|
השתתפתי בדיון הזה, אך אף פעם לא נגד המאמר שכתבת. התפעלתי ממנו: לדעתי, זו דוגמה מדהימה לאיך שאדם שיוצא מכל כך הרבה הנחות שגויות, מגיע למסקנות נכונות. מאחר והמסקנות התאימו לי (ברובן), עזבתי את ההנחות. אבל עכשיו אתה מזייף... אתה לא באמת רוצה בכנות לשמוע מוסלמי. אתה מדבר על תהום, על חוסר יכולת בקיום דיון הדדי, משווה אותו לעמירה הס, ומבקש ממנו לדבר "בשם כל העולם המוסלמי" ו"מבלי להתפלש בביצה המקומית". כלומר, אם בעקבות הפניה של כליל איזה בן דוד התחיל לחמם את פרקי האצבעות, בעקבות הפניה שלך הוא שם את כפות ידיו עמוק מתחת לתחת. הכתיבה שלך מעידה על רצון שלא לשמוע, ולא על ההיפך. מעל תהום כל צד יכול לבנות גשר. אתה מצפה מהצד השני שיעשה את הצעד הראשון, בעוד שחובתך המוסרית היא לעשות זאת לפניו. אתה מצפה לביקורת עצמית, אך לא ממש עסוק בהתבוננות פנימה.
|
|