בתשובה לדורון הגלילי, 02/10/07 7:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, נעמי שמר היתה ליגה אחרת בתחום זה. יצא לי להאזין הרבה לאחרונה1 לתרגומים שעשתה ליוסי בנאי משירי ברסאנס, ואני מתמוגגת כל פעם מחדש. 1 עקב דרישת הקהל הצעיר ("אמא, לרקוד איתך פרפרים! לרקוד איתך פרח בדמות פרה!"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב נעמי שמר, (לפחות) שניים משיריה היותר מפורסמים, החלו כתרגום (או עדיף - כגירסא עברית) לשירים זרים, אבל בחדוות היצירה היא התאימה להם מנגינה משלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי השני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו יהי. הראשון הוא ירושלים של זהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אבל ירושלים של זהב לא מתורגם. נדמה לי שהשיר המקורי בכלל שיר אהבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לו יהי השני, אבל הראשון הוא העיר באפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד תהיתי על הענין הזה של ''לו יהי''. השיר לא כל כך מסתדר עם הסיפור. אם אתה מנסה לשיר אותו לפי המנגינה של החיפושיות זה יוצא די מאולץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק מסיבה זו, נעמי שמר החליטה לא לאנוס את המילים, ולהתאים להן מנגינה משלהן (אם כי דומה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כל העניין, שהוא נכתב למנגינה ''הפוכה'' (כמו קול א' במקום קול ב'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. האם הרעיון לא היה אמור להיות שאת המלים "עוד יש מפרש לבן באופק" שרים כמו "When I find myself in times of trouble" ואת "לו יהי" כמו "Let it be"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אבל היא "הפכה" את המנגינה. לבקשת בעלה, מסתבר: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |