בתשובה לרון בן-יעקב, 21/08/06 17:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בטוח שכבכל מלחמה, גם במלחמה בעיראק נעשו אלפי טעויות, הן בקביעת היעדים, הן בתיכנון והן בביצוע. ככה זה במלחמה. האם מלחמה זו היתה כושלת באופן חריג? הייתי שמח לעוד מידע בנושא זה. מסקרן אותי גם באיזה נתיב כן צריך היה ללכת לדעת ריקס, נתיב שהיה מונע כשלונות כאלו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאד מעניין לראות כיצד אתה מבטל כלאחר יד את הבעיתיות הגדולה שנעוצה בלב המעורבות האמריקאית בעירק - "ככה זה וגו"' הבעיה שריקס מתרכז בה היא הבעיה שמוכרת לכל אחד שהתעמק מעט בשאלות של מדיניות ומלחמה, פיתוח מוצר, ניהול חברה, אירגון משפחה, השקעות, גידולים חקלאיים, מחקר אקדמי וכדומה - הגדרת מטרות העל ואופי הגדרתן, והתיכנון האסטרטגי הניגזר מהן. פה טמון הכישלון האמריקאי ופה ריקס מצטט דוחות של ווגדוצ חקירה רשמיות של הפנטגון, הקונגרס, בי"ס ללימוד לקחים של הצבא ועוד - משרד ההגנה אכף אידאולוגיה אירגונית ופוליטית והתרכז בשלב הטקטי של הבסת הצבא העירקי, אך לא הכין שום תוכנית ומחשבה למה שקרוי "שלב-4," הוא השלב הקריטי והעיקרי שבא אחרי הבסת הצבא פרופר. מזכיר לי אגב בדיוק את הבעיתיות של ממשלת ישראל של 1967 שלא חשבה על היום שאחרי ועל מטרות הלחימה מעבר לתחום הצבאי פרופר. אבל, לא הסטת של התגובה לדבר מה שעליו בכלל לא שאלתי. השאלה שלי בתגובה 403998 הייתה עד כמה רלוונטית ההגדרה של ריקס למה שקרה במלחמת לבנון השניה, קרי: "ספר מגדיר את המאמץ [המלחמתי] כהרפתקה במובן ביקורתי של הרפתקנות - משמע, הפלישה התחילה בפזיזות הרת סכנות, על בסיס תוכנית מלחמה פגומה וגישה גרועה לכיבוש השטח. הממשל, שמסקנותיו המפוקפקות על עוצמת האיום ריחפו מעליו כרוח רפאים, זירז את המהלך הדיפלומטי, בחר בקיצור דרך בתיכנון המלחמה והכין כיבוש חסר אונים עד כאב. כל זה לא היה מצב בלתי נמנע. הוא התאפשר רק באמצעות אקרובטיקה אינטקטואלית שבו זמנית הציגה את האפשרות הגרועה ביותר של האיום, ואת האפשרות הטובה ביותר של המחיר והקושי של הכיבוש." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שניתן היה לעשות תוכנית אפקטיבית כלשהי. הרעיון היה "לשחרר" את האוכלוסיה שואפת החירות ולאפשר לה להקים משטר דמוקרטי - כמו באירופה של סוף מלח"ע II. לשאלת קיומה של תוכנית מפורטת יותר מזה יש בעיניי אותו הערך של קיומו של הסכם עם הצד הפלשתיני בנושא ההתנתקות. האמריקאים והחשיבה המערבית באופן כללי לא יכלו לצפות את אופיה של האוכלוסיה בה הם נתקלו שם ולהשלכות של זה על הנדרש לעשות. אפילו עתה רובנו אינו מסוגל לייחס את שנעשה שם לאוכלוסיה, אלא לקיצונים/כנופיות/אל-קאעידה... דוגמא מהיום: "גורמים רשמיים במשרד הפנים של עיראק מסרו כי רוב הגופות שנמצאו היו ירויות בראשן. על רוב הגופות ניכרו סימני אלימות ועינויים - דבר המאפיין את חוליות המוות של המיליציות השיעיות והסוניות הפועלות ברחבי בירת עיראק ומבצעות אירועים אלימים על רקע עדתי. לוחמי המיליציות נוהגים לחטוף אזרחים עיראקים, ואז להתעלל בהם באמצעות שימוש במקדחות, או לחבוט בהם עד זוב דם. לבסוף, נוהגים החמושים להרוג את קורבנותיהם ביריה בראשם. משטרת בגדד מסרה כי 45 גופות התגלו בשכונות שמרבית אוכלוסייתן סונית. היתר התגלו באזורים שיעים במזרח בגדד." (מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3303355,00.h...) לגבי מלחמת ששת הימים, לא הבנתי איזו תוכנית קודם למלחמה, שלא ברור היה בכלל אם ואיך נשרוד אותה, היתה משנה. גם לא הייתי רוצה, במלחמה גורלית זו שהמרץ יושקע בהיפותזות שבוודאי יופרכו רגע לאחריה. לגבי לבנון II, יש לי ביקורת על כמה עניינים במלחמה, איך אודה שאיני שולט בחומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי נראה שעפ''י מה שידוע לי, חסר לך חומר גם בקשר למלחמת ששת הימים וגם לגבי המעורבות האמריקאי בעירק. ומכיוון שאינך שולט בחומר על לבנון אסתפק בזה ולא אמשיך להציק לך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |