 |
|
 |
||
|
||||
 |
פעם קניתי שואב אבק בארה''ב והתקע לא התאים לישראל (שלא לדבר על מתח המנוע). מה שאני לא מצליח להבין הוא בסופו של דבר ממה יתפרנסו חברות התוכנה, המוסיקאים, חברות הסרטים ומוכרי האנציקלופדיות מדלת לדלת אם העתקה והעברה על מדיה אלקטרונית לא תהיה מוגבלת בדרך כלשהי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אפשריות לדוגמא, חלקן מתייחסות רק לחלק מהרשימה שלך: (א) מדברים אחרים לגמרי. (ב) מדברים דומים (תמיכה, הפצה, עריכה, הגשה). (ג) מאותם הדברים, על ידי ספונסרים. (ד) מאותה הדברים, בזכות מגבלות חוקיות על שימוש מסחרי חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(א) זאת לא תשובה, זאת התחמקות. (ב) תמיכה לסרט? הפצה כשיש ביט טורנט? (ג) ספונסרים? זה כמו צדקה? (ד) זה המצב היום, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(א) זה לא התחמקות. אין שום סיבה עקרונית שמוזקאים וקולנוענים יתפרנסו ממוזיקה וקולנוע. (ב) אמרתי שחלק מהאפשרויות תקפות רק לחלק מהרשימה. למשל, תמיכה לא נאמרה בהקשר של סרטים. (ג) באופן מעשי, כנראה שכן. אבל באופן עקרוני לא ממש. צדקה אמורה לבטא סולידריות, או אולי רחמים. תמיכה כספית באמנים אמורה לבטא ההערכה. (ד) לא. זכויות היוצרים לעיתים מגבילות גם שימושים לא מסחריים (כשאני מוריד סרט וצופה בו, אני לא עושה בו שימוש מסחרי. כך גם כשאני מוריד מערכת הפעלה למחשב האישי שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(א) כלומר, אנחנו מדברים על סרטים כתחביב? מקובל עלי, אבל זאת אומרת שאתה מקבל את ההנחה שהפיתרון לבעית זכויות היוצרים הוא לבטל את "תרבות ההמונים" כמקצוע. (ב) אוקי. בוא נתמקד בקולנוע. מה הפיתרון במקרה הזה? (ג) עדיין, מדובר בספונסר שתומך בקולנוע בלי שום קשר לטעם הציבורי. מדובר על סוג שונה מאוד של קולנוע ממה שאנחנו מכירים היום. (ד) בוא נעזוב את זה לאחר כך, אני עדיין לא ממש תופס משהו בסיסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(א) אני לא בעד "ביטול תרבות ההמונים" כמקצוע, ולא בטוח שזה יקרה. אני פשוט לא מוטרד מכך שהאפשרות הזו תתממש. (ב) פיתרון לאיזו בעיה? "הפקת סרטים בשלוש-מאות מיליון דולר"? למה זו בעיה? בכל מקרה, אין לי רעיון טוב, ואני יכול רק לזרוק אפשרויות לאוויר. למשל אולי פשוט יפסיקו להפיק כאלה סרטים. או אולי תרבות בתי-הקולנוע תמשיך לגרום להפקה שלהם להיות משתלמת. (ג) למה בלי קשר לטעם הציבורי? אני דמיינתי בו למשל יקומו "קופות תמיכה" עם אג'נדה אמנותית ("הפקת סרטי אקשן"), או שלקולנוענים (שפילברג, קאופמן) יהיו "קופות תמיכה" משלהם. חובבי הקולנוע יסבסדו - איש איש לפי טעמו - את מי שבא להם, והוא יעשה עם הכסף מה שמתחשק לו. חשוב לי להדדגיש שאני לא מציע כאן ברצינות אלטרנטיבה מגובשת, כי אני לא חושב שצריך. נקודת המוצא שלי - אותה פירטתי בתגובה לחלק הקודם של המאמר ( תגובה 503010 ) - היא כפולה: (א) ל-"זכויות יוצרים" אין ברוב המיקרים הצדקה טובה, וזה מספיק כדי לרצות לבטלם. (ב) לא צריך לעודד יצירת וצריכת תרבות. זה משהו שיתרחש מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ב) תודה רבה לך על שאתה מוותר בשבילי על האפשרות לראות - בתשלום - סרטים שהפקתם עלתה שלוש מאות מליון דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוותר בשבילך על שום דבר. גם היום יש בוודאי אי-אלו אופציות של צריכת תרבות שבכלל לא עולות על דעתך, מהסיבה הפשוטה שהן לא מתממשות בגלל המארג החברתי-חוקי-כלכלי1. גם עליהן "אתה מוותר"? כן, יש יסוג להניח שאופי הייצור והצריכה של תרבות ישתנו. כמו שקרה למיתוסים עם המצאת הכתב, לספרות עם המצאת הדפוס, למוזיקה עם פיתוח התווים והסולמות2, לצילום ולקולנוע שבכלל צצו משום מקום וכו'. אין שום דבר קדוש במצב הנוכחי, שדורש אמצעים קיצוניים לשימורו. ואכיפת "זכויות יוצרים" בעולם עם טכנולוגיית המידע הנוכחית, היא אמצעי קיצוני (ניסיתי להסביר למה בתגובה אלה לינקקתי קודם). 1 נגיד, סרטים שהופקו בשלוש-מאות מילארד דולר, ומוקרנים על הירח. או מופעי-מולטימדיה-ומחול שמובצעים כל ערב בבתי-קפה שכונתיים ביקום המקביל הקרוב למקום מגוריך. 2 וכלי הנגינה, וההגברה ושיטות הקלטה, ההפצה וההפקה.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש להתרכז, ברשותך, באותן אופציות צריכת תרבות שלא רק שהן עולות בדעתי אלא שהן גם זמינות, בעוד את הדיון בהקרנת סרטים על צידו האפל של הירח אני מציע להשאיר לשלב מאוחר יותר. במצב הנוכחי אין אמנם שום דבר קדוש, אבל בסדר החברתי על פיו נוצר המצב הזה יש משהו שכדאי לשמר (עקרונותי הדתיים אוסרים עלי לדבר על קדושה). המשהו הזה הוא העקרון שאם צד א' רוצה למכור לצד ב' משהו, וצד ב' מעוניין לקנות מצד א' את אותו הדבר בתנאים שמקובלים הן על צד א' והן על צד ב', לא ראוי שצד ג' ימנע מהם את העיסקה, אלא אם כן יש לו סיבות טובות מאד לעשות זאת. הבהרה: העובדה שקיום העיסקה מונע מצד ג' לשדוד את צד א' בטרם זה האחרון נופח את נשמתו העסקית אינה נחשבת לסיבה טובה מאד. אמצעים קיצוניים? אני לא חושב שהאמצעים שהבנק נוקט לשמירת כספי קיצוניים פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מונע מה ממי? על איזה צד ג' מדובר? אני רק מבקש לא לקבע בחקיקה את ההסדר של "זכויות יוצרים". עם מה בטיעונים שכבר העליתי לגבי "חוסר ההצדקה של זכויות יוצרים" אתה לא מסכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ג) כן, ככה זה היה פעם, כשבעלי הון היו גם patrons of the arts1. 1 לפעמים כשאני מסתכל על הטעם הציבורי אני לא בטוח שזה יהיה רע בכלל לחזור לאותה תקופה. מצד שני, היום מלכתחילה אין בהכרח קשר בין הטעם הציבורי, טעם המבקרים, וטעם בעלי ההון (אם אפשר בכלל להכליל משהו על הטעם האומנותי של בעלי הון. לדעתי - אי אפשר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ג) מתי אי פעם ה*קולנוע* היה אומנות שהתבססה על פטרוני האומנויות? בעשור האחרון התפתחה טכנולוגיה שמשמעותה הרג הקולנוע כמו שאנו מכירים. אני לא בטוח אם כל מי שמעורב בויכוח זכויות היוצרים מבין שהקולנוע במתכונתו הנוכחית, המוסיקה ואולי גם הנדסת התוכנה חיים על זמן שאול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קולנוע באמת לא הספיק להיות תחת ''פטרוני האומנות'', אבל ציור, פיסול, מוזיקה וכו' כן (התייחסתי בעצם למה שכתבת בתגובה שהתחילה את הפתיל ולא שמתי לב שהתייחסת לעיל לקולנוע באופן ספציפי). בכל מקרה, היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי מראה שרובו נסמך על תמיכה של קרנות שונות, בין אם ממשלתיות או מסחריות, ולפעמים גם על ידי חברות מסחריות באופן ישיר (בדרך כלל בתמורה לפרסומת סמויה יותר או פחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ.ש.ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. מה הוכח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה ראובן טוען, אבל מעט מאד פטרונים יממנו סרטים בשלוש מאות מליון דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לזה הוא התכוון (וכך חשבתי) אז סרטים כאלו מלכתחילה לא נסמכו על קרנות ופטרונים אלא על המכירות בקופות ועל מרצ'נדייזינג. אני מסכים שהמכירות בקופות כנראה ירדו (אני לא יודע אם באופן משמעותי או לא. כנראה שלא מעט אנשים עדיין אוהבים לראות קולנוע על מסך גדול עם הרבה אנשים סביבם - סוג של חוויה חברתית אחרת מאשר צפיה במסך הביתי) אבל לא סבור שזה יחסל את שוק ''שוברי הקופות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא (אני דווקא חושב שזה כבר מחסל), אבל זה יחסל את הזנב הארוך שמביא למיומנויות הנדרשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. בשביל לגייס שלוש מאות מליון דולר תזדקק להרבה מאד פטרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך עולם הקולנוע יראה אם הוא יסתמך על קרנות פילנטרופיות. אגב, אולי זה המקום למניפסט קטן שממנו יובהר מה עמדתי בעניין: אני די בטוח שלא יהיה אפשר לאכוף זכויות יוצרים אלקטרוניות, בעיקר מפני שאנשים לא תופסים העתקה או צריבה של דיסקים כגניבה או פעולה לא מוסרית. הקלות הטכנולוגית של הפעולה היא זאת שמקרינה על המוסר. התנועות השונות ל"שיחרור המידע" יצליחו בסופו של דבר , לא מפני שזה "הדבר הנכון" ( בשונה מסמיילי, אני מאמין שזכויות הן תלויות תרבות) אלא מפני שזה "הדבר הקל"1. יחד עם זאת, בדיון הזה זאת הפעם הראשונה שראיתי אנשים שמודים בריש גלי שהם מבינים שהמהפיכה הזאת באמת הולכת להחריב את הקולנוע, המוסיקה וכנראה גם הספרות ( למזלו של עולם הספרות, עדיין לא נוח לקרוא ספרות מעל מסך ועדיין מסובך מספיק להדפיס ספר שלם במדפסת ביתית). הרבה פעמים הדיון נגמר בהסברים מלומדים מדוע אינפורמציה צריכה להיות חופשיה ועל הצבעה על מספר מקרי קצה של יוצרים שמחזיקים את הראש מעל המים למרות שהם משתמשים ב GPL וכולי. אני מצטער על החורבן הזה, אבל אני רואה את התהליך כבלתי נמנע, לפחות אם אנחנו לא רוצים מדינת משטרה. אני רק מופתע למצוא מדי פעם מניפסטים של פירטים שמסבירים למה זה טוב, ומתעלמים מהתוצאה הסופית. 1 אגב, אני מתפלא על שכ"ג שמוכן למכור את הפרטיות של הקבצים שלו תמורת היכולת לצפות בסרטים עם תקציב גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאתה מניח שזו אכן פעולה לא מוסרית, כמו ''גניבה'', וחושב שפשוט אחרים לא מבינים זאת, או לא רוצים להבין זאת מתוך נוחות. אז לא. להפך. לטעמי דווקא ההגנה על זכויות יוצרים היא האקט הבעייתי מוסרית, ולא ההפרה שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא לזה איך שאתה רוצה, התוצאה הסופית היא שאי אפשר יהיה להרוויח ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם להעדר החקיקה המאפשרת לי לגבות ממך עמלה בכל פעם שאתה משרבט משולש, יש תוצאה דומה. וברצינות: נכון. יהיו דברים שכיום אנשים מתפרנסים מהם, ובעתיד (הרצוי לטעמי) הם (אולי) לא יוכלו לשמש יותר לשם כך, בשל העדר חקיקה מתאימה. מה הבעיה? איזה עיקרון מוסרי קובע שמוזיקה צריכה להיות רווחית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על המוסר. אני מדבר על כך שאנחנו עומדים באמצע של מהפכה תרבותית ואנשים מתפצ'קנים עם זוטות. המלחמה נגמרה. אתה ניצחת. עכשיו מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. נחכה ונראה. יהיה מעניין. (המחוקק עדיין לא חושב כמוך. כלומר, בהנחה שאתה חושב כמוך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, המחוקק כמעט לא רלוונטי כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The Reconstruction of Mingus by Phil Manchester (וגם ההתפרצות הבלתי נשלטת היומית באותה החבילה)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר. אפשר תקציר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בטח, אם כי דוקא סיפור זה, הוא אחד מסיפורי המד"ב שצורת הכתיבה שלו היא חלק מהענין (אם הדמיון שלי לא מוסיף לו איכויות). מדובר בעולם עתידי לא רחוק ונבואי למדי, בהתיחס לכך שנכתב לפני היות האינטרנט - עולם בו יכול כל מי שחשקה נפשו ביצירה של פיקסו, לקבל לא רק העתק, אלא יצירה חדשה ויחודית של האמן, בזכות תוכנות חקיניות זולות ומוצלחות. משאתה קונה את התוכנה, נאמר 'Bפיקסו 8.4' קנית, מן הסתם, גם את הזכויות על מה שיצרה למענך. (ימי האמונה שנס או לא ליחה ב A.I.) הסיפור נכתב כמחשבותיו של הגיבור - אמן, או לפחות אדם עם צורך אובססיבי להיות מקורי, המצוי במציאות בה לכל אחד יש פיסלי מיכ'לאנג'לו כמו זבל, הוא מנסה למצוא את פורקנו היצירתי בכיוון חדש אחר: 'משנים' - סמי שינוי גנטי, הוא מכור לסם ספציפי כזה וצורך ממנו כמויות גדולות (עד כדי מנת יתר כנראה, בסוף הלא ברור), הוא מכור - ללהפוך את עצמו לצ'רלס מינגוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני לא מבין למה קיום של פסלי מיכלאנג'לו בשפע פוגע ביכולת של אמן אחר להיות *מקורי*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לא מעט אנשים שמרוויחים מסקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הנקודה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טענת ש''אי אפשר יהיה להרוויח ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם''. עובדה א' - אפשר להשיג בחינם סקס איכותי. עובדה ב' - יש לא מעט אנשים שמרוויחים מסקס. כנראה שהקביעה הנחרצת הנ''ל לא נכונה. אני חושד שהיא לא היחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לזה שלא הבנת את הבדיחה, אני מניח שאותם האנשים שמשיגים סקס בחינם אינם האנשים שמשלמים עבורו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה יודע על מה אתה מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, כשאתה עובר מקביעות לא מבוססות להוכחה על ידי העלבה אתה מאבד את המעטים שעוד היו מוכנים להתדיין אתך. אם קשה לך להתרכז בגלל המילה סקס, נסה את האנלוגיה הבאה: אנשים הולכים מדי פעם למסעדות למרות שזול יותר וטעים לא פחות לאכול בבית. וכן, זה מבוסס על ניסיון אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע איך העלבתי אותך, או את האלמוני מקודם, זאת לא היתה כוונתי, ואני מתנצל. אם דווקא את התגובות *שלי* אתה מוצא מעליבות אני מאוד ממליץ לך להזהר באתר הזה. דווקא אפשר להשאר בסקס, הפירכה בטיעון שלך, כמו שאתה בוודאי מבין בעצמך, הוא זה שקראת בשם הכללי "סקס" לכמה סוגים של התנסויות, והתפלאת למה מישהו שיכול לקבל התנסות מתת סוג א בחינם עדיין מוכן לשלם כדי לחוות חוויה מתת סוג ב. למעשה, זה יותר בולט בדוגמת המסעדות שלך. אני נזכר באחד הסיסמאות הישנות של רשת בורגר ראנץ' : "אם אתה נראה רע, כנראה שאתה אוכל יותר מדי אוכל ביתי". כשאני כתבתי בפוסט המקורי שלי "ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם", המילה *דבר* התייחסה, כמו שאפשר היה להבין מההקשר, לעותק מדוייק של מוצר. שוב, אני לא רוצה להגיד דברים שתעלב מהם, אבל מן הסתם, לו האדם שמשלם עבור הסקס שלו היה יכול לבחור בין לקבל הנחה או לא, הוא לא היה מסרב להנחה. כמובן, יכול להיות שאני עדיין לא מבין את הנקודה שלך. אולי אתה מדבר על כך שהחוויה של לראות סרט בקולנוע הוא שונה מהותית מהחוויה של לראות את הסרט על מסך בבית. אז באמת לא מדובר על אותו ה"דבר" בדיוק ויש אפשרות לטעון שאנשים עדיין ישלמו על זאת. יש לי מה להגיד גם על זה, אבל קודם אני מעדיף לראות אם לזאת היתה כוונתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה משלי, שאולי גם קשורה לנקודה של יוסי, היא פורנו. יש כל כך הרבה חומר שמופץ בחינם, בחלקו דרך האתרים המסחריים עצמם, עד שאני לא מבין ממה הם מרויחים, ולא שמעתי שיש להם ירידות בהכנסות. מעולם לא רכשתי מוצר כזה, אבל מה כבר יכול להיות מקור הקסם? סצינות של רבע שעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת שגם שאלתי את עצמי. אני בכלל לא בטוח שאין להם ירידה בהכנסות, אני לא רואה חשבון. שוב, אולי יש הבדל באיך להגיד, *איכות* החומר. יש באתר אדם שמתיימר להיות מבין לא רע בנושא (המגיב המתכנה ד), אולי הוא ירצה להחכימנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהחיים קצת יותר מורכבים ממה שאתה מניח. (או שגם פה יש בדיחה שפיספתי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא לך לפרט בקשר לאנלוגיה שהצבת ואיך היא פותרת את הדילמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיה לא פותרת את הדילמה, אלה באה להראות שהטיעון שלך מופרך. ובתשובה לשאלה הבאה: יתכן מאוד שאם יבטלו את הרשת (כמו שסר ג'ון מציע) האמנים ירוויחו יותר, אבל זה עדיין לא סיבה לעשות את זה. כמו שלא מתקבל לאסור תנועת אוטובוסים או מדרכות בערים כדי לדאוג לפרנסת נהגי המוניות. והתשובה לשאלה שאחרי הבאה: אם אמן לא מצליח להרוויח מאמנות בתנאי הגנה סבירים (קרי - אסור להשתמש בעבודתו לצרכים מסחריים בלי רשותו) הוא מוזמן למצוא עבודה אחרת. כמו בענפים אחרים - הטובים ישארו. וגם את קרנות התרבות למינהם צריך לבטל, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר. חלאס להיום - צריך לעבוד. (לצערי הרב, לא ירשתי זכויות יוצרים בני שבעים שעדיין מוגנים בחקיקה רטרואקטיבית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה סר ג'ון? איפה ראית שאני מציע לבטל את הרשת ואיפה קראת שאני מודאג מאיך אמנים יתפרנסו? אני מקבל את השינוי כבלתי נמנע, ורק שואל לגבי המשמעות של הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתגובה 503769 נראה היה לי שאתה תומך בחקיקה מגבילת טכנולוגיה (מהסוג של defective by design). אני מתנצל על הטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה ששמעתי כסיפור אמיתי, אך יש בה מניחוח האגדה האורבנית, ולא הצלחתי למצוא אישוש או הפרכה בגוגל: היתה יוזמה פעם להקצות חלק מרובע האורות האדומים באמסטרדם לזונות-גברים, עבור לקוחות נשים. היוזמה נכשלה כי עד מהרה הרחוב הוצף בגברים שהציעו ללקוחות את אותו שרות בחינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4 שנים באמסטרדם ולא הגיע לאוזניי סיפור כזה. נשמע לי בדיחה חביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שקצת רתמת את האמבולנס לפני התאונה. קודם-כל, יש הרבה מודלים סטנדרטיים לגמרי שיכולים להמשיך ולממן סרטים (כדוגמה קיצונית לתרבות פופולרית שהפקתה יקרה) גם כשמורידים אותם מהאינטרנט. חלק מהם הוזכרו כאן. חלקם הגדול ממנים סרטים בהצלחה כאן ועכשיו למרות שאכן מורידים את התוצר בסיטונות באינטרנט. למשל: מרצ'נדייז, הקרנות יקרות באולמות קולנוע, פרסומות בגוף הסרט. כמו-כן, יש המון מודלים נסיוניים שעוד לא נוסו שיכולים להמשיך ולממן סרטים גם בהיעדר מוחללט של חוק זכויות יוצרים, החל בתמיכה ממשלתית וכלה בפרוטוקול-מופעי-רחוב. ולבסוף, ביטול או החלשת חוק זכויות יוצרים לא מחייב הסרת מגבלות מוחלטת. עדיין אפשר להטיל מגבלות מסחריות לתקופות משתנות, שלא יחייבו חוקים טוטליטריים ומגבלות דרקוניות על האזרח הקטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המודלים הסטנדרטים הוזכרו, לא ראיתי אותם, אתה יכול לספק הפניה1? אני בכלל לא מאמין שאפשר דה פקטו להטיל מגבלות מסחריות. אנשים יורידו את הסרטים עם או בלי מגבלות. 1מרצנדייזינג זה כשבטמן מפרסם קורנפלקס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרנות באולמות קולנוע הוזכרו. מרצ'נדייז הוזכר מאוחר יותר. מגבלות מסחריות מוטלות, מן-הסתם, על פעילות מסחרית, שקל וטבעי יותר לפקח עליה מאשר על מה שאדם עושה בביתו.אדרבא ואדרבא -- תוריד את הסרט בבית. כך זכויות-יוצרים התחילו, אגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין. הבעיה של האולפנים זה ההורדות הלא חוקיות, לא? כשהמרצנדייזינג יהווה את השיקול העיקרי גם מבנה הסרטים ישתנה. אני מניח שכ90% מהסרטים המוקרנים היום לא יוכלו לספק רווחי מרצנדייזינג ( מיסחור?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של האולפנים היא להרוויח כסף. רוב הכסף מגיע מהקופות של אולמות הקולנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איזו פרטיות של הקבצים שלי אני מוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניעה אפקטיבית של שיתוף קבצים ברשות הפרט מחייבת אמצעי אכיפה ופיקוח אפקטיביים ברשות הפרט. זה יפריע לך לפרטיות של הקבצים על המחשב, בין השאר, אפילו כדי לוודא שאתה לא בפושעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר החוק יאפשר לרשויות להציץ במחשב שלי בלי צורך בצו חיפוש או משהו דומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, כן. נגיד: כרגע בארה"ב ובעולם כבר עוקבים חלק ספקי אינטרנט אחרי תעבורת האינטרנט של לקוחותיהם כדי לחפש קבצים לא-חוקיים לפי דרישת בעלי הזכויות. יש הנחות מסוימות בחוק שמאפשרות לבעלי זכויות לפרוץ למחשבים כדי למנוע או להשיג מידע על פגיעה בזכויות שלהם (למרות שאלה שנויות במחלוקת, ויכול להיות שבוטלו בינתיים). סוני BMG הפיצה דיסק של מוסיקה שמתקין בלי ידיעתך תוכנת ריגול על המחשב שלך שמונעת ממך להוריד את השיר לאייפוד. האמצעים האלה לא מספיקים, ואנשים ממשיכים לשתף קבצים על ימין ועל שמאל. קשה לי לראות איך אפשר להלחם בתופעה בלי אמצעי אכיפה קיצוניים עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אני מתנגד בכל תוקף לאפשרות שמישהו יוכל להציץ במחשב שלי ללא צו חיפוש. אם זאת הדרך היחידה להבטיח הפקות סרטים ב- 300 מליון דולר, אני מוותר על הסרטים האלה. חברה שמתקינה על המחשב שלי תוכנה בלי שהודיעה לי על כך היא עבריינית בעיני, ואם זה היה תלוי בי היא היתה חוטפת תביעה ייצוגית של כמה מיליארד דולר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. אני לא חושב שזה הכרחי לסרטים של 300 מיליון דולר, אבל זה כן חושב שזה הכרחי כדי למנוע שיתוף קבצים בקנה מידה נרחב, ממש כמו שמצלמות בכל צומת ולוחיות זיהוי הן הכרחיות כדי למנוע עבירות מהירות (המכנה המשותף: עבירה נפוצה, נורמטיבית, מתבצעת באמצעים שהם חוקיים כשלעצמם, "חסרת קורבן" ולכן אין מי שיתלונן). טכנית, סוני לא התקינה את התוכנה בלי להודיע ללקוחותיה, כי היה כתוב משהו עמום, מטעה ולא-מתחייב באותיות קטנות בדף המצורף. בין השאר, התוכנה גרמה לבעיות אבטחה ויציבות קשות אצל המשתמשים/קורבנות, ועקב זה תבעו אותם ואני לא זוכר איך זה נגמר. אבל אפילו אם היית יודע את כל העובדות, אז מה? תחזיר את הדיסק לחנות? תוותר על שמיעת שירי הזמר הזה (יש לו חוזה בלעדי) או כל הזמרים של חברת התקליטים הזו? אלה בדיוק הבעיות שהמאמר מנסה להעלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעשיית הבידור במשבר. תעשיית התוכנה: לא ממש. המודל המקורי של "מדפסת הכסף" (כתבתי תוכנה. אם היא מספיק פופולרית אנשים קונים אותה. הוצאות ההפצה שלי הן אפסיות. לכן יש מדפסת כסף) אמנם לא מחזיק מעמד, אולם יש מודלים חלופיים: * אספקת שירותים (גוגל, אמזון) * השכרת תוכנות (מיקרוסופט. למרות שהם גם מהסעיף הקודם) * מימון תוכנה ע"י המשתמשים: בעיקר תוכנה חופשית תוכנה חופשית כמודל פיתוח תוכנה עובדת נהדר. אורקל לא היתה צריכה לפתח הפצת לינוקס משלה. היא פשוט מתבססת על זו של רד־האט. שתי החברות מרוויחות מכך בסופו של דבר. כמו שכבר כתבתי בתגובה למאמר הקודם, זה עובד טוב מכיוון שיותר זול לך לשפר קצת תוכנה קיימת כדי שתתאים לצרכיך מאשר לכתוב בעצמך. ויותר זול להתאים תוכנה כאשר היא חופשית ויש לה קהילת משתמשים. לכן אתה רואה תהליך הדרגתי של כניסת תוכנה חופשית לעוד ועוד שווקים והשתלטותה על נתחי שוק גדלים והולכים. בתעשיית הבידור ההגיון הזה לא ממש עובד. זול יותר למחזר בדיחות, אבל זה עובד טוב רק אם יש לך כשרון. ומחזור סרטים מסובך עוד יותר: הפקת סרט היא סיפור יקר גם אם תוכל למחזר מכל שאר סרטי העולם. לכן הסרת זכויות היוצרים לא תוריד בהרבה את הוצאות ההפקה. כעדות לכך אתה יכול להסתכל על תחום שמשלב את השניים: משחקי מחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין משחקי מחשב: הנה דרך להרוויח קצת כסף ממשחקים שכבר לא רווחי מספיק למכור (אם אני מבין נכון): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופעם שניה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקולנוע כפי שאנו מכירים אותו אכן בסכנה. המוזיקה, פחות; הספרות, אני לא רואה למה. לא בגלל שלא נוח לקרוא ספרות מעל מסך - נדמה לי שהטכנולוגיה לקריאה דיגיטלית נוחה כבר כאן, או כמעט כאן (תלוי, נוחה למי). הספרות תשתנה מעט מאוד בתנאי הפצה חופשית, בגלל שסופר לא צריך ציוד מיוחד או תשתית מיוחדת לצורך היצירה. ההשקעה הממשית היחידה שלו היא זמנו. ונראה לי שרוב הספרות הנכתבת כבר היום נכתבת כתחביב, וגם מרבית הסופרים ה"מקצוענים" היו כותבים בערך אותו דבר גם כתחביב. אולי בהספק נמוך במקצת. סיבוך קטן: לרוב הסופרים כנראה לא תזיק עריכה ספרותית ועריכה לשונית של אנשים אחרים. אני חושב שגם זה יכול לקרות בהתנדבות, ולו כשיפור מתמשך לאחר פרסום היצירה: הקוראים יציעו תיקונים, והמחבר יוכל לקבל או לדחות. דווקא ההפצה הדיגיטלית תאפשר לעשות זאת בנוחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להחריב את הקולנוע מילא. להחריב את המוזיקה? אולי. אבל להחריב את הספרות? אתה רציני? כמה סופרים באמת מתפרנסים ממכירת ספריהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה סופרים מתפרנסים? אני לא מתכוון למי שנאלץ לעבוד כדי להוציא ספר ביכורים. מה לגבי עמוס עוז, מאיר שלו ודומיהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלך לשאלתי מההודעה הקודמת היא "בדיוק 2", או שיש לך עוד שמות בקנה? וכמה ספרים יוצאים לאור בישראל כל שנה? אגב, לא יודע מה עם עמוס עוז, אבל מאיר שלו כותב בעיתון, נותן הרצאות וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שאלתי, לא טענתי. חשבתי שמרמת הצלחה מסויימת סופר יכול באמת להתפרנס מספרות. אתה צודק שמאיר שלו הוא גם עיתונאי. נדמה לי שעמוס עוז הוא גם פרופסור לספרות באניברסיטת בן גוריון. יש עוד כמה סופרים שהנחתי שהם יכולים להתפרנס מספרות (גורסמן, א.ב. יהושוע) אבל גם בתפיסה הרחבה ביותר אני לא עובר כמה עשרות ואולי אפילו לא עשר. די עגום שאי אפשר להתפרנס מספרות. מצד שני אפשר להסתכל על הכוס המלאה ולשמוח שיש ספרות במצב עגום כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עגום גם שאי אפשר להתפרנס ממכירת קוד פתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוד גרוסמן, צרויה שלו, רם אורן, שפרה הורן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממך אני מתפלא לשמוע שאלה כזאת. אני לא רו"ח של סופרים. גם אם הסופרים לא יכולים *להתפרנס* מספרים, זאת לא סיבה למנוע מהם גמול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן: המהפכה הפיראטית כנראה תחריב את הספרות. גדי: למה? סופרים גם ככה לא ממש מתפרנסים ממכירת ספריהם. כלומר, המהפכה הפיראטית לא תחריב את הספרות. ראובן: זאת לא סיבה למנוע מהם גמול. אני מפספס כאן משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל פספסת את זה שאני לא רו"ח ולכן לא יודע כמה סופרים מתפרנסים מספרות, בארץ ובעולם (זה שמשום מה אתה מתייחס רק למה שקורה בישראל נראה לי לוקה בחסר) אז כל הדיון הזה על כרעי תרנגולת. סופרים לא כותבים בהתנדבות. הם אולי לא יכולים להתפרנס *רק* מספרות, אבל כשאדם חושב איך להשקיע את המרץ שלו- בין כתיבה פובליציסטית לבין ספרות (נניח), השיקול הכספי הוא בוודאי קיים. אם יבטלו אותו, נראה פחות ספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, נראה פחות ספרים. על זה אין ויכוח. האם זה חורבן? לא. אני אפילו לא חושב שנראה *הרבה* פחות ספרים. הבעיה האמיתית תהיה לא עם הכמות, אלא עם יכולת הסינון, ועם המחסור בעריכה - בקיצור, הבעיות שבהן מבחין כל מי שנמצא כמה דקות ב"במה חדשה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון כמו בטלוויזיה, או משהו אחר ( פרסומת מובנית בגוף הסרט למשל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לפרסומת מובנית בגוף הסרט (שזה כמו בטלוויזיה, אני מקווה שאני לא מחדש לך כלום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, להפוך את הסרט לפרסומת אחת ארוכה? זאת כמובן אופציה אבל שוב, הקולנוע יהפוך למשהו שונה לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי גם בקולנוע היום כשהגיבור נוסע ברכב, הוא נוסע ברכב מסויים, ומישהו מרוויח על זה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אנחנו מדברים על מסה קריטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, העלות של דקת ''פרסומת סמוייה'' תעלה (במקביל ההצע של הפרסומות ירד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שסרט יראה יותר כמו רצף של פרסומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי למה התכוונת, לא הבנתי למה אתה חושב שזה מה שיקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי היום החלק הארי של הסרט ממומן על ידי הצופים ורק חלק קטן על ידי פרסומות בגוף בסרט. אם זה ישתנה ותווצר מסה קריטית בה עיקר הרווח נובע מהפרסומות גם מבנה הסרט ישתנה. לקולנוע יהיו עכשיו שני אדונים - הצורך לפרסם מספיק מוצרים ובצורה בולטת מספיק כדי להשביע את רצון המפרסמים, והצורך לשעשע מספיק צופים כדי שתהיה חשיפה לפרסומות עצמן. המתח הזה בין שתי הדרישות תיצור משהו אחר. אני לא יודע מה זה יהיה, אבל זה חייב להיות יותר קרוב לפרסומת מאשר לקולנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אני לא בטוח שזה יהיה הכיוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. יותר כמו ערוץ הקניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכף גם תטען שכשניסית להעביר את מתאם המתח ואת המתאם משקע אמריקאי לתקע ישראלי במכס הם הוחרמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מעביר דרך המכס? החבאתי הכל בחיתול של הילד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנגנוני DRM לא מונעים פירטיות. אם יש לי דיסק מוגן ע"י מערכת DRM, אני יכול לבצע העתקה של ביט לביט של המידע שנמצא על הדיסק לדיסק חדש, ולמכור את העותק הפירטי בשוק הימאים בחיפה או בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב. אין מנגנון DRM שלא ניתן להסיר. נניח שהסרט שקניתי מוגן באמצעות מפתח מיוחד, שרק תוכנה של מיקרוסופט או הנגן של פנאסוניק יכול לקרוא. יש תוכנה או מכשיר שקורא את הדיסק והופך את הסרט לפורמט לא מוצפן ולא דחוס שעובר למסך, כי אני אמור לצפות בסרט. לכן אני יכול לתפוס את הסיגנל הדיגיטלי ולהקליט אותו. למעשה, אני יכול גם להיכנס לתוכנה או לחומרה עם debugger מתאים, ולתפוס את הסרט לאחר שלב הפענוח של ההצפנה ולפני פתיחת דחיסה, וכך לשמור את הסרט ללא עיוותים של דחיסה חוזרת. יותר מזה, המפתח הסודי נמצא חבוי היכנשהו, ולכן אפשר למצוא אותו. עם המפתח הסודי אני יכול לפענח לבד כל סרט שהמכשיר מסוגל לקרוא. זה משחק אינסופי, שניתן להוכיח מתמטית שהוא אבוד. אין מנגנון DRM שלא ניתן לעקוף. איסור על הסרת מנגנוני DRM לא מרתיע גנבים שתמתפרנסים ממכירת תוכנות וסרטים פירטיים. להם יש את המומחיות להוריד את מנגנוני ה-DRM אם זה מפריע (לרוב זה לא). לעומת זאת, דווקא הלקוח שקנה את הסרט במיטב כספו הוא זה שנפגע ממנגנוני ה-DRM. הוא לא יכול לעשות העתק חוקי של הסרט. הוא לא יכול לנגן את הסרט על המחשב, הוא לא יכול להעביר מוזיקה מ-CD שקנה ל-iPod שלו, הוא לא יכול למכור את המוזיקה שלו לצד שלישי. כלומר המנגנונים הללו דופקים רק את הצרכנים. לכן DRM לא מגן בפני פירטיות, אלא מגביל שימוש חוקי של צרכנים שומרי חוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד. יותר מכך, ציבור הצרכנים לא תופס פריצה של DRM כעבירה. אני יודע שהלנטנה שייכת לשכן, אבל כשאני עובר לידה אני מורט את הפריחה שלה בלי יסורי מצפון. בחיים לא היה עולה על דעתי לעקור את כל השיח ולהעביר אותו לחצר שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פריצה של DRM אינה עבירה, בדיוק כפי שפריצת המנעול של המכונית של שלי אינה מהווה עבירה, ובדיוק כפי שהסרת התווית "םורד" מהמכונית אינה מהווה עבירה. המהות היא שברגע שרכשתי מוצר, גם אם זה סרט DVD או דיסק מוזיקה, זה רכושי ומותר לי לעשות עם זה מה שאני רוצה ללא הגבלות שימוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אנחנו לא מדברים על הניסיון לאסור על הסרת הDRM? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אנו מדברים על נסיון לאסור בחוק משהו שלדעתי אין לאסור עליו (אלא להיפך במסגרת חוקים צרכניים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למנגונני ה־DRM יש תרומה חשובה נוספת. העותק המקורי פחות נוח לשימוש מהעותק ה"פרוץ". מכיוון שהעתקה היא זולה, מספיק לפרוץ פעם אחת כדי לקבל עותק שאפשר להפיץ בכל העולם. לא כל אחד צריך אפילו לדעת מה זה DeCSS כדי לשמוע אלבום "מוצפן" (ולטובת קוראינו בארצות החושך: אם שואלים אותכם, מדובר כמובן על תוכנה שמורידה את ה־Cascading Style Sheets מדפי HTML . ר' http://www.pigdog.org/decss/ ). מישהו אחר כבר מכיר את העסק וידאג להפיץ עותק נוח לשימוש ללא הגבלות מיותרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלמדתי בטכניון את הקורס שעוסק באבטחה, הקדישו שתי דקות ל-DRM בסוף. באחד ממבחני העבר הייתה שאלה של "הנה דיסק מוזיקה שמוגן על ידי XYZ, מה עושים?". מכיוון שלא ממש למדנו מה עושים עם XYZ הצעתי, בחצי בדיחה, פשוט להקליט את הרמקולים. כשהעפתי מבט בתשובות גיליתי לזוועתי שזה בערך מה שהם ציפו שנגיד. אותו תעלול ניתן לביצוע גם עבור מסך, כמובן. עם ציוד הקלטה איכותי אני בטוח שמרבית האנשים לא ישימו לב להבדל משמעותי (שלא לדבר על האנשים שכיום מורידים בשקיקה סרטים שצולמו בבית הקולנוע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי, אתה כל־כך תמים. אתה חושב שאי־אפשר להתמודד עם הבעיה הזו? אחד הדברים שפותחו במקביל למנגנוני DRM הוא הפיכה של הקול והוידאו למידע דיגיטלי. אפילו עם המסך והרמקולים. זה מאפשר לשדר את המידע הסודי (הקול והתמונה) ולמנוע הקלטה לא מורשית בדרך לרמקול. אז רוב הבעיה פתורה. נשאר רק החלק האחרון: http://en.wikipedia.org/wiki/PEBKAC שבב DRM קטן במוח, והבעיה פתורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך אפשר למנוע הקלטה ישירות מהרמקול בשיטה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון להקלטה במיקרופון של גלי הקול שיוצאים מהרמקול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, או לחבר שני חוטים לכניסה של הרמקול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוטים לכניסה של הרמקול לא יעזרו לך אם אתה רוצה להעתיק אות דיגיטלי. אותות אנלוגיים לא מהוים בעיה ליצרנים בגלל שהאיכות שלהם פוחתת בהעתקה (לך אני לא צריך לספר, זה לטובת הקשה המקשה שהגיח הנה מתהום הנשיה). אבל הרעיון של הקלטה מהרמקולים עשה לי את היום, כשנזכרתי באותם ימים מופלאים שכך הקלטתי שירים לטייפ הראשון שלי (במקרים בהם "הקלטה ישירה" לא עבדה משום מה, כנראה בגלל בעיות של הארקה שגרמו לזמזום נוראי ולא אובחנו). הו, קרול! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק. זה נכון שאותות אנלוגיים מתקלקלים בהעברה, אבל כאן אתה רק צריך להעתיק אנלוגית פעם אחת, ואז כבר יש לך עותק דיגיטלי שהוא אמנם מעט יותר עמום מהמקור הדיגיטלי, אבל אפשר להעתיק אותו לנצח מבלי לפגום שוב באיכות. בימי נערותך היה צריך לחזור על ההקלטה האנלוגית שוב ושוב, ובכל העתקה האיכות היתה נפגמת מעט יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |