|
ראשית, אין לי ספק (סביר) שהפעולה בחדרה אכן היתה תגובה לחיסולו של אותו כרמי.
שנית, אני מסופק אם ההחלטה על חיסולו היתה, כדבריך, פתאומית. אני משער שהאיש נמצא ברשימת אלה שכאשר ישנה הזדמנות, מחסלים אותם, בלי להתחשב בשבעה ימי שקט או בכל שיקול אחר מלבד שיקולים כבדי משקל באמת.
שלישית, אני נוטה להאמין שאריאל שרון אינו עוצר את נשימתו בתקוה להגיע לשבעה נקיים ולהתחיל מו"מ מדיני בו יופעל עליו לחץ מצד האירופאים והאמריקנים. לדעתי הוא חושב שעוד לא הגיעה השעה לכך, הוא מקוה להגיע לאותו מעמד כאשר הרש"פ חלשה יותר, אולי ממש נואשת, כדי שיוכל להכתיב להם תנאים שאינם רחוקים מלהיות תנאי כניעה (42% מהשטח וכד').
ורביעית, עד שלא מסתמנת נסיגה מוחלטת של הרש"פ מהתביעה לזכות השיבה, אין סיכוי שישראל של 2002 תסכים לפרק אפילו התנחלות אחת, כך שמו"מ מדיני לא ממש יביא תועלת ממילא. להיפך, יש סיכוי גדול שהוא יגרום לישראל נזק מדיני, ובעקבותיו עלולה להתרחש הסלמה צבאית.
|
|