![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן לו יהי השני, אבל הראשון הוא העיר באפור. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תמיד תהיתי על הענין הזה של ''לו יהי''. השיר לא כל כך מסתדר עם הסיפור. אם אתה מנסה לשיר אותו לפי המנגינה של החיפושיות זה יוצא די מאולץ. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיוק מסיבה זו, נעמי שמר החליטה לא לאנוס את המילים, ולהתאים להן מנגינה משלהן (אם כי דומה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה כל העניין, שהוא נכתב למנגינה ''הפוכה'' (כמו קול א' במקום קול ב'). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא הבנתי. האם הרעיון לא היה אמור להיות שאת המלים "עוד יש מפרש לבן באופק" שרים כמו "When I find myself in times of trouble" ואת "לו יהי" כמו "Let it be"? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ברור, אבל היא "הפכה" את המנגינה. לבקשת בעלה, מסתבר: |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |