|
||||
|
||||
יש סדרות/ספרים/סרטים/שירים שסתם לא מעניינים אותי, ויש כאלו שאני ממש שונא - אני מתעצבן אם אני רואה מישהו נהנה מהם, אני מתרגז לשמוע דברי שבח אודותיהם. למה? סתם ככה. תגובה רגשית כזאת שאני לא יכול למנוע ולא מעוניין להכחיש. לגיטימי, לא? אני חושב שכן. צפיה (להבדיל ממשחק) בכדורגל אני ממש שונא. זה בסדר מצידך? |
|
||||
|
||||
לגיטימי? במובן החוקי כמובן שכן - אין חוק האוסר על אדם להיות צר אופקים, בור ומתנשא. במובן האישי - זה הופך אותך להיות צר אופקים, בור ומתנשא. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על החוק. מתנשא? בשום שלב לא אמרתי אם הסרטים שאני ממש שונא הם האזרח קיין או חשיפה קטלנית. בור? בשבילי, תנאי הכרחי לשנאה הוא הכרות. צר אופקים? איך זה קשור? |
|
||||
|
||||
מתנשא - בשום שלב לא רמזתי לכך שהסרטים שאתה שונא הם האזרח קיין או חשיפה קטלנית. אין לזה קשר עם התנשאות. בור - הכרות אין פרושה הבנה. צר אופקים - חוסר ניסיון להבין ולהכיר, והתגאות בכך. |
|
||||
|
||||
לא שדורפל זקוק לעזרה שלי אבל אתה יורד לרמה אישית ללא כל סיבה נראית לעין. אם ממשפט פשוט כמו "צפיה (להבדיל ממשחק) בכדורגל אני ממש שונא. זה בסדר מצידך?" אתה מגיע למסקנות מרחיקות לכת של בורות, צרות אופקים ושאר הבחנות מיותרות כדאי שתספק את הגשר הלוגי. |
|
||||
|
||||
דוקא נחמד לראות איך דיון על כדורגל נגרר מהר מאד לטונים שמאפיינים ויכוחים כאלה. שנסכם שהשופט בן זונה? |
|
||||
|
||||
מי אמר למי? "תראה, הבקענו יותר שערים מהקבוצה השנייה וזה עזר לנו לנצח..." רמז - הוא רצה לשחק או בספרד או באירופה. |
|
||||
|
||||
זאת היתה רק פראפרזה על דבריו בכנסת של מי שהיה (בין היתר) שר החינוך, שגריר ישראל באו''ם ושר החוץ, וגם דודו של אחד מכותבי הסידרה ''כן אדוני השר''. |
|
||||
|
||||
כן, אבל המקורי ידע לדבר אנגלית לא רע. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שאלון מזרחי חשב על השאילתא שהוגשה לאבא אבן כשאמר את הדברים. וממי הוא שאב השראה כשדיבר בשבח חבריו לקבוצה, בעלי ה"ראש על המותניים"? |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה אתה צודק. אני מתנצל ופורש. |
|
||||
|
||||
מתנשא - מה ההגדרה שלך להתנשאות? בורות - הבנה לא גוררת בהכרח אהבה. איפה הבורות כאן? צרות אופקים - מניין לך שלא ניסיתי ו/או שלא הצלחתי להכיר ולהבין? |
|
||||
|
||||
למה שזה לא יהיה בסדר מצידי שאתה לא אוהב לצפות במשחק כדורגל,אתם מבינים,זה לא מה שאמרתי. התכוונתי לכך שמכלילים באופן מאוד קיצוני את ציבור צופי/שחקני הכדורגל ומציגים אותם כציבור קופי אדם שכל יעודם בחיים הוא לצעוק "השופט בן זונה" או "היה אופסייד,מה אתה לא רואה?!" ולזרוק פיצוחים על המרקע/משטח הדשא. לא כל חובב כדורגל הוא ייצור כל כך שפל וחסר השכלה,תתפלא,שלהרבה מן שחקני הכדורגל הבכירים [וגם הפחות בכירים] יש תארים במגוון תחומים. אני כעסתי על ההכללה החד משמעית. אם אדם לא נהנה ממשחק כדורגל,שיבושם לו. |
|
||||
|
||||
משהסכמנו על הנקודה הזאת, בוא ניקח את זה עוד צעד. אני מכיר בכך שבין אוהבי הספורט יש גם אנשים שהם, באופן כללי, משכמם ומעלה, אבל ההתעניינות בצפיה בספורט, המעקב אחר השגיהם של אנשים שהם מעולם לא פגשו וההתדיינות הערה על הכושר הגופני שלהם, מגוחכים בעיניי. צפיה במשך לא פחות מתשעים דקות באנשים האלו רצים על המגרש, לעיתים קרובות לאחר הוצאה כספית לא מבוטלת, קריאה נלהבת על יחסיהם עם המאמן, רק הסבר אחד להנאה הנשאבת מכך נשמע לי נכון - הרגשה של שייכות והישגיות מבלי למתוח את הרגליים. כל הצדדים המעניינים בספורט1 קיימים מבחינתי רק כשאתה לוקח בו חלק פעיל. ----- 1 יוצאי הדופן המעטים הם ענפי ספורט שהם בעצם מופעי בידור רגילים, מהסוג שהיית הולך לקרקס כדי לראות, שהוסיפו להם חבר שופטים שזורק בדרך ציונים - למשל קפיצה במוט (בשלוש הפעמים הראשונות זה מדהים. אח"כ זה סתם חוזר על עצמו) והחלקה אומנותית על הקרח (החלף שלוש בשלושים). |
|
||||
|
||||
לי זה נראה שכל ההתעניינות במה האבא של המאמן אמר נובעת מאותו מקום שממנו נובעת ההתעניינות הערה בטלנובלות. אני לא חושב שיש בזה משהו רע. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי רע. אמרתי שלדעתי זה משעמם ומגוחך. |
|
||||
|
||||
מה כל כך מגוחך בזה? והרבה אנשים שמשוחחים על הנושא הזה גם עוסקים בו בצורה כזאת או אחרת... אם זה לשחק ביום שישי אחר הצהריים או אם זה לשחק בקבוצה מקצוענית או חצי מקצוענית. |
|
||||
|
||||
מעניין לשים לב להקשר בו מוזכרים משחקי הספורט למינהם הן ב"עולם חדש ומופלא" והן ב"פרנהייט 451" (בקצרה - עיסוקים שטחיים שנועדו להסיח את דעת ההמון ממחשבות על נושאים ברומו של עולם). אני משחק (אמנם כדורסל, ולא כדורגל) בתדירות גבוהה בהרבה מרוב פרשני/אוהדי הכדורגל ומדבר על כך הרבה פחות, אני חושב שהשילוב הזה עדיף (נפש בריאה בגוף בריא זה נקרא?). וכל זה מבלי להכנס להשוואה בין כדורגל לכדורסל, כשהאחרון מורכב יותר ומשאיר יותר מקום לטקטיקה, אבל אמרנו בלי להכנס. |
|
||||
|
||||
אולי כדורסל משאיר יותר מקום ברמה של משחק חובבני בשכונה. ברמות הגבוהות יש בכדורגל המון טקטיקה. למעשה, בליגת הכדורסל הטובה בעולם, אין הרבה טקטיקה במשחק (מה שלא פוגם בהנאת הצפייה). |
|
||||
|
||||
מטבעו של משחק הכדורגל להיות יותר תלוי מזל ופחות תלוי שכל, היות והססטיסטיקה של משחק בודד נוטה להיות הרבה פחות ישרה מבכדורסל (לכן הפתעות בכדורסל הן עניין נדיר, לפחות באופן יחסי). אני לא יודע כמה אני רוצה להכנס לויכוח הזה, מכל מקום, הרמה הטקטית בליגת הכדורסל הטובה בעולם היא נמוכה יחסית בעיקר מסיבות של רייטינג (ברגע שקבוצה משחקת בסגנון שונה מעט ואף זוכה באליפות היא מקבלת יחד איתה גם קיתונות של ביקורת, אני מדבר על דטרויט). אמנם כדי להיות מאמן כדורסל או רכז לא צריך להיות יותר מדי חכם, בניגוד למה שאנשים מסויימים עלולים לטעון, אולם אני עדין חושב שבכל הרמות בהן משחקים כדורגל המשחק פחות טקטי מבכדורסל האירופאי. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להבין מדוע כל דיון על ספורט יגרר תמיד להתנצחות "איזה משחק יותר טקטי?" כאילו מדובר באמתלה האינטילקטואלית של האינטילקטואל שמרשה לעצמו לאהוב סוג ספורט מסויים. |
|
||||
|
||||
לפרוטוקול - אני חושב שפרנהייט 451 ספר גרוע, ואל נא יקושר באף צורה עם שום דיעה שאני מביע, אפילו לא עם הדיעות שאני מביע עליו. |
|
||||
|
||||
לפרוטוקול - אני חושב שאתה צודק. זאת ועוד, אני לא יודע מאיפה היתה לריי ברדבורי את החוצפה לכתוב ב1953 דיסוטופיה כ"כ דומה מחד גיסא וחלשה בהרבה מאידך גיסא מ"1984" ו"עולם חדש ומופלא" שקדמו לה. |
|
||||
|
||||
מה אתם רוצים מהספר האומלל הזה? מה גם שאם כבר הוא מזכיר משהו, זה את "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות", בגלל ידידכם באסטר. (דיון 1962?). |
|
||||
|
||||
אפשר להגיד את אותו הדבר על אורוול, שכתב את "1984" הרבה אחרי האקסלי וזמיטין. לדידי, "1984" הוא דווקא בין הגרועים בז'אנר. |
|
||||
|
||||
בניגוד ל"פרנהייט 451", שהוא כמעט העתקה מילה במילה של "1984"(בייחוד הדמיון הרב בין קפטן ביטי ואובריאן), עם עוד כמה אלמנטים מ"עולם חדש ומופלא", "1984" חידש הרבה מאוד לעולם. אולי זה קשור לעובדה שהייתי בן 16 כשקראתי אותו, אבל "1984" הותיר אותי שרוי בשרעפים במשך שעה, אם לא יותר, לאחר שסיימתי אותו. אני לא זוכר אף ספר שעורר בי אפקט דומה. |
|
||||
|
||||
זה לא ספר רע - בכלל לא - הוא פשוט מוערך יתר על המידה. קראתי אותו לראשונה בערך באותו גיל, ודעתי היתה הפוכה. הרושם הראשוני שלי היה של שטחיות, פומפוזיות ורגשנות זולה. מצד שני, אולי הרגשתי ככה בגלל שהייתי צריך לכתוב עליו יומן קריאה... |
|
||||
|
||||
כשאני מתעניין לדעת מה מישהו אמר, זה בדרך כלל בגלל שאני מאמין שזה היה דבר חדש ומעניין, או בגלל שהדבר נוגע לי, במישרין או בעקיפין. ברוב המכריע של המקרים, זה לא המצב עם חדשות ספורט. אומרים שם את אותם הדברים, שוב ושוב, או שעוסקים בזוטות. כשאנשים שמכירים את התחום כבר מספיק זמן בכדי לדעת שזה מה שיש לצפות לו ממשיכים לקרוא במדורי הספורט את דבריהם של אותם שוטים וטרחנים, זה מגוחך לדעתי. לא אמרתי שכל חילוף דברים על ספורט הוא מגוחך. אין לי שום דבר נגד עיסוק אמיתי בספורט, ביום שישי או בכל יום אחר. |
|
||||
|
||||
כשאני אומר ''עיסוק אמיתי בספורט'', אני לא מתכוון ל''לשחק בקבוצה מקצוענית או חצי מקצוענית'', אני מתכוון ''לשחק''. |
|
||||
|
||||
אם רביבו רב עם המאמן שלו, אז זה כן חדש לעומת המצב הקודם שבו הם היו ביחסים טובים. אם אחרי שבועיים הם התפייסו, אז זה כן חדש לעומת המצב הקודם שבו הם היו בריב. אז בחדשות הספורט יש חדש; עכשיו אפשר להתווכח האם זה מעניין. אם אתה מספיק מתעניין בצפייה במשחק עצמו, אז פרטי הרקע האלו מאוד מעשירים את החוויה. |
|
||||
|
||||
אוהדי כדורגל שיגידו, "אני מתעניין בזה כמו באופרת סבון. אני נהנה להרגיש שייך. אני נהנה להגיד 'ניצחנו' למרות שאני ישבתי על הספה באותו הזמן" - לא יהיה לי ויכוח איתם (רק על טעם וריח). אבל מי שטוען שהוא מתעניין בזה (רק) בגלל שזו הצגה של תחכום ויכולת, ולא בגלל שזו סתם רכילות, ואז אני תופס אותו מתעניין בדיעה של אמא של המאמן על צבע השיער הצעקני של אחיו של השחקן - שיספר לסבתא. ומי שמכחיש שהוא מנופף דגלים (לטעמי:) מגוחך, ואני רואה אותו בסערת רגשות בגלל מה שהאוהדים של הפועל אבו ג'לג'וליה עשו בשבת האחרונה עם התמונה של השוער של מכבי מעלה מורדות - שיספר לה גם. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על מי ש(טוען שהוא) מתעניין בזה בגלל שזו הצגה של תחכום ויכולת *ואנושיות* - ובכלל זה חולשות אנוש, ובכלל זה השפעת מצב-רוח ויחסים בינאישיים - ואז, כאמור, רכילות הרקע מעשירה את החוויה? במידה המוגבלת שאני מתעניין בספורט, אני כזה. בגלל שהמידה מוגבלת, אני לא מתעניין פעיל ברכילות, אבל אני יכול בהחלט להבין את מי שכן, וזה לא בדיוק כמו התעניינות באופרת סבון, ובהחלט לא מחייב לאהוד קבוצה מסוימת. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל - מלבד ההבדל המגדרי - בין ההתעניינות שתיארת בכדורגל לבין זו באופרות סבון? |
|
||||
|
||||
שזה ספורט וזה יצירה פיקטיבית; מושא ההתעניינות פה הוא מאבק שתוצאתו לא ידועה מראש לאף אחד (וזה לב קסמו), ופה סיפור שנכתב מראש ויש אדם שיודע מה יקרה. לא, אני לא טוען שאחד יותר טוב מהשני. אבל הם שונים. |
|
||||
|
||||
אתה צודק במה שאתה כותב על מדורי הספורט חוץ מדבר אחד: היצירתיות הלשונית שמגיעה לפעמים לרמה של שירה. |
|
||||
|
||||
מי שאוהב קולנוע (סתם דוגמא) יכול להתעניין בתסריטים, בבימוי, באפקטים, בקשיים הכלכליים, בהקשרים הפוליטיים ועוד מליון ואחד דברים. מצד שני, חיזר שיסתכל על גיא פינס (או ישמע את מולי שפירה) יחשוב שהעניין האנושי בקולנוע מצטמצם לרומן האחרון בין טום הנקס לג'וליה רוברטס. רוצה לומר, כמו חדשות הבידור, לא מעידות יותר מידי על הספורט או הבידור, מי שקורא את חדשות הספורט (כמו כל צרכן תקשורת, בכל התחומים) יודע לדלות את המידע שחשוב לו. |
|
||||
|
||||
לצופים הקבועים בגיא פינס הייתי מפנה את אותם הדברים אם: 1. הייתה לי הזדמנות. זה היה דיון על ספורט עד עכשיו. 2. אם הייתי יודע על אלטרנטיבות ישראליות ראויות לחובבי קולנוע, תוכניות אחרות שדרכן הם יכולים להתעדכן בסרטים חדשים ועתידיים, בלי הברברת הרכילותית מסביב. אני עשוי לפעמים להתעניין בהצלחה של סרט, כעוד משהו שירמוז לי אם שווה לצפות בו, או סתם בגלל שאני סקרן לדעת מה הטרנדים הנוכחיים, ואם אפשר לצפות לדברים דומים שיצאו בעתיד הקרוב. אבל בתוצאה של משחק כדורגל? אם היה מעניין אותי המשחק עצמו, מה אכפת לי איך נסגר משחק שלא צפיתי וגם לא אצפה בו? אני הבעלים? אני קרוב משפחה של מי מהשחקנים? איך זה מעניין מישהו? רק אפשרות אחת - הצליח להביא את עצמו להרגיש "חלק" מהקבוצה. וזה פתטי לדעתי - הוא מרגיש שייכות לקבוצה של אנשים שהוא אף פעם לא פגש, שהוא משלם להם בכדי שישחקו מולו, ושיעזבו למקום אחר ברגע שיקבלו הצעה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
אם אתה חובב ספורט, תוצאה של משחק כדורגל שלא צפית ולא תצפה בו יכולה לעניין אותך, למשל, משום שהיא רומזת על קבוצה ששווה/לא שווה לצפות במשחקה, לא? (למען הסר ספק, אין לי מושג ירוק על כדורגל). |
|
||||
|
||||
אוהדי הכדורגל שהכרתי צפו במשחקים של הקבוצה שלהם, במשחקים "חשובים", ובמשחקים שהיו בדיוק באותו הרגע בטלוויזיה. הם לא צפו בכוונה ובמיוחד במשחק רגיל (כלומר, לא "חשוב") בגלל שחשבו שהאחד הזה צפוי להיות מעניין. אפשר להסביר את העניין בתוצאות דרך העניין בעתיד של הקבוצה שלהם (תפגוש בחלק מהקבוצות האלו בעתיד - מה הכושר שלהן?), אבל זה פשוט לתרץ שטות אחת עם שטות אחרת - למה לעזאזל יש להם עניין שהקבוצה "שלהם" תנצח? |
|
||||
|
||||
שמת לב שבשבוע האחרון התעסקה התקשורת הפוליטית בעתידו של העציץ של רוחמה אברהם? והתקשורת הספרותית עסקה בדרך בה זכה רון לשם בפרס ספיר? תקשורת (בכל נושא, ספורט, פוליטיקה, רכב, ספרות או קולנוע) מעצם טבעה, מנסה לקלוע לכמה שיותר קהלים, והדרך שהיא עושה את זה זה בעזרת דיווח ברבדים שונים. צרכן התקשורת האינטליגנטי יודע להפריד בין הרבים השונים *לפעמים באותה כתבה עצמה* ולמצוא את אלה שמדברים אליו. הוא עושה את זה בכל תחום תקשורתי. מה שאתה עושה זה לקחת תחום שאתה לא מכיר, לא מבין ולא מתעניין, ולשפוט אותו לפי הרובד הנמוך ביותר של הדיווח עליו. אתה שואל "מה אכפת לי איך נסגר משחק שלא צפיתי וגם לא אצפה בו" ובאותו אופן אפשר לשאול מה איכפת לך אם ויל קיין יצליח לעצור את פרנק מילר. אתה גר בעיירה? יש לך קרוב משפחה שם? ומה איכפת למישהו אם אחאב יתפוס את הלוויתן הלבן? זה יכניס לך כסף? הוא קרוב שלך? אז אולי כל תרבות הפנאי האנושית היא "פתטית" בעינך, אבל זה מעיד עליך יותר מאשר על המין האנושי. (והערה קצת אישית, מקוה שלא תפגע) כהרגלך, אתה לא ניגש אל נושא שאתה לא מבין ומכיר (כדורגל, חינוך, אבולוציה) מתוך נסיון להבין ולהכיר, אלא מתוך נסיון לשפוט, מה שיוצר תחושה מאד לא נעימה אצל קוראיך, יוצר חוסר אפשרות לדיאלוג ולהבנה אצלך, ויוצר אצלך את המושג "פתטי" אותו אתה מצמיד לכולם. זה נחמד בתור פרובוקציה באייל הקורא, אבל קצת פחות אם ככה אתה מתייחס לאתגרים בחיים האמיתיים. |
|
||||
|
||||
הישר לספר ''דברים שרציתי להגיד וכבר כתבו טוב ממני''. |
|
||||
|
||||
דווקא אותי זה קצת מצחיק לקרוא את סמיילי מרצה על איך לא ליצור תחושות לא נעימות אצל הקוראים. |
|
||||
|
||||
אני לפחות מנסה לעזור (שלא כמו אחרים...) |
|
||||
|
||||
אם אתה רוצה לעשות הקבלה בין כדורגל ומובי דיק, לדעת את התוצאה הסופית של משחק שלא צפית בו צריך להיות מקביל ל"לא קראתי את הספר, אבל אמור לי בבקשה, מה היה הגובה הממוצע של הדמויות שמתו במהלך הסיפור?" לעניות דעתי. תגובה 390858 |
|
||||
|
||||
ממש לא. כדורגל זה לא שחיה אומנותית, וההנאה מחווית הכדורגל היא לא רק (ואפילו לא בעיקר) ההנאה ממהלכים יפים. מי שמתעניין לצפות בעיקר במהלכים יפים יצפה מן הסתם בבולשוי, ולא בדורטמונד. לא מזמן קראתי על זה מאמר יפה... רגע... איפה זה היה... אה, כן, דיון 2631. (והאבולוציה זה טעות שלי. סליחה) |
|
||||
|
||||
אז, אם אני מבין נכון, אתה מסכים שההנאה מצפיה בכדורגל היא לא מהמשחק עצמו, אלא מהרגשת השייכות לאיזו קבוצה, או סתם מאהדה כלפיה? |
|
||||
|
||||
בערך כמו שההנאה מבלט היא לא מהריקוד עצמו אלא מהמוזיקה. |
|
||||
|
||||
אל תיקח אותי לאיבוד. אתה מסכים שההנאה מצפיה בספורט היא ברובה המכריע לא מהמשחק עצמו, אלא מהרגשת שייכות לקבוצה והשתתפות מדומיינת בהישגיה, או לא? |
|
||||
|
||||
פעם, מזמן, היה שעשועון טלויזיה בשם "מלך הטרוויה", שאחד הוקים שלו הוא שהשאלות היו מנוסחות כתשובות, והמתחרים היו צריכים לנסות לתת את התשובות בניסוח של שאלה (שעונה לתשובה). למשל, כשהמנחה אמר "היה מלך ישראל לפני דוד" המתחרה היה אמור להגיד "מיהו שאול?". הרעיון בא משעשועון דומה ששודר בארה"ב, ותמיד נראה לי מוזר, ז"א, מה הבעיה להתחכם ולנסח שאלה כמו "לאיזה משפט יש 5 מילים?" (שגם לה תשובה אפשרית היא "היה מלך ישראל לפני דוד"). בכל אופן, נזכרתי במלך בגלל שנראה לי שאני נמצא בשעשועון שכזה, בגלל שהתשובה לשאלה שאתה שואל אותי נמצאת בדיוק בתגובה לה הגבת. אז, לא, אני לא מסכים שההנאה מצפיה בספורט היא ברובה המכריע לא מהמשחק עצמו, אלא מהרגשת שייכות לקבוצה והשתתפות מדומיינת בהישגיה, כמו שאני לא מסכים שההנאה מבלט היא לא מהריקוד עצמו אלא מהמוזיקה. ההנאה מצפיה בספורט, כמו מרבית ההנאות האנושיות, היא דבר מורכב. יש בה הרבה רבדים שתלויים זה בזה. לרוב אי אפשר לצמצם את סיבות ההנאה למרכיב בודד. העובדה שההנאה נפגמת בצורה מהותית מהוצאת אחד הרכיבים לא הופכת את אותו הרכיב לרכיב מרכזי יותר מאחרים. תחשוב כמה מההנאה מבלט תפגע אם תוציא את המוזיקה, ועדיין, המוזיקה היא לא הרכיב המרכזי. תחשוב כמה ההנאה מהמוזיקה תפגע אם תוציא ממנה את הקלידים, ועדיין, ההנאה מהקלידים היא לא הרכיב המרכזי. וכשאנחנו מדברים על חוויה ממנה נהנים מאות מליוני בני אדם, אפשר להבין שמישהו הצליח להרכיב נכון את כל הרבדים ככה שיצליחו לדבר אל הרבה אנשים, כל אחד רואה אחרים כמרכזיים, ומעט מאד רואים רק אחד אחר כמרכזי. |
|
||||
|
||||
מתי הבנתי למה אתה מתכוון עם המוסיקה והבלט? |
|
||||
|
||||
מאות מליונים עמדים לצפות במשחק בין חוף השנהב לסרביה מונטנגרו. מתוכם יהיה קומץ (יחסי) שבאמת איכפת לו מי מהן תנצח. עבור אותו קומץ העניין העיקרי הוא בנצחון, כמובן, אבל חשוב לו הנצחון דווקא במשחק הכדורגל ולא באליפות הבדמינגטון בגלל האהבה שלו למשחק הזה, אהבה שמתבטאת בכך שכאשר משחקות יפן ואוסטרליה הוא נשאר צמוד למרקע. |
|
||||
|
||||
פרס התגובה הטאוטולוגית? :-) |
|
||||
|
||||
למרות חיבתי הידועה לטאוטולוגיות, אני לא מוצא בתגובה שלי משהו חריג. מה שהיא אומרת זה שאהדת קבוצה מסוימת מגבירה את העניין במשחק, אבל אינה מסבירה הכל. |
|
||||
|
||||
קראתי אותה במהירות רבה מדי כנראה. |
|
||||
|
||||
רשמי לעצמך 4 נקודות. עוד 2 ואת מוזמנת לקורס "קריאה מונעת". |
|
||||
|
||||
נקודה טובה. לתחושתי, זה בגלל שהם רואים במשחק אירוע ''חשוב'', לאו דווקא ''מעניין''. (אני לא מצפה שמישהו, אפילו אם יקבל את דעתי בנושא, יפסיק לאהוב כדורגל. כמו שרבים וטובים תהו על קנקנה של ההנאה מסקס, אני תוהה על ההנאה מצפיה בספורט. זה שאני שונא צפיה בספורט, זה נושא אחר.) |
|
||||
|
||||
לפחות זה לא פתטי. |
|
||||
|
||||
גם אתה, אורי גוראל גורביצ'וס? |
|
||||
|
||||
שמע, כשאני הייתי בתיכון וקראתי את "די זמן לאהבה" מאוד התלהבתי מהציטוט: Anyone who cannot cope with mathematics is not fully human. At best he is a tolerable subhuman who has learned to wear shoes, bathe, and not make messes in the house. אולי זה קשור לכך שאני כן למדתי מתמטיקה.כיום, הציטוט הנ"ל נראה לי משהו שבין הפתטי, המגוחך והמסוכן. |
|
||||
|
||||
הציטוט הזה לא מלהיב אותי, ולא אמרתי שום דבר שדומה לו. התחייבתי לשילוב הבא (אני מצטער שאני חוזר *שוב*. באמת נראה לי שלא הובנתי. אני מבטיח שלא לחזור פעם נוספת, לפחות לא בפניך): בחינות הבגרות כשאני לקחתי אותן, וביניהן גם זו במתמטיקה, היו כה קלות, שאני סבור שהאדם הממוצע (קרי: לא סובל מבעיה נוירולוגית מיוחדת), אם יקדיש לכך זמן (ועד גיל ארבעים, עבור אדם שלא הולך לעבודה, אלא נשאר בבית עם הילדים, זה די והותר זמן), יצליח בהן בוודאי. אדם שלא הצליח, או שלא הקדיש את הזמן, או שהוא סובל מבעיה נוירולוגית, או שמנת המשכל שלו נמוכה במיוחד. רק לאפשרות האחרונה - מנת משכל נמוכה - קראתי "פתטי". אני יודע שזה לא נחמד, אבל אם לא נקרא לטפשות פתטית, לא נקרא לשום דבר פתטי. התבטאויות שלי מטומטמות לדעתך? אני לא פתטי, אני סובל ממנת משכל נמוכה וכישורים חברתיים ירודים. האישיות שלי דוחה, לא רק לדעתך, אלא לדעת כל אדם שאתה יכול לדמיין? אני לא פתטי, אני... אתה רואה לאן אני הולך. אז הדיעה המקורית, נדמה לי, לא הובנה. היא גם נוסחה בצורה בוטה, אפילו לטעמי שלי. אבל התוכן? ----- אפשרויות נדירות ומורכבות יותר, כמו טראומה של ממש ממתמטיקה, אני לא פוסל. פשוט לא רואה טעם להתעכב עליהן. אם הן אכן לא נדירות, זו בעיה נפרדת. |
|
||||
|
||||
והמסקנה הבלתי נמנעת: יש לך הערכת יתר עצבנית של היכולת השכלית של מי שיש לו מנת משכל שווה בדיוק לממוצע. נובע כנראה משהייה בסביבה עם מנת משכל ממוצעת גבוהה בהרבה מהממוצע האנושי הכללי. |
|
||||
|
||||
1) בתקופתי (לפני 15 שנה) הכרתי אנשים רבים שהתקשו בבחינה במתמטיקה, אפילו ב- 3 יחידות. אני לא חושב שהם היו פתטיים. אני לא חושב שמצבם השתפר בזמן שחלף מאז, או שהם צריכים להקדיש זמן דווקא לזה. 2) מנת משכל נמוכה וטפשות אינן מילים נרדפות. יתר על כן, גם "הטפשות היא פתטית" ו-"אדם טיפש הוא פתטי" זה לא אותו דבר. בכלל, פתטי היא מילה די חזקה. 3) תגובה 388971 דיברה על הורים שלא יכולים להכין את ילדיהם לבגרות במתמטיקה. ב-תגובה 389004 זה כבר היה "להתמודד עם האתגר המגוחך של כל בגרות שיש לנו בימינו, וזאת במתמטיקה ביניהן". לא אותו דבר. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה אותו דבר בפטתי יש לדעתי אלמנט של ביזוי עצמי מודע, מה הקשר לחוסר יכולת מתמטית? באופן כללי אני איישית לא מרגיש נוח בשימוש במילה פטתי היא אכן מילה בעיתית שאני מרגיש שלעתים רחוקות משומשת למטרות שמתארות מצב במדוייק או באותנטיות. |
|
||||
|
||||
''אני אישית לא מרגיש נוח בשימוש במילה פטתי'', וטוב שכך, כי המלה היא ''פתטי''... |
|
||||
|
||||
נו יופי, אז שיכלתי אותיות ולא שמתי לב לכך כשהסתכלתי על ההודעה. רלוונטיות לנושא ההודעה? |
|
||||
|
||||
ברוך הבא לאייל הקורא, כתב־עת לענייני ניטפוקים ואקטואליה. |
|
||||
|
||||
"בחינות הבגרות כשאני לקחתי אותן" לקחת אותן לאן? לבדיקה במשרד החינוך? מוזר שהן היו כה קלות, מדובר הרי בערימה די רצינית של דפים ומעטפות וכו'... |
|
||||
|
||||
גם אני שקלתי להעיר על כך, בסוף החלטתי שזו סתם קטנוניות. בכל אופן, אין לי ספק שבעוד 10-20 שנה כולם כבר יקחו בחינות, תמונות ומקלחות. |
|
||||
|
||||
לגבי תמונות, ייתכן שיירו אותן. |
|
||||
|
||||
אנגרית יפה שפה. |
|
||||
|
||||
יקירי, אדם שנשאר בבית עם הילדים, יש לו עבודה לפחות כמו למישהו שהולך לעבודה, מה גם, שאין לו איפה לנוח, כי הוא לא הולך לעבודה. (נא לא לספר לי על אנשים שעובדים קשה מאוד בכל מיני עבודות. הכל נכון, ואף על פי כן.) |
|
||||
|
||||
אני איתך בעניין הזה. |
|
||||
|
||||
אבל יש לו הרבה יותר סיכוי לסיפוק בעבודה. |
|
||||
|
||||
היינלין כותב את הציטוט הזה ברצינות, או בחצי סרקזם? |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, המשפט הנ''ל מופיע בספר בתוך רשימת ציטוטים של לאזארוס לונג, כלומר, ללא הקשר. |
|
||||
|
||||
טוב, הספר היחיד עם לאזארוס שקראתי היה ילדי מתושלח, אבל לא קיבלתי משם את הרושם שכל מילה שלו היא אמת צרופה. |
|
||||
|
||||
זה לא ענין של אמת (אולי התכוונת ברצינות?). השאלה היא האם זו דעתו של היינלין. אני נוטה לחשוב שכן. |
|
||||
|
||||
''אמת צרופה'' לדעתו של היינלין, כמובן. אני לא בטוח שעד כדי כך ברור מהספרים של היינלין מה דעתו. |
|
||||
|
||||
הכל נכון, אבל 90 דקות? מאיפה לקחת את זה? שעתיים מינימום. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |