 |
|
 |
||
|
||||
 |
רון, במאמרך המלצת למערב להביט בראי. בטורו היום בניו יורק טיימס ממליץ תומס פרידמן למדינות האסלאם ולפלסטינים בפרט להביט בראי, והמראה שנשקף ממנו בהחלט רחוק מלהיות מלבב. כמו כן, בהמשך לדבריו שם (ובהמשך למאמר של סטנלי פיש ששלחתי לך פעם את הקישורית שלו ואני יודע שקראת): הפלסטינים מדברים כל הזמן על כך שהחטא הישראלי הקדמון הוא "הכיבוש". אני, (למרות שבזמן האחרון יש כאן קוראים שמזהים את עמדותי עם אלו של דב אנשלוביץ), התנגדתי במשך שנים ל"כיבוש" ומתנגד גם היום. אולם בכיבוש אני מבין: התנחלויות ושליטה על עם זר. מה שהסתבר לנו לפני שנה שאצל הפלסטינים המילה "כיבוש" נושאת תוכן אחר לגמרי. כשאחמד יסין מדבר על כיבוש הוא אינו מתכוון לגבולות 67, והתברר שגם ערפאת לא. והכי מדאיגה אותי הרוח המנשבת בקרב חלקים גדולים מערביי ישראל. כל סטודנט ערבי מאוניברסיטת חיפה יסביר לך כיום שגם הוא נמצא תחת כיבוש. איכשהו "הכיבוש" תפס עוד כיוון ובשנים האחרונות החל לזחול מיהודה ושומרון לנצרת ולאום אל פחם. אולי זכור לך, פעם דיברו על "בעיית הפליטים", פעם דיברו על "סוגית ירושלים" פעם דיברו על "שאלת הגבולות". זה נגמר, היום כל ערבי וכל שמאלני קיצוני יזרוק לעומתך מילה אחת בלבד "הכיבוש". עד שלא יוגדר מהו "הכיבוש" לא יהיה פה שלום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון, טום פרידמן1 כותב בעיתון המשפיע ביותר בעולם אבל השאלה היא כמה קוראים יש לו בארצות ערב. אפילו אלה שכן קוראים אותו מתיחסים למאמריו כמו שמתיחסים במצרים למאמרי אל-אהארם, היינו שופר השלטון2 מה שאני רוצה לאמר הוא שלמרות דבריו הנכוחים]3[ הרי הסיכוי שהם ישפיעו במקום שאתה ואני רוצים לראות השפעה הוא אפסי. הוא לא יכול לעורר בקוראיו באפגניסטאן הארת פתאום ונסיון רפלקטיבי. אבל, כמובן שקהל קוראיו נמצא גם בארה"ב ועליהם הוא מנסה להשפיע. וכאן טמונה הבעיתיות - כדי לשנות את עצמו אדם זקוק להשקעת כוחות גדולה והתוצאה אינה מובטחת. קו"ח נסיון לשנות אחרים. מכאן נבעה הדעה שניסיתי להעביר במאמר - בנוסף למלחמה הממוקדת בטרוריסטים, המערב צריך לפתוח במסע ניטרול הטרור. עיין במאמרו של ווליאם פ .באקלי ג.'ר . וו.אפ. באקלי הוא אחד מהקולות האינטלקטואליים הקונסרבטיביים המרשימים והמשפיעים בארה"ב בשלושים ארבעים שנה האחרונות, במיוחד כעורכו לשעבר של המאגזין הימני נשיונאל ריביו .הוא כותב שאין צורך בנידוי מפורש של האסלם. אבל צריך להכריז עליו כפרברטי וטמא, כל עוד לא נישמע גינוי מפורש מראשי ההיררכיה האיסלמית. לא צריך להוכיח אותם בפניהם על נחשלותם הפוליטית-חברתית-כלכלית הנובעת ישירות מאופן הפרימיטיבי בו אלה המישמים את האסלם ואינם מגונים ומנודים על ידי שאר המדינות הערביות. לא צריך להראות להם את האופי השלילי של משטרים קלריקליים אנטי ולא דמוקרטיים משום שמי שבאמת עיניו בראשו בקרב הערבים שולח את ילדיו להתחנך במיטב המוסדות האמריקאיים. אשר לבירור משמעות המלה - כיבוש. אני חושב שהעניין חורג מעבר לדיון סמנטי של מהו כיבוש, אלא להבנה שהגיע הזמן להחלטה אם רוצים לחיות עם כיבוש או בלעדיו, ולבצע מדיניות בהתאם להחלטה, וראה תגובתי האחרת דיון 713 מבחינה זו נראה לי מצבה של ישראל מסובך פחות מזה של ארה"ב והמערב. לא שלום נחוץ, לפחות לא מיידית, אלא הכרה במציאות, נריטת עמדה חד משמעית שממנה יגזרו פעילויות שיובילו להסכם עם הצד השני או למצער להסכמה פנימית. ___ 1למה כותבים טום כקיצור של תומס? 2כמו הכעס המצרי שעורר מאמר שלו נגד מובראק, שנה שעברה 3המאמרים שלו לוקים קצת בפשטנות לטעמי, אבל בהופעתיו בטלויזיה הוא הרבה יותר משכנע ונעים דיבור 4לרענון הזכרון ושיתוף שאר הקוראים הנה המאמר של פרופ' פיש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתהיתך, כללי התעתיק של שמות מאנגלית לעברית הם ת=Th ט=T ולכן טום=Tom תומס=Thomas. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כותבים Dick כקיצור של Richard? למה כותבים Bill כקיצור של William? למה כותבים Bob כקיצור של Robert? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דוקא נשמע סביר, כל שאר הדוגמאות מראות שינוי בעיצור הראשון של השם (בהנחה ש TH הוא עיצור בפני עצמו) בעוד שהדוגמא האחרונה שומרת את העיצורים המקוריים ומהווה באמת קיצור או שם חיבה. (בדומה ל Benny ו Benjamin או Josh ו Joshua) לך יש שם חיבה? אפשר לקרוא לך מיצי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמקרה דנן יש שינוי בתנועה הראשונה (הגבהה בשתי דרגות, כמדומני). חשבתי שזה די מוזר. למען האמת, יש הקוראים לי מיצי או מיץי. הראשון מזכיר לי חתולים, השני יותר מוצא חן בעיניי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חובב חתולים זה שנים ולא היה לי מעולם חתול בשם מיצי. (שהוא התרגום העברי ל Kitty שהוא מן הסתם נגזר מ Kitten ובשני המקרים מקורו ב"העדפה" של חתולים לשמות עם תנועת i) השם הנפוץ Tom לחתול (אם לחזור לנושא הדיון) מקורו בשם העצם Tomcat שמשמעותו חתול זכר. לפי זכרוני (שאינו קביל...) בעלת הבית של טום (וג'רי) קוראת לו תומס כאשר היא מוכיחה אותו על הנזקים שהוא גורם במאמציו הכנים למלא את תפקידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פריט המידע האחרון נובע מהנוהג האנגלו-סקסי לקרוא לאדם קרוב בשמו המלא כאשר מוכיחים אותו, כשבדרך כלל משתמשים בכינוי חיבה או קיצור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה נראים לי שעשועים להעברת הזמן בחדר האטום. האם רעננתם את המסכות? האם אטמתם את החדר ? האם הכנתם כבר תיק מילוט ? הסמנים מראים שהמתקפה האמריקאית בריטית קרבה והולכת אל תתנו שיתפסו אתכם עם המכנסים למטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששורה, ממש כמו פואד, הוא כינוי, או שם חיבה ספציפי, שלא נגזר מן השם המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שורה'' (או בחיבה יתרה ''שוריק'') הוא כינוי שמוצמד אך ורק לאלכסנדרים, וללא עוול נוסף בכפם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אברהם -> אברשה נטליה -> נטאשה קטיה -> קטיושה ניחוש: אלכסנדר -> סנדר -> (דילגו על סנשה, כי נ' לפני עיצור נבלעת) -> סשה. דימיטרי לווינסון - דימה - אייכה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטרינה -> קטיה -> קטיושה (-> קטיושקה, או קטיושינקה, אבל אני לא בטוח. יש בשפה הזו חיבה גדולה ללשון הקטנה, לכן לא אתפלא לשמוע צורות כמו "נטאשינקה" בתור השלב הבא בשרשרת של "נטליה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רון שלום, תומאס פרידמן הינו עיתונאי אמריקאי-יהודי, וכשכזה אוחז הוא 'פינה חמה' בליבו לישראל, אשר מונעת ממנו לעיתים קרובות כל התבוננות אובייקטיבית במצב 1. הגדרתו של עיתון הני"ט כעיתון המשפיע ביותר בעולם נראית לי תמוהה ובלתי מדוייקת, היות ולצורך קביעה מסויימת זו עליך ועל מר גלבץ להגדיר מהי השפעתו, וביזה תחום וקנה מידה באה השפעתו זו לידי הביטוי הכמותי-סופרלטיבי בצורת השפעתו האמורה. הדבר היחידי אשר ניתן לומר בביטחה מהתבוננות ולמידת המאורעות השונים בעולם למו תאריך פיגוע התאומים הוא שארה"ב הולכת ומתגלה כנמר-נייר וירטואלי עלוב, אשר מנסה בעסקנות סחר סוסים עלוב ביותר לרתום מדינות טרור מובהקות לצידה 2, ואשר אינה יודעת ואינה אוחזת בכל קונצפט ראוי לשמו להנהגת שרידיו של העולם המכונה מערבי. החיים אינם הוליווד, ואוסמה בן לאדן אינו חיזר, ואיש אינו נוהג ומתנהג בהתאם לתסריטי ערכיו של מר שפילברג ומרעיו, הרוויים באלמנט ההשגחה וההבדלה במתכונתם התרבותית-חילונית. שלך אלכסנדר מאן 1 כדוגמת אדווארד סעיד, אשר אמנם כפרידמן מבקר לעיתים את קבוצת מוצאו התרבותי, אך בו זמנית מספק אין סוף טיעונים לצדקת עניינה לשיטתו. 2 תוך הצגת כתף קרה ודוחה בכוון מדינת ישראל הנרצעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס, השפעתו של עיתון מסוג ני"ט היא בשיטת הטיפטוף, מלמעלה, וראה את דוגמת התגובה החריפה למאמרו של פרידמן שהתקיף את מובארק. או את המאמרים החריפים ביותר בימים האחרונים כנגד שרון שלרגע שכח שהוא לא מדבר לרבין, וכמעט השווה את בוש לצ'מברליין. ני"ט בשני מאמרים גדולים הקפיד לציין ששרון יצא מגדרו להביע חרטה (לא סתם צער) חמש פעמים בחמש דקות. אבל, כדי למחול על כבודם האבוד של שאר עיתוני העולם החשובים (לפחות בעיני עצמם) אוסיף את ההסתייגויות (1) "אחד מ..." (2) "במעגל בעלי השפעה בתחומם ברחבי העולם" כדי לסגור את העניין, אם תסכים. צפיתי היום בראיון נרחב עם יוסף בודנסקי, מחבר הספר" בין לאדן - האיש שהכריז מלחמה על אמריקה" (1998) בודנסקי הוא ראש הצוות הרפובליקני בקונגרס למלחמה בטרור, ולשעבר חוקר בג'ון הופקינס, יועץ בטחוני בממשל רייגן ועורך של בטאון חיל האויר הישראלי. לדבריו, אל-קאיידה הינו ארגון גג שאילו יכולים להסתפח ארגונים מתוחמים וברורים שלהם בסיס רעיוני משותף. הוא משער שהגרעין הקשה כולל כ 250.000 איש כמעט בכל מדינה בעולם ובסיס תומך של כשני מליון איש. הארגון מגלגל כבליון דולר בשנה (בין לאדן עצמו שווה, כספית, אפס). משום שאל-קאיידה איננו ארגון ממוסד הרי ברור שפעולות טרור ברמה גבוהה מתוכננות ומבוצעות על ידי ארגונים קטנים ומרוכזים הנתמכים ומפוקחים על ידי מדינות בעלות משאבים. הנסיון של בין לאדן למקד תשומת לב בסכסוך הישראלי-פלסטיני או הקאשמירי לא צריך לבלבל אותנו משום שהוא כתב כבר לפני שנים שהזעם המניע הוא בן שמונים שנה והתחיל מפרוק האימפריה האותומנית על ידי בריטניה (בשום פנים ואופן אין פרושו, לדעתי, שישראל יכולה לעשות שבת לעצמה) בין השאר הוא אמר שאין תועלת וגם אין אפשרות לתפוס את בין לאדן חי. בשנות המאבק ברוסים עזרו האמריקאים למורדים האפגאנים לבנות שישה מחסות מבוצרים בהרים. הרוסים הצליחו לתפוס רק אחד מהם תוך אבידות כבדות ביותר. בנוסף, המשמר האישי שלו, בפיקוד בנו, נשבע להרוג אותו אם יעמדו לתפוס אותו. מה אם כן יכולים האמריקאים עם או בלי המערב לעשות? *האפרשרות הראשונה - כחצי תריסר פצצות אטום על בירות ערביות .נראה לי שרק הפיכה צבאית שתביא לריכוז הכוח הפוליטי ביד מעטים, תאפשר פעולה כזו. *האפשרות האחרת - התנהלות מדודה. כמובן תוך ידיעה שעל כל תגובה תבוא תגובת נגד (ראה מקרה ישראל) והשאלה היא רק אם הבום הטרוריסטי יבוא אחרי התגובה או לפניה. תגובה מדודה פרושה גיוס קוניקטוראלי של אומות העולם. למשל אם אפשר לנטרל זמנית את סוריה כחברה במועצת הבטחון יעשו זאת ואם צריך להעמיד את ישראל במקום, גם כן יעשו זאת. בהקשר הזה אני תוהה מה מתבצע בחזית הסינית. לסין יש כמובן אינטרס ראשוני בנושא הטרור, אם מבחינת האספירציות הגלובליות שלה ואם מצד צמיחת המעמד הבינוני שלה (עקרון המק'דונאלד של טום פרידמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטנלי פיש כותב בלוג באתר של הני"ט. הסיפור (זה תרגום טוב ל-entry?) האחרון מספר למה הוא מאזין ברדיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |