בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/01/02 11:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ביקשת לתקן אותך מיד, אז הנה. לרגע לא טענתי שהשגרה היא מבורכת. אם אפשר לצטט את עצמי הרי שכך כתבתי: "ההשלכות המעשיות על חיי הפרט הן קשות. צפוי שמדי שבוע יהרגו אזרחים ישראלים מידי פלשתיניים ולהפך. זו השגרה שרמזתי אליה. שגרה כואבת, שתעלה בחיי אדם בטווח הקרוב, אך לא תוביל להפרדה כפויה בין הצדדים אלא לפתרון במשא ומתן ישיר שיצריך פשרות משני הצדדים. אלו ההחלטות הקשות שפוליטיקאים מתמודדים איתן. החלטות שנועדו להשיג מטרה מסוימת, אך יש להן מחיר, לעיתים אף בחיי אדם. [...]" טענתי היא שהאופציה השנייה (על שתי נגזרותיה, כאשר אתה ומר מאן יכולים להתווכח על מיקום קווי הגבול), בראיה ארוכת טווח (מדינה פלסטינית שלא בהסכם) עדיפה פחות. אגב, נראה לי ששני הצדדים פועלים בערך לפי קוי המתאר שהצבתי - ברק/שרון ניסוי להחליש את ערפאת ככל האפשר בעוד ערפאת מנסה בכל הזדמנות להביא כוח בינ"ל. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |