפט בסוגריים. יש באייל ״תצוגה מקדימה״ לפני שהודעה נשלחת, אם כתבת סתם אז למה שלחת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מדבר עם מישהו שנמצא איפשהו על הספקטרום שבין סוציופטיות לפסיכופטיות, ויש לך יסוד סביר להניח שהדיון אינו רציונאלי אלא אינסטרומנטלי, ומשמש אותו בעיקר כדי ללטש את הפרזנטציה של השקפתו החולנית ולגשש אחר מניפולציות רטוריות שיאפשרו לו להצדיק את עצמו, אז בהחלט: עדיף שה-"דיון" לא יתקיים בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אני יכול להסכים שאם עצם ההתדיינות עלול לגרום לנזק אז זה גם שיקול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב רגע את הנזק הישיר שבעניין. גם אם כל הטענות ההגיוניות שהעלית בדבר התועלת שבשיחה תקפות, יש חשיבות גדולה יותר לאמירה ברורה לפיה אנחנו מוותרים בלב שלם על אותה תועלת בגלל הרגשת הקבס שמגע עם קרנפים מסוג מסויים גורם לנו. זה לא ימנע מהאדון הנכבד לשנות ניק ולהמשיך לנהל את אותן שיחות מועילות אם יחפוץ בכך, אבל המסר יעבור. מי שאינו שותף לאותה הרגשה יכול להצטרף למחאה השקטה כאות לאמפטיה שלו עם אלה שכן חשים בה, או לטעון שהבעיה שלהם לא מחייבת אותו. שתי העמדות לגיטמיות בעיני, אם כי ברור איזו מהן אני מחבב יותר... את האמירה הזאת הכי טוב להשמיע בפול ווליום באותו אופן בו קייג' בחר ליצירתו האלמותית 33'4 . מראשית ימי ב-IRC אני יודע שקריאות כאלה אף פעם לא משיגות את מטרתן, אבל אני מסרב לאבד תקווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנגד, בשביל זה יהיה על הקרנף לצנזר את התבטאויותיו, להסתיר שהוא תומך בעבדות ואונס, להסתיר את זה שהוא גזען... קיצורו של דבר - מה טעם? ללא ההתבטאויות הקרנפיות הקרנף יהיה כאחד האיילים, ולמה לו לטרוח לכתוב? מהו קרנף בלי עומואים ואורקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם גילית, או שיש לך יסוד לחשד שהאדם שלפניך הוא נאצי, או רוצח, או שודד אלים וכו' - פנה בהקדם למשטרה, זאת הדרך. הדיון, עם כל הכבוד, הוא פחות חשוב במצב כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעקש להכניס לי מילים לפה1. לא אמרתי שדיון הוא הדרך לטיפול בפשיעה - זה ממש 180 מעלות ממה שאני חושב2. אני בעד יד חזקה במלחמה בפשיעה מכל סוג (בעיקר אלימה, שזה בעיני קו אדום), אבל נגד פסילה של טענה רק בגלל שהטוען הוא פושע. 1 גם המגיבה הקודמת שחושבת שאני בעד דיון כדי לחקור את מהות הרוע. כנראה שאני לא מתבטא בבהירות. 2 אני גם לא חושב שהדיון הוא ״חשוב״ באיזושהי צורה, בסך הכל אוסף של מלבנים באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שאתה מבלבל כאן שני עניינים שכדאי להפריד בינהם (ושניהם לא קשורים למלחמה בפשע אלא רק למלחמה ברוע): (1) נגיד שפושע-אנס שנתפס מבקש להשתתף בדיון בעד/נגד פינוי שטחים או בעד/נגד קומוניזם. העובדה שהאיש אנס כמובן לא יכולה להשפיע על איכות טיעוניו לגבי השטחים או השיטה הכלכלית. אבל העובדה שהוא אנס יכולה להיות טעם לנדות אותו מהפעילות החברתית של דיון. אם מישהו אנס (או מתעלל בחיות להנאתו), אני לא יושב איתו ולא משוחח איתו - אני מפגין את סלידתי בכך שאני מוקיע אותו ומנדה אותו מפעילויות חברתיות, ולא בגלל שהטיעון שלו בעניין השטחים/הכלכלה פסול (אולי זה אפילו טיעון גאוני שאני מחמיץ), אלא רק בגלל שהאיש אנס ואני סולד מאנסים. עכשיו, זה שאני מוקיע ומנדה אנסים, כמובן לא מחויב אחרים להצטרף אלי. רק מי שרוצה. (2) עניין אחר הוא השאלה אם הסוגיה הנדונה לגיטימית לדיון. נגיד שמישהו - בין שידוע לך שאנס או שלא ידוע לך אם אנס - טוען בלהט ובהתמדה ותוך להטטנות לשונית שאונס הוא דבר חיובי ומותר (כמובן לא של כולם, רק אונס נשים, או רק כושים, או רק קטינים וכו'). האם זהו דיון לגיטימי, שאתה רוצה להשתתף בו, או שאתה מבין שאתה מנוצל ללהצדקה עצמית של פסיכופתיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אני כבר לא יודע... אני חושב שבחיים האמיתיים לא הייתי יכול להיות באותו חדר עם בנאדם כזה, אבל כאן מדובר בדיון באינטרנט שהוא מטבעו סטרילי יותר, ויש לי רתיעה מלפסול או להתעלם מטענה על בסיס לא ענייני. אולי אתה צודק והמדיום מקל עלי להתעלם יותר בקלות משיקול מוסרי שהייתי מפעיל בנסיבות אחרות. הערה בקשר לנקודה (2). האם הסוגיה של גזענות נגד גויים לגיטימית לדיון? אפשר להגיד שזה לא מקובל ומדובר בהצדקה של פסיכופתיה, אבל יש ציבור די גדול שזו העמדה שלו ואני לא חושב שאפשר לקטלג את כולם כפסיכופתים. אפשר לשאול האם צריך לנהל את הדיון הזה דווקא עם אדם שמתעלל בחיות, אבל אז חזרנו ל- (1). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מסכים שבמרחב הוירטואלי כללי ההתנהגות שאנחנו מטילים על עצמינו צריכים להיבחן מחדש. זה מרחב חדש יחסית שרובינו לא גדלנו בתוכו ולא חונכנו איך לנהוג בו. בגלל זה, אגב, אני מעוניין שבתחום הזה יהיו כמה שפחות חוקים פורמליים, נאכפים (אם כי משהו כנראה צריך). כדאי להתנסות בזה עוד דור כדי שיתחילו להתגבש חוקי התנהגות. בינתיים נעשה מה שנראה לנו מתאים. אשר לסוגיית הגזענות, אני חושב שמדובר במדרג. גם אני מעדיף שילדי יתחתנו בתוך העם היהודי ואני אישית נמשך יותר אל שחורות שער מאשר אל בלונדיניות. אם זו גזענות, אז נראה לי שאפשר לדון בה. גם יחסה הגזעני של הדת - כמו אצל הרב-עובדיה - אל הגויים, למרות שהוא בעיני מחפיר, נראה לי ראוי לדיון כל זמן שהוא נשאר בתחום הדת. אבל אני חושב שאפילו אדם חשוך כמו הרב-עובדיה לא יכנה בני אדם "אשפה" (או כינויים אחרים שראינו פה) ולא יסתמך על תורת הגזע הנאצית ולא יפגין התנשאות כזו ל"גזעים נחותים" של גויים. מחוץ לתחום הדת הגזענות גולשת לשני תחומים אחרים: (1) פוליטיקה - הפעלת כוח (2) ביולוגיה - תורת הגזע וגנטיקה של גזעים נחותים. כשהדיון נכנס לתחומים האלו במטרה לערבב הפעלת כוח פוליטי עם תורת הגזע, הוא נראה לי מניפולציה פסיכופתית, פסולה ומסוכנת ואני מצטער שנטלתי בו חלק, עד שהבנתי במה המדובר. העניין עם ההתעללות בחתולים רק נתן לזה אישוש - כי בעיני זה לגמרי לא מפתיע שמי שרואה בבני אדם "אשפה", מתעלל בבעלי חיים1 להנאתו - זה אותו סוג של פסיכופתיה (= "חוסר אמפתיה קיצוני"). ____ 1 ההתעללות באשפה אנושית עדיין אסורה על פי החוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההערה, אבל ה"אורקים" מפסיק לשעשע אחרי שהקרנף השתמש במילה הזאת 990 פעם תוך חודש והשאר עזרו לו והשלימו ל-1000. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תגיד לי שקנית את הטענה שהם "לא קולטים". הם משתמשים בכינויים האלה *כדי* לפגוע, *כדי* לציין את שנואי-נפשם כנחותים ולא ראויים לחיים ולחופש. ואחר כך הם מיתממים. ה"ז'יד" שלי מיועד להראות להם (ולקוראים העתידיים) עד כמה ההיתממות הזו שקופה ומטופשת. ממש כמו הטיעון שלי, על המשמעות המילונית של המילה בפולנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הם אמנם קולטים שהשימוש במושגים האלה פוגע באחרים, רק שהם לא קולטים, ולדעתי לא מסוגלים לקלוט, שיש משהו פסול בפגיעה באחרים. הנסיון שלך להראות להם את זה על ידי פגיעה בהם בנוי על ההנחה שהם מסוגלים לחוש אמפטיה, ולהסיק מתחושת הפגיעה העצמית שאולי גם לא לפגוע באחרים. אני לא חושב שיש להנחה הזאת על מה להתבסס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהרמב"ם דן בדין רודף, הוא מצטט את הפסוק: "וקצות את כפה, לא תחוס עינך עליה". אסור לרחם על רוצחים ולתת להם לפגוע ביהודי. וזה כשהרוצח יהודי. קל וחומר שאין לי עניין לחוש אמפטיה כלפי אנשים שפוגעים באחרים בצורה חמורה, במודע, באופן עקבי ובשאיפה לכמה שיותר. או כפי שאמרה אמברידג'1: "זרע בוצדמים לא מעורר בנו רגשי הזדהות". 1 אני יודע שהציטוט הזה ירגיז כמה אנשים, אבל זה מה שעובר לי בראש כל פעם שאורקים מתבכיינים כמה הם מסכנים, ובשם המסכנות שלהם דורשים מאיתנו לאפשר להם להמשיך לפגוע ביהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תגיד שאתה אחד מה-death-eaters, ונסגור עניין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר נכתב מנקודת מבטה של אישה מודרנית שלפי הכתיבה שלה, כדי להיות אדם טוב צריך להיות מציל מאלפויים סדרתי. או במילים אחרות - להציל אוכלי מוות כדי להיות אדם טוב ולשתק את צ'יף האוכלים במקום להרוג אותו. דבילי והזוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ, ממש לא נאמר על רצח. זה כששניים רבים ואשתו של אחד מהם העזה להתערב ותפסה במבושיו - לא ברור אם של אישהּ או של יריבו. מזל שרש"י אומר שהכוונה לפיצוי בממון ולא לכריתת-ידיים א-לה-שאריעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סתם שלקה לו והלכה לה, מדובר בפיצוי ממון לפי העקרונות של החובל בחברו. אבל הרמב"ם כאן (הלכות ז'-ח') לומד שהאחיזה במבושים הם באופן שמהווה סכנת נפשות, וקיצוץ כף היד הוא על המקום, כשהאוחזת לא רוצה לעזוב ובכך מסכנת את הברנש השלוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה את השורש שלק בהקשר של בישול במים רותחים, ובו בלבד, ובהשאלה - גם למי שנשאר יותר מדי זמן בשמש, ואינו אמהרי או טיגרי. בשום מקום לא נאמר שהיא לקחה את מבושיו ודנה אותם ברותחים, אלא רק שהיא תפסה במבושיו של מי-שהוא. איך מסיקים מכאן שהכוונה לזה שהיא סיכנה חייו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנעורי, נהגו החבר'ה לכנות את האחיזה במבושים בשם "שליקה". אולי בגלל החיפזון שבתנועה - שליק! והבחור שנעשה אדום ושלוק... קיצער, לא יודע מאיפה זה הגיע. אבל ככה קראו לזה. הרמב"ם מן הסתם נשען על רבותיו וקודמיו, שנשענו על קודמיהם. אולי הדרשה היא מן הפסוק המיוחד "לא תחוס עינך עליה". מעניין למה זה לא נאמר ב"עין תחת עין". אולי כדי ללמד את מה שאומר הרמב"ם - כדי להציל מישהו מידי רודפו, לא חסים על הרודף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה זמן רב שאני תוהה איזה הוא המקום שגדלת בו, ובאיזה חברה מפוקפקת הסתובבת. ואם אלה הם פני החינוך החרדי, לא ברור על מה ולמה הם סבורים שהם נעלים על החברה החילונית, או למה הם מתבדלים ומסתגרים כל כך, או למה הם סבורים שהילדים שלהם ''תמימים''. נער הייתי וגם זקנתי, ובאחיזות במבושים ומשיכתם לא נתקלתי, ודאי וודאי שלא עד כדי המצאת מילה מיוחדת לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברת הילדים בקיבוץ היה ילד/נער מאוס למדי שנהג לתפוס לבנים באשכים ולדרוש "תשרוק!". אני מניח שהוא חשב שזה מגניב או משהו. באופן אישי הייתי מאוד מצטער אילו בחור חכם כמוך היה לוקח את הדוגמא החריגה הזאת של פריט בחברה ומשליך ממנה על כל הקיבוצניקים (או מגדיל ומגיע למסקנות מרחיקות לכת על כל החברה החילונית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא פריט יחיד. אליבא שהקרנף, ''החבר'ה'' נהגו לקרוא לתפיסה-ומשיכה-במבושים ''שליקה''. ''חבר'ה'', משמע - רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסקנתך היא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבקש להטיל רפש או שאתה מחפש תשובה אמיתית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לספק תשובה אמיתית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקום בו למדתי באותה תקופה לא עונה לתואר ''פני החינוך החרדי''. זה היה מקום מן הסוג אותו אני מכנה ''ישיבת שייגעצים'', בו לומדים כאלה שנפלטו מהמסגרות המקובלות בחינוך החרדי. חלק מהנערים במוסד הספציפי בו למדתי, גדל בבתים מסורתיים עד דתיים. מיעוטם בלבד גדל בבתים חרדיים ולמד בתלמודי תורה חרדיים לגמרי. נראה ממש חבל להרוס את שמחת הניצחון על התגלית המרעישה בנוגע לחינוך החרדי, אבל כמה פרחחים בקושי-חרדים שלא גדלו בחינוך החרדי אינם מהווים מדגם מייצג. למען הסר ספק אספר לך שפרחח כמוני שלמד בתלמוד תורה חרדי ואפילו התקבל לישיבה חרדית - לא ''שלק'' איש מימיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הערסים המסורתיים והדתיים, אם הם לא עומדים בדרישות הסטנדרט החרדי, לא חוזרים להם לעולם המסורתי והדתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תמיד יש כאלה שרוצים שהבן שלהם ילמד בישיבה ויהיה צדיק יותר, או משהו כזה. ב. אצל הספרדים ההפרדה יותר מטושטשת. ג. חלק מהבחורים הלומדים במקום ההוא באמת חוזרים לעולם המסורתי והדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולכים הפוך: אם העונש הוא קטיעת יד הפשע בטח חמור מאד, הרבה יותר מסתם צביטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא היתה החתולה שלי, שיקולים כאלה הם קצת מעבר ליכולותיה הקוגניטיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בעונש. מדובר בפעולת מנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, עוד לפני שהיא מספיקה להזיק? לא אמרת קודם, שכנראה מדובר ביותר מ"שליקה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לפני שהיא מספיקה להרוג, או לגרום למצב שבו הוא ממילא ימות תוך מספר רגעים. הרי נזק יכול לבוא בהיקפים שונים. מפצע קל ועד מוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''מאה ילדים שלי'' של לנה קיכלר זילברמן מתואר מעשה באחד הילדים שבבית היתומים שלה, שבשעת השיעור, בכל פעם שהמורה הסתובב, יתר התלמידים (הפולנים) בכיתה הסתובבו אליו וקראו פה אחד ''ז'יד''. כשהתרעם, אמר לו המורה, ''מה אתה רוצה, אתה באמת יהודי. זה כאילו שאני אעלב, שיקראו לי פולני''. העניין העיקרי, הוא השימוש שעושים במילה. בסיטואציה שתוארה לעיל, גם המילה ''צרפתי'', ''אנגלי'' או ''ערבי'' היתה נחשבת לעלבון. וזה, בשפתם. קל וחומר בשפתנו, שהמילה ז'יד אינה שגורה בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כינוי שאנשים ששונאים יהודים ויהדות, מכנים בו את היהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך התעללות בבע"ח משתלבת עם מחוייבות לכל מה שכתוב בתורה? לאור כל מה שמסתובב ברשת, אתה עובר על כמה וכמה כתובים מפורשים. מצד שני, לאור כל מה שמסתובב ברשת, במדינת הלכה היית עולה על טיל (או נסקל, או שהיו שופכים לך זפת בוערת לגרון... בפחות ממלקות לא היית יוצא). כפי שנאמר פה, אתה גזען לא בגלל התורה, אתה גזען כי אתה גזען, ומצאת כמה פסוקים בתורה להתלות בהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |