|
||||
|
||||
באתר של כביש 6, אליו הפניתי, יש הסבר מדויק על האופן שבו הכביש פותר את בעיית הפקקים לתושבי הדרום והצפון. מוסבר שם, למשל, שמי שנוסע משדרות לתל אביב, לא נתקל בפקק ביציאה משדרות (וגם לא בצומת ניר-עם), אלא דווקא בצומת אשדוד ומצפון לה. לכן, כדי לעזור לתושב שדרות הנוסע לתל אביב (כדי להכפיל את שכרו, ולעזור לשכבות החלשות), צריך לעזר לו להיכנס לתל אביב בשעות הבוקר. עוד מוסבר באתר שהכביש לא נסלל במקום מסילות ברזל, מוסבר שלא מדובר במשחק סכום אפס, וניתנת דוגמא לכמות הכבישים ביחס לאוכלסיה במדינות מערביות מתוקנות. |
|
||||
|
||||
רואים שהאתר כבר לא מעודכן. כבר יותר מחצי שנה שתושבי שדרות לא צריכים לעמוד ברמזור בצומת בני-דרום - יש נסיעה ישירה ללא רמזורים. ליזמים קל לטעון שהכביש לא נסלל במקום מסילות ברזל, אולם כל בר-דעת יראה שהמאמץ וההשקעה של המדינה בכביש זה, כולל סלילת כבישי הרוחב ועידוד יזמים להשתתף בפרוייקט, באים על חשבון המסילות. מה היה קורה אם במקום הכביש היתה המדינה נותנת זיכיון ליזמים לסלילת מסילה כפולה, מראש-פינה עד מצפה-רמון? |
|
||||
|
||||
למה שהמדינה לא תיתן זכיון גם לכביש וגם למסילה, או לחמש מסילות, או לרכבת תחתית אחת או תשע שירשתו את כל גוש דן? אם לדעתך הזכיון לכביש ניתן ע"ח זכיון למסליה, אז הפושעת היא הממשלה ובוודאי לא יזמי הכביש. |
|
||||
|
||||
וכיצד יכנס תושב שדרות לתל-אביב, כאשר גודש התנועה בכניסות לערים, שהוא כבר בלתי אפשרי, יוכפל? מה לגבי גודש התנועה בתוך הערים? גם הוא יגדל, עקב כניסתם של תושבי פריפריה רבים יותר אל תוך מרכזי הערים. לדעתי , בקיצור נמרץ, הפיתרון צריך להיות הפוך - "העברת הערים אל הפריפריה" כלומר לשבור את המונופול של גוש-דן על ידי עידוד חברות להעביר את פעילותן לפריפריה, תו"כ יצירת תנאים להעלאת איכות החים, שתעודד גם את העובדים לעבור לערי הפריפריה, או, לחילופין, ליצור תנאים שיאפשרו עבודה מהבית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |