|
איני חושב שניתן היה לעשות תוכנית אפקטיבית כלשהי. הרעיון היה "לשחרר" את האוכלוסיה שואפת החירות ולאפשר לה להקים משטר דמוקרטי - כמו באירופה של סוף מלח"ע II. לשאלת קיומה של תוכנית מפורטת יותר מזה יש בעיניי אותו הערך של קיומו של הסכם עם הצד הפלשתיני בנושא ההתנתקות. האמריקאים והחשיבה המערבית באופן כללי לא יכלו לצפות את אופיה של האוכלוסיה בה הם נתקלו שם ולהשלכות של זה על הנדרש לעשות. אפילו עתה רובנו אינו מסוגל לייחס את שנעשה שם לאוכלוסיה, אלא לקיצונים/כנופיות/אל-קאעידה...
דוגמא מהיום: "גורמים רשמיים במשרד הפנים של עיראק מסרו כי רוב הגופות שנמצאו היו ירויות בראשן. על רוב הגופות ניכרו סימני אלימות ועינויים - דבר המאפיין את חוליות המוות של המיליציות השיעיות והסוניות הפועלות ברחבי בירת עיראק ומבצעות אירועים אלימים על רקע עדתי. לוחמי המיליציות נוהגים לחטוף אזרחים עיראקים, ואז להתעלל בהם באמצעות שימוש במקדחות, או לחבוט בהם עד זוב דם. לבסוף, נוהגים החמושים להרוג את קורבנותיהם ביריה בראשם. משטרת בגדד מסרה כי 45 גופות התגלו בשכונות שמרבית אוכלוסייתן סונית. היתר התגלו באזורים שיעים במזרח בגדד." (מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3303355,00.h...)
לגבי מלחמת ששת הימים, לא הבנתי איזו תוכנית קודם למלחמה, שלא ברור היה בכלל אם ואיך נשרוד אותה, היתה משנה. גם לא הייתי רוצה, במלחמה גורלית זו שהמרץ יושקע בהיפותזות שבוודאי יופרכו רגע לאחריה. לגבי לבנון II, יש לי ביקורת על כמה עניינים במלחמה, איך אודה שאיני שולט בחומר.
|
|