בתשובה לעמית מנדלסון, 07/10/02 18:06
חדשות: לאה על המפה! 97163
כלומר, זה שמישהו על המפה אפילו לא מבטיח לך שהוא מת!
מה יהיה?

וברצינות-
מי מחליט על שמות?
האם ההחלטות לא אמורות להתפרסם איפשהו, לפני הביצוע?
האם לציבור יש זכות להתנגד?
חדשות: לאה על המפה! 97184
יש מספר גורמים.
לשמות יישובים, צמתים ופרטי נוף (הרים, ואדיות) אחראית ועדת השמות הממשלתית.
לא ברור לי עד היום איך הם עובדים בדיוק. הצעה שלי לפני כשנה וחצי לקבוע שמות חדשים לפרטי נוף בשרון, למעשה נקברה בוועדה והתייאשתי מהם.
לא ברור לי גם לגבי כיצד מתנגדים. באזורי, עיריית כ"ס דרשה לשנות את שם צומת רעננה צפון כדי שיהיה ייצוג לכ"ס. הוועדה החליטה על צומת רכ"ס (ראשי תיבות רעננה - כפר-סבא) ואז רעננה התנגדה ובסוף נוצר אבסורד: "צומת כפר-סבא - רעננה צפון". הוועדה גם החליטה על כך שהיישוב המאוחד כוכב-יאיר וצור-יגאל ייקרא כוכב-יאיר (אם כי צור-יגאל הוא הגדול שבין השניים). אלו החלטות שהגיעו למקומונים באזורי.
יערות קק"ל - קק"ל מחליטה, לרוב לפי התורמים או כדי להנציח אישי ציבור שונים.
רחובות, פארקים עירוניים - אחריות העירייה, ברשויות יש לרוב ועדת שמות, ואפשר להתנגד רק לא ממש ברור לי איך...
שמורות טבע וגנים לאומיים - רשות הטבע והגנים, שבד"כ לא מגלה יצירתיות - אין שמורות וגנים ע"ש בני אדם, וכמעט תמיד השם נקבע ע"פ פריט נוף או מין בע"ח/צמח הגדל בשמורה (למשל: שמורת כלך סיני, שמורת אלימונים = מין עפרוני מדברי).
תודה. 97185
חדשות: לאה על המפה! 97344
נכון, ישנו פארק שמעון פרס בחולון (יפה מאוד ורחב ידיים). ולא מזמן התפרסמה כוונתו של מאיר ניצן, ראש עיריית גבעתיים (? נדמה לי) לקרוא לפארק חדש על שמו. על המקרה השני הייתי אומרת - מי שפועל למען הנצחתו בעולם הזה, הוא איש שראוי להישכח.
מאיר ניצן 97455
... הוא ראש עיריית ראשל''צ. והיכל התרבות העירוני כבר קרוי על שמו.
מאיר ניצן 97529
קיבלתי תיקון.
מאיר ניצן 97572
ועכשיו, נאמנה לשיטתך, עליך לשכוח אותו.
זה כמו לא לחשוב על פיל לבן. 97692
לא לחשוב על מה? 97736
פיל לבן,תקרא בילקוט הכזבים:) 97894
יזוס כריסטוס2 97943
יום אחד תקבל טלפון‏1 מחיים חפר והוא יגיד לך שאני צדקתי :-)

1 בגוביינא, גם כן.
חיים מושיענו2? 97962
''נעזוב את הבננות-שילכו לעזאזל.
לא רוצים לישון...''
איך ידעתי... 98048
אתה מהתרנגולים :-)
למה את מתכוונת כשאת... 98114
גברי?
למה את מתכוונת כשאת... 98134
לא.
שייקה? פולי? 98168
נעמי פולני. 98219
נכנע,מאימת הצנון:-) 98241
תגובה 92263
נכנע,מאימת הצנון:-) 98249
כדי להסיר ספק, אני מודיע שאין קשר ביני לבין הארסי. אני הורג את קורבנותי בחניקה.
אני נוהג להטביעם 98251
כדי להסיר ספק היית יכול להביא את זה:
תגובה 84908

או את זה:
תגובה 84910
שרות אנצלוביץ' 98254
אם למישהו עוד היה ספק, באים הלינקים האלה ומוכיחים לערמומים שבחבורה שאני כותב לעצמי הודעות תמיכה בשמך. עכשיו אני גם כליל וגם ארסי, ונשאר רק לחכות ולראות מתי יגלו שאני גם ברקת. שקוף, שקוף מדי אני. ממש דנידין.
תגיד להוגה שלך להרגיע אותך 98256
ראה הערת רגל מס' 1:
תגובה 96034
חבר'ה חבר'ה רגע רגע 98348
ומה איתי, שכבר יומיים נאבקת פה בחושך, עם איזה טיפוס רעול פנים? אני מבקשת להזדהות במייל. תודה.
לא ברקת יאמר עוד שמך כי אם שרית 98778
(חדד?) כי שרית עם אלמוני רעול פנים ותוכלי.
LOL 98880
חדשות: לאה על המפה! 97404
סקרנות גרידא: איזה פרטי נוף, ומה השמות שהצעת?
פנייתי לוועדת השמות הממשלתית 97416
אני מפרסם כאן את מכתבי מינואר 2001:
מה שכנראה קרה, הוא שאחרי שנים של בטלה וקביעת שניים-שלושה שמות חדשים בשנה, נבהלו בוועדה מכמות ההצעות, התעורר ויכוח עקרוני על כמה מקום יש במפה, נאמר שייערך סיור בשטח לדון בשמות, ובסופו של דבר הנושא נקבר בניירת.
לאחדים מהמקומות הוצעו שמות אחרים ע"י חברי ועדת השמות כמו "גיא געש" במקום "נחל געש", "מצפה מורשה" במקום "מצפה הירקון" ו"גבעת צופית" במקום "גבעת הבריכות", אך כפי שציינתי - הנושא כולו נקבר במגירות הוועדה.
=========
הנידון: הצעה לשמות אתרים במישור החוף

כתושב השרון, הבחנתי זה מכבר שאזור מגוריי "מקופח" מבחינה לשונית בשמות מקומות במפות הטופוגרפיות. לעומת חבלי ההר של מדינת ישראל, בהם כמעט כל הר, גבעה, נחל ובקעה זכו לשם עברי רשמי, דווקא השרון (ושאר חלקי מישור החוף) מקופח.

בשנים האחרונות, בהן אני עורך סקר של אתרי טבע ונוף בשרון הדרומי, התחזקה אצלי תחושה זו: במפות של האזור מימי המנדט, השרון זרוע בשמות ערביים, שלרובם המוחלט לא טרחו למצוא תחליף עברי אלא פשוט מחקו את השמות מהמפות - למעט קומץ נחלים ותילי עתיקות.
תחושת הקיפוח אף גדלה כאשר שמתי לב שבשנים האחרונות טרחה
ועדת השמות וקבעה שמות חדשים למקומות שונים בארץ (נחל ברק בן-אבינועם, נחל משמר-העמק, נחל מעפילים וכד').

לאור זאת, אני מציע לתקן את העוול ולקבוע שמות רשמיים לאתרים שונים במישור החוף (להלן אתמקד בשרון הדרומי).
מצ"ב רשימת הצעות לשמות ונימוקים. זוהי רשימה חלקית בלבד, ואם תהיה נכונות לדון בנושא אשמח להציע רשימה רחבה יותר (ובכללה אתרים שלדעתי ראויים לשם, אך לא הצלחתי להציע עבורם שם מתאים).

בכבוד רב,
עמית מנדלסון
========
הצעה לשמות אתרים בשרון הדרומי (השמות המוצעים מודגשים)

1. גבעת גולגלות - אתר עתיקות ממזרח למרכז הטניס ברמה"ש. מכונה בקרב תושבי רמה"ש הוותיקים "גבעת הגולגלות" או "חורשת הגולגלות". במקום היה (לפי מפות מנדטוריות) קבר שייח' סעד (לא קיים כיום, אך באתר צומח עץ שיזף גדול שכנראה היה צמוד לקבר), ובית קברות מוסלמי של שבט סוואלימה.
נ.צ. (רשת ישראל): 1356/1705

2. מצפה הירקון - גבעה מדרום-מערב לצומת מורשה. מגבעה זו יש תצפית יפה על עמק הירקון ועל השומרון - עד אלפי-מנשה, אלקנה ובית-אריה.
נ.צ. (רשת ישראל): 1359/1701

3. נחל פרדסים - ערוץ (מסומן חלקית במפות), הזורם ממרכז הטניס ברמה"ש אל הירקון, ועובר בגבול אזור התעשייה עתידים. זהו היובל האחרון הנשפך לירקון מכיוון צפון. חלקו התחתון של הנחל גובל (עדיין) בשטחי פרדסים, וכל שאר יובלי הירקון בסביבה (נחל הדרים, נחל פרדס ונחל הדר) נקראו ע"ש פרדסי האזור.

4. גבעת אורה - גבעה מכוסה פרדסים, ממערב לבית הקברות קרית-שאול. שמו הערבי של האתר - אל-ע'ורה. בגבעה נמצאו שרידי עתיקות (יישוב שומרוני) וכיום בנוייה עליה בריכת מים.
נ.צ. (רשת ישראל): 1327/1709

5. מערות אפקה - ריכוז קטן של מערות קבורה עתיקות, ממערב לכביש 20 ("נתיבי איילון"), ובצמוד לו. האתר סמוך לשכונת אפקה בת"א.
נ.צ. (רשת ישראל): 1322/1707

6. תל רקית - גבעה גבוהה (נ"ג 40) במצוק החוף, צפונית לחוף תל-ברוך ודרומית לחוף הצוק בת"א. השם המוצע זהה לשם הערבי. (קיים נחל רקית בכרמל, כך שלפי הבנתי השם רקית הוא תקין).
במקום היה מוצב צבאי טורקי במלחמת העולם הראשונה, וגם כיום הוא תפוס בידי הצבא.
נ.צ. (רשת ישראל): 1303/17087

7. מערות שמריהו - ריכוז גדול של מערות קבורה בגן ציבורי בכפר-שמריהו. באתר יש כ - 50 פתחי מערות גלויים, ועוד כ - 50 מערות סתומות. האתר ידוע בשם הערבי - מוע'אר אל-עבבאשה.
נ.צ. (רשת ישראל): 1333/1777

8. נחל חרות - יובל של נחל דרור, מתחיל בין תל-מונד למושב חרות ונשפך לנחל דרור מצפון לכלא השרון.

9. נחל משמרת - יובל של נחל פולג, מתחיל ממערב למושב משמרת ונשפך לפולג מדרום-מערב למשמרת.

10. באר משמרת - בית-באר נטוש בפרדסים ממערב למשמרת, ובו פעורה באר עמוקה.
נ.צ. (רשת ישראל): 14132/18127

11. עמק פולג - אזור עמק ביצתי מדרום לקיבוץ תל-יצחק. לאזור יש צורת עמק ברורה בין רכסי תל-יצחק - מצפון - וחרוצים - מדרום.
בשטח מוצעת כיום שמורת ביצת פולג.
נ.צ. מרכזי: 1366/1835

12. עין פולג - מעיין עונתי ממערב לכלא השרון (מסומן במפת סימון שבילים). שמו הערבי של המקום - עין א-זורייקיה.
נ.צ. (רשת ישראל): 1382/1832

13. גבעת הבריכות - גבעה נ"ג 88 בתחומי מושב צופית. המקום השני בגובהו בשרון. בגבעה יש 3 בריכות מים גדולות.
נ.צ. (רשת ישראל): 1422/17825

14. גבעת משמרת - גבעה נ"ג 93 בין א-טירה ומושב משמרת. המקום הגבוה ביותר בשרון. שמות חילופיים מוצעים: גבעת טירה, גבעת צ"ג.

15. באר געש - בית-באר עזוב ויפה מצפון-מזרח לקיבוץ געש, מזרחית לכביש החוף.
נ.צ. (רשת ישראל): 13485/18245

16. נחל געש - ערוץ קניוני קצר היורד לים מדרום לקיבוץ געש. דרך רכב יורדת בערוץ זה לחוף רחצה.

17. צוקי געש - רצועת המצוקים בין קיבוץ געש למכון וינגייט. באזור זה נמצאים מצוקי החוף הגבוהים ביותר בישראל (למעט כמובן בראש הנקרה).

18. צוקי ים - רצועת מצוקי החוף מצפון לנתניה, לרגלי היישוב צוקי ים (מערבית לחבצלת השרון).

19. צוקי גדור - רצועת מצוקי החוף באזור תל גדור, דרומית לגבעת אולגה.

20. באר הדסים - בית-באר בגבעה נ"ג 39, מערבית להדסים. שמה הערבי של הבאר: ביר אל-עדס - "באר העדשים".
שם חילופי מוצע: באר טל (ט"ל - 39 בגימטריה - גובהה של
הגבעה).
נ.צ. (רשת ישראל): 1390/18845

21. עיי מדרגות - שרידי בית-באר הרוס כמעט כליל ממערב למושב חרוצים. מהמקום שרדו רק הבאר הסתומה בעפר, וקטע קטן של גרם מדרגות מנוקב חורי קליעים. בצד השרידים יש 2 תותי ענק ההופכים את המקום לפינה יפה למנוחה בצל, שתעלה בוודאי על מפת הטיולים בעתיד.
נ.צ. (רשת ישראל): 1362/1820

22. באר יקום - בית-באר יפה, ממזרח לקיבוץ יקום (מזרחית למסילת הרכבת).
נ.צ. (רשת ישראל): 13635/1826

23. גבעת בחר-יה - גבעה מלאכותית (לשעבר מזבלת הוד השרון). השטח מדרום-מערב למזבלה היה ידוע בעבר בשם "פרדס בחר-יה", אחד הפרדסים הראשונים בשרון שהיו בבעלות יהודית - החל משנת 1905. הפרדס עצמו נעקר בשנים האחרונות. לא ניתן להתעלם מגבעת המזבלה שהיא כיום המקום הגבוה באזור (יותר מתל קנה הסמוך) ומיועדת לשיקום, כך שאני מציע לתת לה שם זה המנציח פרק בתולדות הוד-השרון.

24. גבעת רעננה - גבעה מלאכותית (לשעבר מזבלת רעננה).

25. נחל אילנות - נחל אכזב המנקז את אזור אילנות אל אזור התעשייה פולג. הנחל נשפך בעבר לבריכת חונן, אולם הבריכה הושמדה כליל בשנות ה - 90' כאשר הורחב אזור התעשייה.

26. חורבת גיוס - שרידי יישוב ביזנטי קדום בתחומי שמורת רכס חרוצים. שמו הערבי של האתר: ח'רבת ג'יוס.
נ.צ. (רשת ישראל): 1366/1810

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים