מודל וויסקונסין בתחת שלי 3698
)קשה לענות או להגיב על מאמר מפוזר כל כך. בחייך, תימנע מכל כך הרבה נושאים במאמר אחד)

ועכשיו אחרי שפתחתי עוד חלון עם המאמר:

הגישה שלך לכלכלה/אבטלה מרגיזה אותי בצורה מביכה. אני לא מבין איך אפשר להיות כל כך קהים לצרות של אחר. אוקיי, נניח שיש 100 אלף מקבלי קצבאות שמקבלים אותן בלי הצדקה. נניח, ממש לא איכפת לי להניח דבר כזה בלי לבדוק. נשאלת השאלה האם אתה מכיר מישהו מסביבת מגוריך, עבודתך, לימודיך, משפחתך, מכריך שמקבל כאלה קיצבאות חינם? והאם
התשובה השלילית הזו אינה הודאה למעשה שאתה בכלל לא מכיר את האנשים האלה, איך הם חיים, באיזו רמה הם חיים, מדברים, מתקיימים, ומדוע הם הגיעו למצב כזה שהם מתבזים בקבלת קיצבאות חינם מהמדינה.

זו כמובן שאלה רטורית שהתשובה עליה היא - משום שאלו אנשים שהמדינה מעולם לא קידמה כמו שהיא קידמה את האוכלוסיות שמניתי לעיל ושאתה כן מכיר. מדובר באנשים מרמה חברתית נמוכה, שהמדינה במודע השאירה ברמתם הנמוכה, מכמה סיבות. יש מי שיגיד (אלכס ד' למשל) שזה בכוונה כדי לספק לבעלי ההון כוח אדם זול. אני לא פוסל את זה על הסף, למרות שזה
קונספירטיבי מדי. ויש מי שיגיד (אני) שהמדינה לא טיפחה את טעוני הטיפוח, כי המדינה - שלך, של האשכנזים, של העשירים, של בעלי ההון הפיננסי והקרקעי - מעולם לא התעניינה בהם, לא היה איכפת לה איך הם חיים, ודפקה להם את החיים בכך שיישבה אותם בחורים שכלב לא היה מוכן לגור בהם.

ומאחר וכך, הם לא פיתחו את חוש הצדק ההירואי שלך, ומתייחסים למדינה כגמולה ואם צריך לדפוק את המדינה כדי לשרוד, אז דופקים, ואם צריך לרמות את פקידת הסעד כדי להביא חלב לילדה בזמן שהאבא בכלא, אז
מרמים. אני יודע שהוואספים הישראלים יכולים להתקומם על "אכילת החינם הזו", אבל הם לא מתקוממים על כך שבתי-הסוהר מלאים ב-‏90 אחוז
מרוקאים, והם לא מתקוממים על כך ש-‏10 אחוז אבטלה במדינה זה לא האחוזים שבהרצליה אלא האחוזים שבדימונה, ירוחם וטיז אל נבי.

וזה רק לגבי מקבלי הקיצבאות. אבל אתה אומר דברים חמורים יותר בעיני. המדינה, אתה מציע, כמו בוויסקונסין, תשלול ממקבלי קצבאות את הזכות, וכך תיפתר בעיית האבטלה. אין לי ספק שאתה צודק. אם נחליט שקו העוני
עובר בין 2 ל-‏3 ש"ח הכנסה חודשית, גם בעיית העוני תיפטר בדרך הזו.

אבל מה שלא ייפתר בדרך הזו הוא בעיית הפשע, הסמים והזנות שיגיעו לפתח הבית שלך. אתה יודע למה קהיר מאוכלסת במליוני הומלסים? וערי ברזיל? וארגנטינה? בדיוק מהסיבה הזו, ששללו מהם את הקיצבאות שהיו משאירות אותם בחורים שלהם, וכדי לחיות מאפס הכנסה הם נאלצו לעבור לערים, לשדוד, לגנוב, לרצוח בשביל לחם, והם גרים כמו עכברושים, בחושות וחירבות, לאף אחד לא איכפת מהם, הם לא מופיעים בשום סטטיסטיקה כלכלית, כי הם לא קיימים בכלל. זה המודל של וויסקונסין,
שאגב, מיושם בהקטנה בהצלחה רבה בישראל כבר שנה או שנתיים. החמירו מאוד את הדרישות לקבלת קיצבאות אבטלה והבטחת הכנסה, ושללו מרבים את ההכנסה שהיתה להם לפני כן. ומה שקרה הוא שהאבטלה לא קטנה אלה גדלה, ומספר העניים גדל גם כן. ומי התעשר? הפישמנים. אם אתה בא-כוחם של הפישמנים, אז אתה צודק בגישה שלך. אין ספק שאם נדפוק את העניים
העשירים יתעשרו קצת יותר, ואולי אפילו תהיה צמיחה. וזה מה שהמדינה עושה היום. אבל אח"כ אל תתלונן שפרצו לך הביתה (אלי 3 פעמים), שגנבו לך את האוטו (לי פעם אחת), וששדדו אותך ברחוב (תודה לאל זה עוד לא קרה לי). כל אלה הם תוצאה של עוני. פושעים לא נולדים כאלה, אלא נהיים כאלה כתוצאה של עוני וקיפוח. אם זו כוונתך, מודל וויסקונסין הוא אחלה.

לכן, לדעתי, השאלה כלל אינה כלכלית. זה לא שאם ישללו קיצבאות הם ילכו לעבוד, אלא זה אם ישללו קצבאות הם יפסיקו לחיות בכבוד. השאלה היא מוסרית. אני מציע שתחשוב שהם פלסטינאים שוכני מערות, אולי אז המצפון שלך יתעורר לסבל שהם חווים ולחיים שהם חיים בתחתית החברה בלי סיכוי לקידום כלשהו.

רציתי לענות על עוד דברים, אבל הם מתגמדים מול הנושא הזה, ולכן אני אוותר לך הפעם. ;-)
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3705
(ככה אני, כותב מפוזר. תאשים את העורך. אה... טוב, לא חשוב. כאילו אתה לא זוכר שככה בדיוק כתבתי גם באולטינט.)

נתחיל בכך שאני כן מכיר מספר אנשים החיים על קצבאות, ולפחות חלקם, לדעתי, שלא בצדק. אבל לא נפרט מפאת צנעת הפרט וחשש לחיי. (:

אני מסכים שיש טיפול לקוי באנשים רבים, ושמגיע להם טיפול מוצלח יותר - אבל זה בדיוק כוחה של התוכנית. זו הסיבה שאני כל-כך שמחתי לקרוא עליה, ושהיא כל-כך הרבה יותר מוצלחת מהרעיונות שאני, בור קטן ועלוב שכמותי, העליתי.

אוקיי, זה המצב: יש היום הרבה אנשים שנמצאים בישובים מרוחקים עם חינוך שאינו מספיק להם להתקבל לעבודה טובה. במקום לעבוד, הם יושבים בבית ומקבלים קצבאות.
הנה המצב על פי התוכנית: אותם אנשים, כדי לקבל את הקצבה שלהם, יצטרכו לעבור השתלמויות ושיעורים, ואף לעבוד בעבודות יזומות או עבודות למען הקהילה. חלק מהעבודות הללו יכולות להיות עבודות תשתית - למשל, בניית רשת מסילות רכבת. כך, למעשה, במקום לקבל קצבה על כלום, הם יקבלו קצבה עבור העבודה שהם ביצעו, שתסייע להם עצמם להשיג עבודה מאוחר יותר, אם על ידי רכישת השכלה, ואם על ידי פיתוח אזור המגורים שלהם. מעשית, מבחינת ההוצאות הנוכחיות הנוכחיות של המדינה, מדובר בכוח עבודה בחינם, מה שיוזיל באופן משמעותי את ההוצאות המצופות מפרוייקטים שכאלו, ומן הסתם יקל על ביצועם.
חלק מהאנשים, מן הסתם, יעדיפו להפסיק לקבל קצבאות מהמדינה וללכת לעבודות בסקטור הפרטי, דבר שקודם לכן אולי נמנעו ממנו - ובכך גלום חסכון נוסף למדינה.

בסופו של דבר, איש לא נשאר רעב, וכולם מרוויחים. מקווה שהבהרתי ועכשיו הכל בסדר.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3706
שום דבר לא בסדר.

1. אתה יכול גם לעבוד בהנחת מסילת ברזל וגם להשתלם? לא. או זה או זה. מי שיעבוד בעבודות יזומות, לא יוכל להשתלם בכלום. כשייגמרו היוזמות, וזה יקרה שבוע אחרי הבחירות, הוא יחזור להיות מובטל.

2. מי אמר בכלל שהתופרות, פועלי קו הייצור, הסבלים, הנהגים והשאר מסוגלים בכלל להשתלמות? מה אתה חושב שתהפוך את פועלי פניציה למהנדסי תוכנה?

3. אתה מציע שבמקום לקבל קיצבה על כלום הם יעבדו עבור הקיצבה בבניית תשתית וכד'. אתה שם לב על מה אתה מדבר?! אתה מאשים אותם שהם לא עובדים בתשתית היום, במקום להאשים את הממשלה המחורבנת שלך בזה שהיא לא נותנת להם עבודה. הם מתים לעבוד בתשתית, הם ישמחו להפסיק לקבל דמי אבטלה ולחזור לעבודה, אבל אין עבודה, ולא הם אשמים במצב הזה אלא הממשלה. אל תיגע להם בקיצבאות עד שלא תפתור להם את בעיית המחסור במקומות עבודה. אם אתה לא מסוגל לפתור להם את המחסור, אז תשלים עם זה שהם יקבלו קיצבאות, וזה לא חסד אלא זכות.

4. מספר הרעבים עצום. גם אדם שאוכל לחם הוא רעב. במקום לאכול ביצים, גבינות, ירקות ובשר, הוא אוכל רק לחם. אני מכיר אנשים כאלה. יותר נכון היכרתי, אני לא מסתובב היום במקומות שהסתובבתי בעבר, אבל הכוויה השאירה צלקת, ומה שהיה בעבר נשאר גם היום.
"מגיע לי" מודל 2000 3711
תוך סיכון קל בקריאות גנאי כאלו ואחרות:

מה שאתה רוצה, מר מורמי, הוא להשאיר את המצב על כנו. המובטלים/זכאים/עניים יקבלו דמי אבטלה, ואת זמנם יעבירו בנעימים (או לא) בבטלה. מחוכם. אתה גם מנסה לשכנע אותי שמישהו כאן "נדפק" ושהמדינה "שמה אנשים בחורים". יקירי:
אני אשכנזי במוצאי. סבי וסבתי עלו לארץ אי אז בתקופת יבוש הביצות (בו השתתפו), והשתכנו לבסוף בקרית אתא. סבי עבד קשה בבית החרושת "אתא" (זוכר?), ולבסוף הגיע לידי ניהול החשמליה של המפעל. הורי היו חברי גרעין השומר הצעיר (קיבוץ הראל), וכשעזבו חזרו לקריית אתא, שם בילו שנה או שתיים במרתף שכור. שני אלה, שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם, עבדו קשה והגיעו, לבסוף, לידי הקמת חברה משלהם, ללא כל בסיס פיננסי שהוא. עבדך הנאמן, ללא כל חינוך מעבר ל-‏12 שנות לימוד כושלות משהו, מכהן כיום כמהנדס תכנה בכיר אי שם. האם אנחנו משפחה מיוחדת? האם יש בנו איזה קסם? לא. אנחנו סתם אנשים עובדים. *עובדים*. בחקלאות, בבניין, בחשמל, בפקידות, בניהול, בתכנות, בתידלוק, בהנדסת קול, בניקוי מכוניות, בבידור - כל אלה מקצועות שבני משפחתי עסקו בהם, וזאת ללא כל השכלה אקדמאית שהיא. ובמה טובה יותר ק. אתא המעטירה מ - נניח - שדרות?

אין "המדינה שמה בחורים". נגמר. שנות החמישים חלפו עברו ביעף, גם שבט אדר ניסן אייר. מי שרוצה לעבוד - מי ש*באמת* רוצה לעבוד, ימצא עבודה. ואם לא ימצא - מתפקידה של המדינה לעזור לו למצוא - ודאי שלא לתמוך בקיבועו במצבו הנוכחי. ואם לא נמצאה עבודה, נתן להעסיקו בעבודות תשתית, על מנת שלפחות חלק סכום הכסף הניתן לו "יוחזר" למדינה על מנת שתוכל לתמוך ב*עוד* כמוהו! ומה עוד, תכנית ויסקונסין מציעה גם *השתלמויות*! כלומר, יש כאן נסיון להוציא את המובטלים מן המעגל ולהעניק להם מקצוע כלשהוא. מי אמר שהם מסוגלים להשתלמות? אני אומר. כל אחד, אם אינו צמח או מוגבל מוחית, יכול להשתלם במשהו, בדרך כלל ביותר ממשהו אחד. אם היו מציעים לך, לפתע פתאום, 20,000 ש"ח נטו בחודש בעבור ניקוי שירותים, למשל, אני בטוח שהיית מצליח להשתלם בזה במהירות הבזק. הכל כאן הוא שאלה של רצון. ובבקשה, חסוך ממני את תמונות החמלה של הרעבים והנדכאים. אני חייב להגיד לך, בתור אדם שהגיע להיכן שהוא היום בעיקר בזכות עצמו, שזה ממש, אבל ממש, לא מעניין אותי.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3714
1. לאמא שלי יש קטע כזה - כל פעם שאני אוכל ארוחה בבית, ומתחיל לאכול, נגיד, את העוף, היא תשאל ישר למה אני לא אוכל את הסלט, ואם אני אתחיל לאכול את הסלט היא תשאל אותי אם העוף לא טעים. שזה בערך מה שאתה עושה עכשיו: כרגע הם לא עושים כלום, אז נותנים להם אופציה לעבור השתלמות או לעבוד - ואתה מתלונן שהם לא עושים את שניהם. זה אפילו לא ראוי לתשובה.
2. צודק. אשכנזי שכמוני, חשבתי שכולם אותו הדבר וכולם יכולים ללמוד מקצוע. צודק, צריך להיות מרוקאי כדי להבין שכל אלא שעובדים בטקסטיל זה לא בגלל שהם לא קיבלו השכלה ראויה, אלא בגלל שהם מטומטמים. תגיד, אגב, מה רצו מאורי אור? הרי הוא צדק, לא?
רגע, אז אם לא כולם יכולים ללמוד מקצוע, אז מה הייתה הבעיה שלך עם הסעיף הקודם? אלה שיכולים ללמוד ילמדו, ואלה שלא יניחו מסילות. הגיוני, לא?
3. יש הרבה מאוד אנשים כיום שאינם מוכנים לעבוד עבור משכורת מינימום. עדיף להם כבר לא לעשות כלום, לקבל את הקצבאות שאינן נמוכות בהרבה משכר המינימום, ולפעמים גם לעשות קצת כסף שחור ולדפוק את המדינה פעמיים. אל תספר לי על אנשים שמתים ללכת לעבוד, כי אני פגשתי לא מעט אנשים בחיי שאומרים שטוב להם להיות מובטלים רשמית, ולעבוד בלי לדווח. מעבר לכך - המדינה יכולה לכפות על הקבלנים שזוכים במכרזים לעבודות היזומות להעסיק את מי שהמדינה שולחת אליהם - כולל אנשים מבוגרים יותר, שבד"כ אין להם סיכוי למצוא עבודה בגלל גילם. האנשים הללו, אילו יציאו להם או לעבוד בשביל הכסף או להשאר בבית ולקבל קצבה - יעדיפו לקבל קצבה. אם האפשרות השניה לא תהיה קיימת - הם יעבדו. וקצבאות הן בהחלט חסד. מאוד חסד, אפילו. להיות מובטל זה לא כזה הישג אדיר שמגיע להם פרס על זה. אם להיות בוטה - הם צריכים להגיד תודה ולשתוק. תכף תציע שהם יעשו שביתת מובטלים להעלאת הקצבאות שלהם...

4. נכון, ואדם שאוכל ביצים, גבינות, ירקות ובשר לא אוכל קוויאר ולא יכול לאכול בטנדורי. אז יאללה, בוא נשלם לכל מובטל עשרת-אלפים שקל נקי בחודש, ובכך נפצה אותם על העוול הנורא שנגרם להם בגלל שהם פוטרו מעבודתם, ולא רצו למצוא לעצמם עבודה אחרת.
המדינה, כמדינת רווחה, צריכה לדאוג לתנאי חיים מינימליים, ולא יותר.
אדם שאינו מייצר דבר, אבל צורך כמו האדם הממוצע, מעלה את האינפלציה, ופוגע בכלל המשק. אדם שאינו עובד יאלץ להסתפק בהרבה פחות ממה שאדם עובד זוכה לו. זה לא חוק הג'ונגל, זה הגיון כלכלי פשוט וצודק. לא פלא שהקומוניזם היה כשלון.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3722
דובי, אתה מאשים אנשים מסוימים בכך שהם לא מוכנים לעבוד תמורת שכר מינימום. אתה בן עשרים-ומשהו, האם אתה עובד תמורת שכר מינימום?
מצב שבו ילד אומר לאנשים שיכלו להיות הוריו "תגידו תודה ותשתקו" הוא בדיוק מה שלא תקין בסדר הקיים. המצב התקין הוא שההורים אומרים לילד "תגיד תודה ותשתוק".

אני מקווה שאני לא בוטה מדי.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3723
דמגוגיה זולה, אלכס. זולה מאד.
השאלה בן כמה דובי, או בן כמה אותו מובטל פוטנציאלי בו מדובר, אינה כלל ממין העניין. גם השיוך כ-"הורים" הוא, איך לומר בעדינות, אידיוטי. דובי, כמוני ואולי כמוך, עובד למחיתו. אנשים שאינם עובדים כי "המדינה לא מצאה להם עבודה המממשת את הפוטנציאל הגלום בהם", ומקבלים כסף מהמדינה עבור כך, יכולים לשבת ולשתוק. לפחות זה. דובי לא אמר זאת, אך אני אומר. זה המצב *התקין*, ואין זה משנה אם העובד הצעיר הוא בן 15 והמובטל הקשיש בן 60.

ושלא תעז לספר לי על קיפוח ועל חוסר חינוך. חפש כמה תגובות למעלה וראה דעתי בעניין.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3739
שלום, ניר ודובי,
דמגוגיה זולה אכן - הצרכנים שלה לא יכולים לשלם יותר.
דובי כותב ש"לא מכבדים מבוגרים רק בגלל שהם מבוגרים". הוא צודק: מכבדים מבוגרים מפני שהם תרמו לחברה הרבה יותר מהצעירים. במקרה של פועל מבוגר, זה נכון כפליים. נכון, אין סיבה אמיתית לכבד מבוגרים - אחרי הכל, אנחנו בשנות העשרים שלנו הרבה יותר חזקים מהומלס זקן. אבל זה לא מצב תקין.
דוגמה לאי-הצדק שבאי-שוויון היא הכיבוש הציוני דה-פקטו בשטחים. אם מג"בניק במעבר-גבול יכול לבעוט באדם בגיל הכפול משלו, שבמקרה גם בנה את הבית שבו הוא גר, השיטה נכשלה.

המובטלים לא מקבלים את קצבאות-הקיום בתור נדבה, אלא בתוקף inalienable right. בדיוק כמו שזכות הקניין של פישמן מובטחת בידי בג"ץ וחוק יסוד, כך זכותו של כל אדם לקיום בכבוד (כן, שוב המילה הזאת) צריכה להיות מובטחת כזכות מקודשת.
דובי, אתה רוצה שהכלכלה כולה תרוויח. אם כן, למה אתה לא תומך בהריסת שיטת הרווחים? ברגע שכל אדם יהיה חופשי לעבוד וליהנות מעמל כפיו, ברגע שהאחים עופר לא יאכלו קאוויאר לארוחת בוקר, הכלכלה תרוויח בריבוע. דמיין לך, כמה נהיה יצרניים אם לכל מובטל תובטח עבודה טובה. יותר מכך: דמיין לך חברה, שבה אין בושה לעבוד בעבודת כפיים "שחורה".

הנה, אתה מטיח בי את צמד המילים "דיקטטורה של הפרולטריון". כן, אני כופר בדמוקרטיה קפיטליסטית. כאשר פקידי האוצר יודעים שמובטחת להם עבודה נוחה בהנהלת בנק או קונצרן ברגע שהם יפרשו, הם הופכים למשרתיהם של בעלי הממון. אני רוצה שפקידי האוצר ידעו, שמובטחת להם מלחמת הישרדות בשוק העבודה ברגע שהם יפרשו. אז נראה איך ישתנו דעותיהם.
מה שיש לנו עכשיו הוא לא דמוקרטיה, זוהי דיקטטורה של התעשיינים. לעומת זאת, מרקס הציע "דיקטטורה" של מעמד הפועלים כשלב מעבר. אתה תחליט מה טוב יותר.
(ומה כל-כך רע בחרדים? למה, בדמוקרטיה אין להם זכות להשפיע על מדיניות ציבורית? רק לפונדמנטליזם ליברלי מותר?)
אתה אומר שהזכות לבריאות ותזונה היא נגזרת של הזכות לחיים. האנשים שמקבצים נדבות בטוק-שואז כדי לעשות ניתוח מציל-חיים לא שמעו על הזכות הזאת בטלוויזיה. מה שאתה אומר הוא, שתזונה ובריאות הן זכויותיהן של העשירים.

אם נציגם של אותם 200 אלף הבלתי-מועסקים היה יושב במשרד האוצר ומתווה את מדיניות הממשלה, אותו ניאו-ליברליזם שאתה דוגל בו יחשף במלוא עירומו כאידיאולוגיה של המעמד השליט.
אתה מדבר על אי-התערבות של הממשלה במשק. האם אתה תומך בממשלה כשהיא מפרקת שביתות? האם אתה תומך בממשלה כשהיא מצעידה את הפועלים כבשר-תותחים ב"תוכנית וויסקונסין"? אם כן, אתה תומך בהתערבות ממשלתית רק כשהיא פועלת לטובת התעשיין. תחשוב על זה.

ניר, אתה מספר יפה על סביך החלוצים. אם תחליף את קרית-אתא בשיקאגו, אתה ממש תראה את ג'ון וויין החלוץ טובח באינדיאנים. החלום האמריקאי בהתגלמותו.
המציאות קצת שונה. בעוד החלום מבטיח ניידות סוציאלית לכל מי שרוצה - הסטטיסטיקה מראה שניידות סוציאלית יש בעיקר למטה. האם זה בגלל שהשחורים לא רוצים לעבוד, והלבנים כן? אתה סיימת 12 שנות לימוד. האם עמדת בפני הדילמה: עבודה בבניין או אבטלה? אז איך אתה יכול לדבר על "אם מישהו באמת רוצה לעבוד"? העובדה היא, שבתנאים של "שוויון הזדמנויות" לא צריך קשרים כשיש פרוטקציה. אפילו לא צריך פרוטקציה כשאתה יודע להקרין את ה- upper classיות האשכנזית המשובחת הזאת.

לסיום. דובי, אתה מפחיד אותי ב"הפרטת" הדיור הציבורי. גם אני לא בטוח שהרעיון כל-כך טוב. תבין: הפרטה היא מילה מעצבנת, כי היא מסתירה את העובדה שנכסים ציבוריים עוברים לידיים של בעלי-הון. חוק הדיור הציבורי, במקורו, נועד לחלק מחדש את העושר במדינה. אם הממשלה משרתת את בעלי הממון - כנראה שצריך להפקיע מידיה את ניהול חייהם של חסרי-הכל, ולתת להם את העצמאות לנהל את חייהם.
אני מאמין ש"הפרטת" הדיור תביא להקלה זמנית בלבד. כשלא יהיה מה לאכול, הדיירים ישמחו למכור את הדירות בחצי מחיר, ובסופו של דבר, אנחנו מקבלים "הפרטה" טיפוסית. אבל עדיין, זה עדיף על "הפרטה" כפי שאתה מתכוון אליה. אני נחרד מהרעיון שדיור ציבורי (או בתי-ספר, בתי-חולים או בתי-סוהר לצורך העניין) ינוהל בידי חברות צמאות-דם ורווחים.
ויסקונסין עכשיו... 3742
היות ודובי טיפל יפה בעניין הגיל, אנסה לסכם כמה נקודות אחרות:
1. סבי החלוצים, החלום. אולי לא שמת לב, אבל טרחתי להדגיש את היות התאור שלי *אמיתי* (הווה אומר - לא חלום), וכן דיברתי על שלושה דורות במשפחתי. סבי, הורי, ואני. כולנו דוגמאות חיות ונושמות לאותו "חלום" שלך. מה אנו למדים מכך? לבוא, להצהיר ולדמגג - אין קל מזה. לעומת זאת, להתייחס לנתונים כפי שנכתבו - אולי זו סגולה השמורה רק לאשכנזים מנייקים כדוגמתי?
2. סיימתי 12 שנות לימוד. לא בהצלחה יתרה. הציונים שלי בפירוש לא הספיקו לקבלה למוסד להשכלה גבוהה, ללא קשר למוצאי. והנה, הפלא ופלא, קיבלתי הצעת עבודה כמהנדס תכנה עוד בזמן שירותי הצבאי. הכיצד? אולי כי הקדשתי זמן ללימוד תכנות באופן עצמאי, וזאת עוד כשנתיים לפני שהיה לי מחשב בבית. כשאני אומר "מי שרוצה - עושה" - אני מתכוון קודם כל לעצמי. עוד מעט תספר לי שהצלחתי ללמוד מחשבים כי אני אשכנזי...
3. ה-Upper Classיות האשכנזית המשובחת הזאת - כבודו ודאי חי עשרים שנה אחורה. אני עובד בהי-טק ועובדים איתי אנשים מכל הגוונים והעדות - ולא בחברה אחת עסקינן. האם הם חריגים סטטיטית? האם אני מדמיין? במקום בו אני עובד אנשים מתקבלים לעבודה בגלל כישוריהם. החברה לא יכולה להרשות לעצמה אחרת - זה לא כלכלי. לבוסים ממש לא אכפת מוצאו של התכנת שמביא את הכסף, וטוב שכך.
4. דילמה - בניין או אבטלה? ובכן, אחי הצעיר - אשכנזי רם יחש כמוני - השתחרר מצה"ל. הברירות שעמדו בפניו היו נרחבות ומגוונות, ואכן, את רובן ניסה: תדלוק, שטיפת מכוניות, בודק בטחוני בנמל תעופה, ומן הסתם עוד כמה מקצועות חופשיים. גם חברי האשכנזים לכיתה נהנו מפרוטקציות שונות, ומצאו את עצמם במישרות רמות: החל במלצרות וכלה בהאכלת גמלים (סיפור אמיתי). למעשה, היחיד מחברי לכיתה שהחל לעבוד בהי-טק מיד היה אני, וזאת רק בגלל ש - מה לעשות - אני מוכשר להפליא. עוד מעט תטען לאפליה כנגד הלא מוכשרים...
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3754
לא יודע לגביך, אבל אני לא מכבד אנשים לא לפי הכוח שלהם ולא לפי הגיל שלהם. אני מכבד אנשים על-פי האינטלקט שלהם, היצירתיות שלהם, ההומור שלהם, הדעות שלהם, המוסר שלהם, ההצלחה שלהם - כל מיני פרמטרים. אני מודה שאני נוקט מידה של איפה ואיפה - לגבי מבוגרים אני מסתכל על מעשיהם בעבר, ולגבי צעירים אני מביט על הפוטנציאל הגלום בהם ומידת השאיפה שלהם להגשים אותו.
המג"בניק שבועט בפלסטינאי הוא לא בעיה של חוסר כבוד למבוגרים (למה, בילדים זה בסדר לבעוט?), אלא בעיה של חוסר בכבוד בסיסי לבני אדם, בלי קשר לגיל.

אוקיי, הגיע הזמן לקצת סדר בדברים. "זכות בלתי מעורערת" היא מושג ליברלי. הליברליזם הוא שמעניק לאנשים את זכויות האדם שלהם. הזכויות הללו כולן עד אחת מתייחסת לא לגבי "מה מגיע לי" אלא "מה אסור לעשות לי" - אסור לשלול מאנשים את הזכות לכבוד, למשל, על ידי השפלתו, הן ע"י הממשלה או ע"י מעסיקו. מתוקף קביעה זו יכולים להוציא צווי איסור פרסום על פרטי נאנסות, אסור לענות אסירים, אסור לכלוא אדם מעבר לתקופה מסויימת ללא אישור שופט, ועוד כהנה וכהנה. זכויותיו של אדם לא מחייבות את הממשל לעשות משהו למען אותו אדם - זכות התנועה, למשל, לא מחייבת את הממשל לדאוג לכולם לכלי רכב...
היוצאים מן הכלל היחידים בנושא זה הם הזכות לחינוך והזכות לבריאות, כאשר בשני המקרים הללו חובה על המדינה לספק שירותים בסיסיים שיאפשרו לאדם להתקיים (בריאות) ולהתקדם (חינוך). בשני המקרים, כמובן, יש מקום לתעשיית בריאות וחינוך פרטיים - שיספקו שירותים מעבר לבסיסיים תמורת תשלום. מי שרוצה ללמוד תנך כל היום, לומד במערכת חינוך חרדית. מי שרוצה ללמוד חלקאות ילמד בבי"ס חקלאי. מי שרוצה השכלה גבוהה - ילמד באוניברסיטה או במכללה. מי שרוצה את הרופאים הכי טובים עם שירות מחלקה ראשונה, ישלם לבית חולים פרטי.
אין "זכות לשיוויון"...
זו הסיבה שהזכות לכבוד אינה מחייבת אף אחד לתת קצבאות קיום. קצבאות הקיום, לכן, הן כן מתנה של המדינה. הן מתנה הוגנת וצודקת, אבל עדיין מתנה, ולמדינה יש כל זכות להתנות את המתנה הזו בשימוש נבון בזמנו הפנוי של המובטל, כמו עבודות יזומות או השתלמויות.

אני לא מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר "להרוס את שיטת הרווחים". האם אתה מדבר על משכורת אחידה לכולם? אם כן - למה לאדם להשקיע בעבודתו אם אין לו להיכן להתקדם? המדינה מעניינת את התחת שלי (התחת שלך כבר עסוק עם ויסקונסין, לפי הכותרת...), אני עובד בשביל עצמי ובשביל משפחתי וחברי, ובשביל המטרות שאני מעוניין לתרום להן. אני לא עובד בשביל טובת הכלל. אבל המדינה כן צריכה לחשוב על הכלכלה הכללית, ולכן היא צריכה לדאוג שהמובטלים לא יתבטלו.

פקידי האוצר מבינים היטב את ה"ג'ונגל" בחוץ, והם יודעים טוב מאוד שאם הם יהיו פקידי אוצר עלובים, הם לא יקבלו שום דבר בשום מקום. זה לא עניין של לשרת את האינטרסים של התעשיינים, זה עניין של לעשות החלטות כלכליות נכונות. אגב, מי אמר שפקידי אוצר צריכים אי פעם "לצאת החוצה"? העבודה שלהם משלמת וכדאית גם ככה.
(מה שרע בחרדים, זה שאין מקום לשיחה איתם בד"כ. לא קשור לדמוקרטיה. גם לחרדים וגם לקומוניסטים יש מקום בדמוקרטיה).

תוכנית ויסקונסין לא מדברת על "פועלים כבשר תותחים". מדובר בהתערבות של הממשלה במשק, נכון, אבל מדובר על הרע במיעוטו. אתה דורש התערבות בוטה בכלכלה בלי שום יתרון למשק. אני אומר - אם אנחנו כבר מתערבים ונותנים לאנשים דגים, בואו גם נלמד אותם לדוג כדי שיוכלו למכור אותם משוק וכך לכולנו יהיה דגים (כדי להכין מהם קוויאר, כמובן..).

אני לא רוצה שום הפרטה של הדיור הציבורי. מדובר פה בעוד התערבות שהיא אנטי-כלכלית אבל מאוד צודקת ונאה. הפרטת הדיור הציבורי (היינו - מכירתו לאנשים פרטיים) היא פגיעה במטרות מפעל הדיור הציבורי, בלי שיצא לאף אחד שום דבר מזה, מלבד אותו כבוד מטופש ומיותר.
מעודי לא טענתי שצריך להעביר את הדיור הציבורי לידי הון פרטי. זה יהיה מטופש. הון פרטי לא עוסק בפרוייקטים סוציאליסטיים.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3776
דובי, שוב חזרנו לעניין של כבוד.
אגב, אני רוצה לשאול אותך משהו על הערה קודמת שלך: אתה אומר שצריך לשלול קצבאות כדי להרחיב את התמיכה במובטלים (פרפראזה). האם באמת אין מספיק תקציב לתמיכה במובטלים? אפשר לקצץ בפטורים ממס הניתנים למעסיקים בתואנה של "הורדת עלות העבודה", במקום לקצץ אצל אלו שלא יכולים להתנגד.
אני, למשל, קיבלתי שוק כשראיתי שבנק הפועלים הרוויח מיליארד וחצי ש"ח בשנה האחרונה, ומחצית מהסכום הזה ילך לידיים פרטיות. הרי כמעט כל מה שהוא הרוויח זה מאנשים מסכנים שתקועים באוברדראפט או שיש להם משכנתה על צווארם. למה שאחרים עוד יהנו מזה? יש כסף, ומספיק. יותר מכך: אם אני לא טועה, צפוי למדינה השנה עודף תקציבי.

עכשיו, לגבי הכבוד. האם אפשר להכות פלסטיני שהוא עורך-דין, ולא עובד מלוכלך? אני לא בטוח. זכויות הן לא אותיות על נייר, הן נובעות יותר מכל דבר מהכח שיש לאדם, וכח בחברה שלנו נובע רק מהון. הפלסטינים הם חלק מכל האי-שוויון שיצרנו. כאשר נשרפו ארבעים עובדות במפעל בחברון, הודות למאכער פלסטיני, האם זה היה עניינם של "השמאלנים" בישראל? האם, כאשר מגורשי הר חברון הוחזרו למערותיהם, זה היה באמת נצחון? האם חיים במערות משקפים צדק?

בנוגע לכבוד למבוגרים. ניר לא מסכים, אבל מהנסיון הקצר שצברתי, רוב האנשים חייבים את המעמד הסוציואקונומי שלהם לנסיבות חייהם או פשוט למקריות (כמו שקרה במקרה הפרטי של ניר, שהוא באמת בלתי-סביר). אתה מדבר על אינטלקט, אבל מה זה אינטלקט מבחינתך? זה אומר שאדם פשוט דומה לך, ובעל תחומי עניין דומים. אם תבדוק איזה אנשים הם "בעלי אינטלקט", תראה שמדובר בעיקר באשכנזים אמידים.

---
בנוגע לליברליזם. הבולשביקים של תחילת המאה ראו את עצמם כממשיכיה של המסורת הליברלית הישנה. זכויות של "נעזוב אותך לנפשך", הן כאמור, מועילות בעיקר לבורגנות. אם אתה באמת מאמין בזכויותיהם של בני אדם - אתה צריך להלחם עליהן. כשרופאים במערכת הבריאות עושים שיקולים של רווח-הפסד, זה לא ממלא את הזכות הבסיסית לבריאות. זוהי אשליה-עצמית. כשמערכת החינוך שלנו בעיירות הפיתוח היא כושלת כמעט מכל בחינה שהיא, זה לא ממלא את הזכות הליברלית ל"נקודת התחלה שווה". תתעורר ותריח את הקפה: זכויותיהם של אנשים לא-אמידים מופרות מדי יום. אפילו הזכויות הליברליות המסורתיות יותר, של צדק ומשפט הוגן, מוגנות בעיקר כשמדובר בראשי ממשלה, ח"כים וגבירים מסוגו של אלי הורביץ.
הזכות לשוויון אולי לא קיימת בספרי הלימוד שלך. היא קיימת בספרי הלימוד שלי. אלו הם הבדלים בהשקפת עולם.

---
אתה שואל, מה משמעותה של הריסת שיטת הרווחים? לא, לא משכורת שווה לכולם. לכל הפחות, זה אומר שמדיניות ציבורית לא תוכפף יותר לאינטרסים של בעלי הון. כשמפעל נסגר - משלמים כסף לבעל המפעל. כשהבנקים נופלים - נותנים כסף לבעלי הבנקים. כשהאבטלה עולה - בועטים במובטלים. זה לא מתקבל על הדעת.
פקידי האוצר אולי חושבים שהם מנהלים מדיניות חיובית, אבל התוצאת שלה לא ממש חיוביות. (אותו הדבר בנוגע לבנק ישראל, שהכניס אותנו ביוזמתו הפרטית, ובניגוד למדיניות ממשלה, למיתון החמור בהיסטוריה). הם מנהלים מדיניות, שהיא חיובית עבור בעלי ההון, ומשום מה, האינטרסים של בעלי ההון מתאחדים אצלנו עם "האינטרס הציבורי".
העובדה היא, שברגע שפקידי האוצר הבכירים מסיימים קדנציה, הם "יוצאים החוצה". וכשהם יוצאים החוצה, הם עוברים למשרות אצל בעלי הון. זהו חוק טבע.
(בנוגע לדמוקרטיה: המדינה נשלטת בידי בעלי-הון. אתה חופשי לחשוב שזו דמוקרטיה. אני רק מאחל לך, שלא תגיע לשלב בחייך שבו תכיר במציאות.)

---
אתה אומר שאני דורש "התערבות בוטה שלא מועילה למשק". מאיפה הלהט הרלגיוזי הזה, דובי? באיזה בית-כנסת סיפרו לך שהתערבות הממשלה לא מועילה למשק? ההשוואה היחידה בין כלכלה מתוכננת לכלכלת שוק שאני מכיר, היא זו שהתרחשה ברוסיה. אותו הדבר עם סין, שהכלכלה שלה היא החזקה והיציבה בדרום-מזרח אסיה, וטובה מאוד גם בסטנדרטים עולמיים.
לפי מדדים מקובלים, הכלכלה המתוכננת בברה"מ של תחילת שנות השמונים הייתה במצב טוב לאין שיעור (ואפילו צמחה), בהשוואה לכלכלה היום. עובדה שאתה כנראה לא יודע, כשאתה מצהיר שהקומוניזם מת: מאז המעבר לשיטת שוק, הכלכלה הרוסית התכווצה במחצית. יותר מכך: תוחלת החיים של הרוסים ירדה לשפל חסר תקדים - הגבר הרוסי חי בממוצע כ- 55 שנה. תחשוב על זה לפני שאתה מדבר על "טובת הכלכלה" ו"למען כל החברה".
אתה מציע ללמד מובטלים לדוג - למה שלא נלמד את בעלי-ההון לשחות? כמו שמודאג אומר, תפוקת העבודה של משקיע/מנהל בכיר היא פרופרציונאלית הפוכה לשכר שהוא מקבל.

האם הון פרטי לא עוסק בפרוייקטים סוציאליים? דווקא כן. הנה, האליל של הסוציאל-דמוקרטיה, טוני בלייר, מפריט בתי-חולים, וזין על החולים. (בתי-החולים הממשלתיים שלנו ממילא פועלים כמו מוסדות פרטיים.)
אצל ביל קלינטון איש-המרכז יש מחנות ריכוז פרטיים, הנקראים בשם "מתקני תיקון בהפעלת יזמים". אצל אליל שלטון-החוק ג'וליאני, כל מערכת לשכות התעסוקה היא פרטית (ולכן, מובטלים עושים קורסי השתלמות ב"קריאה בכף היד").
משרד האוצר החביב שלנו מתכנן לעשות את כל זה, וגם יותר. אתה תופתע.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3786
אתה מפספס נקודת מפתח - אני לא אומר שאין כסף לתת למובטלים - אני אומר שהענקת קצבאות למגזר בלתי-יצרני באוכלוסיה מבלי לדרבן אותו לעבוד, פוגע בכלכלה. הענקת הקלות במס להקמת מפעלים אולי אינה מוצדקת, אבל היא בהחלט מועילה יותר מאשר קצבאות אבטלה ריקות מתוכן.
לא כמעט, ואפילו לא חצי. כ-‏29% מהכנסות הבנק באו מהציבור הרגיל, וחלק גדול מהכנסות אלו מגיע מעמלות, ולאו דווקא מריביות על אוברדרפט (אגב, אף אחד לא מכריח אותך להכנס לאוברדרפט. בכלל - במדינות אחרות לא קיים המושג הזה. אין לך כסף? קח הלוואה). שאר ההכנסות באות מבנקאות פרטית (לקוחות אמידים ועסקים בינוניים) ומעסקי הון. אגב, מליארד וחצי זה לא עד כדי כך הרבה לבנק גדול. תחשוב כמה כסף יש לביל גייטס לבדו...
השנה לא צפוי עודף תקציבי. הייתה עלייה מקרית בתזרים המזומנים ממסים. איש לא יודע אם זה ימשך בחודשים הקרובים. בכל מקרה - אין שום סיבה ללכת ולבזבז אותו. עודף תקציבי, להזכירך, יותר טוב מגרעון...

לא רק שאפשר, תאורטית, להכות פלסטינאי שהוא עורך-דין, אלא שמקרים כאלה כבר קרו והם ממשיכים לקרות כל הזמן. מג"בניקים בני 19, בדרך כלל, לא עוצרים לבקש מבן-אדם את כרטיס הביקור שלו לפני שהם תוקפים.
חיים במערות הם בחירתם של החיים בהן. בדיוק כמו שלחיות באוהלים זו בחירה של הבדואים, ומי שמשכן אותם בבתים פוגע בהם, לדעתם.

לא אתחיל לפרט לך כאן את רשימת חברי כדי שתאמין לי שיש לי די והותר חברים לא אשכנזים וגם לא אמידים, ולפעמים גם לא זה ולא זה. לפחות מבחינת הלא אשכנזים, מספיק שאציין את ידידי ושותפי להקמת האתר, טל כהן, שכבר רמז לעובדת היותו (gasp!) בלתי-אשכנזי.

-----

זה יפה מאוד שהבולשביקים ראו בעצמם ממשיכי דרכם של הליברלים, אבל הם לא. מה רע בבורגנות? אני חלק מהבורגנות. הבורגנות היא הבסיס עליו מתקיימת הדמוקרטיה. בלי מעמד בינוני רחב, לא יכול להתקיים משטר דמוקרטי אמיתי.

די, נמאס לי כבר. המושגים שלנו של זכויות היסוד פשוט מנוגדים. אתה חושב שלכל אדם מגיע הכל, ואני מאמין שלכל אדם מגיעה ההזדמנות להגיש לעצמו מה שהוא רוצה בלי שהוא יאלץ לתמוך בעל כורחו בכל נדכאי העולם. אני מאמין שהשיטה הנוכחית מעודדת אבטלה ואינה מסייעת לאיש, בעוד שרפורמה כמו תוכנית ויסקונסין תהיה צעד לכיוון עידוד תעסוקה וסיוע אמיתי למובטלים ולכלכלה בכלל. המדינה היא כלי, נכון, אבל היא לא בנק. לראות במדינה את המזור לכל צרותיהם של הבלתי-מוכשרים או העצלנים או אלו שזכו לחינוך לקוי מהוריהם, או אלו שסתם לאשפר עליהם מזלם, זו שטות שאינה יכולה לשרוד.

ומילה אחרונה - הכלכלה של רוסיה נפלה קורבן לדמוקרטיה דמיקולו שנפלה עליה מבלי שהעם הרוסי יהיה מוכן לכך, וזאת לאחר שרוסיה נשענה זמן רב על מדינות ברית המועצות עבור משאבים רבים וכוח רב. רוסיה מוכנה היום לדמוקרטיה כמו שהיא הייתה מוכנה ב-‏1917 למהפיכה מרקסיסטית (כלומר - בכלל לא). זה לא קשור לכלכלה, זה קשור לסוציולוגיה.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3727
לא הרבה מעל, אגב.
המצב התקין הוא שמי שמקבל מתנה מהמדינה, אין לו זכות לבוא בדרישות. הגיל שלי ממש לא רלוונטי לעניין. האם עוד חמישים שנה אני אוכל להגיד לאנשים להגיד תודה ולשתוק כמה שאני רוצה? מה ישתנה אז לעומת עכשיו? בסך הכל אני אהיה עוד יותר סנילי ממה שאני גם ככה...

כל הקטע של כבוד למבוגרים רק בגלל שהם מבוגרים אף פעם לא נראה לי. מזכיר לי קצת את חוק החסינות הפרלמנטרית. מי שקבע אותו, איך לומר, היו לו אינטרסים בעניין...

אני בהחלט מקווה לזכות לכבוד מאנשים בגלל מעשי ודברי, ולא בגלל שיצא לי להוולד לפניהם.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 105928
לך אתה ותעבוד בבניית מסילות ברזל!
(אני עבדתי פעם בחלוקת דואר.מי עוד מן המתדיינים בפורום זה עבד בעבודה מסוג זה?
מודל וויסקונסין בתחת שלי 105934
לפני הצבא עבדתי מספר חודשים בפס יצור במפעל מזון. נחשב?
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106013
לפני הצבא גם אני הייתי תקופה קצרצרה בדואר, ואח''כ במפעל אריזות בפ''ת.
פתיל עבודות דחק שולת!!!1 106015
כפי שכבר התוודתי פעם באייל, אני הקלדתי פעם את תוצאות ניסויי הקופקסון בעכברים עבור מחלקת מו"פ של טבע. כל 5 היה עכבר בריא, 3 משותק בחצי גופו התחתון, 2 משותק לחלוטין, 1 מת. אחרי עשרה ימים מן העכבר עכבר הזה אני יכול להעיד שקופקסון עובד יופי (לפחות על עכברי מעבדה חמודים).

אח"כ לא החזקתי יותר מארבעה ימים במחסן של טבע. שמונה שעות ביום היינו פותחים חפיסות של כדורים, זורקים את המרשם, מכניסים מרשם חדש בעברית, סוגרים יפה, מדביקים מדבקה ומסדרים בארגז. שמונה שעות של רדיו אמצע הדרך (כמדומני) עם שדרנים מפגרים בבוקר, דידי הררי בצהריים ואז הביתה.
דווקא התחלתי להתרגל לסיזיפיות הקיומית של הג'וב הזה, וסביר להניח שהייתי משלים את עשרת ימי עבודתי במקום אלמלא הנוסעות הקבועות בקו הרצליה-טבע גילו כוונה ברורה ומיידית לבצע בי שפטים לאור בקשתי הנשנית לרדת קרוב לבית. קרוב לבית שלי, זתומרת.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106058
אני מימנתי את שלוש השנים של התואר הראשון בעבודות אבטחה שונות ומשונות.
איבטחתי סניפים ומשלוחים של רשות הדואר, מתקנים וכלים של חברת החשמל, אוטובוסים ותחנות של "אגד", ארועים של עיריית ירושלים, אתרי בניה על ומעבר לקו הירוק וכן הייתי סייר לילה שקופץ לאזעקות של חנויות, מפעלים ובתים פרטיים. כדי להרוויח עוד קצת, יצא לי כמה פעמים לעבוד ברציפות מיום שישי ב6:30 ועד לחצות של מוצ"ש.
השכר היה בין מינימום לקצת יותר, התנאים היו מחורבנים (לבלות לבד לילה שלם ליד מכשיר מתיחת חוטי חשמל באמצע השומקום בנחל שורק) והיחס לא משהו.
אם מחר בבוקר אני אמצא את עצמי בלי עבודה ובלי כסף, אני אפתח את דפי זהב ואתחיל להתקשר לחברות האבטחה באזור מגורי. אומרים שהשכר שם עלה בשנתיים האחרונות.
אם כבר 106071
אם כבר זה הפך לדיון על עבודות מסריחות מעברנו המביך, לדעתי אני לוקחת את כולכם בסיבוב. משמרות לילה בחברת אבטחה, משמרות לילה באיתורית ז''ל, קיפול קרטונים במפעל, עונה-לטלפונים-בסנדוויצ'יה, מודל עירום לציירים, ליצנית, מלצרית, פרומושנאית של גלידה, בנק וסיגריות (נשימה ארוכה)
ובטוח שכחתי כמה.
את התואר הראשון מימנתי מעבודה כמרכזת בצופים.
את התואר השני מעבודה באוניברסיטה במשרד הרישום.
את התואר השלישי - טוב, עכשיו אני כבר גדולה, אז יש לי עבודה אמיתית.

נראה מי יבוא עם רפרטואר יותר דוחה.
אם כבר, אז כבר 106072
ילדים עם צרכים מיוחדים. זה לא רפרטואר דוחה בכלל, אבל זה לא קל.
הממ... 106198
ממתי עבודה בחינוך היא עבודה מסריחה מעברך המביך?

____
העלמה עפרונית, מרכזת הדרכה בצופים.
קורה.
הממ... 106244
שתי העבודות האחרונות ברשימה לא שייכות ל"עבר המביך" - הן באו כתגובה לאיזי, שציין איך הוא מימן את התואר שלו. העבודה בצופים היתה בהחלט חוויה שלא הייתי מוותרת עליה.

________
נגה, מרכזת בצופים בעברה.
יש תמונות? 106208
אם כבר 106225
ליצנית? איך מגיעים לזה?
מה זאת אומרת? נולדים ככה! 106245
על עבודות גרועות 106319
העבודה הכי רעה שקלייב עבד אי פעם היתה אצל ג'יין מאנספילד... בדיון 676, לגלול עד לתמונה של פצצת הקולנוע.

מייקל פאלין היה גר בשקית חומה בתוך מיכל שופכין, קם השכם בבוקר ועובד 14 שעות בתחנת הקמח ובבית אבא היה משכיב אותו לישון בחבטות חגורה.

לעומתו, גראהם צ'פמן היה קם בשלוש לפנות בוקר, מנקה את האגם בו ישן, אוכל מעט חצץ חם, הולך לעבוד כל היום בטחנת הקמח בשכר שני אגורות לחודש, ואם היה התמזל לו מזלו, אבא היה מכה אותו על הראש עם בקבוק שבור.

על עבודות גרועות 106321
וזה כמובן כלום לעומת יום העבודה בן 29 השעות של אריק איידל, שהחל באכילת גוש רעל, ושבסופו אביו היה הורג אותו ואת אחיו ושר "הללויה" על קיברם...
על עבודות גרועות 106339
והיום, כשאתה מספר את זה לצעירים, הם לא מאמינים לך...
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106246
3 שנים כמאבטחת בחברת החשמל. יותר מזה אני לא חושפת עבודות מביכות (בניגוד לנגה אני עדיין לא גדולה ועדיין אין לי עבודה אמיתית).
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106247
הכי כדאי להיות גדולה, להיות גדולה, להיות גדולה
(חורצת לשון) 106248
אני אפילו לא אתחיל את הדיון הזה איתך...

(יש לך עבודה בשבילי?)
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106250
עבודה כמאבטח בחברת חשמל היתה מהיותר נוחות, נעימות ומכובדות שברזומה שלי. פרט לעובדה המצערת שהייתי חייב להשאר ער במשך כל המשמרת, היו לי את כל התנאים: חדר מואר, ממוזג/מחומם (בהתאם לעונה), מטבחון, שולחן כתיבה, הסעות מ/אל הבית ושלוש עד חמש משמרות בשבוע לשבת ללמוד, להכין תרגילים וכו'.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106279
בחברת חשמל יש שלושה מעמדות של עובדי בטחון.
1. בנים של עובדים - שכר סטודנט, תנאים סוציאלים, סביבת עבודה הולמת.
2. מאבטחים - עובדי חברת שמירה, בוגרי קורס פיקודי וקורס אבטחה, תנאי עבודה טובים, אין קביעות, אין תנאים סוציאלים.
3. שומרים - עובדי חברת שמירה, מסוגלים להוציא רשיון נשק ולעבור בשלום מטווח פעם בשלושה חודשים, תנאים הכי גרועים שיש, אין קביעות אין תנאים סוציאלים.

אני בד"כ הייתי שייך ל2.
לפי התאור שלך אתה היית שייך ל1.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106280
גם אני 1. מתוך שישה בני עובדים שהועסקו במחוז, היינו שלוש בנות. היחידות בארץ.
מודל וויסקונסין 106285
האפליה בין בני עובדים לעובדי אבטחה אחרים היא מדיניות מוצהרת ??
מודל וויסקונסין 106286
כן.
בני העובדים הם עובדי חברת החשמל בעוד שהמאבטחים האחרים הם עובדי קבלן, קרי - עובדי חברת השמירה. הם יכולים לעבוד למעשה בכל מתקן אותו מאבטחת החברה.
מודל וויסקונסין 106287
בני עובדים מקבלים את המשכורת מחברת החשמל ויש בינם ובין חברת החשמל יחסי עובד-מעביד.
שאר עובדי האבטחה הם עובדי חברת אבטחה (חברת כוח אדם לצורך העניין) ואין בינם ובין חברת החשמל כלום. חברת החשמל יכולה להודיע לחברת האבטחה, שאין היא מעוניינת באדם מסוים והיא מסרבת לאפשר לו את הכניסה למתקניה. לעובד אין שום יכולת לערער על ההחלטה, ששקולה למעשה לפיטורים, אבל זה לא פיטורים אלא אם כן חברת האבטחה מסרבת לתת לו מקום עבודה אחר באותם תנאים, וגם אז, הפיצויים הם על חשבון חברת האבטחה.
בד''כ כל שנתיים מוציאים את אבטחת המתקנים למכרז, כך שתוחלת החיים של העובדים במתקנים תלויה ברצון הטוב של הזוכה במכרז לגייס אותם, תוך ויתור מצידם על הוותק אותו צברו בחברה הקודמת.
הזכרתם לי 106292
ידעתי ששכחתי כמה. אז הנה אחד שנזכרתי בו בעקבות הדיון על בנים-של: בעוד ההורים שלי הלא-יוצלחים לא הצליחו לסדר לי עבודה בחיים, היתה לי חברה בתיכון שהוריה עבדו באוניברסיטה הפתוחה. וכך עבדתי בתור משגיחת בחינות באוניברסיטה הפתוחה, תודות לאותה חברה.
אז הנה, עוד אחד.
הזכרתם לי 106324
לא יפה.
גם חברת החשמל וגם האוניברסיטה הפתוחה רחוקים מלהיות מפעלים פרטיים. לא ברור לי למה מה שנחשב פלילי בכל מקום נורמלי, נעשה כאן לעין השמש ועוד חושבים שזה בסדר.
הזכרתם לי 106327
מסכימה אלף הסכמות. זה אחד הדברים שתמיד שיגעו אותי, באזרחות כמו גם בצבא (בעיקר בצבא).
ואם כבר בפלילים עסקינן, מה עם "יש לי חבר בעירייה שיבטל לך את הדו"ח"?
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106355
עבודה בפס ייצור של חברה למוצרי קרטון (יצירת קלסרים, מעמדים לכלי כתיבה וכאלה) + עבודה על מכונת השרינק שעוטף את המוצרים הגמורים: 8 שעות של עבודה בעמידה, מול מכונה חמה, שבקיץ זה היה סיוט.
אגב, הייתי הפועלת היהודיה היחידה במפעל- כל השאר היו ערבים.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106195
הייתי חצרן בבית אבות ובפנימיה לפני הצבא טכנאי שירות בטלויזיה בכבלים. כשהתחלתי ללמוד עבדתי כלבורנט במעבדה לפיזיקה בבית ספר תיכון לילדים שחושבים שהם חכמים.

העבודה הכי גרועה שלי הייתה מוקדן שירות בחברה בשם TVTEL שהחזיקה איזו רשת שאיפשרה שירותים כאילו אינטרנטיים לאנשים שלא יודעים מה זה מחשב, על חלונות 95 ברוחב פס אפסי ובמחיר מופקע בעליל.

אחרי זה התחלתי לעבוד בעבודות מקצועיות יותר בחברות הי-טק (כושלות ברובן) ואני ממשיך במסורת עד היום הזה.
צועק הצילו? 106269
אני פעם קיבלתי 66 ש"ח לשעה‏1 כדי לגלוש באייל, ולכתוב בו הודעות (מצוינות).
בעצם אני עדיין עובד בזה. איזה כיף לי.

1במקסימום, כ300 אחוז. ברוב הלילות זה יוצא רק 44.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 106375
מאפיית דוידוביץ', הלילות שבין חמישי לשישי, קליעת חלות. והייתי אז קיבוצניק, ובכיתה י''א, ושאר בני הכיתה שלי מהקיבוץ עבדו איתי. עזבו, סיפור מוזר וספק אם לעניין.
עבודות, הא? 106380
לא יודעת אם הם מביכות במיוחד, אבל הרשימה שלי כוללת:
-תרגול ילד עם בעיות מוטוריות.(גיל 13)
-שיעורים פרטיים לילד בן שמונה.(14)
-המון המון בייביסיטר (12 והלאה)
-ציור על חולצות
והיום? מורה מחליפה בגנים ובבית ספר יסודי.

ואם מדברים על עבודות ללא פרנסה, והבית ספר שלי סיפק הרבה כאלה, אז הרשימה כוללת: לולנות, ציור על קירות, עבודה בעיתון, עבודה ברדיו, מזכירות ועוד היד נטויה...

________
העלמה עפרונית, לא בהכרח מכירה את הקשר בין עבודה לבין פרנסה.
עבודות, הא? 106404
עבודה ללא פרנסה: להיות בבריכה אחת עם ילדים שנהנים להטביע אותך, או להרים אותך (כן, כן, הם יכולים) ולזרוק ב"ספלאש!" אדיר עוד לפני שהספקת להתאושש מזה שהטביעו אותך.
עבודות, הא? 106426
רק אני בורגני פרוטקציונר:

(16) מוכר בגלידריה
(17) קלדן בבנק דיסקונט
(21) כתב מדעי במכון ויצמן
(22 ואילך) עוזר מערכת בפיננשל טיימס

עבודות בלי שכר: (20 ואילך) עורך ראשי באיזה אתר אינטרנט איזוטרי לגיקים ישראלים.
חתיכת בורגני כפוי טובה... 106444
בלי שכר?! מה אנחנו‏1, עיזים? אנחנו השכר שלך, אנד ד'טס היי אס יו קן גט, מיי בוי.

1"אנחנו": קוראי אתר האינטרנט האיזוטרי לגיקים ישראלים.
חתיכת בורגני כפוי טובה... 106462
אתם לא שכר. אתם עונש.
ספר לנו על החטא 106482
''השתלמויות'' ויסקונסין 436185
1.חלק מתוכנית ויסקונסין - זה ההדרכות/"השתלמויות" .
2.ההדרכות המוצעות הן:
א) מחשבים - שהיום לא מספיק לדעת מחשבים,אלא מחפשים ניסיון
של אנשים שעבוד כמה שנים טובות לפני במקום מסויים .
ב) אנגלית - גם כאן מצפים במקומות-עבדה מסויימים לידיעת
האנגלית על בוריה .
ג) חשבון - בין אם חיבור/חיסור/כפל/חילוק ונעלמים .
3.העצוב בכל-התוכנית שגם אדם שלמד ברמה של הנדסאים (המתמטיקה,
האנגלית והמחשבים ברמה הרבה יותר גבוהה מהרמה הבסיסית
המועברת בהדרכות/הרצאות/"השתלמויות") אינו מקבל פטור גם אם
ממציא תעודות על הלימודים - שכן,מבחינת תוכנית ויסקונסין
כולם בורים ועם-הארץ .
4.הגם שחברת AGENS "שברה את הראש" איזה קורסים לא המצאנו
שצריך להמציא - וכך הומצאו להם קורסים כדוגמת:
א) עברית - גם לאנשים שנולדו בארץ ולא רק לעולים !!!
ב) איפור - כל מיני קרמים ובשמים למריחה והתזה .
ג) התנהגות בראיון-עבודה .
5.אפרופו,התנהגות בראיון עבודה - אדם יכול לבוא בחליפת חתן
ועם בושם שעולה כמה מאות שקלים - וגם אז,אף אחד לא נותן לו
תעודת-אחריות שיקבל העבודה - שהרי המעסיק ימשיך לשאול בכל
ראיון ואת כל אחד/ת:
א) ניסיון - יש/אין ??? ואם אין - יוצא שבקשת תקופת-ניסיון
נתספת אצל המעסיק כמו אדם שורר שבא לבקש נדבות (כך לפחות
היה מעסיק אחד שאמר לי בתגובה:"אתה רוצה ניסיון,אין שום
בעיה - אבל בחינם") !!!
ב) גיל - מבחינת המעסיקים גיל 30 ומעלה נחשב כבר "זקן" !!!
(פעם אחת שאלתי איזה מעסיק שענה לי כך - מה זה מבחינתך
צעיר ??? אדם שהרגע השתחרר מצה"ל או מקסימום למחרת ואח"כ
הוא נחשב "זקן" - מיותר-לציין,שהמעסיק לא החזיר תשובה)!!
6.בברכה .
''השתלמויות'' ויסקונסין 436203
מעסיק שמצפה לקבל עובד שהרגע השתחרר מ(שרות חובה ב)צה"ל, וכבר יש לו 10 שנות נסיון מקצועי, הוא מעסיק שרצוי לברוח ממנו כמו מאש.
''השתלמויות'' ויסקונסין 438829
נדמה לי שהוא קצת הגזים, אבל קשה למצוא עבודה בארץ אחרי גיל 45-50. מהגיל הזה, אף שיש לך נסיון עשיר ונותרו לך עוד לא מעט שנים עד לפנסיה, אתה נחשב "זקן".
לפום צערא אגרא 106524
הפרי תלוי בכמות המאמץ וההשקעה.

בטרגדיות היווניות, לפעמים החטא הוא העונש.
לפום צערא אגרא 106591
"בטרגדיות היווניות, לפעמים החטא הוא העונש".
אפשר לקבל בבקשה דוגמא?
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3720
אהלן שמעון, אהלן דובי.
דווקא לא - אני לא חושב שיש קונספירציה נגד המובטלים על דורותיהם. כוח עבודה זול יש תמיד, ואין צורך לטפח אותו :-(
חוץ מזה, אני מסכים אתך לחלוטין. ישנן שתי גישות שונות לאבטלה: אחת, הרואה את האבטלה כאסון, ומבטיחה לתעשיינים להגדיל את אחוז המועסקים. השניה, הרואה את האבטלה כאסון, ומבטיחה למובטלים שכבודם יוחזר. (יש גם השקפה שלישית, זו הניאו-ליברלית, האומרת שהתעשיינים ידעו לטפל בתופעה גם בלי התערבות הממשלה).
זו דוגמה קלאסית של הוויה הקובעת את התודעה. דובי רוצה להוריד את האבטלה כדי שהתעשיינים ירוויחו. זכותו, וגם זכות הממשלה. מה שכן, זו עמדה המשקפת אידיאולוגיה המשרתת מיעוט זניח בעם. שלטון המיעוט על הרוב. לא דמוקרטיה.

לדידי, ישנן כמה זכויות אדם בסיסיות שהמדינה צריכה להבטיח. מגורים, תזונה, רפואה, וגם - כן, כן - הזכות לעבודה. לא עבודה במקדונלדס, נקיון בתי-שימוש, אלא עבודה המאפשרת לפרט ליישם את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.
הזכויות הללו לא נשמרות. מובטל עולה היום היה מעדיף לחיות בברית-המועצות של פעם, "אימפריית הרשע", ולא במדינה דמוקרטית-מערבית למופת כמו ישראל. הזכויות הפוליטיות הכל-כך אהובות על ליברלים, והמובטחות לכולנו, הן למעשה זכויות פיקטיביות עבור אדם הנמצא בשפל הסולם הסוציו-אקונומי. עובדה שממשלת ישראל על דורותיה לא מייצגת את האדם הזה. זכויות חברתיות, לעומת זאת, הן ממשיות מאוד.

וזה מביא אותי לעניין הבא - המס על הבורסה. נראה שכמעט כולם כבר הבינו את הטפשות שיש בתופעת הספסרות בבורסה. לדעתי, הבנקים יהיו הראשונים להפגע מהמס. לדברי "קברניטי משק" שונים המס אמור לעבור בכל זאת, אבל בעסקת-חבילה יחד עם קיצוץ ברשת הבטחון הסוציאלית. נזרוק כמה עצמות לאספסופים: נחזיר חצי-נקודת-זיכוי-לנשים, נוסיף 90 ש"ח לקצבאות, ואז נוכל להפטר מכל הדרישות הפופוליסטיות לשוויון ולהעביר את הרפורמה שלנו. (אגב, וועדת בן-בסט פועלת בסודיות מוחלטת, ואפילו מתגאה בזה. איך זה בתור שקיפות ומנהל ציבורי תקין?)
וזה מראה לך עד כמה חסר-תוחלת המאבק בכוחות טבע אדירים. הדרך היחידה להפטר מתופעה בה אנשים עם כסף מרוויחים עוד כסף, שבזכותו הם מרוויחים עוד כסף - על חשבונם של העובדים שמייצרים את הרווחים - היא לחסל את שיטת הרווחים. כמו שכתבת: רפורמה במס, גם אם היא תכוון לטובת "החלשים", תפעל תמיד לטובת העשירים. "תכנון מס", מקלטי מס, "הקלות מס" של משרד האוצר - כל אלה נקנים בכסף, שאחר-כך מייצר עוד כסף.

על כן, נראה שהפתרון הטוב ביותר יהיה להחזיר את החוק הישן נגד ספספרות. זה יפסיק את התנודתיות המסוכנת בבורסה, יחזיר לה מעט הגיון, וגם ישמור על "הציבור הטיפש" מכרישי מניות. בנוסף לכך, בחלום הורוד שלי (או שמא האדום? :-), אני רואה קמפיין הלאמה גדול. ברגע שהפישמנים, הנמרודים, הדנקנרים וכל השאר יאבדו את ההון שלהם, הם כבר לא יוכלו לקנות ראשי-ממשלה וחברי כנסת. סוף-סוף תהיה לנו מדיניות ציבורית לטובת הציבור.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3729
שתי גישות, והנה אני איני דוגל שאף אחת מהן! אני לא ממהר לפייס את התעשיינים ולהסביר להם שהכל יהיה בסדר (שאם לא כן, לא הייתי כולל הצעה להעלות את שכר המינימום), ומצד שני, אני גם לא ממהר לנפח את האגו של המובטלים ו"להחזיר להם את הכבוד". כבוד מעניין את התחת שלי, אם תסלח לי או לא. למעשה, אין דבר גרוע יותר מכבוד. "כבוד" הוא המטרה של פרוייקט מכירת הדיור הציבורי לדייריו (או, אם נרצה להפחיד אותך מעט - הפרטתו. הרי בזה מדובר, לא? העברת רכוש ציבורי לידיים פרטיות). למה אנשים צריכים לקנות את הדירה שלהם אם הם בכל מקרה מקבלים אותה עבור פרוטות כולל תחזוקה? כדי שיוכלו להגיד שיש להם בית משלהם. וואללה יופי. כבוד יש, רק שכל חסר קצת.

אני לא רוצה להוריד את האבטלה כדי שהתעשיינים ירוויחו, אלא כדי שהכלכלה כולה תרוויח. אף אחד לא מרוויח מאינפלציה משתוללת כמו שהייתה פה עד לא מזמן (מישהו זוכר?), שפינתה את מקומה רק כדי לאפשר למיתון להכנס בדלת. מובטלים הם נזק נטו לציבור - הם עול כלכלי, הם מקור למרמור חברתי והם כר גידול לבורות ופונדמנטליזם. אני מודה ומתוודה שהרצון העז שלי לפתור את בעיית המובטלים בארץ נובע משיקולים אנוכיים לגמרי: אני מאמין שחברה עם אחוז אבטלה נמוך היא חברה טובה יותר. אבל איך התעשיינים נכנסים לפה? מה אני עשיתי שתרם לתעשיינים? הכרחתי את המובטלים לעסוק במשהו או ללמוד. גרמתי להם לסייע ביצירת תשתית בישובים בהם הם עצמם גרים. (אני עאלק. התוכנית של הממשלה...)

אגב, אין שום דבר "ניאו" בגישה הליברלית שכוחות השוק ידאגו לתקן את המצב בעצמם. יש מספיק דוגמאות להראות שכמה שפחות התערבות ממשלתית במשק - כך ייטב. אבל אם כבר מתערבים ומזרימים כסף לציבור לא יצרני - לפחות שיסייעו להפוך אותו ליצרני.

והטענה שלך כאילו הגישה שלי היא לא דמוקרטית היא מגוחכת להפליא, במיוחד לאור הדעות הקומוניסטיות שאתה עצמך מפגין. למיטב זכרוני, קומוניזם אינו דוגל בדמוקרטיה. *דיקטטורה* של הפרולטריון הוא הביטוי המדוייק, אם אני לא טועה.

הזכות לעבוד בעבודה המאפשרת לאדם למצות את מלוא הפוטנציאל שלו היא ללא ספק המצאה משעשעת להפליא. באותה הזדמנות, בו נוסיף גם את הזכות של כל אדם לקבל תואר באיזה מקצוע שהוא רוצה, ונשרוף את האוניברסיטאות המעצבנות האלה שלא מקבלות מישהו עם ציונים כמו שלי ללימודי רפואה או מחשבים.
הזכויות למגורים, תזונה ושירותי בריאות הן נגזרות של הזכות לחיים. מאיזו זכות נגזרת הזכות המוזרה שלך? לכל אדם יש זכות לנסות לעבוד במה שהוא רוצה, ולנסות ללמוד מה שהוא רוצה, אבל המדינה לא יכולה להבטיח לכל אדם שהוא יצליח להשיג את מה שהוא מבקש, וטוב שכך.

טוב, ובנוגע לאמירה הקומוניסטית בסוף ההודעה, אני יכול רק להרהר בדמיון הרב שבין שיחה עם קומוניסט לשיחה עם חרדי - שניהם מתעלמים מהמציאות וממציאים לעצמם הוכחות לדברים שלא יכולים להתקיים. שניהם אטומים לטיעונים ברורים מאליהם, ועם שניהם חבל על הזמן של השיחה.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3731
מטרת פרויקט מכירת הדיור הציבורי לתושביו היא למנוע מצב שבו הם (או בניהם) יגורשו מהבתים ע"י רשות ממשלתית החפצה בנדל"ן או בבתים עצמם לכל מטרה כלשהיא, מה שאפשרי להלכה(וקורה גם למעשה במקומות מסויימים ברחבי הארץ).
בעיניי זו מטרה שחורגת בהרבה מתחום הרגשות (ה"כבוד" הידוע לשמצה וכו') ומשרתת את התחום המעשי, בכך שהמדינה מאפשרת לאנשים לקבל בעלות על בתיהם היא מחזקת אותם ונותנת להם בסיס פיזי להתקדמות כלשהיא בסולם החברתי-כלכלי.

נושא נוסף - האם חברה עם אחוז אבטלה נמוך יותר היא בהכרח חברה משגשגת יותר?
אתה יוצא מנקודת ההנחה שחלק ניכר מן האבטלה נוצר כתוצאה מעצלות או מתנאים מופלגים שנותנת המדינה למחוסרי העבודה, אך אין זה המצב בהכרח בכל חברה ובכל מקום.
לדוגמה: במדינות מערב אירופה יש מה שנקרא "אבטלה קבועה" בסביבות 7% שהגורם העיקרי לה הוא העובדה שעם ההתקדמות הטכנולוגית והצורך בהתמחות מקצועית גבוהה יותר נחוצים פחות ופחות אנשים ע"מ לקיים את המשק, אך במקביל עולה רמת החיים הכללית מכיוון שתעשיות עתירות-טכנולוגיה מרימות את התל"ג ותורמות למדינה סכום גבוה בהרבה פר עובד מתעשיות קלאסיות (חקלאות, טקסטיל וכו').
מה התוצאה? המובטלים הנ"ל חיים מקצבה גבוהה במיוחד ומאיכות חיים גבוהה מאוד (באופן יחסי, כמובן).
לכן, קביעתך כי אבטלה הינה שווה ערך להורדת ערכה של חברה מסוימת אינה נכונה בהכרח.

בנוגע לקומוניזם - אני חושב שהדעות שמוצגות כאן נופלות יותר תחת ההגדה של מרקסיזם-לניניזם, ולא קומוניזם.
ההבדל? קומוניזם הוא אופן שלטון מושחת המבוסס על גירסה מעוותת של האידיאולוגיה הנ"ל.
האידיאולוגיה עצמה הינה דמוקרטיה טהורה בהרבה מאוד מובנים (במיוחד החברתיים), בעוד היישום שלה היה דיקטטורי ולא-דמוקרטי בעליל.

גלעד
מה למדת בגן היום? 3733
"מי תודה למי ברכה לעבודה ולמלאכה" לימדו אותנו לשיר בגן. בבית הספר מספרים לנו את סיפורי המושבות הראשונות (הבורגנים שעזבו את חיי הרווחה ברוסיה לטובת חיי עבודה בישראל) ואת גדודי העבודה, שולחים אותנו ל"שירות לאומי" בקיבוץ. בכל סיפורי הילדות (כולל לימודי ההיסטוריה שהיא סוג של סיפורי ילדות למתבגרים) הפועל הוא תמיד אדם ישר דרך וצנוע(צנוע בעל כורחו לפעמים) והרע הוא עשיר (יהודי קמצן או פריץ גוי). בקיצור אחת ממטרות מערכת החינוך (בנוסף ללהפוך אותנו לחיילים צמאי דם) היא להכניס בנו את הרצון לחיות מעמל כפינו בגאווה, כלומר להפוך אותנו לפועלים. במערכת החינוך הישראלית העבודה היא ערך.

בעולם האמיתי, לעומת זאת, הפועלים נמצאים בתחתית שרשרת המזון, כמו הפלנקטון. הם מספקים את עיקר התוצרת ממנה ניזונים שכבות על שכבות של מנהלים, בעלי הון ופוליטיקאים. הם אילו שבסוף יום עבודה מחזיקים בזכויות לדבר שלא היה בעולם באותו בוקר. זה יכול להיות קטע קוד במחשב, זה יכול להיות 40 מגבות וזה יכול להיות רעיון לפרסומת לטמפונים.
עבודה שווה כסף שבזכותו המפעל שבו הפועל עובד מתקיים. מתוך הכסף שמגיע למפעל בזכות מכירת המגבות או התוכנה, אחוז מזערי מגיע לידי הפועל, אחוז גבוה מגיע לידי הממשלה בצורת מסים, לידי המנהלים בצורת משכורות, ולידי בעלי ההון בצורת רווחים ועליה בשער המניה.

למוסדות השלטון ולבעלי ההון כמובן שנוח עם המצב הזה. למנהלים קצת פחות, הם נתפסים כאחראיים למצב המפעל בעיני בעלי המניות ולתנאי העבודה בעיני הפועלים, יש להם אחריות ואחריות גוררת עבודה. אבל יש להם משכורת שמנה שמצדיקה את העניין.

לפועלים זה הכי פחות נוח. הם מבצעים את עיקר העבודה, ומקבלים רק פירורים מהרווחים. אז איך מונעים מהפועלים לשבור את הכלים? פשוט ע"י חינוך. זו אחת הסיבות שהמדינה כל כך מפחדת ממערכת החינוך של ש"ס, כי היא מקנה ערכים קצת שונים.
זו הסיבה שדובי כל כך מתרגז על המובטלים מבחירה שנמאס להם להיות אוכל לליוויתני הממון (סליחה על הדימוי המטומטם אני קצת לירי היום בגלל הגשם שהיה בבוקר), ומעדיפים להתפרנס ממקורות אחרים כמו הונאת המדינה, שלא רואים בהשתעבדות למערכת כלכלית לא שוויונית וביטול עצמי "ערך".

נכון זה לא פייר שהם "עושים חיים" ואתה צריך לקום בבוקר לעבודה ולשלם מסים. אבל מי אמר שהחיים פיירים.
נכון, אם תכריח אותם לעבוד כדי לחיות הם יעבדו (לפחות חלקם) אבל מי שיהיה המרוויח הגדול מכל העניין לא יהיו אנחנו. המרוויחים יהיו אותם אילו שמרוויחים תמיד. בעלי ההון והממשלה. אנחנו נמשיך לעבוד תמורת פירורים כל חיינו עד הפנסיה המיוחלת שבה נוכל לנוח, כי כבר לא יישאר בנו כוח לעשות את כל אותם הדברים שהיום אנחנו מבטיחים לעצמנו.
מה למדת בגן היום? 3745
אוי אני מתחיל לרחם על הפועלים.

אוי רגע גם אני הייתי פועל האם זה אומר שאני צריך לרחם גם על עצמי?

ומה אמרת?

הם עושים את רוב העבודה?
האם עבודה ידנית היא רוב העבודה?

ואם המיפעל של המגבות ייצר אלפי מגבות אבל לא ימכור אותם כיוון שאחד הפועלים יתקשה למכור ולא יהיה לא מנהל שמקבל משכורת גבוהה שיחייב אותו למכור?
או שימכור בעצמו?

איזה "ערכים שס מלמדת?

לא ללכת לצבא ערך עליון.

ללמוד תורה ערך שני

לעשות ילדים עבודה קדושה!

על מה אתה מדבר.

עוד רגע יוצאות לי הדמעות מרוב רחמים על העובדים המסכנים.

רועי
מה למדת בגן היום? 3759
לא רוב העבודה היא ידנית אבל כן רוב העבודה מבוצעת ע"י פועלים. אנשים שעובדים ידנית או מפעילים מכונות.
הנהלה היא גורם חשוב מאוד בכל גוף. אני לא טענתי אחרת. אבל כאשר מפעל נסגר הסובלים העיקריים הם הפועלים למרות שהאחראיים הם המנהלים. על כל מנהל שעושה עבודה חשובה ומקבל שכר גבוה יש מנהל ששעושה פחות ומקבל יותר.
למעשה ככל שמנהל בכיר יותר, משכורתו גבוהה יותר, ותרומתו לאירגון קטנה יותר. מעבר לכך, ההנהלה הבכירה מחויבת בראש ובראשונה לבעלי המניות ולא לחברה. במידה שפירוק חברה יעלה את ערך המניות שלה ההנהלה לא תהסס לפרק גם אם המפעל מרוויח ומצליח. אני לא טוען שאין למפעלים ולחברות צורך בהנהלה שתקבע מדיניות ואסטרטגיה לטווח ארוך, אבל השיטה שבה מנהל שהורס חברה, גורם לפיטורים של עשרות פועלים ומייד מסתדר אצל מנהל אחר, חבר שלו מהגדוד, במשכורת גבוהה יותר לא תקין בעיני. גם מצב שבו מנהל הוא איש מקצוע הניהול ולכן לא צריך להבין בשום דבר מלבד ניהול נראה לי כמו איזו רמאות.
תעשית ההי טק אמנם טורפת את הקלפים בכך שבה פועלים מרויחים הרבה (עדיין הרבה פחות ממשקיעים ומנהלים). בעוד 10 שנים, כשיגיעו פועלים זרים גם לתחום הזה, המשכורות ירדו חזרה למשכורות של פועלים, הרוחים של החברות יגדלו ורוחי ההנהלה הבכירה והמשקיעים יגדלו בהתאם כמובן שהעובדים יפגעו אבל אף אחד לא יתיחס ברצינות לאנשים שמתלוננים שהשכר שלהם נשחק והגיע רק לרמת השכר הממוצע במשק.

ש"ס מחנכת בראש ובראשונה להלכה וללמוד תורה כערך עליון (יש הרבה בתים חילוניים מתקדמים שבהם השכלה היא ערך עליון ככה ששלילה של הערך הזה היא לא אוטומאטית למרות שהרבה אנשים נאורים שוללים אותו). שירות צבאי אינו ערך על פי ש"ס (ולא צריך להיות ערך בחברה נורמאלית). ההבדל היסודי בין מערכת הערכים שהמעיין התורני מעניק לתלמידיו לזה שהחינוך הממלכתי והממלכתי דתי מעניק הוא שעבודה אינה ערך (אלא במקרה הגרוע ביותר צורך קיומי). הורי התלמידים במערכת החינוך של ש"ס הם הוכחה לכך שעבודה, במציאות של ימינו, לא תמיד מאפשרת להתקיים בכבוד, לא מאפשרת חינוך הולם לילדים ולא מבטיחה בעצם כלום מלבד אולי עיפות שמונעת מהם לקום ולעשות מעשה.

הצלחה בחיים היא תוצאה של מאמצים, זה נכון בדרך כלל, אבל אילו מושפעים מהסביבה שבה אדם גדל. דובי קיבל הצעה לעבוד כמתכנת לאחר שלמד מחשבים בכוחות עצמו. התנאים הדרושים לדבר כזה הם גישה למחשב, חברים בחברות הי טק, וסביבה שמעודדת אדם ללמוד מחשבים בכוחות עצמו מתוך אמונה בעיקרון שמי שמנסה ומשתדל מצליח. לצערי רק לחלק מהאוכלוסיה במדינת ישראל יש תנאים כאילו. אלו ההורים שלו ושל רוב חברי הילדות שלו היו מרויחים שכר מינימום, סביר להניח שהכיוון שחייו היו תופסים היה קצת שונה. לדובי כמובן נוח יותר להאמין שהיה מצליח באותה מידה בכלל סביבה. יכול להיות שזה נכון, אבל לגבי רוב האנשים זה לא.

הרעיון של עבודות יזומות אינו חדש. בשנות החמישים ממשו אותו, והתוצאה היתה הפיכת העליה ממדינות ערב למעמד פועלים חדש והפיכת האוכלוסיה הותיקה לאריסטוקרטיה. אם נחייב אנשים לעבוד בעבודות לא מקצועיות בתמורה לדמי האבטלה, יווצר מצב שאנשים שיכולים להסתדר מספר חודשים בלי דמי אבטלה (בזכות הורים אמידים יותר) , יחפשו עבודה וימצאו, לעומת זאת אילו שלא יכולים יהיו עובדים לא מקצועיים לשארית ימיהם (נסה ללכת לראיון עבודה בחברת היי טק אחרי יום של קטיף אפרסמונים).

בקיצור, העשירים תמיד יתעשרו, העניים תמיד יתענו, ועד שאדם פותח את העיניים ומבין שדפקו אותו הוא כבר זקן ועייף מידי בשביל לעשות משהו בנידון.
תחי המהפכה.
מה למדת בגן היום? 3764
אהם. ראשית - ניר יניב הוא המתכנת המצטיין. אני אישית איני מבין דבר וחצי דבר בתכנות, ועיסוקי הוא דווקא כתב מדעי.
הרעיון בתוכנית ויסקונסין אינו לתקוע אנשים בעבודות יזומות לכל חייהם, אלא גם לשלוח אותם להשתלמויות - וכמו שלשכות התעסוקה עושות כבר היום - להציע להם מקומות עבודה פנויים, אם יש. איש לא ימנע מאדם לחפש לעצמו עבודה, ואני מאמין שאיש לא ימנע מאדם ללכת לראיון עבודה אם יש לו כזה, שכן מטרת התוכנית היא למצוא לאנשים תעסוקה, ולא למנוע מהם אותה.
בקיצור, לא הכל רע, אף אחד לא מחפש לדפוק אנשים בתוכנית הזאת, ותפסיקו כבר עם המהפכה הזאת בין שתיים לארבע, אתם לא רואים שאנשים מנסים לישון?!
מה למדת בגן היום? 3775
האמת שאני סתם מתנגד התוכנית נראית די נכונה. אם באמת יצליחו לגבש נוסחה שתשלב חיוב הכשרה מקצועית ועבודות יזומות כתנאי לקבלת דמי אבטלה (יצטרכו לשנות את השם הזה) בצורה שתשאיר אופציות פתוחות לאנשים למצוא עבודות מקצועיות, בשילוב עם עידוד לפיזור תעשיית ההי טק בכל הארץ (על פי מודל הגנים התעשייתיים למשל) והשקעה בחינוך ובתשתיות, יש פוטנציאל לפתור את בעית האבטלה, ביחד עם בעיות חברתיות אחרות.

כדי לממש תוכנית כזו יש לעבור 3 מכשולים.
1. לשכנע אנשים שבטוחים שכבר 50 שנה דופקים אותם, שהעובדה שלא נותנים להם דמי אבטלה אלא מכריחים אותם לצאת לעבוד וללמוד היא בעצם לטובתם ולטובת המדינה.
2. לדאוג הכסף שנחסך מהעבודה הזו לא יגיע לכיס הפרטי של אף מקורב או ראש ראשות מקומית.
3. לדאוג שאף רשת רווחה של אף מפלגה "חברתית" לא תעסיק באופן פיקטיבי מצביעים פוטנציאליים ובכך תהפוך את כל העסק לבדיחה.

כדי להתגבר לפחות על המכשול הראשון, צריך להתחיל בהשקעה בתשתיות ובחנוך ו*לא* בעבודות היזומות. מצד שני השקעה בתשתיות כבר תפתור חלק גדול מבעית האבטלה. ברק יודע את זה אבל סדר העדיפויות שלו שונה.

ממשלות ישראל ידועות בחוסר היכולת שלהן לבצע תוכניות עד סופן (אם בגלל בעיות קואליציוניות או בגלל מהפכים פוליטיים). אם נתחיל בעבודות יזומות והעניין יתקע בשלב שבו הממשלה תצטרך להוציא כסף כדי לאפשר לאנשים גם להתמקצע ולהתקדם, אז עדיף שלא יתחילו בכלל.
מה למדת בגן היום? 3770
על מנת לחדד את הנקודה:
(ניר) "קיבל הצעה לעבוד כמתכנת לאחר שלמד מחשבים בכוחות עצמו. התנאים הדרושים לדבר כזה הם גישה למחשב, חברים בחברות הי-טק, וסביבה שמעודדת אדם ללמוד מחשבים בכוחות עצמו מתוך אמונה בעיקרון שמי שמנסה ומשתדל מצליח."
יפה. אם כך:
1. גישה למחשב: במהלך השנתיים הראשונות בהן למדתי לתכנת *לא* היה לי מחשב בבית, כי להורים שלי לא היה כסף. התחלתי, אגב, בגיל 9. בכל אופן, הסביבה ראתה במחשב לא יותר מצעצוע מוזר. למעשה, הורי לא הבינו מה בדיוק ההבדל בין מחשב לבין משחק טלויזיה.
2. חברים בחברות הי-טק: מה אתה אומר. מבין חברי, הייתי הראשון להתעסק בתחום, אז על אלו חברים מדובר, בדיוק? הצעת העבודה שקיבלתי היתה תוצאה של פרוייקט שעשיתי לאותה חברה כפרילאנסר. שנאמר - מי שעובד - מצליח.
3. סביבה שמעודדת אדם ללמוד מחשבים בכוחות עצמו: ממש לא. הורי, אם זכרוני אינו מטעני, היו מעדיפים שאצא יותר מהבית...

בקיצור, ע"פ נסיוני האישי, כל אותו קירקור בעניין תנאי התחלה, קיפוח , אפליה ושאר ירקות, ראוי לו שיעבור מן העולם. אין קל מלהצהיר שכישלונותיך ובעיותיך נובעים מאפליה וקיפוח, ולא, נניח, מהיותך עצלן או לא מוכשר. עצוב ורע, אבל זה מה יש.
מה למדת בגן היום? 3772
ניר,
קודם כל אני רוצה להתנצל על זה שבילבלתי אותך עם דובי.
המקרה שלך יוצא דופן. אני עבדתי ב 3 חברות תוכנה עד כה עבדתי עם כמה עשרות מתכנתים, ריאינתי לא מעט והכרתי במסגרות שונות עוד לא מעט אחרים. מתוכם, בהערכה גסה 5% בלבד היו מה שנקרא ילדי מחשב כלומר אנשים שמגיל צעיר אהבו לעבוד עם מחשבים והתחילו לעבוד כאנשי מחשבים ללא לימודים אקדמאיים. כל השאר היו בוגרי אוניברסיטה שראו במדעי המחשב מקצוע בעל פוטנציאל ופנו אליו עם רקע מועט או לא קיים כלל בתחום. יש הרבה דרכים שבהם אדם יכול לצאת מהמצוקה. היא יכול להתגלות כזמר עילוי, דוגמן בעל יופי נדיר, או כדורגלן מעולה. הוא יכול גם להיות כישרון יוצא דופן בתחום שהופך כעבור 10 או 15 שנה לתחום החם ביותר בשוק העבודה. אבל אי אפשר לבסס תוכנית כלכלית חברתית על כישרונות יוצאי דופן.
במצב שבו השיקול העיקרי לבחירת גן לילד היא שמקבלים שם ארוחת צהריים חמה קצת קשה להוציא ילדי מחשב.
מה למדת בגן היום? 3777
מודאג -
מהכרותי את הענף נראה לי כי אחוז ילדי המחשב גבוה יותר, אך לא זו הנקודה.
הנקודה היא - אדם כשרוני/בעל ידע יתקבל לעבודה, לפחות בתחום ההי-טק, ללא קשר למוצאו. אדם המוכן להשקיע ולהתחיל מתחתית הסולם - יגיע להישגים. אדם המתקיים על דמי אבטלה ומקטר כי הם לא מספיקים... ובכן, אין כל סיבה הגיונית לגלות סימפטיה לאדם כזה, או לעזור לו. זו דעתי.
לכן, תכנית כלכלית צריכה להיות מבוססת על חינוך ועידוד להישגיות, לדעתי. חלק מכך הוא הקשחת הקריטריונים לקבלת עזרה כספית מהמדינה. אם חד-הורית החייבת לכלכל ילדים, מובן שצריך לעזור לה. רווק בן 22 המתבטל כי לא מצא עבודה "מספיק טובה"... שילך לחפש.
מה למדת בגן היום? 3756
אם לפועל הנחמד לא היה מנהל בעל הון מעליו שידאג לקנות את המכונות ואת חומרי הגלם, לשווק את המוצר ולדאוג לארגון הפנימי של המפעל. הוא יוכל להשתמש במגבות שלו רק כדי לנגב את אחוריו (מה יש לי עם דימויים אנאליים היום?). המנהלים מרוויחים את משכורתם ביושר. אם לא - לא היו מגיעים למצב שיאפשר להם להרוויח אותה.
אגב, אני לא כל-כך מתרגז על אלו שעובדים בשוק השחור. פשוט מציק לי שבנוסף לרמאות הם מקבלים דמי אבטלה. אילו לא היינו כזאת מדינה סוציאלית, היינו משלמים הרבה פחות מיסים, והיה להם פחות מפריע לעבוד בשוק הלגיטימי.
זכור! מה שהמובטלים הללו בורחים ממנו הם לא "לוויתני הממון" האיומים שמכריחים אותם לסובב ברגים בבית-חרושת צ'אפליני. הם בורחים משלטונות המס שמכריחים אותם להעביר למדינה חלק מרווחיהם. המצחיק הוא שאם לא היו כל-כך הרבה אנשים כמוהם, היינו צריכים לשלם הרבה פחות מיסים. יוצא שאני מפסיד פעמיים - זה מה שמרגיז אותי.
מה למדת בגן היום? 3767
1. גם אם כל האנשים במדינה היו משלמים מס כחוק, המסים לא היו יורדים.
2. אני הפרדתי בין מנהלים שדואגים לתפעול, שיווק, פיתוח מוצרים וכו, מה שנקרא הנהלה זוטרה, לבין מנהלים בכירים ש"קובעים אסטרטגיות לטווח ארוך" לבין בעלי הון.
המנהלים הבכירים מגיסים כסף מהמשקיעים ומקימים מפעל (או חברה). הם שוכרים הנהלה זוטרה (בעזרת פרסומים בדבר "השקפת עולם הרואה בהון אנושי את הנכס העיקרי של החברה") ופועלים שמאמינים שהם באים לעבוד על מנת להתקיים בכבוד. המפעל מתחיל לפעול ומראה עליה יפה בערך המניה בזכות כמה כתבות בעיתונות. ההנהלה הבכירה קובעת מדיניות שמייצרת דוחות כספיים אופטימיים על חשבון עידוד יכולת צמיחה עתידית של המפעל בסופו של דבר הצמיחה ההתחלתית דועכת, המשקיעים נפטרים מהמניות ברווח גדול, הפולים וההנהלה הזוטרה מפוטרים. וההנהלה הבכירה עוברת למיזם הבא. ההנהלה הזוטרה מסתדרת בזכות קשרים וכישורים והפועלים נעזבים לנפשותיהם.
3. בהרבה מקרים העסק מקבל גם מענקים ממשלתיים והטבות במסים שאיך שהוא לעולם לא מגיעים לידי הפועלים.
4. ההבדל בין האנשים שעובדים בלי לדווח לבין בעלי ההון הוא שהשניים "מסדרים" שאי תשלום מס יהיה חוקי. אם זה בעזרת פרצות בחוק ואם זה בעזרת הפעלת לחץ על גורמים כלכלים וממשלתיים.
מה למדת בגן היום? 3769
ממש. פשוט מדהים איך שיש עסקים בארץ שקיימים כבר עשרות שנים, מה?
מה למדת בגן היום? 3771
רובם עסקים בבעלות פרטית או עסקים שהיו בשטח בזמן שועדי עובדים עוד לא היו מילה גסה ונתקעו עם ועד חזק שלא נותן להנהלה לעשות מה שהיא רוצה בעסק (לטוב ולרע).
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3744
גלעד לא מדויק

בכלכלה יש מושג שנקרא אבטלה נורמלית.

והוא קובע שבעצם בכל מדינה חייבת להיות אבטלה כל שהיא.

(אני לא אפרט כמה בכל מדינה)

אבל מתוך 7 אחוז רוב המובטלים שעדיין נכללים בתוך הרשימה הזאת הם זקנים מעל גיל מסוים וילדים שאינם עובדים.
אצלינו למשל חלק מאחוז האבטלה הזה הוא האנשים המשרתים בצבא.

מה לעשות צבא עדיין לא מוגדר כעבודה.

והם נחשבים לחלק ממעגל האבטלה.

אך דובי מדבר פה על מובטלים מרצון ולא מכורח.

רועי
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3753
בארץ כשמדברים על שיעור אבטלה מדובר באנשים שמגיעים ללשכת העבודה כלומר:
לא כולל חיילים, לא כולל סטודנטים שאינם עובדים, לא כולל תלמידי ישיבה, לא כולל עקרות בית ולא כולל אנשים שמחפשים עבודה, חיים על חשבון החסכונות ומתביישים לדרוש את קצבת האבטלה שמגיעה להם מתוקף תשלום ביטוח לאומי מכיוון ש"ערכי" העבודה שטופטפו למוחותיהם חזקים מתחושת הפראיריות (מודה, גם אני הייתי כזה למשך מספר חודשים אחרי השחרור שלי מצה"ל).
מצד שני המספר כולל את כל אילו שעובדים באופן לא מדווח.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3757
האם מהעובדה שאתה כבר לא "כזה" אני יכול להעסיק שאתה עצמך מובטל אידאולוגית?
אני פרולטריון תוכנה 3773
אני פרולטריון תוכנה 3774
היום יש לי שתי תובנות חדשות:
1. עבודה איננה ערך עליון, אם היה באפשרותי הייתי יוצא לגמלאות מחר בבוקר (לצערי כנראה שאאלץ לחכות לגיל 65).
2. ביטוח לאומי אמור להיות ביטוח (למרות שהוא מתפקד יותר כמו מס הכנסה אבל זה נושא לדיון אחר). כמו שאני לא אמנע מטביעת חברת הביטוח שלי במקרה של תאונת דרכים בגלל בושה (גם אם באמת זו היתה תאונה באשמתי) אין סיבה שלא אטבע את "חברת הביטוח" הלאומית על מצב אבטלה שהגעתי אליו באשמתי או שלא באשמתי.

תחי העצלות.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3755
לפני הבחירות, התקשרו אלינו הביתה וניסו לשכנע אותנו להצביע מרצ. מכיוון שאני אוהב את השטויות הללו, לקחתי את הטלפון והתחלתי להתווכח. הצבתי למתנדב היקר כמה שאלות שהוא לא יכל לענות עליהן בנוגע לדיור הציבורי, והועברתי אל מישהו בכיר יותר. השיחה לאחר מכן נמשכה למעלה משעה. בשום שלב בשיחה (שלא שכנעה אותי), לא הועלה הטיעון שאתה העלית. אולי זה בגלל שה"בכיר" לא הכיר את החוק, אבל זה נראה לי בלתי סביר.
הטענה שלך היא שלמעשה, הכנסת הנוכחית (והקודמת) לא סומכים על הכנסות העתידיות (בחינת "הולך ופוחת הדור"?) ולכן היא מנסה להגביל את צעדיהן האפשריים. אם כבר - זו עוד סיבה להתנגד לחוק.
רכישת דירה בדיור הציבורי היא לא תחילת הגאולה ואינה משמשת בסיס לשום התקדמות כלכלית. גם הדיירים עצמם לא חושבים עליה כעל בסיס להתקדמות כלכלית. להפך - הם מניחים נייחות כלכלית מוחלטת כשהם מתכננים להוריש לילדיהם את אותה דירה עלובה ומוזנחת. אם מקודם היה דרבון לעלות ברמה הכלכלית כדי שלא להזדקק לדיור הציבורי - כעת אפילו זה לא יהיה. ומה עם העניים העתידיים, שפתאום לא יהיה להם דיור ציבורי לקבל? שילכו לגור ברחוב? מאוד סוציאלי.

אני מסכים איתך בתאוריה לגבי האפשרות של אבטלה קבועה גבוהה שאינה סממן רע, אבל אני לא יכול לחשוב שמדובר במדינה שלנו. המדינה שלנו עוד רחוקה שנות אור מהמצב המתקדם הזה (גם ארה"ב עוד רחוקה מהמצב הזה, עם אבטלה נמוכה למדי. את מדינות אירופה אני פחות מכיר, אבל אנגליה, לפחות, לא מתהדרת במעמד מובטלים הנהנים מאיכות חיים גבוהה. למעשה, האבטלה הגואה באנגליה גורמת לנטישה של אזורים שלמים במדינה בחיפוש אחר עבודה עקב תנאי החיים הגרועים של המובטלים). איך אני יודע? עובדים זרים. כל עוד ישראל מעסיקה עובדים זרים - חוקיים ובלתי חוקיים, זה סימן שיש עוד מקומות עבודה שישראלים אינם ממלאים כראוי. אכיפת החוק לגבי עובדים זרים בלתי חוקיים וצמצום מספר האשרות החוקיות לעובדים זרים תכפה על המעסיקים להעסיק ישראלים - גם בעלות גבוהה יותר. השאלה היא האם הישראלים יסכימו לעבוד בעבודות כאלו עבור שכר מינימום.
הרבה חיילים משוחררים הולכים לעבוד בתדלוק ובניין, מכיוון שאלו הן "עבודות מועדפות" ומקבלים עליהן בונוס חביב של כמה אלפי שקלים אחרי חצי שנה של עבודה. אותם חיילים משוחררים, בד"כ, מפסיקים את עבודתם הנ"ל מיד לאחר קבלת הבונוס. רק מראה לך שאנשים מוכנים לעבוד, אבל יש להם דרישות. אם תוריד את הציפיות, תוריד את הדרישות, ונוכל להגיע לעמק השווה שיגרום לאנשים להסכים לעבוד גם בעבודות שאלכס הגדיר "בזויות", בתמורה לדמי האבטלה (שכבר לא יקראו דמי אבטלה, אלא דמי תעסוקה) שלהם.
מודל וויסקונסין בתחת שלי 3768
עוד משהו על הדיור הציבורי - היום התחילה ההרשמה לקניית דירות הדיור הציבורי על ידי דייריהן (על פי "הארץ"). החוק הנוכחי נותן את ההנחה הגבוהה ביותר לזקנים ולנכים קשים - בדיוק אותם אנשים שלא יוכלו להעזר בדירות כמנוף להתקדמות כלכלית. הקשיים הגדולים ביותר מוטלים על מי שנמצאים בדירות זמן "קצר" (פחות מ-‏25 שנה). מה שדי הורס לך את התאוריה...
Welcome to the 21st century 3780
Sorry for writing in English!

The old division between "workers" and "capitalists" is
dead. Today there are two types of people: entrepreneurs
and followers. Everybody can take an initiaive and
succeed, but some people are naturally better at it than
others. An initiative can be to open a shoe-shop, to
become a Shiputznik, or to found a start-up. Unemployed
people are exactly those who are the worst in taking
initiatives and in taking care of themselves. These are
people who have grown accustomed to somebody else
telling them what to do.
Now you suggest again that the government will tell them
what to do: to do some manual labor, forced upon them.
How are they going to learn to be independent and
intiating if they are once again told exactly what to do?
The experience in other countries has been that actually
a better way is to induce the banks to give these people
small loans for starting their own businesses. For example,
a group of women buys a sewing machine and starts doing
clothing-repair works for their neighbors, or rents a place
and opens a beauty parlor, etc. This addresses the main
problem in unemployment, which is psychological and
NOT economic.

LG

ישבן, אחוריים, למה תחת? 3746
אולי אני מוזר, אבל אישית, אני יכול להעיד שעבדתי בשלל מני עבודות מאז גיל 14, ואף פעם לא הייתה לי בעיה מיוחדת לעבוד בשום עבודה שמכבדת את עצמה - כלומר, חוקית. כמה מחברי ("...הטובים ביותר...") כבר הספיקו לעבוד בבנין, אישית אני גאה לציין שניקיתי אסלה או שתיים, וגם עשיתי ספונג'ה. איפה כאן הבושה? לא פגשתי מעולם אדם שראוי להתחשב בו, אשר זלזל באדם אחר על סוג העבודה שהוא עוסק בה, ואין צורך במשטר קומוניסטי בכדי שיתקיים צדק חברתי. להיפך, למעשה.

המצב שקיים כיום, של מאות אלפי מובטלים ומספר דומה, כמדומני, של עובדים זרים, הוא מצב אבסורדי. לעומת זאת, אם המדינה תשתמש בציבור המובטלים ככוח עבודה לעבודות תשתית בתמורה לסעד, כולם ירוויחו, ואני לא מצליח לחשוב על אפילו מפסיד אחד. אותו מובטל, אשר יאלץ להתחיל לעבוד בשירות המדינה כדי לשמור (וכנראה גם להעלות) על רמת החיים שלו, יצליח רק כך לקבל מוטיבציה, להחזיר לעצמו את הכבוד העצמי, ואפילו לקבל המלצות, נסיון, והשתלמויות מקצועיות אשר יעזרו לו למצוא עבודה בכל תחום שהוא ירצה. כך גם התושבים בשולי הארץ, אשר אין בנמצא מקומות עבודה במרחק סביר מביתם, יזכו לקבל עבודה יזומה מן המדינה, אשר אולי תעזור להם להתחיל מחדש במקום אחר, ואולי תאפשר להם להשאר במקומם. אז מה הבעיה?

עוד נקודה קטנה שחורה לי בתגובתך - למה, בדיוק, אסור להיות עשיר? למה להורים אסור לדאוג לילדים שלהם כלכלית? אם אני מצליח להתעשר, ודואג לשמור על הכסף לרווחתם של ילדי, למה המדינה מחוייבת לדפוק אותם, למען רווחת הציבור?

הדרך היחידה שבה כולם יקבלו התחלה שווה היא לפי השיטה הספארטאנית, שבה הילדים יועברו לרשות המדינה. גם בקומוניזם האדוק ביותר היו פרוטקציות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים