|
המאמר כתוב בצורה טובה מאוד - צורה שמשדרת אמינות, וכאן בדיוק שורש הבעיה. המאמר פורט על רצון הקורא להאמין בכתוב, בייחוד הקורא הזכר1, אך למעשה אין לקורא שום אמצעי לוודא את הנתונים, בייחוד אלו הקשורים בתחושות אישיות של הבנות. לכל הידוע לנו יכול להיות שמדובר בסרסור סוחר בנשים, בעל כשרון כתיבה, ואינטרס. הכותב אינו מזוהה בשום צורה, ומעקב אחרי הלינק בעמוד היוצר שלו מוביל לפורום ביאהו שהגישה אליו חסומה, כנראה בסגנון "חבר מביא חבר".
הפרט היחיד שניתן לוודא הוא מחיר המודעות בידיעות אחרונות, מה שידרבן את הסקפטיים לוודא דווקא את הנתון הזה, שזה ניתוב אש מרשים אפילו אם שאר המאמר אמיתי לחלוטין.
בקיצור מנקודת מבט של קורא מצוי, הכתבה הזאת יכולה להיות האמת לאמיתה, באותה המידה שהיא יכולה להיות בדיה מוחלטת.
1 ועבדכם הנאמן מודה ומתוודה שהוא עדיין נמנה על המתפתים להאמין למאמר.
|
|