|
||||
|
||||
לי נראה שלבן לאדן יש מטרה לטווח ארוך , הקמת חליפות איסלאמית על פני חלק לא קטן של העולם . אם אני הייתי מנסה לנתח את שיקוליו של בן לאדן אז הם כך : אנשי המערב כיום הם רקובים ומושחתים ומתעניינים רק בחיים טובים ,אורגיות סקס וכו'. הם איבדו את האנרגיות שלהם שפעם איפשרו להם להקים אימפריות .כל מה שהם רוצים זה שיתנו להם לחיות בשקט עם האינטנרט שלהם והמציאות הוירטואלית שלהם , הסקס הוירטואלי שלהם וכו'. במערב יש ירידה משמעותית בילודה ולא ברור מי יממן שם את הזקנים המתרבים בדור הבא.וככל שיש שם פחות צעירים זה אומר שיהיו עוד ירידות באנרגיות של התושבים בדורות הבאים . במזרח המוסלמי לעומת זאת יש מליוני אנשים אנרגטיים , אחוזי כעס ושינאה על מה שנראה להם כהשפלתם המתמשכת בידי המערב, אנשים שמוכנים להתאבד למען המטרה הנעלה. בן לאדן חושב שעם אנרגיות כאלה הוא בהחלט יכול בטווח האורוך להתחיל להקים חליפות מוסלמית שתתפוס מקום לצד המערב וסין ככוח דומיננטי בעולם . ומן הסתם העובדה שבמקומות שונים בעולם כמו ניגריה באפריקה האיסלאם הולך ומתחזק כל כך עד שאפילו שם כבר משליטים את השאריעה ( החוק המוסלמי ) ולא רק באפגניסטאן , מהווה לו גורם מעודד. האם הוא צודק ? ימים יגידו בכל אופן על אנשי המערב לקחת שיקולים אלה בחשבון, ולהכין תוכניות נגד . |
|
||||
|
||||
אם בן לאדן כפסיכו-היסטוריון זיהה שהמערב בשקיעה אז למה הוא נחפז? הרי החיפזון מן השטן כפי שיודע כל מוסלמי. יכול היה בן לאדן לחכות עוד קצת והמערב היה נחלש עוד יותר ונופל לידיו כפרי בשל. בקיצור, הניתוח שלך את מניעיו של בן לאדן לא ממש מבוסס. |
|
||||
|
||||
לא דווקא. גם הארי סלדון הפסיכו היסטוריון מסדרת המוסד של אסימוב קבע שיש לעזור לאירועים היסטוריים להתרחש גם אם אלה נקבעו מראש באזרת מוסד מיוחד ויצר לשם כך את המוסד האחר. בין לאדן הוא עם כך בעיני עצמו מעין ''המוסד האחר'' ( בין שהוא מכיר ובין שהוא לא מכיר את המושג) שעוזר לאירועים ההיסטוריים הלתרחש בכיוון הרצוי שנקבע כבר בידי האל. |
|
||||
|
||||
אם אנחנו כבר נכנסים לתאוריות של בין לאדן בתור פסיכוהיסטוריון חובב, אז הנה עוד כמה אופציות לעתיד לבוא עלינו: 1. גרסת "חולית" - הם מנצחים. ממשיכים כרגיל משם. 2. גרסת "המשחק של אנדר" - ג'וקים ענקיים תוקפים את המין האנושי במטרה להתיישב בכדור הארץ. המין האנושי מתאחד כנגד האוייב המשותף ומאתר קבוצת ילדים גאונים שיוכלו להציל את כולנו. ברגע האחרון אנחנו נזכרים שאין לנו בעצם את הטכנולוגיה להתגונן כנגד התקיפה הראשונה. עזריאלי משמש את הבאגים כקן להטלת ביצים. 3. גרסת "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" - מדינות ערב יפתחו נשק גרעיני, ואנחנו נהיה עדים למלחמה הגרעינית המלאה הראשונה (והאחרונה בהסטוריה). בניגוד לתחזיות האפלות, העולם המערבי יתגלה כחזק יותר וינצח במלחמה הגדולה הזו, אבל חלקים גדולים מהעולם יוכרזו כבלתי ראוים לחיים. החברה שמשווקת את הריל דולז בסקוטלנד פושטת רגל עקב התקדמות מסיבית בתעשיית הכבשים החשמליות. 4. גרסת "1984" משולבת עם "ארמגדון" - העולם אכן מתגבש למספר מצומצם של גושים תרבותיים ענקיים שנמצאים במלחמה מתמדת זה עם זה שלעולם לא תגמר מחשש מ"המכה השניה". במהלך השנים הגושים מפתחים (תמיד בתירוץ של "המאמץ המלחמתי מחייב") שלטונות טוטליטריים ופולחני אישיות. בניגוד לתרחיש שהציג אורוול, המילכוד שנוצר נפתר בקלות ע"י פגיעת כוכב שביט ענקי בכדור הארץ והרג כל היצורים החיים. 5. גרסת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" - ברגע האמת, כשמנהיגי הגוש האיסלמי והגוש הדמוקרטי עומדים ללחוץ על הכפתור האדום, שני עכברים עושים ריסט לתרבות העולמית ומתחילים מחדש, מקללים את ביל גייטס כמו כל יצור תבונתי שהמחשב שלו נכנס ללולאה אינסופית דווקא כשהוא עובד על משהו חשוב. 6. גרסת רוברט היינלין, לא משנה באיזה ספר - כולם שוכבים אחד עם השני. ועם סבתא. |
|
||||
|
||||
אם חושבים על כך יש דמיון לא קטן בין לוחמי הטאליבן של אפגניסתאן ובין הדררים לוחמי הכוכב המדברי אראקיס מספרו של פרנק הרברט "חולית". בשני המקרים מדובר באנשים שחיים באיזור גיאוגראפי קשה במיוחד לישוב. בשני המקרים המדובר בקבוצות שנאבקות באימפריות . הדררים באימפריה הגלקטית והאפגאנים ברוסים ועכשיו באמריקנים שתי הקבוצות מונעות מאידיאולוגיה דתית פנאטית מוסלמית בעיקרה שעבורה אנשיה מוכנים להקריב את חייהם ולהתאבד. ושתי הקבוצות כתוצאה מהתנאים קשים מאוד שבהן הם חיים והלחימה הבלתי פוסקת הפכו ללוחמים מעולים מאוד שכנגדם גם הטכנולוגיה הגבוהה ביותר מתגלה כלא אפקטיבית במיוחד. לטליבאנים אין אומנם את ה"סם " אותו מקור אנרגיה וחיים חשוב מעין כמוהו שיש לדררים באראקיס ושאפשר להשוותו לנפט של שכניהם הערבים והאיראנים .מצד שני הם שולטים על נתיבי סמים שונים שהם מבריחים לכל העולם המערבי. עוד דיון על הדמיון הקיים בין המתואר בחולית והעולם והאמונות של ימינו נמצא כאן : עולם המדבר האינסופי : |
|
||||
|
||||
למה להפלות את יצירי דמיונו של אדאמס? |
|
||||
|
||||
מסתבר שלאויבי העולם החופשי הגדולים מכולם יש קשר הדוק מאוד לעם היהודי , יש עדויות מוצקות שהם משתייכים לעשרת השבטים האבודים של עם ישראל. שבט הפתאנים האפגאני שמונה כ15 מליון איש ( לפחות לפי מאמר אחד שראיתי) מחולק לעשר קבוצות הנקראות על שם עשר השבטים האבודים ובמסורותיהם השתמרו שרידים המעידים על קיומם של מנהגים יהודיים כמו מילה ציצית ושבת. במשך השנים היו דיבורים ממקורות שונים על העלעתם לישראל. צחוק , צחוק אבל האמת היא שזה לא בלתי אפשרי . כאשר היגלו האשורים את אוכלוסית ממלכת ישראל לאיזור עיראק הם יישבו אותם באיזורים שאינם מרוחקים כלל מאיראן ומאפגניסטאן . זה אפשרי בהחלט שבעורקי האפגנים המודרניים זורם דם של שבטי ישראל הקדומים ושהם ירשו משהו מהמסורות של אותם השרידים . לאמיתו של דבר הטענות שלהם בנושא הן כנראה חזקות יותר מאלה של כל קבוצה אחרת בעולם שטוענות ( או שטוענים בשבילהם ) לכך , משבטי אינדיאנים באמריקה דרך היפנים האסקימוסים הסינים הטרטרים המורמונים האנגלים , הסקוטים המאורים , שבטי כושים בניגריה ,וכלה בשבטים בבורמה. להוציא כמובן את הטענות של השומרונים כאן בארץ ישראל. מה זה אומר ? האם כדי להתחיל לשלוח שליחים לטליבאן ולהזכיר להם את קרבת הדם ביננו? להעלות אותם לארץ? נראה לי שהחרדים ישמחו לקבל תוספת כזאת של קנאים שיקפידו היטב על סגירת חנויות בשבת , ושמירת צניעות הנשים וכו'. מצד שני צה"ל בהחלט יהנה מתוספת כזאת של כוח אדם צבאי מיומן במאבקנו כנגד הערבים. נקודה הראויה למחשבה. |
|
||||
|
||||
אוי ביי, אז לא לגעת. או לחילופין לשלוח לשם משלחת מחקר אתנית/ארכאולוגית בצמוד למרינס(ואת יאיר שלג מה"ארץ"), בדומה לארכאולוגים שנספחו למשלחת הצבאית של נפוליאון למצרים. ואם אמנם "בינגו", לשקול להשליט שם, לאחר סילוק הטאליבן, את עובדיה, או את הרב בקשי דורון (פרסי, זה קרוב), או אולי, באם בממשל חילוני רצוננו, את עומרי או ביבי. אכן הולך ומתגשם חלומנו בדבר שתי מדינות יהודיות (על מבצע ישוב בירוביג'אן כבר דיברנו?) |
|
||||
|
||||
הייתי משוכנע והצהרתי כאן בכמה הזדמנויות שהטליבאן יתגלו לטווח הארוך כחסינים בפני כל טכנולוגיות ההרס של המערב, כפי שהוויאטנאמים התגלו בזמנם. הייתי משוכנע שהמלחמה באפגניסטאן תימשך לפחות שנה ואולי שנים ורובה יהיה מלחמת גרילה אכזרית כנגד צבא ארה"ב שתביא לבסוף לצעקה גדולה בארה"ב להחזיר את הבנים הביתה. חלק מהשיכנוע הזה אגב נבע מכך שעוד בשנות השמונים בעת מלחמת רוסיה באפגניסטאן הצהרתי לפני חברים שהמורדים האפגאנים האלה עם כל יכולות הלחימה שהם מפתחים והאמונה הקנאית שלהם יתגלו בעתיד הלא רחוק כאוייבים מספר אחד של המערב החילוני , גרועים בהרבה מהקומוניסטים. הצעתי לחברים שלי להקליט אותי ולעתיד ניוכח אם אני נביא אמת או לא. עם פתיחת המשלחמה באפגניסטאן ,כישרון הנבואה שלי נראה כמשהו שאי אפשר להטיל בו עוד ספק כפי שהצהירו חברים ( משיכו ושאלו אותי אם אני יכול לנבא מה יהיה המצב בבורסה בעוד שנה , כיצד תסתיים המלחמה בעיראק ומה יהיה גורלו של עראפאת).הבוס שלי עמית שהוא היסטוריון צבאי בהכשרתו הצהיר גם הוא בביטחון מוחלט שבאפגניסטאן יוכח שארה"ב היא נמר של נייר. אבל לא . התוצאות באפגניסטאן איכזבו ...כוחות הברית הצפונית ניצחו שם בתוך זמן קצר עד להדהים . והטליבאן הנוראיים במקום לפתוח במלחמת גרילה כפי שניתן היה לצפות ( וכפי שציפינו ) העדיפו במקום זה להיכנע.... הכיצד ? הפיתרוןו היחיד שאני יכול להציע הוא שמה שהכריע את הכף היה יכולתה של ארה"ב להשתמש בכוחות מקומיים הברית הצפונית כנגד הטליבאן. ויכולתה של ארה"ב לחציע מישטר חלופי אותנטי לזה של הטאליבאן. ברגע שנחתם הסכם בגרמניה על הקמת הממשלה האפגאנית בין הגורמים השונים הוכרעה למעשה הכף נגד טליבן ששוב אינם יכולים לטעון שהם נלחמים בכוחות זרים . גם העובדה שכל הגורמים המסוכסכים האלה היגיעו להסכם מהר כל כך הייתה הפתעה מוחלטת. מסתבר שבני האדם וגם האפגנים הם לפעמים יצורים רציונליים יותר ממה שניתן לצפות.ומן הסתם ההבטחה לקבל כסף ממדינות המערב אבל רק לאחר שהיעו להסכם היה לה מקום רב בהשגת הסכם זה.ויתכן שגם לאפגאנים מהפלגים השונים כבר נמאס ממצב המלחמה האינסופי כמו גם ממשטר הטרור של הטליבאן. כמובן יש עוד לראות כיצד ממשלה זאת תחזיק מעמד בעתיד באפגניסטאן המסוכסכת . אבל ..האם יתכן שעדיין יש תקווה לאפגאנים...והאם יתכן שהפעם פעלה ארה"ב בחוכמה בניגוד לדרך שבה פעלה בוויטנאם? |
|
||||
|
||||
היום מציינים בארהב את יום השנה ה 60 לפרל הארבור, ההתקפה היפנית שהרגה כ 2400 חיילים והכניסה את אמריקה למלחמת העולם. השתמשו הרבה בפרל הארבור כהשוואה להתקפה הטרוריסטית ב 9/11 מבחינת כמות הנפגעים ויותר מבחינת הזעזוע והשלכותיו ההיסטוריות על אמריקה ולמעשה על כל העולם. שמעתי על כמה וכמה אמריקאים המבכרים להשאר היום בבית מחשש שסמויי אל-קאידה ינצלו את התאריך הסמלי הזה. |
|
||||
|
||||
גם בוויטנאם היו לאמריקנים את כוחות הדרום, בהם תמכו וניסו, לפני ההיתערבות שלהם-עצמם במלחמה, שהדרום-וויטנאמים ילחמו את מלחמתם (הם ראו זאת כמלחמתם). ממש אותו דפוס, שפעם הצליח ופעם לא. |
|
||||
|
||||
נראה שבין-לאדן אינו פסיכו-היסטוריון מוכשר במיוחד. דווקא כשבארה"ב נבחר נשיא בדלן, ואנטי-אמריקאיות הפכה לאופנה שהתחילה להקיף יותר ויותר חוגים ועמים ברחבי העולם - ממניעים מגוונים, נראה שהוא מחזיר לה את ההנהגה של העולם החופשי ואת ההגמוניה בשלישי. בזאת הוא הצטרף רבים אחרים, כמו האיראנים, הסובייטים, היטלר, היפנים, הסורים, החיזבאללה הפלשתינים ועוד רבים אחרים (אפילו החרדים אצלנו), ששוגים תמיד בהבנת הדינמיקה והעוצמות של חברות דמוקרטיות. לחברות סגורות ולא דמוקרטיות יש התניה כמעט בלתי נשלטת להמעיט בערך יריבותיהן החופשיות. את הרווחה הכלכלית הן רואות כניוון רוחני, את התחרות בין רעיונות הן רואות כחוסר לכידות חברתית וחוסר עמידות לאומית. חיבוטי הנפש נראים כהודאה באשמה וחוסר מוטיבציה ואילו החופש עצמו נתפס כהפקרות וכהדוניזם מנוון, שמונע כל נכונות ויכולת להקרבה למען הכלל. אחד הדברים המדהימים שמתברר פעם אחר פעם, הוא מצד אחד הכמות העצומה והמפורטת של מידע שהיה לגורמים לא דמוקרטיים על היריב החופשי, זאת אל מול חוסר ההבנה הכמעט מוחלט של משמעותו של מידע זה. שתי דוגמאות קטנות: במשך כל שנות המלחמה הקרה, הקג"ב ועמו ההנהגה הסובייטית היו משוכנעים שארה"ב מתכננת לתקוף (גרעינית) את ברה"מ כדי להשתלט עליה. בעוד שלדבר לא היה כל בסיס. אבל מי היה מעז שם לומר שלא כך הוא הדבר מבלי שיחשדו בנאמנותו, צלילותו או במפוקחותו? דוגמא נוספת: לפני כמה שנים, בדיונים על התקציב, מחא הרמטכ"ל נמרצות על הקיצוצים בתקציב הביטחון שדרש אף קיצוץ בשכר אנשי הקבע. מסקנת המודיעין הסורי הייתה... שעומדת לפרוץ בישראל הפיכה צבאית. בסופו של דבר, חוסר החופש, המונופול על המידע והמחסור בביקורת ובזרימת רעיונות אלטרנטיביים, הם שגוזרים גם נחיתות טכנולוגית וניהולית, כמו גם את אי הבנת יכולותיו וכוונותיו של הצד האחר. מכאן, הכישלון הוא בלתי נמנע. למרבה ההפתעה, דווקא בצד החופשי יש תמיד רגשי נחיתות בתחום המידע לעומת הצד השני. נדמה שהמסוגרים, שנחשפים לתקשורת החופשית שלנו, חזקה עליהם שידעו עלינו יותר ממה שאנו יודעים עליהם, שהרי אצלם כל המידע והמחלוקות חסויים ואצלנו הכל פומבי. אז זהו, שלא. |
|
||||
|
||||
בקשר לתקופת המלחמה הקרה, האם לא היה המצב סימטרי לחלוטין? הרי אם ההנהגה האמריקאית לא התכוונה לתקוף את ברה"מ, ולא חשבה שברה"מ תתקוף את ארה"ב, לשם מה צברה נשק (גרעיני) בכמויות עצומות (אף יותר מברה"מ)? |
|
||||
|
||||
ארה"ב עשתה את הדבר ההגיוני ביותר שאפשר: להתכונן לרע ביותר. חששותיה היו מוצדקים מעט יותר משל הסובייטים, שכן הסובייטים באמת ניסו להשתלט על העולם באמצעות הפצה אלימה של הקומוניזם בכל פינה חשוכה, נסיון הצבת טילים בקובה, אימון ארגוני טרור, עירעור משטרים דמוקרטיים ועוד. יתרה מזאת, הרגישות לאובדן חיי בני עמם בקרב ראשי ברה"מ היתה נמוכה משהו, מזו של ההנהגה והעם האמריקאים ותמיד היה חשש שמשטרם יצמיח סטאלין נוסף שאינו חושש מלהקריב עשרות מליונים מבני עמו למען מטרותיו. אחרון חביב, עצם הוודאות הרוסית במטרותיה של ארה"ב, די בהן לקיום אפשרות שהפרשנות תלך צעד אחד הלאה ותניח שהמתקפה כבר מתחילה. כך שלאמריקאים היו די סיבות להתכונן למלחמה גרעינית. חוץ מזה הם היו עשירים ומפותחים יותר טכנולוגית כך שמאגרי ההגנה שלהם עלו על אלו של הצד השני. התשובה היא לא. אין סימטריה. מעולם לא היתה לארה"ב כוונה לפתוח במלחמה גרעינית, מאז מלח"ע II. היא גם לא זממה לשלוט על העולם. לא אז ולא היום. |
|
||||
|
||||
רק שאלה קטנה: למה "שוגים"? מהיכן הביטחון העצמי והיכולת "לחדור אל מוחותיהם" של הקבוצות שמנית? אולי זו מטרתם המקורית? |
|
||||
|
||||
אכן, איני יכול לחדור אל מוחותיהם של אנשים. הטיעון שלי מתבסס על שיחות עם אנשים, על מה שעלה מתוך הארכיונים של הרייך הIII, של הקג"ב ושל משטרים נוספים שכלו (והם תמיד נכשלים ואף כלים כשהם ניצבים מול דמוקרטיה), וכן על הקשבה למה שגורמים כאלו אומרים (כלפי חוץ, פנים ושיחות אישיות עם שמתפרסמות אחרי מותם) והדרכים בהן הם פועלים לקידום מטרותיהם. אכן הטענה נתונה לפרשנות, אך קצרה היריעה וזמני מפירוט והעמקה ועל כך התנצלותי. אולי מישהו עם עומק היסטורי רב משלי, יחזק או יחלוק על טענתי. |
|
||||
|
||||
"סוד עליונותו הצבאית של המערב, טוען הנסון, טמון באפקטיוויות ובקטלניות יוצאת הדופן של חילותיו. אפקטיוויות וקטלניות, הנובעות מהיותה של החברה המערבית "חברה פתוחה", המייצרת את מודל "החייל האזרח", שערכו בשדה הקרב גבוה יותר מכל חייל אחר, אמיץ ככל שיהיה; אפקטיוויות וקטלניות שראשיתן במסורת החתירה להכרעה מהירה של כוחות האויב, שהתפתחה ביוון העתיקה." |
|
||||
|
||||
למה לא לתת קישור ישיר? http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/751647.html |
|
||||
|
||||
תודה. היתה אתמול בעייה באתר ''הארץ''. |
|
||||
|
||||
שטייניץ מייגע וצפוי. בוודאי שמתאים לדעותיך כמו כפפה ליד. אולם לאלו שמנסים לנתח את המלחמה האחרונה, מהלכה ותוצאותיה, המאמר הוא מכרה זהב (ועל כך תודתי): "...אולמרט, שחפץ להימנע אפילו ממהלך קרקעי מוגבל בלבנון, הצליח להוליך שולל את העם והמדינה כאילו הוא חותר להשגת הכרעה אסטרטגית. הבעיה מבחינתו היא שלקראת סיום המלחמה הוא נאלץ, בלחץ הצבא והעם, להיכנע לרטוריקה של עצמו ולדינמיקה שנוצרה בעקבותיה, ולהכריז על מהלך סיום קרקעי מנצח שיצדיק את הציפיות הגבוהות שיצר ואת הושבת הצפון במקלטים. בשלב זה הוליך אולמרט שולל את העם ואת ממשלתו, בנסותו ליצור מצג שווא של הכרעה קרובה שכאילו נגזלה מאתנו ברגע האחרון בגלל התערבות האו"ם; התערבות דיפלומטית שכאילו העניקה לנו את ההכרעה המיוחלת בכלים אחרים. כדי להשיג זאת הביא אולמרט תחילה לקבינט החלטה על ביצועו של מעין "אורנים קטן" עד לליטני, אך מיד לאחר מכן עיכב את ביצועה, עד שההצבעה במועצת הביטחון הפכה את ההחלטה לבלתי ישימה. או-אז, ורק אז, ניתנה לצה"ל הפקודה הסהרורית לנוע קדימה במהירות וללא תכלית מבצעית. שכן השלמת המשימה של כיבוש השטח שמדרום לליטאני הוכשלה מראש על ידי לוח הזמנים, וקל וחומר המשימה של השלמת טיהור השטח והשמדת כוחות חיזבאללה בדרום." שטייניץ פשוט מוסר לנו את השתלשלות הדברים כפי שהיתה, בנימה של השמצה (טוב, הוא בדלן). מדוע אולמרט (וחלוץ) נגד מבצע קרקעי? כי זה באמת היה עלול לפגוע קשה בנסראללה וחיזבאללה כארגון, וזו לא היתה המטרה. המטרה היתה רק לפגוע בחיזבאללה כארגון צבאי, להמשיך את דחיפתו לכיוון כוח מדיני טהור עולה, ואולי יצירת תשתית להחלפה של סניורה בנסראללה. לא מזיק כמובן גם לתת לחיזבאללה לצאת כמנצח שעדיין עומד, וכמשקם הגדול (בכסף אירני) של האוכלוסיה. זו גם הסיבה העיקרית שקפלינסקי (משתלב) "ליווה" את אדם (בדלן, כנראה) צמוד משלב מסויים - למנוע את הכניסה המסיבית מוקדם מדי. מלחמת השיקום בלבנון היא חלק רציני מקמפיין הבחירות הבא. לא בכדי מתריע פרץ על הכספים הזורמים מאירן, ומפציר באירופאים להזרים את הכסף שלהם לממשלת לבנון של סניורה, כדי שאלו ישווקו כמשקמי לבנון. דרך אגב - הוא לא נתמך בנושא זה ע"י הצהרות מאולמרט. ואז נשאלת השאלה: למה עכשיו? שש שנים הם ישבו בשקט יחסי. למה עכשיו? התשובה נראית ברורה - לפני כשנה (יולי 05) סיים סניורה הבדלן להרכיב את ממשלתו האנטי סורית, לאחר שבוש (בדלן) גירש את סוריה מלבנון. ממשלת ישראל היתה כשנה לפני בחירות, וזה לא היה זמן טוב לנסות מהלך דרכה (זה מהלך שמחליש את העומד בראשות הממשלה, ותוצאות המלחמה אינן מובטחות עם שר ביטחון בדלן דומיננטי כמו מופז). חיזבאללה המתין איפה לשעת כושר: עד להתייצבות הממשלה החדשה, בסה"כ כחודשיים לפני החטיפות בעזה ולבנון. אבל לרוב שטרח לקרוא את ההודעה: אתם צודקים. זה הכל קונספירציה הזויה. הרבה יותר נוח להיתלות בשר ביטחון חדש, רמטכ"ל יהיר מחיל האוויר, וועדות חקירה. |
|
||||
|
||||
נסראללה לא יכול להחליף את סניורה. ראש ממשלת לבנון, על פי החוק שם, צריך להיות נוצרי. מתוך הערך [[פוליטיקה של לבנון]] בוויקיפדיה: "מאז עצמאות לבנון בשנת 1943 הפוליטיקה הלאומית הושפעה והייתה מוגבלת מעיקרה המבנה העדתי של לבנון. ההסכמה הלאומית, אותו הסכם בלתי כתוב, קובע את חלוקת עמדות הכוח וחלוקת התפקידים בפוליטיקה הלבנונית. ההסכם מבוסס על מפקד האוכלוסין משנת 1932 וקובע: * יחס של 5:6 לטובת הנוצרים המארונים בפרלמנט והיחס נשמר גם במשרדי הממשלה (בהסכם טאיף משנת 1989 שונה היחס לשיוויוני). * הנשיא הוא נוצרי מארוני. * ראש הממשלה הוא מוסלמי סוני. * יושב ראש הפרלמנט הוא מוסלמי שיעי. לענייננו, אני חושב שאני מסכים עם חלק ממה שכתבת וכנראה חולק על חלק אחר, אבל לצערי אין לי מספיק מידע. עם זאת, לא ראיתי אצלך התייחסות, בשאלת העיתוי, לדיוני ה-G8 על הגרעין האיראני. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהחוק ישתנה כדי להתאים לתחרות (בדומה לניסיון של שוורצנגר), או שלכל הפחות נסראללה יקבל כוח בפרלמנט באופן שיהיה הדומיננטי בהרכבת כל ממשלה, כולל השפעה על העומד בראשה - מועמד סוני "משלו". בת בריתה החזקה של אירן ב G8, רוסיה של פוטין, הצהירה שתתנגד לסנקציות על אירן טרם הועידה. סביר להניח שהעיתוי המדוייק לחטיפה נבחר בהתאם למועד קיום הועידה, כי זה לא מזיק שיש לבנון בוערת על הפרק. אולם איני בטוח שזוהי הסיבה הדומיננטית לעיתוי החטיפה, כי הלחץ האמריקני-צרפתי יכול להימשך עכשיו, כחודש אחרי הועידה, דרך מועצת הביטחון. |
|
||||
|
||||
הנקודה שלי היא שאם עיתוי החטיפה נועד לסייע להסיט את תשומת הלב מהגרעין האיראני, אז המשמעות היא שיש לסווג את נסראללה כבדלן, או לקבוע שמישהו אחר בחיזבאללה (נעים קאסם?) יזם את החטיפה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שכל הסטת תשומת לב מגרעין אירני היא בדלנית בהכרח - אפשרי שכאן המהלך הוא רק נגד הסנקציות. כמו כן, חודש לא ממש מהווה דחיה משמעותית בתשומת הלב של האו"ם. מכל מקום, אירן עצמה ממהרת להחזיר תשובה לאו"ם: "אירן: לא נקפיא העשרת האורניום" - http://news.msn.co.il/news/WorldNews/StatePoliticalM... |
|
||||
|
||||
1. טעות שלי: התכוונתי רק להביא את עמדתו של הנסון בסוגיה הכללית לגבי עליונותה הצבאית של החברה הפתוחה. דבריו של שטייניץ בנושא המלחמה בלבנון אינם מבטאים את דעתי. 2. גם הקונספירציה אותה מעלה עתה אינה נראית לי. 3. לבד מכאשר מופנית התגובה אלי, אני מדלג על תגובות בהם נעשה שימוש בשורש ב.ל.ב.נ. . גם כך איני מספיק לקרוא אלא מעט מזעיר התגובות באייל. |
|
||||
|
||||
נו, למרות שבעים נדרים שנדרתי, אני מוכרח לשאול משהו: אם מדובר על קונספירציה בדלנית-משתלבת, זאת לא היתה הזדמנות פז לאולמרט לצרף את ליברמן לממשלת אחדות לאומית, מהלך שנצפה זה מכבר ע"י טובי מומחינו המבולבנים? איך יכול להיות שהוא החמיץ את המהלך שהיה מוציא אותך צודק בויכוח עם דובי? |
|
||||
|
||||
אולמרט לא "פספס" את המהלך, כי זה היה הזמן הכי מוטעה לבצע זאת: הימין של נתניהו וליברמן יצא מחוזק מאוד מהקמפיין הצבאי *משום* שנשאר בחוץ, וכך בעצם תרם אולמרט לחיזוקם. נתניהו הוא דוגמה יפה לניצול הסיטואציה לפיה הוא ממלכתי במתן תמיכה מלאה בעת הלחימה, נמנע מתקיפה ישירה של אולמרט לאחריה, ורק רוכב על "אצלי זה היה מתנהל אחרת", שישתמש בו בבחירות הבאות. בעצם מה שנוצר כאן הוא חיזוק הצד המשתלב שבאופוזיציה, על חשבון הצד הבדלני (שר הביטחון) שלכוד באותו כלוב זהב בקואליציה. |
|
||||
|
||||
אבל אתה לא אמרת שאולמרט יחזק את הצד המשתלב באופוזיציה אלא שהוא יצרף את ליברמן לממשלה. ______________ עד כאן. |
|
||||
|
||||
הטיעון שהעלית היה לגבי העיתוי וניצול ההזדמנות, ובהתאם לכך היתה תשובתי. התשובה לא אומרת שליברמן/נתניהו לא יצורפו בשלב כזה או אחר (למרות שבינתיים אני רואה שאין חובה שיצטרפו במהרה: הם מתפקדים כתומכי קואליציה לטובת הצד המשתלב מתי שנזקקים להם כאיום באלטרנטיבה לבדלן הסורר, כדי למתן את דרישותיו). |
|
||||
|
||||
והנה ההמשך הצפוי של נסראללה מגיע. איך אהוד יערי קרא לזה? "חלק ב' של מלחמת לבנון השניה". כפועל יוצא של הלחימה, והכוונת החיזבאללה להסתערות מדינית על ממשלת לבנון, יוצא נסראללה בקריאה להפלה של ממשלת סניורה: הערכה שלי: הוא לא טירון, נסראללה, ולכן העיתוי הוא כנראה כשיש לו הערכת סיכויי הצלחה גבוהים. ממשלת סניורה לא תשרוד עוד זמן רב, ותוחלף בחזרה לממשלה מובלת משתלב, והכל כפועל יוצא של המהלך הישראלי הגדול האחרון בלבנון. |
|
||||
|
||||
ועכשיו מודיעים שהשר הנוצרי פייר ג'ומאייל נרצח בביירות. |
|
||||
|
||||
"כמובטח", החל המהלך האינטנסיבי של הפלת ממשלת סניורה: מתוך הכתבה: Hezbollah, a militant group and political party supported by Syria, was bolstered by a war with Israel during the summer.
Nasrallah and Hezbollah want that constitution and the multiparty majority government overturned, feeling their resistance to Israel has given them the upper hand. |
|
||||
|
||||
הנה כמה שורות מפתיחת הספר החדש שקניתי, והשאלה שלי היא עד כמה אתה חושב שהן רלונטיות לציטטה שהבאת על האפקטיביות והקטלניות של צבא מערבי. לדעתי, הציטטה הנ"ל (לא קראתי את שאר המאמר והסתפקתי בזכרונות מקריאה בספרו על המטאפיזיקה) מאמצת ראייה צרה ואינטרסנטית שמנתקת את קיומו של הצבא במסגרת חברתית-פוליטית ואידאולוגית שיכולה להשפיע ושנות את "יסוד עליונותו" של הצבא המערבי פרופר. (התרגום הוא שלי, בהשמטת השמות) "הספר מגדיר את המאמץ [המלחמתי] כהרפתקה במובן ביקורתי של הרפתקנות - משמע, הפלישה התחילה בפזיזות הרת סכנות, על בסיס תוכנית מלחמה פגומה וגישה גרועה לכיבוש השטח. הממשל, שמסקנותיו המפוקפקות על עוצמת האיום ריחפו מעליו כרוח רפאים, זירז את המהלך הדיפלומטי, בחר בקיצור דרך בתיכנון המלחמה והכין כיבוש חסר אונים עד כאב. כל זה לא היה מצב בלתי נמנע. הוא התאפשר רק באמצעות אקרובטיקה אינטקטואלית שבו זמנית הציגה את האפשרות הגרועה ביותר של האיום, ואת האפשרות הטובה ביותר של המחיר והקושי של הכיבוש." הספר הוא "כשלון חרוץ" של תומאס ריקס, הכתב הצבאי של הוושינגטון פוסט ולשעבר של הוול סטריט ג'ורנאל. |
|
||||
|
||||
לפני זמן מה - שמעתי שכיבוש שטח כבר אינו נחשב ליתרון אסטרטגי, בטרמינולוגיה הביטחונית המערבית (מפי אסטרטג-מרואיין כלשהו, לפני עירק 2). אז למה מערכות הביטחון המערביות מתעקשות דווקא לכבוש לאחרונה? (בניגוד לעירק 1 למשל) אולי אפשר להשוות את הצמרות-הגנרליות לצמרות אקדמאיות המחפשות דרך לשלול תיאוריה שלא מתאימה להם. בנתיים התיאוריה החדשה לא ממש ניזוקה. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שכבכל מלחמה, גם במלחמה בעיראק נעשו אלפי טעויות, הן בקביעת היעדים, הן בתיכנון והן בביצוע. ככה זה במלחמה. האם מלחמה זו היתה כושלת באופן חריג? הייתי שמח לעוד מידע בנושא זה. מסקרן אותי גם באיזה נתיב כן צריך היה ללכת לדעת ריקס, נתיב שהיה מונע כשלונות כאלו. |
|
||||
|
||||
זה מאד מעניין לראות כיצד אתה מבטל כלאחר יד את הבעיתיות הגדולה שנעוצה בלב המעורבות האמריקאית בעירק - "ככה זה וגו"' הבעיה שריקס מתרכז בה היא הבעיה שמוכרת לכל אחד שהתעמק מעט בשאלות של מדיניות ומלחמה, פיתוח מוצר, ניהול חברה, אירגון משפחה, השקעות, גידולים חקלאיים, מחקר אקדמי וכדומה - הגדרת מטרות העל ואופי הגדרתן, והתיכנון האסטרטגי הניגזר מהן. פה טמון הכישלון האמריקאי ופה ריקס מצטט דוחות של ווגדוצ חקירה רשמיות של הפנטגון, הקונגרס, בי"ס ללימוד לקחים של הצבא ועוד - משרד ההגנה אכף אידאולוגיה אירגונית ופוליטית והתרכז בשלב הטקטי של הבסת הצבא העירקי, אך לא הכין שום תוכנית ומחשבה למה שקרוי "שלב-4," הוא השלב הקריטי והעיקרי שבא אחרי הבסת הצבא פרופר. מזכיר לי אגב בדיוק את הבעיתיות של ממשלת ישראל של 1967 שלא חשבה על היום שאחרי ועל מטרות הלחימה מעבר לתחום הצבאי פרופר. אבל, לא הסטת של התגובה לדבר מה שעליו בכלל לא שאלתי. השאלה שלי בתגובה 403998 הייתה עד כמה רלוונטית ההגדרה של ריקס למה שקרה במלחמת לבנון השניה, קרי: "ספר מגדיר את המאמץ [המלחמתי] כהרפתקה במובן ביקורתי של הרפתקנות - משמע, הפלישה התחילה בפזיזות הרת סכנות, על בסיס תוכנית מלחמה פגומה וגישה גרועה לכיבוש השטח. הממשל, שמסקנותיו המפוקפקות על עוצמת האיום ריחפו מעליו כרוח רפאים, זירז את המהלך הדיפלומטי, בחר בקיצור דרך בתיכנון המלחמה והכין כיבוש חסר אונים עד כאב. כל זה לא היה מצב בלתי נמנע. הוא התאפשר רק באמצעות אקרובטיקה אינטקטואלית שבו זמנית הציגה את האפשרות הגרועה ביותר של האיום, ואת האפשרות הטובה ביותר של המחיר והקושי של הכיבוש." |
|
||||
|
||||
איני חושב שניתן היה לעשות תוכנית אפקטיבית כלשהי. הרעיון היה "לשחרר" את האוכלוסיה שואפת החירות ולאפשר לה להקים משטר דמוקרטי - כמו באירופה של סוף מלח"ע II. לשאלת קיומה של תוכנית מפורטת יותר מזה יש בעיניי אותו הערך של קיומו של הסכם עם הצד הפלשתיני בנושא ההתנתקות. האמריקאים והחשיבה המערבית באופן כללי לא יכלו לצפות את אופיה של האוכלוסיה בה הם נתקלו שם ולהשלכות של זה על הנדרש לעשות. אפילו עתה רובנו אינו מסוגל לייחס את שנעשה שם לאוכלוסיה, אלא לקיצונים/כנופיות/אל-קאעידה... דוגמא מהיום: "גורמים רשמיים במשרד הפנים של עיראק מסרו כי רוב הגופות שנמצאו היו ירויות בראשן. על רוב הגופות ניכרו סימני אלימות ועינויים - דבר המאפיין את חוליות המוות של המיליציות השיעיות והסוניות הפועלות ברחבי בירת עיראק ומבצעות אירועים אלימים על רקע עדתי. לוחמי המיליציות נוהגים לחטוף אזרחים עיראקים, ואז להתעלל בהם באמצעות שימוש במקדחות, או לחבוט בהם עד זוב דם. לבסוף, נוהגים החמושים להרוג את קורבנותיהם ביריה בראשם. משטרת בגדד מסרה כי 45 גופות התגלו בשכונות שמרבית אוכלוסייתן סונית. היתר התגלו באזורים שיעים במזרח בגדד." (מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3303355,00.h...) לגבי מלחמת ששת הימים, לא הבנתי איזו תוכנית קודם למלחמה, שלא ברור היה בכלל אם ואיך נשרוד אותה, היתה משנה. גם לא הייתי רוצה, במלחמה גורלית זו שהמרץ יושקע בהיפותזות שבוודאי יופרכו רגע לאחריה. לגבי לבנון II, יש לי ביקורת על כמה עניינים במלחמה, איך אודה שאיני שולט בחומר. |
|
||||
|
||||
לצערי נראה שעפ''י מה שידוע לי, חסר לך חומר גם בקשר למלחמת ששת הימים וגם לגבי המעורבות האמריקאי בעירק. ומכיוון שאינך שולט בחומר על לבנון אסתפק בזה ולא אמשיך להציק לך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |