 |
דרך הרס | 1171 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "סביבה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הכתבה מדגימה חוסר הבנה מוחלט של הכותב בנושא עליו הוא מתיימר לכתוב. יתרונותיו הגדולים של הכביש הם בתוואי הכביש יחד עם כבישי הרוחב שלו. אפשר לקרוא על כך, בפירוט רב, באתר של כביש מס' 6. כביש מס' 6 אינו גמור עדיין וייתכן שלא קל להבחין ביתרונות המשמעותים שהוא מזמן לנהג הישראלי. בנסיעות הבאות שלך בכביש אני ממליץ לנסוע ממרכז כפר סבא לפתח תקוה, למשל, או מכוכב יאיר לאוניברסיטת בר אילן, ולמדוד את הפרשי הזמנים בין המסלולים השונים. בעתיד הקרוב תוכל לנסוע מחיפה לירושלים (גם כשהכביש יגיע רק עד בקה אל גרביה). אשר לגינון בשולי הדרך. אתה צודק, מוטב היה למכור את השטח הזה לפירסום בעזרת שלטי חוצות (בכל זאת ,20,000 מכוניות ליום) ובכסף שייכנס להאיץ את סלילת הכביש. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא התיימרתי להיות מהנדס תחבורה, ולא טענתי זאת במאמרי. אני כן מתיימר לייצג את נושאי איכות הסביבה, שלא זכו למשקל הראוי לכל אורך תכנון ובניית הכביש. כך שטענת "חוסר הבנה" אינה מוסיפה לתרבות הדיון באייל. אני יכול כבר היום לנסוע מחיפה לירושלים בשלוש דרכים שונות - כביש החוף/הכביש הישן ובהמשך כבישים 1,44 ו-443 וכמובן בדרך המעניינת של כבישים 66-71-90 (דרך העמקים והבקעה). הנסיעה הזו לוקחת יותר זמן, וזהו מחיר שאני מוכן בהחלט לשלם בשביל איכות חיים וסביבה. אינני חושב שבשביל לחסוך נניח 30 דקות נסיעה שאני עושה פעם בחודשיים יש לסלול כביש מגלומאני המשסע את סביבתו. ממרכז כפ"ס לפ"ת, יש היום כביש נוח ומהיר - כביש 40 עוקף הוד-השרון, המביא אותי קרוב יותר לפ"ת מאשר כביש חוצה ישראל - אפילו עם השלמת כביש הרוחב 471. יתרה מזאת, מסילת הרכבת מכפ"ס לת"א, דרך צפון פ"ת, תיפתח בשנה הבאה ותהיה עדיפה תחבורתית על כל כביש קיים ומתוכנן באזור זה. ובשביל 10,000 איש בלבד בכוכב-יאיר אינני סבור שהיה צריך לסלול כביש מהיר שלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להתעמת איתך, כאשר גם אני כואב את אי הכנסת השיקול הסביבתי לתכנון הכבישים, אבל האמירה "בשביל לחסוך נניח 30 דקות נסיעה" היא אמירה מקוממת, שכן היא באה ממי שבחר לגור בגוש חדרה - גדרה. מי שמעונין לבזר את האוכלוסיה גם לאזורי הפריפריה אינו יכול להתעלם מצרכי הנגישות של הפריפריה למרכז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ממש למדוד בכסף כמה שווה חיסכון של חצי שעה נסיעה ליום (מצד הנהג: שכר חודשי לחלק ב-360 ועוד 5 שקלים לדלק ועוד 10 שקלים עבור פחת והוצאות קבועות על הרכב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לכמת ביעילות את מחיר זיהום האוויר הנגרם, או זיהום הקרקע והמים שגורם הכביש ותשטיפי השמן והדלק שיווצרו לאורכו - בקרבה מפחידה לאזור הקידוחים החשוב של מקורות הירקון. כמו כן, אינך מכניס כלל לשיקולים את אובדן הקרקע החקלאית או הצמחייה הירוקה התורמת חמצן. בוודאי שלא הכנסת את החישוב של הפגיעה בסביבה הנגרמת במהלך ייצור האספלט והצבעים לכביש, מעקות הבטיחות והשלטים, ותפעול שוטף של הכביש. לפיכך, אני מחזיק בעמדה שכל ניסיון לחישוב החיסכון לכיס האישי הוא מופרך מעיקרו ומתעלם מהנזק המצטבר לציבור כולו. ואגב גם אם החישוב שלך היה נכון, עליך לחלק זאת לפי 5 או 6 ימי עבודה - כך שזה חלק גדול יותר מהשכר שחישבת (ועדיין אין זה משכנע אותי שהחיסכון הזה מצדיק את הנזק הסביבתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על הזיהום שגורם הכביש. כבישים כשלעצמם אינם מזהמים מזהמות המכוניות שעליהן. ואילה נוסעות ממילא. ומזהמות ממילא. היתרון בכביש 6 הוא החיסכון בזמן הנסיעה והפקקים שהם אלה שגורמים לזיהום האוויר הרב ביותר וזה שאפשר גם למנוע באמצאות כביש כזה. כך שאתה לא בודק את הנזק המצתבר מאי סלילת הכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח את משמעות צמצום הפקקים: יותר כדאי לרכוש מכונית חדשה, ולכן יותר מכוניות תירכשנה - והזיהום שלהן יגדל. כמו כן, אני יכול לספר לך שהיום רבים בזכרון ובבנימינה מסתפקים בנסיעה קצרה של כמה ק"מ לתחנת הרכבת, ונוסעים ברכבת לת"א. אותו הדבר מתרחש למעשה בכל מקום בארץ בו יש תחנת רכבת עם נגישות טובה. בקיצור, הציבור הישראלי מוכן בהחלט לצמצם את השימוש במכוניות כאשר יש לו אלטרנטיבה יותר טובה. הכביש פוגע במפורש בחלופה זו. יותר מכך, כפי שערן ציין מפורשות, הפקקים לא ייעלמו, ואפילו יחמירו בגוש-דן ובערים אחרות אליהן ייסעו בכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה ש"אסור שיהיו כבישים טובים כי זה מעודד את הנסיעה במכוניות" מקוממת. בארץ אין תשתית כבישים טובה, ואין אפשרות להגיע מצפון לדרום בדרך נורמלית בלי לעבור באמצע בגוש-דן הפקוק. כביש 6 הוא צורך תחבורתי חיוני. כולי תקווה שהוא לא יבוא במקום מסילות רכבת, ותחבורה ציבורית אחרת, אך אלו לא מורידות מנחיצותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כולי תקווה וגו''' - דיסקליימר נאה, אבל כל כך ריק מתוכן. ברור שהכביש יבוא במקום רכבת, הוא כבר בא במקום רכבת. ולו היתה רכבת, היית צריך אותו במידה פחותה הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שענה לי עמית בתגובה מאוחרת, בעוד כשנתיים יפתח קו הרכבת מנתב''ג, ותהיה לי דרך ציבורית מצויינת להגיע למחוז חפצי. אני שמח שבסוף כל הבעיות נפתרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועלות הנסיעה בכביש האגרה, זה עז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אתה נוסע בכביש 6, תגלה עד מהרה שהוא עושה לך רק חצי עבודה - ובכניסה לערי המרכז תיתקע בפקקים. הגידול הצפוי בנפח התנועה בכביש 6 יביא קרוב לוודאי להחרפת הפקקים בקצה הכביש. כבישי הרוחב לא יפתרו את בעייתך, כי אם למשל תרצה לנסוע לדרום ת"א מהגליל, תיתקע בפקקים בת"א עצמה שלא מסוגלת פיסית לקלוט את כל כמויות התנועה הזורמת אליה, וכמובן שלא ניתן לסלול כבישי רוחב חדשים בת"א עצמה. לפיכך הפתרון הנכון והרצוי בעיני הוא פתרון מסילתי, ובינתיים הממשלה בחרה להשקיע בפתרון זה רק בגוש המרכז, בהקמת המסילות לכפר-סבא, נתב"ג-מודיעין ומזרח ראשל"צ, כמו גם שדרוג הקו הישן לירושלים (ובעתיד הלא רחוק למערב ראשל"צ). על מסילה לכרמיאל או לשדרות למשל, אפשר בינתיים רק לחלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הובנתי. לא טענתי בעד (או נגד) כביש מס' 6. להיפך, ציינתי שבפתרונות תחבורתיים צריך לקחת בחשבון גם גורמים סביבתיים. מה שכן אמרתי הוא שהפתרונות התחבורתיים הינם צורך (אמיתי), ולתושבי הפריפריה זהו צורך משמעותי יותר מליושבי הגוש האורבני חדרה-גדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, רק שחבל שהתחילו לסלול מהמרכז לפריפריה כך שלמעשה לפריפריה ייכך הכי הרבה זמן להתקרב למרכז. מה שמעלה את חשדותי לכך שהכביש נסלל מהמרכז לפריפריה כדי להעלות את מחירי הנדל''ן בעזור המרכז. ולא כדי להועיל בקרוב הפרובינציה למרכז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה היא הפוכה - כבישים יעילים שיחברו את הפריפריה, אנחנו באמת צריכים. אבל אם היו סוללים אותם קודם, היתה עולה השאלה למה להמשיך בסלילה. אז סללו קודם את מה שלא היה צריך, ועכשיו המתנגדים הם ''נגד חיבור הפריפריה למרכז''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר של כביש 6, אליו הפניתי, יש הסבר מדויק על האופן שבו הכביש פותר את בעיית הפקקים לתושבי הדרום והצפון. מוסבר שם, למשל, שמי שנוסע משדרות לתל אביב, לא נתקל בפקק ביציאה משדרות (וגם לא בצומת ניר-עם), אלא דווקא בצומת אשדוד ומצפון לה. לכן, כדי לעזור לתושב שדרות הנוסע לתל אביב (כדי להכפיל את שכרו, ולעזור לשכבות החלשות), צריך לעזר לו להיכנס לתל אביב בשעות הבוקר. עוד מוסבר באתר שהכביש לא נסלל במקום מסילות ברזל, מוסבר שלא מדובר במשחק סכום אפס, וניתנת דוגמא לכמות הכבישים ביחס לאוכלסיה במדינות מערביות מתוקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שהאתר כבר לא מעודכן. כבר יותר מחצי שנה שתושבי שדרות לא צריכים לעמוד ברמזור בצומת בני-דרום - יש נסיעה ישירה ללא רמזורים. ליזמים קל לטעון שהכביש לא נסלל במקום מסילות ברזל, אולם כל בר-דעת יראה שהמאמץ וההשקעה של המדינה בכביש זה, כולל סלילת כבישי הרוחב ועידוד יזמים להשתתף בפרוייקט, באים על חשבון המסילות. מה היה קורה אם במקום הכביש היתה המדינה נותנת זיכיון ליזמים לסלילת מסילה כפולה, מראש-פינה עד מצפה-רמון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שהמדינה לא תיתן זכיון גם לכביש וגם למסילה, או לחמש מסילות, או לרכבת תחתית אחת או תשע שירשתו את כל גוש דן? אם לדעתך הזכיון לכביש ניתן ע"ח זכיון למסליה, אז הפושעת היא הממשלה ובוודאי לא יזמי הכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכיצד יכנס תושב שדרות לתל-אביב, כאשר גודש התנועה בכניסות לערים, שהוא כבר בלתי אפשרי, יוכפל? מה לגבי גודש התנועה בתוך הערים? גם הוא יגדל, עקב כניסתם של תושבי פריפריה רבים יותר אל תוך מרכזי הערים. לדעתי , בקיצור נמרץ, הפיתרון צריך להיות הפוך - "העברת הערים אל הפריפריה" כלומר לשבור את המונופול של גוש-דן על ידי עידוד חברות להעביר את פעילותן לפריפריה, תו"כ יצירת תנאים להעלאת איכות החים, שתעודד גם את העובדים לעבור לערי הפריפריה, או, לחילופין, ליצור תנאים שיאפשרו עבודה מהבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא יצא לי לנסוע בכביש האגרה. בעיקר בגלל חוש ההתמצאות המאוד גרוע שלי. בדרכי לחדרה מירושלים לא ידעתי אם כדאי או לא כדאי לעלות על כביש האגרה. לעניין הכדאיות - אתה מדבר על חסכון של 30 דקות בנסיעה של אחת לחודשיים, מה בנוגע למי שצריך לנסוע לפחות פעם בשבוע בשעות העומס? אני מסכימה איתך בנקודה זו כשמדובר בכבישים עמוסים פחות, אני למשל, מסיבות בטחוניות ומההנאה האישית שלי, לא נוסעת בכביש המנהרות אלא בדרך הישנה דרך הדסה עין כרם ובכך מאריכה את הדרך פי 5 ועדיין, אני חושבת שאין סיבה לדרוש ממי שאמור לעשות את הדרך פעמיים ביום להאריך אותה עד כדי כך אם הכביש כבר קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה ישנה - אבל תמיד אקטואלית יש בישראל נטיה להחליף את המושג "איכות חיים" עם "רמת חיים" כשבכוכב יאיר גרים 10000 פונקציונרים אז סוללים כביש, גם בכנסת סללו כביש עבור הקהל הרב שיבוא להלויה של אריאל שרון, - כן - כביש כבר יש , עכשיו צריך רק גופה ולבנות מוזלאום ולקרוא לו הכיכר היפה, כביש חוצה ישראל זה נזק לסביבה שלא היה כדוגמתו , בעיקר כיון שלעולם (מילה יומרנית) הוא לא יוסר, רמת חיים זה כשאתה יכול לסוע מהר מת"א לירושלים לצרכי עבודה, איכות חיים זה כשאתה לא צריך כלל לסוע לירושליים, אלא נוסע לשם בנחת כשבא לך להנות, איכות חיים זה מושג זר לחלוטין למי שתמיד ממהר לעשות או להספיק, ורמת חיים של אחד - תמיד פיגעת באחר, אפילו המחשבה על זה שכדי לסלול את הכביש עלולים היו לההרס ערכי טבע היתה צריכה לעצור את הרעיון, אבל זה "רמת חיים" ומישהוא כרגיל עושה קופון על חשבון הכלל, אפשר לסכם את "רמת חיים" במשפט אחד - כולם ישלמו לי כדי שאוכל לשפר את העשירים על חשבון הציבור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבישי הרוחב אפילו לא חולמים להיות מוכנים בזמן... ... והם גם לא יעזרו לרוב האוכלוסיה. כל מי שצריך להיכנס לתל אביב - הכביש לא יעזור לו (ולמעשה יפריע לו, כי אותם המשאבים יכלו להיות מוקצים לטובת תחבורה מסילתית). הפריפריה הרחוקה באמת - יקח לה מספר שנים עד שהכביש יגיע אליה אם בכלל (אני מקווה שלעולם לא ייסלל ההמשך צפונה ודרומה). ישראל היא במדינה היחידה בעולם המפותחשממשיכה לסלול עוד ועוד כבישים חסרי תועלת, שנזקם ואיוולתם יתבררו, לצערי, בעתיד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבישי הרוחב מוכנים במקביל להתקדמות הכביש עצמו. הכביש לא מפריע לסלילת מסילה לתל אביב משום שהמימון שלו פרטי ושל המסילה - ממשלתי. הכביש עוזר לפריפריה להגיע למרכז. לדוגמא, תושבי באר שבע, קרית גת, כרמיאל, חצור הגלילית. בישראל פחות כבישים לנפש מאשר מבכל מדינות העולם הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב לא נכון - כבישי הרוחב לא מוכנים, וחלקם כפי שציינתי במאמר עצמו יגרמו יותר נזק מהכביש עצמו. כביש 431 - רק עכשיו הוציאו מכרזים (מודיעין - דרום ראשל"צ), יושלם אולי עוד 4-3 שנים. כביש 461 (בני עטרות - צומת מסובים) - ירד מהפרק לזמן לא ידוע. כביש 531 - מג'לג'וליה לרשפון - בקושי השלימו את הקצה המזרחי ביותר. עד שיגיע לרשפון תעבורנה יותר מחמש שנים. כביש 551 - מאייל ליקום - כרגע מופקד להתנגדויות ממחלף אייל עד מחלף הדרים בכביש הישן. לפחות עוד 5 שנים עד שהכביש ייסלל ויגיע למחלף יקום. כביש 9 עוקף חדרה דרום - סיפור להרבה שנים. כביש 39 ירושלים - נחל רפאים - עמק האלה - קרית-מלאכי - סיפור להרבה הרבה זמן אולי עוד 10 שנים (והלוואי שלא ייסלל לעולם) - הכביש מפריע למסילה ועוד איך. למשל לפני כשנה פורסם ב"הארץ" מחדל שבהקמת מחלף בן-שמן המורחב לא הביאו בחשבון את תוואי המסילה העתידית למודיעין. - הכביש מתחרה במסילה על קהל היעד. ככל שהכבישים יהיו יעילים יותר, יהיה פחות ביקוש למסילות ולהיפך. המודל הרצוי הוא רשת מסילות וגישה תחבורתית טובה לתחנות הרכבת, במערכת הסעה המונית הנגישה לרוב מכריע של האוכלוסייה. - הממשלה דאגה היטב לרפד את יזמי כביש חוצה ישראל, למשל ע"י תוכניות מתאר נפרדות לכל קטע של הכביש ומניעת דיון אמיתי במועצה הארצית לתכנון ולבנייה על מידת חיוניותו של הכביש. למשל, ע"י יצירת אפשרות חוקית לגביית אגרה בכביש, ערבויות מדינה למקרה שגביית האגרה תהיה נמוכה מהסביר, הצבת חיילי צה"ל לשמור על פרוייקט מסחרי זה בחומות מול קלקיליה (למה לא שהיזמים ישכרו חברת אבטחה פרטית?), וכמובן כל כבישי הרוחב והקצאת קרקע ציבורית. יזמי "חוצה ישראל" אולי קנו קרקעות פרטיות, אך הם גם קיבלו המון קרקעות מדינה (ושוב להזכיר, הרכבת היתה חוסכת יותר מחצי מהשטח המבוזבז). - לגבי הטענה האחרונה, האם עלינו לאמץ מודל אמריקאי בישראל הצפופה? אין לנו את המרחב בשביל לבזבז אלפי דונאמים בין המחלפים. במדינה כמו ישראל, קטנה ועם אוכלוסייה עירונית משמעותית, רשת רכבות צפופה - עילית ותחתית - היא פתרון טוב יותר מכביש מהיר. וכדאי לבדוק לא רק את נתוני הכבישים, אלא גם את כמות הרכבות לנפש, וכמות הכבישים החדשים בסלילה בעולם המערבי. לתושבי באר-שבע וקרית-גת כבר היום יש רכבת המביאה אותם ללב תל-אביב מהר יותר מכל כביש קיים ומתוכנן. בתוכניות המגירה יש גם את המסילה מכרמיאל לעכו, וניתן - אם יוחלט לתקצבה עכשיו - לסיים את בניית 15 ק"מ המסילה האלו עוד לפני שיושלם חיבור כביש 6 לאזור צומת אחיהוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוספת מסילות היא צעד מתבקש ונכון, אבל הרבה לפניו (או אפשר במקביל, אבל למה לחכות), יש להוסיף גלגלים על המסילות הקיימות. כבר היום רכבת ישראל לא ממש עומדת בביקוש (לקוים הקיימים), ולכן תוספת קרונות, גם כלכלית , היא השקעה בטוחה. תוספת קרונות והגדלת תדירות הנסיעה רק תשפר את המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך - מדוע לדעתך לא בונים מסילה במקום כל הכבישים הללו ? ז"א - אם פתרון המסילה (עילית ותחתית) אכן כה פשוט - למה לבחור בסלילת הכביש ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי על הכנף של הרכבת לא נותנים להדביק את הלוגו של המעסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קואליציה שלמה של בעלי אינטרסים לסלילת כבישים: - יבואני המעוניות - בעלי ועובדי תחנות הדלק - קבלני סלילה (אין כמעט מי שמתמחה בסלילת רכבות בארץ, ויש המון שיודעים לסלול כבישים) - פוליטיקאים שמעוניינים בקידום מטרות פוליטיות. אריאל שרון הוא אלוף בתחום ולו הוקדש מאמר שלם שלי באייל ערב בחירות 2001. - תושבי יישובים מסויימים. הכביש כפי שנסלל משרת מצויין את כוכב-יאיר למשל, ובהחלט לא במקרה - גם היישוב וגם הכביש משתלבים בתוכניות שרון לטשטוש הקו הירוק. ברור שעבור יישובים אלו, שצפיפות אוכלוסייתם נמוכה, הרכבת פחות כדאית מאשר לתושבי הערים הגדולות, וממילא גם בעתיד הם יצטרכו לנסוע עד תחנת הרכבת הקרובה או ללכת ברגל לתחנת האוטובוס, ואנשים רבים לא מוכנים ללכת לתחנה או בכלל לנסוע באוטובוס היום. - בעלי קרקעות ליד הכביש. לכבישים קל למדי להוסיף צמתים ולהקים לידם תחנות דלק וכו' (בינתיים אושרו 4 תחנות דלק בתוואי חוצה ישראל). ברכבות אין כמובן אפשרות לתחנות דלק. וחשוב לזכור, סלילת המסילות כמו גם הכביש מחייבת דחיפה ראשונית רצינית. לכביש ניתנה דחיפה עצומה של כל בעלי האינטרסים, ודחיפה כזו לא ניתנת למסילות הרכבת, אם כי בשנים האחרונות הוקמו כמה תחנות רכבת ביוזמה פרטית בחיפה ובאזור התעשייה בקיסריה. דווקא אחד הקבלנים הלא אהודים עלי, גד זאבי, הציע בעבר להאריך את הכרמלית בחיפה עד ה"גרנד-קניון" שבבעלותו, וחבל שהעירייה לא קפצה על הרעיון כבסיס להרחבת הכרמלית לרשת רכבת תחתית שתשרת באמת את חיפה של היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גד זאבי הציע גם להשתתף במימון הארכת הכרמלית, או שהוא פשוט הציע, ושמישהו אחר יישם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי, הוא הציע להשתתף במימון. לצערי, למקומוני חיפה אין ייצוג ממשי ברשת, ולאלו שיש - אין ארכיון. זה פורסם כאשר עוד למדתי בטכניון לפני כשנתיים-שלוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם איפושהו שהסיבה האמיתית לאי פיתוח המסילה בארץ היא הפחד מהקלות היחסית בה ניתן לבצע פיגועים רבי נפגעים לאורך המסילה. נכון שגם היום יש מסילה,נכון שגם ניסו כבר לפגוע,אך הרעיון הוא לשמור על ''כמות'' יחסית קטנה של פסים בארץ כדי שניתן יהיה לפקח ולמנוע פיגועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תיאוריה של אלכסנדר מאן, לפני כשנתיים באייל. אינני סבור שזהו השיקול העיקרי, וכמו כן חשוב לציין שחלק ניכר מהמסילות הנמצאות בשלבי ביצוע מתקדמים או לקראת ביצוע - נתב"ג, כפ"ס, מערב ראשל"צ - צמודות לכבישים או נמצאות בין כבישים ראשיים, כך שיש נוכחות אנשים קבועה לאורך התוואי שמקטינה את החשש לפיגועים בו. גם מסילת הרכבת החדשה לירושלים תכלול 14-12 ק"מ של מנהרה משער הגיא לאזור מבשרת-ציון, קטע שקל מאוד לאבטח ע"י בקרה בשני קצוות המנהרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמית, שאלה נוספת : אתמול באחת מתוכניות האקטואליה בערוץ 10 נטען כי במקרה של הפצצת הסכרים המרכזיים בעירק תגרם הצפה אשר תטביע את כל בגדד וסביבותיה,כמו כן נטען כי תאורטית,הפצצת סכר אסואן במצריים תגרום להצפה כללית של רוב שטחה של מצרים. דברים אלה הוצגו כעובדות,בעיני זה נראה מעט תמוה,מה ידוע לך על כך ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכיר את מיקום הסכרים בעיראק. כמו כן, אינני מומחה בהיבטים הפיסיקליים של הפצצת סכר אסואן. אך עדיין אוכל להצביע על אי-דיוקים שונים. ראשית, רוב שטחה של מצרים 96% הוא מדבר מחוץ לעמק הנילוס והדלתה. התרוקנות סכר אסואן לא תשפיע מיידית על השטח הזה - אולי משנית כתוצאה מהפסקת אספקת המים וניתוק עורקי תחבורה החוצים את הנילוס (ואינני יודע כמה כאלו יש - לא הייתי מעולם במצרים). שנית, יש גם את השאלה כיצד יופצץ הסכר. יש הבדל בין קריסה מוחלטת של הסכר שתביא לשיטפון ענק, ופגיעה חלקית בסכר שעשוייה להשאיר חלקים ניכרים ממנו, ולרסן את זרימת המים. שלישית, אינני מכיר את המצב בשטח. ייתכן שהמצרים חשבו על כך ובנו מתחת לאסואן עוד סכר חירום שיבלום שטפונות (זה מה שאני הייתי עושה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמק הנילוס מועד להטבעה מוחלטת על-ידי ימה אדירה (באורך של 250 ק"מ). החישובים מבוססים על תוצאות הפצצת סכרי עמק הרוהר בגרמניה במלחמת העולם השניה. גם האתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בהפצצה יעילה של סכר נפתרו כבר אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך, הסכר באסואן הוקם לאחר הריסת סכרי גרמניה, ובסיוע סובייטי. לא אתפלא אם הרוסים הביאו בחשבון אפשרות להפצצת הסכר, ובנו אותו בצורה חכמה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צורה חכמה,בסדר, אבל מה על מטח פצצות במשקל טונה כ"א ? גם אם היה ידע סובייטי וגם אם יש סכר תחתון עדיין אפשר להגיע ולזעזע את שכבת הסלע עליה "יושב" הסכר. לגבי מידת הנזק - אני מניחה כי ליברמן היה פשוט מציע - לנסות ולראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא אתפלא מאוד, בהתחשב בהצלחות הטכנולוגיות הסובייטיות :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסובייטים פעלו, מן הסתם, כמו כל ספק מוצר או שרות שמכבד את עצמו: הטמן במוצר פגם מובנה כדי להנציח את התלות (כלומר את הזרמת הכסף) של הצרכן ביצרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תזלזל בטכנולוגיה הסוביטית. במקום העבודה החדש שלי עובדים לא מעט מהנדסים עולים חדשים וישנים מברית המועצות לשעבר. אביאחז ליברמן מספר שהנשיון והידע המיקצועי שלהם בתחומי הוצאת מידע מאנשים בניגוד לרצונם, הוצאת רוח ושמחת חיים מאנשים הוא מדהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתווכח על איכות העובדים הרוסיים, אני טוען שלמוצר המוגמר הסובייטי היתה כמעט תמיד איכות גרועה להחריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
When NASA first started sending up astronauts, they quickly discovered the
ballpoint pens would not work in zero gravity. To combat the problem, NASA scientists spent a decade and $12 Billion to develop a pen that writes in zero gravity, upside down, underwater, on almost any surface including glass and at temperatures ranging from below freezing to 300C. The Russians used a pencil. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא נתקלתי בטכנולוגיה רוסית שעובדת טוב. מה שראיתי במו עיניי, ושאני יכול להעריך מקצועית: מפעל מגנזיום אוקסיד בים המלח והטנקים הרוסיים הם פשוט עלבון לאינטליגנציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא דוגמא יחידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד סיבה: אפשר להספיק להקים כביש לפני הבחירות הקרובות, למעשה, אפשר להצטלם בטקס גזירת הסרט במהלך שידורי התעמולה, בעוד שמשיכת מסילת ברזל לוקחת יותר זמן (ודורשת השקעה ראשונית גבוהה יותר, שמחזירה את עצמה בטווח הארוך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזה סתם טייפו, אבל מעוניות זה יופי של מילה! יכול להחליף את "בית נייד" המסורבל, או את הקרוואנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחלונויות את חלונות הראוה (כל הזכויות לבן שלי כשהיה בן 3) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלפי ספרו האחרון של ברי חמיש, ה-CIA מכריח את ישראל לעצור את התפתחות הרכבות בארץ. זה קשור לזהב שהגרמנים הבריחו אחרי המלחמה, או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הצבא איננו בעל אינטרס בחוצה ישראל (כלומר - שיקולי ביטחון, שינוע מהיר של גייסות וכו') ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמטכ"לים לשעבר ברק ומופז הם תושבי כוכב-יאיר, מהיישובים שאוכלוסייתם מרוויחה במיוחד מסלילת כביש חוצה ישראל. אנשי צבא נוספים גרים בכוכב-יאיר, רעות, מזרח ראש-העין ועוד יישובים שאוכלוסייתם נהנית מכביש חוצה ישראל. לעומת זאת, נראה לי שזו איוולת אסטרטגית לתכנן עורק תנועה ראשי צמוד לשטחי A של קלקיליה וטול-כרם, ומבחינה צבאית גם באזור ריכוז אוכלוסייה גדול של ערביי ישראל - כפר קאסם, ג'לג'וליה, טירה, טייבה, ג'ת, בקה אל-ע'רבייה, כפר קרע - בזמן מלחמה, יש מקום לחשש מחבלה בתנועה בתוואי כביש שכזה (בעוד שבכביש החוף ובכביש הישן, בכל אחד, יש רק מקום אחד שמהווה "צוואר בקבוק" בטחוני, וניתן לפתור זאת יחסית בקלות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, שהכביש נסלל *גם* משיקולי ביטחון (שלדעתך הם מוטעים) ? או שהוא נסלל ללא שיקולי ביטחון כלל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, לא הועלה נימוק בטחוני לסלילת כביש חוצה ישראל. כן הועלה נימוק בטחוני בעד סלילת כביש 80 - מתל ערד למעלה אדומים - שאם ייסלל יהיה הכביש היקר ביותר בישראל, ויכלול חציבות וסוללות עפר בהיקף אדיר. כביש 80 מבחינה תחבורתית מתאים הרבה יותר להעברת כוחות מהירה מהנגב לגולן ולהיפך, ומרוחק יותר מאוכלוסייה ערבית (למרות שהוא עובר ברובו ביו"ש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפעל המגנזיום בים המלח הוא אחד מהמיפעלים היחודיים בעולם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות ברכבת (אני מתכוונת לקו של ב"ש-ת"א)היא שהיא פשוט לא נגישה יותר מדי. זאת אומרת, לכל הישובים באזור. כשאני רציתי להגיע לתל אביב, הייתי צריכה לסנג'ר את אבאמא שיסיעו אותי לקריית גת או באר שבע. לא נורא, בסך הכל 20-25 דקות נסיעה, אבל כשאין אוטובוס, או תחנות ביניים, זה כבר נהיה בעייתי. וכשלוקחים בחשבון את העובדה שאחרי הכניסה של "מטרופולין" לקווים האלו מחיר הנסיעה ברכבת הוא פי 2 מאוטובוס, מתחילים לחשוב פעמיים אם הנוחות שברכבת שווה את זה. _____ העלמה עפרונית, קילפה תפוז, ולא מצאה בפנים כלום. גם לא טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אחת ההנחות היא שגם בעתיד הנראה לעין מערכת התחבורה תהיה משולבת. דוגמא - פרדס-חנה וזכרון יעקב, שתושביהן נוסעים כמה ק"מ לתחנת הרכבת בבנימינה, ואת הנסיעה העיקרית עושים ברכבת. מכל מקום, יש לנו המון תוכניות מאושרות למסילות שממתינות לתקצוב, ואחת מהן - לא בראש סדר העדיפויות - היא מאשקלון דרך שדרות ונתיבות (אולי אופקים?) לבאר-שבע. זה מדהים, אך באזור הנגב המערבי היו יותר מסילות רכבת לפני 100 שנים מאשר היום - המסילות לניצנה ולאזור פארק אשכול של ימינו, שנסללו כחלק מאירועי מלחמת העולם הראשונה באזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להפנות לשני אתרים מענינים: "חדשות הרכבת" העוסק ברכבות בישראל. ופורום תחבורה ציבורית בתפוז: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישורים - אוסיף אותם למאגר הקישורים באתר החדש שלי הנמצא בהקמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם קישורים לאתרי מפות ? האם ידוע לך על אתרים כאלה (רצוי שיהיו חינמיים) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעיה יסודית של זכויות יוצרים - למרכז למיפוי ישראל יש מונופול מוחלט על מפות טופוגרפיות. ככל הידוע לי, חבל"ז לבקש מהם אישור לפרסום בחינם של מפות טופו', וגם אי אפשר למצוא בשום מקום מפות טופו' רציניות של הארץ ברשת - ייתכן שתיתקלי בקטעי מפות קטנים, למעשה ללא אישור המרכז הנ"ל. מפות לא טופוגרפיות - מפות כבישים ורחובות - יש אתרים חינמיים של וואלה מפות ואי-מאפ (emap.co.il) ואולי עוד. אלו מפות טובות לנסיעה ולהליכה עירונית, אך בהחלט לא מתאימות לטיולים בשטח. גם אתר "מפה" מאפשר גישה למפות לא טופוגרפיות אך הוא סגור ועולה כסף. אכניס קישורים גם לאתרים אלו באופן מרוכז. אפשר גם לקנות תקליטור טורבו-CD ובו כל מפות סימון השבילים. לדעתי זה יקר - 750 ש"ח בערך - ולא שימושי כל-כך כי כל חודש/יים יוצא עדכון למפה אך המהדורה במחשב מתעדכנת אולי פעם בשנתיים-שלוש. כמו כן, אני לא עד כדי כך חנון לצאת לטייל עם מחשב נישא או פאלם במקום המפה הרגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך איזו המלצה לגבי רכישה של מפות טופוגרפיות של הארץ ? (כבר די הרבה זמן שאני רוצה לרכוש סט כזה,אני משתמשת במספר מפות שקיבלתי מאבי והן לא ממש מעודכנות,בטיול האחרון בנחל גוב ממש לא ידעתי האם המפה אכן מתאימה לתוואי השטח למרות שבמסלול זה לא ממש צריך מפה כזו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חובת הגילוי הנאות: אני גם עובד של הוועדה לשבילי ישראל חוץ מעבודתי הרגילה בהיי-טק. (אני מקבל מפות ובתמורה עושה ביקורת רצינית על המהדורה, מוצא טעויות ודברים שנשכחו ושולח את כל ההערות בחזרה - המפה נשארת אצלי). הוועדה לשבילי ישראל היא גוף מסודר ואמין, המוציא מפות בשיתוף המרכז למיפוי ישראל - השבילים והאתרים על הוועדה, הם גם דואגים לחידוש שבילים וסימון חדשים, ועדכוני טופוגרפיה על המרכז למיפוי ישראל. אלו לא מפות זולות, נדמה לי שהיום מפה חדשה לא מנויילנת עולה כ- 70 ש"ח ואם את קונה מפה מנייר עמיד אולי כ- 90 ש"ח. יש סדרה של 19 מפות המכסות את כל הארץ כולל יו"ש. עקב השינויים הרבים בארץ ובנופיה, כל מפה מתעדכנת בערך פעם בשלוש שנים. סט שלם הוא יקר - יותר מאלף ש"ח - אך זול יותר מרכישת כל המפות בבודדות. סט שלם אפשר לקנות בחברה, מפות בודדות יש בהרבה מקומות - סטימצקי, למטייל, ריקושט וכו'. שמעתי על מבצע החלפת מפות בחברה להגנת הטבע בת"א - מוסרים ישנה וקונים חדשה במחיר מופחת. אינני יודע אם הוא נמשך (ידוע לי על לפני חודש). אני מציע שפשוט תתקשרי לחברה ותבררי על המבצע הזה. כמו כן, אם אינך הולכת לקנות את כל המפות, רצוי להתאים את רכישת המפות לתדירות הטיולים ולאזור: בצפון ובמרכז יותר כדאי להשקיע בקניית מפות מעודכנות - נוספו שבילים, כבישים בנייה ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך קשר אישי כלשהו לתחום היזמות בענף סלילת הכבישים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שאני שמח שנכתב מאמר בנושא הזה משום שבאמת לא הצלחתי לגבש דעה (בעיקר מחוסר אינפורמציה) לגביו. בתור מי שאינו בקיא כל כך בדרכי הארץ, גם מאמר זה לא עוזר לי משום שלא הבנתי מה התועלת או הנזק שבכביש. אם יש למישהו הידע לבאר לי את עיקרי הויכוח, ללא עמדה, וללא ציון מספרי כבישים חסרי משמעות (מבחינתי), אשמח. שאלה נוספת, אני משוכנע שיש אינספור מפגעים סביבתיים בארץ, פרט לכביש חוצה ישראל. יחד עם זאת זוכה הכביש לעיסוק רב בתקשורת ומצד אירגוני איכות הסביבה (יותר מאשר לזיהום הנחלים למשל, שלי אישית נראה יותר חשוב). האם אני מנחש נכון ויש עוד דברים מתחת לפני השטח ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחת לפני השטח יש מי תהום מזוהמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה גיליתי ב"אטלס הזהב 2003" שקניתי רק היום את- "יער לאה ויצחק רבין"! (ליד דוב"ב, על גבול הצפון). לא די שכל פוליטיקאי מונצח על המפה, עכשיו גם הרעיות מונצחות? מי הרשה להם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במגדל העמק יש בית ספר ''עליזה בגין''. גם הישוב עלי זהב הוא בעצם עליזה ב(גין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמתגלה פה! (מה ניתן לסוניה, אחרי מאה ועשרים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם כיכר צינה דיזינגוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי קורא על שמה את כיכר המדינה. ואז, באקט סמלי של חילול הקודש, אפשר יהיה לבנות על כיכר לאה רבין במקום להחריב את (כיכר) המדינה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היער נקרא ע''ש הזוג רבין ז''ל עוד כאשר שניהם היו בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, זה שמישהו על המפה אפילו לא מבטיח לך שהוא מת! מה יהיה? וברצינות- מי מחליט על שמות? האם ההחלטות לא אמורות להתפרסם איפשהו, לפני הביצוע? האם לציבור יש זכות להתנגד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מספר גורמים. לשמות יישובים, צמתים ופרטי נוף (הרים, ואדיות) אחראית ועדת השמות הממשלתית. לא ברור לי עד היום איך הם עובדים בדיוק. הצעה שלי לפני כשנה וחצי לקבוע שמות חדשים לפרטי נוף בשרון, למעשה נקברה בוועדה והתייאשתי מהם. לא ברור לי גם לגבי כיצד מתנגדים. באזורי, עיריית כ"ס דרשה לשנות את שם צומת רעננה צפון כדי שיהיה ייצוג לכ"ס. הוועדה החליטה על צומת רכ"ס (ראשי תיבות רעננה - כפר-סבא) ואז רעננה התנגדה ובסוף נוצר אבסורד: "צומת כפר-סבא - רעננה צפון". הוועדה גם החליטה על כך שהיישוב המאוחד כוכב-יאיר וצור-יגאל ייקרא כוכב-יאיר (אם כי צור-יגאל הוא הגדול שבין השניים). אלו החלטות שהגיעו למקומונים באזורי. יערות קק"ל - קק"ל מחליטה, לרוב לפי התורמים או כדי להנציח אישי ציבור שונים. רחובות, פארקים עירוניים - אחריות העירייה, ברשויות יש לרוב ועדת שמות, ואפשר להתנגד רק לא ממש ברור לי איך... שמורות טבע וגנים לאומיים - רשות הטבע והגנים, שבד"כ לא מגלה יצירתיות - אין שמורות וגנים ע"ש בני אדם, וכמעט תמיד השם נקבע ע"פ פריט נוף או מין בע"ח/צמח הגדל בשמורה (למשל: שמורת כלך סיני, שמורת אלימונים = מין עפרוני מדברי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ישנו פארק שמעון פרס בחולון (יפה מאוד ורחב ידיים). ולא מזמן התפרסמה כוונתו של מאיר ניצן, ראש עיריית גבעתיים (? נדמה לי) לקרוא לפארק חדש על שמו. על המקרה השני הייתי אומרת - מי שפועל למען הנצחתו בעולם הזה, הוא איש שראוי להישכח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... הוא ראש עיריית ראשל''צ. והיכל התרבות העירוני כבר קרוי על שמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו, נאמנה לשיטתך, עליך לשכוח אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום אחד תקבל טלפון1 מחיים חפר והוא יגיד לך שאני צדקתי :-) 1 בגוביינא, גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''נעזוב את הבננות-שילכו לעזאזל. לא רוצים לישון...'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מהתרנגולים :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 92263 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסיר ספק, אני מודיע שאין קשר ביני לבין הארסי. אני הורג את קורבנותי בחניקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסיר ספק היית יכול להביא את זה: תגובה 84908 או את זה: תגובה 84910 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למישהו עוד היה ספק, באים הלינקים האלה ומוכיחים לערמומים שבחבורה שאני כותב לעצמי הודעות תמיכה בשמך. עכשיו אני גם כליל וגם ארסי, ונשאר רק לחכות ולראות מתי יגלו שאני גם ברקת. שקוף, שקוף מדי אני. ממש דנידין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה הערת רגל מס' 1: תגובה 96034 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה איתי, שכבר יומיים נאבקת פה בחושך, עם איזה טיפוס רעול פנים? אני מבקשת להזדהות במייל. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(חדד?) כי שרית עם אלמוני רעול פנים ותוכלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקרנות גרידא: איזה פרטי נוף, ומה השמות שהצעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפרסם כאן את מכתבי מינואר 2001: מה שכנראה קרה, הוא שאחרי שנים של בטלה וקביעת שניים-שלושה שמות חדשים בשנה, נבהלו בוועדה מכמות ההצעות, התעורר ויכוח עקרוני על כמה מקום יש במפה, נאמר שייערך סיור בשטח לדון בשמות, ובסופו של דבר הנושא נקבר בניירת. לאחדים מהמקומות הוצעו שמות אחרים ע"י חברי ועדת השמות כמו "גיא געש" במקום "נחל געש", "מצפה מורשה" במקום "מצפה הירקון" ו"גבעת צופית" במקום "גבעת הבריכות", אך כפי שציינתי - הנושא כולו נקבר במגירות הוועדה. ========= הנידון: הצעה לשמות אתרים במישור החוף כתושב השרון, הבחנתי זה מכבר שאזור מגוריי "מקופח" מבחינה לשונית בשמות מקומות במפות הטופוגרפיות. לעומת חבלי ההר של מדינת ישראל, בהם כמעט כל הר, גבעה, נחל ובקעה זכו לשם עברי רשמי, דווקא השרון (ושאר חלקי מישור החוף) מקופח. בשנים האחרונות, בהן אני עורך סקר של אתרי טבע ונוף בשרון הדרומי, התחזקה אצלי תחושה זו: במפות של האזור מימי המנדט, השרון זרוע בשמות ערביים, שלרובם המוחלט לא טרחו למצוא תחליף עברי אלא פשוט מחקו את השמות מהמפות - למעט קומץ נחלים ותילי עתיקות. תחושת הקיפוח אף גדלה כאשר שמתי לב שבשנים האחרונות טרחה ועדת השמות וקבעה שמות חדשים למקומות שונים בארץ (נחל ברק בן-אבינועם, נחל משמר-העמק, נחל מעפילים וכד'). לאור זאת, אני מציע לתקן את העוול ולקבוע שמות רשמיים לאתרים שונים במישור החוף (להלן אתמקד בשרון הדרומי). מצ"ב רשימת הצעות לשמות ונימוקים. זוהי רשימה חלקית בלבד, ואם תהיה נכונות לדון בנושא אשמח להציע רשימה רחבה יותר (ובכללה אתרים שלדעתי ראויים לשם, אך לא הצלחתי להציע עבורם שם מתאים). בכבוד רב, עמית מנדלסון ======== הצעה לשמות אתרים בשרון הדרומי (השמות המוצעים מודגשים) 1. גבעת גולגלות - אתר עתיקות ממזרח למרכז הטניס ברמה"ש. מכונה בקרב תושבי רמה"ש הוותיקים "גבעת הגולגלות" או "חורשת הגולגלות". במקום היה (לפי מפות מנדטוריות) קבר שייח' סעד (לא קיים כיום, אך באתר צומח עץ שיזף גדול שכנראה היה צמוד לקבר), ובית קברות מוסלמי של שבט סוואלימה. נ.צ. (רשת ישראל): 1356/1705 2. מצפה הירקון - גבעה מדרום-מערב לצומת מורשה. מגבעה זו יש תצפית יפה על עמק הירקון ועל השומרון - עד אלפי-מנשה, אלקנה ובית-אריה. נ.צ. (רשת ישראל): 1359/1701 3. נחל פרדסים - ערוץ (מסומן חלקית במפות), הזורם ממרכז הטניס ברמה"ש אל הירקון, ועובר בגבול אזור התעשייה עתידים. זהו היובל האחרון הנשפך לירקון מכיוון צפון. חלקו התחתון של הנחל גובל (עדיין) בשטחי פרדסים, וכל שאר יובלי הירקון בסביבה (נחל הדרים, נחל פרדס ונחל הדר) נקראו ע"ש פרדסי האזור. 4. גבעת אורה - גבעה מכוסה פרדסים, ממערב לבית הקברות קרית-שאול. שמו הערבי של האתר - אל-ע'ורה. בגבעה נמצאו שרידי עתיקות (יישוב שומרוני) וכיום בנוייה עליה בריכת מים. נ.צ. (רשת ישראל): 1327/1709 5. מערות אפקה - ריכוז קטן של מערות קבורה עתיקות, ממערב לכביש 20 ("נתיבי איילון"), ובצמוד לו. האתר סמוך לשכונת אפקה בת"א. נ.צ. (רשת ישראל): 1322/1707 6. תל רקית - גבעה גבוהה (נ"ג 40) במצוק החוף, צפונית לחוף תל-ברוך ודרומית לחוף הצוק בת"א. השם המוצע זהה לשם הערבי. (קיים נחל רקית בכרמל, כך שלפי הבנתי השם רקית הוא תקין). במקום היה מוצב צבאי טורקי במלחמת העולם הראשונה, וגם כיום הוא תפוס בידי הצבא. נ.צ. (רשת ישראל): 1303/17087 7. מערות שמריהו - ריכוז גדול של מערות קבורה בגן ציבורי בכפר-שמריהו. באתר יש כ - 50 פתחי מערות גלויים, ועוד כ - 50 מערות סתומות. האתר ידוע בשם הערבי - מוע'אר אל-עבבאשה. נ.צ. (רשת ישראל): 1333/1777 8. נחל חרות - יובל של נחל דרור, מתחיל בין תל-מונד למושב חרות ונשפך לנחל דרור מצפון לכלא השרון. 9. נחל משמרת - יובל של נחל פולג, מתחיל ממערב למושב משמרת ונשפך לפולג מדרום-מערב למשמרת. 10. באר משמרת - בית-באר נטוש בפרדסים ממערב למשמרת, ובו פעורה באר עמוקה. נ.צ. (רשת ישראל): 14132/18127 11. עמק פולג - אזור עמק ביצתי מדרום לקיבוץ תל-יצחק. לאזור יש צורת עמק ברורה בין רכסי תל-יצחק - מצפון - וחרוצים - מדרום. בשטח מוצעת כיום שמורת ביצת פולג. נ.צ. מרכזי: 1366/1835 12. עין פולג - מעיין עונתי ממערב לכלא השרון (מסומן במפת סימון שבילים). שמו הערבי של המקום - עין א-זורייקיה. נ.צ. (רשת ישראל): 1382/1832 13. גבעת הבריכות - גבעה נ"ג 88 בתחומי מושב צופית. המקום השני בגובהו בשרון. בגבעה יש 3 בריכות מים גדולות. נ.צ. (רשת ישראל): 1422/17825 14. גבעת משמרת - גבעה נ"ג 93 בין א-טירה ומושב משמרת. המקום הגבוה ביותר בשרון. שמות חילופיים מוצעים: גבעת טירה, גבעת צ"ג. 15. באר געש - בית-באר עזוב ויפה מצפון-מזרח לקיבוץ געש, מזרחית לכביש החוף. נ.צ. (רשת ישראל): 13485/18245 16. נחל געש - ערוץ קניוני קצר היורד לים מדרום לקיבוץ געש. דרך רכב יורדת בערוץ זה לחוף רחצה. 17. צוקי געש - רצועת המצוקים בין קיבוץ געש למכון וינגייט. באזור זה נמצאים מצוקי החוף הגבוהים ביותר בישראל (למעט כמובן בראש הנקרה). 18. צוקי ים - רצועת מצוקי החוף מצפון לנתניה, לרגלי היישוב צוקי ים (מערבית לחבצלת השרון). 19. צוקי גדור - רצועת מצוקי החוף באזור תל גדור, דרומית לגבעת אולגה. 20. באר הדסים - בית-באר בגבעה נ"ג 39, מערבית להדסים. שמה הערבי של הבאר: ביר אל-עדס - "באר העדשים". שם חילופי מוצע: באר טל (ט"ל - 39 בגימטריה - גובהה של הגבעה). נ.צ. (רשת ישראל): 1390/18845 21. עיי מדרגות - שרידי בית-באר הרוס כמעט כליל ממערב למושב חרוצים. מהמקום שרדו רק הבאר הסתומה בעפר, וקטע קטן של גרם מדרגות מנוקב חורי קליעים. בצד השרידים יש 2 תותי ענק ההופכים את המקום לפינה יפה למנוחה בצל, שתעלה בוודאי על מפת הטיולים בעתיד. נ.צ. (רשת ישראל): 1362/1820 22. באר יקום - בית-באר יפה, ממזרח לקיבוץ יקום (מזרחית למסילת הרכבת). נ.צ. (רשת ישראל): 13635/1826 23. גבעת בחר-יה - גבעה מלאכותית (לשעבר מזבלת הוד השרון). השטח מדרום-מערב למזבלה היה ידוע בעבר בשם "פרדס בחר-יה", אחד הפרדסים הראשונים בשרון שהיו בבעלות יהודית - החל משנת 1905. הפרדס עצמו נעקר בשנים האחרונות. לא ניתן להתעלם מגבעת המזבלה שהיא כיום המקום הגבוה באזור (יותר מתל קנה הסמוך) ומיועדת לשיקום, כך שאני מציע לתת לה שם זה המנציח פרק בתולדות הוד-השרון. 24. גבעת רעננה - גבעה מלאכותית (לשעבר מזבלת רעננה). 25. נחל אילנות - נחל אכזב המנקז את אזור אילנות אל אזור התעשייה פולג. הנחל נשפך בעבר לבריכת חונן, אולם הבריכה הושמדה כליל בשנות ה - 90' כאשר הורחב אזור התעשייה. 26. חורבת גיוס - שרידי יישוב ביזנטי קדום בתחומי שמורת רכס חרוצים. שמו הערבי של האתר: ח'רבת ג'יוס. נ.צ. (רשת ישראל): 1366/1810 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הדיון האקולוגי בכביש חוצה ישראל הוא חשוב, אבל גם "דרך ארץ" משתמשת בו כדי להתחמק מהדיון האמיתי. לא מזמן פורסם ב"הארץ" מדור פרסומי שעסק כולו בכביש חוצה ישראל. בסיום צויינו תחנות הדלק אלון החדשות שיפוזרו לאורך הכביש. אין זה מקרה. "אלון", כמו גם "דרך ארץ" הן חברות בת של חברת "אפריקה ישראל". "אפריקה ישראל" עומדת לעשות הרבה מאד כסף. למעשה, היא לא יכולה להפסיד. מעבר לתחנות הדלק שיכניסו לה רווחים נאים, ההסכם שלה עם המדינה הוא שאם אין מכסה מסויימת של מכוניות שעוברות בכביש, המדינה היא זו שתממן את היתרה. איך יכול להיות שמדינת ישראל מוכנה לערוב לחברה עסקית שלא תפסיד? מה קרה לחזון של כלכלה חופשית ואי התערבות במשק? הדיון האמיתי הוא על חברה שרוצה להרוויח בכל מחיר וממשלה שמוכנה לאפשר לה לעשות את זה. החלק השני של הדיון הזה הוא על חברה שמפסידה בכל מחיר - החברה הישראלית. בונים כביש לעשירים בלבד במקום רכבות (להזכירכם: פיתוח הפריפריה משמעו לא רק פתיחה של שכונות אצולה בעיירות פיתוח, אלא גם ובעיקר יצירת תחבורה ציבורית שתאפשר תעסוקה לתושבים) ומוודאים שכספי משלם המיסים יכסו אותו. כנראה של"אפריקה ישראל" יש חברים מאד טובים במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע המעניין והמקומם. האם ההסכם בין המדינה לאפריקה ישראל הוא כשר משפטית? מה יש ליועץ המשפטי לממשלה להגיד? ולמבקר המדינה? ולממונה על ההגבלים העסקיים? (האם לא מטופח פה מונופול תחבורה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהחדשות הרעות. ההסכם הוא כשר משפטית. למעשה נראה יותר ויותר הסכמים כאלה, מכיוון שהממשלה קיבלה החלטה אסטרטגית להסיר אחריות מהחברה הישראלית ולתפקד כבנק של בעלי ההון. מונופול תחבורה לא מתפתח כאן, מכיוון שתמיד תוכל (כפי שאני מתכוון לעשות) להחרים את הכביש. הסכנה היא אחרת: חברת אפריקה ישראל קיבלה את מאגר הנתונים המלא של משרד הרישוי !!! לחברה פרטית יש היום את דיסק הנתונים המלא של משרד הרישוי (כדי שתוכל לבצע גביה יעילה). חוקי למהדרין. לגבי מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה מס 48 ו 49 עסקו בכביש חוצה ישראל. בין השאר נכתב שם: "תכניות של הכביש (חוצה ישראל) אושרו במועצה הארצית אף שלא נגזרו מתוכנית כוללת לפיתוח התחבורה היבשתית. בדיקת כדאיות של פרוייקט כזה, ותהיה מעמיקה ככל שתהיה, היא יעילה ותכליתית הרבה פחות בהיעדר תוכנית כוללת". "ממחקר שעשתה החברה (חברת הכביש) עולה כי אין במדינות המערב, ואף לא בספרות המקצועית, דוגמאות לכבישי אגרה בסדר גודל של כביש 6 שהאגרה הנגבית בהם מכסה את מלוא עלות ההקמה והתפעול". "…גם לאחר סלילתו של כביש 6 וכבישים ברשת הארצית, יהיה השטח הממוצע למכונית בכבישים הבינעירוניים בשנת 2020 16 מ"ר לעומת 42.5 מ"ר בשנת 1980. משמעות הדבר שאם יגדל עוד השימוש ברכב הפרטי, יגבר הגודש בכבישים חרף הפיתוח של מערכת הדרכים". המבקר לא שואל למה בכל זאת קיבלו את החלטה טיפשית כזאת באופן הזה. לדעתי יכולות להיות שתי תשובות: א. במשרד התחבורה יש אנשים שלא יודעים את כל מה שמבקר המדינה ידע ולא חושבים שכביש בסדר גודל כזה צריך להיגזר מתוכנית מתאר כוללת. ב. מישהו שילם למישהו הרבה מאד כסף. הקטע הבא לקוח מאינדימדיה: ב 12/11/01 הועלתה לקריאה תרומית הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גלאון, "חוק למניעת השפעות שליליות של כביש חוצה ישראל". חוק זה אמור לשמור על השטחים הפתוחים סביב הכביש מפני בנייה פרברית בלתי מבוקרת והשתלטות יזמים על שטחים ציבוריים (חוק רע מאד לחברת אפריקה ישראל). חוק זה נפל כאשר 31 ח"כים התנגדו לחוק. שימו לב: התנגדו לחוק למניעת השפעות שליליות!! יום לפני ההצבעה בשיחות עם חברי כנסת התגלה לנו שחברת חוצה ישראל עשו עבודה יותר טובה מאיתנו וכבר הובטחו מיני הבטחות לחברי כנסת שיבואו להתנגד. לדוגמא בשיחה עם עוזר של אחד מהח"כים של שינוי נמסר שחבר הכנסת דווקא בעד החוק אך במפלגה הוחלט שעל כולם להתנגד. כמובן שדובר חברת חוצה ישראל נמצא בבוקר ההצבעה משוטט במסדרונות הכנסת. יש לציין שגם השר לאכה"ס התנגד לחוק, בתגובה נמסר ממשרדו שהוא מתנגד לבנייה בלתי מבוקרת סביב הכביש, נשמע מוזר ? תתרגלו. אם היתה לו מעט בושה הוא לפחות היה נמנע." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי הסיפא שלך. העובדה שחוק נקרא בשם מסויים לא אומרת שזה באמת נכון - לשם כך יש צורך לקרוא את תוכן החוק, וגם לאחר קריאת תוכן החוק, ההכרעה אם החוק הוא "טוב" או "רע" אינה אובייקטיבית אלא ערכית. דוגמה? האופוזיציה, בדיוני התקציב, מציעה מדי פעם לשנות את שם החוק מ"חוק ההסדרים במשק" ל"חוק הכישלון הכלכלי". האם זה אומר שחוק התקציב הוא אכן כישלון? לא בהכרח. שם החוק הוא רק אמצעי רטורי (ראה למשל החוקים הסביבתיים של ממשל קלינטון הראשון - the clean air and water act אא"ט), ואינו מעיד בהכרח על תוכנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יעזור זה שאתה מחרים (!!!) את הכביש, אם בכל מקרה המיסים שלך יממנו אותו אם תרצה ואם לא תרצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רבים יחרימו את הכביש, המדינה תפסיד כסף רב מהתחייבותה לחברת כביש חוצה ישראל, וגורמי התכנון והביצוע ישקלו פעמיים בטרם יחליטו להמשיך בסלילת הכביש, או בפרוייקטים דומים. ועלי לציין שגם אני אחרים את הכביש כך ש''דרך ארץ'' לא תראה ממני אגורה באופן ישיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המדינה תפסיד כסף על הכביש יהיה לה תירוץ להמשיך לסלול בעצמה כבישים ולסדר ג'ובים לעוד כמה אלפי פוליטיקאים, בני משפחותיהם ועושי דברם. אם אתה מעוניין לפגוע בדרך ארץ, השקע כסף בפרסום נגדו, או לך לבג''ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון להחרים את הכביש. סתם אין לי כוונה להשתמש בו. (היה לי סיפור לספר פה, אבל הוא מתחיל ב''כשהייתי בקנדה'', ואני חושש שיסקלו אותי אם אני אספר עוד אחד כזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון אני תומך בכל לב בהחרמת גופים ומוסדות שאתה מתנגד לקיומם או למדיניות שלהם. מסיבה זאת אני משתדל להמנע ממוצרים עם הכשר הבד''צ, ומשתיית פפסי קולה. אבל לגבי כבישי אגרה היחיד שינזק מהחרם הוא המחרים. כמות התנועה בכביש נקבעת ע''י שיווי המשקל בין הצפיפות בכבישים האלטרנטיביים לבין אגרת השימוש בכביש. כל מי שמחרים את הכביש גורם ליותר עומס בכבישים האחרים, מה שיגרום לנהגים בעלי פחות מודעות סביבתית לעבור לכביש האגרה עד שיווצר שיווי המשקל הנ''ל. יוצא מזה שאתה רק מגביל את הזכות שלך לבחור באלטרנטיבה המועדפת עליך, בלי שום תועלת מעשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם פפסי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם נכנעו לדרישות החרדים והורידו מסע פרסום ממנו אפשר היה להבין שהאדם התפתח מיצור דמוי קוף. זה היה כשאת עוד היית בגן חובה אבל לאיילים אנונימיים מבוגרים יש זכרון טוב. חוץ מזה, אני יותר אוהב קוקה קולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הייתי בגן חובה עוד לא דיברו על דור הג'ינס ששותה קווינס :-) אבל לגבי פפסי, מדובר רק על פפסי ישראל, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לגבי הפפסי מעזה אין לי הסתייגויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שטעמו ערב לחיכך - משקאות ''קוקה קולה'' נושאים הכשר בד''ץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המצב אצל RC קולה? יש בד"ץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישחד רצה להתקבל לתנועת "כך". אמרו לו בשביל להתקבל אתה צריך למלא שני תנאים: להרוג ערבי ולהרוג חתול. שאל האיש: למה חתול? התקבלת. את יכולה לספר את זה גם עם פלשתיני שרוצה להתקבל לתנזים ולהחליף את הערבי ביהודי; או אירי שרוצה להצטרף לIRA, הבנת את הרעיון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן :-) בדיחה דגולה. שתו מים, אמרתי כבר? ואולי זה המקום לספר על אייבי נתן, שנצפה לאחרונה באיזה תוכנית שעשו על זובין מהטה (ב"מוסף", נדמה לי). מהטה המצוחצח והמלוקק בא לבקר את חברו החולה, מספר בדיחות מאולצות. נתן יושב שם, שבר כלי, ריר נוזל מפיו, יכול רק לנהום מדי פעם. עצובה מאוד אחריתו של האיש הנהדר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם. וזה פותח ויכוח חדש בנושא גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פפסי, עד כמה שידוע לי, לא ייצאו מתוצרתם לארץ במשך שנות החרם הערבי, עד כמה שנים אחרי השלום עם מצרים. קוקה קולה, לעומת זאת, אפשר היה להשיג פה תמיד. וכשפפסי התחילו לחדור לשוק הישראלי, הייתה להם החוצפה להשתמש בסלוגן שלהם מחו''ל - ''הבחירה של הדור החדש'', יעני, הדור שלא זוכר את החרם הערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרם הערבי הזה רק תרם לכלכלה הישראלית, מה גם שהוא אילץ כל מיני פירמות יפניות ואמריקניות שלא יודעות מה זה חומוס להתחיל להזדהות פוליטית אם לנו או לצרינו. זה נחמד שקוקהקולה פתאום נהיו ציוניים ופפסי אנטישמים, סובארו איתנו ואחרות לא וכו' בינתיים הכח הכלכלי הישראלי עולה על זה של כל מדינות המזה''ת יחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא - התל''ג של מצרים גבוה משל ישראל (והתל''ג לנפש, בערך שמינית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספרים: מצרים 258G$, ישראל 119G$. מקור: http://www.cia.gov/cia/publications/factbook . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ספר מוזר. הנתונים האחרונים שיש להם על אי שיוויון בישראל (אחוז ההכנסה של העשירונים התחתון והעליון) הם מ-92'... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי שלום, שתי הערות : הערה ראשונה :עד כמה שידוע לי תל"ג הוא GNP, אתה התייחסת לGDP שהוא התוצר המקומי. האם יש נתונים לגבי התוצר הריאלי לנפש של ישראל בהשוואה לשכנותיה (תוצר ריאלי לנפש - חלוקת התל"ן (תוצר לאומי גולמי בניקוי הפחת) באוכלוסיה) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... למצרים פי 11 יותר אנשים מישראל, אבל לישראל פי 1.1 יותר מכשירי טלפון. בטלוויזיות הם כבר יותר בסדר - פי 3 מישראל. אוכלוסיה מתחת לגיל 15 - פי 15 לטובת מצרים. לא שזה קשור למשהו. סתם מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר נתונים על GNP. בקשר לתל"ג לנפש, המספרים הם בערך כאלו: ארה"ב - 34K$. יפן - 30K$. שאר מדינות המערב (בממוצע) - 25K$. ישראל - 20K$ (במגמת ירידה בשנתיים האחרונות). שכנותינו: מ-2.5K$ (סוריה) עד 5K$ (לבנון). ערב הסעודית: 10K$ (עם פיזור קיצוני ביותר בתוך האוכלוסיה). כווית הקטנה (שלא עושה שום דבר חוץ מלשאוב נפט): 15K$, וזה כמדומני המקום השני במזרח התיכון הישן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להזדהות פוליטית"? ממש לא. התאגידים מקסימום הזדהו עם המחנה שרווחי יותר עבורם. זו לא הבעת דעה אלא אופורטוניזם, ויש הבדל גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כזכור לך, מאשל לא מורידים מיסים. ב. זה לא יעזור לי. כמו שגם כתיבת מאמר לא עוזרת לי. אז מה, תפסיק לכתוב??? כמה זמן עוד יכול תהליך ריכוז ההון להמשיך בלי הפרעה? ג. הרבה מאד כסף מעצב את הסביבה שאנו חיים בה ואת התודעה שאנו חושבים דרכה. בקרב על התודעה למעשים כמו החרמת מוצרים יש משמעות. המשמעות קיימת רק כחלק מקונטקסט יותר רחב של מאבק המתקיים בכל הרמות: בכל הרמות א' - מאבק אידאולוגי, חינוכי, מפלגתי, פסיכולוגי, תקשורתי וכו'. בכל הרמות ב' - אני, החברים שלי, העיר שלי, המפלגה שלי, המדינה שלי, העולם שלי וכו'. מהיחיד דרך כל קבוצות ההתייחסות שהוא חבר בהן. בכל הרמות ג' - בבית, באוכל, בנסיעה, בעבודה, במין, בטלוויזיה, בלימודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מחרים. יש מוצרים שאני פשוט לא קונה אותם, מתוך שיקולי עלות/תועלת, שכוללים גם שיקולים אידיאולוגיים. למשל, אני מעדיף לקנות חלב יטבתה שאין עליו הכשר. או, למשל, אני עשוי להעדיף מוצר של חברה שתורמת לקהילה על פני מוצר של חברה אחרת. אני אעדיף ספק תקשורת בינ"ל שאינו חברת בת של המונופול בזק וכו'. בכביש 6 אני לא אשתמש כי הוא לא מתאים לשיקולי העלות-תועלת שלי. אני לא קורא לזה חרם, כי זאת נראית לי קריאה מיותרת. מי שצריך לפעול נגדו, כמובן, זה הממשלה שנותנת ערבויות לפרוייקטים בשוק הפרטי שיש סיכוי גדול שלא יוכלו לממן את עצמם. זה דבילי, וזה מיותר, וזה פוגע בי. כתיבת מאמרים (כשאני עבר עושה את זה) נותנת לי סיפוק-מה. אתה בכל מקרה לא כותב לי מאמרים, אז אין לך על מה להתלונן. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו עניין, ממגזין "פנים" החדש: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתך למאמר של דני רבינוביץ, אני מניח? ("כביש מניב נדל"ן", שלישי מהסוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. קישור לא מוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושם כותב לא נכון... אני לא ממש מאופס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן טיעון נגד סלילת הכביש. אני מקבל את הטיעון לחלוטין ומצידי אפשר להפסיק את סלילת הכביש לאלתר. באתר http://www.bdidut.com/transp/road6-11.htm מצאתי את הקטע הבא: :הדי לע תורתסומש תויעדמה תודבועה ןדגנכו יטרפה רוטקסה י"ע ונמומי ותלעפהו שיבכה תמקה תויולע" - 1 הנעט ".הנידמה דצמ העקשה םוש ילב :תודבועה * ,תויתשת תקתעה ,ןונכת :לע תמלשמ הנידמה - םיפלחמה ,שיבכל השיגה ישיבכ ,תועקרקה תעקפה . רלוד דראילממ הלעמל לש תללוכ תולעב ,בחורה ישיבכו תויחוורל 80% לש הנידמהמ תויוברע םילבקמ םיעיקשמה - הרגא ישיבכב הצופנ העפות - חיוורי אל שיבכהש הרקמב .שיבכה תואדוו יא לשבו המוצע הקזחא תולע לשב םלועב ינוילמ םיעיקשמל םלשל הנידמה ץלאת ,תוסנכהה םירזת יבגל אל הלשממה לש רורב סרטניא הז היהי ,ךכש ןוויכ .הנשב םירלוד .שיבכב ורחתיש תויתרובחת תוביטנרטלא לכ חתפל . הנידמה תרקבמ ח"וד י"פע * - אם המדינה נותנת ערבות בסך 80% מעלות הסלילה, נראה לי שדי כדאי ליזם להפסיד על הכביש... כמשלם מיסים במדינת ישראל, יש לי אינטרס מובהק שהמדינה לא תחתום על עסקאות שערבויות שערוריתיות כאלה מעורבות בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירות לציבור: אתר המאפשר להפוך טקסט עברי (כבר פורסם באייל בעבר...) והנה הטקסט: וכנגדן העובדות המדעיות שמוסתרות על ידה: טענה 1 - "עלויות הקמת הכביש והפעלתו ימומנו ע"י הסקטור הפרטי בלי שום השקעה מצד המדינה." * העובדות: - המדינה משלמת על: תכנון, העתקת תשתיות, הפקעת הקרקעות, כבישי הגישה לכביש, המחלפים וכבישי הרוחב, בעלות כוללת של למעלה ממליארד דולר . - המשקיעים מקבלים ערבויות מהמדינה של %80 לרווחיות הכביש. במקרה שהכביש לא ירוויח - תופעה נפוצה בכבישי אגרה בעולם בשל עלות אחזקה עצומה ובשל אי וודאות לגבי תזרים ההכנסות, תאלץ המדינה לשלם למשקיעים מליוני דולרים בשנה. כיוון שכך, יהיה זה אינטרס ברור של הממשלה לא לפתח כל אלטרנטיבות תחבורתיות שיתחרו בכביש. - * עפ"י דו"ח מבקרת המדינה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמית, אתר ההיפוך הזה עשה לי את היום (ואת הימים הבאים). המילה ''תודה'' קטנה על מה שעשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיחקת אותה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שנסע בכביש מס' 444 כל יום במשך שלוש שנים, משוהם לצומת גלילות ובחזרה, אני יכול להעיד שהחוויה לא היתה נעימה כלל. הנסיעה דרך הציר המזרחי היתה ברירת המחדל מול האוטוסטראדות של נתיבי איילון וכביש גהה, שהיו (ועדיין) פקוקות מדי בוקר וערב בצורה שלא תאמן, החל מאיזור צומת גנות (הכניסה לת"א), וכלה בחלקים שלפני צומת גלילות (היציאה מת"א). הנסיעה דרך צירים אלה היתה לוקחת לעיתים קרובות יותר משעה. כביש מס' 444 (צפון-דרום, עד מחלף קסם, ואחריו כביש מס' 5 מזרח-מערב, עד גלילות) היה האופציה השלישית, אבל גם פה נכללה מידה מסויימת של הימור. הכביש היה חשוך, מפותל, ועם הרבה בורות. בנוסף, היה בו רק נתיב אחד שמדי פעם נהגו ליסוע עליו משאיות, יוצרות שיירות ארוכות בנסיעתן האיטית ומתקדמות לאט - אבל בטוח. אם נוסיף לכך זוטות כמו רמזורים, וצמתים אחרים המהווים גורמים מעקבי-תנועה (רנתיס, למשל), נבין שדרך זו היא לא הדרך הטובה ביותר עבור תושב שוהם מתוסכל שכמוני, להגיע לעבודתו. למרות חסרונותיו הרבים בענייני תנועה, לא זכורה לי חווית נסיעה מרנינה במיוחד בכביש הזה. ה-scenic view כלל בעיקר מחצבות, והאוויר היה רווי חול ואבק שהשתלבו בהרמוניה משלהבת עם הצבע של האוטו שלי. Become one with the planet. יום-יום הייתי שב לביתי אחרי עוד יום עבודה מפרך שלאחריו נסיעה לילית, והייתי מתפלל - "הלוואי! לו ניתן רק היה למצוא דרך, דרך שתגרום לנסיעה הזו, היומית, להפוך למשהו מהיר יותר, פחות מעיק. הרי הדברים לא חייבים להיות כך!" כנראה שמישהו שמע את תפילתי, כי ביום אחד, בשנה השלישית, דברים החלו פתאום להשתנות. מחלף קסם, שמחבר את כביש 444 עם כביש מספר 5, נבנה. המחלף הגדול ביותר בארץ! מאות מטרים מרובעים של אספלט, שיוצרים גשר ארוך מאוד המפריד את אלו הממשיכים מזרחה, עם אלו הפונים דרומה, כמוני, ומורידים את העומס ביציאה מכביש מס' 5! איזה כיף! (לימים נודע לי שזהו החלק הראשון שנבנה בכביש חוצה-ישראל.) בנוסף, התחילו עבודות בכביש מס' 444, ובאיזור שוהם הרחיבו את הכביש, ויצרו יציאה נורמלית, דו-מסלולית, משולטת היטב. התחילו עבודות להעברת הכביש קצת יותר מזרחה בחלקים מסויימים שלו, ותוך כדי גם שיפרו חלק מהצמתים. אח, החיים הטובים! וזה עוד לא הכל: בחודש ספטמבר השנה פתחו לנסיעה קטע מכביש חוצה ישראל, שמקביל לכביש 444. בזכותו אני כבר לא צריך לעבור דרך ראש-העין בדרך לכביש 5, ונחסכים לי אי אלו רמזורים. עם זאת, החלק הדרומי של 444, שהוא החלק היותר גרוע בכביש הזה, עדיין ללא תחליף, ואני מחכה בקוצר רוח לאותו יום בחודש נובמבר שבו אמור להיפתח הקטע שמחבר בין מחלף בן-שמן עד לכביש הקיים, מה שיאפשר לי להגשים את החלום שלי ולסוע משוהם ועד גלילות רק על אוטוסטראדות! תודה, תודה לך חברת "דרך ארץ"! בשמי ובשם כל תושבי הפרברים! הלוואי שכל תושבי הפריפריה, מדן ועד אילת, יהיו מאושרים כמוני, ויזכו לגישה לכביש הנהדר הזה - כביש חוצה-ישראל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גר בחלק הדפוק של כביש 444. בהמשך ממחלף קסם עד צומת נווה-ימין כביש 444 הוא דו-מסלולי, בטיחותי ומהיר. למעשה אם תשים לב, עיקר טענותיך מדברות על איכותו ורמתו של כביש 444, ואני מציין שהגופים הירוקים טענו כל הזמן שניתן להרחיב ולשפר את הכביש הקיים כחלופה סבירה לכביש 6. ובאשר למשאיות, עלי שוב להזכיר, יש מסילת רכבת ישנה שמסתעפת למחצבות, וניתן לחדשה כדי להוריד את המשאיות מהכביש. לתנועת המשאיות הכבדה ב-444 יש חלק גדול במצבו הגרוע. וכמו כן, היה לך ציר נוסף שהמדינה למעשה החליטה לקבור אותו - כביש 40 מאזור צומת טייסים למחלף ירקונים. הכביש אומנם הורחב לדו-מסלולי, אך בניגוד להמלצות תכנוניות לא נסלל קטע הכביש עוקף מזרחי פ"ת, ובאזור הוקמו שכונות חדשות (הודות כמובן לאריאל שרון, בעל אינטרס ענק בכביש חוצה ישראל, שהיה אז שר השיכון). עם סלילתו של קטע קצר זה, היה לך כבר נתיב רביעי לגלילות בלי לסלול כביש שלם חדש. ואני מציין גם שבעוד כשנתיים, תהיה לך חלופה רכבתית טובה יותר - בנסיעה מתחנת הרכבת נתב"ג לתחנת הרכבת המתוכננת בימים אלו ברמה"ש ליד ה"רב-מכר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל-כך מנחם לדעת שאני גר בחלק הדפוק של 444, אבל אני מוכרח לציין שעובדים עליו והוא משתפר, לאט. זה אכן מפתיע לגלות שלמרות שבונים את כביש מס' 6 לא מזניחים את הכבישים הקטנים יותר. אני מקווה מאוד שישתמשו במסילת הרכבת הזאת שציינת, ואני משוכנע שאם זה אכן אפשרי - זה אף יתבצע. האוכלוסייה בשוהם גדלה ומתבססת, ובזמן האחרון אני שומע בגלגלצ (אני, כאמור, כבר לא נוסע הרבה בכביש הזה) על יותר ויותר עומסים באיזור רנתיס-שוהם. יש לקוות שכשכביש חוצה ישראל יתחבר לשוהם, יוקל שוב הלחץ מכביש 444. זה רק מראה כמה שכביש רחב יותר הוא צורך אמיתי, שקשה לפתור בהרחבה פשוטה של כבישים מקומיים. גם אחרי "הרחבה" של כביש 444, הוא יישאר מפותל, וימשיך לעבור דרך עיירות הספר המתפתחות לאורכו. ליד כל עיירה כזו יהיה צומת עם רמזור, רמזור שיהיה יותר אדום ככל שהאוכלוסיה בפריפריה תגדל - והיא גדלה. במקרה הטוב זה יראה כמו גרסה גרועה של כביש 40, שכמו שציינת - עובד *דרך* פתח-תקווה, וגם הוא פקוק ומרומזר, ולא מהווה שום אלטרנטיבה כציר תנועה. צריך להסתכל על הדברים בקנה מידה רחב יותר. ישנה תוכנית מיתאר ארצית, שלפיה נבנה ומתבסס בשנים האחרונות "קו שני" של ישובים, על הציר מודיעין - שוהם - כוכב-יאיר. הרעיון הכללי הוא לחזק את הפריפריה ולהקל את הלחץ על המרכז, בין השאר ע"י פיתוח מואץ יותר של הישובים על הקו הזה, והקמת איזורי תעסוקה מחוץ לערים (למשל Airport City ליד נתב"ג). כדי שזה יצליח צריך, מה לעשות, גם תשתית של כבישים שלא תעבור דרך גוש-דן. ברור שצריך להקדיש הרבה מחשבה לפני שבונים אוטוסטראדה, ורצוי לעשות זאת עם התחשבות מקסימלית בנושאים של איכות הסביבה. אחרי הכל - אני גר שם. אני לא רוצה שיהיה לי זיהום אוויר. אבל צריך לעשות גם חשבון של עלות-תועלת, ולעיתים גם לקבל נימוקים בסגנון של "נכון, אם היינו מקימים מנהרה זה היה פוגע פחות באיכות הסביבה, אבל זה היה מעקב את הבנייה בשנתיים, ועולה עוד כך-וכך שקלים, שזה יותר ממה שאנחנו יכולים להשקיע". לצערינו, הצד של חברת "דרך ארץ" לא נוכח בדיון כדי לתאר לנו את הדילמות בתכנון נתיבו של הכביש, ולא יכול להשיב לך מדוע הם לא עשו את כל מה שאתה היית רוצה שיעשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיתחילו לגבות תשלום עבור הנסיעה היומיומית הזו - תסכים לשלם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וראינו שיש פה חיסכון משמעותי בכסף, למרות תשלום האגרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. כיום אני כבר לא עובד בגלילות, כך שאני לא נוסע בציר הזה באופן יומיומי. אני מניח שזה היה תלוי במצב הפקקים באותו הרגע, בכמות הזמן הפנוי שלי, במזג האוויר, במצב הרוח, ובמצב הכיס. אם נחזור לתקופה שבה עבדתי שם, אני מניח שהרצון להתעורר חצי שעה יותר מאוחר היה גובר על המחיר הכלכלי ובדרך לגלילות הייתי נוסע בכביש המהיר. בדרך חזרה, המממ... אולי הייתי מוותר לעיתים. כמה זה היה עולה לי, אגב? מהמחלף של שוהם ועד מחלף קסם? (בטח הייתי עושה איזה שהוא סוג של מנוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט דחה את עתירת "אדם טבע ודין" נגד הרחבת כביש 1 בגן הלאומי הרי יהודה: ומנגד - מע"צ מתחילה בהקמת גשר ענק, מהגדולים מסוגו בארץ, בסיבוב מוצא, בלחץ רשות העתיקות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פוליטיקאים נוסעים יומיום דרך מוצא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הארץ טוענים שסיבוב מוצא הוא הגורם להאטה בכניסה לירושלים? הרמזור בגינות סחרוף הוא שעוצר את התנועה. מתי האידיוטים האלה יחברו את דרך בגין לכביש 1 באיזה מחלף כבר? במקום לעבוד על פרוייקט כזה, הם ממשיכים את בגין צפון, זה שיתחבר לכביש 443 שאף אחד לא יסע עליו. והמהירות המותרת בסיבוב מוצא היא דווקא 80, לא 70. אבל זה לא קריטי. בכל מקרה כולם לוקחים אותו ב-90. עוד שאלות - כביש יריחו, מה זה? הכביש למעלה אדומים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיימות בעיות חמורות בחיבור ישיר בין בגין וכביש 1 - מחד שטחים בנויים ומאידך אזור שימור בכפר הנטוש ליפתא. פתרון חלקי לתושבי צפון ירושלים הוא בכביש העירוני 9 (ולא לבלבל עם כביש ארצי 9, שטרם נסלל מדרום לחדרה), עליו כתוב באותה כתבה של "הארץ". כביש יריחו - כדבריך. באופן כללי, בירושלים מזמן לא מתכננים את העיר לפי צרכי האוכלוסייה אלא לפי מטרותיו הפוליטיות הצרות של ראש העירייה אולמרט. ולצד כביש 443 אמור להיסלל כביש 45 - כביש מהיר ממחלף בן-שמן לירושלים. כאשר היו דיונים על תוואי הרכבת המהירה לירושלים, שרון רצה גם את הרכבת להעביר באותו תוואי, אך זה ירד מהפרק (עוד לפני התחלת המלחמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה יהיה כביש 45 שונה מכביש 1? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עובר במקביל לכביש 443. ממחלף בן שמן דרך אזור יערות בן-שמן (כרגע במאבק קשה של הגופים הירוקים), ובסמוך לכביש 443 לאזור גבעת-זאב. משם סעיף אחד מתפצל דרומה לירושלים ובעצם מתחבר לבגין צפון, וסעיף שני לאזור עטרות - ובעתיד משם לכיוון גבע-בנימין (אדם) והלאה לגשר אלנבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בשביל מה הוא טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כביש 45 אכן מיותר לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפי מי שתכנן אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכביש משווק כ''כביש שלום'' מהיר מאזור גוש-דן לרבת-עמון דרך גשר אלנבי. אבל בעיקר הוא ישרת את התנחלויות מטה בנימין ושכונות צפון ירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא נחוץ. הכביש יסלל במקביל לכביש קיים (443). די מטופש לסלול אותו במקום להרחיב כביש קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? למטרותיו הפוליטיות של ראש ממשלתנו, כמובן! ואפנה אותך שוב למאמרי בעניין שפורסם באייל: דיון 415 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמית, ידוע לי כי בשנים האחרונות נעשה מאמץ כלשהו מצד הרשויות להפסיק את זיהום מי הירקון ואכן אפשר להרגיש בשיפור כלשהו (לפחות בחלק שסמוך למקום מגורי,קרי : רמת גן-ת"א), בשנים האחרונות אני נוהגת לצאת לריצת ערב לאורך ה"נהר" , ואכן הדרך עדיין ארוכה - אם נושבת הרוח ולוקחים נשימה עמוקה ניתן להרגיש את צחנת המים,שלא לדבר על צבעם הירוק מעופש. שאלתי היא : על אילו מאמצים אשר נעשים בתחום שיקום הירקון ידוע לך (אם בכלל) ? האם יש לך הערכה כלשהי תוך איזה פרק זמן ניתן להגיע לתוצאות שיקום טובות קרי : דגה בנהר (יש היום מעט) ואפילו שחייה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק היום דווח ב"הארץ" כי מצבם של הירקון, הקישון ואלכסנדר עדיין רע: "מבדיקת בריאות הירקון התברר, שבקטעים נרחבים לאורכו בריאות הנחל היא גרועה עד גרועה מאד. בעיות הזיהום בו עדיין קיימות, ו-16 מיני חסרי חוליות, שהתקיימו בו בעבר, כבר אינם חיים בו". מאחר ושאריות זיהום יישארו בבוצה בתחתית הנחל גם שנים אחרי שהמים יהיו באיכות טובה (מה שצפוי לקרות שבועיים אחרי בוא המשיח), תוכלי לשחות בו קצת אחרי שדובים יהלכו ביער חיריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ראלי "לגרד" את קרקעית הנהר מהבוצה (או להפך)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לגרד את קרקעית הנחל מהבוצה (יש מכשיר שעושה את זה בכל נמל שיט בעולם, אפילו באשדוד). אפשר לשקם את הנחל לחלוטין. הבעיה היא, שכדי שזה יקרה צריך יהיה להפסיק להזרים לתוכו שפכים, ורצוי יהיה להפסיק לשאוב את מקורות הירקון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ישנה חלופה לשאיבת מקורות הירקון בראש העין ? השאיבה ממקורות הירקון מספקת מים לתושבי הסביבה (אפילו לפ"ת עד כמה שידוע לי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לישראל מאגר מים בן מיליארדי מ"ק. צריך רק להתפיל אותו. אם רוצים שההתפלה תהיה יעילה כלכלית ומשתלמת לנו, הצרכנים, אפשר לחלק 100 זכיונות התפלה, ולא אחד, כמו שעשו כאן עד עכשיו. כשנתחיל לשתות מים מותפלים, אפשר יהיה להפסיק לשאוב מים ממקורות הירקון ואפילו מהכינרת, ולתת להם להתאושש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה מנחם אתכם, גם כאשר לא היה הירקון מזוהם, השחייה בו היתה מסוכנת עקב מחלת הבילהרציה, ותושבי הכפרים הערביים בגדות הנהר סבלו מהמחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול מהמאמצים הם בעיניי עבודה בעיניים. הולכים ומציגים את הקטע שלא זוהם כמעט - מתל אפק לאבו-רבאח - בתור קטע "ששוקם", למרות שמעולם לא היה במצב דומה לירקון העירוני. בתחילת שנות ה-90', עבדו עם דחפורים באפיק הירקון בחלקו בת"א, הוציאו מקרקעית הנהר כמויות גדולות של בוצה וגרוטאות, אך העבודה הזו הופסקה מזמן ועדיין יש זרימת מי קולחין. עיקר השיפור הוא בהקמת מכוני טיהור מודרניים של כפר-סבא - הוד-השרון ורמת השרון. עדיין יש צורך בהעלאת איכות המים הנ"ל. כמו כן, מדובר על הנחת צינור מאסף ביוב להתנחלויות מערב השומרון, והקמת מכון טיהור שיפתור את בעיית השפכים מהשומרון - בינתיים יש בעיות כמו שרואים כאן: עוד לגבי שיקום נחלים מופיע היום ב"הארץ" - מדד ביולוגי לקביעת מידת שיקום נחלים. לגבי הערכה, אין ביכולתי לתת תשובה מוסמכת. קל לומר שהדבר מותנה בשלושה דברים - הפסקה מוחלטת של הזרמת ביוב לא מטופל, העלאת איכות הקולחים (ואולי מהילתם במים נקיים או מותפלים) וניקוי שאריות הבוצה. האחרון פשוט יותר לביצוע, אם מתחילים מלמעלה - משפך נחל קנה לירקון - לכיוון מורד הנחל. עם הרבה כסף והשקעה אני חושב שאפשר גם בפחות מחמש שנים. אך לא נראה לי שזה יקרה במציאות בה מיחצ"נים עבודות תחזוקה בקטע לא מזוהם בתור "הירקון המשוקם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית,תודה על התגובה המהירה. שנית,במושגים ישראליים הירקון הוא נהר או נחל ? (בפי תושבי הסביבה הוא "נהר הירקון"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מעניינת. חוקר ידיעת הארץ יהודה זיו יוצא בפרשנות לפיה מושג "נהר" בעברית הקדומה הוא למעשה "נחל איתן" של ימינו - ולפי זה גם אלכסנדר ותנינים בחלקם האיתן הם נהרות. לדעתו, המושג "נחל איתן" עליו מדובר בתנ"ך ("נחל איתן אשר לא ייעבד ולא ייזרע" הוא דווקא מה שאנו קוראים "נחל אכזב" - אך נחל אכזב בעל זרימה שטפונית בחורף שמונעת עיבוד סדיר של אפיק הערוץ. ו"נחל אכזב" של ימינו הוא בפשטות "נחל" או "גיא". הירקון היה אפיק הזרימה השני בגודלו בארץ אחרי הירדן ומקורותיו, (בהתחשב בכך שהירמוך זורם על הגבול), ומבחינת מימדי זרימתו עד 1955 - איחוז המעיינות והקמת קו מים ירקון-הנגב - בהחלט היה נהר. כיום הוא לא ממש ראוי לתואר במושגים שאנו מכירים היום. קו ירקון הנגב שימש תחילה בעיקר לחקלאות, ובשנים האחרונות משמש יותר ויותר למי שתייה, כך שאם את מחוברת למוביל הארצי בהחלט ייתכן שאת שותה מים ממעיינות הירקון באפק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, רגע של עברית: מה בין נחל ומתנחלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צה''ל קורא לאחד הפרויקטים הנוכחיים (בתחום התקשורת) בשם ''נהר איתן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריכה לעשות עבודה אז יש לי כמה שאלות על נחל הירקון.. 1.מה המסלול של הנחל ומה הבעיות הנובעות מכך?! 2.מה כיוון זרימתו ומה יובלו?! מקוה שתענו בהקדם "ילדה עם שאלה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסי כאן: http://www.yarqon.org.il/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה ואני מעוניינות לצאת לטיול באזור הגלבוע (איפושהו בין גב ההר לאזור הגלעד). הפעם האחרונה בה ביקרתי באזור היתה לפני מספר שנים. האם יש אתרים מיוחדים ומעניינים עליהם היית ממליץ במיוחד (אם בכלל,כמובן) ? קיבלנו המלצה למקם את האוהל לשינת הלילה באזור "העמק הנעלם",מהו אותו "עמק נעלם" ? האם יש לו קשר לאותו אגם נעלם שאותו הזכרת במאמרך הקודם ? האם לדעתך בטוח בכלל לישון באזור זה במשך סופהשבוע ? (בגלל הקרבה לנפת ג'נין). תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרילין היקרה, ראשית, אני מוחל לך על מיקום הגלבוע שהוא בעצם שלוחה צפון-מזרחית של השומרון... שנית, ישנו פורום מומלץ מאוד של טיולים בארץ בידיעות כאן: אני מגיב גם שם באופן שוטף - ושם יש יותר אנשים שיוכלו לסייע. מכל מקום אענה לך כאן: - אזור הגלבוע רגיש מבחינת טיולים לבד, עקב מיקומו לאורך הקו הירוק. התקופה הטובה ביותר מבחינת ביטחון ומבחינת פריחה היא במרץ כאשר יש אירוסים ויש המון מטיילים בהר. - "העמק הנעלם" בגלבוע הוא כינוי (קצת מוגזם) לנקיק חבוי בתחתית מפל יבש בערוץ באמצע המדרונות. בעמק חרובים יפים ומקום נחמד להפסקת תה/קפה/סתם באמצע ההליכה. עכשיו בפורום בידיעות יש תמונה מקצה המסלול שם. המסלול עצמו מסומן באדום, יוצא מהר ברקן וריכוזי האירוסים, עין הסמל - מקום בו נהרג סמל יהודי במשטרה הבריטית במאורעות, כמעט יבש, מצפור, ויורד לוואדי של העמק הנעלם, ובירידה תלולה אל עמק חרוד ותל יוסף הישנה. שלוש-ארבע שעות למיטיבי לכת. על ההר עצמו, אני ממש לא ממליץ לישון. כשטיילתי בהר בנובמבר שעבר עם החוג שלי, קיבלנו אישור מצה"ל לישון בחניון קק"ל על הר לפידים, אך פחדנו לישון במקום שרואים ממנו מצויין את אורות הכפרים מעבר לקו הירוק. ישנו בחניון הר שאול, יחסית רחוק מהקו הירוק ועדיין על ההר. אם אתן מטיילות באופן עצמאי וללא נשק, בפירוש כדאי לנקוט כמה כללי ביטחון, וביניהם - לינה בעמק למטה (מקום שאני יכול להמליץ הוא ליד עין מודע - ללכת במסלולים היותר מטויילים שהם שלושה - שביל הר שאול - מעיין חרוד, שביל הר ברקן - העמק הנעלם ושביל מעלה גלבוע - נחל יצפור (מתחתיתו אפשר להמשיך לנחל הקיבוצים או לעין מודע), להודיע בבית איפה אתן הולכות ולא להשאיר רכב מחוץ ליישובים. (אגב יישובי ההר מעלה-גלבוע ומירב הם דתיים, אי אפשר להשאיר שם את הרכב). כל המסלולים מופיעים במפת סימון שבילים וטיולים מס' 3 - גליל תחתון, עמקים וגלבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמלצות: - נחל הקיבוצים: מסלול רטוב למרגלות ההר - עין מודע: תמונה בהודעה קודמת - נחל יצפור: מסלול למיטיבי לכת, מפלים יבשים לא גבוהים. - הר ברקן - העמק הנעלם: כנ"ל + אירוסים במרץ. - שביל טבעת הר שאול: מסלול קל יחסית, עם תצפית טובה לעמק ולמתלול הגלבוע. מסלול נוסף, מערת אבינדב ונחל צביה, הוא ארוך יותר מקודמיו ואתגרי יותר מבחינת המפלים היבשים. הוא מתחיל ממש בשער קיבוץ מירב ומסתיים בעין מודע. המסלול כולו חשוף לשמש ולכן לא אמליץ עליו בעונה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה תודה על כל המידע, נהניתי מאד מביקור באתר הבית שלך, הצילום שלך הוא בצריף של בן-גוריון בשדה בוקר,נכון ? האם שטח הגלבוע הוא שטח שהיה מיועד לרשות הפלסטינית לפי מתווה קלינטון ? ומה על אזור הגלעד עד עמק בית שאן ? ע"פ המידע שנתת לי בקשר לבטחון באזור בלילה כנראה ונחליף את היעד לרמת הגולן (תאלץ למחול לי גם על כך . . .). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא חלו לאחרונה שינויים גיאופוליטיים שאני לא מודע אליהם, הגלעד עדיין נמצא בריבונותה של הממלכה ההאשמית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שאתה צודק, כשכתבתי ה''גלעד'' התכוונתי לאזור שממערב לגבול ירדן עד הבקעה,נכון יותר,כנראה,לומר ''מול גלעד''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבקעה היא האזור שממערב לגבול ירדן. ככלל, המרחב מדרום לקו הירוק הוא ''בקעת הירדן'' - למרות שבקעה ממש יש רק מאזור גשר אדם בואכה יריחו (וקטע קטן באזור מחולה) - ואילו מצפון (בקו הירוק) זו ''בקעת בית-שאן''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אורחת גמלים ירדה לכרוע לא דבשת היא אל מול גלעד(?) זה הרים הרים שבגלבוע... וגו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אורחת גמלים ירדה לכרוע לא דבשת היא אל מול כוכב(!) זה הרים הרים שבגלבוע הררים צופים אלי מרחב. הם זוכרים את לובן אוהלינו שפשטו בעמק כיונים הם זוכרים את מזבחות לילינו שעלו באש הניגונים. וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת הערב הוא מול הגלעד: אל הבקעה מן הגלעד טלה שחור ורך ירד כבשה פועה, בוכה בדיר זה בנה הקט אשר אבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם בהשראת "שערך כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד" (שיר השירים ד'1), צורה דומה יש בפרק ו' - "שערך כעדר העיזים, שגלשו מן-הגלעד". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא חופפים, השיער נוטה להריח ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כן, אז השיניים הן כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה. מה עדיף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאייל האלמוני. דע לך, במקרא ובתלמוד מופיע מספר לא מועט של פעמים האיזכור לגבי נחל ג'לעד הרי הגלעד וכו'. ישנו ישוב ערבי על הגלבוע מצידו הפלסטינאי שנקרא ג'לבון וישנם מקורות לא רשמיים שמדברים על כך שכשדיברו על הרי הגלעד במקרא התכוונו דווקא לשלוחות המזרחיות של רכס הגלבוע. ראיה לכך, במלחמת גדעון במדיינים גדעון מגיע מנחל ג'לעד הלא הוא נחל חרוד של היום. גם בקינת דוד שחלקה מופיע כאן בכותרת דוד אומר הרי בגלבוע ולא הרי הגלבוע. עוד איזכור לכך שככל הנראה כשמדובר על הגלעד במקרא בעצם מדברים על הגלבוע. מדוע היה הגלבוע כל כך חשוב? יש אומרים מקום אסטראטגי שמפריד בין שומרון לגליל אך עוד מגמה היא מבחינת תנאי החיים בו. הרי ידוע שעמק יזרעאל היה רווי בחקלאות בגלל היותו לח בקיץ וקר בלילות ובחורפים כך שחקלאות שגשגה בו.. אך תנאים אלו אינם אופטימליים למחייה ולמגורים והחקלאים המקראים היו עולים להתגורר בדפנות ההרים שמסביב. ראיות לכך הם שונם העתיקה תל יזרעאל שהיה משכן המלך בתקופת פילוג הממלכות ותענך שהיה גבוה מהעמק אך עדיין היווה חלק ממנו. סתם שתדעו. תהנו! ואל תשכחו לשמור על הסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהניתי, ואם חטאתי לסביבה לא היה זה משום שיכחה, אבל לא הבנתי: 1. מה הקשר בין ג'לבון לבין הגלעד? 2. לפי מה הטענה שגדעון מגיע מנחל ג'לעד? 3. מה הקשר בין הכתיב "הרי בגלבוע" לבין הגלעד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצילום הוא דווקא באחד הכפרים ליד צ'אנג-מאי בתאילנד... הגלבוע חצוי כאשר פסגות הרכס וכל המדרונות התלולים הם חלק ממדינת ישראל מאז 1948 (שטח קטן בדרומו הועבר לישראל בהסכם שביתת-הנשק עם ירדן). המורדות המערביים המתונים, כמו גם רוב הכפרים שבהר, נמצאים בשטחי יו"ש, רובם בשטחי B ו-C וקטע זעיר בשטח A בדרום הגלבוע. השטחים הללו שמעבר לקו הירוק יועדו למדינה הפלסטינית. אגב בגלבוע היה מחדל רציני במלחמת העצמאות, שכן כוחותינו כבשו למעשה את כל הרכס עד ג'נין, ואף חדרו לג'נין עצמה - אלא שהכוחות זילזלו בצורך בביצור השטח שנכבש. עם החדירה לג'נין (מבצע ארז - יוני 1948) התחולל קרב קשה במשטרת ג'נין בקצה הדרומי של העיר, וערב ההפוגה הראשונה נקבע גבול זמני 1.5 ק"מ צפונית לעיר בגבולותיה אז. ב"קרבות עשרת הימים" ביולי 1948, פתח הצבא העיראקי במתקפה בחזית זו, והדף את צה"ל כ -10 ק"מ צפונה, ורק המוצב המרוחק ביותר בזרעין (היום קיבוץ יזרעאל) נשאר בידינו בגלל ששם היה מפקד יקה שדאג לבצר את המוצב אפילו שהיה רחוק מקו החזית. העיראקים גם כבשו מחדש את פסגות הרכס. לקראת סוף המלחמה הסתמן מצב שפסגות הגלבוע יישארו בידי הערבים, ואז תושבי הקיבוצים בעמק העפילו בלילה וכבשו מחדש את פסגת הר ברקן ולמעשה ייצבו קו גבול שמשאיר לנו את חלקו התלול והצחיח של הגלבוע. באשר לגלעד, מצטרף לתשובה שמתחתי... קצת התבלבלת כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'אנג מאי,צ'אנג ראי,שדה בוקר, מה כבר ההבדל ? וכמובן,תודה על כל המידע . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמית, הלינק באתר הבית שלך לחוג המטיילים "אלעד" לא עובד, יש כתובת חלופית ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתר חוג אלעד נמצא בהקמה. כעת אפשר לראות שם רק שני דפים: התוכנית השנתית (מתחילה בשישבת הזה:) ומידע כללי - "הצהרת כוונות": ציפיתי שמקימי האתר - ידידים מהחוג - יעלו זאת יותר מהר, ורצוי בהחלט שיעשו זאת בקרוב כי האתר החדש שלי יפורסם בעוד שבועיים ואני רוצה שהקישורים בו יהיו מעודכנים... (האתר החדש יושב תחת שם-מתחם עצמאי, וכרגע נמצא בתקופת הרצה. אני מקווה עד ראשית נובמבר להשלים את השינויים והעדכונים בו - ואז גם אפרסם את הכתובת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראו כאן: חפשו את הקטע על כביש 6. השורה התחתונה: המדינה תוציא מכספי הציבור כ-252 מיליון ש"ח בשנת 2003, למימון סלילת הכביש מגדרה עד קרית-גת, לרכישת קרקעות ופינוי תשתיות בתוואי הכביש. אכן, עיסקה כדאית לחברת "דרך ארץ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ולמה אתה מצפה? ממשלת הגנרלים מחלקת כספים לחברה, שבראשה ניצב גנרל... יד גנרל רוחצת יד גנרל. זוהי מדינתנו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי הבוקר בעיתון שממשלת ישראל, בניגוד לתנאי החוזה לבניית כביש חוצה ישראל, תעביר לחברה שסוללת את הכביש עד 68 מיליון דולר בתמורה להפחתת תשלום אגרת נסיעה בחלקים מהכביש. (הארץ, מוסף נדל"ן, עמ' 13.) כאזרח משלם מיסים במדינת ישראל, אני מצר על הצעד שעושה ממשלת ישראל. איני יודע אם מדובר בטפשות א בשחיתות, אבל הצעד שעושה הממשלה מזיק לי ביותר. ברור לי שהכביש נחוץ לי. עוד ברור לי שסלילת כביש פרטית עדיפה על-פני סלילת כביש בידי המדינה. אבל, אם נגזר עלי גם לשלם אגרת נסיעה וגם למממן את הכביש דרך המיסים הישירים שאני משלם למדינה, אני יוצא קרח מכאן ומכאן. ההפרטה היא מכשיר שנועד להוציא כח מהמדינה ולהעביר אותו לאזרח. מקרה חוצה ישראל מדגים היטב שהיא לא תמיד ממלאת את יעודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפרטה היא מכשיר שנועד להוציא כסף מהמדינה ולהעביר אותו לאזרח(ים) מסוי(מי)ם. מקרה חוצה ישראל מדגים היטב שהיא ממלאת את יעודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמית שלום, באתר (שעדיין נמצא בהקמה) של חוג אלע"ד נאמר שהמטיילים אינם משאירים פסולת מכל סוג כולל נייר טואלט בשטח. במידה ואתם נמצאים בשטח בלבד במשך מספר ימים, איך מתגברים על "בעית נייר הטואלט". חברה ואני טיילנו לאחרונה (באזור הגולן) והתגברנו על הבעיה בצורה הבאה : סידרנו אבנים בגודל "בינוני" במעגל, הנייר "נאסף" למעגל ואח"כ נשרף. יש פתרון טוב יותר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא אלע"ד - אלעד, ע"ש מטייל שנהרג בנפאל (בן של אחד ממייסדי החוג). הפתרונות מותאמים לסביבה, בד"כ: חפירת גומה קטנה, בה עושים את הצרכים. אח"כ שורפים את נייר הטואלט ומכסים את הגומה. במקומות בעייתיים (עם יותר מדי צמחייה, ז"א סכנת שריפה) רק מכסים את נייר הטואלט (עם זאת, באזורים "הצפוניים" הנייר יתפרק יותר בקלות גם אם הוא מכוסה). יצא גם ספר שלם באנגלית על הנושא, ויש אותו למישהי בחוג - אולי אסתכל בו בהמשך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. חשבתי שאולי אתם משתמשים בשיטה ההודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל מה שרצית לדעת על עשיית צרכים במדבר ולא העזת לשאול" או אולי "הטמנה מושלמת בשנים עשר צעדים קלים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צרכים בטבע For Dummies" יהיה רב מכר ענק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ואפשר לחשוב גם על ספר ההמשך הרלבנטי לא פחות: "צרכים בטבע For Mummies". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסכ"ה צריך ללמוד מהPuppies . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרא של ספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת ששאלתי עלתה מכיוון שנזכרתי בתקופה בה טיילתי בהודו באזור שנקרא אום-קארשווה , זהו אזור מקסים,רק מה , לא משנה כמה ואיפה תנסה - נייר טואלט לא תוכל להשיג, היה עלי להסתגל או לעזוב,החלטתי להסתגל והחזקתי מעמד כמעט חודשיים. עד כאן חוויות ההסתגלות שלי שבטח נורא מעניינות את כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיוחד לבקשתה של חברת המערכת תגובה 103984, על הודי וניר טואלט יש בדיחה ממש מצחיקה, אלא שהיא הולכת לאיבוד בכתב. היא מספרת על הודי שנכנס לחנות בניו יורק, ומבקש לקנות ניר טואלט. מציעים לו סוגים שונים של ניר טואלט, בעלי שמות מפוצצים ובמחירים אסטרונומיים, וכל פעם הוא שואל אם אין משהו פחות יקר. לבסוף מציעים לו No brand name toilet paper, והוא קונה. למחרת הוא חוזר לחנות, ואומר שהוא מצא שם לניר טואלט שלהם: הוא מציע לקרוא לו ג'והן וויין. לתמיהתם של המוכרים בחנות הוא מסביר: It's American, it's white, it's rough, and it takes no shit from Indians
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמית שלום, סתם 2 הערות אגב : בשבת בערב רצתי לאורך הירקון והפעם הגעתי עד לנקודת המפגש בין הנהר/נחל והים. הערה ראשונה : עיריית תל-אביב דאגה לטיילת מאד נחמדה במקום. הערה שניה : מהגשר שמעל לנקודת השפך נראה כי אכן "מגיע" לירקון להתקרא נהר. (לפחות בקנה מידה ישראלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
inature.info פתוח לקהל הגולשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גלובס" היום: בהתחלה סיפרו לנו, שרק גורמים פרטיים משקיעים בסלילת כביש חוצה ישראל, ולא יפה להגיד "לא" למתנה. כעת מתברר, שלא רק שבתקציב 2003 מוקצים יותר מ-350 מיליון שקל בסעיף ישיר לטובת סלילת חוצה ישראל, אלא שעכשיו גם רוצים להיכנס לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו, ולקחת ממנו דרך קרנות הפנסיה. חברת דרך ארץ מנסה לגייס את כספי הציבור דרך הנפקת אגרות חוב לקרנות הפנסיה, כדי לממן את סלילת קטע 18 של כביש חוצה ישראל (החברה עומדת לזכות בביצוע הפרויקט ללא מכרז, כמובן). לסיפור המלא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אם מדובר בוואזה, או בונבונירה. אפילו תלמידיה הפולנים ביותר של הגברת בבלי יודעים שלמתנה הזקוקה להאכלה אין זה לא מנומס לסרב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנפקת אג''ח לקרנות הפנסיה זה לא ''לקיחה'' מאיתנו. אף אחד לא יחייב את קרנות הפנסיה שלך לרכוש את האג''ח הזה, ולכן אין בהצעה משום ''לקיחה'', מכל מקום לא יותר מאשר בכל השקעה אלטרנטיבית. אולי ההערה הקטנה בסוף הכתבה, ''הכותבת היא מעמותת ידידי כדור הארץ המזה''ת'' מסבירה את הניסוח המטעה הזה. אותי ניסוחים כאלה מרגיזים באופן שאני נעשה (שלא בטובתי) אטום גם לטענות צודקות ונכונות בקשר לכביש, וחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הכביש לאחר שנסגר למשלמי אגרה, וזיכרונות מהמאבקים נגד הקמתו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוקר שמעתי לראשונה פרסומת לכביש. כנראה ב''חוצה ישראל'' כבר דבק כתם (לתשומת לבך, דב אלבוים), אז המפרסמים קוראים לו ''כביש שש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הצוות המלווה את סלילת כביש חוצה ישראל מטעם המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישר בשבוע שעבר את השלב הראשון של העבודות לסלילת הקטע השנוי במחלוקת ביותר בכביש - קטע 18, העובר באזור רמת מנשה. הצוות אישר, למרות התנגדות הקרן הקיימת לישראל, את ביצוען של עבודות להעתקת עצים מתוואי הכביש." "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבטים הנופיים של הכביש שהוזכרו במאמר הפתיחה הינם רק הפינטס מבחינת ההשפעה הסביבתית של הכביש: כביש זה אינו רק כביש, אלא הוא למעשה ראשיתה של מדיניות מרחבית שלמה. הכביש יעודד את תופעת ההתפרסות העירונית (urban sprawl)המצוייה כבר כיום על אש גבוהה בשרון.תופעה זו בה המטרופולין מתפרס במרבד אחיד של פיתוח דליל (וילות, קוטג'ים וכאלו)ובעקבותיו יוצאים מהעיר מרכזים מסחריים ושטחי תעסוקה (ראו געש-שפיים, כפר ויתקין, איירפורט סיטי (כבר שמעתם?) וכד')ההתפרסות העירונית היא דפוס בעייתי מאוד מבחינה סביבתית. ראשית היא צורכת בצורה בזבזנית משאבי קרקע ופוגעת במשאבי טבע שעליהם(למשל המגוון הביולוגי מתדרדר וכד')ושנית היא מגבירה זיהום אוויר גם באופן מוחלט וגם באופן יחסי (יותר נסיעות לנפש), שלא לדבר על ההשפעות החברתיות של התופעה (למשל התדרדרות מרכזי הערים, ופגיעה בנגישות אלו שאינם בעלי או נהגי רכב פרטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שראיתי דפוס כזה בדרום ספרד בשנה שעברה - הערים היו מוקפות באיזורי מסחר ותעשייה לאורך קילומטרים, כמו גם איזורי תיירות. לא יודע אם זה קשור, אבל ה''לונלי פלנט'' מכנה את ה''קוסטה דל סול'' בשם ''קוסטה דל פלסטיקו'' על שם כל חממות הפלסטיק שצצו באיזור כפטריות לאחר הגשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא הבולטת ביותר להתפרסות העירונית נמצאת בלוס אנג'לס רבתי, אשר הינה אחת השיאניות העולמיות בזיהום אוויר מכלי רכב. הדוגמא שהזכרת נראית לי נכונה בעיקרה. ניתן למצוא אותה גם באזורי תיירות אחרים כמו למשל בחוף הצפוני של כרתים ואפילו במידה מסויימת בחוף המזרחי של סיני. דוגמא נגדית, לפיתוח עירוני מושכל מוטה תחבורה ציבורית, ניתן למצוא בשטוקהולם בירת שוודיה (כמובן - בסקנדינביה..), שם פרנסי העיר כיוונו את הפיתוח החדש למרכזים צפופים הבנויים סביב תחנות רכבת, במתכונת המכונה ''מחרוזת פנינים''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |