בתשובה לערן בילינסקי, 19/12/06 22:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול להיות שכל מה שאתה כותב נכון, אבל זה לא סותר את העובדה שיש והיו שעירים לעזאזל. והיסטורית, דווקא במשפטי רצח חמורים שלא פוענחו (רחל הלר, דני כץ) נתפסו האנשים הלא נכונים, או נלקחו הודאות בצורה לא נאותה. כאמור, אין לי סיבה לחשוב שזה מה שקרה כאן. אבל אני כן חושבת שהגרסא שהוצגה כמניע הרצח חושפת טפח ומכסה טפחיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במשפטי רצח *מפורסמים* שלא פוענחו נתפסו האנשים הלא נכונים. במשפטים אחרים, אפורים יותר או אפורים פחות (אורון ירדן למשל), נתפסו והורשעו. אם אין לך סיבה לחשוב שזה מה שקרה כאן, מדוע שתחשבי שהגרסה חושפת טפח ומכסה טפחיים? האם גם את שבויה בהיפוך הקפקאי? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם אני כבר מנפף בפילוסופים צרפתיים, אפשר להביא כנגד הטיעון שלי את בודריאר (שמעון כבר עשה את זה יותר טוב בדיון 886 ובחלק ב' דיון 890) ולומר שכאשר תפסו את "החשוד המיידי": השם הוא של עולה חדש מברה"מ לשעבר, בטח מישהו כבר יטען שהוא גם לא יהודי, כלומר מתאים לתבנית "הזר" אז הסדר שב על כנו, וכמו בדוגמת ווטרגייט במאמר של בודריאר (http://www.stanford.edu/dept/HPS/Baudrillard/Baudril... ), העקרונות המוסריים אוששו שוב והסדר הושב על כנו, כשהוא מסתיר מתחתיו את הסקנדל האמיתי מתחת לפני השטח בקצרין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל המעצר הקודם בפרשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבהיר: אני לא טוענת שאולי החשוד חף מפשע. אני טוענת שבגרסא כפי שהוצגה יש המון דברים מוזרים ושאלות לא פתורות. הדיסוננס לא מתייחס רק לסיפור הפשע, אלא מציג באור שונה את כל הרקע מסביב כפי שלמדנו להכיר אותו מאז הרצח. האם אכן אותה ילדה תמימה ומקסימה בת 13 היתה מעשנת חברתית שמשנוררת סיגריות, מתגרה בגברים מבוגרים ומקללת אותם? האם ידעה לקלל ולהציק, לגעת בנקודות הרגישות ביותר, עד כדי כך שתביא אדם לכדי "התקף זעם רגעי"? זאת ועוד: האם אדם שעברו נקי מגיע מהר כל כך להתקף זעם רצחני כלפי אדם זר? (זו הרי לא אשה שיש לו איתה שנים של יחסים בעייתיים). כמובן, ראינו כבר כאלה בעבר, כל מיני אנשים שנדקרו על שטויות ודברים קטנים, בידי מי שפגשו אקראית - אבל דקירה לוקחת רגע, אולי שניים. ואילו הרצח של ראדה כלל דקירות רבות, התעללות גופנית, החבאה בשירותים ועניינים שלוקחים זמן, מאמץ גדול ותכנון מסוים (גם אם לא מראש). להדיוטית כמוני זה לא נראה כמו רצח "דם חם" קלאסי. ..וגם זה לא אומר שהסיפור לא נכון, אלא שייתכן שחלק גדול מהסיפור מוסתר/הוסתר מהציבור מכל מיני טעמים. אמה של הילדה דיברה גם אתמול בערב על סמים (כלומר, שהחשוד סחר בסמים ותאיר גילתה אותו), אבל זה נראה כמו "זנב" של השערה שעלתה כבר קודם ונפסלה. או אולי זה דווקא שבב מן האמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה זה שווה, אבל זדורוב סיפר בחקירתו שלפני חמש שנים, בטרם עלה, תקף קרוב משפחה. מעריב NRG: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/520/397.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הראיות לתקיפה מלפני חמש שנים הן מתוך הודאתו במשטרה. הכול שם. כזכור סיפר עובייד איך טמן את גופתה של חנית קיקוס באתר דודאים לאחר שאנס ורצח אותה. אחר כך היא התגלתה בבור במקום אחר לגמרי. . . אינך מקבל למשטרה חוקרים שאין להם דמיון. לא די ביכולת ללחוץ לאיים ולהשפיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי מות קדושים אמור וכל זה, אבל מנין לך האינפורמציה על תמימותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי אינפורמציה. אני מניחה אוטומטית שבת 13 היא תמימה מכמה בחינות ידועות (לאו דווקא מיניות), אלא אם נאמר אחרת. מעבר לזה, בהספדים של חבריה נאמר עליה שהיתה רקדנית מוכשרת, שהיתה "ילדה חמודה" וזהו בערך. נערה פחות תמימה היתה זוכה לתיאורים שונים, גם אם מכובסים (שובבה? מיוחדת במינה? מלאת שמחת חיים?) על פי העיקרון הידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני מניח שאעזוב את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרתי - תת רמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויש, באמת. את באמת מנסה להקיש את אופיה של הילדה מההספדים? אני לא זוכר הרבה לוויות שנאמר על מישהו "הוא היה חרא של בנאדם, ת'כלס, אבל אנחנו עדין מבכים את מותו". מאידך, ולשמחתי הרבה, לא נכחתי ביותר מדי לוויות. יש לי כמה הערות שטחיות - 1. היות והעיתונים, לפחות אלו שיוצא לי לקרוא בצבא, הם צהובונים, אין לי דרך של ממש לדעת בדיוק מה קרה שם. 2. ע"פ הרושם המתקבל מאותם צהובונים, ובהנחה שהחשוד ברצח דובר אמת, היא כנראה לא היתה הילדה הכי סימפטית. 3. בכל אופן, ברור שאין כאן נסיבות מקלות. זה כ"כ ברור, שעצם התהייה על קנקנה של הילדה מיותרת לחלוטין. אם החשוד הוא אכן הרוצח, כולי תקווה שירצה את העונש המקסימלי לעבירות מהסוג הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אויש, באמת. לא שאלתי אם *לך* יש דרך לדעת מה בדיוק קרה שם - אמרתי שהסיפור שקיבלנו באופן רשמי נשמע קלוש ותמוה. גם אם הילדה ז"ל היתה פרוצה, מופקרת ורעת מזג, לא הייתי מצפה שבגלל חמש דקות שיחת חולין איתה, אדם שזה עתה פגשה ייתקף בתאוות רצח. ומה הקשר ל"נסיבות מקלות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כ''כ מופתע. ביחס למקרים של אסף שטיירמן או דרק רוט ז''ל, הרצח כאן כמעט ''מתבקש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר קל לי להסביר לעצמי את שני המקרים שהזכרת (ובייחוד את זה של שטיירמן, שלא קשור כלל בתאוות רצח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מחדשת לי כאן בקשר לשטיירמן. תוכלי לפרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שקראתי על שטיירמן, זה היה רצח ''ליאופולד ולב'', ולא רצח בדם חם כפי שתואר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...וזה מה שהופך את המקרים הללו לבלתי מובנים הרבה יותר. לא סתם דוסטוייבסקי כתב מאות עמודים על רצח שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נישאר חלוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נעשה עוד נסיון אחד: במדינה שלנו יש תרבות מפותחת מאוד של כוחניות ושל "כבוד". לא חסרות דוגמאות של אנשים שרצחו אחרים בגלל פגיעה בכבוד - זכורים לי מקרים של רציחות על בסיס מריבה בין נהגים, מריבה בין כלבי הרוצח והנרצח, ומקרה מעניין במיוחד שבו הנרצח הסב את תשומת לבו של הרוצח לכך שנפל לרוצח שטר כסף. בכל המקרים הללו גם ניתן להאמין שהרוצח לא היה צלול לחלוטין בדעתו כנראה בגלל צריכת חומרים מסויימים. אפשר גם לגייס הסברים נוספים לכך שהאלימות הפכה לדרך חיים: צה"ל ו"הכיבוש"; האלימות שמוצגת באמצעי הבידור ההמוניים; תרבות ה"כבוד" האוריינטלית. בכל המקרים הללו הרצח אינו מתוכנן; הוא פשוט תוצאה של עימות מזדמן, וסף איפוק אפסי. לעומת זאת, לא ברור לי מאיפה הרוצחים בדם קר שעושים זאת "בשביל הרצח" מגיעים ומה מניע אותם. איפה בתרבות שלנו אפשר לראות ולו שביב לגיטימציה למעשים כאלו? הייתי אומר שמדובר במעשה שמטרתו מרד נגד מוסכמות החברה, אבל במקרים המדוברים לא קיבלתי את הרושם שמדובר במרד שכזה, אלא במשהו פסאודו רסקולניקובי. אני מניח שצריך אישיות פסיכופתית בשביל לבצע רצח שכזה, אבל מה גורם למישהו לרצות בו מלכתחילה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה לפסקה הראשונה והתייחסתי אליה באמצע תגובה 425291 . לגבי הרוצחים בדם קר - אני לא פסיכולוגית, אבל מן הסתם הם סוציופתים ומעוקרים מרגשות (לפחות זמנית). בחלק מהמקרים הם שיתפו פעולה בגלל ציות לסמכות (כמו אותה סיגלית שסייעה לרעי חורב לרצוח), מה שאולי עלול לקרות לכל אחד מאיתנו, על פי ניסוי מילגרם. בכל אופן, הרבה יותר קל לצפות שרצח כזה יהיה מתוכנן מאשר רצח בדם חם. אתה שואל מדוע סוציופתים רוצים לרצוח? מעולם לא הייתי פסיכופת או סוציופת (אם כי אף פעם לא מאוחר), אבל אני משערת שמצב מנטלי שכזה מעלה בצורה חדה את סף הגירוי של האדם, וגורם לו להרגיש צורך בריגושים חזקים מאוד, גם אם מעוותים. לחלופין, אולי זה משום התסכול שבחוסר היכולת של האדם לחוות רגש אמפתי בצורתו המוכרת (ועל פי הציפיות החברתיות). יצאת פעם מסרט (או מכל חוויה רגשית אחרת, או ממבחן במתימטיקה) במצב רוח מאוד סנטימנטלי? האם הרגשת אז שכל מראה יפה של ילד מחייך, פרח או זוג מאוהב, יכול להעלות דמעות בעיניך? זה המצב הרגשי ההפוך לסוציופתיה, סף גירוי רגשי נמוך. עכשיו דמיין שאתה לא מרגיש דבר מכל אלה, ואין לך אמפתיה לשום דבר ואף אחד, אבל מנגד אתה לא "כבוי" אלא רוצה לחוש ולהרגיש. ואז אתה מנסה ומנסה להגביר את עוצמת הגירוי בכל פעם, עד שמתוך רצון ל"ווליום מוגבר" או כאמור מתוך תסכול על חוסר ההצלחה, אתה פונה לריגושים אלימים יותר ויותר. (מזכירה שוב: אל"פ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ויכוח על כך שניתן להסביר רציחות "סוציופיות" - העניין הוא שקשה יותר להבין אותן מאשר את הרציחות ה"חמות". כלומר, נניח שהברנש היה מודה שהוא רצח את הילדה כי הוא תמיד רצה לרצוח מישהו והוא תכנן את הכל לפרטי פרטים - האם זה היה "אמין" יותר או פחות מהסיפור שכן סופר? אגב, אף פעם לא הבנתי למה "ווליום מוגבר" חייב להתבטא דווקא באלימות כלפי אנשים. אני לא מבין איך "ריגוש" ניתן להשגה באופן כללי על ידי פגיעה באנשים (אלא אם אתה סאדיסט באופייך), אז לא ברור איך להגביר את האלימות יגביר את הריגוש (אפס כפול מאה זה עדיין אפס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך הראשונה - כן. אבל התשובה אישית מן הסתם. מעשה רצח שלי קשה מאוד להבין הוא למשל מעשהו של אלי פימשטיין. אין יכולת להסביר אותו, לא לוגית ולא אבולוציונית (כלומר, אפילו בתור פשע מפלצתי אין למעשה הזה רציונל). לתהייתך בסוף - לא יודעת. מה האופציות? איזו צורה אחרת של התנהגות אנושית היתה נראית לך מתאימה יותר למצב כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם איני טועה, ה"הסבר" למעשהו של פימשטיין הוא רצון לפגוע באם התינוקת, שאותה הוא האשים ב"גניבת זרע". לי זה נראה כמו מקרה מעוות וקיצוני של "פגיעה בכבוד" - שייחודו בכך שבוצע בדם קר לגמרי. התנהגות אנושית שמתאימה ל-איזה- מצב? מצב שבו אתה מחפש ריגושים ולא מוצא? יש אנשים שהולכים לעשות צניחה חופשית או לטפס על האוורסט. יש כאלו שלומדים סקס טנטרי, ויש כאלו שהולכים ולומדים זן בודהיזם. יש כאלו שסתם לוקחים סמים קשים יותר ויותר. לא כל ריגוש בחיים נובע מאלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנהגות אנושית שמתאימה למצבו של *סוציופת* שמחפש ריגושים ולא מוצא. לא לאיזה דודו מראשון שמשעמם לו בדירתו השכורה. אני יודעת מעט מאוד על טנטרה (דווקא שמעתי טובות). אבל לא נראה לי שסוציופת יכול לחוות אותה. בשביל טנטרה צריך תקשורת טובה, עבודת צוות, פתיחות גופנית ורגשית, שיתוף ואינטימיות עם עם הצד השני. גם את רבדי הרבדים של הזן בודהיזם לא נראה לי שאותו סוציופת יעריך במיוחד. סמים קשים (ובפרט סמי הזיה) - דווקא רעיון לא רע לסוציופתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, נראה לי שאני צריך קצת יותר הסבר על מה זה "סוציופת". חשבתי שהבעיות שלו קשורות ליחס שלו אל החברה - לא ברור לי למה אדם כזה לא מסוגל באופן עקרוני להפיק ריגוש מטיפוס על האוורסט (מה, חייבים להיות דוד מראשון בשביל להתרגש מזה? קצת מזלזל, לא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אוורסט, שאינו יצור חי, וגם לא "ריגושים", במובן הקצת תמים ורומנטי מדי שאתה וברקת מייחסים, כנראה, לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לא התכוונתי ל''ריגושים'' במובן רגשות או צבירת חוויות, אלא לרצון לחוש משהו כשאין אפשרות לחוש, כמו שמגרדים רגל משותקת עד זוב דם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התחלתי עם ה''ריגושים'' בתור מה שהמחסור בו גורם לפשע, אבל לא ברור לי איזו משמעות אחרת אפשר לייחס. הקישור שהבאת מלמד בעיקר על הקשר של בעל ההפרעה לשאר החברה (או ליתר דיוק, חוסר הקשר) אבל לא מלמד מה גורם לו לרצות לרצוח - לכל היותר מבינים מהקישור שאין לו בעיה לרצוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתי שני מניעים: 1. אותם ריגושים. 2. תסכול בגלל חוסר היכולת לחוות רגשות כפי שנראה שהכל חווים. אפשר להוסיף את 3. התמקדות בערכים "אסתטיים" (מונח גרוע בהקשר זה אבל לא מוצאת אחר), טכנוקרטיים או אחרים כתחליף לרגשות הנעדרים. למשל, נראה לך מעניין או מגניב לרצוח את כל השכנים בבניין ששמם מתחיל ב-א' ואין להם חתול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין. לא קיבלתי את הרושם שהסוציופתים חשים תסכול בגלל המחסור ברגשות - ההפך, הרושם שקיבלתי (מהקריאה המאוד שטחית והכנראה שגויה שלי) הוא שפשוט לא אכפת להם. אגב, אם אכן נגרם להם תסכול בגלל זה, הייתי מצפה למצוא אחוז לא קטן של סוציופתים שפוגעים *בעצמם*, לא רק באנשים אחרים. נראה לי שאנחנו מתמקדים ב-3 מעכשיו. למה ה"אסתטיקה" הזו צריכה להיות מבוססת על רציחות? למה, למשל, אי אפשר להחליף את הדוגמה שלך במשהו מהסוג "נראה לך מעניין או מגניב ליצור פסלים של כל הפילוסופים ששמם מתחיל בא' ולא דיברו על החתול של שרדינגר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עובד גם ההפך - אם ממש לא איכפת להם, למה שייכנסו לכל הטרחה של רצח (ובעקבותיה אולי עונש?). בהגדרה שהאלמוני הביא מדובר בפירוש על נטייה לחיפוש אחר הנאות סדיסטיות. ... כי יצירת פסל1 היא מעשה של בנייה, שמערב חשיפה מסוימת של עצמך ופנימיותך, היא צורת התבטאות, שיש בה גם נתינה מסוימת. אמנות, יצירה והעיסוק בהן משקפים הערכה מסוימת לחיים, לטבע, לאנושות, לחלק מאלה או לכולם גם יחד (אפילו אם האמן הוא מיזנטרופ שחושב שכל המין האנושי מקולל, עדיין הוא טורח לומר את זה ולעטוף זאת באמצעי מבע אמנותיים, כך שהמסר יעבור בצורה מסוימת. איכפת לו מהקהל). כל אלה לא דברים שמעניינים סוציופת. 1לגבי כל מה שכתבתי כאן על יצירה: בוא נתעלם רגע מדוגמאות של אמנות קיצונית או דקונסטרוקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט מעניין, מה שאת אומרת כאן על הסיבה ליצירת פסלים. אני כמובן לא משוכנע, אבל זה עדיין מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול בדיוק באיזה בית? זה נשמע לי קצת מסוכן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חושש לחייך? קח חתול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר יותר קל לשנות את השם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שכולנו סאדיסטים ברמה כזו או אחרת באופן טבעי. אני בנאדם מאוד לא אלים ויש לי אמפתיה די גבוהה לתחושות הזולת, ויחד עם זאת, אני כן מאוד נהנה לפצח ראשים בצורה הכי אכזרית (רצוי עם לאו מטווח אפס) בOperation Flashpoint. ואחרי הוידוי הזה - אני חושב שאפשר למצוא היגיון אבולוציוני די סביר מאחורי הטיעון הזה. כמובן, אינדוקרטינציה חברתית ודחפים מנוגדים אחרים מבטלים את הדחף הסדיסטי הזה אצל רוב בני האדם, להוציא פסיכופטים (וזו למעשה ההגדרה של פסיכופט), לכן מקרים מזעזעים כאלו הם נדירים למדי. מצד שני, גם הדחף להרוג מישהו שממש עיצבן אותנו (למשל, העיר לנו על שטר שנפל לנו, החצוף) קיים בכמעט כולנו, אני מניח, וגם הוא מבוטל לרוב על ידי דחפים אחרים, מולדים ונרכשים. כך שבקיצור - רוב מקרי הרצח עדין נשארים תמוהים בעיני, ואני מסכים איתך שאלו שנעשים בדם קר על אחת כמה וכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תחושת הריגוש של פרט מסויים שואפת לאפס והריגוש של רצח שואף לאינסוף, אין לדעת מה תחושת הריגוש שיחוש אותו פרט כאשר ירצח (לופיטל?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאה, אלא שכיוונתי לכך שהריגוש של רצח שואף לאפס אצל לא-סאדיסטים (כמובן שאני טועה ומדובר במחלקה רחבה יותר - אבל העיקר שלא כולם, וכנראה גם לא הרוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שיש כאן שאלה של לגיטימציה חברתית, גם לא בדיוק מרד במוסכמות. מה שיכול להיות כאן זה שכרון כח אדיר: בן אדם שרוצה להשיג השפעה גדולה ככל האפשר על אנשים אחרים, לעשות מעשה שאין לעבור עליו לסדר היום, ובדרכים הלגיטימיות איננו מסוגל לזה או שהן דורשות ממנו יותר מדי זמן ואיפוק - במעשה כזה הוא מגיע להשפעה המקסימלית האפשרית על חייו של אחר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח. קשה לכמת ''השפעה'', ולא ברור אם להרוג מישהו פירושו להשפיע יותר על חייו מאשר לשעבד אותו, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, אתם שוכחים את כל המניעים הרגילים של רוצחים בדם קר - כסף, לא להיתפס בעת ביצוע פשע, וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שוכח, אני מדבר על הרוצחים בדם קר שרוצחים ''בשביל הרצח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהל בית הספר טען שהיא הייתה אחת התלמידות החרוצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כבר אתמול נאמר שהמניע שתיאר הרוצח איננו לגמרי מקובל על השוטרים, וצריך להיבדק. שנית, לפי רמתו של זדורוב בעברית, גם אם גרסתו נכונה ככל הידוע לו, אין לדעת אם היא נכונה במציאות - ייתכן שהילדה נשמעה לו מקללת קללות נמרצות על אף שבפועל אמרה מלים תמימות למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכתב שהיא אפילו קיללה ברוסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אז ודאי שזה רק מה שהוא שמע, לא מה שהיא אמרה. אבל למען האמת, עכשיו כבר די ברור שלא הוא הרוצח. עוד תיק תפור, עוד אדם אומלל שהורסים לו את החיים כדי לכסות על מחדלי המשטרה. מאוד מפחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה ודאי? מה, הילדים בימינו לא יודעים לומר "קיבינימט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל ''בלאט'' דווקא כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בצבא הרוסים קיללו ''פסקודה בלאט'' גם את זה לא הסכימו לתרגם מעבר ל- משהו רע מאוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה קיבינימט ברוסית? (שאלה אמתית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שידעתי. כל רוסי ששאלתי אותו היה מוכן רק לומר שזה דבר רע מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיום יחסי מין עם האמא, כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"since someone asked, i hasten to translate: russian _(idi)
k yabinoy materi_ means "(go) to the [qri: your] f*cken mother" (yabini"y being a passive participle of the verbal root which is also heard in russian _yap_ "f*ck". " http://www.ibiblio.org/pub/academic/languages/yiddis... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך טעיתי. זה "לך לאימך המזדיינת" ולא "לך זיין את אמא'שך". קיבינימאט! ___________ אפשר למחוק את הודעה בעוד 5 דקות. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טפויומאט, זה גם לא כל כך חריף! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אזהרה: השורה להלן מכילה קללה מצונזרת בעברית, ואחת לא מצונזרת ברוסית. מומלצת הדרכה הורית.) "___ את אמא שלך" זה "יוב טביו מאט." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה שמעתי כל חמש דקות בצבא, ועדיין כששאלתי באשר ל''קיבינימט'' הסתכלו עלי כאילו הצעתי להשתתף במצעד הגאווה בלב מאה שערים. מעניין מה גורם להבדל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת מבקש לגנוז את תגובה 425622 שנועדה לשימוש קצר מועד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אתה לא זה שכתב את תגובה 224538? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
and¨"pazaveng", what does it mean?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נחכה. אולי מישהו אחר יודע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |