|
||||
|
||||
כשם שבצד פרס נובל קיימת קרן וולף המעניקה פרסים מתחרים, כך שמועות עקשניות טוענות כי ברמאללה יסד חתן פרס נובל לשלום עראפת את קרן "חללי אל-אקצה" לפרס ההודנה. אבו עמאר, בדומה למארק טווין ("אין דבר קל מהפסקת עישון; הפסקתי לעשן מאות פעמים") מבין דבר או שתיים בהודנות ובהפסקות אש: רק בלבנון הפר יותר ממאה הפסקות אש, לעיתים בערבו של היום שבבוקרו נחתם ההסכם. הדבר עשוי לזרוע אור על התעלומה לאן נעלמו אותם 5 אנשי אל קאדה המבוקשים על ידי ארה"ב: אולי הוזמנו לרמאללה לקבלת הפרס הנכסף מידיו הרוטטות של אבי השראתו הרוחנית של בין לאדן. יתכן שהפוגעים שאבו השראה במידת מה מהקונספט ההנדסי של אולמי וורסי או גשר המכבייה ("מהנדסים" לא חסרים גם שם). אם אנשים בקרבנו היצהירו לאחרונה כי היגיעה כיום שעת כושר יוצאת מהכלל להדברות עם עראפת, מדוע שלא יושפעו מאיתנו? |
|
||||
|
||||
אה, נכון, ערפאת הפר את הפסקת האש. לא, חלילה, ישראל, כשחיסלה לפני יומיים-שלושה את רעאד אל-כרמי. בדרך-כלל אני לא נוטה להאשים את ישראל בהבאת פיגועים עליה, אבל הפעם הרצף הזה היה כל-כך ברור, כל-כך מטומטם, שפשוט לא נהיר לי מי האידיוט שאישר את הפעולה כנגד כרמי. |
|
||||
|
||||
מדובר ברוצח שהלך אל מותו בזמן שלדברי הפלשתינים היה אמור להימצא במעצר. מה יוצא לנו מלמסד חסינות לרוצחים מבוקשים כערובה לשקט תעשייתי של כמה ימים? אם לא היו רוצחים בתגובה למותו, היו רוצחים בתגובה להרס ברפיח וכו'. |
|
||||
|
||||
אתה זוכר מתי היה הפיגוע האחרון על מטרה אזרחית בגבולות ישראל? מזמן. פתאום זה בא, יומיים אחרי החיסול? לגמרי במקרה? זה פשוט ללכת להעיר אריות ישנים - "הרי אם הם לא היו טורפים אותי היום, הם היו טורפים אותי ביום אחר"... |
|
||||
|
||||
הפעולה היעילה ביותר של צה''ל באינתיפאדה הייתה בהריגת חמשת הילדים הפלסטינים ששיחקו במטען חבלה. זו הייתה אולי הפעולה היחידה שהיה בכוחה, אילו עשו אותה שוב ושוב, לעצור את הטרור. במקום זאת הקימו ועדת חקירה. גם בהירושימה היו עשרות אלפי ילדים, אבל הפצצתה הייתה הדרך היעילה ביותר לסיים את מלחמת העולם, ולחסוך חיים, לא רק של אמריקנים, אלא גם של יפנים. כל עוד שרון מסרב לנקוט בפעולות של הרג המוני של אוכלוסייה אזרחית (כפי שעשו האמריקנים באפגניסטן בהפצצותיהם) אין סיכוי לעצור את האינתיפדה. ההחלטה המטומטמת להרוג את ראאד כרמה הוכיחה ששרון מעוניין באלימות. זו החלטה שמזמינה נקמה. |
|
||||
|
||||
אז עלינו לעשות קולות של שטיח כדי שחלילה לא נעיר את האריות מרבצן? נו טוף, גם את זה ניסינו. אזרחינו הטבוחים באותה עת אמנם לא כונו אז "קורבנות הפרובוקציה הישראלית" אלא "קורבנות השלום" אך דומני שהשם הנשגב לא שינה הרבה עבור הנרצחים ומשפחותיהם. אז להפוך עצמנו בני ערובה לרצונו הטוב של "ארי" הטרור? ולהשתמש בהלקאה עצמית ובסמנטיקה נשגבת למכור לעצמנו את הלוקש הקטלני הזה? |
|
||||
|
||||
זוכר את כל הקונספט של "שבעה ימים של שקט"? זה לא יעבוד אם אנחנו נמשיך לתקוף כל הזמן. כמעט הגענו לשבעה ימים של שקט, ואז החלטנו לחסל פתאום איזה מישהו. בשביל מה זה היה טוב? היינו יכולים להתחיל ליישם את טנט ואולי לצאת סוף סוף מהבוץ הזה שאנחנו חיים בו. |
|
||||
|
||||
ראשית, אין לי ספק (סביר) שהפעולה בחדרה אכן היתה תגובה לחיסולו של אותו כרמי. שנית, אני מסופק אם ההחלטה על חיסולו היתה, כדבריך, פתאומית. אני משער שהאיש נמצא ברשימת אלה שכאשר ישנה הזדמנות, מחסלים אותם, בלי להתחשב בשבעה ימי שקט או בכל שיקול אחר מלבד שיקולים כבדי משקל באמת. שלישית, אני נוטה להאמין שאריאל שרון אינו עוצר את נשימתו בתקוה להגיע לשבעה נקיים ולהתחיל מו"מ מדיני בו יופעל עליו לחץ מצד האירופאים והאמריקנים. לדעתי הוא חושב שעוד לא הגיעה השעה לכך, הוא מקוה להגיע לאותו מעמד כאשר הרש"פ חלשה יותר, אולי ממש נואשת, כדי שיוכל להכתיב להם תנאים שאינם רחוקים מלהיות תנאי כניעה (42% מהשטח וכד'). ורביעית, עד שלא מסתמנת נסיגה מוחלטת של הרש"פ מהתביעה לזכות השיבה, אין סיכוי שישראל של 2002 תסכים לפרק אפילו התנחלות אחת, כך שמו"מ מדיני לא ממש יביא תועלת ממילא. להיפך, יש סיכוי גדול שהוא יגרום לישראל נזק מדיני, ובעקבותיו עלולה להתרחש הסלמה צבאית. |
|
||||
|
||||
מלחמת התשת אל-אקצא לא התחילה אתמול, והיא לא תסתיים מחר. ערפת בחר בדרך זו ברמה האסטרטגית, ולא ברמה הטקטית. אם ערפת היה משנה כיוון מבחינה *אסטרטגית* אז החיסול הזה לא היה אמור להפריע לו. החידוש של הלחימה הוא הוכחה לכך, שהפסקת האש (גם כן הפסקת אש, באנתיפאדה הקודמת זה היה נחשב מלחמה כוללת) הייתה *טקטית*. |
|
||||
|
||||
טנט, מיצ'ל פיצ'ל. . . אתה מאמין בכך ? אחרי שעברנו את מה שעברנו אתה עדיין מאמין שיש סיכוי קטן שבקטנים שדבר כזה יוציא אותנו מהבוץ ? אני כל כך תמה שאיני יכול להביע את תמיהתי במילים. |
|
||||
|
||||
תזכיר לי מה האופציה השניה שלנו? שי-כהניזם? כן, אני חושב שעדיין יש סיכוי כזה, ואני חושב שבכל עת אנחנו צריכים לשאוף אליו - גם אנחנו נאלצים לצעוד שני צעדים לאחור, פנינו עדיין צריכות להיות מופנות קדימה - אל השגת הפסקת אש ואולטימטיבית - שלום בר-קיימא. |
|
||||
|
||||
בודאי שעלינו לשאוף לשלום. זה מובן מאליו, אבל הטרטורים הבלתי פוסקים שחוזרים על כך בשנים האחרונות ממש לא רלוונטיים. המדינה מראשיתה הייתה במצב מלחמה עם שכנותיה, אבל לפחות עד מלחמת ששת הימים לא שמענו כל הזמן את הטרטור הבלתי רלוונטי הזה, וגם לא אמרו לנו ''שי כהניזם''. היה ברור שאין שלום משום שהאויב לא רוצה שלום. המצב עכשיו זהה. אין שלום כי האויב לא רוצה שלום, ושטיפת המוח הבלתי פוסקת הזאת, כפי שנוכחנו לאחרונה מביאה רק נזק. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כוחה של הפסקת אש או איתנותה של מגמת רצון שלום נמדדת בעמידותה. כאשר כל פיפס קטן שובר אותה, הדבר עשוי לעורר חשדון קליל שחיפשו עילה לשבור אותה. זאת במסגרת דו-פרצופיות בה בכוון העולם הנאור מופגן רצון שלום עז כאש, ובכוון מקדמי הסכסוך הפאן ערבים מופגנת מיליטנטיות עקבית ועמידה בפני קפריזות "ויתור" על אמונה במגמות היסטוריות. כך למשל, ירדן יכלה להסתמך על יציבות השלום הישראלי, כאשר איזה מטורף פגע משם בנערות בית ספר. הפוגע אמנם הועמד לדין ונשלח לכלא או לבית משוגעים ירדני (שאינו ממש בית הבראה). ישראל לא הפרה את השלום עם ירדן באיזו פעולת תגמול גדולה, שכן קיימת מגמת שלום יציבה בין הצדדים (בניגוד למשל לתחילת שנות ה-50). בנוסף, המחוסל אינו ממש טלית שכולה תכלת, אלא שבעברו שביל דמים. דומני שגם ארה"ב לא היתה מגלה במקרה כזה אנינות יתרה. בנוסף, למה למקם את תחילת נתיב הדמים בחיסול כרמי, על מנת להוכיח שהדברים החלו בפרובוקציה שלנו? האם שכחת שהצד השני הוא שהחל בעניין, ברצח לא צפוי שבוצע כלפי עמדת חיילנו ליד רפיח (אם כבר עוסקים בבוכלטריה כזאת)? |
|
||||
|
||||
פיפס קטן? כשצבא ישראל מטמין מטען כדי להתנקש בחייו של אדם, זה "פיפס" קטן? לכרמי לא היה כל חלק במתקפה על המוצב הישראלי. אם היה מדובר בניסיון ענישה רלוונטי, הייתי יכול להבין פחות או יותר. אבל ההתנקשות בכרמי לא הייתה יותר מאשר שחרור קיטור עבור הציבור הישראלי, וזו הייתה פעולה מטומטמת. ה"תגובה" למתקפה על המוצב הייתה הרס כמות מכובדה של בתים ברפיח. זה לא הספיק? היו צריכים גם להתנקש בבן-אדם (רוצח או לא, זה לא משנה)? עד היום לא אמרתי דברים כאלו, אבל אין ברירה יותר - שרון עושה כל שביכולתו כדי שלא יאלץ להגיע לשולחן הדיונים. |
|
||||
|
||||
שלא להזכיר שאותה "תגובה" הייתה: - פעולת נקמה ברברית שניתנה בכוונה תחילה בידיו של אותו גדוד שנפגע מההתקפה על מוצבו. - פשע מלחמה על פי אמנת ז'נבה. - חסרת כל קשר למבצעים ולנסיבות שהובילו למתקפה. - מימוש של תוכנית בת מספר חודשים של קצינים בכירים. (ע"פ עיתון הארץ) |
|
||||
|
||||
Let me understand: So, the relevant and proportional reaction for the Justice made with the bloody terrorist is a bloodshed exerted on 39 civilians?
|
|
||||
|
||||
אנא הראה את המקום בו טענתי כך, או התנצל. |
|
||||
|
||||
I urged for further clarification ("Let me understand)
You mentioned: A Barbarian act of revenge This may well imply "out of proportion", doesn't it? You wrote: Bearing no relevance for operations and circumstances preempting it this may well imply that the other's side reaction is relevant and reasonable, doesn't it? You exclaimed: A war crime. Does it mean that the murderous terrorist was not brought to Justice under the circumstances where he was released from prison, going around free Did I understand well that by this you accuse senior Zahal officers of war-crimes? Who are they. In fact Sir, I couldn't believe my eyes, and what was further reasonable to deduce from your claims, so I demanded further clarification. Maybe you did not in fact mean what was fairly apparent from your comment. I wanted to understand-- |
|
||||
|
||||
הכוונה הייתה לפעולת הריסת הבתים המאוכלסים בידי צה''ל ברפיח, על גבול ישראל-מצרים, בתגובה להתקפה על מוצב טרמית, לא לפיגוע בחדרה. |
|
||||
|
||||
רקע הכותרת הוא רצח נתעב של אזרחים, במסגרת פיגוע דמים ב-39 אנשים תמימים בארוע בת-מצווה, דבר שגונה בחריפות על ידי הגורמים הקובעים בקהילייה הבין לאומית. כיצד הריסת מבנים באיזור מפגעים וחסימת מנהרת הברחת נשק רלוונטית לכאן, והאם בהקשר הטבח האחרון באזרחים, הנושא הוא פשעי מלחמה של קציני צה"ל בכירים דווקא? את מי טבחו אלה? האם המסקנה מהטרור הרצחני כלפינו לאחרונה היא שאנו ברברים ופושעי מלחמה? האם הברחת נשק מאירן למטרות טרור אזרחי אינה מראה משהו על מהותו של פשע המלחמה והברבריות האמיתיים? |
|
||||
|
||||
על חוסר הבנה מתנצלים, לא תוקפים. המשפט המקורי של דובי היה: " ה"תגובה" למתקפה על המוצב הייתה הרס כמות מכובדה של בתים ברפיח" בתגובה, אני הוספתי: "שלא להזכיר שאותה "תגובה" הייתה:" שים לב שאפילו שמרתי את המרכאות הכפולות של דובי בתגובתי. מכאן (ומהטקסט עצמו) נובע שארבעת הדברים שפירטתי היו בקשר להרס הבתים ברפיח, ותו לא. |
|
||||
|
||||
אגב, הייתי רוצה דוגמה למדינה שנמצאת בעימות אלים, וגם מקיימת את אמנת ז'נבה, במתותא ממך. (כן, זה בין היתר טיעון בסגנון ''לא צריך להיות צדיק יותר מהאפיפיור,'' אבל אני מבקש תשובה רצינית) |
|
||||
|
||||
אני מודה שאין לי כרגע מידע רב על הפן הזה, אך מחיפושים מהירים ומחשבות זריזות עלתה בראשי הדוגמה של טיפולה של ספרד במחתרת הבסקית הטרוריסטית ( - Euskadi Ta Askatasuna ETA). המחתרת הבסקית נוהגת באופן קבוע להטמין פצצות במרכזים עירוניים, להתנקש בפוליטיקאים ספרדיים ולפגוע בכוחות צבאיים. ספרד אשררה את אמנת בית המשפט הבינלאומי ב-25 באוקטובר 2000. הנה קצת קישורים על העניין: הדף של אמנסטי אינטרנשיונל על ספרד: הדף של Human Rights Watch על ספרד: מידע מקיף ורב מאוד של מחלקת המדינה האמריקאית על מצב זכויות האדם בספרד, נכון ל-1998: כנ"ל ב - 1999: דיווח של הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם בהלסינקי המכיל פירוט סביר של הפרת זכויות אדם בספרד בשנת 2000: הסטטוס הנוכחי של ספרד בנוגע למספר הסכמים ואמנות העוסקים בזכויות אדם: עליי להסתייג מראש ולומר שלא למדתי את הנושא הזה לעומק, ואינני מבטיח כי דוגמה זו אכן תחזיק מים בבחינה מעמיקה יותר. אני מבטיח לחפש ולהביא עוד מידע על הנושא בקרוב. |
|
||||
|
||||
והאם כל העמידה בתנאי האמנה גורמת לכך שכוחות בינלאומיים יעזרו לחסל את ETA? או משהו בסגנון? |
|
||||
|
||||
ארגון טרור לא ניתן "לחסל". עם ארגון טרור ניתן להגיע לפשרה, או לגזול את מצע התמיכה העממית שלו, מה שמשתק את פעולותיו. לא ידוע לי אם ספרד או ה-ETA פנו בבקשת עזרה לכוחות בינלאומיים, ואינני רואה את הקשר לדיון. |
|
||||
|
||||
ארגון טרור לא ניתן לחסל. (ליתר דיוק, מדינה דמוקרטית לא מסוגלת לחסל ארגון טרור.) יופי, יש בנינו הסכמה. אבל ביחד עם זאת, עם ארגון טרור לא ניתן להגיע לפשרה (רצית לומר, הפסקת האלימות). למה? לא יודע. עובדה. (אם תמצא מקרה אחד בהסטוריה בו הגיעו עם ארגון טרור להפסקת האלימות, תעדכן אותי) |
|
||||
|
||||
מקסיקו והזאפאטיסטים, בריטניה וה-IRA (עדיין לא סופי, אבל לא רחוק מזה). |
|
||||
|
||||
בריטניה והIRA??? הצחקת אותי. כבר יותר מ30 שנה רק מאז שהפכו את השין-פין למפלגה פוליטית, ורק לפני ימים ספורים היה עוד פיגוע טרור. מקסיקו והזאפאטיסטים (EZLN)? גם שם לא רואים את הסוף, וזאת למרות שהמשטר במקסיקו זה עדיין לא שיא הליברליות: שוב, אם תמצא משהו, תעדכן אותי. |
|
||||
|
||||
לפי מיטב ידיעתי, הפיגוע האחרון באירלנד לא בוצע בידי ה-IRA, אלא בידי ארגונים קיצוניים ממנו, שסירבו לקבל את הסכם יום שישי הטוב, ומורכבים בחלקם מפורשי IRA, אך באמת שאינני משוכנע בכך. אין זה משנה את העובדה שהתהליך שם הוא יציב, והתמיכה העממית בו חזקה מאוד -> נטרול בסיס הכוח והמאגר האנושי של ארגוני הטרור. |
|
||||
|
||||
לפני חודשים מספר נתפסו אי שם ביערות מרכז אמריקה שלושה אנשי IRA, כשהם מעבירים קורס בלוחמת טרור מתקדמת לקבוצות מקומיות. אחד מהשלושה היה במשך חמש שנים השגריר של שין פיין בהבנה, קובה (קסטרו מכיר בשין פיין כממשלה הלגיטימית של צפון אירלנד). כידוע, שין פיין מציג עצמו כארגון פוליטי, ובתקופה שלפני זניחת דרך הטרור ע"י הIRA שין פיין טען שאין לו קשר לפעולות הטרור; כלומר היתה פה ההצגה הקבועה של ארגון מדיני שפועל בדרכים לגיטימיות, ולחוד, ממש לחוד, ארגון טרור. מיותר לציין מה זה מזכיר, נכון? |
|
||||
|
||||
נכון, תהליך הטרור שם יציב כבר יותר מ30 שנה. אתה נשמע כמו אזרח אנגלי (למשל) שקורא בעיתון כותרות על תהליך השלום עם הפלסטינים, "אוסלו א", "אוסלו ב". "אוסלו", וולאה נשמע טוב. נורווגים, הומנים, ליברלים, (גיזענות? לא עזוב...) ומגיע למסקנה שתהליך השלום במזרח התיכון יציב, ואוטוטו מגיע השלום. הפיגוע האחרון היה של התנזים - ממתנגדי השלום. ערפת בשום אופן לא קשור לזה, הוא רק לא מצליח לעצור את אנשי התנזים. האמת. הפיגוע האחרון באמת לא היה של הIRA, הוא היה של הRIRA. הR=REAL, ארגון כביכל חדש, שמכיל את אותם אנשים שהיו בIRA. ארגון זה הוקם במגמה לחדד את הקו המפריד בין הזרוע הצבאית ל"מדינית", וזאת מן הסתם, על מנת להגן על אנשי הזרוע המדינית. כל מה שאני מבקש הוא לשנות קצת את המנטרה השגוייה הזו. "שלום עושים עם אויבים" וכו'. הסכמי שלום, גוררים מלחמות עד אין קץ. זה הוכח אינספור פעמים במאה העשרים. הסכמי השלום של WWI הביאו את WWII. אחרי WWII לא נחתמו הסכמי שלום, וראה איזה פלא! אין יותר מלחמות בין אנגלים-לצרפתים-לגרמנים-לאיטלקים....גבולות פתוחים... ממש חלומות באספמיה... מדוע? |
|
||||
|
||||
בשבוע לפני חיסולו של כרמי, נרצחו ארבעה ישראלים בכרם שלום. הכתבות זמינות ב-ynet ובכל מקום אחר. אי אפשר להתעלם מהעובדות. |
|
||||
|
||||
דובי דיבר על פיגוע "בגבולות ישראל". וזה מחזיר אותנו גם לאותו נאום של עראפת, שבו הוא דיבר על הפסקת הפיגועים /בתחומי הקו הירוק/. ברור שעראפת מבחין בין פיגועים בתוך הקו הירוק, ובשטחים. וברור שאריאל שרון לא מקבל את ההבחנה הזאת. וברור שאצל שני הצדדים זה לא רק משקולים עקרוניים, אלא, ואולי בעיקר משקולים "פראקטיים" פנימיים. לכן המצב בלתי פתיר כרגע. |
|
||||
|
||||
גם אני דיברתי על פיגוע בגבולות ישראל. אולם אני נוטה להסכים עם הקביעה שלך, ומוסיף: ערפאת מבדיל בין פיגועים בתוך הקו הירוק לבין פיגועים בשטחים מכיוון שאת אלו בשטחים הוא פשוט לא יכול למנוע. נסיון לעצור את היורים בצירים ואת מניחי המטענים יכול להביא להתקוממות אדירה נגדו ולאיבוד שלטונו. נוח לו מאוד לרכז את עיקר "מאמציו" בסיכול פיגועים מחוץ לשטחים, וזאת בשל הויכוח הפנימי-פלסטינאי באשר למדיניות הזו. באשר לירי בשטחים אין כל מחלוקת, ולכן ערפאת לא מעז לנסות אפילו לעצור את המחבלים. |
|
||||
|
||||
כרם שלום הייתה בתוך ''גבולות ישראל'', איך שלא מסתכלים עליהם. |
|
||||
|
||||
חזרתי לארץ לפני כמה שבועות, לאחר חמש שנים בבריטניה, שבהן אכלתי מרורים מול ערוצי הTV ודפי העיתונות, מבחינת הסיקור העוין שלהם את ישראל. ולכן, מאז שחזרתי ועד לפני כשבוע, הרשיתי לעצמי ניתוק כמעט מוחלט מהחדשות (היה נפלא, מומלץ לכל מי שמרגיש שהגיע רפש עד נפש). ומכאן- אי התמצאותי בפרטי אותו פיגוע. דרך אגב, אותה בקורת לא הוגנת (בלשון המעטה) במדיה בחו"ל הזיזה אותי מהשמאל לאיפשהו במרכז, (אם מוכרחים לתת תוויות), ואני מכירה עוד ישראלים שעברו תהליך דומה. |
|
||||
|
||||
וגם ניצלו את הרגיעה היחסית לנסיון הברחת אמל"ח בקנה מידה מרשים. אם פניהם לשלום, למה דרושות להם קטיושות שמגמתן פגיעה במטרות אוכלוסיה אזרחית? מעמידים פני מופתעים, הם עצרו את ראשי אגף רכישת הנשק ברש"ף (אלו שקיבלו ברצון את הנשק שמסרנו להם "חופשי חופשי" במסגרת הסכם חוסלו - הופס, הסכם אוסלו) - ואולי אף ישלחום לבית סוהר מסוג שבוש כינהו "בית הסוהר עם הסורגים בחזית והדלת המסתובבת מאחור". לא נמאס כבר שעושים מאיתנו צחוק, שהופך לפעמים לתרועות צחוק אכזרי כאשר נטבחים אזרחים (ראה את תגובות הגיל בגדה אתמול). |
|
||||
|
||||
אותו אידיוט שאישר את ההשתלטות הפשיסטית על אונית סוחר בלב מים טריטוריאלים (karin A ) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהפיגוע במוצב "אפריקה" הוא שקטע את "הפסקת האש" שניסה ערפאת להכתיב: כלומר הפסקת החיסולים בתמורה להגבלת הפיגועים לשטחים. |
|
||||
|
||||
למרות שללא ספק שני פיגועי הרצח האחרונים בפסגת זאב ובבית לחם וכן הפיגוע בחדרה היו מעין נקמה על חיסולו של כרמי אני חושב שיש שגיאה בסיסית בגישתך. (אגב, האם לשיטתך חיסולו של "המהנדס" יחיא עייש בזמנו ע"י פרס, שבעקבותיו באו סדרה של פיגועים היה שגיאה ?) הגישה שלך מזכירה לי בדיחה ישנה (די מגעילה) על מדור בגיהנום שמתוכו לא נשמעים זעקות מעונים אלא "רק" קולות חרישיים: "אל תעשו גלים", ומסתבר שבתוכו נמצאים הרשעים עומדים בתוך מי ביוב צואתיים שגואים ועולים ומגיעים כמעט לפיהם, וברור שהם יגיעו לפה במוקדם או במאוחר. נניח שלא היינו מחסלים את "האסיר" (לדברי ערפאת). איך לדעתך היה נגמר סיפור הימים השקטים יחסית ? האם אתה באמת כה תמים לחשוב שלולא "עשינו גלים" היה השקט היחסי הזה נמשך לעד ? כפי שאתה יודע גם אני איני חסיד גדול של "פעולות ממוקדות", ואני מעדיף פעולות לא ממוקדות שמלוות בדברי הסבר מתאימים. אבל בכל זאת אני חושב שצריך לחשוב על ממוצע הפיגועים בשנים הקרובות, ולא לעשות חשבונאות קמעונית על מה שיקרה ביום החיסול. הגיוני לחשוב שהקטנת כוחם של הפלשתינים ע"י חיסול המנוולים הראשיים יקטין את הממוצע לטווח ארוך. |
|
||||
|
||||
אני בספק אם ראאד כרמי הוא אחד ה"מנוולים הראשיים". המנוולים הראשיים הם ראשי המנגנונים - גם ראשי הזרועות המדיניות של הארגונים השונים. אני בספק אם ניתן לחסל אותם בלי להביא את העולם כולו עלינו, ולכן אני מתנגד למהלך החיסולים, וחושב שהוא מביא יותר נזק מתועלת. על פניו, נראה לי שחיסול ה"מהנדס" היה מיותר, וגם הוא גרם יותר נזק מתועלת. אבל אני מודה שאינני בקיא בפרטים, ואינני יודע מה הייתה רמת אחריותו של המהנדס בתוך הארגון. אני מסתכל על שרון, שטוען שהוא רוצה כך וכך ימים שקטים, ואפילו הסכים לומר שאם יהיה מקרה זה או אחר במהלך אותם ימים, שיהיה בניגוד להוראותיו ומעשיו של ערפאת, הוא יהיה מוכן לא להחשיב אותו. ממעשיו של שרון, עולה כי הוא מנסה בכל כוחו למנוע את השגת אותם ימי שקט. במצב כזה, אין לי אלא לשאול למה אנחנו מחכים - מה יוצא לנו מהההמתנה המתארכת הזאת? אם פנינו אינם לשלום, הרי שפנינו למלחמה. מבחינת דעת הקהל בישראל, אין זמן טוב למתקפה כוללת על השטחים הפלסטיניים. מה לעזאזל שרון רוצה? |
|
||||
|
||||
אתה מתנגד לחיסולים, ובודאי אתה מתנגד לשתי דרכי המלחמה אלטרנטיביות שאני הצעתי: האחת פעולות גמול של פגיעה מסיבית באזרחים על כל פגיעה באזרחים שלנו, והשנייה כיבוש מחודש של כל שטחי ישע, והגעה לתנאי ההתחלה שכבר היינו בהם, של "כיבוש" אמיתי. (כזכור, בראשית האינתיפדה הזאת ניסיתי לאמץ את דרכו של קאטו הזקן ולהצמיד לכל תגובה שלי באייל את המשפט: "ואת שטחי יש"ע צריך לכבוש שוב, ולפרק את התושבים מנשקם". למרות שלא הצלחתי להתמיד במנהג הזה, לא שיניתי את דעתי, והיום בניגוד לאז אני חושב שיש לה לא מעט תומכים. שמענו את בוגי יעלון סגן הרמטכ"ל לא מוציא פעולה כזאת מגדר אפשרות, ואפילו אתה כותב: "אין זמן טוב מזה למתקפה כוללת על השטחים הפלסטיניים".) אבל זאת עובדה שאנו מותקפים, ובצורה מאד אכזרית וברוטלית. כל אדם, קבוצת אנשים, חיה, להקת חיות, כל מה שזז כאשר הוא מותקף הוא עושה משהו להגנתו, אלא אם כן השלים עם מר גורלו. מה אתה מציע ? לצייד את כל התושבים בשכפצים וקסדות בצד ערכות המגן ? אין ספק שהמצב שלנו היום הוא "על הפנים", תוצאה של "טיפשות אוסלו", ומסתבר שלהביאנו למצב כזה הרבה יותר קל מאשר להוציאנו ממנו. כל דרך שנבחר בה תהיה רעה, וכל מה שאנו יכולים לעשות הוא לבחור בפחות רעה שבהן. למרות החשד שלי ששרון לא יודע בעצמו מה עליו לעשות (לדעתי, היה צריך לפסול עצמו מלקחת את תפקיד ראש הממשלה בתקופה המורכבת הזאת, בגלל סיבות שבחלקן הגדול אין הוא אשם, שמראש כובלות את ידיו), לדעתי, יש לו בעיה אמיתית, ולכן באמת אין לו לפי שעה דרך ברורה וחדה ללכת בה. הוא חושב (בצדק), שבמצב דפוק כזה יש חשיבות לממשלת אחדות לאומית ולאחדות כוחות, ועצם ההתעקשות על ממשלה כזאת מביא לחוסר אפשרות לבחור דרך ברורה. העניין הזה של שבעה ימי שקט שאחריהם יתחיל איזה תהליך מדיני הוא כמובן קשקוש מטופש. איזה תהליך יתחיל, ולמה יוביל ? את ההצעה הנדיבה של ברק ביילין ובן עמי דחו הפלשתינים ופתחו במלחמת השחרור שלהם מיד אחרי ששמעוה. מה אפשר להציע להם עתה ? יש בהיאחזות בעניין ימי השקט והתהליך שבעקבותיהם איזו אופטימיות של טיפשים, כמו המחשבה שאפשר לשמור על "שקט יחסי" שאפשר לחיות אתו, אם נלך על קצות האצבעות, ולא נעשה גלים. הפלשתינים אינם מעונינים בשקט, והם היו שוברים אותו בין אם היינו מספקים להם סיבה ובין אם לא. תמיד עליך לזכור שהם פתחו במלחמה הזאת לא בעקבות איזה "חיסול ממוקד" (וגם לא "ביקור ממוקד"), אלא בעקבות הצעות נדיבות שהוצעו להם בקמפ דויד. |
|
||||
|
||||
אם תשאל אותי, במדרג המוסרי (והתועלתני) שלי, כיבוש מחודש של השטחים הוא צעד יותר מוצלח מאשר המשך מדיניות החיסולים. זאת, בתנאי שעם כיבוש השטחים והפלת משטרו של ערפאת, ישראל תפנה לאו"ם ותבקש בהם לטפל בשטחים. כוונתי לא למשלוח חיל מצב ש"יפקח" על הנעשה שם, אלא שיקימו מעין "ועדה קרואה" שתדאג לבניית דמוקרטיה (חוקתית?) באזור. אם גם זה לא יעזור, ועדיין ימשכו פיגועים נגד ישראל, אז כבר נעמוד בפני בעיה חדשה, וקלה יותר. |
|
||||
|
||||
מנגנון מתאם הפעולות בשטחים הוא הדואג לקיום שגרת חיים כלשהיא בשטחים, בהיעדר אכפתיות נדרשת מצד הרשות לרווחת נתיניה. מתי, מתי יעיפו מפה את ערפאת? |
|
||||
|
||||
אחרי תחרות צמודה, אני גאה להגיד שזו ההערה הכי תמוהה ששמעתי מפיך עד כה. איך מסייע משרד התיאום והקישור (שעליו אחראי מתאם הפעולות בשטחים. זהו אינו מנגנון, אלא תפקיד) לקיים את אותה "שגרת חיים"? רגע, עכשיו אני מבין. הוא מסייע בכך שהוא עוקר מטעים והורס בתים, שירותים אלמנטריים שאפילו אותם ערפאת המושחת אינו מסוגל לתת לנתיניו. נו, מתי יעיפו אותו מפה כבר? |
|
||||
|
||||
אני מציע שתתקשר למת''ק, ותשאל אותם אם פלוגת השופלים שלו היא שביצעה עקירת מטעים והריסת בתים ברחבי השטחים. סביר להניח שהתשובה שתקבל, אם בכלל, תהיה יותר מתמוהה. נורא נחמד להציג את כל רשויות המדינה ככוח כיבוש מונוליטי מול רשות נאורה וצודקת. בפועל צה''ל, השב''כ והמת''ק אינם מנהלים מדיניות אחידה בשטחים. בד''כ גישות השב''כ והמת''ק מנוגדות בתכלית, כפי שמתבקש מעצם טיבם - זה תפקידו סיכול בטווח הקצר, ואילו זה מכוון לשמור על איזושהיא שגרת חיים בטווח הארוך. |
|
||||
|
||||
אלף כל, אורו עיני לשמע הרעיון לפתרון ארוך טווח, ברמה העקרונית - דמוקרטיזציה. בית כל, ערפת מאוד מעוניין בכוח בינלאומי, בגלל שהרבה יותר קשה לו להלחם בצה''ל. כוח בינלאומי לא ילחם בארגוני הטרור, אלא יגן על ארגוני הטרור מפני צה''ל. המצב הזה כבר יהיה באמת העתק כמעט מושלם מבחינת השליטה וחופש הפעולה שהיה לערפת בלבנון. אולם, כמדומני, עניין הכוח הבינלאומי הוא לא הדבר העקרוני מבחינתך. מה שכן עקרוני הוא שצה''ל לא יכבוש לצורך כיבוש, אלא יכבוש במגמה לצאת מהשטחים במועד מאוחר יותר. עם זה אני מסכים בהחלט. |
|
||||
|
||||
מה לעזאזל שרון רוצה? מבלי להוסיף הרבה חדש, ובעיקר בשביל הפרוטוקול, אאזכר את תשובתו של ערן: דיון 356 יותר משנה עברה, והתיאוריה שלו עדיין מסבירה לא רע את צעדיו של שרון...1 בקצרה (ואולי תוך חריגות מפרטי ההסבר של ערן): שרון לא רוצה לחתום על הסכם עם ערפאת, כי הם אינם רואים עין בעין את המצב הרצוי לשני העמים. יש בקרב הפלשתינים אנשים שכן חושבים כמו שרון, ושרון יכול לקוות שבעתיד כלשהו הם יגיעו לשלטון שם. בינתיים הוא יכול בעיקר לנסות להחליש את ערפאת ואת מעמדו בקרב הפלשתינים, אבל לא בהכרח בתקווה להצלחה דרמטית. מצד שני, הוא לא רוצה להגיב בחריפות יתר, מחשש להתערבות בינלאומית. מכאן, שאולי דנידין צודק: נראה לי סביר ששרון היה מעוניין להתנקש בכרמי ולשבור את ימי השקט, כדי שלא יאלץ להכנס למו"מ עם ערפאת. אבל אני חולק על דנידין בעניין מטרתו ה"סופית" של שרון - לאו דווקא להחליש את הרשות עד שתגיע למו"מ בתנאי כניעה, אלא לטחון זמן ומים עד שיתחלף ערפאת. שאלה אחת שעדיין אני צריך להסביר, ולא ממש יכול: מדוע שרון לא פועל ישירות לחיסול ערפאת? אני יכול להעלות כל מיני השערות, אבל אין לי בינתיים משהו מבוסס. ערן? 1 ואגב, לא צריך להניח קטגורית שפוליטיקאים לא טועים כדי לקבל אותה. רוצו לחנויות! |
|
||||
|
||||
במאמר של ערן תוארה מציאות כפי שהייתה אז: עמותים בין זורקי אבנים לצה"ל מלווים בקטעי ירי בודדים בקבוקי תבערה וכדומה. כתוב שם גם שתומכי האיפוק מחכים לאיזה פיגוע המוני (עד אז עוד לא היה כזה), שיציג את ערפאת באור גרוע, ולא מפורט במאמר מה תהיה מהות ה "סוף" של התקופה שהפיגוע ההמוני הזה יגיע, כנראה משום שהכותב הניח אז (ויתקנני הוא או פרשנו, אם אני טועה), שכפי הנראה ה "סוף" הזה לא יגיע, אי אפשר יהיה להציג את ערפאת באור שלילי, והשיגרה המבורכת תימשך. . . זה היה לפני הדולפינריום, לפני סבארו, לפני קו 16 בחיפה, לפני. . . הגיע לא פיגוע המוני אחד שאמור להאיר את ערפאת באור שלילי אלא הרבה פיגועים נוראים. מה היא, אם כן, מהותה של סוף התקופה ? אפשר כבר להציג את ערפאת באור שלילי ? אתה טוען שיש שחושבים שערפאת הוא הבעיה, ואחרי סיום תקופתו יגיע איזה "סוף טוב" בדרך אחרת. אני מקווה שהחושבים כך הם מעטים. די לטעות. |
|
||||
|
||||
ערפאת הוא לא כל הבעייה אבל הוא חלק ממנה. ברור שכל עוד הוא חי לא יהיה פתרון. לא ברור מה יהיה אחריו- וכשמשהו לא ברור אז יש קצת יותר מקום לתקווה, לפחות תיאורטית, לא? |
|
||||
|
||||
ערפאת הוא חלק מהבעיה מבחינה זו שהוא מנהיג הפלשתינים. אם הוא לא יהיה יהיה להם מנהיג אחר שיהיה חלק ממנה. אני לא אומר שאי אפשר לשנות את המציאות, אבל זה לא ילך ע''י צפיה להתחלפות מנהיג כזה או אחר. |
|
||||
|
||||
ביקשת לתקן אותך מיד, אז הנה. לרגע לא טענתי שהשגרה היא מבורכת. אם אפשר לצטט את עצמי הרי שכך כתבתי: "ההשלכות המעשיות על חיי הפרט הן קשות. צפוי שמדי שבוע יהרגו אזרחים ישראלים מידי פלשתיניים ולהפך. זו השגרה שרמזתי אליה. שגרה כואבת, שתעלה בחיי אדם בטווח הקרוב, אך לא תוביל להפרדה כפויה בין הצדדים אלא לפתרון במשא ומתן ישיר שיצריך פשרות משני הצדדים. אלו ההחלטות הקשות שפוליטיקאים מתמודדים איתן. החלטות שנועדו להשיג מטרה מסוימת, אך יש להן מחיר, לעיתים אף בחיי אדם. [...]" טענתי היא שהאופציה השנייה (על שתי נגזרותיה, כאשר אתה ומר מאן יכולים להתווכח על מיקום קווי הגבול), בראיה ארוכת טווח (מדינה פלסטינית שלא בהסכם) עדיפה פחות. אגב, נראה לי ששני הצדדים פועלים בערך לפי קוי המתאר שהצבתי - ברק/שרון ניסוי להחליש את ערפאת ככל האפשר בעוד ערפאת מנסה בכל הזדמנות להביא כוח בינ"ל. |
|
||||
|
||||
אני באמת חושב שההערכה ההיא של ערן, שתומכי האיפוק מחכים שערפאת יבצע פיגוע המוני שיציג אותו באור שלילי, לא היתה נכונה (טוב, עכשיו זה לא חכמה...). כי לא ברור לי בדיוק על מה אפשר לשלם עם המטבע הזה של האור השלילי של ערפאת. אולי זה יכול לעזור לרכך את התגובה בעולם לפעולות חריפות יותר מצד ישראל (כלומר, יאפשר לישראל לבצע פעולות חזקות יותר מבלי שהדבר יוביל להכנסת כוח בינ"ל) - אבל מן הסתם, רק עד סף מסוים. דווקא נדמה לי שגם פיגועים המוניים יכולים לשרת את ערפאת, ישירות - הם יחזקו את הגורמים בעולם שרוצים להכניס לכאן כוח בינ"ל. אותם גורמים צריכים להצדיק זאת לדעת הקהל שלהם, ופיגועים המוניים נגד ישראל יכולים לשרת זאת לא פחות מהרג המוני של פלשתינאים ע"י ישראל. גם אם זה לא בדיוק כך, אני מתקשה לראות איך הפיגועים ההמוניים *פוגעים* במטרתו של ערפאת "לבנאם את הסכסוך". אז עד שערן יתקן אותי, אני חושב שמצד אחד, הוא קצת פספס במשפט שציטטת. מצד שני, זה לא פוגע בהנחות היסוד של מאמרו ולא במרבית מסקנותיו. |
|
||||
|
||||
אכן, פעולות ''קיצוניות'' (כדוגמת שימוש במטוסי קרב או כניסה ושהיה בשטחי הרשות) התבצעו ב''קלות מדינית'' כאשר הן נעשו בתגובה לפיגועים המוניים. בכל מקרה, אני חושב שאני מסכים אותך לגבי זה שכל צד (מצדי המתרס שהתוותי) יכול לנצל את הפיגועים לטובתו, ע''י התבטאויות מתאימות וההצעה שהעלתי אז לא בהכרח תואמת את המציאות, למרות שה''הכרזה'' על הפסקת אש מצד ערפאת הייתה בתגובה לפיגוע שכזה, כבר שכחתי איזה מהם. |
|
||||
|
||||
במאמר קשה למצוא משהו "ממשי" וברור שאפשר לקחת אותו ולהראות: הנה, המציאות בזמן שעבר הוכיחה שזה נכון. אני לקחתי את עניין הפיגועים הגדולים משום שניסיתי להיאחז בדבר "ממשי" שניתן לבחינה לאחר זמן. וגם עניין הפיגועים הגדולים, למרות שהסכמת שמצאתי משהו שלא התגשם, כתוב בצורה מאד לא ברורה. לא ברור בדיוק אם הכותב חושב שכן יהיו או שלא יהיו ומה בדיוק יקרה כשיהיו. כאשר מנסים לנתח רצונותיו ודרכו של מישהו כשרון שהדבר היחיד שאפשר לומר עליו הוא שהוא רוצה להיות ראש ממשלה, אבל לא יודע בעצמו מה הוא הולך לעשות עם זה, קשה להצביע על נקודה כזאת. אדרבה, נסה לקחת איזו נקודה אחרת שכתובה באופן מספיק ברור שאפשר להגיד באופן חד משמעי: הזמן שחלף הוכיח שהדברים התגשמו. |
|
||||
|
||||
מאז המאמר ההוא, גם ערן כבר לא טוען ליכולת טובה במיוחד לחזות את העתיד (ולא שבעלי הגישה "העממית" לפוליטיקה יכולים יותר; נדמה לי שאתה, למשל, תחזה שישראל תמשיך לא להגיב בתקיפות הראויה על הפיגועים, כי הפיל מסומם, אבל יכול להיות שהפיל יתעורר...). מה שכן הצעתי לקחת מהמאמר הוא הסבר לצעדי הפוליטיקאים. הנה, אתה אומר "כאשר מנסים לנתח רצונותיו ודרכו של מישהו כשרון שהדבר היחיד שאפשר לומר עליו הוא שהוא רוצה להיות ראש ממשלה, אבל לא יודע בעצמו מה הוא הולך לעשות עם זה..."; דובי אמר "מה לעזאזל רוצה שרון?" אנחנו מנסים כן להסביר במונחים קצת יותר קונקרטיים לנתח את רצונותיו ודרכו של שרון. |
|
||||
|
||||
יביא כמעט בודאות להתערבות בינלאומית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |