בתשובה למלאכי, 20/09/14 10:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהחלט יש מקום לחקירה ודיון - פסיכולוגי, קרימינולוגי - במקורות הרוע: "איך אנשים [מרושעים ...] חושבים ומה מניע אותם". אבל צריך להבחין בין חקר הרוע לבין הדברות איתו. אנחנו מתדיינים בסובלנות עם בעלי דעות שונות: סוציליסטים-קפיטליסטים, דתיים-חילונים, יהודים-נוצרים, ועוד. צריך להיזהר שלא להכליל רוע ברשימת הדעות הלגיטימיות האלה שאנחנו סובלים בדיון. לסובלנות כלפי דעות שונות יש גבול. רוע חסר סובלנות נמצא מעבר לגבולות הסובלנות (שאינה מביסה את עצמה). לכן אסור לשוחח איתו אלא רק אודותיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב ש״רוע״ צריך להיות מוחרג מהדיון ואני לא חושב שהדיון נותן לו לגיטימציה. בהחלט אפשר להתדיין עם פושע מתוך בית הכלא ואין בכך כדי לתת לגיטימציה למעשיו. המשפט האחרון מנוסח כאקסיומה. האם יש לך הסבר מדוע לסובלנות יש גבול (כלומר, אני יודע שזה המצב המצוי בגלל שאנחנו יצורים אמוציונליים, אבל מדוע זה המצב הרצוי?), ומדוע רוע חסר סובלנות נמצא מעבר לגבולות הסובלנות (ולמה גזענות כלפי גויים אינה רוע כזה לעומת התעללות בבעלי חיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(קודם, להבהיר: גזענות - ברמה שהופגנה כאן - כלפי גויים היא בהחלט רוע, לפחות כמו התעללות בבעלי חיים). שנית, לא צריך לפחד מאקסיומות. אי אפשר לקיים דיון משמעותי אם אין אקסיומות משותפות. תנסה להוכיח משפט בגיאומטריה למי שמתכחש לאקסיומות של אוקלידס. עם אלו שאתם באמת אין לך אקסיומות מוסריות משותפות, אתה חייב להילחם - ורצוי שתנצח כי אחרת אתה מת. זה הגבול לסובלנות - נכונותך למות (או לוותר על ערכיך) בשמה. דיון עם מי שאינו שותף לאקסיומות שלך עשוי לתת מראית עין של לגיטימציה לפסיכופט1 שאיננו מקבל את האקסיומות החברתיות (למשל, דיון עם מי שאיננו מקבל את האקסיומה שאסור להרוג בני פלוגתא, עלול להעניק לו לגיטימציה להרוג אותך). _____ 1 המושג "פסיכופתיה" אינו מוגדר באופן רשמי באף אחד מהמדריכים המקצועיים בעולם הפסיכופתולוגיה, כגון DSM-IV-TR או ICD-10. עם זאת, מוגדרות בהם הפרעות נפשיות חופפות, כגון הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, המאופיינות בהתנהגויות דומות. פסיכופתים מבטאים התנהגות נורמטיבית כלפי חוץ, ואף דומיננטיות וכריזמה, לצד קושי בתפקוד הרגשי והחברתי המתבטא בעיקר בחוסר אמפתיה קיצוני, והתנהגויות קיצוניות כגון מניפולטיביות, גרנדיוזיות, יהירות והפרת נורמות חברתיות מוסריות ... פסיכופתיה מתבטאת בפגיעה ביחסים בינאישיים, רגשות והתנהגות. אדם עם פסיכופתיה לא חש אשמה או בושה על מעשיו, גם אם הם פגעו באחר, ומוצא דרך להסביר אותם באמצעות רציונליזציה, מניפולציה רגשית, האשמת אחרים או הכחשת מעשים אלו. הוא לא מביע אמפתיה כלפי האחר אף על פי שביכולתו לזייף אמפתיה. רגשות שונים שהוא מביע לוקים בשטחיות ורדידות יחסית. אדם עם פסיכופתיה עשוי להשתמש במניפולציות שונות כדי להשיג את רצונותיו, ולשקר לשם כך ללא ייסורי מצפון. פסיכופתיה [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דיון עם מי שאינו שותף לאקסיומות שלך עשוי לתת מראית עין של לגיטימציה לפסיכופט" האם הפסיכופת צריך מראית עין כזו? זה משנה לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פסיכולוג/פסיכיאטר. ככל הידוע לי פסיכופטים מאופיינים בחוסר אמפתיה כלפי הזולת אבל לאו דווקא באדישות לאמפתיה מהסביבה כלפיהם. רבים מהם, כפי שראינו כאן, משקיעים אנרגיה רבה בהצדקת מעשיהם ובהטלת האשמה/האחריות על הקורבן, או על אנשים אחרים או בנסיבות - למשל, "זה לא אני, זה מדאורייתא". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |