|
||||
|
||||
אבל אני חייב לציין שמאמר זה, כהמשך לקודמיו, משאיר בפי טעם רע. מדוע? באייל הקורא מתפרסמים מאמרים רבים, ותגובות רבות, של אנשים בעלי אידיאולוגיות שונות. שמאלנים קיצוניים כגון יוסי גורביץ מחד, וימנים קיצוניים כגון ניצא כהנא מאידך, קיבלו פה פתחון-פה, כמו-גם ימנים מתונים יותר כגון דב אנשלוביץ ושמעון גלבץ ושמאלנים מתונים יותר כגון נתנאל יפת וארז לנדוור; אנשים המעורים עמוק במיסטיקה כמו טלה בר, ואנשי רציו ומדע כמו גלעד ברזילי; אנשי שוק חופשי כגון דובי קננגיסר (טוב, הוא גם העורך הראשי), וסוציאליסטים כגון גלעד דנבום. הודעותיהם ותגובותיהם הביאו לדיונים רבי-תוקף ומעמיקים באידיאולוגיות שלהם, ולהפריה אינטלקטואלית של האתר. אף-על-פי-כן, מאמריו של יזהר מזרחי נשארו מיותמים מניגוד. "אבל, הרי, שמאלנים רבים מתנגדים לניתוחו של יזהר מזרחי, על מה אתה מדבר?" לא זו הבעיה. כמעט ללא יוצא מן הכלל שאני מודע לו, כל באי האתר, בין אם הם רואים עצמם בניתוח של יזהר מזרחי, ובין אם לאו, הרי שהם שמים עצמם בארצות המערב. גם אלה שמתנגדים לניתוחו, אינם עושים זאת בגלל שהם תומכים ב"צד השני," האיסלאמי, אלא כיון שאינם מסכימים לתקפות הדיכוטומיה שלו מלכתחילה — סביר כי אם יוצמד אקדח לרקתם, הם לא ישימו עצמם בצד המוסלמי, של המזרח הקרוב. זו אינה בעיה המוגבלת לשלושת מאמריו של יזהר מזרחי. הוא אינו היחיד שכותב על הנושא, כותבים בולטים נוספים בכיוון זה הם שמעון גלבץ ואסתי וולש, אך, בעיקר, כל השיח של האייל מבעבע בקדרה הישראלית-מערבית, הרואה את האיסלאם כאחר, כזר. כמובן, בשיח זה גם הסיני, והדרום-מזרח אסיתי באופן כללי, מוצא עצמו זר, כמו גם האירופאי, האמריקאי, ההיספאני, וכן הלאה. אבל לרוב אלה יש נציגים, אם כי לחלקם לא מספיק (נציג אפריקאי, למשל, בולט בהעדרו). ישנו האייל היפני, ישנו אלכסנדר מאן, ישנו נמרוד קפון, ישנם נגה אדמון, הדר אבירם, ואלון עמית, וישנה אסתי וולש. למוסלמי, לעומת זאת, אין נציג, חוץ מפארודיות מזדמנות (שגם עבדכם הנאמן חטא בהם, אפילו אם היה זה "לטובה"). והמוסלמי, או איש המזרח הקרוב באופן כללי, הרי כל-כך חשוב לנו, כישראלים — הוא מקיף אותנו, הוא ביננו, הוא לומד איתנו, הוא סוחר איתנו, הוא מתפוצץ ביננו, אנחנו מפוצצים אותו, אנחנו עוצרים אותו במחסומים, אנחנו רואים אותו בטלויזיה, ובהרבה מקרים אנחנו לא רואים אותו בכלל, אבל הוא מסביבנו, אף-פעם לא רחוק מדי. האם רק לי נראה שהאייל הקורא חסר מאד ללא נקודת-מבט כזו? ומה הפתרון? האמת, אין לי מושג. האם אין התנשאות לא-מבוטלת ברעיון של לעודד מוסלמים, ערבים, נציגים של נקודת מבט חסרה זו, להצטרף לכאן? אם בכל זאת זו מטרה ראויה, מה אפשר להציע לערבי, למוסלמי, באייל? בהתיימרי לחשוב כמוהו, הייתי חושש להצטרף לאתר שרואה אותי באופן כל-כך סטריאוטיפי מלכתחילה, שישר יקח אותי כדמות לאנשי-דחליל רבים, שידרוש ממני להגן על כל-כך הרבה עמדות שאינני מחזיק בהם. ושפת הדיבור כאן היא עברית, ולא ערבית, או פשטו, או אורדו, או פרסית, וגם זו בעיה לא פשוטה. ייתכן כי גם ערבי-ישראלי ירגיש חשש-מה בנסותו להתווכח בשפה שאינה ראשונית עבורו. כל שנותר לי לעשות הוא לקוות שישנם בין הקוראים השקטים של האייל אנשים כאלה, ולעודדם לקחת צעד אמיץ ולהתחיל להגיב, להדיין, להתווכח, ולהעשיר את מרחב-הרעיונות האיילי. מנסיוני, בטווח הארוך הם יצאו מורווחים לפחות כמותנו. |
|
||||
|
||||
ועל כן אתה מאלץ אותה להגיב תגובה אישית ולא עניינית. אני איני רואה בעצמי ימני וגם לא ימני מתון (ובטח שאיני נמצא באותה משבצת כמו דב אנשלוביץ ולו רק בגלל העובדה שאני מתנגד בנחרצות לרעיון א''י ישראל השלמה ולהתנחלויות). הייתי ממצביעי מר''ץ במשך שנים וגם בבחירות האחרונות הצבעתי למפלגה שאינה מוגדרת כמפלגת ימין. דמויות שבאופן כללי אני מסכים עם הניתוח שלהם את מצב הסכסוך הישראלי-פלסטיני (בפרט אחרי פרוץ מלחמת אל-אקצה) הם פרופ' שלמה אבינרי ו-א.ב. יהושע, ואיני חושב שהם נתפסים בציבור כימנים. התיוג היחיד שאני מוכן לקבל על עצמי בהקשרים שציינת בתגובתך הוא שאני ישראלי-ציוני. כאמור, כל התיוג האישי הזה אינו לטעמי, הוא מסיט מגופו של עניין לגופו של אדם, ואחריי הבהרותיי, אודה לך ולאחרים אם לא אצטרך להידרש שוב לסוגיית התיוגים הזו. |
|
||||
|
||||
לא היה בכוונתי לתייגך בניגוד לנטיותיך הפוליטיות. אף-על-פי-כן נאלצתי לתייגך ולתייג אחרים לצורך הבעת מורת-רוחי מנקודה חסרה ספציפית בשיח האיילי. לגופו של עניין, משום-מה היה לי הרושם שנטיותיך הן דווקא לכיוון ימין. טעיתי, ועל כן, שוב, אני מתנצל. |
|
||||
|
||||
וחוצמזה, על מה אתה בדיוק מתלונן? אם אתה מכיר מישהו שמתאים למלא את המשבצת הפנויה, הביאו ונדעהו. ואם לא- מה אתה רוצה, שדובי וטל ייצאו לרחובות העיר לצוד שם עוברי אורח מהמגזר הנכון? ממש לא הבנתי מה בדיוק אתה רוצה. |
|
||||
|
||||
לא, אם כי זה יכול להיות משעשע מאד. דובי: "סלח לי, אדוני. אתה במקרה.. אמם.. איך לומר את זה.. ערבי?" ערבי בפוטנציה: "כן.. יש לך בעיה עם זה?" דובי: "לא, לא, כלל וכלל לא.. אמם.. איך לומר את זה.. יש לי אתר.. ולאחרונה התלונן שם איזה נודניק שאין מספיק (או בכלל) נציגים ערבים מוסלמים. חשבתי ש..." ערבי: "טוב, לא יעזור לך הרבה. אני כולה נוצרי." דובי: "אה." *שתיקה מביכה* דובי: "טוב, תודה בכל-אופן. אתה יכול להגיע לאתר שלי בכל מקרה. הכתובת היא.." ערבי נוצרי: "סלח לי, יש לי דברים לעשות." ולעניין, אין לי פתרון, ממש. סתם, מציק לי מאד, וחשבתי להעלות את זה. אולי אחרים מרגישים כמוני. אולי למישהו אחר יש פתרון. מה, אסור להציג בעיה בלי לדרוש משהו, או להציע פתרון משלי? |
|
||||
|
||||
אני דווקא חשבתי על דובי: סלח לי, אתה במקרה ערבי? קורבן: אני ארמני. דובי: (צועק לתוך הנייד) טל, יש לי פה ארמני! זה נחשב? |
|
||||
|
||||
העניין רחוק מלהיות פשוט, ואני יכול להבין כל אזרח ערבי-ישראלי שישקול אם יש כלל טעם להגיב ולהחשף בפני ציבור, שחלקים מסויימים שבו יגלו כלפיו עמדות, שניתן להגדירן כבעייתיות. אתן לך דוגמא: לפני תקופה קצרה נפתח איזה בלוג אלמוני בישראבלוג, של משתתף (לכאורה) פלסטינאי בשם 'מוסטאף'. אינני יודע מיהו מוסטאף זה, ויתכן כי הנ"ל מתחזה ו/או כל דבר אחר, אבל התגובות שקיבל מעידות בהחלט על פולאריזצייה רחבה, חיובית ושלילית כאחד... הבלוג עצמו מצוי תחת הכתובת http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=10577 . מי יודע, אולי תנסה להזמין אותו להתדיין כאן. אם הוא באמת נער פלסטינאי מתבגר, הרי שהוא שווה את המאמץ. |
|
||||
|
||||
פרטים בבלוג הנ''ל, אני מניח. |
|
||||
|
||||
תגובה 149293 מה עם החצי השני? |
|
||||
|
||||
לצערי אינני מכיר בלוג של מתנחל ממש, ואין לי מידע על בלוגים מסוג זה. זה כמובן חבל מאוד, ויש רק לקוות שבלוג רציני מסוג זה יקום בעתיד. אדם שכותב הרבה על מתנחלים והתנחלויות הוא מר אליצור סגל (שהנו מתנחל בעצמו), שמגיב באופן קבוע הן בג'ורנאל והן בבלוג שלי. בלוג אחר שנתקלתי בו, ואשר משום מה הפסיק להיות פעיל, הוא הבלוג של 'יהודי שהתפכח' http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=9238, שאני מבקש להאמין שנכתב כפארודיה. לשיקולכם. |
|
||||
|
||||
קישור שעובד: http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=9238 |
|
||||
|
||||
אזי ''הרב אליצור סגל'', עכש''ל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מונח שאימצתי מרב''י |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
רון בן יעקב |
|
||||
|
||||
הוא יודע את זה? כי חשבתי שהתכוונתם לצחוק על הרבי אליצור סגל. |
|
||||
|
||||
אליצור סגל הוא רב, ובהחלט אינו ''רבי'' במובן החסידי. רמבמיסט מושבע. |
|
||||
|
||||
אני מוכן להתערב על סכום רציני שהבן אדם הוא מתחזה גמור - לא ערבי מעזה ולא ערבי מנצרת. למרות הפצרות חוזרות ונשנות, הוא לא היה מוכן לכתוב שום טקסט בערבית. העברית שלו נקיה משגיאות שמאפיינות דוברי ערבית. בקיאותו בתקשורת הישראלית גדולה מדי. להערכתי, אגב, ישראבלוג כולה מלאה מתחזים. אבל זה עניין לאשכול אחר. |
|
||||
|
||||
יש לפחות ערבי אחד (יש יותר אבל לא משנה) עם עברית מושלמת (או לפחות עורך לשוני טוב) שמסוגל להתבטא ולהציג את הצד של ערביי ישראל בתקשורת ה''יהודית''. סייד קשוע. לו היה לי הדואל שלו הייתי כותב לו ומזמין אותו להתבטא כאן. |
|
||||
|
||||
לא פסלתי כמובן את האפשרות שערבי ידבר עברית מושלמת. זה מגוחך. הרבה פעמים - גם כשנדמה שהערבי מדבר בעילגות זה נובע רק מהמבטא. תסתכל בפרוטוקלים של הכנסת (אני לא חושב שמתקנים אותם) ותגלה שאין דרך להבדיל בין ח''כים ערבים ליהודים. במקרה הספציפי של כותב הבלוג ההוא, העברית המושלמת שלו לא הייתה סבירה על רקע נסיבות חייו כפי שתיאר אותן. דווקא את סייד קשוע אני לא מחבב במיוחד. סגנון כתיבתו מזכיר לי מאוד את ליהיא לפיד. ונראה לי שכדי לשרוד עם איכות כזו של כתיבה צריך איזושהי ייחודיות, בלאום שאליו משתייכים או בבן הזוג שאיתו חולקים את המיטה. ואני גם לא חושב שערבי יגיד דברים מעניינים או מחדשים במיוחד. אני יכול לכתוב את ההודעות של ועדת המעקב של ערביי ישראל בעצמי. קיפוח, כיבוש, אפליה, מגנים פגיעה באזרחים חפים מפשע, כיבוש, אפליה, אפליה מתמשכת של כל ממשלות ישראל, אנו מגנים כל צורה של אלימות משני הצדדים, קיפוח, קיפוח |
|
||||
|
||||
לקום על הבוקר ולקרוא תגובה כה מתנשאת... |
|
||||
|
||||
התנשאות על ערבים היא טרנד כאן (ובמדינה בכלל) גם בקרב כאלה המחשיבים את עצמם שמאלנים. |
|
||||
|
||||
שלום ארז. אני בטוח שתסכים איתי שגם אם אתה צודק באבחנת ההתנשאות, הרי שזו אינה בעיה מרכזית בסכסוך היהודי ערבי. לי אישית, המצב נראה כל כך מיאש וחסר פתרון שאשמח לשמוע כל אבחנה והצעה אינטלגנטית מנקודת המבט הערבית, אפילו אם היא מכלי שני. פשוט איני רוצה לחכות עד בוש לאותו ערבי רהוט בעברית ובעל יכולת לראות את כל צדדי המטבע שעליו מדובר. השאלה שעליה אתה חייב לענות היא מה המוטיבציה של אותו ערבי להשתתף בדיון המיוחל. (סיבות למה לא לעשות זאת יש לו רבות וטובות). חבל שאין לי את הקישור לאתר של סארי נוסייבה. האיש נשמע הגון ואומר אותו דבר לכולם. אבל בכל האתר שלו לא תמצא שום התיחסות מוסרית או אמפטית סתם לסבלו של הצד השני או לעוולות הנגרמות ע''י בני עמו. אני לא חושב שאין לו התיחסות כזו, אלא רואה בכך הוכחה לכך שבמצב שבו נתון הציבור הפלשתינאי במציאות חייו היומיומית, אין לו שום מרווח נפשי לאכסן מחשבות כאלו. לכן, אני מניח שנוסייבה חושב שדברים כאלו יפלו על אזניים אטומות. |
|
||||
|
||||
איזה שמאלנים באייל התנשאו על ערבים? שמות, בבקשה. |
|
||||
|
||||
איזה שמאלנים יש באייל בכלל? שמות (חוץ מארז), בבקשה. |
|
||||
|
||||
ראה למשל תגובה 134131 תגובה 134131 תגובה 65088 ולא חסרים ברחבי האייל הודעות בנוסח:"הפלסטינים טיפשים בכך שפתחו עלינו באש מכיוון שהצענו להם הצעות נדיבות מאין כמוהן." |
|
||||
|
||||
איזה קריטריון משמש אצלך כדי לתייג1 אנשים כ"שמאלנים"? 1 כמובן שהתיוג הזה הוא טפשי לדעתי. אני לא רואה צורך לתייג את עצמי או אחרים לכותרת שאין תחתיה שום תוכן מעשי. בשם "שמאלנות" ו"ימניות" אפשר להצדיק כמעט כל דבר. |
|
||||
|
||||
אסתי לא שמאלנית, גם טלה בר לא (לפי הבנתי). לא ראיתי כאן הרבה תגובות בנוסח המשפט האחרון שכתבת. |
|
||||
|
||||
אסתי וטלה משתייכות לקבוצה מס' 1 בתגובה 104614 . עפ"י דב אנשלוביץ' קבוצה זו היא שמאלנית לכל דבר. לגבי המשפט האחרון, חפש את נוסחיו בדיון על ביילין. ולערן - למושגים בלבניסטים, מתבדלים ומשתלבים יש יותר משמעות? |
|
||||
|
||||
כן, בוודאי. המושג עצמו כולל משמעות - הוא מתאר מטרה מסויימת ולא ניתן להצדיק באמצעותו פעולה והיפוכה. שמאל וימין הם... כיוונים? הם בעיקר כינויי גאווה ("אני שמאלני גאה!") או כינויי גנאי ("ססססססססמולני!") ומשקפים לדעתי עיסוק בצורה (שמות יפים) ולא בתוכן. |
|
||||
|
||||
במובן הישראלי, שמאל נחשב לתמיכה בפשרה מדינית וימין להתנגדות עקבית לה (יוניות וניציות בהתאמה). כמו כן, בהתאם למובן הכלל עולמי של מושגים אלה, השמאל תומך בזכויות אדם, רווחה חברתית ואיכות הסביבה, והימין בשוק חופשי בלתי מרוסן ונטייה לדת ולמסורת גם בחיי היום יום. |
|
||||
|
||||
הימין אינו תומך בזכויות אדם, וכו' וכו'? |
|
||||
|
||||
אולי רק באיכות הסביבה. השיטה הכלכלית שהימין תומך בה גורמת לפערים חברתיים הולכים וגדלים ולזכויות אדם מלאות הוא מתנגד (למעט יחידי סגולה כבני בגין ודן מרידור). מספיק לראות את היחס לבני מיעוטים,לעובדים זרים,להומוסקסואלים ולנשים במדינה ובחברה. |
|
||||
|
||||
האגודה לזכויות האזרח הוקמה ע''י פרופסורים מהצד הימני של המפה. |
|
||||
|
||||
שכחת לציין שהימנים טמבלים והשמאלנים חכמים. מכירים את החלוקות שלך. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שמסתבר שגם הימין פתאום מדבר על פשרה מדינית ובשמאל יש כאלו שנגד פשרה מדינית (ובעד פעולות חד-צדדיות) וגם בימין יש אנשים שתומכים בזכויות אדם וברווחה חברתית (הידעת? מצע הליכוד בשנת 1977 כלל הלאמת חברות!) ואפילו אתאיסטים גמורים, כמו שגם בשמאל יש קפיטליסטים גמורים ואנשים שבשם השמאליות מתנגדים לחופש הפולחן. הוא שאמרתי - החלוקה ימין שמאל היא חלוקה כל כך מעורפלת שלשיטתי לכל צורך מעשי היא כמעט חסרת משמעות. יתרה מזאת - כמו שאתה יודע (ועושה בעצמך) החלוקה הזו משמשת בעיקר ככלי ניגוח בדיונים (כפי שהדגמת לא אחת, ולא רק אתה. יש אתר שלם שעוסק בזה וקוראים לו "ארץ הצבי") כלומר, כמו שטענתי - החלוקה ימין-שמאל עוסקת בעיקר בצורה, לא בתוכן. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה את עצמי כ''משתייכת'' לקבוצה כזו או אחרת, ואודה לך, ולאחרים, אם תפסיקו לנסות לקטלגני. תודה. |
|
||||
|
||||
להיות מקוטלגת? זה לא מחייב אותך לתמוך בצורה עיוורת בכל תיזוז שמאלני. |
|
||||
|
||||
להזכירך, "המחשיבים עצמם שמאלנים", ולא "נחשבים לשמאלנים עפ"י דב אנשלוביץ"'. היכן טענו השתיים שהן שמאלניות? |
|
||||
|
||||
שתיהן תומכות בפשרה מדינית. לכן פורמלית שתיהן שמאלניות. |
|
||||
|
||||
לפי הקריטריון הזה גם פרס, ברק ושרון שמאלנים, אם למנות כמה. |
|
||||
|
||||
פרס וברק הם פראגמטיים כמו כל מנהיגי מפלגת העבודה לדורותיהם, למעט גולדה. שרון הוא מאקייבליסט הרוצה להשיג מקסימום שטח עם מינימום פלסטינים. (רק בגללו ממש מתחשק לי לצעוק: "ביבי לשלטון". (-:) |
|
||||
|
||||
אולי כדאי שנחזור על הציטוט מדבריך: "המחשיבים עצמם שמאלנים" עכשיו נחזור על השאלה: היכן טענו השתיים שהן שמאלניות? |
|
||||
|
||||
שתיהן תומכות בתהליך מדיני. אסתי גם תומכת במדיניות רווחה ועוד תפיסות שמאלניות. חפש את התגובות בעצמך. |
|
||||
|
||||
"המחשיבים עצמם שמאלנים". היכן טענו השתיים שהן שמאלניות? אנא, שים לב: לא "היכן הביעו השתיים דעות שמאלניות", ולא "היכן הביעו השתיים דעות שארז מחשיבן שמאלניות לכאורה". היכן החשיבו עצמן השתיים שמאלניות? |
|
||||
|
||||
בלי לחץ פיזי מתון לא תוציא ממנו שום הודאה. |
|
||||
|
||||
אסתי כבר הודיעה, שהיא לא רואה עצמה משתייכת לשום קבוצה.תגובה 168239 |
|
||||
|
||||
הבנאדם טען בזמנו שדם של ערבים פחות אדום מדם של יהודים (*). זו כבר לא התנשאות, זו גזענות. אם ארז לנדוור משייך עצמו לאותה הקבוצה של ביילין, שיבוסם לו. _______________ (*) עובדה, הוא חושב שיש הבדל בין ערבים רוצחי ערבים וערבים רוצחי יהודים, ולכן מותר וצריך לשחרר רוצחי ערבים. בכדי לחסוך את התשובה לתגובה הבאה, אני לא מתכוון להתייחס לתגובות גזעניות (מצד פסאודו-שמאלנים) המבדילות בין דם לדם. ולמען הסר ספק, פחות מעשירית מהפלסטינאים שנרצחו ע"י בני עמם בחשד שהם משת"פים עם ישראל, היו באמת משת"פים. |
|
||||
|
||||
גם בעיני סייד קשוע (המעט שקראתי) לפעמים מייגע, אבל במיטבו הוא לא רק מעניין, אלא גם דוגמה למה שאיזי ו/או כליל אולי רוצים: בלי לדבר על פוליטיקה, או לפחות בלי לדבר עליה באופן "כבד" ופולמוסאי, הוא נותן זווית ראיה חדשה ומרעננת לדברים שסביבנו, ודווקא מכוח היותו ערבי. |
|
||||
|
||||
ערבים שמדברים (ובעברית רהוטה) על פוליטיקה לא חסרים לי. למעשה אחמד טיבי ועזמי בשארה לא מפסיקים לדבר על פוליטיקה. אני רוצה לשמוע על חיי היום-יום של ערבי בארץ ישראל, איפה מבלים, אשה עובדת, לגור ליד המשפחה, ללכת לשמחות משפחתיות, להחליף כתובת במשרד הפנים וכד'. סייד קשוע, גם אם הוא ממש לא מייצג, נותן לי נקודת מבט נוספת על החברה בישראל ומגוון את התמונה שאני מקבל. הפוליטיקאים הערבים, לצערי הרב, נשמעים בדיוק כמו כל פוליטיקאי אחר. (למעט המבטא) |
|
||||
|
||||
לערבי/מוסלמי לא צריכה להיות בעיה להגיב כאן, אפילו באנגלית אם יש צורך. אבל שאל את עצמך האם היית, כיהודי, בוחר לבקר בפורומים מוסלמיים, פתוחים ככל שיהיו, ולהשתתף שם בדיונים. אף אחד לא אוהב ויכוח טוב יותר ממני*, אבל מכנה משותף הוא חשוב, לפחות לי אישית, כדי שהדיון יהיה מעניין ולא מתיש. לי קשה לדבר על פוליטיקה עם לא-ישראליים** כמו שקשה לי לדבר פילוסופיה עם מי שמעולם לא למד פילוסופיה. לא הייתי רוצה לקחת חלק בדיון ערבי-מוסלמי על הקונפליקט מכיוון שכנראה שלא הייתי נהנה ממנו כל כך, ואני מניח שאותו הדין תקף גם לצד השני. ___ * אולי חוץ מאשתי. והחברים שלה. וחלק מהחברים שלי. אה, והשכנים. בעצם, רב האנשים שאני מכיר אוהבים להתווכח יותר ממני - אבל זו לא הנקודה! ** אני לא יווני. |
|
||||
|
||||
אני, בהזדמנויות שונות, התווכחתי שעות על גבי שעות עם אמריקאים ואירופאים בנושאים פוליטיים, וכן, אפילו בנושא הסכסוך היהודי-פלסטיני. זה אכן קשה, אך אם היריב ראוי, זה בהחלט מואיל ומפרה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמספיק לראות איך קיבלה קהילת האייל את ''דינה בארץ האיילים'' בשביל להבין איך יתקבל כאן פלשתינאי. |
|
||||
|
||||
דינה הציגה עמדה חד צדדית ביותר, ועל זה אנשים "תיקלו" אותה. האם יש בדבריך הנחה סמויה שאין אף פלשתינאי שמסוגל לראות את שני צידי המשוואה (גם אם בסופו של דבר הוא יתמוך בצד שלו)? ואגב, לי אישית קל יותר להקשיב אפילו לדברי הבלע הנוראים ביותר, כשהם באים מהצד שיש לו אכן סיבה לראות את עצמו כנפגע (כלומר- כל פלסטינאי, מישראל, מהשטחים, או מחו"ל), מאשר ממי שמעמיד פני משקיף נייטרלי, ואינו כזה, ועוד עוטף את שנאתו המפעפעת מכל משפט ומלה בדבריו, באצטלה של הגנה על צדק וזכויות אדם אוניברסליות. |
|
||||
|
||||
ואת מצפה שפלשתינאי לא יציג עמדה חד צדדית ביותר? יש בדברי הנחה שפלשתינאי שמסוגל לראות את שני צדי המשוואה, לא יוסיף לדיון שום דבר נוסף. ושהפלשתינאי שיוסיף, הוא כזה שרואה את הצד שלו של המשוואה. יש דברי הנחה שרוב הפלשתינאים, כמו רוב הישראלים, לא אובייקטיבים. |
|
||||
|
||||
נכון, אין דבר כזה "אובייקטיביות". אבל יש דרגות של חוסר אובייקיטיביות. אני מקווה שיש איפשהו פלשתינאי שמסוגל (ולא מפחד, לא מהיהודים ולא מהערבים) להציג עמדה שהיא חד צדדית, אבל לא "חד צדדית ביותר". האם התקווה הזאת מוגזמת? |
|
||||
|
||||
אם את יודעת מראש מה העמדה שאת רוצה לשמוע, מה הטעם בשמיעת העמדה? |
|
||||
|
||||
אתה מעוות את כוונתי, וזה פשוט מגעיל. שלום ולא להשתמע. |
|
||||
|
||||
חלק מהמגיבים ניסו לתת פה כמה תשובות באשר לשאלה מדוע לא ניתן למצוא באייל הקורא משתתף מוסלמי, או כזה התומך בעמדות המוסלמיות. ייתכן שכמה מן התשובות הללו אכן עונות על השאלה ברמה המעשית, אך אני רוצה לנסות ולהשיב מנקודת מבט אחרת. חלק מה"סאב-טקסט" של סדרת המאמרים הזו, שהחלה באוקטובר 2001, הוא שבין העולם המוסלמי לעולם המערבי (נוצרי-יהודי) פעורה תהום תרבותית כל כך עמוקה, עד כי אין לשני הצדדים יכולת לקיים דיון הדדי. באופן אישי, אני נוכח בכך כל פעם מחדש, כאשר אני צופה בטלויזיה בראיון עם אחד מאנשי הרשות הפלסטינית או חברי הכנסת הערבים בעקבות פיגוע כלשהו. בשום צורה לא ניתן לזהות, אצל אף אחד מהאנשים האלה, ערעור על עצם הלגיטימיות של פיגועי ההתאבדות; פקפוק במוסריות של רצח אזרחים חסר אבחנה עבור אמונה או אידאולוגיה. [מהי בעצם ההתאבדות אם לא הצהרה שהמוות טוב מהחיים?] אך יותר חשוב מכך הוא חוסר היכולת המוחלט של המוסלמי לבטא מינימום של ביקורת עצמית. לדעתי זהו ההבדל המרכזי בין התרבות המוסלמית לתרבות המערבית. במובן הזה אין כל הבדל בין פרופסור ממוצא ערבי המלמד באוניברסיטה בארה"ב לבין פלסטיני קשה יום מרחובות עזה. בכל ראיון עם האנשים האלה הם יפרטו אלף ואחת סיבות למצוקות של המוסלמים בעולם, אך אף לא אחת מהן תהיה נעוצה במוסלמים עצמם. אם על היהודים נאמר שהם מסתובבים עם תחושת קורבן מתמדת, הרי שהמוסלמים שמים אותם בכיס הקטן בהקשר הזה. מאד הייתי רוצה, ככותב המאמרים הללו, לקבל תגובה עניינית מאדם מוסלמי, שינסה לענות ולהשיב לי על הנקודות שהעליתי, ובכנות ינסה להסביר את המצב השורר כיום בין המוסלמים למערב, מבלי להתפלש בביצה המקומית של הסכסוך הישראלי פלסטיני וב"כיבוש". הייתי רוצה שאותו מוסלמי ינסה להסביר לי על מה ולמה נלחמים מוסלמים ונוצרים באינדונזיה, הפיליפינים וניגריה; מה היתה העילה לפיגועי ה-11 בספטמבר (למי שלא יודע, המלחמה באפגניסטן החלה אחר כך); ומהם התנאים שהעולם המוסלמי מציב לשלום עולמי. מעניין אם מישהו מוכן להרים את הכפפה (אני אסתפק גם בעמירה הס). |
|
||||
|
||||
השתתפתי בדיון הזה, אך אף פעם לא נגד המאמר שכתבת. התפעלתי ממנו: לדעתי, זו דוגמה מדהימה לאיך שאדם שיוצא מכל כך הרבה הנחות שגויות, מגיע למסקנות נכונות. מאחר והמסקנות התאימו לי (ברובן), עזבתי את ההנחות. אבל עכשיו אתה מזייף... אתה לא באמת רוצה בכנות לשמוע מוסלמי. אתה מדבר על תהום, על חוסר יכולת בקיום דיון הדדי, משווה אותו לעמירה הס, ומבקש ממנו לדבר "בשם כל העולם המוסלמי" ו"מבלי להתפלש בביצה המקומית". כלומר, אם בעקבות הפניה של כליל איזה בן דוד התחיל לחמם את פרקי האצבעות, בעקבות הפניה שלך הוא שם את כפות ידיו עמוק מתחת לתחת. הכתיבה שלך מעידה על רצון שלא לשמוע, ולא על ההיפך. מעל תהום כל צד יכול לבנות גשר. אתה מצפה מהצד השני שיעשה את הצעד הראשון, בעוד שחובתך המוסרית היא לעשות זאת לפניו. אתה מצפה לביקורת עצמית, אך לא ממש עסוק בהתבוננות פנימה. |
|
||||
|
||||
יזהר, "...חוסר היכול המוחלט של המוסלמי לבטא מינימום של ביקורת עצמית...במובן זה אין הבדל בין פרופסור ממוצא ערבי המלמד באוניברסיטה בארה"ב לבין פלסטיני קשה יום..." נראה לי שהכללות ריקות, כמו הציטטה הזו מדבריך, פוגעות בתקפות של הטיעונים שלך. אנא קרא את דבריהם של כמה ערבים שאינם עונים לקביעה החד-משמעית שלך בתגובה 158287 ובלינקים שנמצאים שם. (אלא מה, באמת יש רק קומץ מבקרים ערביים). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ברמה העקרונית אתה בודאי צודק. אבל מעשית, אני חושב שנרגיש די מעונים בויכוח הצפוי ויש לשער שננטוש בהמוננו. הויכוח הנ"ל המוכר לעייפה מתנהל בלא מעט מקומות והיה לזרא, לפחות לי. הטיעון המוסלמי המתון, לעיתים רחוקות סוטה מ-3 המסלולים הקבועים הבאים: 1) אני מגנה הריגת חפים מפשע מכל הצדדים. 2) אני לא לא מגנה את הטרור, אבל אני כן כן מגנה את ה"כיבוש" שהוא סיבתו. 3) מאחר ואני "מקופח" ו"קורבן" של הקומפלקס היהודי-ציוני אני א) לא חייב להציע פתרונות המתחשבים בצרכיכם. ב) פטור מלהתעסק במה שלא בסדר בצד "הסובל". אני באמת לא מכליל ובטוח שיש גם אחרים, אבל מה הסיכוי שנזכה דוקא בהם. מקריאה באתר של סארי נוסייבה (את הכתובת אני לא מצליח למצוא) שהוא אדם הגון, מפתיע ביחוד להווכח כי אין שם שום קצה קצהו של טעון הקרוב לאנושיות והומניות. לא בא לי להאזין לעוד גרסה של הטעונים המעגליים הפוסט-מודרניים והטרום-פונדמנטליסטים של ה"ה עזמי בשארה. לדעתי העולם הערבי הוא במצב כל כך קשה ואקוטי (המעגל המרושע של התפוצצות אוכלוסיה, התדלדלות משאבים (הגירה למשל) והתפוררות שלטונית) שאין שם מקום לויכוחים ועמדות הקוראות לעולם טוב יותר (מה שקרוי אצלנו יפי נפש). הבעיה שם היא, איך מחר לא יהיה גרוע מהיום ולא איך יהיה טוב יותר. הדברים המענינים מהחברה הערבית באים מהויכוחים הפנימיים שם ואולי בדבר זה אפשר לקחת מהם דוגמה. (על הויכוח הפנימי אפשר ואשמח לשמוע גם מכלי שני). אותי למשל מענין מדוע דוקא החלק הערבי (מוסלמי) של העולם השלישי מוביל את ההתקפה החמושה על המערב בעוד נניח החלק האפריקאי מסתפק במאבק מקומי. התשובה לכך בודאי מעניינת ויש יותר סיכוי לקבל תשובה רצינית מכותבי האייל מאשר מנציגי המגזר. סביר להניח שמה שנקבל מהמגזר הוא שוב רשימה של עוולות אמיתיות ומדומות שאנו גורמים לפלשתינאים ולאומה הערבית. אני לפחות, חושב שאני מודע דיי לעוולות השלטון הישראלי בשטחים. מה שמעניין אותי הוא האם יש דרכים סבירות לשיפור המצב ולא להכות על חזי. |
|
||||
|
||||
מה ב"מסלול 1" לא הומאני ו/או אנושי? |
|
||||
|
||||
לא, לא ממש חסר לנו איש-קש מוסלמי. כזה אנחנו יודעים להקים טוב מאד בעצמנו, כפי שהדגמת בדבריך. אין בכוונתי להעליב, אבל קרא מחדש את דבריך: 1. האם אתה בטוח שכ-ל מוסלמי יציג את העמדות האלה? 2. אם הוא יציג אותן, האם אין לך עניין להתווכח איתו עליהן, לגרום לו לנמק אותן, וכדומה? 3. האם אינך חושב שיהיה לו מה להגיד בנושאים אחרים? |
|
||||
|
||||
כליל מכובדי, אם רוצים לתקוף בחריפות תגובה של מישהו מן הראוי לפחות לקרוא את דבריו לא ברפרוף. לגופם של דברים: 1) אמרתי שלא. לאותו "אדוארד סעיד" שאתה רוצה להדבר איתו יש כמה דברים כבדים ולא נעימים להגיד לאומה שלו (כ- 200 מליון איש כמדומני). מה האינטרס שלו להכנס לויכוח עם "הדחליל הישראלי" המשמש בעולם הערבי למניעת כל דיון ביקורתי רציני? האם אתה חולק עלי שאלו הם העמדות המוצגות בד"כ ע"י דוברים פלשתינים בתקשורת הישראלית? 2) לצערי לא. אני מעוניין בעיקר בשמיעת עמדות מנומקות ולא בנסיון לשנות עמדות. מה למשל העניין בנסיון להפריד בין עוולות אמיתיות למדומות כאשר אני יודע שהאמיתיות קיימות? אצלי זה מוגבל. 3) זאת הצרה. בד"כ לא. הטענה שלי היא שבמצב הערבי דיון בעתיד האנושות משול לויכוח בין מחפשי אוכל במזבלה על מה צריך להגיש על שולחנו של רוטשילד. ההאשמה של "איש קש" אינה במקום. לא ניסיתי בתגובה זו ליצג את העמדות הערביות אלא רק למנות את התגובות האופייניות המוצגות תדיר בדו שיח תקשורתי. לא התרשמתי שמדובר בד"כ בדו שיח אלא בחד שיח כפול. ולאייל האלמוני, לא עולה בדעתי לטעון שהערבי פחות הומני ממני, אני טוען שזה עולה לו הרבה יותר מאשר לי והרוב הגדול כנראה לא יכול לשלם את המחיר הזה. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה עלה בדעתך לטעון, אני יודע שאם וכשישאלו אותי על הטרור היהודי, אבחר ללא ספק במה שאתה הגדרת "כמסלול 1", וזה דווקא מתוך תפיסה הומנית ואנושית. באיזה "מסלול" אתה היית בוחר? |
|
||||
|
||||
לא. לא אבחר במסלול זה. רצח חפים מפשע הוא מסורת אנושית רבת שנים המבוצעת ע"י רוב מכריע של האנושות. גינוי גנרי ללא קונטקסט ספציפי הוא אמירה ריקה. אם גינוי ה"טרור היהודי" הוא "נו טוב, שנו אפארי לא היינו חולקים איתם קרואסון וכוס יין. אבל מה אני יכול לעשות?" הייתי נראה לך יותר? |
|
||||
|
||||
*רצח* (להבדיל מהריגה) חפים מפשע הוא מעשה לא הומאני, שלא מבוצע ע"י רוב *מכריע* (להבדיל מסתם רוב) של האנושות, ובטח שלא ע"י החלקים ההומניים של האנושות. כאשר אתה נשאל על מעשה ספציפי, ואתה מגנה אותו, ומעשים דומים לו, לא מדובר על גינוי גנרי, אלא על גינוי ספציפי, בתוספת היבט כללי ("ש. מה דעתך על גניבת הכסף מברינקס, א. אני מגנה כל עבירה על החוק הפלילי, ש. זה גינוי גנרי ללא קונספט ספציפי -> זאת אמירה ריקה" ?!). את הפיסקה האחרונה שלך לא הבנתי (בפרט, מה זה "שנו אפארי"?, ולמה אתה עונה לשאלה בשאלה, אין לך תשובה כנה לשאלה "מה דעתך על הטרור היהודי"). |
|
||||
|
||||
אני מצטער. נראה שהפלגתי באסוציאציות. הבעיה היא בדיוק בהגדרות "הריגה" ו"רצח". בנות הברית הרגו מאות אלפי (מליונים?) חפים מפשע בשני מלחמות העולם. האם בחירת מילה כזו או אחרת לתאור המעשה משנה את מה שהתרחש. גם אני ואתה, אם נסכים לשלם יותר מיסים, אולי נוכל להציל עוד כמה אנשים במערכת הבריאות שלנו. זו "הריגה" או משהו פחות מזה? ופה צריך להתחיל ויכוח, מה יעשה עם כספי המס? מהם סדרי העדיפות? בלי להכנס לפרטים, בלי לדבר על מה מן הראוי לעשות, בלי לתקוף אף אחד, בלי לחייב עצמך לשום דבר אינך אלא מתחבא מאחרי אמירות ריקות. שנו אפארי זה בצרפתית "אצלנו בפאריז" ואני לא יודע איך מאייתים זאת בלע"ז (נסיון, כנראה לא מוצלח, לגנוב ממאיר שלו "עשו"). |
|
||||
|
||||
אבל, בנות הברית לא *רצחו* את אותם אנשים. כשאנחנו לא משלמים מיסים גבוהים יותר, אנחנו לא *רוצחים* (גם לא הורגים, אבל זה דיון אחר) אנשים. כשמחבל מתפוצץ באוטובוס שמסיע ילדים, הוא כן *רוצח*. כשמחבל יהודי הורג רועה צאן ערבי, הוא *רוצח* אותו. כשאני מגנה כל רצח, אני מגנה כל רצח, אם וכשארצה לגנות כל הרג, אגנה כל הרג. אין כאן אמירה ריקה כלל, כמו שבאמירה שאני מגנה עבירות פליליות על החוק אין אמירה ריקה. זאת אמירה שמחייבת אותי לא לרצוח, ואפילו להילחם ברוצחים. יש כאן התקפה ברורה מאד, על הרוצחים. לאיזה פרטים אתה רוצה שאכנס? אסור לרצוח את אברהם כהן, אסור לרצוח את בנימין לוי, אסור לרצוח את גבריאל ביטון, אסור לרצוח את דוד שביט, אסור לרצוח את ... יש לרשימה הזאת יותר ממליארד פרטים. ואולי אתה רוצה שאפרט גם דרכים? אסור לרצוח את יעקב בן שמעון בסכין, אסור לרצוח את משה רבינוביץ באקדח, אסור לרצוח את סימה ועקנין ברעל... הרשימה הזאת לא תיגמר לעולם. הדרישות שלך מגוחכות, הגינוי לכל רצח חפים מפשע הוא גינוי מוסרי, הנסיון להציג גינוי כזה כאמירה ריקה הוא נסיון שסופו להכשל. גינוי כל רצח חפים מפשע כלל לא דומה לאמירה "נו טוב, אצלנו בפאריס לא היינו חולקים איתם קרואסון וכוס יין. אבל מה אני יכול לעשות", אלא דומה לאמירה "אני לא מסכים אם מעשיו של רוצח חפים מפשע, ואעשה *ככל יכולתי* למנוע מעשים כאלה בעתיד". ולשאלה שלי, "מה דעתך על הטרור היהודי?" לא קיבלתי תשובה, זה כל כך קשה לבחור "מסלול"? |
|
||||
|
||||
''הטרור היהודי'', זו למעשה שאלה מצויינת ואכן בחירה באחד מן ה''מסלולים'' אינה אלא הסתתרות מאחורי אמירות ריקות. תשובתי, אני מקוה תענה לך גם לגבי שאר הדברים. אין לי שום סימפטיה אישית או רעיונית עם גיבורי ה''מחתרת היהודית'' והייתי שמח אם היו מבלים יותר בכלא. אני שמח שאין הרבה טרור יהודי (ובוא לא נשקע בביצה של מה זה טרור ומה לא. בוא נגיד שטרור זה פיצוץ אוטובוסים ובתי ספר). אל הטרור עצמו יש להתיחס לפי תוצאותיו החזויות והתחליפים הנראים בעין ולא לזרוק מיד גינוי לא מחייב. בגלל עצמתו של צה''ל בשטחים ובגלל האפשרות להפעיל ''טרור'' (במובן פחד ואימה) ממוסד ואיכשהו לגיטימי למחצה ע''י פגיעה בחפים מפשע כתוצאת לוואי של נסיונות פגיעה בטרוריסטים פלשתינים, איני רואה שום הצדקה לטרור יהודי פרטיזני. אני רואה בטרור המתנחלי (של השוליים) מעשים של מטורפים מגלומנים וחסרי אחריות המשחקים בגפרורים ליד חבית חומר נפץ. אם אני מנסה לחשוב על ''טרוריסטים יהודיים'' שעונשם צ''ל המינימום הנדרש ע''י מצבנו הבינלאומי, הייתי מצביע על מישהו שירצח (או שמא תבחר ''יהרוג'') קרובי משפחה של מחבלים מתאבדים (אני בהחלט מדבר על חפים מפשע). אני מודע לחומרת הדברים. כפתרון של בעיית המתאבדים הסכם פוליטי או גדר גבול עדיפים מכל בחינה שהיא. אבל כפי שאנו רואים יש שאלה של האם ניתן באופן מעשי ובמחיר (הכונה במובן הרחב) סביר לבצע אותם. כפי שהמציאות מראה יש ספק גדול בכך. מאחר ואיני רואה דרך מציאותית אחרת להרתיע מתאבדים ומאחר ואני חושב שפגיעה ביקיריהם תרתיע את רובם, לא ארצה לגנות אותה. אם אי אפשר לממש את הפתרונות הקודמים, נהיה חייבים לעשות את השיקול של דם מול דם. מי שרוצה למהר ול''הזדעזע'', מוטב לו שיחשוב על השאלה במה נופלים חפים מפשע שלנו מאלו שלהם. |
|
||||
|
||||
ז''א, אם מותר לי לקצר ולתרגם לפלשתינאית, מעבר ל''מס שפתיים'' הכרחי (''אינני רואה שום הצדקה...'', וואללה, יופי), אתה מסרב לגנות את הטרוריסטים מבני עמך. ואני, להבדיל ממך, חושב שדווקא מי שמגנה את הטרוריסטים מבני עמו, ועוד עושה זאת בלי הרבה פקה פקה, הוא הומניסט, ומי שמתרץ את הטרור של בני עמו, כמוך, הוא זה שאנושיותו מוטלת בספק, ואת תפיסתו אי אפשר להגדיר כהומניסטית. |
|
||||
|
||||
ראוי לציין, שמעבר לכל הפקה פקה, בחרת ב"מסלול 2" (אני לא לא מגנה את הטרור, אבל אני כן כן מגנה את ה"כיבוש" שהוא סיבתו.) |
|
||||
|
||||
1. מה האינטרס של כל אדם לשוחח אם כל אדם אחר שלא זהה לו, או שייך לאותה התרבות? אולי החלפת רעיונות וידע? לא יודע, נראה כאילו כלל אינך מעוניין באפשרות לתקשורת עם המוסלמי, תקן אותי אם אני טועה. כל שיח עם מוסלמי מתחבר אצלך אוטומטית עם הסכסוך ברמה של איך זה יעזור לערבים להשתנות בשבילך. זה כלל לא מה שאני דן בו, אלא להיפך. את האייל אני רוצה לשנות, לא את המוסלמים. אותנו אני רוצה להעשיר. את מלחמת האידיאולוגיות אני משאיר לתועמלנים. 2. איך תוכל לשמוע דעות מנומקות לשביעות רצונך, אם לא יתאפשר לך להתווכח עם מביע הדעות הזה ולדחוף אותו לנמקם כראוי? 3. שוב, הקרתניות הזו. אולי למוסלמי\\הערבי יש משהו לחדש בתחום חיי החברה? אולי הוא נכח באירועי אוקטובר 2000 כמתבונן מן הצד המתפרע, ויש לו תובנות רלוונטיות? אולי הוא יוכל לחלוק עמנו בנגישות של מערכות הפעלה שונות ליודעי ערבית? אולי הוא יוכל לתרום מתכונים מרתקים לסקרי הבישול הבאים? תחומים רבים ומגוונים באייל סובלים מן החסך התרבותי הזה, לטעמי, ובהתחשב בכך שמדובר באתר אקטואליה וחברה _ישראלי_, ולא כזה המייצג כמה דונמים באיזור רמת אביב, אני חושב שיש מקום גם לנקודת מבט זו. |
|
||||
|
||||
טוב. בוא נתחום את הויכוח. אני בהחלט מעוניין בהחלפת דעות וידע, בפרט עם פלשתינאים. עד כדי כך מעוניין, שאני אומר שלא צריך להיות ביצה כדי לדבר על חביתה. אשמח לשמוע את הצד השני ואפילו מכלי שני. אני לא יכול לגור ברמת אביב הגשמית, אבל אני רוצה לגור ברמת אביב מחשבתית. |
|
||||
|
||||
אתה רציני, כאילו? אני לא בדיוק בטוח לאן אתה חותר בהודעה הזו. התוכל לפרט? |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מעוניין לשמוע, להכיר ולהבין את העמדות הפלשתינאיות על כל גווניהן. אשמח לשמוע אותן ולהתווכח עליהן גם אם יוצגו ע"י כותבי "אייל" יהודים. בכל זאת איני יכול להתאפק. קצת מטאפורות: אני לא דורש ש"אדוארד סעיד" בכבודו ובעצמו (נדמה לי שהוא קצת חולה) יתייצב באייל הקורא" ויסביר לי מה זה "אוריינטליזם". אשמח אם מישהו (לא חשוב מאיזו עדה) יסביר לי אותם ואני מבטיח לא לקרוא לו "איש קש וגבבא". וסליחה מראש. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שאני קראתי לו, אבל זה תרחיש סביר יותר מזה לו אני מייחל. ניחא. |
|
||||
|
||||
ועליו מותר להגיד ברוך שפטרנו? |
|
||||
|
||||
לא מומחה אדוארד סעידיזם אני, ולא מומחה ברכות שלאחר המוות. אני משתדל לשמור ברוך שפטרנואים להזדמנויות מיוחדות. |
|
||||
|
||||
עוד אנחנו מדברים ומתווכחים והנה היום ב"הארץ" מתפרסם מאמר - לדעתי ראשון מסוגו - מאת תשבי סאייד, עורך כתב העת "פקיסטן טודיי", המתאר במלים נוקבות וחד משמעיות את האיסלאם הרדיקלי של ימינו. לדעתי, מאז סלמאן רושדי לא כתב מוסלמי דברים כאלה בגנות האיסלאם (מה שרושדי כתב נתפס כדברים בגנות האיסלאם). אכן, מישהו הרים את הכפפה, רק לא ב"האייל"... קישור למאמר: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
זה שדבריו של רושדי נתפסו כדברים בגנות האיסלאם על ידי הממשל האיראני (ומי עוד? מי תומך בפטווה לחיסולו?), לא אומר שדברים אלה יתפסו כך, וגם אם כן, זה לא אומר שבכך מדובר. הביקורת אינה כלפי האיסלאם אלה כלפי הקיצוניים, והיא טוענת שהרפורמה מתרחבת, לא שהיא לא קיימת ולא יכולה להתקיים. |
|
||||
|
||||
בקרוב יקרינו בערוץ 1 את הסרט על המשלחת היהודית-ערבית שנסעה לאושוויץ, האם בין משתתפיה הערביים לא ימצא...? |
|
||||
|
||||
אותו אדם יש בפניו 3 דרכי פעולה א) לעסוק בדיון עיוני בנושא השואה בציבור הפלשתיני במסגרת חברותו במין האנושי. ב) להפגין בקיאותו בנושא בפני הציבור היהודי ולהצטייר כמעין פלשתיני "מה יפית". ג) לצייר לציבור היהודי את קוי הדמיון בין השואה שלנו ושלהם. דוקא אותו פלשתיני שאותו הייתי מעוניין לשמוע (א) אין לו אינטרס בדיאלוג איתי (זה יכול רק להזיק לו). יש מצב פתטי במקצת של ישראלים המושכים בשולי אדרתו של אדוארד סעיד ומנסים להגיע לדיאלוג איתו ותגובתו היא זריקת אבנים על הגדר הטובה. אופס, נסחפתי. טוב בעצם אני לא טוען שהוא לא נענה לפניות, אלא רק שאני לא מבין איזה ברכה אמיתית יכולה לצמוח לו מכך. |
|
||||
|
||||
למען האמת, יצא לי להפנות מכרים ערבים אזרחי ישראל לאייל. עם זאת, טרם ראיתי כאן תגובה ממישהו מהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |