|
||||
|
||||
את התכונה הזו של שירי מאיר אריאל, שרק הוא ידע להלחין ולשיר אותם (וכבר הצטבר מספר דו-ספרתי, אם לא תלת, של ראיות שליליות לטענה הזו), אפשר לכנות "סגירות אמנותית". עלתה בדעתי עובדה מסקרנת, שאולי היא פן אחר של אותה סגירות: לנוכח שליטתו הוירטאוזית של אריאל בשפה1, אפשר היה לצפות שהוא יהיה מתרגם מחונן של פזמונים ושירים. אבל ככל הידוע לי, מוכר רק פזמון אחד שהוא תרגם: http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=6021&... וגם זה נראה תרגום קצת מרושל בכוונה. האם יש עוד? 1עוד הגיג שולי: אפשר אולי להכתיר אותו כגדול החרזנים בעברית, לפחות מאז תור הזהב בספרד, מכל מקום יותר מאלתרמן וגולדברג. |
|
||||
|
||||
זה לא תרגום, זו גרסה עברית. גרועה להחריד. לא ברור מדוע הוא החליט להרוס ככה את השיר. |
|
||||
|
||||
למה אפשר היה לצפות כך? להרגשתי, מה שעניין את מאיר אריאל היה בעיקר מאיר אריאל, לטוב ולרע שבזה :-) לעומתו, אהוד מנור, ששם עצמו ככלי חלק גדול מהזמן, היה מתרגם לעילא (לדעתי תרגם טוב יותר מאשר כתב). |
|
||||
|
||||
אני מסכים אתך לגבי מאיר אריאל וחולק עלייך לגבי גדולתו של מנור כמתרגם. לטעמי הוא היה מתרגם בינוני. אני מניח שהדבר נבע מדבקותו היתרה בטקסט המקורי1. שמות כמו דן אלמגור, נעמי שמר ויהונתן גפן1 עלו עליו בתחום זה. __ 1 היה מי ששאל אותי לא מזמן לגבי העדפתי: יופי או נאמנות. בתרגום ההעדפה שלי ברורה. 2 וזאת לפני שפנינו לנפילים כמו אלתרמן או ז'בוטינסקי |
|
||||
|
||||
2. אני חולקת עליך לגבי הנפיל אלתרמן. תרגומיו לשייקספיר היו ממש בעייתיים. |
|
||||
|
||||
אני התייחסתי לתרגום שירים, אבל נעזוב זה. |
|
||||
|
||||
העיקר שלא נותנים למתרגמים של שמות הסרטים לתרגם את יצירות שייקספיר אחרת היינו מקבלים: "חרמן על יוליה" (2) "חרמנים בליל קיץ" "הסוחר מת מצחוק".... (1) למרות נדושות הנושא, הייתי חייב לפרוק את התסכול שלי - עם קוראי האייל הסליחה (2) רומיאו בן זונה כבר היה תפוס |
|
||||
|
||||
שמו של איזה סרט תסכל אותך כל כך? |
|
||||
|
||||
השניים האחרונים - הדייט שתקע אותי (Knocked Up)וחרמן על הזמן (Superbad) אני אמנם לא אוהב גם תרגומים שלא קשורים - נניח כמו 'המירוץ לצמרת של מקס פישר' (Rushmore) אבל לפחות אני לא מובך כשאני בא לקנות כרטיס יש מערכון מעולה של שי ודרור על זה - חבל שלא מצאתי אותו ברשת |
|
||||
|
||||
טוב, לפחות במקרה של "Knocked Up" גם האנגלית איננה מרשימה. ולגבי "המירוץ לצמרת..." - ראה תגובה 311229 וההמשך... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם זה סיפור אמתי זו באמת הברקה פראית. אפילו מוצלח יותר ממתרגמת שתרגמה פעם את "run of the mill" ל"מירוץ התחנה" במאמר בפילוסופיה. מזלו של כותב המאמר היה שהוא יודע עברית... |
|
||||
|
||||
רק עכשיו ראיתי את זה <http://www.fisheye.co.il/static/lethalform.html> |
|
||||
|
||||
נראה שה''רק עכשיו'' כאן היה באמת זמני מאוד - כשאני ניסיתי לפתוח את הקישור הוא כבר בישר לי שאין אליו גישה... |
|
||||
|
||||
צריך להוריד את הסימן האחרון שנכנס משום מה ללינק - ננסה שוב:http://www.fisheye.co.il/static/lethalform.html |
|
||||
|
||||
טוב, נעמי שמר היתה ליגה אחרת בתחום זה. יצא לי להאזין הרבה לאחרונה1 לתרגומים שעשתה ליוסי בנאי משירי ברסאנס, ואני מתמוגגת כל פעם מחדש. 1 עקב דרישת הקהל הצעיר ("אמא, לרקוד איתך פרפרים! לרקוד איתך פרח בדמות פרה!"). |
|
||||
|
||||
אגב נעמי שמר, (לפחות) שניים משיריה היותר מפורסמים, החלו כתרגום (או עדיף - כגירסא עברית) לשירים זרים, אבל בחדוות היצירה היא התאימה להם מנגינה משלה. |
|
||||
|
||||
מי השני? |
|
||||
|
||||
לו יהי. הראשון הוא ירושלים של זהב. |
|
||||
|
||||
וואלה. אבל ירושלים של זהב לא מתורגם. נדמה לי שהשיר המקורי בכלל שיר אהבה. |
|
||||
|
||||
אכן לו יהי השני, אבל הראשון הוא העיר באפור. |
|
||||
|
||||
תמיד תהיתי על הענין הזה של ''לו יהי''. השיר לא כל כך מסתדר עם הסיפור. אם אתה מנסה לשיר אותו לפי המנגינה של החיפושיות זה יוצא די מאולץ. |
|
||||
|
||||
בדיוק מסיבה זו, נעמי שמר החליטה לא לאנוס את המילים, ולהתאים להן מנגינה משלהן (אם כי דומה). |
|
||||
|
||||
זה כל העניין, שהוא נכתב למנגינה ''הפוכה'' (כמו קול א' במקום קול ב'). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. האם הרעיון לא היה אמור להיות שאת המלים "עוד יש מפרש לבן באופק" שרים כמו "When I find myself in times of trouble" ואת "לו יהי" כמו "Let it be"? |
|
||||
|
||||
ברור, אבל היא "הפכה" את המנגינה. לבקשת בעלה, מסתבר: |
|
||||
|
||||
מסכים עם הכל. רציתי לתת דוגמה ליהונתן גפן, וגיליתי שכבר עשיתי זאת: תגובה 185358 |
|
||||
|
||||
אני לגמרי לא מסכים עם השימוש בביטוי "מרושל" לגבי התרגום של מאיר אריאל ל- knocinkg on heavens door, לדעתי מה שהופך את התרגום הזה למצויין (שהוא גם אותו הדבר שהופך את רוב שיריו של אריאל לגדולים), הוא דווקא השימוש במילים יום-יומות, ושלקוחות מהעגה המקומי. שורה כמו:" אמא בואי והסירי את כוכב רב הסמל הזה מעליי/אין לי על מי להסתלבט איתו כאן", מייצגת בצורה כל כך מדוייקת הלך רוח מסויים (ומי שעבר שירות בצה"ל יכול להתחבר לזה לחלוטין, בעיקר לקראת סוף השירות...), ובמקרים כאלה מיוצגת הגדולה של מאיר אריאל: לקחת שיר לועזי ולהפוך, לא רק את המילים לעבריות, אלא גם להכניס בו הוויה ומטען ישראלי, שמתחבר בצורה טובה גם עם ההקשר הכללי של השיר. |
|
||||
|
||||
אם יש גדולה בהעברה התרבותית בשתי השורות האלו, זה עניין של טעם (בעיניי זה חביב, לא יותר), ובכל אופן הנושא לא מפותח. מה שבבירור רשלני הוא ההתעללות במשקל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |