|
||||
|
||||
לדעתי הדיון האקולוגי בכביש חוצה ישראל הוא חשוב, אבל גם "דרך ארץ" משתמשת בו כדי להתחמק מהדיון האמיתי. לא מזמן פורסם ב"הארץ" מדור פרסומי שעסק כולו בכביש חוצה ישראל. בסיום צויינו תחנות הדלק אלון החדשות שיפוזרו לאורך הכביש. אין זה מקרה. "אלון", כמו גם "דרך ארץ" הן חברות בת של חברת "אפריקה ישראל". "אפריקה ישראל" עומדת לעשות הרבה מאד כסף. למעשה, היא לא יכולה להפסיד. מעבר לתחנות הדלק שיכניסו לה רווחים נאים, ההסכם שלה עם המדינה הוא שאם אין מכסה מסויימת של מכוניות שעוברות בכביש, המדינה היא זו שתממן את היתרה. איך יכול להיות שמדינת ישראל מוכנה לערוב לחברה עסקית שלא תפסיד? מה קרה לחזון של כלכלה חופשית ואי התערבות במשק? הדיון האמיתי הוא על חברה שרוצה להרוויח בכל מחיר וממשלה שמוכנה לאפשר לה לעשות את זה. החלק השני של הדיון הזה הוא על חברה שמפסידה בכל מחיר - החברה הישראלית. בונים כביש לעשירים בלבד במקום רכבות (להזכירכם: פיתוח הפריפריה משמעו לא רק פתיחה של שכונות אצולה בעיירות פיתוח, אלא גם ובעיקר יצירת תחבורה ציבורית שתאפשר תעסוקה לתושבים) ומוודאים שכספי משלם המיסים יכסו אותו. כנראה של"אפריקה ישראל" יש חברים מאד טובים במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות. |
|
||||
|
||||
תודה על המידע המעניין והמקומם. האם ההסכם בין המדינה לאפריקה ישראל הוא כשר משפטית? מה יש ליועץ המשפטי לממשלה להגיד? ולמבקר המדינה? ולממונה על ההגבלים העסקיים? (האם לא מטופח פה מונופול תחבורה?) |
|
||||
|
||||
נתחיל מהחדשות הרעות. ההסכם הוא כשר משפטית. למעשה נראה יותר ויותר הסכמים כאלה, מכיוון שהממשלה קיבלה החלטה אסטרטגית להסיר אחריות מהחברה הישראלית ולתפקד כבנק של בעלי ההון. מונופול תחבורה לא מתפתח כאן, מכיוון שתמיד תוכל (כפי שאני מתכוון לעשות) להחרים את הכביש. הסכנה היא אחרת: חברת אפריקה ישראל קיבלה את מאגר הנתונים המלא של משרד הרישוי !!! לחברה פרטית יש היום את דיסק הנתונים המלא של משרד הרישוי (כדי שתוכל לבצע גביה יעילה). חוקי למהדרין. לגבי מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה מס 48 ו 49 עסקו בכביש חוצה ישראל. בין השאר נכתב שם: "תכניות של הכביש (חוצה ישראל) אושרו במועצה הארצית אף שלא נגזרו מתוכנית כוללת לפיתוח התחבורה היבשתית. בדיקת כדאיות של פרוייקט כזה, ותהיה מעמיקה ככל שתהיה, היא יעילה ותכליתית הרבה פחות בהיעדר תוכנית כוללת". "ממחקר שעשתה החברה (חברת הכביש) עולה כי אין במדינות המערב, ואף לא בספרות המקצועית, דוגמאות לכבישי אגרה בסדר גודל של כביש 6 שהאגרה הנגבית בהם מכסה את מלוא עלות ההקמה והתפעול". "…גם לאחר סלילתו של כביש 6 וכבישים ברשת הארצית, יהיה השטח הממוצע למכונית בכבישים הבינעירוניים בשנת 2020 16 מ"ר לעומת 42.5 מ"ר בשנת 1980. משמעות הדבר שאם יגדל עוד השימוש ברכב הפרטי, יגבר הגודש בכבישים חרף הפיתוח של מערכת הדרכים". המבקר לא שואל למה בכל זאת קיבלו את החלטה טיפשית כזאת באופן הזה. לדעתי יכולות להיות שתי תשובות: א. במשרד התחבורה יש אנשים שלא יודעים את כל מה שמבקר המדינה ידע ולא חושבים שכביש בסדר גודל כזה צריך להיגזר מתוכנית מתאר כוללת. ב. מישהו שילם למישהו הרבה מאד כסף. הקטע הבא לקוח מאינדימדיה: ב 12/11/01 הועלתה לקריאה תרומית הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גלאון, "חוק למניעת השפעות שליליות של כביש חוצה ישראל". חוק זה אמור לשמור על השטחים הפתוחים סביב הכביש מפני בנייה פרברית בלתי מבוקרת והשתלטות יזמים על שטחים ציבוריים (חוק רע מאד לחברת אפריקה ישראל). חוק זה נפל כאשר 31 ח"כים התנגדו לחוק. שימו לב: התנגדו לחוק למניעת השפעות שליליות!! יום לפני ההצבעה בשיחות עם חברי כנסת התגלה לנו שחברת חוצה ישראל עשו עבודה יותר טובה מאיתנו וכבר הובטחו מיני הבטחות לחברי כנסת שיבואו להתנגד. לדוגמא בשיחה עם עוזר של אחד מהח"כים של שינוי נמסר שחבר הכנסת דווקא בעד החוק אך במפלגה הוחלט שעל כולם להתנגד. כמובן שדובר חברת חוצה ישראל נמצא בבוקר ההצבעה משוטט במסדרונות הכנסת. יש לציין שגם השר לאכה"ס התנגד לחוק, בתגובה נמסר ממשרדו שהוא מתנגד לבנייה בלתי מבוקרת סביב הכביש, נשמע מוזר ? תתרגלו. אם היתה לו מעט בושה הוא לפחות היה נמנע." |
|
||||
|
||||
רק לגבי הסיפא שלך. העובדה שחוק נקרא בשם מסויים לא אומרת שזה באמת נכון - לשם כך יש צורך לקרוא את תוכן החוק, וגם לאחר קריאת תוכן החוק, ההכרעה אם החוק הוא "טוב" או "רע" אינה אובייקטיבית אלא ערכית. דוגמה? האופוזיציה, בדיוני התקציב, מציעה מדי פעם לשנות את שם החוק מ"חוק ההסדרים במשק" ל"חוק הכישלון הכלכלי". האם זה אומר שחוק התקציב הוא אכן כישלון? לא בהכרח. שם החוק הוא רק אמצעי רטורי (ראה למשל החוקים הסביבתיים של ממשל קלינטון הראשון - the clean air and water act אא"ט), ואינו מעיד בהכרח על תוכנו. |
|
||||
|
||||
מה יעזור זה שאתה מחרים (!!!) את הכביש, אם בכל מקרה המיסים שלך יממנו אותו אם תרצה ואם לא תרצה? |
|
||||
|
||||
אם רבים יחרימו את הכביש, המדינה תפסיד כסף רב מהתחייבותה לחברת כביש חוצה ישראל, וגורמי התכנון והביצוע ישקלו פעמיים בטרם יחליטו להמשיך בסלילת הכביש, או בפרוייקטים דומים. ועלי לציין שגם אני אחרים את הכביש כך ש''דרך ארץ'' לא תראה ממני אגורה באופן ישיר. |
|
||||
|
||||
אם המדינה תפסיד כסף על הכביש יהיה לה תירוץ להמשיך לסלול בעצמה כבישים ולסדר ג'ובים לעוד כמה אלפי פוליטיקאים, בני משפחותיהם ועושי דברם. אם אתה מעוניין לפגוע בדרך ארץ, השקע כסף בפרסום נגדו, או לך לבג''ץ. |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון להחרים את הכביש. סתם אין לי כוונה להשתמש בו. (היה לי סיפור לספר פה, אבל הוא מתחיל ב''כשהייתי בקנדה'', ואני חושש שיסקלו אותי אם אני אספר עוד אחד כזה) |
|
||||
|
||||
בעיקרון אני תומך בכל לב בהחרמת גופים ומוסדות שאתה מתנגד לקיומם או למדיניות שלהם. מסיבה זאת אני משתדל להמנע ממוצרים עם הכשר הבד''צ, ומשתיית פפסי קולה. אבל לגבי כבישי אגרה היחיד שינזק מהחרם הוא המחרים. כמות התנועה בכביש נקבעת ע''י שיווי המשקל בין הצפיפות בכבישים האלטרנטיביים לבין אגרת השימוש בכביש. כל מי שמחרים את הכביש גורם ליותר עומס בכבישים האחרים, מה שיגרום לנהגים בעלי פחות מודעות סביבתית לעבור לכביש האגרה עד שיווצר שיווי המשקל הנ''ל. יוצא מזה שאתה רק מגביל את הזכות שלך לבחור באלטרנטיבה המועדפת עליך, בלי שום תועלת מעשית. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה עם פפסי? |
|
||||
|
||||
הם נכנעו לדרישות החרדים והורידו מסע פרסום ממנו אפשר היה להבין שהאדם התפתח מיצור דמוי קוף. זה היה כשאת עוד היית בגן חובה אבל לאיילים אנונימיים מבוגרים יש זכרון טוב. חוץ מזה, אני יותר אוהב קוקה קולה. |
|
||||
|
||||
כשאני הייתי בגן חובה עוד לא דיברו על דור הג'ינס ששותה קווינס :-) אבל לגבי פפסי, מדובר רק על פפסי ישראל, לא? |
|
||||
|
||||
כן, לגבי הפפסי מעזה אין לי הסתייגויות. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שטעמו ערב לחיכך - משקאות ''קוקה קולה'' נושאים הכשר בד''ץ. |
|
||||
|
||||
מה המצב אצל RC קולה? יש בד"ץ? |
|
||||
|
||||
אישחד רצה להתקבל לתנועת "כך". אמרו לו בשביל להתקבל אתה צריך למלא שני תנאים: להרוג ערבי ולהרוג חתול. שאל האיש: למה חתול? התקבלת. את יכולה לספר את זה גם עם פלשתיני שרוצה להתקבל לתנזים ולהחליף את הערבי ביהודי; או אירי שרוצה להצטרף לIRA, הבנת את הרעיון... |
|
||||
|
||||
אה, כן :-) בדיחה דגולה. שתו מים, אמרתי כבר? ואולי זה המקום לספר על אייבי נתן, שנצפה לאחרונה באיזה תוכנית שעשו על זובין מהטה (ב"מוסף", נדמה לי). מהטה המצוחצח והמלוקק בא לבקר את חברו החולה, מספר בדיחות מאולצות. נתן יושב שם, שבר כלי, ריר נוזל מפיו, יכול רק לנהום מדי פעם. עצובה מאוד אחריתו של האיש הנהדר הזה. |
|
||||
|
||||
כן, גם. וזה פותח ויכוח חדש בנושא גדול. |
|
||||
|
||||
פפסי, עד כמה שידוע לי, לא ייצאו מתוצרתם לארץ במשך שנות החרם הערבי, עד כמה שנים אחרי השלום עם מצרים. קוקה קולה, לעומת זאת, אפשר היה להשיג פה תמיד. וכשפפסי התחילו לחדור לשוק הישראלי, הייתה להם החוצפה להשתמש בסלוגן שלהם מחו''ל - ''הבחירה של הדור החדש'', יעני, הדור שלא זוכר את החרם הערבי. |
|
||||
|
||||
החרם הערבי הזה רק תרם לכלכלה הישראלית, מה גם שהוא אילץ כל מיני פירמות יפניות ואמריקניות שלא יודעות מה זה חומוס להתחיל להזדהות פוליטית אם לנו או לצרינו. זה נחמד שקוקהקולה פתאום נהיו ציוניים ופפסי אנטישמים, סובארו איתנו ואחרות לא וכו' בינתיים הכח הכלכלי הישראלי עולה על זה של כל מדינות המזה''ת יחד. |
|
||||
|
||||
לא - התל''ג של מצרים גבוה משל ישראל (והתל''ג לנפש, בערך שמינית). |
|
||||
|
||||
המספרים: מצרים 258G$, ישראל 119G$. מקור: http://www.cia.gov/cia/publications/factbook . |
|
||||
|
||||
איזה ספר מוזר. הנתונים האחרונים שיש להם על אי שיוויון בישראל (אחוז ההכנסה של העשירונים התחתון והעליון) הם מ-92'... |
|
||||
|
||||
עוזי שלום, שתי הערות : הערה ראשונה :עד כמה שידוע לי תל"ג הוא GNP, אתה התייחסת לGDP שהוא התוצר המקומי. האם יש נתונים לגבי התוצר הריאלי לנפש של ישראל בהשוואה לשכנותיה (תוצר ריאלי לנפש - חלוקת התל"ן (תוצר לאומי גולמי בניקוי הפחת) באוכלוסיה) ? |
|
||||
|
||||
המממ... למצרים פי 11 יותר אנשים מישראל, אבל לישראל פי 1.1 יותר מכשירי טלפון. בטלוויזיות הם כבר יותר בסדר - פי 3 מישראל. אוכלוסיה מתחת לגיל 15 - פי 15 לטובת מצרים. לא שזה קשור למשהו. סתם מעניין. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר נתונים על GNP. בקשר לתל"ג לנפש, המספרים הם בערך כאלו: ארה"ב - 34K$. יפן - 30K$. שאר מדינות המערב (בממוצע) - 25K$. ישראל - 20K$ (במגמת ירידה בשנתיים האחרונות). שכנותינו: מ-2.5K$ (סוריה) עד 5K$ (לבנון). ערב הסעודית: 10K$ (עם פיזור קיצוני ביותר בתוך האוכלוסיה). כווית הקטנה (שלא עושה שום דבר חוץ מלשאוב נפט): 15K$, וזה כמדומני המקום השני במזרח התיכון הישן. |
|
||||
|
||||
"להזדהות פוליטית"? ממש לא. התאגידים מקסימום הזדהו עם המחנה שרווחי יותר עבורם. זו לא הבעת דעה אלא אופורטוניזם, ויש הבדל גדול. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
א. כזכור לך, מאשל לא מורידים מיסים. ב. זה לא יעזור לי. כמו שגם כתיבת מאמר לא עוזרת לי. אז מה, תפסיק לכתוב??? כמה זמן עוד יכול תהליך ריכוז ההון להמשיך בלי הפרעה? ג. הרבה מאד כסף מעצב את הסביבה שאנו חיים בה ואת התודעה שאנו חושבים דרכה. בקרב על התודעה למעשים כמו החרמת מוצרים יש משמעות. המשמעות קיימת רק כחלק מקונטקסט יותר רחב של מאבק המתקיים בכל הרמות: בכל הרמות א' - מאבק אידאולוגי, חינוכי, מפלגתי, פסיכולוגי, תקשורתי וכו'. בכל הרמות ב' - אני, החברים שלי, העיר שלי, המפלגה שלי, המדינה שלי, העולם שלי וכו'. מהיחיד דרך כל קבוצות ההתייחסות שהוא חבר בהן. בכל הרמות ג' - בבית, באוכל, בנסיעה, בעבודה, במין, בטלוויזיה, בלימודים. |
|
||||
|
||||
אני לא מחרים. יש מוצרים שאני פשוט לא קונה אותם, מתוך שיקולי עלות/תועלת, שכוללים גם שיקולים אידיאולוגיים. למשל, אני מעדיף לקנות חלב יטבתה שאין עליו הכשר. או, למשל, אני עשוי להעדיף מוצר של חברה שתורמת לקהילה על פני מוצר של חברה אחרת. אני אעדיף ספק תקשורת בינ"ל שאינו חברת בת של המונופול בזק וכו'. בכביש 6 אני לא אשתמש כי הוא לא מתאים לשיקולי העלות-תועלת שלי. אני לא קורא לזה חרם, כי זאת נראית לי קריאה מיותרת. מי שצריך לפעול נגדו, כמובן, זה הממשלה שנותנת ערבויות לפרוייקטים בשוק הפרטי שיש סיכוי גדול שלא יוכלו לממן את עצמם. זה דבילי, וזה מיותר, וזה פוגע בי. כתיבת מאמרים (כשאני עבר עושה את זה) נותנת לי סיפוק-מה. אתה בכל מקרה לא כותב לי מאמרים, אז אין לך על מה להתלונן. (: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |