|
||||
|
||||
כשאתה מדבר עם מישהו שנמצא איפשהו על הספקטרום שבין סוציופטיות לפסיכופטיות, ויש לך יסוד סביר להניח שהדיון אינו רציונאלי אלא אינסטרומנטלי, ומשמש אותו בעיקר כדי ללטש את הפרזנטציה של השקפתו החולנית ולגשש אחר מניפולציות רטוריות שיאפשרו לו להצדיק את עצמו, אז בהחלט: עדיף שה-"דיון" לא יתקיים בכלל. |
|
||||
|
||||
אוקי, אני יכול להסכים שאם עצם ההתדיינות עלול לגרום לנזק אז זה גם שיקול. |
|
||||
|
||||
עזוב רגע את הנזק הישיר שבעניין. גם אם כל הטענות ההגיוניות שהעלית בדבר התועלת שבשיחה תקפות, יש חשיבות גדולה יותר לאמירה ברורה לפיה אנחנו מוותרים בלב שלם על אותה תועלת בגלל הרגשת הקבס שמגע עם קרנפים מסוג מסויים גורם לנו. זה לא ימנע מהאדון הנכבד לשנות ניק ולהמשיך לנהל את אותן שיחות מועילות אם יחפוץ בכך, אבל המסר יעבור. מי שאינו שותף לאותה הרגשה יכול להצטרף למחאה השקטה כאות לאמפטיה שלו עם אלה שכן חשים בה, או לטעון שהבעיה שלהם לא מחייבת אותו. שתי העמדות לגיטמיות בעיני, אם כי ברור איזו מהן אני מחבב יותר... את האמירה הזאת הכי טוב להשמיע בפול ווליום באותו אופן בו קייג' בחר ליצירתו האלמותית 33'4 . מראשית ימי ב-IRC אני יודע שקריאות כאלה אף פעם לא משיגות את מטרתן, אבל אני מסרב לאבד תקווה. |
|
||||
|
||||
מנגד, בשביל זה יהיה על הקרנף לצנזר את התבטאויותיו, להסתיר שהוא תומך בעבדות ואונס, להסתיר את זה שהוא גזען... קיצורו של דבר - מה טעם? ללא ההתבטאויות הקרנפיות הקרנף יהיה כאחד האיילים, ולמה לו לטרוח לכתוב? מהו קרנף בלי עומואים ואורקים? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |