קדימה, לא לאחור | 696 | |||||||||
|
קדימה, לא לאחור | 696 | |||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לדעתי אין כל צורך למצוא את האחראים לפיגוע. זה כלל לא משנה אם אוסמה עומד מאחורי זה, או שהוא "רק" נתן כסף, או שזה בכלל ארגון טרור אחר, אש"ף, חמס, אחים מוסלמים, ג'הד או חיזבאללה. העובדה היא שקיימת רשת טרור בינלאומית, צריך לטפל ברשת. הרשת מקויימת באמצעות מדינות דיקטטוריות שמשתמשות בטרור למען השגת מטרות פוליטיות, רובן מהמזרח התיכון, ובראשן אירן, סוריה, סודן, ובעבר הלא רחוק, ברה"מ ולוב. טיפול ברשת הטרור לטווח הארוך יכל להיות רק דבר אחד (תסלחו לי על המנטרה) : חיסולם הפיזי של המשטרים הדיקטטורים ובעקבות זאת - כמובן - דמוקרטיזציה. טיפול כזה יש בו את שני מרכיבי הפיתרון הדרושים: 1. טיפול בבעיות האמיתיות החברתיות והכלכליות 2. הדמוקרטיה כצורת משטר, שלאורך זמן, מעלה לשלטון גורמים מתונים הפועלים למען האנטרסים של כלל האזרחים, כשאנטרס בסיסי הוא לא להקריב את האזרחים על מזבח מלחמות מהעבר. ביפן זה עבד. אבל בעצם כשחושבים על זה, למרות שהיפנים מאז ומעולם היו נתונים תחת משטרים דיקטטורים, עד שארה"ב כפתה עליהם את הדמוקרטיה, הם הרי המציאו את הג'ודו. מה הערבושים הפרמיטיבים המציאו? את האלגברה? לכן צריך אולי לבדוק אם הדבר אפשרי עבור מדינה ערבית אחת ואז לראות אם המנטליות הערבית (מושג שאני כופר בעצם קיומו, אבל נעזוב את זה כרגע) מאפשרת פתרון כזה. ולכן עדיין יש לי תקווה שארה"ב תעשה זאת, למשל באפגניסטן,ולמרות ההתרפסות של שר החוץ האנגלי בפני האייטולות באירן עדיין יש בליבי תקווה שמדובר בפוליטיקה לטווח קצר. כל דבר אחר יהיה טמינת הראש בחול והמתנה למכה הבאה ואחסוך לכם הפעם תחזיות אפוקליפטים, אנשים רבים עושים זאת טוב ממני בזמן האחרון. |
|
||||
|
||||
לפלוש למדינה זרה שספק אם בכלל התגרתה בך ובכוח להחליף את השלטון שם? זה לא עלול לגרור תוצאות יותר גרועות ממה שיש עכשיו(ראה גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דווקא במלחמת העולם הראשונה לא פלשו לגרמניה והותירו את יסודות המשטר הישן שם על כנו (למרות שהכפיפו אותו לדמוקרטיה). בסוף מלחמת העולם השניה עוקר מן היסוד כל זכר לשליטה גרמנית בגרמניה - לשוטרים הגרמניים לא היתה כל סמכות וכך לכל פקיד מדינה אחר. כוחות בעלות הברית הם ששלטו בגרמניה לחלוטין. משם הם הקימו מדינה אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
מה זה הגישה הפטרונית הזו - המערב נטול המנטליות הערבושית - רק לו נתונה היכולת לדמקרט את המדינות הנכשלות בעינך ? טרור לא צומח על קרקע ערירית ונכון שיש מדינות ומשטרים התומכים בו - אך גם דמוקרטיה לא צומחת ממלחמה או בכפיה , לא דמוקרטיה אמיתית לפחות. .. יש דברים שגם באופק הורוד שאתה צופה לנו - לוקחים את הזמן שלהם. ההתנגדות לדיקטטורה צריכה לצמוח מבפנים ולא מהמערב הלא ערבושי !!! |
|
||||
|
||||
צריך לבדוק פעם מדוע אתה מתווכח עם עצמך באותו כינוי מכתובות דוא"ל שונות. האם ewilde וליאת חולקים את אותו מחשב והתבלבלו לרגע, או ש-ewilde יוצר פרובוקציה ועונה עליה? אבל לגופו של עניין - דמוקרטיה אינה מצב "טבעי" שצומח מתוך משטרים אפלים. זוהי שיטת משטר שהומצאה ביוון ולא החזיקה מעמד בזמן העתיק. בעולמנו היא קיימת כ-225 שנה. צורות הייסוד שלה: מלחמה - ארה"ב, ישראל. הפיכה - רומניה. התמוטטות הסדר הישן - רוסיה, ספרד. כפיה מבחוץ - גרמניה, איטליה, יפן. המתנה שהדמוקרטיה תצמח מבפנים עלולה לא להתממש. ההפיכה הרומנית לא היתה מתרחשת לעולם ללא התמוטטות ברית המועצות, ויוכיח "האביב של פראג". |
|
||||
|
||||
בדיוק כך. מעניין לציין שמכל המדינות הערביות (עשרים וכמה) לא צמחה ולו אחת דמוקראטית. מכל המוסלמיות (58?) יש רק אחת כזו - תורכיה. אז אולי יש דבר כזה "מנטליות ערבית/מוסלמית"? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הדמוקרטיות האמריקאית, הצרפתית,והאנגלית התעצבו מתוך מלחמות אזרחים בין כוחות שמרניים לכוחות פרוגרסבים יותר (והכוונה ליחס להשכלה של המאה ה18).בישראל המלחמה עדין בפתח. |
|
||||
|
||||
לפני שזורקים לקלחת של האייל (מה, לא ידעתם שיש לאייל קלחת?!) עוד מילה-שלא-כולם-מסכימים-על-משמעותה (בינתיים, כמדומני, יש "עם", "אומה", "לאום", ואולי יש בעוד קטגוריות), אולי אפשר א. להסביר לי (ולקוראים האינטליגנטים גם) מהי מנטליות? ב. להסביר מדוע בדיון הנוכחי מדובר על "מנטליות" ולא על "תרבות"? |
|
||||
|
||||
עוד פחת שהקלחת לא תצא מימנו במהרה. דרך אגב יצא בימים אלו לראשונה בתרגום עברי ספרו של ברודל על הים התיכון שהכניס אולי את המושג מנטליות או יותר מדויק היסטוריה של התודעה ('mentalite) לתוך עולם המושגים הנוכחי. מישהו מתנדב לקרוא. |
|
||||
|
||||
שלום רון, ראשית, ברכותי על המאמר. ניתן לייחס את הפיגוע במגדלי התאומים לפנאטיות של האיסלאם (סיבה תרבותית), ל"ביצות העוני" הגדולות ברחבי העולם השלישי (סיבה חברתית שאתה מדגיש), לדיכוי הפלסטינים בידי ישראל בת חסותה של ארה"ב (פוליטית-מדינית) וכו'. ברצוני להזכיר כאן גורם נוסף - הגורם הטכנולוגי. אף כי את הפיגוע ביצעו מחבלים מתאבדים בסופו של דבר מה שהם עשו הם הפעילו את הטכנולוגיה המודרנית כבומרנג כלפי הציווליזציה שיצרה אותה. מה שבעצם הוכיח הפיגוע הזה הוא שבידי "יחידים בעלי עוצמה" (ביטוי שטבע תומס פרידמן) כוח הרס כמו בידי מדינות לאום ומעצמות. כלומר, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת הביאה למצב בו *מדינות הלאום איבדו את המונופול שלהם על "הכוח"*. בן לאדן, הוא רק סמל ל"יחיד בעל עוצמה", כמעט מזל שהוא ישנו, כי את הפיגוע הזה יכולה היתה לבצע רוח רפאים עוד ערטילאית ממנו. גם אחרי שהוא יחוסל לא תשוקם המשוואה הישנה - מדינות הלאום איבדו את המונופול על הכוח לנצח. יחידים בעלי עוצמה אחרים יבואו תחת בן לאדן, כפי שציינת במאמרך, ואין זה משנה אם הם יהיו יפנים או נוצרים אפוקליפטיים. מטפס הרים אחד (הילארי?) נשאל פעם מה פשר היצר לטפס על האברסט והוא ענה: "מפני שהוא ישנו". ובאותו אופן, בעולם הטכנולוגי המודרני, עצם האפשרות של הימצאות טכנולוגיית הרס פנטסטית בידי אנשים בודדים מולידה אנשים כאלה. עם או בלי איצטלות אידיאולוגיות, עם או בלי סיבות נעלות, דתיות או אחרות, יכול לקום פלוני ולהחליט לנצל את אפשרויות ההרס המודרניות פשוט מפני שהן ישנן, ומשום שמבין מיליארדים אנשים בעולם ימצאו תמיד מי שירצו להפעיל כוח כזה. המסקנה העולה מדברי היא עגומה. גם אם תייבש את כל "ביצות העוני" שבעולם לא תחלוף הסכנה - הסכנה האמיתית טמונה בנפשותיהם של ההיטלרים והסטאלינים שטכנולוגיה פוסט-מודרנית אימתנית עומדת לרשותם. |
|
||||
|
||||
ואם בנשקים טכנולוגיים הרסניים בידי יחידים עסקינן, אז הנה לכם תולעי אינטרנט תיאורטיות: Warhol Worm - תדביק את כל שרתי האינטרנט עם חולשות ספציפיות ב-15 דקות: Flash Worm - תדביק את כל שרתי האינטרנט עם חולשות ספציפיות ב-30 שניות: החישובים הנ"ל כוללים מטען, מעבר למנגנון שכפול, דבר שמאפשר, למשל, יצירת עומס עצום על האינטרנט כולו, או פגיעה באתרים ספציפיים. ההבדל ביניהן הוא זמן ההכנה לפני התחלת פעולת ההדבקה. |
|
||||
|
||||
את המלים הללו אמר ג'ורג' מאלורי, שנעלם בעת שטיפס על האוורסט בשנת 1924. הוא נחשב לאבי מטפסי האוורסט. |
|
||||
|
||||
שמעון, במאמר מסוף השבוע בניו יורק טיימס, טום פרידמן טוען שעל ארה"ב להראות אחריות עולמית בדומה למעמד שהיה לה אחרי מלחמת העולם השניה. הוא אומר שאמריקה אחראית להנהיג את העולם ולהשתתף בעולם תחת המוטו של "פתיחות והארה ממניעים עצמיים". זאת אומרת, מצד אחד אין תחליף לפוטנציאל האמריקאי, אבל התנשאות והתבדלות אמריקאית תהייה בעוכרי העולם, ובעוכרי ארה"ב עצמה. אתה הבאת לינק למאמר קודם שלו, בו הוא כתב שארה"ב צריכה לקחת מנהיגות עולמית לשיקומה של אפגניסטאן |
|
||||
|
||||
לי נראה שלבן לאדן יש מטרה לטווח ארוך , הקמת חליפות איסלאמית על פני חלק לא קטן של העולם . אם אני הייתי מנסה לנתח את שיקוליו של בן לאדן אז הם כך : אנשי המערב כיום הם רקובים ומושחתים ומתעניינים רק בחיים טובים ,אורגיות סקס וכו'. הם איבדו את האנרגיות שלהם שפעם איפשרו להם להקים אימפריות .כל מה שהם רוצים זה שיתנו להם לחיות בשקט עם האינטנרט שלהם והמציאות הוירטואלית שלהם , הסקס הוירטואלי שלהם וכו'. במערב יש ירידה משמעותית בילודה ולא ברור מי יממן שם את הזקנים המתרבים בדור הבא.וככל שיש שם פחות צעירים זה אומר שיהיו עוד ירידות באנרגיות של התושבים בדורות הבאים . במזרח המוסלמי לעומת זאת יש מליוני אנשים אנרגטיים , אחוזי כעס ושינאה על מה שנראה להם כהשפלתם המתמשכת בידי המערב, אנשים שמוכנים להתאבד למען המטרה הנעלה. בן לאדן חושב שעם אנרגיות כאלה הוא בהחלט יכול בטווח האורוך להתחיל להקים חליפות מוסלמית שתתפוס מקום לצד המערב וסין ככוח דומיננטי בעולם . ומן הסתם העובדה שבמקומות שונים בעולם כמו ניגריה באפריקה האיסלאם הולך ומתחזק כל כך עד שאפילו שם כבר משליטים את השאריעה ( החוק המוסלמי ) ולא רק באפגניסטאן , מהווה לו גורם מעודד. האם הוא צודק ? ימים יגידו בכל אופן על אנשי המערב לקחת שיקולים אלה בחשבון, ולהכין תוכניות נגד . |
|
||||
|
||||
אם בן לאדן כפסיכו-היסטוריון זיהה שהמערב בשקיעה אז למה הוא נחפז? הרי החיפזון מן השטן כפי שיודע כל מוסלמי. יכול היה בן לאדן לחכות עוד קצת והמערב היה נחלש עוד יותר ונופל לידיו כפרי בשל. בקיצור, הניתוח שלך את מניעיו של בן לאדן לא ממש מבוסס. |
|
||||
|
||||
לא דווקא. גם הארי סלדון הפסיכו היסטוריון מסדרת המוסד של אסימוב קבע שיש לעזור לאירועים היסטוריים להתרחש גם אם אלה נקבעו מראש באזרת מוסד מיוחד ויצר לשם כך את המוסד האחר. בין לאדן הוא עם כך בעיני עצמו מעין ''המוסד האחר'' ( בין שהוא מכיר ובין שהוא לא מכיר את המושג) שעוזר לאירועים ההיסטוריים הלתרחש בכיוון הרצוי שנקבע כבר בידי האל. |
|
||||
|
||||
אם אנחנו כבר נכנסים לתאוריות של בין לאדן בתור פסיכוהיסטוריון חובב, אז הנה עוד כמה אופציות לעתיד לבוא עלינו: 1. גרסת "חולית" - הם מנצחים. ממשיכים כרגיל משם. 2. גרסת "המשחק של אנדר" - ג'וקים ענקיים תוקפים את המין האנושי במטרה להתיישב בכדור הארץ. המין האנושי מתאחד כנגד האוייב המשותף ומאתר קבוצת ילדים גאונים שיוכלו להציל את כולנו. ברגע האחרון אנחנו נזכרים שאין לנו בעצם את הטכנולוגיה להתגונן כנגד התקיפה הראשונה. עזריאלי משמש את הבאגים כקן להטלת ביצים. 3. גרסת "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" - מדינות ערב יפתחו נשק גרעיני, ואנחנו נהיה עדים למלחמה הגרעינית המלאה הראשונה (והאחרונה בהסטוריה). בניגוד לתחזיות האפלות, העולם המערבי יתגלה כחזק יותר וינצח במלחמה הגדולה הזו, אבל חלקים גדולים מהעולם יוכרזו כבלתי ראוים לחיים. החברה שמשווקת את הריל דולז בסקוטלנד פושטת רגל עקב התקדמות מסיבית בתעשיית הכבשים החשמליות. 4. גרסת "1984" משולבת עם "ארמגדון" - העולם אכן מתגבש למספר מצומצם של גושים תרבותיים ענקיים שנמצאים במלחמה מתמדת זה עם זה שלעולם לא תגמר מחשש מ"המכה השניה". במהלך השנים הגושים מפתחים (תמיד בתירוץ של "המאמץ המלחמתי מחייב") שלטונות טוטליטריים ופולחני אישיות. בניגוד לתרחיש שהציג אורוול, המילכוד שנוצר נפתר בקלות ע"י פגיעת כוכב שביט ענקי בכדור הארץ והרג כל היצורים החיים. 5. גרסת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" - ברגע האמת, כשמנהיגי הגוש האיסלמי והגוש הדמוקרטי עומדים ללחוץ על הכפתור האדום, שני עכברים עושים ריסט לתרבות העולמית ומתחילים מחדש, מקללים את ביל גייטס כמו כל יצור תבונתי שהמחשב שלו נכנס ללולאה אינסופית דווקא כשהוא עובד על משהו חשוב. 6. גרסת רוברט היינלין, לא משנה באיזה ספר - כולם שוכבים אחד עם השני. ועם סבתא. |
|
||||
|
||||
אם חושבים על כך יש דמיון לא קטן בין לוחמי הטאליבן של אפגניסתאן ובין הדררים לוחמי הכוכב המדברי אראקיס מספרו של פרנק הרברט "חולית". בשני המקרים מדובר באנשים שחיים באיזור גיאוגראפי קשה במיוחד לישוב. בשני המקרים המדובר בקבוצות שנאבקות באימפריות . הדררים באימפריה הגלקטית והאפגאנים ברוסים ועכשיו באמריקנים שתי הקבוצות מונעות מאידיאולוגיה דתית פנאטית מוסלמית בעיקרה שעבורה אנשיה מוכנים להקריב את חייהם ולהתאבד. ושתי הקבוצות כתוצאה מהתנאים קשים מאוד שבהן הם חיים והלחימה הבלתי פוסקת הפכו ללוחמים מעולים מאוד שכנגדם גם הטכנולוגיה הגבוהה ביותר מתגלה כלא אפקטיבית במיוחד. לטליבאנים אין אומנם את ה"סם " אותו מקור אנרגיה וחיים חשוב מעין כמוהו שיש לדררים באראקיס ושאפשר להשוותו לנפט של שכניהם הערבים והאיראנים .מצד שני הם שולטים על נתיבי סמים שונים שהם מבריחים לכל העולם המערבי. עוד דיון על הדמיון הקיים בין המתואר בחולית והעולם והאמונות של ימינו נמצא כאן : עולם המדבר האינסופי : |
|
||||
|
||||
למה להפלות את יצירי דמיונו של אדאמס? |
|
||||
|
||||
מסתבר שלאויבי העולם החופשי הגדולים מכולם יש קשר הדוק מאוד לעם היהודי , יש עדויות מוצקות שהם משתייכים לעשרת השבטים האבודים של עם ישראל. שבט הפתאנים האפגאני שמונה כ15 מליון איש ( לפחות לפי מאמר אחד שראיתי) מחולק לעשר קבוצות הנקראות על שם עשר השבטים האבודים ובמסורותיהם השתמרו שרידים המעידים על קיומם של מנהגים יהודיים כמו מילה ציצית ושבת. במשך השנים היו דיבורים ממקורות שונים על העלעתם לישראל. צחוק , צחוק אבל האמת היא שזה לא בלתי אפשרי . כאשר היגלו האשורים את אוכלוסית ממלכת ישראל לאיזור עיראק הם יישבו אותם באיזורים שאינם מרוחקים כלל מאיראן ומאפגניסטאן . זה אפשרי בהחלט שבעורקי האפגנים המודרניים זורם דם של שבטי ישראל הקדומים ושהם ירשו משהו מהמסורות של אותם השרידים . לאמיתו של דבר הטענות שלהם בנושא הן כנראה חזקות יותר מאלה של כל קבוצה אחרת בעולם שטוענות ( או שטוענים בשבילהם ) לכך , משבטי אינדיאנים באמריקה דרך היפנים האסקימוסים הסינים הטרטרים המורמונים האנגלים , הסקוטים המאורים , שבטי כושים בניגריה ,וכלה בשבטים בבורמה. להוציא כמובן את הטענות של השומרונים כאן בארץ ישראל. מה זה אומר ? האם כדי להתחיל לשלוח שליחים לטליבאן ולהזכיר להם את קרבת הדם ביננו? להעלות אותם לארץ? נראה לי שהחרדים ישמחו לקבל תוספת כזאת של קנאים שיקפידו היטב על סגירת חנויות בשבת , ושמירת צניעות הנשים וכו'. מצד שני צה"ל בהחלט יהנה מתוספת כזאת של כוח אדם צבאי מיומן במאבקנו כנגד הערבים. נקודה הראויה למחשבה. |
|
||||
|
||||
אוי ביי, אז לא לגעת. או לחילופין לשלוח לשם משלחת מחקר אתנית/ארכאולוגית בצמוד למרינס(ואת יאיר שלג מה"ארץ"), בדומה לארכאולוגים שנספחו למשלחת הצבאית של נפוליאון למצרים. ואם אמנם "בינגו", לשקול להשליט שם, לאחר סילוק הטאליבן, את עובדיה, או את הרב בקשי דורון (פרסי, זה קרוב), או אולי, באם בממשל חילוני רצוננו, את עומרי או ביבי. אכן הולך ומתגשם חלומנו בדבר שתי מדינות יהודיות (על מבצע ישוב בירוביג'אן כבר דיברנו?) |
|
||||
|
||||
הייתי משוכנע והצהרתי כאן בכמה הזדמנויות שהטליבאן יתגלו לטווח הארוך כחסינים בפני כל טכנולוגיות ההרס של המערב, כפי שהוויאטנאמים התגלו בזמנם. הייתי משוכנע שהמלחמה באפגניסטאן תימשך לפחות שנה ואולי שנים ורובה יהיה מלחמת גרילה אכזרית כנגד צבא ארה"ב שתביא לבסוף לצעקה גדולה בארה"ב להחזיר את הבנים הביתה. חלק מהשיכנוע הזה אגב נבע מכך שעוד בשנות השמונים בעת מלחמת רוסיה באפגניסטאן הצהרתי לפני חברים שהמורדים האפגאנים האלה עם כל יכולות הלחימה שהם מפתחים והאמונה הקנאית שלהם יתגלו בעתיד הלא רחוק כאוייבים מספר אחד של המערב החילוני , גרועים בהרבה מהקומוניסטים. הצעתי לחברים שלי להקליט אותי ולעתיד ניוכח אם אני נביא אמת או לא. עם פתיחת המשלחמה באפגניסטאן ,כישרון הנבואה שלי נראה כמשהו שאי אפשר להטיל בו עוד ספק כפי שהצהירו חברים ( משיכו ושאלו אותי אם אני יכול לנבא מה יהיה המצב בבורסה בעוד שנה , כיצד תסתיים המלחמה בעיראק ומה יהיה גורלו של עראפאת).הבוס שלי עמית שהוא היסטוריון צבאי בהכשרתו הצהיר גם הוא בביטחון מוחלט שבאפגניסטאן יוכח שארה"ב היא נמר של נייר. אבל לא . התוצאות באפגניסטאן איכזבו ...כוחות הברית הצפונית ניצחו שם בתוך זמן קצר עד להדהים . והטליבאן הנוראיים במקום לפתוח במלחמת גרילה כפי שניתן היה לצפות ( וכפי שציפינו ) העדיפו במקום זה להיכנע.... הכיצד ? הפיתרוןו היחיד שאני יכול להציע הוא שמה שהכריע את הכף היה יכולתה של ארה"ב להשתמש בכוחות מקומיים הברית הצפונית כנגד הטליבאן. ויכולתה של ארה"ב לחציע מישטר חלופי אותנטי לזה של הטאליבאן. ברגע שנחתם הסכם בגרמניה על הקמת הממשלה האפגאנית בין הגורמים השונים הוכרעה למעשה הכף נגד טליבן ששוב אינם יכולים לטעון שהם נלחמים בכוחות זרים . גם העובדה שכל הגורמים המסוכסכים האלה היגיעו להסכם מהר כל כך הייתה הפתעה מוחלטת. מסתבר שבני האדם וגם האפגנים הם לפעמים יצורים רציונליים יותר ממה שניתן לצפות.ומן הסתם ההבטחה לקבל כסף ממדינות המערב אבל רק לאחר שהיעו להסכם היה לה מקום רב בהשגת הסכם זה.ויתכן שגם לאפגאנים מהפלגים השונים כבר נמאס ממצב המלחמה האינסופי כמו גם ממשטר הטרור של הטליבאן. כמובן יש עוד לראות כיצד ממשלה זאת תחזיק מעמד בעתיד באפגניסטאן המסוכסכת . אבל ..האם יתכן שעדיין יש תקווה לאפגאנים...והאם יתכן שהפעם פעלה ארה"ב בחוכמה בניגוד לדרך שבה פעלה בוויטנאם? |
|
||||
|
||||
היום מציינים בארהב את יום השנה ה 60 לפרל הארבור, ההתקפה היפנית שהרגה כ 2400 חיילים והכניסה את אמריקה למלחמת העולם. השתמשו הרבה בפרל הארבור כהשוואה להתקפה הטרוריסטית ב 9/11 מבחינת כמות הנפגעים ויותר מבחינת הזעזוע והשלכותיו ההיסטוריות על אמריקה ולמעשה על כל העולם. שמעתי על כמה וכמה אמריקאים המבכרים להשאר היום בבית מחשש שסמויי אל-קאידה ינצלו את התאריך הסמלי הזה. |
|
||||
|
||||
גם בוויטנאם היו לאמריקנים את כוחות הדרום, בהם תמכו וניסו, לפני ההיתערבות שלהם-עצמם במלחמה, שהדרום-וויטנאמים ילחמו את מלחמתם (הם ראו זאת כמלחמתם). ממש אותו דפוס, שפעם הצליח ופעם לא. |
|
||||
|
||||
נראה שבין-לאדן אינו פסיכו-היסטוריון מוכשר במיוחד. דווקא כשבארה"ב נבחר נשיא בדלן, ואנטי-אמריקאיות הפכה לאופנה שהתחילה להקיף יותר ויותר חוגים ועמים ברחבי העולם - ממניעים מגוונים, נראה שהוא מחזיר לה את ההנהגה של העולם החופשי ואת ההגמוניה בשלישי. בזאת הוא הצטרף רבים אחרים, כמו האיראנים, הסובייטים, היטלר, היפנים, הסורים, החיזבאללה הפלשתינים ועוד רבים אחרים (אפילו החרדים אצלנו), ששוגים תמיד בהבנת הדינמיקה והעוצמות של חברות דמוקרטיות. לחברות סגורות ולא דמוקרטיות יש התניה כמעט בלתי נשלטת להמעיט בערך יריבותיהן החופשיות. את הרווחה הכלכלית הן רואות כניוון רוחני, את התחרות בין רעיונות הן רואות כחוסר לכידות חברתית וחוסר עמידות לאומית. חיבוטי הנפש נראים כהודאה באשמה וחוסר מוטיבציה ואילו החופש עצמו נתפס כהפקרות וכהדוניזם מנוון, שמונע כל נכונות ויכולת להקרבה למען הכלל. אחד הדברים המדהימים שמתברר פעם אחר פעם, הוא מצד אחד הכמות העצומה והמפורטת של מידע שהיה לגורמים לא דמוקרטיים על היריב החופשי, זאת אל מול חוסר ההבנה הכמעט מוחלט של משמעותו של מידע זה. שתי דוגמאות קטנות: במשך כל שנות המלחמה הקרה, הקג"ב ועמו ההנהגה הסובייטית היו משוכנעים שארה"ב מתכננת לתקוף (גרעינית) את ברה"מ כדי להשתלט עליה. בעוד שלדבר לא היה כל בסיס. אבל מי היה מעז שם לומר שלא כך הוא הדבר מבלי שיחשדו בנאמנותו, צלילותו או במפוקחותו? דוגמא נוספת: לפני כמה שנים, בדיונים על התקציב, מחא הרמטכ"ל נמרצות על הקיצוצים בתקציב הביטחון שדרש אף קיצוץ בשכר אנשי הקבע. מסקנת המודיעין הסורי הייתה... שעומדת לפרוץ בישראל הפיכה צבאית. בסופו של דבר, חוסר החופש, המונופול על המידע והמחסור בביקורת ובזרימת רעיונות אלטרנטיביים, הם שגוזרים גם נחיתות טכנולוגית וניהולית, כמו גם את אי הבנת יכולותיו וכוונותיו של הצד האחר. מכאן, הכישלון הוא בלתי נמנע. למרבה ההפתעה, דווקא בצד החופשי יש תמיד רגשי נחיתות בתחום המידע לעומת הצד השני. נדמה שהמסוגרים, שנחשפים לתקשורת החופשית שלנו, חזקה עליהם שידעו עלינו יותר ממה שאנו יודעים עליהם, שהרי אצלם כל המידע והמחלוקות חסויים ואצלנו הכל פומבי. אז זהו, שלא. |
|
||||
|
||||
בקשר לתקופת המלחמה הקרה, האם לא היה המצב סימטרי לחלוטין? הרי אם ההנהגה האמריקאית לא התכוונה לתקוף את ברה"מ, ולא חשבה שברה"מ תתקוף את ארה"ב, לשם מה צברה נשק (גרעיני) בכמויות עצומות (אף יותר מברה"מ)? |
|
||||
|
||||
ארה"ב עשתה את הדבר ההגיוני ביותר שאפשר: להתכונן לרע ביותר. חששותיה היו מוצדקים מעט יותר משל הסובייטים, שכן הסובייטים באמת ניסו להשתלט על העולם באמצעות הפצה אלימה של הקומוניזם בכל פינה חשוכה, נסיון הצבת טילים בקובה, אימון ארגוני טרור, עירעור משטרים דמוקרטיים ועוד. יתרה מזאת, הרגישות לאובדן חיי בני עמם בקרב ראשי ברה"מ היתה נמוכה משהו, מזו של ההנהגה והעם האמריקאים ותמיד היה חשש שמשטרם יצמיח סטאלין נוסף שאינו חושש מלהקריב עשרות מליונים מבני עמו למען מטרותיו. אחרון חביב, עצם הוודאות הרוסית במטרותיה של ארה"ב, די בהן לקיום אפשרות שהפרשנות תלך צעד אחד הלאה ותניח שהמתקפה כבר מתחילה. כך שלאמריקאים היו די סיבות להתכונן למלחמה גרעינית. חוץ מזה הם היו עשירים ומפותחים יותר טכנולוגית כך שמאגרי ההגנה שלהם עלו על אלו של הצד השני. התשובה היא לא. אין סימטריה. מעולם לא היתה לארה"ב כוונה לפתוח במלחמה גרעינית, מאז מלח"ע II. היא גם לא זממה לשלוט על העולם. לא אז ולא היום. |
|
||||
|
||||
רק שאלה קטנה: למה "שוגים"? מהיכן הביטחון העצמי והיכולת "לחדור אל מוחותיהם" של הקבוצות שמנית? אולי זו מטרתם המקורית? |
|
||||
|
||||
אכן, איני יכול לחדור אל מוחותיהם של אנשים. הטיעון שלי מתבסס על שיחות עם אנשים, על מה שעלה מתוך הארכיונים של הרייך הIII, של הקג"ב ושל משטרים נוספים שכלו (והם תמיד נכשלים ואף כלים כשהם ניצבים מול דמוקרטיה), וכן על הקשבה למה שגורמים כאלו אומרים (כלפי חוץ, פנים ושיחות אישיות עם שמתפרסמות אחרי מותם) והדרכים בהן הם פועלים לקידום מטרותיהם. אכן הטענה נתונה לפרשנות, אך קצרה היריעה וזמני מפירוט והעמקה ועל כך התנצלותי. אולי מישהו עם עומק היסטורי רב משלי, יחזק או יחלוק על טענתי. |
|
||||
|
||||
"סוד עליונותו הצבאית של המערב, טוען הנסון, טמון באפקטיוויות ובקטלניות יוצאת הדופן של חילותיו. אפקטיוויות וקטלניות, הנובעות מהיותה של החברה המערבית "חברה פתוחה", המייצרת את מודל "החייל האזרח", שערכו בשדה הקרב גבוה יותר מכל חייל אחר, אמיץ ככל שיהיה; אפקטיוויות וקטלניות שראשיתן במסורת החתירה להכרעה מהירה של כוחות האויב, שהתפתחה ביוון העתיקה." |
|
||||
|
||||
למה לא לתת קישור ישיר? http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/751647.html |
|
||||
|
||||
תודה. היתה אתמול בעייה באתר ''הארץ''. |
|
||||
|
||||
שטייניץ מייגע וצפוי. בוודאי שמתאים לדעותיך כמו כפפה ליד. אולם לאלו שמנסים לנתח את המלחמה האחרונה, מהלכה ותוצאותיה, המאמר הוא מכרה זהב (ועל כך תודתי): "...אולמרט, שחפץ להימנע אפילו ממהלך קרקעי מוגבל בלבנון, הצליח להוליך שולל את העם והמדינה כאילו הוא חותר להשגת הכרעה אסטרטגית. הבעיה מבחינתו היא שלקראת סיום המלחמה הוא נאלץ, בלחץ הצבא והעם, להיכנע לרטוריקה של עצמו ולדינמיקה שנוצרה בעקבותיה, ולהכריז על מהלך סיום קרקעי מנצח שיצדיק את הציפיות הגבוהות שיצר ואת הושבת הצפון במקלטים. בשלב זה הוליך אולמרט שולל את העם ואת ממשלתו, בנסותו ליצור מצג שווא של הכרעה קרובה שכאילו נגזלה מאתנו ברגע האחרון בגלל התערבות האו"ם; התערבות דיפלומטית שכאילו העניקה לנו את ההכרעה המיוחלת בכלים אחרים. כדי להשיג זאת הביא אולמרט תחילה לקבינט החלטה על ביצועו של מעין "אורנים קטן" עד לליטני, אך מיד לאחר מכן עיכב את ביצועה, עד שההצבעה במועצת הביטחון הפכה את ההחלטה לבלתי ישימה. או-אז, ורק אז, ניתנה לצה"ל הפקודה הסהרורית לנוע קדימה במהירות וללא תכלית מבצעית. שכן השלמת המשימה של כיבוש השטח שמדרום לליטאני הוכשלה מראש על ידי לוח הזמנים, וקל וחומר המשימה של השלמת טיהור השטח והשמדת כוחות חיזבאללה בדרום." שטייניץ פשוט מוסר לנו את השתלשלות הדברים כפי שהיתה, בנימה של השמצה (טוב, הוא בדלן). מדוע אולמרט (וחלוץ) נגד מבצע קרקעי? כי זה באמת היה עלול לפגוע קשה בנסראללה וחיזבאללה כארגון, וזו לא היתה המטרה. המטרה היתה רק לפגוע בחיזבאללה כארגון צבאי, להמשיך את דחיפתו לכיוון כוח מדיני טהור עולה, ואולי יצירת תשתית להחלפה של סניורה בנסראללה. לא מזיק כמובן גם לתת לחיזבאללה לצאת כמנצח שעדיין עומד, וכמשקם הגדול (בכסף אירני) של האוכלוסיה. זו גם הסיבה העיקרית שקפלינסקי (משתלב) "ליווה" את אדם (בדלן, כנראה) צמוד משלב מסויים - למנוע את הכניסה המסיבית מוקדם מדי. מלחמת השיקום בלבנון היא חלק רציני מקמפיין הבחירות הבא. לא בכדי מתריע פרץ על הכספים הזורמים מאירן, ומפציר באירופאים להזרים את הכסף שלהם לממשלת לבנון של סניורה, כדי שאלו ישווקו כמשקמי לבנון. דרך אגב - הוא לא נתמך בנושא זה ע"י הצהרות מאולמרט. ואז נשאלת השאלה: למה עכשיו? שש שנים הם ישבו בשקט יחסי. למה עכשיו? התשובה נראית ברורה - לפני כשנה (יולי 05) סיים סניורה הבדלן להרכיב את ממשלתו האנטי סורית, לאחר שבוש (בדלן) גירש את סוריה מלבנון. ממשלת ישראל היתה כשנה לפני בחירות, וזה לא היה זמן טוב לנסות מהלך דרכה (זה מהלך שמחליש את העומד בראשות הממשלה, ותוצאות המלחמה אינן מובטחות עם שר ביטחון בדלן דומיננטי כמו מופז). חיזבאללה המתין איפה לשעת כושר: עד להתייצבות הממשלה החדשה, בסה"כ כחודשיים לפני החטיפות בעזה ולבנון. אבל לרוב שטרח לקרוא את ההודעה: אתם צודקים. זה הכל קונספירציה הזויה. הרבה יותר נוח להיתלות בשר ביטחון חדש, רמטכ"ל יהיר מחיל האוויר, וועדות חקירה. |
|
||||
|
||||
נסראללה לא יכול להחליף את סניורה. ראש ממשלת לבנון, על פי החוק שם, צריך להיות נוצרי. מתוך הערך [[פוליטיקה של לבנון]] בוויקיפדיה: "מאז עצמאות לבנון בשנת 1943 הפוליטיקה הלאומית הושפעה והייתה מוגבלת מעיקרה המבנה העדתי של לבנון. ההסכמה הלאומית, אותו הסכם בלתי כתוב, קובע את חלוקת עמדות הכוח וחלוקת התפקידים בפוליטיקה הלבנונית. ההסכם מבוסס על מפקד האוכלוסין משנת 1932 וקובע: * יחס של 5:6 לטובת הנוצרים המארונים בפרלמנט והיחס נשמר גם במשרדי הממשלה (בהסכם טאיף משנת 1989 שונה היחס לשיוויוני). * הנשיא הוא נוצרי מארוני. * ראש הממשלה הוא מוסלמי סוני. * יושב ראש הפרלמנט הוא מוסלמי שיעי. לענייננו, אני חושב שאני מסכים עם חלק ממה שכתבת וכנראה חולק על חלק אחר, אבל לצערי אין לי מספיק מידע. עם זאת, לא ראיתי אצלך התייחסות, בשאלת העיתוי, לדיוני ה-G8 על הגרעין האיראני. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהחוק ישתנה כדי להתאים לתחרות (בדומה לניסיון של שוורצנגר), או שלכל הפחות נסראללה יקבל כוח בפרלמנט באופן שיהיה הדומיננטי בהרכבת כל ממשלה, כולל השפעה על העומד בראשה - מועמד סוני "משלו". בת בריתה החזקה של אירן ב G8, רוסיה של פוטין, הצהירה שתתנגד לסנקציות על אירן טרם הועידה. סביר להניח שהעיתוי המדוייק לחטיפה נבחר בהתאם למועד קיום הועידה, כי זה לא מזיק שיש לבנון בוערת על הפרק. אולם איני בטוח שזוהי הסיבה הדומיננטית לעיתוי החטיפה, כי הלחץ האמריקני-צרפתי יכול להימשך עכשיו, כחודש אחרי הועידה, דרך מועצת הביטחון. |
|
||||
|
||||
הנקודה שלי היא שאם עיתוי החטיפה נועד לסייע להסיט את תשומת הלב מהגרעין האיראני, אז המשמעות היא שיש לסווג את נסראללה כבדלן, או לקבוע שמישהו אחר בחיזבאללה (נעים קאסם?) יזם את החטיפה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שכל הסטת תשומת לב מגרעין אירני היא בדלנית בהכרח - אפשרי שכאן המהלך הוא רק נגד הסנקציות. כמו כן, חודש לא ממש מהווה דחיה משמעותית בתשומת הלב של האו"ם. מכל מקום, אירן עצמה ממהרת להחזיר תשובה לאו"ם: "אירן: לא נקפיא העשרת האורניום" - http://news.msn.co.il/news/WorldNews/StatePoliticalM... |
|
||||
|
||||
1. טעות שלי: התכוונתי רק להביא את עמדתו של הנסון בסוגיה הכללית לגבי עליונותה הצבאית של החברה הפתוחה. דבריו של שטייניץ בנושא המלחמה בלבנון אינם מבטאים את דעתי. 2. גם הקונספירציה אותה מעלה עתה אינה נראית לי. 3. לבד מכאשר מופנית התגובה אלי, אני מדלג על תגובות בהם נעשה שימוש בשורש ב.ל.ב.נ. . גם כך איני מספיק לקרוא אלא מעט מזעיר התגובות באייל. |
|
||||
|
||||
נו, למרות שבעים נדרים שנדרתי, אני מוכרח לשאול משהו: אם מדובר על קונספירציה בדלנית-משתלבת, זאת לא היתה הזדמנות פז לאולמרט לצרף את ליברמן לממשלת אחדות לאומית, מהלך שנצפה זה מכבר ע"י טובי מומחינו המבולבנים? איך יכול להיות שהוא החמיץ את המהלך שהיה מוציא אותך צודק בויכוח עם דובי? |
|
||||
|
||||
אולמרט לא "פספס" את המהלך, כי זה היה הזמן הכי מוטעה לבצע זאת: הימין של נתניהו וליברמן יצא מחוזק מאוד מהקמפיין הצבאי *משום* שנשאר בחוץ, וכך בעצם תרם אולמרט לחיזוקם. נתניהו הוא דוגמה יפה לניצול הסיטואציה לפיה הוא ממלכתי במתן תמיכה מלאה בעת הלחימה, נמנע מתקיפה ישירה של אולמרט לאחריה, ורק רוכב על "אצלי זה היה מתנהל אחרת", שישתמש בו בבחירות הבאות. בעצם מה שנוצר כאן הוא חיזוק הצד המשתלב שבאופוזיציה, על חשבון הצד הבדלני (שר הביטחון) שלכוד באותו כלוב זהב בקואליציה. |
|
||||
|
||||
אבל אתה לא אמרת שאולמרט יחזק את הצד המשתלב באופוזיציה אלא שהוא יצרף את ליברמן לממשלה. ______________ עד כאן. |
|
||||
|
||||
הטיעון שהעלית היה לגבי העיתוי וניצול ההזדמנות, ובהתאם לכך היתה תשובתי. התשובה לא אומרת שליברמן/נתניהו לא יצורפו בשלב כזה או אחר (למרות שבינתיים אני רואה שאין חובה שיצטרפו במהרה: הם מתפקדים כתומכי קואליציה לטובת הצד המשתלב מתי שנזקקים להם כאיום באלטרנטיבה לבדלן הסורר, כדי למתן את דרישותיו). |
|
||||
|
||||
והנה ההמשך הצפוי של נסראללה מגיע. איך אהוד יערי קרא לזה? "חלק ב' של מלחמת לבנון השניה". כפועל יוצא של הלחימה, והכוונת החיזבאללה להסתערות מדינית על ממשלת לבנון, יוצא נסראללה בקריאה להפלה של ממשלת סניורה: הערכה שלי: הוא לא טירון, נסראללה, ולכן העיתוי הוא כנראה כשיש לו הערכת סיכויי הצלחה גבוהים. ממשלת סניורה לא תשרוד עוד זמן רב, ותוחלף בחזרה לממשלה מובלת משתלב, והכל כפועל יוצא של המהלך הישראלי הגדול האחרון בלבנון. |
|
||||
|
||||
ועכשיו מודיעים שהשר הנוצרי פייר ג'ומאייל נרצח בביירות. |
|
||||
|
||||
"כמובטח", החל המהלך האינטנסיבי של הפלת ממשלת סניורה: מתוך הכתבה: Hezbollah, a militant group and political party supported by Syria, was bolstered by a war with Israel during the summer.
Nasrallah and Hezbollah want that constitution and the multiparty majority government overturned, feeling their resistance to Israel has given them the upper hand. |
|
||||
|
||||
הנה כמה שורות מפתיחת הספר החדש שקניתי, והשאלה שלי היא עד כמה אתה חושב שהן רלונטיות לציטטה שהבאת על האפקטיביות והקטלניות של צבא מערבי. לדעתי, הציטטה הנ"ל (לא קראתי את שאר המאמר והסתפקתי בזכרונות מקריאה בספרו על המטאפיזיקה) מאמצת ראייה צרה ואינטרסנטית שמנתקת את קיומו של הצבא במסגרת חברתית-פוליטית ואידאולוגית שיכולה להשפיע ושנות את "יסוד עליונותו" של הצבא המערבי פרופר. (התרגום הוא שלי, בהשמטת השמות) "הספר מגדיר את המאמץ [המלחמתי] כהרפתקה במובן ביקורתי של הרפתקנות - משמע, הפלישה התחילה בפזיזות הרת סכנות, על בסיס תוכנית מלחמה פגומה וגישה גרועה לכיבוש השטח. הממשל, שמסקנותיו המפוקפקות על עוצמת האיום ריחפו מעליו כרוח רפאים, זירז את המהלך הדיפלומטי, בחר בקיצור דרך בתיכנון המלחמה והכין כיבוש חסר אונים עד כאב. כל זה לא היה מצב בלתי נמנע. הוא התאפשר רק באמצעות אקרובטיקה אינטקטואלית שבו זמנית הציגה את האפשרות הגרועה ביותר של האיום, ואת האפשרות הטובה ביותר של המחיר והקושי של הכיבוש." הספר הוא "כשלון חרוץ" של תומאס ריקס, הכתב הצבאי של הוושינגטון פוסט ולשעבר של הוול סטריט ג'ורנאל. |
|
||||
|
||||
לפני זמן מה - שמעתי שכיבוש שטח כבר אינו נחשב ליתרון אסטרטגי, בטרמינולוגיה הביטחונית המערבית (מפי אסטרטג-מרואיין כלשהו, לפני עירק 2). אז למה מערכות הביטחון המערביות מתעקשות דווקא לכבוש לאחרונה? (בניגוד לעירק 1 למשל) אולי אפשר להשוות את הצמרות-הגנרליות לצמרות אקדמאיות המחפשות דרך לשלול תיאוריה שלא מתאימה להם. בנתיים התיאוריה החדשה לא ממש ניזוקה. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שכבכל מלחמה, גם במלחמה בעיראק נעשו אלפי טעויות, הן בקביעת היעדים, הן בתיכנון והן בביצוע. ככה זה במלחמה. האם מלחמה זו היתה כושלת באופן חריג? הייתי שמח לעוד מידע בנושא זה. מסקרן אותי גם באיזה נתיב כן צריך היה ללכת לדעת ריקס, נתיב שהיה מונע כשלונות כאלו. |
|
||||
|
||||
זה מאד מעניין לראות כיצד אתה מבטל כלאחר יד את הבעיתיות הגדולה שנעוצה בלב המעורבות האמריקאית בעירק - "ככה זה וגו"' הבעיה שריקס מתרכז בה היא הבעיה שמוכרת לכל אחד שהתעמק מעט בשאלות של מדיניות ומלחמה, פיתוח מוצר, ניהול חברה, אירגון משפחה, השקעות, גידולים חקלאיים, מחקר אקדמי וכדומה - הגדרת מטרות העל ואופי הגדרתן, והתיכנון האסטרטגי הניגזר מהן. פה טמון הכישלון האמריקאי ופה ריקס מצטט דוחות של ווגדוצ חקירה רשמיות של הפנטגון, הקונגרס, בי"ס ללימוד לקחים של הצבא ועוד - משרד ההגנה אכף אידאולוגיה אירגונית ופוליטית והתרכז בשלב הטקטי של הבסת הצבא העירקי, אך לא הכין שום תוכנית ומחשבה למה שקרוי "שלב-4," הוא השלב הקריטי והעיקרי שבא אחרי הבסת הצבא פרופר. מזכיר לי אגב בדיוק את הבעיתיות של ממשלת ישראל של 1967 שלא חשבה על היום שאחרי ועל מטרות הלחימה מעבר לתחום הצבאי פרופר. אבל, לא הסטת של התגובה לדבר מה שעליו בכלל לא שאלתי. השאלה שלי בתגובה 403998 הייתה עד כמה רלוונטית ההגדרה של ריקס למה שקרה במלחמת לבנון השניה, קרי: "ספר מגדיר את המאמץ [המלחמתי] כהרפתקה במובן ביקורתי של הרפתקנות - משמע, הפלישה התחילה בפזיזות הרת סכנות, על בסיס תוכנית מלחמה פגומה וגישה גרועה לכיבוש השטח. הממשל, שמסקנותיו המפוקפקות על עוצמת האיום ריחפו מעליו כרוח רפאים, זירז את המהלך הדיפלומטי, בחר בקיצור דרך בתיכנון המלחמה והכין כיבוש חסר אונים עד כאב. כל זה לא היה מצב בלתי נמנע. הוא התאפשר רק באמצעות אקרובטיקה אינטקטואלית שבו זמנית הציגה את האפשרות הגרועה ביותר של האיום, ואת האפשרות הטובה ביותר של המחיר והקושי של הכיבוש." |
|
||||
|
||||
איני חושב שניתן היה לעשות תוכנית אפקטיבית כלשהי. הרעיון היה "לשחרר" את האוכלוסיה שואפת החירות ולאפשר לה להקים משטר דמוקרטי - כמו באירופה של סוף מלח"ע II. לשאלת קיומה של תוכנית מפורטת יותר מזה יש בעיניי אותו הערך של קיומו של הסכם עם הצד הפלשתיני בנושא ההתנתקות. האמריקאים והחשיבה המערבית באופן כללי לא יכלו לצפות את אופיה של האוכלוסיה בה הם נתקלו שם ולהשלכות של זה על הנדרש לעשות. אפילו עתה רובנו אינו מסוגל לייחס את שנעשה שם לאוכלוסיה, אלא לקיצונים/כנופיות/אל-קאעידה... דוגמא מהיום: "גורמים רשמיים במשרד הפנים של עיראק מסרו כי רוב הגופות שנמצאו היו ירויות בראשן. על רוב הגופות ניכרו סימני אלימות ועינויים - דבר המאפיין את חוליות המוות של המיליציות השיעיות והסוניות הפועלות ברחבי בירת עיראק ומבצעות אירועים אלימים על רקע עדתי. לוחמי המיליציות נוהגים לחטוף אזרחים עיראקים, ואז להתעלל בהם באמצעות שימוש במקדחות, או לחבוט בהם עד זוב דם. לבסוף, נוהגים החמושים להרוג את קורבנותיהם ביריה בראשם. משטרת בגדד מסרה כי 45 גופות התגלו בשכונות שמרבית אוכלוסייתן סונית. היתר התגלו באזורים שיעים במזרח בגדד." (מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3303355,00.h...) לגבי מלחמת ששת הימים, לא הבנתי איזו תוכנית קודם למלחמה, שלא ברור היה בכלל אם ואיך נשרוד אותה, היתה משנה. גם לא הייתי רוצה, במלחמה גורלית זו שהמרץ יושקע בהיפותזות שבוודאי יופרכו רגע לאחריה. לגבי לבנון II, יש לי ביקורת על כמה עניינים במלחמה, איך אודה שאיני שולט בחומר. |
|
||||
|
||||
לצערי נראה שעפ''י מה שידוע לי, חסר לך חומר גם בקשר למלחמת ששת הימים וגם לגבי המעורבות האמריקאי בעירק. ומכיוון שאינך שולט בחומר על לבנון אסתפק בזה ולא אמשיך להציק לך. |
|
||||
|
||||
הנקודה החשובה היא, שלבן לאדן ולדומיו יש מטרות מוצהרות חשובות - במקרה זה, כפי שהבנתי הפלת המשטר הסעודי המושחת. אבל דרך הפעולה מצביעה לא על היגיון שקול וממוקד במטרה אלא בפנאטיות ילדותית כמעט. האמריקאים תומכים במשטר מושחת ורקוב? אז תפעל נגד המשטר הרקוב, ועל ידי כך תמשוך את תשומת לבו של העם האמריקאי לכך שהוא נותן לו חסות. טרור יכול להיות מוצדק במקרים מאוד קיצוניים. כמה מאיתנו לא היו רוצים לראות בנפילתם של משטרי ערב הדיקטטוריים? מדוע לא קמה מחתרת דמוקרטית בארצות אלו, אלא אך ורק עמותות צדקה כגון החמאס, האחים המוסלמיים וחבורת בן לאדן הדוגלים בטרור אינפנטילי וחסר מטרה מלבד הרס ומלחמה? |
|
||||
|
||||
ציר המאבק אינו בין האיסלם לבין המערב, אלא בין האידאולוגיה של המערב (פתיחות מינית, חירות אישית, דמוקרטיה, ראציונליות, חילוניות) לבין האידאולוגיה הדתית, שהאיסלם הוא מקרה פרטי שלה. והרי הניגוד לאידאולוגיה המערבית (שפרטתי אותה למספר דוגמאות) קיים גם בנצרות וגם ביהדות לא פחות. את אותה ביקורת על המערב שבין-לאדן משמיע תוכלו לשמוע גם אצל המטיפים הנוצריים וגם אצל אמנון יצחק. ציר המאבק הוא אותו ציר כבר מאות שנים ואין חדש תחת השמש; הוא אותו מאבק בין הרנסנס לימי הביניים (בין גלילאו לכנסיה) וגם בין מר"צ לש"ס, בין הפמניסטיות לשוללי זכות האישה על גופה באמריקה ואירופה. בקיצור זהו המאבק בן ה-500 שנה בין הליברלים לשמרנים. רק קסנופוביה וצרות אופקים תצביע על האיסלם כאוייב העולם החופשי ותפטור את שתי הכנופיות המונותאיסטיות הנותרות מאשמה, רק בגלל שהן קוראות לאותו דבר יהוה במקום אללה - אותה אידאולוגיה בהבדלים פולקלוריסטיים זניחים. בכל מאבק שלנו כנגד השמרנות והדת אנו מטים שכם לגלילאו, תומס גפרסון ואלינור רוזוולד במלחמתינו למען חירות, קידמה ומדע. כל חברה ומאבקה בבין-לאדנים שלה, בפנאטים הדתיים שלה. |
|
||||
|
||||
זוהי כמובן עוד תגובה ממני, Tradition is the root of all evil! בברכתאין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים - 6 מיליון יהודים לא טועים ! |
|
||||
|
||||
המאבק עליו הינך מדבר אינו קיים בחוג התרבות הגרמנו-לותרני, היות וערכיו הבסיסיים מורכבים מתפיסת עולם מטרינורמטיבית ברורה - בניגוד לבעייתיות מעמד האשה וערוותה בקודקס התרבויות היהודו-קלוויניסטי ובקרב המדינות הקתוליות השונות. על מעמד הנשים וזכויותיהן בחברה המוסלמית איני מעוניין להרחיב היריעה. קביעה זו נכונה גם לתקופת ימי הביניים. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
ברמה התאורטית, אתה צודק לחלוטין. ואולם, פעולתם של בני אדם אינה פועל יוצא של תאוריה בלבד. העובדה היא שרק ( - פחות או יותר) שילוב המנטליות הערבית ביחד עם האידאולוגיה המוסלמית, הם שנתנו את השילוב הרצחני שהניב פיזור וכמות אירגוני טרור, שנדמה לי שאין שני לה בהיסטוריה של הדת. מה שאני אומר הוא שלמרות שאני שולל את הדתות כולן, אין צורך להאבק בכל אידאולוגיה ומנטליות הבעייתיות בעקרונותיהן. די להיאבק באלו שהוכיחו עצמן כרצחניות פעם אחר פעם, בעשרות השנים האחרונות. דרך אגב, הקומוניזם נכלל ונכשל במבחן זה. |
|
||||
|
||||
קראתי איפה שהוא שסטאלונה שוקל לעשות את רמבו 4 . ובכן אחרי רמבו 3 ( שצולם בארץ) שבו רמבו נלחם עם המורדים האפגנים הירואיים וטובי הלב ידידי המערב והחופש כנגד הסוביטים השטניים הרי הנושא המתאים לסרט הבא זאת עלילה שבה רמבו נלחם שכם אחד עם הרוסים טובי הלב וידידי המערב והחופש כנגד האפגאנים הפנטים המטורפים והשטניים. |
|
||||
|
||||
תגידו, זה רק אני, או שתעשיית הסרטים מתדרדת משנה לשנה ??? במיוחד עם כל סרטי ההמשך הללו... |
|
||||
|
||||
ככל שנעשה פשוט יותר, טכנית, לעשות סרט, וככל שכמות הכסף שבידי האנשים עולה, תחזה ביותר סרטים שבעבר לא היו עוברים את רף האיכות. בדיוק כמו במקומונים, שאת התשפוכת שלהם איש לא היה חושב להדפיס לפני שלושים שנה. אני מאמין שסרטי איכות יהיו תמיד. בעתיד יהיה קשה יותר למצוא אותם מבין כלל הסרטים. |
|
||||
|
||||
אני מבכה את אובדן השפיות בהוליווד, הבה ניקח דקת דומיה לזכרה... אבל מה שלא הבנתי הוא כיצד ניתן להרוויח כסף מסרט כמו רמבו 4 ? הרי כמעט ואף אחד לא ילך לזה בקולנוע (במיוחד לאחר הכשלון של הקודם, אם אני זוכר נכון) וגם בווידאו לא ממש נשמע לי להיט... אז למה להתעקש וליצור סרט המשך במקום ליצור סרט חדש, שמבחינת עלות נראה לי שיהיה אותו הדבר ? |
|
||||
|
||||
אינני יודע אם רמבו 3 היה כשלון קופתי. אני מניח שמישהו מעריך שכעת צפויה הצלחה לסרט שבו הגבר האמריקאי הבודד נלחם באימפריית רשע כלשהי, בשל האירועים האחרונים. ובדיחת תאומים ששמעתי לאחרונה: האמריקאים למדו על בשרם שפיצוץ הרסני בניו יורק קורה לא רק בקולנוע. גם בטלויזיה. |
|
||||
|
||||
אני הייתי מעריך הערכה הפוכה... שאנשים לא ירצו ללכת לסרט הזה רק מפני שהם יחשבו שהוא מנסה להרוויח כסף מהאסון, ושזה לא נושא לבידור. |
|
||||
|
||||
אולי אם מדובר בסרט על בנייני התאומים היית צודק. לא בסרט שבו האמריקאים נלחמים ברשעים. מעניין מה היה חושב אותו מפיק אמריקאי לו היה יודע שכאן ביהופיץ חושבים ללמדו כיצד לעשות עסקים. |
|
||||
|
||||
תגידו מה אתם מבלבלים במוח?!! סידרת סרטי רמבו שברה קופות על מה אתם מדברים??? אלן הסרטי האקשן המצליחים ביותר בהיסטוריה לגבי רמבו 4? סטאלון רוצה להוציא אותו כי ב4 שנים האחרונות סרטיו לא הכי מצליחים אבל הוא היה שחקן ענק! |
|
||||
|
||||
רון, במאמרך המלצת למערב להביט בראי. בטורו היום בניו יורק טיימס ממליץ תומס פרידמן למדינות האסלאם ולפלסטינים בפרט להביט בראי, והמראה שנשקף ממנו בהחלט רחוק מלהיות מלבב. כמו כן, בהמשך לדבריו שם (ובהמשך למאמר של סטנלי פיש ששלחתי לך פעם את הקישורית שלו ואני יודע שקראת): הפלסטינים מדברים כל הזמן על כך שהחטא הישראלי הקדמון הוא "הכיבוש". אני, (למרות שבזמן האחרון יש כאן קוראים שמזהים את עמדותי עם אלו של דב אנשלוביץ), התנגדתי במשך שנים ל"כיבוש" ומתנגד גם היום. אולם בכיבוש אני מבין: התנחלויות ושליטה על עם זר. מה שהסתבר לנו לפני שנה שאצל הפלסטינים המילה "כיבוש" נושאת תוכן אחר לגמרי. כשאחמד יסין מדבר על כיבוש הוא אינו מתכוון לגבולות 67, והתברר שגם ערפאת לא. והכי מדאיגה אותי הרוח המנשבת בקרב חלקים גדולים מערביי ישראל. כל סטודנט ערבי מאוניברסיטת חיפה יסביר לך כיום שגם הוא נמצא תחת כיבוש. איכשהו "הכיבוש" תפס עוד כיוון ובשנים האחרונות החל לזחול מיהודה ושומרון לנצרת ולאום אל פחם. אולי זכור לך, פעם דיברו על "בעיית הפליטים", פעם דיברו על "סוגית ירושלים" פעם דיברו על "שאלת הגבולות". זה נגמר, היום כל ערבי וכל שמאלני קיצוני יזרוק לעומתך מילה אחת בלבד "הכיבוש". עד שלא יוגדר מהו "הכיבוש" לא יהיה פה שלום. |
|
||||
|
||||
שמעון, טום פרידמן1 כותב בעיתון המשפיע ביותר בעולם אבל השאלה היא כמה קוראים יש לו בארצות ערב. אפילו אלה שכן קוראים אותו מתיחסים למאמריו כמו שמתיחסים במצרים למאמרי אל-אהארם, היינו שופר השלטון2 מה שאני רוצה לאמר הוא שלמרות דבריו הנכוחים]3[ הרי הסיכוי שהם ישפיעו במקום שאתה ואני רוצים לראות השפעה הוא אפסי. הוא לא יכול לעורר בקוראיו באפגניסטאן הארת פתאום ונסיון רפלקטיבי. אבל, כמובן שקהל קוראיו נמצא גם בארה"ב ועליהם הוא מנסה להשפיע. וכאן טמונה הבעיתיות - כדי לשנות את עצמו אדם זקוק להשקעת כוחות גדולה והתוצאה אינה מובטחת. קו"ח נסיון לשנות אחרים. מכאן נבעה הדעה שניסיתי להעביר במאמר - בנוסף למלחמה הממוקדת בטרוריסטים, המערב צריך לפתוח במסע ניטרול הטרור. עיין במאמרו של ווליאם פ .באקלי ג.'ר . וו.אפ. באקלי הוא אחד מהקולות האינטלקטואליים הקונסרבטיביים המרשימים והמשפיעים בארה"ב בשלושים ארבעים שנה האחרונות, במיוחד כעורכו לשעבר של המאגזין הימני נשיונאל ריביו .הוא כותב שאין צורך בנידוי מפורש של האסלם. אבל צריך להכריז עליו כפרברטי וטמא, כל עוד לא נישמע גינוי מפורש מראשי ההיררכיה האיסלמית. לא צריך להוכיח אותם בפניהם על נחשלותם הפוליטית-חברתית-כלכלית הנובעת ישירות מאופן הפרימיטיבי בו אלה המישמים את האסלם ואינם מגונים ומנודים על ידי שאר המדינות הערביות. לא צריך להראות להם את האופי השלילי של משטרים קלריקליים אנטי ולא דמוקרטיים משום שמי שבאמת עיניו בראשו בקרב הערבים שולח את ילדיו להתחנך במיטב המוסדות האמריקאיים. אשר לבירור משמעות המלה - כיבוש. אני חושב שהעניין חורג מעבר לדיון סמנטי של מהו כיבוש, אלא להבנה שהגיע הזמן להחלטה אם רוצים לחיות עם כיבוש או בלעדיו, ולבצע מדיניות בהתאם להחלטה, וראה תגובתי האחרת דיון 713 מבחינה זו נראה לי מצבה של ישראל מסובך פחות מזה של ארה"ב והמערב. לא שלום נחוץ, לפחות לא מיידית, אלא הכרה במציאות, נריטת עמדה חד משמעית שממנה יגזרו פעילויות שיובילו להסכם עם הצד השני או למצער להסכמה פנימית. ___ 1למה כותבים טום כקיצור של תומס? 2כמו הכעס המצרי שעורר מאמר שלו נגד מובראק, שנה שעברה 3המאמרים שלו לוקים קצת בפשטנות לטעמי, אבל בהופעתיו בטלויזיה הוא הרבה יותר משכנע ונעים דיבור 4לרענון הזכרון ושיתוף שאר הקוראים הנה המאמר של פרופ' פיש |
|
||||
|
||||
לתהיתך, כללי התעתיק של שמות מאנגלית לעברית הם ת=Th ט=T ולכן טום=Tom תומס=Thomas. |
|
||||
|
||||
למה כותבים Dick כקיצור של Richard? למה כותבים Bill כקיצור של William? למה כותבים Bob כקיצור של Robert? |
|
||||
|
||||
זה דוקא נשמע סביר, כל שאר הדוגמאות מראות שינוי בעיצור הראשון של השם (בהנחה ש TH הוא עיצור בפני עצמו) בעוד שהדוגמא האחרונה שומרת את העיצורים המקוריים ומהווה באמת קיצור או שם חיבה. (בדומה ל Benny ו Benjamin או Josh ו Joshua) לך יש שם חיבה? אפשר לקרוא לך מיצי? |
|
||||
|
||||
ובמקרה דנן יש שינוי בתנועה הראשונה (הגבהה בשתי דרגות, כמדומני). חשבתי שזה די מוזר. למען האמת, יש הקוראים לי מיצי או מיץי. הראשון מזכיר לי חתולים, השני יותר מוצא חן בעיניי. |
|
||||
|
||||
אני חובב חתולים זה שנים ולא היה לי מעולם חתול בשם מיצי. (שהוא התרגום העברי ל Kitty שהוא מן הסתם נגזר מ Kitten ובשני המקרים מקורו ב"העדפה" של חתולים לשמות עם תנועת i) השם הנפוץ Tom לחתול (אם לחזור לנושא הדיון) מקורו בשם העצם Tomcat שמשמעותו חתול זכר. לפי זכרוני (שאינו קביל...) בעלת הבית של טום (וג'רי) קוראת לו תומס כאשר היא מוכיחה אותו על הנזקים שהוא גורם במאמציו הכנים למלא את תפקידו. |
|
||||
|
||||
פריט המידע האחרון נובע מהנוהג האנגלו-סקסי לקרוא לאדם קרוב בשמו המלא כאשר מוכיחים אותו, כשבדרך כלל משתמשים בכינוי חיבה או קיצור. |
|
||||
|
||||
אלה נראים לי שעשועים להעברת הזמן בחדר האטום. האם רעננתם את המסכות? האם אטמתם את החדר ? האם הכנתם כבר תיק מילוט ? הסמנים מראים שהמתקפה האמריקאית בריטית קרבה והולכת אל תתנו שיתפסו אתכם עם המכנסים למטה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי ששורה, ממש כמו פואד, הוא כינוי, או שם חיבה ספציפי, שלא נגזר מן השם המקורי. |
|
||||
|
||||
''שורה'' (או בחיבה יתרה ''שוריק'') הוא כינוי שמוצמד אך ורק לאלכסנדרים, וללא עוול נוסף בכפם. |
|
||||
|
||||
אברהם -> אברשה נטליה -> נטאשה קטיה -> קטיושה ניחוש: אלכסנדר -> סנדר -> (דילגו על סנשה, כי נ' לפני עיצור נבלעת) -> סשה. דימיטרי לווינסון - דימה - אייכה? |
|
||||
|
||||
קטרינה -> קטיה -> קטיושה (-> קטיושקה, או קטיושינקה, אבל אני לא בטוח. יש בשפה הזו חיבה גדולה ללשון הקטנה, לכן לא אתפלא לשמוע צורות כמו "נטאשינקה" בתור השלב הבא בשרשרת של "נטליה"). |
|
||||
|
||||
רון שלום, תומאס פרידמן הינו עיתונאי אמריקאי-יהודי, וכשכזה אוחז הוא 'פינה חמה' בליבו לישראל, אשר מונעת ממנו לעיתים קרובות כל התבוננות אובייקטיבית במצב 1. הגדרתו של עיתון הני"ט כעיתון המשפיע ביותר בעולם נראית לי תמוהה ובלתי מדוייקת, היות ולצורך קביעה מסויימת זו עליך ועל מר גלבץ להגדיר מהי השפעתו, וביזה תחום וקנה מידה באה השפעתו זו לידי הביטוי הכמותי-סופרלטיבי בצורת השפעתו האמורה. הדבר היחידי אשר ניתן לומר בביטחה מהתבוננות ולמידת המאורעות השונים בעולם למו תאריך פיגוע התאומים הוא שארה"ב הולכת ומתגלה כנמר-נייר וירטואלי עלוב, אשר מנסה בעסקנות סחר סוסים עלוב ביותר לרתום מדינות טרור מובהקות לצידה 2, ואשר אינה יודעת ואינה אוחזת בכל קונצפט ראוי לשמו להנהגת שרידיו של העולם המכונה מערבי. החיים אינם הוליווד, ואוסמה בן לאדן אינו חיזר, ואיש אינו נוהג ומתנהג בהתאם לתסריטי ערכיו של מר שפילברג ומרעיו, הרוויים באלמנט ההשגחה וההבדלה במתכונתם התרבותית-חילונית. שלך אלכסנדר מאן 1 כדוגמת אדווארד סעיד, אשר אמנם כפרידמן מבקר לעיתים את קבוצת מוצאו התרבותי, אך בו זמנית מספק אין סוף טיעונים לצדקת עניינה לשיטתו. 2 תוך הצגת כתף קרה ודוחה בכוון מדינת ישראל הנרצעת. |
|
||||
|
||||
אלכס, השפעתו של עיתון מסוג ני"ט היא בשיטת הטיפטוף, מלמעלה, וראה את דוגמת התגובה החריפה למאמרו של פרידמן שהתקיף את מובארק. או את המאמרים החריפים ביותר בימים האחרונים כנגד שרון שלרגע שכח שהוא לא מדבר לרבין, וכמעט השווה את בוש לצ'מברליין. ני"ט בשני מאמרים גדולים הקפיד לציין ששרון יצא מגדרו להביע חרטה (לא סתם צער) חמש פעמים בחמש דקות. אבל, כדי למחול על כבודם האבוד של שאר עיתוני העולם החשובים (לפחות בעיני עצמם) אוסיף את ההסתייגויות (1) "אחד מ..." (2) "במעגל בעלי השפעה בתחומם ברחבי העולם" כדי לסגור את העניין, אם תסכים. צפיתי היום בראיון נרחב עם יוסף בודנסקי, מחבר הספר" בין לאדן - האיש שהכריז מלחמה על אמריקה" (1998) בודנסקי הוא ראש הצוות הרפובליקני בקונגרס למלחמה בטרור, ולשעבר חוקר בג'ון הופקינס, יועץ בטחוני בממשל רייגן ועורך של בטאון חיל האויר הישראלי. לדבריו, אל-קאיידה הינו ארגון גג שאילו יכולים להסתפח ארגונים מתוחמים וברורים שלהם בסיס רעיוני משותף. הוא משער שהגרעין הקשה כולל כ 250.000 איש כמעט בכל מדינה בעולם ובסיס תומך של כשני מליון איש. הארגון מגלגל כבליון דולר בשנה (בין לאדן עצמו שווה, כספית, אפס). משום שאל-קאיידה איננו ארגון ממוסד הרי ברור שפעולות טרור ברמה גבוהה מתוכננות ומבוצעות על ידי ארגונים קטנים ומרוכזים הנתמכים ומפוקחים על ידי מדינות בעלות משאבים. הנסיון של בין לאדן למקד תשומת לב בסכסוך הישראלי-פלסטיני או הקאשמירי לא צריך לבלבל אותנו משום שהוא כתב כבר לפני שנים שהזעם המניע הוא בן שמונים שנה והתחיל מפרוק האימפריה האותומנית על ידי בריטניה (בשום פנים ואופן אין פרושו, לדעתי, שישראל יכולה לעשות שבת לעצמה) בין השאר הוא אמר שאין תועלת וגם אין אפשרות לתפוס את בין לאדן חי. בשנות המאבק ברוסים עזרו האמריקאים למורדים האפגאנים לבנות שישה מחסות מבוצרים בהרים. הרוסים הצליחו לתפוס רק אחד מהם תוך אבידות כבדות ביותר. בנוסף, המשמר האישי שלו, בפיקוד בנו, נשבע להרוג אותו אם יעמדו לתפוס אותו. מה אם כן יכולים האמריקאים עם או בלי המערב לעשות? *האפרשרות הראשונה - כחצי תריסר פצצות אטום על בירות ערביות .נראה לי שרק הפיכה צבאית שתביא לריכוז הכוח הפוליטי ביד מעטים, תאפשר פעולה כזו. *האפשרות האחרת - התנהלות מדודה. כמובן תוך ידיעה שעל כל תגובה תבוא תגובת נגד (ראה מקרה ישראל) והשאלה היא רק אם הבום הטרוריסטי יבוא אחרי התגובה או לפניה. תגובה מדודה פרושה גיוס קוניקטוראלי של אומות העולם. למשל אם אפשר לנטרל זמנית את סוריה כחברה במועצת הבטחון יעשו זאת ואם צריך להעמיד את ישראל במקום, גם כן יעשו זאת. בהקשר הזה אני תוהה מה מתבצע בחזית הסינית. לסין יש כמובן אינטרס ראשוני בנושא הטרור, אם מבחינת האספירציות הגלובליות שלה ואם מצד צמיחת המעמד הבינוני שלה (עקרון המק'דונאלד של טום פרידמן). |
|
||||
|
||||
סטנלי פיש כותב בלוג באתר של הני"ט. הסיפור (זה תרגום טוב ל-entry?) האחרון מספר למה הוא מאזין ברדיו. |
|
||||
|
||||
תומאס פרידמן בטורו היום, מרחיב ומעמיק את הסיפא של המאמר שלי. הוא מדווח מפאשוואר על הנטיה ההולכת וגוברת ללימוד הקוראן על חשבון לימודים כלליים שלמעשה הולכת ונכחדת בפקיסטן עקב התמוטטות מערכת החינוך הממלכתית. לדוגמא יש היום 39,000 מדרסות בפקיסטן לעומת 3,000 לפני כ-20 שנה. בכל הספריה הענקית שהוא ראה היה רק מדף אחד עם ספרי מדע, וגם הם משנות העשרים. לדעתי, לא מפתיע שהשכבה הגבוהה שיכולה להרשות לעצמה יודעת בדיוק מה לעשות ושולחת את בניה וכן, את בנותיה, להתחנך במערב. אם למתוח השוואה לדיון המקביל עם עזר על ערכי לימוד התורה בחברה מודרנית, אין צורך להסביר מהי המשמעות של התרכזות בלעדית בלימודי קודש1. פרידמן מסכם שאין מה לאמריקאים לחפש באזור כל עוד האוכלוסיה המקומית מרשה קיומם של דעות כמו "הקולה שלכם מתוקה והמדיניות ארסית" כל עוד הם לא ירצו את הכיוון הבסיסי של החברה, אין מה לעשות שם עם טנקים. השאלה היא אם המערב יכול, כמו שפרידמן קורא, לחזור לשם רק עם ספרי לימוד או שהמערב חייב לנסות זאת. 1 לא צריך להגזים בהשוואה משום שהחברה הדתית היהודית שרויה בתוך חברה גדולה יותר בעלת ידע ויכולות "מדעיות" שהחברה הדתית משתמשת בהם ומכירה אותם או לפחות בעלת נגישות מידית אליהם. |
|
||||
|
||||
ע"פ מסקנות מחקר המוצגות בכתב העת המכובד The Chronicle of Higher Education לא העוני והבערות הם הסיבה המרכזית לטרור או לפשעי-שנאה (כגון שנאת הומוסקסואלים ושחורים בארה"ב). למעשה ההפך הוא הנכון: דווקא אנשים מקרב שכבות מבוססות ומשכילות יותר נוטים (סטטיסטית) להצטרף לארגוני טרור או לתמוך בהם. כך, למשל, גם בקרב הפלסטינים התמיכה בטרור ובמחבלים המתאבדים גבוהה יותר בקרב בעלי השכלה תיכונית מאשר בקרב בעלי השכלה יסודית. סטודנטים, סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים תומכים יותר בטרור מפועלים פשוטים. כזכור, מבצעי הפיגוע ב-911 היו אף הם בעלי השכלה ומעמד כלכלי טוב, וגם אנשי "המחתרת היהודית" שפגעה בפלסטינים ותכננה להרוס את אל-אקצה, היו מבוססים ומשכילים יותר מהממוצע. החוקרים מגיעים למסקנה הכללית הבאה: Instead of viewing terrorism as a response – either direct or indirect – to poverty or ignorance, we suggest that it is more accurately viewed as a response to political conditions and longstanding feelings of indignity and frustration that have little to do with economic circumstances. We suspect that is why international terrorist acts are more likely to be committed by people who grew up under repressive political regimes. למאמר המלא:There are many good reasons to improve education and reduce poverty in poor countries. Alas, reducing terrorism is probably not one of them. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |