בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 26/02/04 12:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי יש הגזמה קיצונית בשימוש במילה 'קיצוני' במחזותינו. כל דבר שיש בו איזשהו כוח הוא 'קיצוני': בקהאם נתן הגבהה שפויה לרחבה, אבל רונלדו נגח את הכדור בקיצוניות לרשת. כאמור, אני דווקא רואה בתוך התגובות הרבה מאוד נשים שמבסוטיות בקיצוניות מהמאמר ומהמסר שלו, ולא מרגישות שמישהו מלכלך עליהן או מזלזל בהן או פוגע בהן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל באותה המידה בדיוק אני יכול לכתוב מאמר כמו הפמיניסטיות שנואות נפשך על ''הגבר החדש'' ולראות בתוך התגובות הרבה גברים שמבסוטים מהמאמר ומהמסר שלו. אני לא מבין מה אתה מנסה להגיד. המטרה היא לא שיהיו הרבה אנשים שחושבים כמוך ומסכימים עם המאמר שכתבת - זה קל - המטרה היא שגם מי שלא מסכימים לדעה שלך יוכלו למצוא בו נקודות שאותן הם מקבלים, שיאפשרו גיבוש הסכמה כללית כלשהי. קשה לעשות את זה כשאתה מציג את עקרת הבית כסמל הסקס האולטימיטבי ואת אשת העסקים כיצור בודד ואומלל ששב הביתה ורק הפיצה הקרה שלו מארחת לו לחברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך חפש אבטיח, ותצרח עליו שהוא קיצוני מדי צעקני וסלפן וזה פוגע באפקטיביות ובאמינות שלו ושאנשים לא יקשיבו לו ככה. זה יהיה גם יותר כיף וגם יותר מועיל מלהסביר את זה לגיל רונן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאני מבין מה אתה אומר, למרות תחזיתו של הפסיכולוג בגרוש. ברור שיש מנהלות בנקים שלא באות הביתה לדירה ריקה ושיש להן חיי מין סוערים, כולל (מן הסתם) זיונים נפלאים עם אנשי ה'ברינקס' בכספת של הסניף. מאידך גיסא, יש הרבה יותר אתרי פורנו המוקדשים לנשים הקרויות MILF מאשר לפנטזיות על מנהלות בנקים (ואת זה אני אומר כמומחה, לאחר שנתיים וחצי שבהן בת זוגי היא בקבוק Dove). אבל המאמר דיבר על הדגשים, על העדפות, על מה יותר חשוב והאם המחיר שמשלמים לעיתים רבות (לא תמיד) עבור קריירה שווה את התמורה. בסך בכל שאלתי מי יותר מאושר, קרייריסטית בלי ילדים או ילדיסטית בלי קריירה. הצגת שאלות מהסוג הזה היא טכניקת טיעון לגיטימית ומקובלת מאוד ולדעתי היא היתה אפקטיבית. יש דרכים אחרות לאזן בין קריירה לילדים, חוץ מאלה שהוזכרו במאמר. למשל - היום יש הרבה יותר עבודות שניתן לעשות מהבית, או בעיקר מהבית, כולל עבודות יוקרתיות. ונכון שגם גברים קרייריסטיים משלמים מחיר - אבל הרעיון הוא שאם לילדים יש לפחות הורה אחד שאינו קרייריסט, אז מצבם אמור להיות יותר טוב. יותר מזה: אני משוכנע שאמהות מוכשרות באמת הן מניפולטריות טובות, שיודעות גם לפתות את הבעל שלהן להיות עם הילדים יותר ועם העבודה פחות. אחת הדרכים לעשות את זה היא לעודד את הילדים לראות באבא דמות חיובית, נערצת אפילו. האבא מרגיש את זה שמעריצים אותו, ורוב האנשים אוהבים להיות נערצים. זו מניפולציה אבל היא מניפולציה טובה, והיא יותר מוצלחת ממה שהרבה נשים עושות במחוזותינו: להרחיק את הילדים מהאבא ולקחת לעצמן את תפקיד 'ההורה העיקרי'. נכון שיש הורים שהם כל כך מחורבנים שעדיף שהם בכלל לא יהיו בבית, ויש אמהות שמצליחות לעשות גם קריירה וגם ילדים והכל דופק אצלן נהדר. אבל לא היה לי מקום להיכנס לכל זה. יש גם עוד עניין במאמרים האלה שאנשים אולי לא מודעים לו. המאבק עם הפמיניזם הוא מאבק פוליטי וכוחני. זה לא סתם, שהפמיניסטיות שרפו חזיות בתחילת הדרך ואחר כך הפסיקו. הן הפסיקו, לא בגלל שהן הבינו שזה לא בסדר לשרוף חזיות, אלא בגלל ששריפת החזיות כבר השיגה את מטרתה, והפמיניזם כבר הפך לתנועה גדולה. זה כמו, להבדיל, פיגועי הארגונים הפלשתיניים בשנות ה-1970: מעשים אלימים וקיצוניים הם הפגנת כוח שמאלצת את הציבור הרחב לקחת אותך ברצינות. ברגע שאנשים מכבדים אותך, אתה גם יכול לגייס פעילים ביתר קלות. לפמיניזם יש אחיזה לא רק בגלל שהוא שיכנע ציבור גדול בצידקת טיעוניו ולא רק בגלל שהוא מפיץ תעמולת כזב ויוצר רגשי אשם. יש לו אחיזה גם בגלל שאנשים פוחדים ממנו. יש תחושה שמי שינסה להתנגד ללובי הנשי - יחוסל. ולכן אנשים בכלל לא חושבים להתנגד לפמיניסטיות ונוטים לקבל את כל דרישותיהן ואמירותיהן ללא עוררין. תסתכל על התגובות מספר 4 ו-8 למשל: דבר ראשון שאנשים אומרים לי, ולעצמם, זה מין כזה 'אוי יוי יוי, תיכף יחסלו אותו, מיסכן. הוא מתעסק עם ה-פ-מ-י-נ-י-ס-ט-י-ו-ת'. לכן חשוב לי בשלב הנוכחי של הפעילות להיות תוקפני. אנשים צריכים להתגבר על הפחד שלהם מהפמינסטיות, לראות שאפשר לתקוף אותן ולשרוד. גם אני זקוק לזה באיזשהו מקום. כשאני רואה ששמים את המאמר שלי ב-Ynet והעורכים משאירים אותו בעמוד הראשון במשך 36 שעות, זה נותן גם לי אומץ. כשאני רואה שלפחות חצי מהמגיבים חושבים כמוני, אני מבין שאני לא בודד במערכה. כמובן שזה עובד גם ההיפך: בקרב תומכות הפמיניסטיות יש ציפייה שהם יעשו משהו, שיתנו תשובה, שיקרקסו אותי. ברגע שרואים שלא קורה כלום, וגם לא יקרה כלום, מבינים שהפמיניסטיות זה כבר לא מה שהיה פעם ושנוצרה מציאות חדשה. יש אפקט דומינו כזה של שבירת מוסכמות וכיבוש עמדות, שהופך עמדה שנראית בהתחלה מגוחכת וחסרת סיכוי לחלק לגיטימי מהשיח הציבורי - והופך ציבור שנראה חלש ופאתטי לכוח שיש לכבדו. ככה זה עובד, אבל נכון שיש בזה אלמנט כוחני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה MILF? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשי תבות של Moms I'd Like to Fuck (אמהות שהייתי מעוניין לדפוק) ראה http://www.google.com/search?hl=en&lr=&ie=UT... (לא לילדים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אנשים חוסלו ומתו בגלל פמניסטיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מאוד אנשים, תתפלא. ישבת פעם בבית סוהר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפט המפתח אצלך הוא "נכון שיש הורים שהם כל כך מחורבנים שעדיף שהם בכלל לא יהיו בבית, ויש אמהות שמצליחות לעשות גם קריירה וגם ילדים והכל דופק אצלן נהדר. אבל לא היה לי מקום להיכנס לכל זה." זה מזכיר לי מישהו שהכרתי פעם, שטען ללא הרף שאין דבר יותר סקסי בעולם מלסביות. הניסיון שלו התבסס בעיקר על אתרי פורנו (ייתכן אפילו שיש יותר אתרי פורנו המוקדשים ללסביות מאשר לMILF). לדעתו כל אישה הייתה צריכה להיות ביסקסואלית, כי זה יותר סקסי. הוא לא הבין שזה לא כזה פשוט. הוא לא הבין שאין מתג בראש של הנשים שהופך אותן ללסביות ובחזרה. בדיוק כפי שאתה נותן את הרושם שאתה מתקשה להבין שלא כל הנשים מסוגלת לעשות סוויץ' בין קרייריסטית בלי ילדים לילדיסטית בלי קריירה. חלקן אפילו יעדיפו את הצד השני, למרות שאתה הצגת אותו כנחות בצורה אבסולוטית מהצד הראשון. למקרים הנגדיים לא היה לך חשק להיכנס. אתה יודע מה קורה כשמתחילים להיכנס אליהם? קורה מה שקרה לחבר שלי ברגע שהוא ראה כמה לסביות ""אמיתיות"": בוצ'יות דמויות גברים, שעושות סקס אגרסיבי, שונה לחלוטין ממה שהוא ראה באתרי פורנו. הוא נגעל, בכה, עבר שינוי אישיות ומאותו היום לא התקרב יותר לפורנו לסבי. אז בוא נסכים (ואני לא חושב שיש הרבה ויכוח כאן) שיש נשים שטוב להן להיות קרייריסטיות ויש נשים שטוב להן להיות ילדיסטיות, ויש נשים שיכולות לשלב, ואין *שום דרך לקבוע* אם משהו יותר טוב, ואפילו סטטיסטית, ממשנהו. מה שחשוב הוא שלנשים תהיה *בחירה חופשית*. אתה הצגת את זה כאילו הקרייריסטית עושה *טעות*. אתה אומר "היא יכולה, מותר לה, אסור שיפריעו לה בזה, אבל *היא טועה* והיא תהיה אומללה בגלל זה". אתה גיבית את זה בעיקר בטעם האישי שלך, של "האם יש דבר יותר סקסי מעקרת בית?" דבר שהוא אולי נכון בשבילך ובשביל אנשי ה-MILF, אבל תותפע לגלות עבור כמה אנשים הוא לא נכון. משפט המפתח השני שלך הוא "לכן חשוב לי בשלב הנוכחי של הפעילות להיות תוקפני. אנשים צריכים להתגבר על הפחד שלהם מהפמינסטיות, לראות שאפשר לתקוף אותן ולשרוד". טיפה פראנויה נודפת מהמשפט הזה, אבל אני חושב שכבר טחנו אותה למוות בדיון הזה, לא? אני רק אשאל אותך משהו כזה: אתה רוצה להיות גרוע כמו הפמיניסטיות? כי כרגע אתה אפילו יותר גרוע. לא רק שאתה תוקפני כמוהן, אתה גם מייצג את הצד הריאקציוני. למה ריאקציוניזם שכזה הוא רע? כי הוא לא פותר את הבעייה שהביאה ליצירת הפמיניסטיות מלכתחילה. אם הוא ישיג את מטרתו, התוצאה תהיה שתבוא מהפכה פמינסטית נוספת בעתיד, ושוב יתחיל כל הסיפור מההתחלה. מה השגנו כאן? אני אישית חושב שהפמיניזם, גם הקיצוני, קיצוני הרבה פחות מהריאקציוניזם שאתה מייצג. על כן, מוטב, במקום לתקוף בעוצמה גדולה יותר מאותו פמיניזם, לתקוף בעוצמה פחותה מאותו פמיניזם. רק ככה אפשר להגיע לשיווי משקל. אבל אם כל מה שאתה מנסה לעשות הוא לכבוש את העמדה הריאקציונרית הקודמת - אתה אכן פועל באמצעים הנכונים, אבל עבור המטרה הלא נכונה (לדעתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר: "מה שחשוב הוא שלנשים תהיה *בחירה חופשית*." אני אומר שחשוב שהחברה תתפקד ושאנשים יחיו בהרמוניה. אתה, כמעריץ נשים אופייני שחושב רק במושגים של מה מגיע לנשים, חושב שיותר חשוב שאשה תוכל לעשות מה שבא לה מאשר שילדים יגדלו בסביבה יציבה ושהגברים לא יידפקו עד העצם. אני חושב אחרת. הרי לא מעניין אותך שום דבר חוץ מזכויות הנשים. לגברים וילדים אין זכויות בעולמך שטוף המוח. דוגמה: איש ואשה מתחתנים ונשבעים אמונים זה לזו, לנצח. הם עושים ילדים. הבעל נאמן לאשתו. אשתו מחליטה שלא מתאים לה לחיות עם הבעל, והיא מעדיפה לחיות לבד ולמצות את עצמאותה. היא קמה והולכת, בית המשפט נותן לה את הילדים ומאלץ את הבעל לשלם לה מזונות, הבעל מאבד את הקשר עם ילדיו ואת טעם חייו. אתה תגיד: מה שחשוב זה שהאשה יכולה לבחור מה בזין שלה. אני אומר: האשה הזאת חולירע ואין לה זכות לעשות מעשה כזה. היא עושה פשע כלפי הילדים וכלפי הבעל, ולא מגיע לה לקבל לא את הילדים ולא את המזונות. אתה אומר: "אתה הצגת את זה כאילו הקרייריסטית עושה *טעות*. אתה אומר "היא יכולה, מותר לה, אסור שיפריעו לה בזה, אבל *היא טועה* והיא תהיה אומללה בגלל זה" לא, זה לא מה שאני אומר. אתה מתבלבל ביני לבין הפמיניסטיות הנערצות שלך. בטי פרידן היא זו שכינתה את הנישואין "מחנה ריכוז נוח". אני לא קורא לעבודה "מחנה ריכוז נוח". ובכלל, למה אתה כל כך מתרגז בשביל הנשים? ממה נובע הצורך שלך להיות האביר שלהן? הן לא יודעות לדבר בעצמן? תסתכל על התגובות: מגיבות שם נשים שאומרות שהדבר שהכי מפריע להן בחיים זה שהן רוצות להיות בבית והחברה לועגת להן ומפעילה עליהן לחץ לא לעשות את זה. הן אומרות לי תודה על מה שכתבתי. מה מפריע לך כל כך בזה? הזדעקת אי פעם כאשר קראת מאמר פמיניסטי שהמליץ על קרייריזם והזהיר נשים מפני השיעמום שבחיי בית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר דיברת כל כך יפה בהודעה הקודמת, מה קרה פתאום? בוא נסכים על כזה דבר: אני לא ארד לפסים אישיים, וגם אתה לא. אתה הרי לא מכיר אותי ולא יודע מי אני. זה די משעשע שהפכת אותי ל"מעריץ נשים אופייני", ו"שטוף מוח", והגעת לכך שאני מעריץ פמיניסטיות - "הפמיניסטיות הנערצות שלך"- (וזה עוד אחרי שאני בהודעה קודמת כתבתי "הפמיניסטיות שעליהן אתה מדבר הן אידיוטיות"), שאני רוצה להיות "האביר של הנשים" וכדומה. לא ברור לי איך. בוא נציג לך את הרעיון הבסיסי שלי: אני חושב שמגיע לנשים כל מה שמגיע לגברים, וההפך. אני, מה לעשות, נולדתי גבר. זה לא ממש משנה את ההשקפה שלי. על כן, אני אביע את דעתי על מה שאתה אומר *למרות* אבר המין שנולדתי איתו. ייתכן מאוד שיש נשים ש"יודעות לדבר בעצמן", אבל זה לא אומר שאני לא יכול לדבר. מאבק לשוויון הזדמנויות צריך להיעשות לא על ידי המופלים לרעה, אלא על ידי כל מי שחושב ששיווין הזדמנויות הוא יעד. אני לא חושב במושגים של "מה שמגיע לנשים" אלא "מה שמגיע לבני אדם". הנחת היסוד שלי, כאמור, היא שלנשים מגיע כל מה שמגיע לגברים, ולגברים מגיע כל מה שמגיע לנשים. אשמח אם תצביע על מקום שבו אמרתי משהו שהפריך את זה. האם גם *אתה* חושב כך, או שאתה חושב שלגברים מגיעים דברים שלא מגיעים לנשים? באשר לדוגמא שלך: תתפלא, אני מסכים איתך. הילדים לא צריכים להינתן אוטומטית לאישה, ואם אישה מתגרשת והילדים נשארים אצל הבעל, על האישה לשלם לו מזונות - שוויון זכויות => שוויון חובות, נשמע מוכר? מי שקוראת לנישואין "מחנה ריכוז נוח" תתקשה לזכות בהערכה שלי. לא קראתי את העלמה שאתה מדבר עליה, אבל מהציטוט הזה לא קיבלתי רושם טוב עליה. ייתכן שזו הוצאת דברים מהקשרה, אז אני לא אזדרז לחרוץ משפט. על כל פנים, איני רואה שום רע במוסד הנישואין לנשים באופן כללי. כמובן שתמיד יש מקרים רעים, אבל זו לא סיבה לפסול את המוסד מן היסוד. אני לא "כל כך" מתרגז בשביל הנשים. לא ברור לי מאיפה מצאת את הזעם שלי. אתה נראה לי יותר זועם, על פי סגנון הדיבור שלך. אם החברה מפעילה לוגעת לנשים שרוצות להיות בבית ומפעילה עליהן לחץ, זה דבר רע מאוד. כפי שאמרתי, מה שחשוב הוא שלנשים תהיה *בחירה חופשית*, ואם אישה רוצה להיות בבית אבל מונעים זאת ממנה באמצעות לחץ חברתי, זו אינה בחירה חופשית, הלא כן? לשאלתך האחרונה: אני לא נוהג להגיב למאמרים בדרך כלל, ואני כותב רק באייל. הבא לי דיון מהסוג שעליו אתה מדבר, ואתייחס אליו ספציפית. אם המאמר יציג את עקרת הבית כיצור אומלל וחסר חיים, בזמן ש"אין דבר סקסי יותר מאשת עסקים קשוחה", קרוב לודאי שהתשובה שלי אליו תהיה דומה לתשובה שלי למאמר שלך. אני והחברה שלי ראינו לא מזמן סרט מזעזע בשם "חיוך של מונה ליזה" שפשוט צועק את המסר הפמיניסטי הזה, והסכמנו שהוא עושה שירות דוב למטרה שלו, ומציג את עמדת הצד השני בצורה סטריאוטיפית וגרועה. אבל הסרט המטופש הזה הוא באמת לא דוגמא לכלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בקשה אליך, גדי. קרא את הקטע הזה מהספר של וונדי מקאלרוי, Sexual Correctness: The Gender-Feminist Attack on Women : אני - ולא רק אני - רואה מסביבי כבר 20 שנה מאמר אחרי מאמר, ספר אחרי ספר, אתר אחרי אתר, תוכנית רדיו אחרי תוכנית רדיו, תוכנית טלוויזיה אחרי תוכנית טלוויזיה, סרט אחרי סרט, כתבה אחרי כתבה, טור אחרי טור, שבהם מועבר המסר הפמיניסטי האנטי-משפחתי. אפילו אתה - שמנותק כנראה מהסביבה התקשורתית-תרבותית הזו, אחרת קשה לי להאמין שהיית טוען ש"חיוך של מונה ליזה" הוא לא דוגמה לכלום, כאשר הוא ועוד איך דוגמה - יכול למנות מן הסתם את שמותיהן של ארבע-חמש מגישות רדיו וטלווויזיה פמיניסטיות, אבל אני לא מאמין שתוכל לתת לי שם אחד של אנטי-פמיניסט, פמיליסט, כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל, לפני שאני קורא את המאמר, רק דבר אחד לי אלייך: אם האויבים שלך הם ברמה של "חיוך של מונה ליזה", דיינו. בסיכון שאשמע מתנשא ומגעיל, אחלק בצורה גסה את העולם לשני סוגי אנשים: חכמים וטיפשים. אפילו אשתמש במבחן אד-הוק כדי להראות מי טיפש ומי חכם: טיפש הוא מי שחשב ש"חיוך של מונה ליזה" מציג את העמדה הפמיניסטית בצורה נכונה, חכם הוא מי שלא חשב ככה. אתה כותב כאילו שכל האנשים בעולם טיפשים. הרשה לי לגלות לך סוד: זה לא כל כך נכון. יתר על כן, אתה מניח מראש שכל מי שמדבר איתך טיפש. הרשה לי לגלות לך עוד סוד: גם זה לא נכון. ועכשיו, הרשה לי להביע את דעתי על הכתבות שלך: את המשוכנעים הם משכנעים, ללא ספק. לעומת זאת, את החכמים שלא מסכימים איתך לחלוטין הם מרגיזים. הם עושים עוול לעמדה שאתה בא לייצג. ואני חושב שהעמדה שלך היא לא "בואו נחזיר את האישה למטבח" אלא יותר קרובה ל"מי שנוטשת את בעלה והילדים שלה בשביל הקיק האישי שלה היא חולירע" וזה חבל, כי רוב החכמים דווקא יסכימו איתך. האם על הטיפשים שלא מסכימים איתך זה ישפיע? אני באמת לא יודע. אני לא מכיר אותם. אני רק רוצה שתבין איזו השפעה יש למה שאתה כותב על חכמים. למי אתה כותב? שוב, נראה לי שבמאבק שלך בפמיניסטיות הקיצוניות הפכת לגרוע בדיוק כמוהן, רק בצד השני. והצד השני, מהנימוקים שכתבתי בהודעה הקודמת, יותר גרוע. (נא לסמן מרכאות כפולות ומכופלות סביב "חכמים" ו"טיפשים", כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי, לא ראיתי את ''חיוך של מונה ליזה'' אך סמכתי על מילתך שיש בו הטפה פמיניסטית. אם אתה לא רואה שטיפת מוח פמיניסטית מכל עבר, שגם אומרת לנשים איך להיות וגם אומרת לגברים איך להיות, אז או שאתה לא ''חכם'' במרכאות, או שאתה לא ''ישר'' במרכאות. מחד, אתה מבקר את מאמרי ואת האפקט שלהם על קוראיהם. מצד שני, אתה לא טורח אפילו לעקוב אחרי הלינקים מהמאמרים. לדעתי אתה פשוט עוצם את עיניך למה שעלול לשכנע אותך שאתה טועה. אני שב ומציע לך לקרוא את הקטע בקישור, שהוא גם הקישור הראשון במאמר שלי על הפמיניזם ב'אייל'. אחר כך תגיד לי שהפמיניזם לא מטיף ולא מפעיל לחץ על נשים וגברים לחיות בצורה מסויימת ולא בצורה אחרת. בכלל, איש שמדבר איתי על הפמיניזם ולא יודע מי זאת בטי פרידן אינו רציני במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה הטפות פמיניסטיות פה ושם, לא "שטיפת מוח". אני גם לא רואה הרבה בחורות שלוקחות את ההטפות הפמיניסטיות הללו יותר מדי ברצינות. אף אחת מאלו שאני מכיר לא חושבת שחובה עליה להפוך לאשת עסקים מצליחה ואסור לה להיחנק בגטו של הבית. ואני *לא* מדבר איתך על הפמיניזם. אני מדבר איתך על המאמר ש*אתה* כתבת. אתה גורר את הדיון הזה לכיוון של "מלחמה בפמיניזם המרושע". הרי לך דרך מחשבה על העניין הזה: נחלק הפעם את העולם לשלושה סוגי אנשים: אלו שיודעים מי זו בטי פרידן ומסכימים איתה, אלו שיודעים מי זו בטי פרידן ולא מסכימים איתה, ואלו שלא יודעים מי זו בטי פרידן. אתה לא כותב לאלו שלא מסכימים עם בטי פרידן, אני מניח. ואתה לא כותב לאלו שכן מסכימים - הרי אלו הפמיניסטיות הקיצוניות, שממילא לא יקשיבו לך - אז אתה כן כותב לאלו שלא מכירים אותה, שצריכים לגבש דעה על המאבק הפמיניסטי, ואתה מציג את העמדה שאתה מייצג בצורה קיצונית וריאקציונרית שגורמת גם לאנשים שאין להם מושג מי זו בטי פרידן לחשוב שהיא כנראה צודקת. האם זה מה שאתה מנסה להשיג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי, אני בסך הכל כותב את מה שאני חושב ומאמין. כמו שאתה לא מתרגש (לטענתך) מההטפות של הפמיניסטיות, אתה לא חייב להתרגש מהטפה נגדית. אני כן הייתי מצפה מבן אדם עם יושר אינטלקטואלי המודע לסביבתו לשאול את עצמו - "רגע, למה לא קפצתי כאשר ראיתי שלט חוצות ל-103FM עם האימרה 'תזרקי אותו!"'?. למה אני קופץ רק כאשר גיל רונן אומר דברים הרבה יותר מתונים מזה בכיוון ההפוך? אתה יודע מה המקבילה הגברית של "תזרקי אותו"? המקבילה הגברית זה "תביא לה כאפה!". איך היית מגיב אם היית רואה סיסמה כזאת על שלט חוצות? מה בסך הכל אמרתי ועל מה אתה קופץ? שאלתי מה רע בלהיות אמא, וקראתי להחזיר את יום האם. קשה לי להתייחס ברצינות לטיעונים מוסריים של מישהו שבכלל לא מזיז לו כשהוא קורא וידוי קורע לב של אדם שזרקו אותו מהבית (ההוא מ'וואלה') וכל מה שחשוב לו זה להטיף לי על זה שאני לא נותן לנשים חופש בחירה. איזה חופש בחירה נתנו למיסכן הזה? איזה חופש בחירה נותנת אמא מהסוג המתחתן-יולד-מתגרש לילדים שלה? מה פתאום לנשים מותר להחליט הכל לגבי חייהם של הבעלים והילדים שלהן, ולנו כגברים ואבות אסור להעמיד כמה דרישות משלנו? בן כמה אתה, גדי, אם מותר לשאול? אולי אתה פשוט צעיר מדי ואתה לא מבין על מה אני מדבר, כשאני מדבר איתך על נישואין וכו'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקבילה הגברית ל''תזרקי אותו'' היא ''תזרוק אותה''. המקבילה הנשית ל''תביא לה כאפה'' זה ''תשימי אותו במעצר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או: "תביאי לו כפכף על הראש" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נשים אתה מכיר שנזרקו בליווי משטרתי מהבית שהן עצמן בנו, הושלכו למעצר, קיבלו צו הרחקה מהילדים שלהם ואולצו לקושש מזונות במשך 20 שנה אחר כך? אחת כזאת אתה מכיר? חצי אחת כזאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''תזרקי אותו'', עפ''י מדרש תנחומי הכנים פרשת חיי שוטה סימן ז', לא מדבר על כל העוולות שנעשו לך. בעוונותי (לא רק אורי פז חוטא) שמעתי את ורדה אומרת לא פעם גם ''תזרוק אותה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ''תזרוק אותה'' במובן של ''תזרוק את הסכין ותרים ידיים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה במרכאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מי שזורקים אותו מהבית הוא לא גבר. גבר אמיתי היה יודע מה לעשות מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A few days ago I have published here an article regarding those issues that concerning men and women in Israel.
Unfortunately my keyboard is an English one only and I can not help it but using the English language to express myself, though I am highly prominent on the Hebrew Language as well. To my dismay I have noticed that the site management knock off my article, means knocking off my opinion from an unrelated reasons, and I would like to assume that it was done due the language it was written. Is somebody here will reveal the site policy regarding the language an article was written by? I really do like to know that… If my assumption is correct I will be more then happy to help you guys and distribute the word in Canada and the USA so Israelis will not waste their time entering and reading the content of this site. I entered this site first time about three weeks ago and as it is look like, I have to discharge myself off the site unless somebody will clarify the language policy. BTW, that behavior strongly reminds me the Language-Police and its policy in Quebec Canada…. Is this site resembles the language paranoia of the French Quebecers? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומטיח האשמות בכל הבא ליד, רק רציתי לוודא. אתה מדבר על התגובה הזו במקרה? תגובה 215891 כי היא שם כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגענו לשלב ה"בן כמה אתה"? בוא נניח לצורך הדיון שאני בן 16 תמים ורך שטרם ידע אישה, וחושב שבישראל מתחתנים בכנסייה. העניין הוא שדווקא בבן ה-16 הזה אתה צריך להתחשב כשאתה כותב יותר מאשר אתה מתחשב בפמיניסטיות האדוקות שלא יקשיבו לך. למה אני קופץ? אני חושב שהשאלה המתאימה היא "אני קופץ?" אל תגזים בגודל הפרובוקציה שאתה מעורר. אתה כל הזמן מתקומם על כך ש"אותי אתם תוקפים, אבל את הצד השני בכלל לא". אז ראשית, לא ברור מאיפה אתה יודע שאני לא תוקף גם את הצד השני. שנית, מה זה קשור? "כולם נסעו כל כך מהר, למה תפסו דווקא אותי?" זו שורה מ"והילד הזה הוא אני". לא טיעון רציני *בזכות* הטיעונים שלך. נחזור לעיקר. מי טוען ש"לנשים מותר להחליט הכל לגבי חייהם של הבעלים והילדים שלהן, ולנו כגברים ואבות אסור להעמיד כמה דרישות משלנו?" ? לא ברור לי איך הגעת לזה מכך שאנחנו לא מתלהבים מחזון עקרת הבית הסקסית להמונים שלך. מה שעשית, והוא המרגיז, הוא קביעות פנטזיונריות, שמציגות את הנשים שלא רוצות להיכנס לתבנית שקבעת בשבילן בתור יצורים אומללים שחייהם הן טעות. למה זה רע, כבר הסברתי לך קודם. אני מתחיל להתעייף מהדיון הזה. המקבילה הנשית ל"תביא לה כאפה" זה "תביאי לו כאפה", או לכל הפחות מה שהשכ"ג אמר. למה, למה להשתמש בדמגוגיה? הרי הטיעונים שלך מסוגלים להחזיק גם בלעדיה, אם הם באמת אומרים שצריך שוויון מלא בין גברים ונשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם קורט זכוכית טחונה דק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע''ע ''דרושה שותפה רווקה'', כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני עייפתי ממך, גדי, ומההסברים שלך למי אני צריך לפנות ואיך. אני פונה בדיוק למי שאני רוצה לפנות ובדרך שמשיגה תוצאות לא רעות, לדעתי. בוא ניפרד כעייפים. לילה טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא אהבת ב"חיוך של מונה ליזה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד החולשות שלו בתור סרט (עלילה מבולבלת, קפיצות חסרות קשר מאפיזודה לאפיזודה - ואנחנו לא מלכוד 22! שבלוניות תסריטאית ידועה של סיפור המורה פוגש תלמידים הקלאסי, הרומן חסר הפשר עם הפסואודו איטלקי וכדומה) מה שהסרט עושה בעיקר הוא לבוא לשמרנות שמוטלת על הקרקע ולהחטיף בה עוד כמה בעיטות. כל הדמויות השמרניות בסרט מוצגות באור רע - האמא מוצגת בכלל בתור מפלצת - והעמדות לא מקבלות ייצוג הולם, אלא תיאורים של "למה? ככה!" הבחורה היחידה שכן בוחרת לוותר על קריירה לטובת משפחה *לא מנמקת* את עצמה, ועל כן לא ברור לנו מה בעצם גרם לה לבצע את הבחירה שלה. לעומת זאת, התומכת הלהוטה ביותר של חיי המשפחה מוצגת כאומללה בצורה קיצונית (וגם ביצ'ית, ברוב הסרט) ולבסוף "חוזרת בתשובה". הסצינה של הצגת השקופיות היא כבר ממש דמגוגיה זולה - בעיטה ועוד בעיטה, אבל שום ניסיון לנסות להציג את הרעיונות שעומדים מאחורי השמרנות. פשוט אמירת "כן, אנחנו ליברלים, וליברלים זה אקסיומטית טוב, אז בואו נרד על השמרנים". קראתי לא מזמן ספר פופולרי של ריצ'ארד פיינמן, והוא אומר שם שהדבר החשוב ביותר במדע, כשאתה מציג את התיאוריה שלך, הוא להראות את כל הנקודות החלשות שלה ואיפה ייתכן שאתה טועה. הסכמתי איתו לגמרי. הסרט הזה מעדיף להתעלם מכל נקודה כזו שעשוייה לצוץ, ומניח מראש שהוא צודק. אפשר לתמצת את כל הדיון שהסרט מעורר בנושא מעמד האישה באותה סצינה שבה מדברים על אמנות מודרנית: בדיוק כשזה מתחיל להיות מעניין, בדיוק כשעוברים את הקשקשת הבסיסית ומתחילים להגיע לנקודה, הסצינה נגמרת. רק שבכל הנוגע למעמד האישה, הסצינה נגמרת עם אמירה ברורה של "שמרנות זה רע. היזהרו לכן!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האישה הזו חולירע. מה הקשר בין זה לכל השאר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד שמחר תוגש הצעת חוק שאומרת שבמקרה שבו האשה יוזמת גירושין בלי הצדקה כלשהי, והבעל רוצה את המשמורת על הילדים, הוא יקבל את הילדים, ובמקום שהמדינה תדאג לו למזונות (בהנחה שהוא לא זקוק להם), היא תדאג לו לשמרטפית עבור הילדים ועוזרת בית פעמיים בשבוע, שתעזור לו לנקות ולבשל - היית בעד החוק הזה? אני שואל, כי המדינה נותנת את כל העזרה בעולם לנשים שמתגרשות מהבעל שלהן, גם אם הן טינופות, והיא לא נותנת כלום לבעלים, גם אם הם מלאכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכי ברור לי למה הוא צריך לקבל שמרטפית חינם, אבל ברור שלא צריך להיות הבדל בינו לבין אישה: אם אישה מתגרשת ומקבלת את הילדים *ו*מגיעה לה שמרטפית חינם כי ככה זה החוק, גם לגבר מהסיפור שלך מגיע. במילים אחרות, החוק לא צריך להתייחס למינו של הגרוש, אלא לפרטי המקרה הספציפיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי המשמורת על הילדים נובעים מרצון להגן על הילד, לא על האב או האם. הריב שלך צריך להיות עם אנשי המקצוע, שטוענים שכמעט תמיד עדיף לילד להשאר עם האם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי לגלות לך שהמדינה לא עוזרת בשמרטפות גם לנשים שבעליהן לא משלמים מזונות תדירים ואפילו לא מסבסדת מעונות יום. ואגב, למה שהגבר לא ינקה בעצמו את הבית? אני בעד חוק שיבטיח טובת הילד בכל מצב. ובעברית - מה עניין שמיטה להר סיני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשה שמתגרשת מקבלת הטבות מפליגות מהמדינה וממערכת החוק והמשפט. היא מקבלת משמורת אוטומטית ומזונות, והיא מקבלת את הזכות להשליך את בעלה מהבית ולהוציא נגדו מיני צווי הרחקה ומעצר. עכשיו אני שואל אותך - איזה הטבות את מוכנה לתת לבעל שרוצה להתגרש? האם תסכימי שתהיה לו הזכות להשליך את רעייתו למעצר, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צו מעצר מוצא רק כשיש אלימות. צו הרחקה - כשיש חשש כזה (איומים וכאלה). אם אלה מתקיימים מצד האישה כלפי הבעל, דינה זהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקר וכזב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאתה אומר עלי חוזר עליך, וקקה בידיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאחל לך שיום אחד מישהי תסדר לך חוויית מעצר, ואז תוכל להתבדח עם העצירים האחרים כמו שאתה מתבדח איתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 200919 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אל תדאג, אתה תסתדר. לוקחים את מברשת השניים ועושים ממנה דוקרן ומסתדרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שבוחרים בנות זוג אחרות. סתם שאלה חטטנית1: אתה בתהליכי התקרבות לאחת שהעלילה עליך באופן שגרם למעצר שוא שלך? ___________ 1- וסליחה על החריגה מכללי הטכס. אתה רשאי, כמובן, להתעלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Fool me once, shame on you. Fool me twice, shame on me.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Amor omnia vincit.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אמר רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם" (תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד א) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר רבי יוחנן בן יוליה: "כל שאדם זקוק לו הנה אהבה" (מסע הקסם המיסתורי, ב:5) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כתבתי את זה בעבר ואני כותבת שוב: החוויה האישית שלך, מזעזעת ככל שתהיה, עדיין לא ניתנת להכללה על כלל האוכלוסיה. אשה שמתגרשת לא מקבלת את הזכות "להשליך את בעלה מהבית ולהוציא נגדו מיני צווי הרחקה ומעצר" אלא אם כן, נשקפת סכנה לחייה מצידו. אם לדעתך, ההגנה של אותה אישה על חייה אינה לגיטימית בעיניך, אני מצרה על כך. בנוסף, צר לי שאינך סומך על רשויות החוק שדואגות לא להפלות בין נשים וגברים ודואגות לעצור גם נשים אלימות. וכמו שציינתי קודם, אני מסכימה לתת להורים את כל ההטבות ובלבד שטובת הילד תהיה בראש מעייניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוויה האישית שלי היא כלום לעומת מה שעוברים אחרים יום יום. אני יצאתי מכל העסק הזה מאוד בזול, יחסית. הנה עוד קורבן שבא לספר את סיפורו לגולשי הקהילות בוואלה, וחושב שמישהו יעזור לו. מעניין אתכם? לא, אה? לא הוכח כלום, יכול להיות שהוא בודה הכל, מקרה יחיד שאי אפשר להסיק ממנו כלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק קראתי את ההודעה של אותו גיל דור, ורציתי לשאול איך מגיעים למצב כזה מול מישהו שמתחתנים איתו. ואז נדלקה נורה מעל ראשי: אתה בדלן ג'נדרי. בדלן, כמו הפמיניסטיות הרדיקליות - ובניגוד לפמיניסטיות המתונות, ולפמיניסטים המתונים, ולשיוויוניסטים, ששואפים כולם להשתלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאראה פמיניסטית מתונה אחת עם סטיקר שדורש שבנות יתגייסו לצבא לשלוש שנים ויפסיקו להשתמט, אני אשתכנע שיש פה באמת אידאולוגיה של שיוויון. כשאראה הפגנה של פמיניסטיות מתונות נגד העובדה שנשים פורשות לפנסיה לפני גברים, בזמן שהן חיות יותר זמן, או נגד חזקת הגיל הרך - אולי תשכנעי אותי. אבל זה לא יקרה כי הפמיניסטיות זו עדה צבועה ומגעילה, ומה שהכי גרוע - שקרנית. כמה נהרות של דמעות אתן מזילות על הזכות שלכן לבחור כל דבר. איזה זכות יש לגבר בן 18 שמתגייס לצבא לבחור אם הוא רוצה להיות קרבי או לא? תחמניות, שקרניות ומניפולטוריות. אכפת לך מהגיל דור הזה? לא נראה לי. גם הוא בדלן מגדרי לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי ולא מצאתי - אולי למישהו יש לינק להגדרת מושגים בלבניסטיים בסיסיים? יש לי הרגשה שגיל לא הבין אותי, ולכן יורה באוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך מאמר של אסתר הרצוג במעריב: שרק לא יחליפו לנו כעת את מופז. עדיין ארוכה הדרך לשוויון בין המינים בצבא ,ודרכו גם בחברה האזרחית. עדיין צריך הצבא לחייב את הנשים באורך שרות שווה לבנים, להבטיח השתלבות מלאה ושווה של הנשים בכל חילות הים האויר והיבשה. כך יקודם ללא הכר שוויון האישה בישראל, בכך יוכל להתקצר גם שירותם של הבנים והנטל הכבד עליהם יצטמצם. בזכות מופז, תהיה אולי אישה רמטכ"לית בעתיד הנראה לעין. אפשר שגם מהות הצבא והמלחמות תשתנה. בהתחשב במה שאנחנו כבר מכירים, זה יכול להיות רק לטובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה היא חושבת ששילוב נשים באופן שוויוני בצבא יביא לשינוי ב"מהות הצבא והמלחמות"? יש משהו משונה במנטרה (הפמיניסטית, יש להודות) שנשים בצמרת יביאו לשינוי תפיסתי (והראיה, קשה למצוא הבדלים מהותיים בין צמרות המאוכלסות בגברים ששמותיהם מתחילים באותיות א-כ, לבין אלו שבהן השמות מתחילים באותיות ל-ת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבין: אם נשים ישלטו בצבא, אז ברגע שיהיה אפילו פיגוע הכי קטן, ועוד קודם, מדינת ישראל פשוט תגיש תלונות כזב נגד יאסר ערפאת בבית הדין הבינלאומי בהאג, ויוציאו לו צו הרחקה. ואז יבואו שוטרים חסונים משבדיה עם מדים מגוהצים ויכריחו את ערפאת להביא לנו מזונות, ואנחנו נצא עם השבדים החסונים לסרטים (אבל לא ניתן להם לגעת לנו מתחת לחולצה כמובן - אלא אם יתחשק לנו להזדיין איתם בפראות, שזה בסדר כי זו בחירה שלנו) ויהיה פה שמח. יוולדו לנו ילדים חצי שבדים והשבדים יצטרכו לפרנס אותם כי הם אלימים אז נפעיל נגדם את חיל המצב מגאנה ואז מתוך בחירה נעשה ילד אחד גם עם הגאנאים החסונים והמגוהצים אבל מתוך בחירה נעשה הפלה ואז נקרא לטריה לארסן ותוקם ועדת חקירה. ואיילת וברקת יפהקו להן בהנאה אחרי שעיצבנו אותי, וגם החברה של גדי שהפעילה אותו בהצלחה תרשום וי קטן ביומן וריקי כהן תדבר על זכות בחירה בזמן שהיא חוסמת אותי מלהגיב בטוק-בק למאמר שכתבה. ולכולם תהיה זכות בחירה לגבי הגוף שלהם והחיים שלהם חוץ מאשר לגברים שזכות הבחירה שלהם תהיה בין לוף לבוטנים במילואים ובין עגבניות רכות וקשות בכלא, ובין זה שההוצאה לפועל תיקח להם את האוטו לבין זה שמראש יסעו באוטובוס. וחוץ מלילדים שיוכלו לבחור רק בין חיים בלי אבא לבין ריטלין. לא הבנתי אגב מה הקשר בין מאמר ישן (ממתי? כתוב שם רק יום שלישי, 26 ביוני) לבין בלבניזם לבין הבלבוסטות ועושי דבריהן שמתווכחים איתי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המאמר שהביא ברוך סטרין עונה על הדרישה שהצבת במשפט הראשון ב תגובה 200955 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאמר. ביקשתי סטיקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחכמות נחמדה. זה כמובן לא יפריע לך להמשיך לטעון ש''פמיניסטיות לא תומכות בשירות צבאי מלא לנשים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שתומכת בשירות צבאי מלא לנשים היא לא פמיניסטית אמיתית, מהסוג שהוא יוצא נגדו. אין סיבה שהטיעון הזה לא יעבוד בשבילו, הוא עובד יופי בשביל דמגוגים חרדים שבכל פעם שחרדי עושה פשע טוענים ''אם הוא עשה פשע, לא ייתכן שהוא חרדי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי אפשר להחליף את המושג "פמיניסטית אמיתית" (?) ב"פמיניסטית רדיקלית". אסתר הרצוג היא פעילה פמיניסטית ותיקה. דיון בוועדת כנסת שהשתתפה בו בנושא סחר בנשים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סחר בנשים, כי אם "סחר בנשים". ר' טיעוניה של דגנית הזונה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2171136,00.h... "כמקצוע, הזנות משותפת לגברים ולנשים. היא דורשת יכולת, מיומנות וכללים אתיים (ככל שהדבר יישמע מוזר). כאשה, העובדה שגברים מזדקקים לשירותי המיניים אינה משפילה אותי ואינה גורמת לי לחוש נחותה. להפך: כמו כל בעלת מקצוע אני חשה מוחמאת כאשר לקוח מסוים מעדיף אותי על פני בעלות מקצוע אחרות. ההגדרה ש"אשה ניתנת לקנייה" עושה עוול: לא האשה נרכשת אלא שירותיה המיניים, ואלה ניתנים לפי הגדרה מראש, וכעסקה מסחרית לכל דבר בין האשה ללקוח. אגב, בהתאם להגדרת הפמיניסטיות המיליטנטיות את הזנות כ"מסחר בגוף האשה" (כלומר, שמישהו אחר סוחר בגוף זה), מה ההבדל בין זונה לדוגמנית, למשל? האם דוגמנות אינה "מסחר בגוף האשה"? האם היא אינה דורשת כישורים גופניים מסוימים? האם, נוכח השכר הגבוה שזוכות לו דוגמניות, אין מדובר במסר לגברים ש"ניתן לקנות אשה"?"" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה ואתוודה מראש - מעצם היותי עולל תועה, מימי לא הלכתי לזונה. אני מקווה שתקשיב לדברי למרות מום זה. טיעוניה של דגנית מקובלים. זכותה המלאה לעסוק במקצוע שבחרה לעצמה, ואין לי שום טענות אליה. ההפך, אני מאחל לה וללקוחותיה כל טוב. אלא מה? לא כל הזונות הן דגנית. בכל המאמר של דגנית לא הוזכרה כלל מילת הקסם "סרסור". אם איני טועה, ה"סחר בנשים" אין פירושו מכירת יחסי המין עם הנשים בעד כסף הסחר, כי אם העובדה שהנשים הן שפחות, הלכה למעשה, של הסרסורים. הסרסורים הם אלו שקונים אותם, ואז יש להם שליטה עליהן והם עושים בהן כרצונם, בזמן שהנשים עובדות בתנאי עבדות. אני חושב שתסכים איתי שיש להילחם בסרסורים שכאלה? אגב, זה לא ייחודי לנשים - גם אצל העובדים הזרים יש מעבידים שכאלו. שוב - הדבר החשוב ביותר הוא ה*חופש* לאישה לעשות כרצונה. דגנית בוחרת מרצונה לעבוד במקצוע הזה, בבקשה. רבות מהזונות נקלעו למקצוע שלא מרצונן, ובשל הסרסורים, גם אין להן איך לצאת. סחר בנשים, לא "סחר בנשים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמו אלה שתוקפים את המאמר שלי ב-Ynet ואומרים שזכותה של אשה לא להיות עקרת בית. אבל אני לא אמרתי בשום מקום שנשים לא צריכות לעבוד. המאמר לא אומר שאין סרסורים מנייקים שצריך להיכנס בהם. להיפך הוא אומר שיש, ושצריך לשלוח אותם לעבודת פרך. אבל הוא גם מצביע על כך שהצגת תופעת הזנות כ'סחר בנשים' היא מניפולציה של הלובי הנשי, וטוען כי מרבית נערות הליווי הפכו לכאלה מרצונן ו'יודעות בדיוק במה מדובר'. גם לא טענתי במאמר שלי כאן שאין נשים מוכות או שזה בסדר להכות נשים (כן כן, אני יודע, הדוגמה עם ההיא שהבת שלה התאבדה. שמענו). רק אמרתי שהלובי הנשי מגזים ומנפח את נתונים בעשרות מונים ומנצל אותם לצורך מניפולציה, שלא מסייעת בכלל לקורבנות ולא מונעת התעללויות אלא רק יוצרת קורבנות חדשים. עוד לא מבין מה שאני אומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא אמרת בשום מקום שנשים לא צריכות לעבוד, אתה פשוט הצגת תמונת עולם שבה הנשים העובדות שוות פחות מעקרות הבית - פחות מושכות, פחות אהובות, פחות מצליחות. חוזרות אל הבית הריק ואל האומללות שלהן, בניגוד לחיים המאושרים והמלאים של עקרות הבית. אני לא חושב שתופעת הזנות עצמה מוצגת כ"סחר בנשים", אלא תופעת הסחר בנשים עצמו. הטיעון על "מרבית נערות הליווי" נשמע לי מפוקפק מאוד. אין לי סטטיסטיקות, אבל גם דגנית לא הביאה כאלו. האם חברות הועדה, ש(כנראה) שומעות דעות של מומחים שחוקרים את התחום, מכירות את הנתונים פחות טוב מדגנית? ושוב, כאמור, אני בהחלט מבין מה אתה אומר ולאיזו מטרה אתה מכוון, אבל הדרך שבה אתה עושה זאת רק מזיקה לאותה מטרה, לדעתי, ומשכנעת רק את המשוכנעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מרבית נערות הליווי, הסתובב כאן פעם הלינק הזהhttp://stage.co.il/Stories/122705 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר כתוב בצורה טובה מאוד - צורה שמשדרת אמינות, וכאן בדיוק שורש הבעיה. המאמר פורט על רצון הקורא להאמין בכתוב, בייחוד הקורא הזכר1, אך למעשה אין לקורא שום אמצעי לוודא את הנתונים, בייחוד אלו הקשורים בתחושות אישיות של הבנות. לכל הידוע לנו יכול להיות שמדובר בסרסור סוחר בנשים, בעל כשרון כתיבה, ואינטרס. הכותב אינו מזוהה בשום צורה, ומעקב אחרי הלינק בעמוד היוצר שלו מוביל לפורום ביאהו שהגישה אליו חסומה, כנראה בסגנון "חבר מביא חבר". הפרט היחיד שניתן לוודא הוא מחיר המודעות בידיעות אחרונות, מה שידרבן את הסקפטיים לוודא דווקא את הנתון הזה, שזה ניתוב אש מרשים אפילו אם שאר המאמר אמיתי לחלוטין. בקיצור מנקודת מבט של קורא מצוי, הכתבה הזאת יכולה להיות האמת לאמיתה, באותה המידה שהיא יכולה להיות בדיה מוחלטת. 1 ועבדכם הנאמן מודה ומתוודה שהוא עדיין נמנה על המתפתים להאמין למאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. פרטי הפרטים האלה גם באים לעשות ''בורגניזציה'' של הזנות. הכותב מתעכב על סידורי עבודה, תעריפים, יחסי אנוש וכן הלאה, כמו במפעל מתוקן (אם מישהי רבה עם הבוס, היא לא תבוא לעבודה למחרת, כך הוא אומר שם). כחלק מזה, הוא מתעלם מזונות העובדות ברחובות, בחצרות או על החוף, וכאלה יש הרבה. גם זונות נרקומניות שעובדות כדי לממן מנת סם לא מוזכרות כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דגנית הזונה" לא היתה ולא נבראה - כתב אותה אורי קציר, ולראיה הקישור אצלו באתר (בעמודה הימנית התחתונה): הוא אומנם מעולם לא הודה שהמאמר שלו, אבל גם לא הכחיש - פשוט מחק את התגובות באתרו (לא תגובות שלי) שהקשו בנושא. לפסקה האחרונה - פמיניסטיות מיליטנטיות מתנגדות גם לתחרויות יופי ולצילומי דוגמנות חשפניים לפרסומת, למרות שהמשתתפות והזוכות בהן זוכות לטובות הנאה כספיות לא מבוטלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את חושבת שגם תיאורטית היא לא יכולה להתקיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולה להיות בחורה שעוסקת לפרנסתה ב"ליווי" ונהנית מזה. אני בכלל לא בטוחה שאם היו נותנים לבחורה כזו לכתוב מניפסט, הוא היה נראה כמו זה של "דגנית". אם כבר, הנה משהו שנכתב בידי אשה, על נערה שבאה לעבוד בזנות מרצונה (זה ב-cache, כי בינתיים היא מחקה חלק מהאתר שלה). "פלוס דרושות": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוני גלבפיש היתה זונה? ידעתי שהיא מוכרת לי מאיפ'שהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, היא היתה שוליה של קסאווירה הולנדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. בקריאה שנייה, גיבורת הסיפור באה לעבוד במכון עיסוי, שם דווקא מדגישים שאין לשכב עם הלקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הכוונה היא שאין לשכב עם הלקוחות, אלא עם כל לקוח בנפרד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי בארכיון של האתר, לא מוצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר שנשלח היום ברשימת דיוור, עם נתונים על הלחץ הנפשי בקרב פרוצות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוזי תסמונת פוסט-טראומטית גבוההים יותר מיוצאי ויטנאם... כמה אירוני. שמעת גיל ? זונות יותר קרביות ממך. עזוב, זונות יותר קרביות מיוצאי סיירות בצה"ל. תוקם אנדרטה לזכר הנופלות לאלתר ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די מרחם על הזונות, אגב. אבל נראה לי שהזנות היא יותר שיקוף של חולי חברתי כולל, יותר סימפטום מאשר בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת, אז מה, Ynet שיתפו איתו פעולה? זו לא רמאות מסויימת? האם לא ייתכן שאורי קציר סתם רוצה שאנשים יחשבו שהוא כתב את זה? אני שואל. מי שהפנתה אותי למאמר הזה, אגב, זו אראלה גניסלב, עורכת מדור 'דעות' ב-Ynet. אם זה היה מעשה רמייה הייתי מצפה שהיא תתבייש בו ולא תתגאה בו. ולא היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. באותה רשימה אצלו מופיע גם וידויו של "עמוס סהר" שעומד לעזוב את הארץ, שפורסם בזמנו בווי-נט. אולי הוא רוצה שאנשים יחשבו שהוא כתב את זה? באמת אולי. קצת מוזר, אבל גם השכן שלי אלביס אומר שהעולם מוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שגם אני הגבתי לאחת הרשימות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי אתמול שיחה עם אורי קציר, והוא אומר שלא היה ולא נברא (מדוע לא הגיב לטענות בזמנו? סיבותיו עמו). אז הנה, אני חוזרת בי כאן מההאשמה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי עם דגנית הזונה והיא טוענת שכן היה וכן נברא. Go figure. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן היה וכן נברא מה? אנחנו מדברים על דברים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא טענה שזה להיפך: היא מתחזה לאורי קציר וכותבת לו את המאמרים שלו. לטענתה, קל לה יותר לחדור כך לעולם העיתונות הגברי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא צריכה להיות מטורפת לחלוטין, לוותר על כל היתרונות שהמשעא''ז מעניק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, זה מאמר בודד, מתקופת ברק (?). דבר שני, היא תומכת שם בהשוואת השירות של הבנות לזה של הבנים אבל בכוונה לדעתי לא אומרת מה יהיה משך השירות ואחר כך אומרת שניתן יהיה לקצר את השירות של הבנים. כלומר, עד כמה שבכלל היתה לה תוכנית מוגדרת בראש, היא ככל הנראה היתה 'להיפגש באמצע' בשנתיים או שנתיים וחצי (אם היינו יודעים מתי נכתב המאמר אפשר היה לדעת מה היה משך שירות הבנות אז. מאוד ייתכן שזה היה בתקופה שבה בנות שירתו רק שנה ו-9 בחוצפתן כי רבה). בסוף היא גם מסבירה שהכל יקרה במסגרת חזון אוטופי בנוסח אביב גפן, ג'ון לנון ושאר מדינאים ריאליסטים. בקיצור, זה חינטרוש מעורפל של אסתר הרצוג והוא נאמר מן השפה אל החוץ. הרי המחוקקות שלכן (אלה שעוד נותרו) יודעות טוב מאוד איך להגיש הצעת חוק בוועדה שלכן (זו שעוד נותרה) ואיך לנהל קמפיין ציבורי. לא היתה הצעת חוק כזאת ולא היה קמפיין כזה (ולכן, אגב, התעקשותי על הסטיקר). בכל מקרה זה כבר לא רלוונטי וזה לא מעניין אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת רוצה להבין איך בן אדם שהוא לא חולירע מוחלט יכול לקרוא את הסיפור של גיל דור ולצאת מזה דווקא עם מסקנה שאני בדלן מגדרי, ולא שיש פה מערכת מעוותת שמתעללת באנשים חפים מפשע בגלל המגדר שלהם. כרגע, אני לא רואה שום דרך להגיע למסקנה כזו (שהבנאדם שככה מגיב הוא לא חולירע מוחלט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעת שיש אנשים שהולכים לחפש מלוכה ומוצאים אתונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עושים אם לאתונות האלה יש ארגונים ותקציבים ותוכניות כמו "מבט אתוני" בטלוויזיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שקמנו בבוקר ועדיין אתה מחרף ומגדף. יישר כוח. טיפ: נסה "פוסטמה". עלי זה עובד הכי טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני צריכה שזה יבוא מאנטי-פמיניסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקלל רק את מי שאני אוהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא הראשון ולא האחרון. סתם להזכירך, בתגובתך הקודמת קראת לי "חולירע מוחלט", מה שסימן הידרדרות קלה ברמת הדיון (לפחות בחלקי הדיון שבהם השתתפתי אני). נראה שאתה בכלל לא חושב שיש פה צרימה, או שמשהו מצדיק התנצלות, או לפחות ריכוך הטון, או חשיבה מחודשת. ואולי רק הבנה שלא כל הא/נשים בעולם צריכים להעמיד את רגשותיהם ומחשבותיהם לרשות המפתח שאתה קבעת, אחרת הם "חולירע". ושמא נסתפק בהבנה שגם אם חושבים/מרגישים באופן שנראה לך שגוי, אפשר להמשיך לתקשר איתם בלי להיגרר לקללות. נראה שאתה באמת חושב שאם לא פרצתי ביבבה למקרא סיפורו של גיל דור, אלא הפלגתי בהרהורים אל נושא קרוב, אני ראויה לגינוי חריף כזה. אפשר להבין שרמת ההזדהות שלך עם הסיפור הזה, מתוקף הסיפור האישי שלך, גבוהה מאוד - גבוהה כל כך עד שאתה לא מצליח לראות שהוא סיפור של צד אחד בלבד. אם ביקשת שאשפוט (או שכולם ישפטו) את הסיפור, אני מסרבת לעשות זאת על סמך עדות אחת בלבד, כפי שהיה עושה כל שופט שפוי. תנוח דעתך: גם סיפור הפוך לחלוטין, והרבה יותר גרוע - של הישראלי שמואשם ברצח וביתור גופת אשתו בתאילנד - אני לא שופטת, כל עוד לא ברורים הפרטים כולם. עיניך הרואות, אני ממשיכה להסביר ולהתדיין ברצינות אחרי שאתה כבר איבדת את עשתונותיך. כנראה שאני לא "חולירע" אלא סתם נעבעכית. אבל לך כל זה לא משנה, כמובן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |